PDA

צפייה בגרסה מלאה : שינוי מיקום חיישן גל ארכובה



דרור ברלי
25-04-18, 13:56
חיישן הקראנק המפורסם של הסופות/YJ/XJ ובכלל של כל Jeep עם מנוע 4.0L
זה שכולם אוהבים להצביע עליו כעל נקודת הכשל בהא הידיעה במנוע המצוין הזה.
עד היום, 19 שנים, 2 סופות, חצי-מיליון ק"מ במצטבר, מעולם לא היתה לי שום בעיה איתו.

אבל לקראת ההסבה לגיר מעניין יותר (ידני, 6 מהירויות), שמגיע מ-TJ עם חיישן קראנק שיושב במיקום שונה, יש לנו שלוש אפשרויות:

1. להישאר עם החיישן שמגיע עם הגיר. מחייב הסבה לגלגל תנופה של TJ. אולי יש לי גלגל תנופה כזה. אבל משום מה אני לא מתלהב מזה.
2. להישאר עם חיישן וגלגל תנופה מקוריים של סופה. מחייב עבודת כרסום וריתוך ארגון + הברזות בהאוזינג האלומיניום של הגיר החדש. כאן הדיוק במיקום הוא ממש קריטי. אחרת המנוע לא יעבוד טוב. אם בכלל יניע.
3. העברת חיישן הקראנק המקורי לפולי המנוע הקדמי. זו עצה שאני שומע מיותר ויותר בעלי סופות משופרות (בלי קשר לסיפור הגיר) ומאנשים שדעתם נחשבת בעיני. יש לזה הרבה יתרונות כמו מיקום קל ונוח לחיישן והפיכת כל פרוייקט הסבת הגיר למשחק ילדים (טוב נו, משחק לילדים גדולים).

בהנחה שסעיף 3 קורץ לי יותר - מישהו נתקל בקיט אפטרמרקט כזה? או בבעל מקצוע שביצע דברים כאלה?


תשובות רק ממי שמכיר את הנושא ואני לא שואל על הגיר עצמו (יש לי מספיק מידע עליו). אני מדבר על חיישן קראנק.

נדב42
25-04-18, 14:29
מישהו כבר חשב על זה ...
http://www.advanceadapters.com/downloads/716012.pdf
(http://www.advanceadapters.com/downloads/716012.pdf)אבל כנראה כבר שכח כי אני לא מוצא כזה לקנייה ...

e-Pit@m
25-04-18, 14:37
חייב לציין שאופציה מס1 נשמעת פשוט bolt-on...אם כי אני לא מכיר את העבודה מקרוב.

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

נדב42
25-04-18, 14:41
ויש גם את זה:

https://www.quadratec.com/products/17009_1000.htm

(אבל מחליף חיישן לסוג אחר)

asafk
25-04-18, 14:56
התקנה חיצונית על פולי קראנק היא הנוחה ביותר.
באופן כללי אם עושים אילתורים, לכל הפחות שיהיה נגיש וניתן לשינוי בקלות. אילתורים הסבה של הבלהאוזינג, לא רק יקר גן אסור לטעות בו כי התיקון יהיה שוב מאוד יקר. למשל... איך תדע עם מיקום החיישן והמרחק שלו מהשיניים נכון?
חיצוני? גלגל שיניים חתוך בלייזר, תושבת חיישן שהיא בעצם פחית מכופפת, וזהו. לא רק זול יחסית גם קל מאוד לעשות שינוי.

אסף.

eliv1
25-04-18, 15:24
האמת שלהסב האוזינג של סיקס לקבל חיישן של סופה זה דיי פשוט ואם יש האוזינג סופה לרפרנס וגם ביצעתי זאת כמה פעמין. אולי להכין חלון לחיישן החדש על ההאוזינג של ה tj לא כ"כ מסובך כמו שזה נשמע. סה"כ אפשר לקחת נק ייחוס ביחס לברגי האאוזינג ולהכין תושבת חדשה. יש לך תמונות של ההאוזינג החדש?

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

eliv1
25-04-18, 15:26
בנוסף קיט מוכן תוכל למצוא כאן של חברת hesco . בזמנו אשר השתמש בכזה להסבה. לטעמי יקר בטירוף.
http://www.hesco.us/products/7902/40l-conversion-parts/43098/dampercrank-sensor-kit-91-04-hes9199ed#.WuBzrhkxU0M

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

נמרוד
25-04-18, 15:33
בהנחה שסעיף 3 קורץ לי יותר - מישהו נתקל בקיט אפטרמרקט כזה? או בבעל מקצוע שביצע דברים כאלה?


ראיתי הסבה כזאת (לחיישן בקדמת המנוע) שביצע אורי שוער.

lishay7
25-04-18, 16:21
אצלי בגיפ גם ייצרתי זר שיושב על הפולי מנוע ומאפשר קריאה של החיישן ולחיישן ייצרתי תושבת. זה עובד יופי.
מילה על הקיטים שנמכרים בחול..
הם עושים את החריטים בטבעת החיצונית של הפולי מנוע ויש פה חיסרון. כי שהגומי מתחיל להתיישן הטבעת החיצונית יכולה "להיסחט" ואז המיקום של החריצים משתנה ביחס למיקום של הקראנק וזה משנה את כל הקריאה של החיישן.
אצלי ייצרתי זר בנפרד שמתחבר על ההברגות שיש בפולי מנוע וכך הוא מחובר בעצם לטבעת הפנימית ואז לא יכול להשתנות המיקם של החריצים גם אם הגומי מת. וזה גם לא מאפשר לפולי לעוף החוצה במידה והגומי נקרע או מתבלה.

נדב42
25-04-18, 16:25
שאלת תם: העברה של החיישן למיקום כזה לא חושפת אותו לפגעי הטבע ? זה לא יפגע בתפקוד שלו ?

מים, בוץ, צמחייה, כל טוב יכול להגיע לשם ...

מוני אורבך
25-04-18, 16:28
לא סיפור גדול לעשות חור במקום המתאים ולהכניס את החישן.
צריך רק לשמור על הזווית המתאימה ועל המרחק.
הדיוק הזוויתי לא מאוד חשוב (ברמת טעות של מעלות בודדות).
הדיוק במרחק הרבה יותר חשוב אבל גם כאן יש משחק של מילימטר.

חישן על הקרנק זה דבר נחמד, אבל רק אם משהו עשה את כל ההתאמות והמקומים.
אחרת זה יהיה סיפור.
לא הסטרי אבל בטוח יותר מסובך ממיקום של חישן.

shmil
25-04-18, 21:05
אני לא מבין את הפחד לייצר חלון בהאוזינג.
עשיתי לבד, מדידה עצמית וייצור עצמי.
עובד כמו שעון שויצרי.
ואם אני יכולתי, דרור, גם אתה ואלו שיעשו איתך יכולים, ואם תרצה, אתה יודע איך להגיע.
רק צריך שני האוזינגים בו זמנית, אחד להעתקה (של סופה) ואחד לביצוע.

בעיני, נכון ומוגן פי אלף.
ואם תרצה, כשהגיר בחוץ, תפתח חלון כמו אצל יואב.

דרור ברלי
26-04-18, 00:12
שמיל, אם החיישן יישאר במיקום כפי שאנחנו מכירים מה-AX15 הנוכחי, ברור לך שחלון בריצפה יהיה גם יהיה.
הוא כבר מסומן על הפח ומחכה לחיתוך בלי קשר לדגם הגיר....
יש גם האוזינג סופה מקורי לטובת העתקה מסודרת... יש הכל.
אבל יידרש מילוי בריתוך ארגון לטובת עיבוי החומר בהאוזינג החדש כדי להשאיר בשר להברזות מדוייקות.

הפרויקט כבר החל עם סופה נוספת שעוברת לגיר 6 מהירויות שבעליה יכול להשבית אותה לפרק זמן גמיש לצורך הפרויקט. (כמובן יהיה תיעוד מפורט של הכל לטובת כתבה טכנית כמו שצריך). בגיר כבר נעשה חלון, ובנסיון התנעה ראשון החיישן התחכך במשהו והמנוע לא עבד טוב. כנראה שהמדידה לא היתה הכי מדויקת ויידרשו תיקונים - וזה אומר הורדה נוספת של הגיר מהאוטו - ואני רוצה לחסוך את זה ולקלוע בול בנסיון הראשון, כי אני עובד עם הג'יפ בסופ"שים ולא יכול להשבית אותו לפרק זמן לא ידוע.

חיישן על הפולי קרנק חוסך לי את ההתעסקות עם הגיר ואז אפשר להרכיב אותו כפי שהוא שזה באמת לא קשה לסיים בערב אחד של עבודה. הכל מתאים אחד לאחד.

נדב42
26-04-18, 09:01
עוד שאלת תם: אם אני מבין נכון, חיישן הקראנק מעביר אות כל 120 מעלות של סיבוב המנוע. אם כבר מייצרים פתח חדש, למה לא לעשות אותו בהיסט של 120 מעלות לאחד הצדדים לטובת נגישות להחלפת החיישן ?

shmil
26-04-18, 09:54
אפשר גם לעשות חלון בהאוזינג, אבל ת הקיבוע לעשות למנוע, שאז ניתן לשנות בלי להוריד גיר. שמתי בעבר תמונה בפורום.

eliv1
26-04-18, 11:11
עושים תושבת שמתחברת לברגים המקוריים. חבל שאין לי תמונות לשלוח...

