זיהוי מחברי חשמל בצמת מנוע מ YJ

[snirjeepdreamer]

שלום,
צמת המנוע בסופה בשנתונים החל מ 94 ואילך מורכבת משתי חלקים המחוברים בניהם ב- 2 קונקטורים אפורים.
באחד מהחלקים של הצמה המחובר לבית הפיוזים בוורסיית הרנגלר YJ ישנם 2 מחברים נוספים שאין בצמה של הסופה.
האחד: ממש לפני הקונקטור שמתחבר לבודי
השני: מחבר שנכנס לתוך הבודי דרך הפקק גומי.
בסופה עוברת דרך פקק הגומי צמה אחת עם מחבר אחד. ב YJ ישנה צמה דקה נוספת של 4 גידים שגם כן נכנסת לבודי ויש בסופה קונקטור. הדבר היחידי שהצלחתי למצוא ממעקב אחר הגידים וחיטוט בסכימות זה שמבין 4 הגידים אחד הוא + והשני - .

אשמח אם מישהו שפעם הרכיב חלק זה של הצמה שהגיע מחו"ל יוכל להגיד לי למה משמשים הקונקטורים האלו והאם הם מיותרים בהנחה שאני עושה שימוש בדש בורד סופה ישראלי רגיל.

פרט מידע נוסף שאולי רלוונטי: ב YJ היו דגמים עם ובלי מערכת ABS
115819115818115820

[snirjeepdreamer]

כמעט 300 צפיות וכלום..

אולי הייתי צריך לפתוח את נושא הפוסט ב: "בג'יפולוג יודעים הכל..." :D

[גיתאי נוה]

הקונקטור 10-פין שעובר בגומיה הוא היחיד שמעניין אותך.
הקונקטור הקטן הנוסף אינו רלבנטי בסופה (לא זוכר כרגע למה הוא משמש) ואין לו בחורה שתקבל אותו בצד השני.
מציע לך לבדוק האם הכל שם מקורי, מאחר ואיזולירבנד עשוי להוות אינדיקציה לשינויים-מהמקור.

בכל מקרה אני ממליץ לך לפתוח את הרתמה, להבין לאיפה הולך כל פין בקונקטור הזה ולתעד לעצמך. ייתכן שמחר תרצה להתקין צרכן חדש באוטו ותוכל לרכב על התוספת הזו.

"לפני הקונקטור שמתחבר לבודי" - האם כוונתך לקונקטור הריבועי הגדול שמחבר לאחורי פאנל הפיוזים בקבינה?
אם כן, יש במיקום שתיארת שקע DRB לאבחון.

[snirjeepdreamer]

סוף סוף תגובה.. תודה גיתאיוס'

לגבי הקונקטור שנכנס לתוך הבודי דרך מחבר הגומי:
אכן הקונקטור 10 פין הוא רלוונטי בסופה והתעלמות מהשני לא תשנה כהוא זה להנעת הרכב ותפקודו. אבל דווקא בגלל זה מעניין אותי מה הוא תפקידו.

לשאלתך, הצמה מקורית לחלוטין והבאתי אותה במיוחד מארה"ב בגלל שהיא Un touched (לרבות סטיקרים מקוריים של מופאר) .
מה שאתה רואה שם זה לא איזולירבנד זה שרוול מתכווץ מקורי שאני קצת פתחתי כדי לזהות צבעים.

פתחתי כבר את הצמה לאורכה ומכאן גם הגעתי לזה ששני גידים מתוך ה 4 הם + ו - בוודאות. הבעיה היא ששני הגידים האחרים הולכים
לנקודות חיבור במחברים האפורים הגדולים שמתחברים לחלקה השני של צמת המנוע. במקום זה בצמת סופה (בניגוד ל YJ) יש גידים אחרים על אותם מקומות במחבר ולכן משם ללכת לאיבוד זה קל מאוד.

לגבי הקונקטור השני עליו שאלתי:
"לפני הקונקטור שמתחבר לבודי" הכוונה לאורך הצמה לפני הגומי שמתחבר לבודי :
שים לב, אני מדבר על החלק של הצמה שהוא חלק מבית הפיוזים. זה צמה נפרדת המתחברת במודלים החדשים יותר בשני קונקטורים אפורים לחלקה השני של צמת המנוע. היא לא חלק מצמת המנוע המתחברת למחשב. למעשה צמת המנוע משנת 94 מורכבת משני צמות המתחברות בשני מחברים אפורים גדולים.
לענייננו, הקונקטור עליו אני מדבר נראה בתמונה בה אני מחזיק קונקטור עם גומי אפור.
ישנן צמות בהם קונקטור זה הגיע עם מחבר מתאם מגשר (כמו שלפעמים אנו רואים על מחבר חיישן הלמדא שלא מורכב במרבית הסופות)
כך שגם הוא לא משפיע על הנסיעה ותפקוד הרכב.

ואם כבר קונקטורים בלתי מזוהים:
עוד חלק בצמה הזו שלאף אחד ששאלתי אין מושג זו צמה קטנה המתפצלת מצמת בית הפיוזים ובקצה שלה ריליי + בית ריליי.
זה לא קומבינה, לא מעקף של בית ריליי לא תקין בבית פיוזים. זה מקורי בהרבה מאוד סופות וגם ברנגלר.
זה גם מגיע עם בית מיוחד שחובק את שניהם כך שלא יתנתקו במהלך נסיעה.
משום מה, גם ללא הריליי הרכב מתפקד כרגיל.
מעניין אותי מה תפקידו.

במסגרת שיפוץ של כמה צמות שעשיתי החלטתי לפתוח את הנושא ולהבין לעומק כיצד הצמה המקורית של הסופה הגיעה.
היות והסופות עברו הרבה מאוד ידיים, שינויים, קומבינות, תוספות (גם בצבא) לא היה קל להגיע למקור.

אחרי מספר ביקורים אצל חברים שניתן אצלם לבחון בכל רגע נתון כ 6 סופות משנתונים שונים, אין ספור שרטוטים, זחילה מתחת לרכבים
ונבירה בספר הרכב הגעתי לבסוף לסכימה מדויקת של תא המנוע.
אשמח לשלוח לכל מי שרוצה לעשות Reverse engineering לצמה שלו כדי להחזירה למוטב.

השרשור הזה עם 2 הקונקטורים עליהם שאלתי + בית הריליי הוא הנעלם האחרון בשרשרת. על פניו, לפחות פתרון לאחד המחברים אוכל למצוא אם אקח לידי צמת דש בורד של YJ.
גם לזה נגיע.. בינתיים חשבתי אולי כאן מישהו ידע לגבי שלושת הנעלמים הללו...

שניר