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

נדב42
26-04-18, 13:40
אצלי בגיפ גם ייצרתי זר שיושב על הפולי מנוע ומאפשר קריאה של החיישן ולחיישן ייצרתי תושבת. זה עובד יופי.
מילה על הקיטים שנמכרים בחול..
הם עושים את החריטים בטבעת החיצונית של הפולי מנוע ויש פה חיסרון. כי שהגומי מתחיל להתיישן הטבעת החיצונית יכולה "להיסחט" ואז המיקום של החריצים משתנה ביחס למיקום של הקראנק וזה משנה את כל הקריאה של החיישן.
אצלי ייצרתי זר בנפרד שמתחבר על ההברגות שיש בפולי מנוע וכך הוא מחובר בעצם לטבעת הפנימית ואז לא יכול להשתנות המיקם של החריצים גם אם הגומי מת. וזה גם לא מאפשר לפולי לעוף החוצה במידה והגומי נקרע או מתבלה.

עושה שכל.
יש לזה יתרון נוסף שאפשר לעשות את שינוי החיישן לפני שבכלל נוגעים בגיר (משאירים את החיישן המקורי במקום) ולהתנסות בתצורה החדשה.
אם הכל בסדר ומרגישים בטחון עם החיישן החדש, ממשיכים להחלפת הגיר.
אם יש בעייה - אפשר להתחבר בחזרה לחיישן המקורי ולחשב מסלול מחדש ...

לישי, תוכל לשתף אותנו בקצת יותר פרטים ?
(תמונות, שרטוטים, עלויות, קישור לחיישן, הפניה לבעלי מקצוע, מה שיכול לעזור ...)

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 13:43
ביקשת תגובות רק מאנשים שמכירים את הנושא, ואני לא מכיר, אבל יש לי תחושה שאני לא לבד בעניין הזה, מבין המגיבים (;

הייתי שוקל אופציה ליצור במעבד (ארדואינו?) סיגנל מלאכותי של חיישן קראנק על בסיס קריאה מחיישן גל הזיזים, במקרה שלך הפיקאפ במפלג. כנראה שתאבד את היכולת של המחשב לזהות תקלת מיספייר, וכן לכייל את כמות הדלק לכל צילינדר בנפרד, אבל לתחושתי אתה לא הטיפוס שיתרגש מזה (;

נדב42
26-04-18, 13:58
חיישן הקראנק (למיטב ידיעתי) מוציא 3 פולסים על כל סיבוב בודד של המנוע ותפקידו לתזמן ניצוץ והזרקת דלק לכל צילינדר.
החיישן במפלג מוציא פולס אחד על כל 2 סיבובים של המנוע ותפקידו לידע את המחשב מתי מתחיל מחזור פעולה שלם של המנוע ואיזה צילינדר אמור לקבל עכשיו דלק (ניתוב הניצוץ לפלאג הנכון הוא מכני במפלג ברכבים שלנו)

לכן 2 החיישנים נחוצים לפעולת המנוע ואי אפשר לייצר אחד מהם מתוך השני באופן מדוייק ...

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 14:12
יותר כמו 60 פולסים בקראנק לכל סיבוב ושישה או שבעה פולסים בקאמשאפט לכל שני סיבובים. אבל זה מידע גנרי, ויודעי סופה יוכלו לדייק את זה.
אני מכיר מנועים שעובדים ללא דופי גם לאחר ,שמנתקים להם חיישן קראנק או קאמשאפט ולהיפך. למעשה, אלתרתי בעצמי מערכת כנ"ל במשאית, שכנראה עובדת כך עד היום לאחר אי אילו שנים. יש לציין שבדיזל, בניגוד לבנזין mpi, המשמעות של תזמון הזרקה מדויק גדולה עשרות מונים, ועדיין זה עובד מעולה. בבנזין mpi ניתן להצליב בין צמות של מזרקים לצילינדרים שונים ואף אחד לא ישים לב.
אז לגבי דיוק ההזרקה בmpi ניתן לסכם שאין לו משמעות מעשית לפרויקט כנ"ל. לגבי הדיוק בהצתה צריך רק להיזכר במערכות הtbi של gm ושברולט שהסתפקו בפיקאפ במפלג, גם להצתה וגם להזרקה.
היו גם מכוניות שבמקור צוידו רק בחיישן גל"ז. פיאט?

דרור, תוסיף לארדואינו רכיב בלותות' שיקבל מהסמארטפון שלך קוד, ותקבל רכב שלא ניתן לגנוב אותו שלא על גבי גרר.

נדב42
26-04-18, 14:24
אולי אני טועה לגבי חיישן הקראנק, אבל לגבי החיישן במפלג אני יכול לומר בוודאות: אות אחד על כל סיבוב של המפלג (שהוא 2 סיבובים של המנוע). אולי ברכבים אחרים זה שונה אבל אצלנו פירקתי (והחלפתי) וראיתי בעיניים - אות אחד בלבד על כל 2 סיבובי מנוע.

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 14:32
גיגלתי ואתה צודק לגבי המפלג. פולס אחד לכל שני סיבובים במנוע 4 ליטר. עלייה או ירידה של הסיגנל בכל סיבוב מנוע שלם. בקראנק 12 פולסים. אני עדיין חושב שניתן לייצר את זה בקלות.
http://www.underhoodservice.com/the-origins-to-a-breakdown/
אין שום צורה יחודית בסיגנל מהקרנק שלא ניתן לשחזר מהמפלג.
ועם 12 פולסים מהקרנק הרזולוציה של המהירות הסיבובית שלו כל כך מעפנה, שאני כמעט מוכן להמר שבכל מקרה אין למחשב הזה יכולת לזהות מיספייר לצילינדר ספציפי, או לכייל כמות דלק לכל צילינדר בנפרד.

נדב42
26-04-18, 14:57
מתוך המאמר שקישרת:

http://www.underhoodservice.com/wp-content/uploads/Articles/02_01_2005/020540cgif_00000013790.gif

אנחנו רואים 4 פולסים קצרים כל שליש סיבוב של הקראנק, למדתי גם אני אבל זה לא משנה את העקרון שהצגתי קודם.
ברור שאפשר לייצר את הפולסים של הקראנק מתוך הפולסים של המפלג כל עוד מהירות המנוע קבועה.
בזמן שינוי מהירות אתה תהייה בדיליי של השינוי למשך סיבוב שלם של המנוע ולכן תאבד דיוק גם של ההזרקה וגם של ההצתה ...

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 15:07
זה ברור וזה חסר משמעות בעיני. כמו בדוגמאות שהבאתי קודם מנועים חיים מעולה ללא חיישן קראנק.

נמרוד
26-04-18, 15:25
דרור - ברלי! - יכניס ארדואינו - ארדואינו!! - לתא המנוע של הסופה שלו.

כן, אבל רק מחר בבוקר, כי היום הוא בדיוק מסיים את פרויקט ההסבה שלה לג'יפ אוטונומי.

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 15:28
לא רציתי לומר עד עכשיו, אבל יש במחסנית של יצרניות האפטרמרקט כמה וכמה קיטים להסבה של רכבים ישנים לאוטונומי רמה 5.

asafk
26-04-18, 17:36
חנן אני לא רואה סיבה לסבך.
יש חיישן מגנטי מקורי. יש אפשרות להשתמש בו אז למה לא?
זה לא יהיה המנוע הראשון ולא האחרון שעבורו מרכיבים זר שיניים על הברגים של הפולי. מניסיוני עם מנועים שונים (גם מנועי אופנועים וגם מנועי מכוניות... קירור אויר ואמריקאיים) זו שיטה נוחה ובעיקר קלה לאיתור תקלות.
מה אם הכל טוב אבל מי שביצע את ההסבה עם מילוי רק פיספס בקצת את הגובה חיישן והאות חלש מדי או שהחיישן נטחן? מתי תגלה את זה וכמה צריך לפרק וכמה זמן לבזבז כדי לתקן?

אסף.

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 17:42
אני מניח שהגישה השונה נובעת מההבדלים האישיים. בשבילי תכנות ארדואינו זה אתגר מהנה. אליך יותר מדברים שינויים מכניים.
מבחינתי מה שאני מציע פשוט בהרבה מההצעות האחרות, וכולל בעיקר ישיבה בסלון ועבודת תכנות לא מורכבת מדי. העלות אפסית. היתרונות ברורים כולל האופציה למיגון התנעה אבסולוטי.

asafk
26-04-18, 18:42
אז... אני בעד. אבל לא בשביל דרור שאין לו זמן או ידע או סבלנות לדבג.

אני משתעשע ברעיון של להפוך מנוע ישן להצתה אלקטרונית מלאה ללא מפלג. מתאים לי שלא יהיה חיישן קראנק.
אם אני הולך עם הראש שלך סהכ צריך סיגנל בודד - למשל פולס שבא מסיבוב בודד של המפלג שכבר אין לו שימוש, ואת הפולס סינכרון הבודד הזה אני הופך לסדרת אותות שהמחשב הצתה מצפה לראות?

אסף.

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 19:31
אכן

asafk
26-04-18, 19:42
עד כאן זה נשמע פשוט.
ובסופה יש חיישן כזה על המפלג. אז אני מסכים שגם עבור דרור זו הסבה לא מסובכת בתנאי שיימצא מי שיכין ויבדוק את הבקר.

העלות ללא ספק תהיה נמוכה יותר אבל אני עדיין לא מרגיש בנוח עם הסבה כזו... זה אמור לתפקד בשטח ולהיות אמין אחרי הכל.

אסף.

eliv1
26-04-18, 20:34
אני מוכן לעזור עם הבקרים. סה"כ נשמע אפשרי.


Sent from my SM-G900F using Tapatalk

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 21:10
כנ"ל, אם זה לא היה ברור.
תן צילום מסך של אוסילוסקופ עם שני הסינגלים, ונבנה תוכנה לארדואינו, כולל סימולציה מעשית עם ארדואינו אחד שייצר את האות של הקאמשאפט.

נדב42
26-04-18, 21:18
צר לי, אבל אני לא מתחבר לקומבינה הזו.
אם היה מספיק מידע באות מחיישן המפלג, היצרן היה מסתפק בו.
אני מעריך שבשינויי סל"ד האיחור בתגובה משמעותי ולכן משתמשים בחיישן הקראנק שמספק דיוק ורזולוציה גבוהים יותר.

גם לא תשכנעו אותי שיחידה ממוחשבת שלא נבנתה לתנאי תא מנוע ובוודאי לא נבדקה בהם לאורך זמן, עם תוכנה ביתית, תהייה יותר אמינה מחיישן פשוט ...

ואני לא נגד טכנולוגיה באופן כללי, כבר מזמן רציתי לשחק בעצמי עם ארדואינו לכל מיני שימושים, כולל אבזורים בג'יפ, אבל לא הייתי שם אותו כחלק חיוני בפעולת המנוע

ואגב, לפני שבוע החלפתי חיישן CAM תקול, אז בסטטיסטיקה הפרטית שלי הוא לא יותר אמין מחיישן הקראנק ...

חנן-ג'יפולוג
26-04-18, 21:34
מניתי סיבות, לפחות חלקיות לשימוש בשני חיישנים. אבחון obd וזיהום אוויר. לא טענתי שבאופן כללי אין צורך בשני חיישנים. לאפליקציה של דרור אני חושב שזה פחות משמעותי.

- - - Updated - - -

מי אמר שזה צריך להיות בתא המנוע? יהיה לו נעים מאוד מאחורי הדשבורד.

דרור ברלי
26-04-18, 21:51
בפעם הראשונה שאני מסכים עם נמרוד לחלוטין....:rolleyes:
נסחפתם חזק לכיוונים שלא התכוונתי אליהם בכלל.

אין לי את הידע שלך בדברים האלה, חנן. אפילו לא קרוב. "ארדואינו" נשמע לי בהתחלה כמו שם חיבה לראש הממשלה הטורקי...
בנוסף אני לא נהנה מזה ולא רואה בזה אתגר להעביר עליו סתם בשביל הכיף זמן יקר שאין לי.

אם כבר, אני אשכרה ממש נהנה מעבודת המכונאות על הג'יפ (אבל לא אוהב לעשות דברים פעמיים ושלוש) ומבחינתי יש לפרויקט הזה מטרה - גיר עם יחסי העברה נכונים יותר. כל ששת יחסי ההעברה נמוכים יותר מכל חמשת היחסים בגיר הנוכחי, מה שיאפשר לי לעלות בעתיד לצמיג גדול יותר מבלי לגעת בסרנים ובנעילות שלי = במקרה של דנה 30, הקורונה+פיניון ביחס המקורי 46:13 פשוט חזקים הרבה יותר מה-41:10 שהם חלק בלתי נפרד ממעבר לצמיג 33.

בגיר הזה הילוך ראשון נמוך באמת (18%-), שישי נמוך יותר מהחמישי הארוך מדי היום (7%-), פערים קטנים משמעותית בין ההילוכים שברור לי שישפרו את הביצועים בכל תרחיש ובכל רגע נתון ואולי גם את צריכת הדלק. במשפט אחד - הג'יפ פשוט ייסע יותר טוב. עבודת המכונאות היא שטות. משחק ילדים וכיף נטו. כל החלקים מגיעים מ-Jeep/Mopar, הכל מתאים לסופה אחד לאחד. פלאג אנד פליי. לא צריך לשנות כלום, אפילו לא תושבת אחת. המוקש היחיד בהסבה הזו זה עניין החיישן-קראנק וכאן אני מחפש את הפתרון הפשוט.
אני צריך משהו שיהיה קרוב ככל האפשר לסטנדרט. חיישן סטנדרטי. משהו שאוכל לטפל בו בעצמי אם קורה משהו אי שם בואדי ראם (להחליף חיישן וזהו).

e-Pit@m
26-04-18, 22:02
1. להישאר עם החיישן שמגיע עם הגיר. מחייב הסבה לגלגל תנופה של TJ. אולי יש לי גלגל תנופה כזה. אבל משום מה אני לא מתלהב מזה.


למה אתה לא מתלהב מהעניין?

אני קניתי לא מזמן גלגל תנופה לסמוראי, תוצרת גרמנית...
חדש ממש עלה קצת פחות ממה שאתה מחפש...

https://rover.ebay.com/rover/0/0/0?mpre=https%3A%2F%2Fwww.ebay.com%2Fulk% 2Fitm%2F162901485174

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

lishay7
26-04-18, 22:55
עושה שכל.
יש לזה יתרון נוסף שאפשר לעשות את שינוי החיישן לפני שבכלל נוגעים בגיר (משאירים את החיישן המקורי במקום) ולהתנסות בתצורה החדשה.
אם הכל בסדר ומרגישים בטחון עם החיישן החדש, ממשיכים להחלפת הגיר.
אם יש בעייה - אפשר להתחבר בחזרה לחיישן המקורי ולחשב מסלול מחדש ...

לישי, תוכל לשתף אותנו בקצת יותר פרטים ?
(תמונות, שרטוטים, עלויות, קישור לחיישן, הפניה לבעלי מקצוע, מה שיכול לעזור ...)

תמונות אני לא מצליח להעלות ולגבי שרטוטים אין לי. מבחינת עלויות פעם אחרונה שייצרתי זר כזה בחיתוך לייזר לקחו לי 500 שקל לזר....
השתמשתי בחיישן המקורי של סופה ולא בחיישן של גיר אוטומט עם בורג אחד כמו בקיטים בחול מטעמי עלויות כי הוא ממש יקר בארץ.
את הצמת חשמל הארכתי בהתאם שתגיע עד המיקום החדש.
אני יכול להגיד שמבחינת גישה זה לא כל כך נוח כמו שחשבתי שזה יהיה כי מיקמתי את החיישן בצד השמאלי של הבלוק ויש שם את הצינור מים התחתון וצנרת של מערכת ההגה אבל אפשר באותה קלות למקם אותו בצד הימני ולעשות תושבת בהתאם.
בתושבת שהכנתי עשיתי את החורים אובליים כדי שאוכל לשחק קצת עם קידום הצתה.
אם אתה רוצה לראות תמונות אני אוכל להעביר לך בוואטסאפ.
052-6629300.
אם אתה שואל אותי אבל הייתי ממקם את החיישן על ההאוזינג מצד ימין ועושה פתח בבודי. זה הרבה יותר נוח לתחזוקה ודיי קל ליישום.
לא יודע בדיוק איך נראה ההאוזינג אצלך אבל בסיקס לצורך העיניין אין צורך בריתוך או משהו כזה. אני בונה תושבת מברזל שמתחברת לשני ברגים שתופסים את ההאוזינג לבלוק ובהאוזינג רק עושה חור לחיישן.

דרור ברלי
26-04-18, 23:12
למה אתה לא מתלהב מהעניין?

אני קניתי לא מזמן גלגל תנופה לסמוראי, תוצרת גרמנית...
חדש ממש עלה קצת פחות ממה שאתה מחפש...

https://rover.ebay.com/rover/0/0/0?mpre=https%3A%2F%2Fwww.ebay.com%2Fulk% 2Fitm%2F162901485174

Sent from my SM-G900F using Tapatalk



אני אברר כמה עולה גלגל תנופה כזה ומה המשמעויות של שימוש בחיישן של TJ.
לא זוכר ממי שמעתי, אבל כן זוכר ששמעתי שזה שילוב לא מוצלח.

נריה חרזי
26-04-18, 23:52
אצלי גיר סיקס עם מנוע סופה לאחר התחממות של חיישנים והמון התעסקות עקב מיקום כנראה לא מספיק מדויק
הרכבתי את הקיט של HESCO על הפולי מנוע .נכון יקר. אבל נראה לי שווה את כל הכאבי ראש
עם החיישן המזורגג הזה

חנן-ג'יפולוג
27-04-18, 11:43
הורדתי את נסיונות החישוב שלי לקובץ טקסט. מתנצל ואומר מראש שזה גס ומכוער ויש הרבה מקום לצמצם ולייפות את החישוב. יש גם קירובים לא מזיקים שעשיתי.

"
קצב עליית סל"ד מקסימלי 5000 סל"ד בשנייה. בכל מילי שנייה המנוע צובר 5 סל"ד נוספים.


ב3000 סל"ד, משך סיבוב אורך דקה חלקי 3000, שזה 60000 מילי שניות חלקי 3000 שזה 20 מילי שניות.
כלומר, בתחילת סיבוב המנוע יהיה ב3000 סל"ד ובסוף הסיבוב הוא יהיה ב3100 סל"ד.
ב3100 סל"ד המנוע מתקדם בקצב של 3100 לחלק ל60 שזה 51.6 סיבובים בשנייה. בכל מילי שנייה המנוע מתקדם 0.05166 סיבובים. שזה 18.6 מעלות. כפול 20 מילי שנייה זה 371.995 מעלות.


אם המנוע בזמן הזה היה נשאר ב3000 סל"ד הוא היה מתקדם 360 מעלות ב20 מילי שניות.


כלומר, ההפרש הוא 12 מעלות בסיבוב מנוע אחד.
מכיוון שיש לנו שינוי במתח חיישן קאמשאפט כל חצי סיבוב, שמאפשר לנו כיול מחדש של התזמון, ההפרש המקסימלי שנפספס הוא 6 מעלות.
"

6 מעלות, מהתצפיות שלי בנתוני קידום הם עמוק בתוך הטווח של המשחק הנורמלי של הקידום, שמגיע לעשרות מעלות.
בנוסף, מדובר על חישוב קיצון למצב קיצון: האצה בניוטרל. כמובן שבחיים האמיתיים וכשהמנוע רתום לגלגלים אנחנו בסדר גודל פחות, ואני מרגיש בנוח להישאר עם ההשערה שלי, שהעסק יעבוד ללא שום תופעה מורגשת.

אשמח לתיקונים, אם טעיתי.

- - - Updated - - -

בנוסף, ניתן לחשב את קצב ההאצה ולהכניס אותו לחישוב של הקידום של הסיבוב הבא , וכך לשפר בסדר גודל את הדיוק, עד כדי קרבה משמעותית לאפס מעלות סטייה. כל זה צריך להיכנס לפרופורציות ביחס לטכנולוגיות של פעם, של קידום בעזרת וואקום ומשקולות, שגם איתן מנועים עבדו מצוין.

גיתאי נוה
27-04-18, 20:05
טוב חברים, אני הוא המסתורי שסיים אתמול את פרוייקט ההסבה המדובר.
לפני שעה יצאתי לנסיעת מבחן ראשונה בחוץ, ואז חשבתי לעצמי למה לא לקפוץ לחנן שגר מטר ממני, להגיד שבת שלום ולהשלים את הסיבוב הביתה...
סיפר לי חנן שדרור פתח חתיכת שרשור פה, ואתם התפלספתם בזמן שאני עבדתי שני לילות ארוכים (בנחת, אל תדאגו :p) ולא היה לי שמץ ממה שהולך כאן בלעדיי.

השורה התחתונה היא שהג'יפ נוסע מצויין - עגול וחזק.
כמובן תגיע בקרוב כתבה מלאה, עם התיעוד המלא וכל השיקולים בכל העניינים הקשורים בהסבה כזאת, ויש כמה עניינים שעוד לא העליתם על דעתכם מטבע הדברים.

חוצמזה בהמשך הערב אתייחס פה לכמה פוסטים שעלו.

לישי - אשמח אם תשלח אלי לווטאספ את התמונות של התושבת המדוברת.
חנן - אני לגמרי איתך בארדואינו, קבל פלטפורמת ניסויים לשירותך ואפילו במרחק 5 דקות ממך...

כל אלה יצורפו לכתבה שתיגע גם בהקשר היותר רחב של החיישנים המדוברים, כולל קרדיטים לכולכם בוודאי

חנן-ג'יפולוג
27-04-18, 23:01
מכיוון שאני צריך יעד כדי לצעוד בדרך, מישהו צריך להנות מזה בסוף, ולהיות מחויב לדרך. נראה על פניו שאתה כבר אחרי זה.
הוכחת מוטיבציה תתחיל בהעלאת צילומסך אוסילוסקופ של החיישנים ברכב מקורי.

נדב42
27-04-18, 23:22
6 מעלות, מהתצפיות שלי בנתוני קידום הם עמוק בתוך הטווח של המשחק הנורמלי של הקידום, שמגיע לעשרות מעלות.
בנוסף, מדובר על חישוב קיצון למצב קיצון: האצה בניוטרל. כמובן שבחיים האמיתיים וכשהמנוע רתום לגלגלים אנחנו בסדר גודל פחות, ואני מרגיש בנוח להישאר עם ההשערה שלי, שהעסק יעבוד ללא שום תופעה מורגשת.

אשמח לתיקונים, אם טעיתי.


א. בזמן תאוצה אתה גורם לאיחור בהצתה, לא לקידום
ב. בסל"ד גבוה יותר הסטייה גדולה יותר
ג. אתה משפיע כאן לא רק על ההצתה אלא גם על תזמון ההזרקה, ואני לא יודע כמה זה משמעותי - אני לא חושב שהתחום הזה נבדק ונוסה כמו שינוי תזמוני ההצתה

נדב42
27-04-18, 23:28
מכיוון שאני צריך יעד כדי לצעוד בדרך, מישהו צריך להנות מזה בסוף, ולהיות מחויב לדרך. נראה על פניו שאתה כבר אחרי זה.
הוכחת מוטיבציה תתחיל בהעלאת צילומסך אוסילוסקופ של החיישנים ברכב מקורי.

אני גם לפני החלפת גיר כזו, אבל אין מצב שאני מיישם פתרון כזה, גם משיקולי דיוק וגם משיקולי אמינות
אבל זה כן מעניין אקדמית :)
אם יש למישהו גישה לאוסצילוסקופ, אני מוכן לנדב את הרכב לבדיקה (ויש לי ממיר 220V קבוע ברכב)
מעניין במיוחד אח"כ יהיה להציב את האותות אחד מעל השני בסקופ ולבדוק את הסטייה בזמנים בין האות של חיישן הקראנק לאות המסונתז :)

גיתאי נוה
28-04-18, 00:03
מכיוון שאני צריך יעד כדי לצעוד בדרך, מישהו צריך להנות מזה בסוף, ולהיות מחויב לדרך. נראה על פניו שאתה כבר אחרי זה.
הוכחת מוטיבציה תתחיל בהעלאת צילומסך אוסילוסקופ של החיישנים ברכב מקורי.
אני לא נעלב מהטלת ספק ברצינות שלי ;)
בזמנו רכשתי סקופ טאץ' דו-ערוצי קטן ומגניב באיביי ועוד לא הספקתי ללמוד את ההפעלה שלו. נתחיל בזה ותקבל סנאפשוטים.
אני מניח שהארדואינו יקבל את הסיגנל מהפיק-אפ וישדר סיגנל מתאים במקום חיישן קרנק, זה הכיוון שלך?

- - - Updated - - -


א. בזמן תאוצה אתה גורם לאיחור בהצתה, לא לקידום

לקידום, לא לאיחור

- - - Updated - - -




אבל לקראת ההסבה לגיר מעניין יותר (ידני, 6 מהירויות), שמגיע מ-TJ עם חיישן קראנק שיושב במיקום שונה, יש לנו שלוש אפשרויות:

1. להישאר עם החיישן שמגיע עם הגיר. מחייב הסבה לגלגל תנופה של TJ. אולי יש לי גלגל תנופה כזה. אבל משום מה אני לא מתלהב מזה.
2. להישאר עם חיישן וגלגל תנופה מקוריים של סופה. מחייב עבודת כרסום וריתוך ארגון + הברזות בהאוזינג האלומיניום של הגיר החדש. כאן הדיוק במיקום הוא ממש קריטי. אחרת המנוע לא יעבוד טוב. אם בכלל יניע.
3. העברת חיישן הקראנק המקורי לפולי המנוע הקדמי. זו עצה שאני שומע מיותר ויותר בעלי סופות משופרות (בלי קשר לסיפור הגיר) ומאנשים שדעתם נחשבת בעיני. יש לזה הרבה יתרונות כמו מיקום קל ונוח לחיישן והפיכת כל פרוייקט הסבת הגיר למשחק ילדים (טוב נו, משחק לילדים גדולים).

אפשרות מס' 1 לא ישימה. הסבר יבוא בכתבה.

- - - Updated - - -


האמת שלהסב האוזינג של סיקס לקבל חיישן של סופה זה דיי פשוט ואם יש האוזינג סופה לרפרנס וגם ביצעתי זאת כמה פעמין. אולי להכין חלון לחיישן החדש על ההאוזינג של ה tj לא כ"כ מסובך כמו שזה נשמע. סה"כ אפשר לקחת נק ייחוס ביחס לברגי האאוזינג ולהכין תושבת חדשה. יש לך תמונות של ההאוזינג החדש?

Sent from my SM-G900F using Tapatalk
נדמה לי שהאוזינג של TJ יותר קשה להכין לחיישן מאשר האוזינג של סיקס. אין שם הרבה בשר, דורש חיתוך, מילוי בארגון והברזות. אם כי קיבלתי תמונות של מישהו שיצר ללא כל אלה, אני מתכוון ללמוד אותן.

- - - Updated - - -


עוד שאלת תם: אם אני מבין נכון, חיישן הקראנק מעביר אות כל 120 מעלות של סיבוב המנוע. אם כבר מייצרים פתח חדש, למה לא לעשות אותו בהיסט של 120 מעלות לאחד הצדדים לטובת נגישות להחלפת החיישן ?
כי 120 מעלות ימינה לא יתנו לך יתרון על הקיים, ועוד 120 למטה יתנו לך חיישן בנקודה הכי פגיעה שיכולת למצוא. כמו חיישן לחץ שמן באוקטביה שלנו, למשל.

- - - Updated - - -


אפשר גם לעשות חלון בהאוזינג, אבל ת הקיבוע לעשות למנוע, שאז ניתן לשנות בלי להוריד גיר. שמתי בעבר תמונה בפורום.
אשמח אם תוכל להרחיב בנושא, וגם לשלוח את התמונה המדוברת.

- - - Updated - - -


עושה שכל.
יש לזה יתרון נוסף שאפשר לעשות את שינוי החיישן לפני שבכלל נוגעים בגיר (משאירים את החיישן המקורי במקום) ולהתנסות בתצורה החדשה.
אם הכל בסדר ומרגישים בטחון עם החיישן החדש, ממשיכים להחלפת הגיר.
אם יש בעייה - אפשר להתחבר בחזרה לחיישן המקורי ולחשב מסלול מחדש ...

לא רואה פה יתרון כלשהו, אתה מכין תושבת על הגיר החדש ומרכיב.
הולך? סבבה
לא הולך? תחזיר את הגיר המקורי ותעביר אליו בחזרה את החיישן.
אלא אם פספסתי אותך.

- - - Updated - - -


חנן אני לא רואה סיבה לסבך.
יש חיישן מגנטי מקורי. יש אפשרות להשתמש בו אז למה לא?
זה לא יהיה המנוע הראשון ולא האחרון שעבורו מרכיבים זר שיניים על הברגים של הפולי. מניסיוני עם מנועים שונים (גם מנועי אופנועים וגם מנועי מכוניות... קירור אויר ואמריקאיים) זו שיטה נוחה ובעיקר קלה לאיתור תקלות.
מה אם הכל טוב אבל מי שביצע את ההסבה עם מילוי רק פיספס בקצת את הגובה חיישן והאות חלש מדי או שהחיישן נטחן? מתי תגלה את זה וכמה צריך לפרק וכמה זמן לבזבז כדי לתקן?

אסף.
בלי להכנס לארדואינו-כן-לא, פספוס בגובה החיישן ניתן לתיקון בקלות ע"י הגדלה אובלית של קדחי החיישן ומשחק לגובה (מבחינתי - כפתרון זמני עד להורדת גיר ותיקון מיקום התבריגים, אבל עובד מצויין לכשעצמו ואינו מחייב תיקון כנ"ל). גם חיישן קרנק (=הול) שירד ממנו שטח, לא קורה לו כלום עד רמה מסויימת כמובן.

- - - Updated - - -


אני אברר כמה עולה גלגל תנופה כזה ומה המשמעויות של שימוש בחיישן של TJ.
לא זוכר ממי שמעתי, אבל כן זוכר ששמעתי שזה שילוב לא מוצלח.
שמעת כשהסברתי לך בגראז' על השוני במבנה שני גלגלי התנופה ודפוס הסיגנל.

נדב42
28-04-18, 00:05
לקידום, לא לאיחור
למה ? המנוע כבר מסתובב מהר יותר ואילו החבר ארדואינו עוד לא מודע לזה ולכן האות שהוא מוציא יגיע באיחור לעומת האות המקורי


לא רואה פה יתרון כלשהו, אתה מכין תושבת על הגיר החדש ומרכיב.
הולך? סבבה
לא הולך? תחזיר את הגיר המקורי ותעביר אליו בחזרה את החיישן.
אלא אם פספסתי אותך.

אולי פספסת את העובדה המזעזעת (והמצערת) שאין לי ליפט בבית והחלפת גיר אינה פעולה שבשגרה עבורי וגם אינה בחינם...

אשמח לשמוע את דעתך לגבי המשמעות של שינוי תזמון הזרקת הדלק - כמה (אם בכלל) זה משמעותי ...

גיתאי נוה
28-04-18, 00:18
למה ? המנוע כבר מסתובב מהר יותר ואילו החבר ארדואינו עוד לא מודע לזה ולכן האות שהוא מוציא יגיע באיחור לעומת האות המקורי



אולי פספסת את העובדה המזעזעת (והמצערת) שאין לי ליפט בבית והחלפת גיר אינה פעולה שבשגרה עבורי וגם אינה בחינם...

אשמח לשמוע את דעתך לגבי המשמעות של שינוי תזמון הזרקת הדלק - כמה (אם בכלל) זה משמעותי ...

קידום\איחור - אני הבנתי שהתכוונת לומר שבסל"ד גבוה אמור להתבצע איחור ולא קידום. עכשיו אני מבין שדיברת על הארדואינו. קבל ביטול.

לא פספסתי את ההתכלבות שצפויה לך עם הגיר (אגב הרבה פחות נורא ממה שנדמה לך, חפש את הכתבה שלי על החלפת גיר וקלאץ' מ-2007 שבוצעה על האדמה בתוך מוצב צה"ל בזמן מילואים). ועדיין לא מצליח להבין איפה פה היתרון שבלהתקין את החיישן במקום שאינו על ההאוזינג.

תזמון הזרקה - מקד אותי, מה בדיוק השאלה?

נדב42
28-04-18, 00:44
חנן התייחס רק למשמעות של הסטייה בתזמון ההצתה, אבל צריך לזכור שכאן מדובר גם על שינוי בתזמון ההזרקה - האם זה משמעותי ?

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 03:14
כתבתי.
תזמון ההזרקה במנוע mpi הוא כל כך לא רגיש עד כדי כך שאתה יכול להצליב בין הצמות השונות למזרקים והמנוע יעבוד רגיל. יוצא לי לנצל את העובדה הזו לפעמים, לצרכי אבחון.
אנחנו מדברים כאן על פערים של 180 360 ו540 מעלות בתזמון.

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 03:25
השימוש במילה קידום כנראה מבלבל. הכוונה היא שמכיוון שתזמון הצתה רגיל משתנה ברמות של עשרות מעלות, פספוס של מעלות בודדות הוא לא משמעותי.
וגם הפספוס הלא משמעותי הזה לא יתרחש בעזרת הכנסת מקדם ההאצה לחישוב, כפי שהסברתי. הדיון על הדקויות האלה באמת תלוש מהמציאות בכמה מישורים כשחושבים על מערכות מכניות של משקולות וואקום, על החופשים המכניים המובנים והמתפתחים בהן, על שינוי תכונות הקפיצים לאורך השנים, על החיכוכים ועל חוסר היכולת המוחלט שלהן לזהות תאוצה ולהגיב לה.

shmil
28-04-18, 08:50
אשמח אם תוכל להרחיב בנושא, וגם לשלוח את התמונה המדוברת.

-

בבקשה
119434119435

נדב42
28-04-18, 11:02
זה נראה כמו חלקים שהייתי שמח להעתיק. ☺

boaz avrahami
28-04-18, 11:20
זה של וויליס, לא יתאים לך [emoji41]


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ

גיתאי נוה
28-04-18, 11:40
בבקשה
119434119435

נראה מקצועי.
מה היתרון פה? כתבת שניתן לשנות את מיקום החיישן בלי להוריד גיר, אז כדי לחדד:



האם כוונתך לשינוי המיקום רק במהלך הפרוייקט, כלומר מציאת המיקום הנכון בשלב הראשוני?
איך ניתן לשנות את המיקום בלי להוריד גיר, הרי הבעיה שם היא גישה (בסופה לפחות, לא מכיר וויליס)?
כאשר כן יש צורך להוריד גיר, על פניו נראה שהסט-אפ הזה מוסיף טיפה סיבוכיות, לא?

נדב42
28-04-18, 12:07
כתבתי.
תזמון ההזרקה במנוע mpi הוא כל כך לא רגיש עד כדי כך שאתה יכול להצליב בין הצמות השונות למזרקים והמנוע יעבוד רגיל. יוצא לי לנצל את העובדה הזו לפעמים, לצרכי אבחון.
אנחנו מדברים כאן על פערים של 180 360 ו540 מעלות בתזמון.

נראה לי שהתלהבת קצת ... הקדמה של 180 מעלות תזריק את הדלק בפעימת הפליטה, לא נשמע לי יעיל במיוחד ...

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 12:13
אין כאן תחושות. רק עובדות. גם כשהוא מוזרק בפעימת הפליטה, הוא ממתין בסבלנות בסעפת היניקה, עד להגיע תורו להיכנס.

נדב42
28-04-18, 12:14
חנן, אם אתה כל כך רוצה לעשות משהו עם ארדואינו, הנה הצעה (ואשמח להשתתף בפרוייקט וללמוד ממנו):
כאשר משנים יחסי העברה, חיווי המהירות והקילומטראז' משתבש. אם אפשר היה לייצר יחידה שניתנת לכיול (למשל: לחיצה על מתג בהפרשים של קילומטר ע"פ אבני דרך בכביש) אשר תקבל את הפולסים מחיישן המהירות ותסנתז פולסים מותאמים, זה יכול להיות נהדר :)
(ואם זה משתבש, זה לא משבית ומקסימום אפשר לחבר בחזרה את החיישן ישירות)...

לפני 30 שנה עסקתי בבנייה ותכנות של בקרים (אסמבלר על מוטורולה 60HC11), יכול להיות נחמד לחזור לזה קצת :)

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 12:23
אני לא מחכה לג'יפולוג כדי לשחק ולפעמים גם לייצר מארדואינו מוצרים פרקטיים, חלקם משמשים במכוניות של חלק מהגולשים כאן, ללא ידיעתם.
לעניין עצמו, צרף צילום אוסילוסקופ והגדר במדויק את הסיגנל הרצוי עם הקלטים שאתה מדבר עליהם. אנסה לכתוב תוכנית מתאימה.

zivo
28-04-18, 12:37
עד כאן זה נשמע פשוט.
ובסופה יש חיישן כזה על המפלג. אז אני מסכים שגם עבור דרור זו הסבה לא מסובכת בתנאי שיימצא מי שיכין ויבדוק את הבקר.

העלות ללא ספק תהיה נמוכה יותר אבל אני עדיין לא מרגיש בנוח עם הסבה כזו... זה אמור לתפקד בשטח ולהיות אמין אחרי הכל.

אסף.
למה אתה חושב שזה פחות אמין?
למה זה בסדר לשמור ברכב כל מני חלפים מכנים ולא בקר (מתוכנת ומוכן לשימוש, ואפילו בלי החיבור נגד גניבות לאנדרויד)?
צמות ושני ברגי תושבת של הבקר (שיותקן במקום נוח), נראה לי פתרון לא פחות אמין וקל לתחזוקה.

גיתאי נוה
28-04-18, 18:19
חנן, אם אתה כל כך רוצה לעשות משהו עם ארדואינו, הנה הצעה (ואשמח להשתתף בפרוייקט וללמוד ממנו):
כאשר משנים יחסי העברה, חיווי המהירות והקילומטראז' משתבש. אם אפשר היה לייצר יחידה שניתנת לכיול (למשל: לחיצה על מתג בהפרשים של קילומטר ע"פ אבני דרך בכביש) אשר תקבל את הפולסים מחיישן המהירות ותסנתז פולסים מותאמים, זה יכול להיות נהדר :)
(ואם זה משתבש, זה לא משבית ומקסימום אפשר לחבר בחזרה את החיישן ישירות)...

לפני 30 שנה עסקתי בבנייה ותכנות של בקרים (אסמבלר על מוטורולה 60HC11), יכול להיות נחמד לחזור לזה קצת :)
אתה יודע שהחלפת גג"ש הפלסטיק על חיישן VSS פותרת את הבעיה? לינוביץ' יש טבלה של מידות צמיג, יחס העברה בסרנים, והפלט - כמה שיניים בגג"ש החיישן. הוא מוציא לך מהמדף, אתה שולף את החיישן ומחליף גג"ש על האוטו, וזהו.

- - - Updated - - -


אין כאן תחושות. רק עובדות. גם כשהוא מוזרק בפעימת הפליטה, הוא ממתין בסבלנות בסעפת היניקה, עד להגיע תורו להיכנס.
אני מעלה נקודה שאין לי תשובה עליה:
ב-TBI ההזרקה היא מעל למצערת, לכן הדלק נינק לצילינדר הרלבטי בכל פעימה לפי מסלול הוואקום אל הצילינדר.
ב-MPI ההזרקה היא מתחת למצערת, וייתכן שהזרקה לפני הזמן אמנם תניח את הדלק ליד הדלת המתאימה לעוד X מעלות - אבל בינתיים צילינדר אחר ישאב אותו\את חלקו\יפזר אותו בסעפת דרך דלת אחרת בגלל הוואקום.
יש מצב?

נדב42
28-04-18, 18:19
לא ידעתי. אם קיים אז מר ארדואינו יחכה לפרוייקט אחר ...

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 18:32
גיתאי, בתיאוריה, זה מן הסתם נכון. בפועל, לא מרגישים הבדל. זה לא שאני מציע שזה המצב האידאלי אלא אני אומר שאם לא מורגש הבדל משמעותי בפעולת המנוע בהפרשי מעלות עצומים כל כך, הדיון על חלקי מעלות נהפך לתלוש מהמציאות

shmil
28-04-18, 21:12
חברים זה לא קשור לויליס.

אין בעייה להעתיק, חוץ מהעובדה שזה מורכב על רכב נוסע.
בשביל לשנות שם לא צריך להוריד גיר.
הסט אפ הזה לא מוסיף סיבוכיות, הוא יושב על שני ברגים - אחד של ההאוזינג ואחד של הבלוק'.
אם רוצים להזיז את החיישן - אפשא לפרק ולשנות בלי קשר להורדת גיר.

עובדתית, יש להתקן הזה כבר יותר מ- 60KKm ללא שום בעייה.

asafk
28-04-18, 22:57
גיתאי, בתיאוריה, זה מן הסתם נכון. בפועל, לא מרגישים הבדל. זה לא שאני מציע שזה המצב האידאלי אלא אני אומר שאם לא מורגש הבדל משמעותי בפעולת המנוע בהפרשי מעלות עצומים כל כך, הדיון על חלקי מעלות נהפך לתלוש מהמציאותגם בפרקטיקה זה מציאותי. יש משמעות גדולה למידות סעפת היניקה והראנרים במקרה הזה. בסעפת מתקיימים פולסים של ואקום, או לחץ תקראו לזה איך שאתם רוצים, בין השסתומים לבין המצערת. כשההזרקה איננה מתוזמנת לצילינדר הנכון, כמו הרבה מנועים שבהם יש הזרקה לbank או אפילו לכל המזרקים יחד, הסעפת מתוכננת עם פלנום שתפקידו להיות מעין חלל הרגעה שמונע את תנודות הלחץ ומבטיח לחץ (ואקום) רציף. בסעפות של הזרקה סיקוונסיאלית כמו בסופה פחות מתחשבים בזה ואפילו יש ראנרים באורכים שונים שזה פחות יעיל מבחינת מילוי נפחי אבל בהיבט של תערובת שיושבת ומחכה לשסתום שייפתח זה פחות משמעותי.
לקחת סעפת שמתוכננת להזרקה סיקוונסיאלית ולהשתמש בה כאילו היא מתאימה להזרקה לא מתוזמנת..... סיכוי טוב שלא יעבוד יעיל.
לא שאני טוען שאני יודע איך נראית הזרימה בסעפת של מנוע 4 ליטר (לא ניתחתי את העניין מעולם), אבל אני מציין שאי אפשר להתעלם מזה. וזה בכלל לא זניח. אכלנו חרא עם זה לפני שנתיים במנוע 2 צילינדרים... עם 6 זה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

אסף.

חנן-ג'יפולוג
28-04-18, 23:08
כנראה שאיבדת אותי בשלב כלשהו. אין שום כוונה להשתמש בזה בצורה כזו. זה נעשה באופן זמני לצרכי אבחון בלבד (כדי להבין אם תקלה נובעת ממחשב,רתמה או מזרק) , והבאתי את זה רק בתור המחשה.

asafk
28-04-18, 23:29
כנראה.....

אסף.

asafk
02-05-18, 22:05
https://blogs.libreems.org/arduino-wheel-simulator/

אסף.

חנן-ג'יפולוג
10-05-18, 03:54
אני נמצא בימים אלו בהדרכה בקוריאה. אחד המדריכים עבד בעבר 12 שנים כראש צוות מתכנתים של המחשבים של רכבת ההינע.
התייעצתי אתו לגבי הנושא. הבחור התלהב והביא מהמשרד שלו ארדואינו וסיפר שהוא משתמש בו כדי לדמות תקלות מכניות לסטודנטים שלו. למשל, במקום לעבוד קשה להזיז שן בטיימינג ולהתקיל את הסטודנטים באבחון של המצב, הוא מזיז את הטיימינג של חיישן הקרנק בעזרת הארדואינו.
לעניין עצמו: הוא בהחלט חושב שסידור כזה יעבוד היטב, למעט, כמו שציינתי, היכולת של המחשב לאבחן מיספייר.

הבחור זה זה עם הקופסה האדומה ביד, שמכילה תואם ארדואינו של sparkfun.

https://imageshack.com/i/pnme6fKSj

למעשה, הוא טוען, בחלק ממחשבי המנוע של יונדאי התהליך הזה כבר נעשה במקרה שחיישן קרנק מתנתק. המנוע ממשיך לעבוד רגיל למעט שעון הסל"ד שלא עובד.

גיתאי נוה
10-05-18, 10:43
מחשב PCM של סופה לא יודע לאבחן מיספייר בכל מקרה.
בזמן הקרוב נלך על זה, רק אפנה כמה דברים מהשולחן.

zivo
10-05-18, 14:42
האם מישהו מכיר ויכול להמליץ מארז \ דגם של ארדוינו שמיועד לסביבה של רכב (טמפ' , אבק, טילטולים)?
האם מישהו מכיר מימוש מסחרי (שמגיע מיצרן) מבוסס ארדוינו?

גיא
10-05-18, 15:11
ארדואינו נחשב סביבת פיתוח.
לגבי קופסה ... כל קופסה שיש במנוע יכולה להתאים .. למשל קופסאת פיוזים. או להדפיס משהו. ישנם חומרים שיכולים לשרוד טמפ יחסית גבוהות. או לאפות את המוצר ולהקשיח אותו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

חנן-ג'יפולוג
10-05-18, 15:47
למימוש נקודתי או לאב טיפוס זה יכול לעבוד. הארדואינו יקר מכדי לשמש ביצור המוני, ולאחר שמוכיחים התכנות משלבים את המעבד שלו במוצר סדרתי זול ויעיל בעשרות מונים מארדואינו.

גם לשימוש המקומי שלנו, של עשרות אלפי רכבים, שהזכרתי בשרשור אחר, לאחר שפיתחתי והוכחתי התכנות, התוכנה שכתבתי והיצור הסדרתי עברו לידי חברה שבנתה מחדש מוצר מסחרי.

zivo
10-05-18, 16:41
ע"מ לא לחטוף פה את הנושא המרכזי, התעלקתי על שישור אחר, והגבתי שם -
http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/108031-%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7% A0%D7%95-%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7% AA-%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7% 95%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7% A7%D7%98%D7%99%D7%9D?p=792369&viewfull=1#post792369

חנן-ג'יפולוג
18-05-18, 14:10
חנן, אם אתה כל כך רוצה לעשות משהו עם ארדואינו, הנה הצעה (ואשמח להשתתף בפרוייקט וללמוד ממנו):
כאשר משנים יחסי העברה, חיווי המהירות והקילומטראז' משתבש. אם אפשר היה לייצר יחידה שניתנת לכיול (למשל: לחיצה על מתג בהפרשים של קילומטר ע"פ אבני דרך בכביש) אשר תקבל את הפולסים מחיישן המהירות ותסנתז פולסים מותאמים, זה יכול להיות נהדר :)
(ואם זה משתבש, זה לא משבית ומקסימום אפשר לחבר בחזרה את החיישן ישירות)...

לפני 30 שנה עסקתי בבנייה ותכנות של בקרים (אסמבלר על מוטורולה 60HC11), יכול להיות נחמד לחזור לזה קצת :)

נזכרתי היום בפרויקטון הזה:


http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/89554-מה-לtrail-tech-endurance-II-ולארדואינו-ביחד/page4

נדב42
18-05-18, 14:19
בינתיים גיליתי שבטראנספר שלי אפשר להחליף גג"ש של הספידומטר וקיימים בשוק גג"ש לרוב שילובי יחסי העברה ומידת צמיגים שרוצים, כולל בפרט אלו שאצלי, אז פחות רלוונטי ...

חנן-ג'יפולוג
18-05-18, 14:24
הזכרת לי את הבכורה שלי. אני מזמין חומרים כדי לבנות מנגנון שיהפוך את שלט ה"נהגת חדשה" בשלט רחוק, והיא לא מבינה למה לא להמשיך להפוך ידנית (:

חנן-ג'יפולוג
13-06-18, 21:37
צילומי מסך מאוסילוסקופ שחיברנו הערב לסופה:


https://imageshack.com/a/img923/2296/luGSLZ.jpg
https://imageshack.com/a/img923/1060/sDcIPe.jpg
https://imageshack.com/a/img921/3088/bhiB55.jpg
https://imageshack.com/a/img921/3088/bhiB55.jpg


https://imageshack.com/a/img921/4517/LYwzjQ.jpg
https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg
https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg
https://imageshack.com/a/img922/2042/ZzdVAX.jpg

חנן-ג'יפולוג
13-06-18, 21:44
תמונת הסקופ שנראית בקישור הקודם שהבאתי בתגובה #22:

http://www.underhoodservice.com/the-...o-a-breakdown/

לא מתאימה לסופה.

snirjeepdreamer
13-06-18, 21:57
חנן,
זה נראה כמו מוניטור בטיפול נמרץ נשימתי.. ;)
תן הסבר לטובת המאותגרים טכנולוגית.

גיתאי נוה
13-06-18, 23:07
מטרת הפרוייקט היא להפיק סיגנל קרנק ע"י ארדואינו, ע"י גזירה מסיגנל קאמ.
כך ניתן לבטל לחלוטין את חיישן הקרנק בסופה (למשל בהסבה לגיר NSG370 או בהסבת סיקס להזרקה).

הסקופ כאן מציג את שני הסיגנלים במקביל, כאשר העיקר הוא הסינכרון ביניהם - לפי התוצאות חנן יתכנת את הארדואינו.

חנן-ג'יפולוג
14-06-18, 11:41
הרצאה רצינית בנושא:

https://youtu.be/ed2Z7SOgLuE

talw
14-06-18, 20:35
הרצאה רצינית בנושא:

https://youtu.be/ed2Z7SOgLuE

יפה,
חנן, האם לדעתך במנוע שמניע הפוך יהיה אפשר לזהות את הפרש התזמון בין שני החיישנים כתוצאה מחופשים מכניים ,לעומת מנוע בעל חיישן אחד בלבד , שבו לא ניתן לזהות הנעה הפוכה.
השאלה לא תאורטית , יש לי מנוע שלפעמים היה מניע הפוך, בשל הצתה יחסית מאוד מוקדמת (מנוע גדול ועצבני מאוד, שלא עומד על סרק של פחות מ 1200 סל"ד ) ,חששתי מאוד מנזק למנוע בעקבות כך ,עד לעדכון תוכנת ניהול שפתרה את התופעה שלא חזרה על עצמה מאז, ללא שינוי מפות הצתה .-

נניח שהסופה תעצור בעליה ותתחיל להידרדר לאחור בהילוך קדמי ,האם לא יכול להיות מצב שבו עם חיישן אחד היא תניע ,למרות איחור ההצתה שייוצר, מהסיבה שמחשב הרכב לא יהיה מסוגל להבחין בשינוי כיוון סיבוב המנוע כי אין לו חיישן נוסף לרפרנס ? (שאלת תם)

חנן-ג'יפולוג
14-06-18, 21:13
מכיוון שהמזרקים נמצאים בסעפת היניקה אני לא יכול לחשוב על מצב שהמנוע הזה יניע הפוך. מהיכן הוא יקבל דלק? מנוע ארבע פעימות שמניע הפוך שואב את האוויר מהפליטה ומוציא אותו ליניקה.
מנועים שמניעים הפוך יכולים להיות, למיטב ידיעתי, מנועים שמזריקים דלק לצילינדר או במקרה של שתי פעימות, לכניסה לקראנקייס ואז זה מגיע לצילינדר.

אני טועה?

talw
14-06-18, 21:29
בדיוק, לרוב זה יכול לקרות במנוע שתי פעימות , אני עד לכך שמנוע ארבע פעימות ,מוזרק ,לאחר לחיצה מספיק קצרה על כפתור הסטרטר,בכדי לא לייצר אינרציה גבוהה, הניע הפוך למשך 10 שניות לפחות,בסל"ד נמוך מאוד, עם פליטה ,חצי שרופה ,לכיוון מסנן האוויר. אני מאמין שאם הייתי משלב הילוך ראשון בירידה לאחור ,המנוע היה ממשיך "לעבוד" .

חנן-ג'יפולוג
14-06-18, 21:34
mpi או gdi ?

אני לא מבין איך מנוע mpi יכול לעבוד הפוך. תסביר בבקשה.

talw
14-06-18, 21:43
צודק, נתתי דוגמא של מנוע GDI .

חנן-ג'יפולוג
18-06-18, 01:09
נסיון ראשון של התוכנה לארדואינו: טעון שיפור.
ארדואינו אחד מייצר את סיגנל חיישן הקאמשאפט. ארדואינו שני מקבל את הסיגנל הזה ומוציא סיגנל מלאכותי של חיישן קראנק.
בסל"ד נמוך, 600, זה נראה טוב. כשאני מעלה סל"ד אל מעל ל1000, הארדואינו מתעלף.
נראה שהעמסתי עליו בפעולות אריתמטיות ארוכות מדי למציאת זמן המחזור ומשך כל מעלה בודדת במחזור. אצטרך לייעל את התהליך.
גיליתי שאחד הדברים שמקשים עליי, זה שאם אני שולח נתונים למוניטור הסריאלי, אני מאיט מאוד את פעילות המעבד, אז אני נאלץ לוותר על זה ולדבג "על עיוור" . אשמח לשמוע על שיטה טובה יותר לראות פרמטרים בתוכנה בלי להאט את הפעילות שלה.

https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg



https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg

מוטי ג.
18-06-18, 06:43
אני חושב שעם בקר תעשייתי אמיתי אתה תוכל לעשות הכל ביחד, גם דיבאגינג וגם הרצת קוד real time.
היות ואני לא מכיר ארדואינו, מה זמני הסריקה של הקוד שלו? כל כמה זמן מגיע סיגנל מהימן למעבד וצול כמה זמן יוצא סיגנל מתוקן חדש?

גילוי נאות, אני מתפרנס ממכירת ציוד בקרה כזה ותמיכה טכנית בלקוחותינו אז אני קצת לא אובייקטיבי,
לאחר שזה נאמר, הייתי שמח לבצע ניסוי השוואתי בין פתרון ארדואינו לפתרון שלנו (ולא עשיתי פרסום לשם החברה בכוונה, שזה לא יהפוך לפרסומת)
ברמה הטכנית אני משוכנע שהפתרון שלנו מסוגל להרבה יותר מאשר אתה מקבל מארדואינו, אבל... זה גם עולה יותר.

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

חנן-ג'יפולוג
18-06-18, 07:43
היי.
לפני שאני עונה, אציין שאתמול בלילה שיפרתי מעט את הקוד והגעתי כבר ל3000 סל"ד. במהלך הלילה חשבתי על עוד שתי אפשרויות לשיפור התוכנה, ולהערכתי בזה האתגר הנוכחי יסתיים.
לשאלותיך, אני לא בטוח שאני מבין את המושגים שאתה מדבר עליהם. נראה לי שכל הקונספט הוא שונה. למרות שאני ממש לא מכיר בקרים, אני מעריך שמדובר על מכשיר שמהותו היא כלפי משתמשים. שיגדירו מה הכניסות ומה יהיו היציאות, בלי להיות מתכנתים של ממש.
הארדואינו מיועד למתכנתים. כאן אנחנו מדברים על שעון של המעבד, שאגב הוא 16 מגה הרץ. אנחנו מדברים על 16000000 פעולות תוכנה בשנייה.
כמה זמן מתוך זה מוקדש לכתיבה ליציאה? אתמול קראתי שזה יכול להגיע ל20 פקודות בסטנדרט, אבל ניתן לרדת ל2 פעולות, אז החשבון הוא קל. ניתן לבצע 8000000 פעולות כתיבה ליציאה בודדת בשנייה אחת, אם זה כל מה שהתוכנה שלך עושה בחיים.
קריאה? אני לא יודע. ניתן לברר בקלות.
מה ביניהם? זה תלוי במספר הפקודות שיבוצעו בין לבין, כתלות בתוכנה שכתבת. לא ניתן לתת לזה תשובה אחת.

מוטי ג.
18-06-18, 08:11
יש לך פתרון וזה מעולה.


Sent from my LG-H930 using Tapatalk

מוני אורבך
18-06-18, 08:29
אהלן חנן,

אני מתעסק עם הבעיות הללו הרבה מאוד בעבודה.
יש כמה טכניקות ליעול ושיפור כתיבת תוכנה real time.

1. לעולם לא להשתמש בפורט הסיריאלי שלא לצורך. הוא דורש הרבה מאוד משאבים מהמעבד.
2. לדבאג השתמש ב GPIO ובסקופ או יותר טוב לוגיק. נידנוד של I/O דורש מעט מאוד משאבים והוא מהיר מאוד
אני משתמש בשיטות הללו בקוד שצריך לשמור על דיוק של מיקרו שניות.
3. אף פעם לא להשתמש בספריה שאתה לא יודע בדיוק איזה משאבים היא לוקחת ואיך היא עובדת. אם יש עיקוב תמיד זה מגיע משם.
4. אם אתה יכול השתמש ב C ובקומפילר היעודי של המעבד ולא בסביבת העבודה של ארדואינו. היא אולי נוחה אבל מאוד בזבזנית.
הרבה יותר טוב להשתמש באסמבלר, אבל אני מניח שזה כבר מוגזם לדור של היום
5. השתמש ב timers ובפסיקות תוכנה או חומרה. אל תריץ לולאות שלא לצורך, זה דרך בטוחה לבזבז משאבים.
6. תמיד השתמש בפקודת yield אם אפשר. היא מפנה משאבים לפסיקות וטימרים.

בגדול ארדאוינו לא בנוי לתוכנת real time רצינית. בסופו של דבר כל הסביבה הזו מאוד חובבנית. לכן אם אתה רוצה לעמוד בדרישות שלך, ועדין להשתמש בארדאוינו כדאי פשוט לקחת ארדואינו עם יותר משאבים ויותר מהיר. כך למרות הביזבוז של סביבת ארדואינו תוכל בקלות יחסית לעמוד ביעדים.
לי יש ניסיון טוב עם ארדואינו DUE הוא הרבה יותר מהיר ועם הרבה יותר זכרון.

חנן-ג'יפולוג
18-06-18, 08:43
מוטי, רק התחלנו לדון...מה חתכת כל כך מהר? (:
אני אשמח אם תכתוב כאן מה זה בקר? מה התפקיד שלו? באילו פרוטוקולים הוא עובד? מהם אמצעי התכנות שלו? עלויות אופייניות וכו'. וכן, גם איזו חברה אתה מייצג? זה בסדר גמור.
אם תוכל להעלות דוגמא של בקר שעושה את המשימה המדובר זה בכלל יהיה מעולה. עם דוגמאות והסברים לתוכנה, לתכנות, לחיבורים החיצוניים וכו'.

מוני, תודה על הטיפים. הם בדיוק הדוגמא לכך שהמגבלה שהגעתי אליה, שהיא קודם כל המגבלה שלי, היא מצוינת, כי היא מחייבת אותי להעמיק ולהבין את הבעיות בתוכנה שלי ולהשתפר. אם הייתי מתחיל ממעבד מהיר יותר, לא הייתי לומד את כל הדברים האלה, וזה בעצם מה שקרה עד היום. שכל תוכנות הארדואינו שלי לא נזקקו ליכולות מהירות, ולכן לא השקעתי שום אמצעים בתחום הזה, והתוכנה המקורית שלי היתה פשוט זוועתית, בהיבט הזה.

למשל, מה ששיפרתי אתמול בלילה היה שחישוב המעלות מתוך זמן המחזור הכולל נעשה בכל LOOP, שזה אידיוטי לגמרי. ברגע שהעברתי את החישוב רק לרגע שבו זמן המחזור נקבע בכל סיום מחזור עליתי פי 5 בסל"ד המקסימלי שהארדואינו חי איתו בשלום.

מוטי ג.
18-06-18, 09:53
לא ברחתי, רק שמתי את הילדים בגן ונכנסתי לאוטו לחצות את המדינה.....
וחשבתי קודם לחפש קצת השוואות באינטרנט לפני שאני שופך פה מידע יבש ולא מעניין.
ובכלל חשבתי לפתוח שרשור נפרד,
אשב על זה במהלך היום....

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

e-Pit@m
18-06-18, 09:58
1. להישאר עם החיישן שמגיע עם הגיר. מחייב הסבה לגלגל תנופה של TJ. אולי יש לי גלגל תנופה כזה. אבל משום מה אני לא מתלהב מזה.


אחרי כל הדיונים... מוכרח לשאול שוב למה לא לבחור באופציית הבולטאון?

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

eliv1
18-06-18, 10:31
איפה האתגר בבולט און? זה דווקא אופציה מעולה עם בסיס למוצר מדף שיכול להימכר... גיבוי כאשר חיישן גל ארכובה מתפגר ולא בא לך להחליף במדבר הלוהט ...

Sent from my Redmi 5 Plus using Tapatalk

גיא
18-06-18, 12:25
אחרי כל הדיונים... מוכרח לשאול שוב למה לא לבחור באופציית הבולטאון?

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

תחשוב שניה מחוץ לקופסה .. מעבר לעובדה שג'יפ בונים ולא קונים ( אפילו אם זה דאסטר .... )

יש פה אנשים שממציאים את הגלגל מחדש .. אנשים שבונים דברים מאפס .. זה לא מלהיב אותך ?

עולם הארדואינו ( בשילוב עם תלתפסת ) הביאו למצב שכל אדם יכול בביתו להיות מפעל שלם שממציא ובונה משהו שלא היה קודם .. או בונה אחרת משהו שכבר יש אבל משיקולי עלות תועלת ורווח כספי .. מציג התפשרויות שאתה יכול כיחיד לוותר עליהם.

זה brave new world .. אסור לוותר על זה.

גיתאי נוה
18-06-18, 17:07
אחרי כל הדיונים... מוכרח לשאול שוב למה לא לבחור באופציית הבולטאון?

Sent from my SM-G900F using Tapatalk
כשדרור פתח את השרשור הוא עוד לא ידע שאופציית הבולט-און היא לא אופציה...
מבנה גלגל התנופה של TJ שונה מזה של YJ (סופה) בהיבט יצירת דפוס סיגנל קרנק, ולכן אילו הייתי מרכיב אותו ומסתמך על החיישן המקורי שיושב על הגיר הזה, מחשב ניהול המנוע לא היה מבין מה רוצים ממנו...
בדיעבד הסתבר שגם שטח החיכוך של דיסקת המצמד ב-TJ קטן משמעותית מזה שב-YJ, כך שגם בהיבט הזה עדיפות לחזור לגלגל תנופה המקורי.

חוצמזה - הגיר הזה הוא אחד השיפורים השווים בסופה, כתבה בקנה...

דרור ברלי
18-06-18, 20:17
השרשור קצת נגנב לטובת הרג'פ-טאיפ-ארדואנו הזה.

ואני, כטכנופוב ידוע שדוגל בעקרון "מה שעובד לא מתקנים/משנים" בכלל כל מה שעניין אותי זה לא לנסות להמציא את הגלגל מחדש אלא מה הפתרון הפשוט, האמין והמועדף על מנת לצלוף בנסיון התנעה ראשון.


כשדרור פתח את השרשור הוא עוד לא ידע שאופציית הבולט-און היא לא אופציה...
מבנה גלגל התנופה של TJ שונה מזה של YJ (סופה) בהיבט יצירת דפוס סיגנל קרנק, ולכן אילו הייתי מרכיב אותו ומסתמך על החיישן המקורי שיושב על הגיר הזה, מחשב ניהול המנוע לא היה מבין מה רוצים ממנו...
בדיעבד הסתבר שגם שטח החיכוך של דיסקת המצמד ב-TJ קטן משמעותית מזה שב-YJ, כך שגם בהיבט הזה עדיפות לחזור לגלגל תנופה המקורי.


הכל הסתדר כמו שרצינו - נשארים עם גלגל תנופה, קלאץ' קומפלט וחיישן קראנק של סופה/YJ/XJ.

אז יש לנו תשובות ברורות.
הגיר שברשותי יעלה על הג'יפ ממש בקרוב.
תקראו על זה בכתבה של גיתאי על ההסבה המוצלחת בג'יפ שלו.

ואז נתפנה להסבה המעניינת הבאה בתור...

kd2
18-06-18, 23:26
כמה זמן מתוך זה מוקדש לכתיבה ליציאה? אתמול קראתי שזה יכול להגיע ל20 פקודות בסטנדרט, אבל ניתן לרדת ל2 פעולות, אז החשבון הוא קל. ניתן לבצע 8000000 פעולות כתיבה ליציאה בודדת בשנייה אחת, אם זה כל מה שהתוכנה שלך עושה בחיים.


המספרים שאני מכיר למעבר בין ON לOFF בפין דיגיטלי בארדואינו UNO (עושה רק את זה).
77KHZ לסקריפט הכי בסיסי (digitalWrite).
4MHZ לסקריפט קיצוני עד לא מעשי.

יש המון פרטים טכניים, די דביליים, שתורמים למהירות הסקריפט, כמו למשל חישוב ואיחסון נתונים בFLOAT שמסתבר שזה דרעק גדול למהירות המעבד.
לכן אני פשוט הייתי דבר ראשון לוקח בקר מאוד מהיר ולא רודף אחרי כל הקטנות האלו.

בהצלחה

חנן-ג'יפולוג
19-06-18, 01:08
אחרי עוד כמה שעות של ליטוש הארדואינו עומד יפה ב6000 סל"ד וכך זה נראה:

https://imageshack.com/a/img922/6531/du4HZl.jpg


https://imageshack.com/a/img922/6531/du4HZl.jpg

חנן-ג'יפולוג
19-06-18, 01:14
וב600 סל"ד זה נראה כך:

https://imageshack.com/a/img921/7690/0BaMo8.jpg

https://imageshack.com/a/img921/7690/0BaMo8.jpg




וזו התמונה המקורית בבדיקת החיישנים בסופה של גיתאי:

https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg


https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg

boaz avrahami
19-06-18, 07:23
זה נראה מרתק ( לא בציניות) אבל אני מניח שאני מיצג את השלושה-חמישה אחוז שלא מבינים את הגרפים האלה.

תוכל להסביר בבקשה מה רואים בו?


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ

מוטי ג.
19-06-18, 07:32
אני מבקש שתחדד את התשובה לשאלה של בועז עם נתוני החיישנים, מה הם נותנים לך?
האם לכל סיבוב מנוע מתקפל פולס אחד שמתורגם לתדר בארדואינו,
כלומר 3000 סל"ד = 50hz?

עריכה:
עוד שאלה, כמה אתה מצליח לסנכרן בתזמון הפולס יציאה מול תזמון פולס הכניסה?
לא בערכי התדר אלא בזמן ביצוע ה"ירי"?

וסליחה שאני לוקח את זה לצד הטכני שמאחורי הקלעים בבקרה, אני אוסף חומר לענות לחנן בשרשור נפרד בצורה מסודרת

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

מוטי ג.
19-06-18, 08:13
ראיתי תשובה לשאלה שלי בתגובות 23 ו 24 בערך...

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

חנן-ג'יפולוג
20-06-18, 09:39
זה נראה מרתק ( לא בציניות) אבל אני מניח שאני מיצג את השלושה-חמישה אחוז שלא מבינים את הגרפים האלה.

תוכל להסביר בבקשה מה רואים בו?


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ

https://youtu.be/x-bl8rEBQ8Y