שלום,
בהמשך לכותרת, כיצד ניתן באמצעות עמוד ענן לוודא רמת עבירות של שביל מסוים?
מתכוון להפרדה גסה בין דרך המיועדת לפרייבט / 4X4 והפרדה למכשולים ספציפיים במסלול.
תודה
שניר
ההגדרה היא בסימבולוגיה של הסימון בלי קשר לעמוד-ענן אלא לשפה המשותפת הבינלאומית במיפוי.
דרך מסומנת רציף בצבע מלא=דרך סלולה לכל רכב(כביש).
דרך עם שוליים קו רציף בדני הצדדים= דרך עפר מהודקת עם מצע/מה שנקרא גם ״דרך קק״ל רכב פרטי עם תשומת לב וזהירות לנקודות ספציפיות.
דרך המסומנת בשני קווי מקווקווים מקבילים=שביל לא סלול ולא מוסדר מכנית, ואינו מיועד לרכב פרטי, גם אם פרטנית יש כאלו שמאפשרים מעבר פרייבט.
כדאי לך לחפש אודות מפתח הסימונים במפות, יש המון מידע במפה כשלומדים את הסימנים.
לכל מפה יש מקרא. https://uploads.tapatalk-cdn.com/20180919/bf7dfa38c9bd286cea8812495c5cbaa5.jpghttp s://uploads.tapatalk-cdn.com/20180919/1d18c33f39cdcc4b1b8acc1bd73fec0a.jpghttp s://uploads.tapatalk-cdn.com/20180919/2c7d346725df9c6d605b153401a6fac3.jpg
תודה רבה!
בנוסף, תוואי השטח הרי יכול להשתנות עקב מזג אוויר (אחרי גשמים עזים, שטפונות).
האם סימוני המפה משתנים בהתאם לאחר אירועים כאלו?
או שאירועים נקודתיים מצוינים בדרך אחרת?
הסימונים לא משתנים.
פעם בכמה שנים עושים עדכון חלקי למפות, וגם אז לא תמיד הדברים מתעדכנים.
בנקודות העניין בעמוד ענן בד"כ תמצא עדכונים לגבי מצב של מעבר כזה או אחר.
ישנן נקודות או מקומות המופיעים במפת סימון השבילים עם הכיתוב "עבירות קשה". בד"כ לכיוון העליה אך לא תמיד. ברור ששבילים כאלו מלכתחילה לא יהיו מיועדים לפרייבט.
שבילים שעבירים לפרייבטים, בד"כ נשארים כאלו ולא משתנים הרבה, ובמקומות שהם כן, נוצרים בד"כ מעקפים מקומיים.
מצב הצירים אכן משתנה חדשות לבקרים בעקבות מזג אוויר/שטפונות/ריבוי כלי רכב שעברו והפכו אותם, אבל המפות באופן טבעי ומובן לא מתעדכנות בתדירות גבוהה.
הרבה צירים שמוגדרים "עבירות קשה" במפות, כולל בעמוד ענן, מתגלים במציאות ככאלה שיעוררו פיהוק גם בקרב נהגי ג'יפונים.
אבל לפעמים גם להיפך. מספיק שטפון אחד כדי לחרב צירים ומעברים ולהפוך אותם לקשים למעבר (כלומר - מעניינים ומענגים עד מאוד לנהיגה).
היתרון של תוכנה שיתופית כמו עמוד ענן הוא שהמשתמשים יכולים להוסיף נקודות עניין ולעדכן נקודות קיימות.
יקיריי:
חבורת צבועים, עוכרי ישראל, ג'ובניקים, שמאלנים, יפי נפש, משתכנזים, מתמזרחים, ימניים, משביתי שמחות וכפויי טובה שכמותכם! (מחק את המיותר או הוסף לפי הצורך כאוות נפשך)
מדובר באייקון תרבותי, מבצעי ומחולל מהפכה של ממש - שלא לומר משנה סדרי עולם, שלא לומר הפלא השמיני של העולם. לא פחות. הרבה יותר.
היצירה המוטורית החשובה ביותר בחיי רובנו, (אלה שהם לא חבורת צבועים, ע"י וגו' - ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה)
כזו שהחיים מתחלקים בגינה לשניים - לפני ואחרי.
כזו שמנחילה לנצח את ההבנה והתודעה - שאפשר גם אחרת, והאחרת הזו - יותר נוחה, פחות כואבת, יותר מהירה, פחות שוחקת, יותר סוחבת, וחוזר חלילה.
לפניה יש ערפל סמיך ואחיד של הליכה מאומצת, תמיד בליווי משקל עודף עם שלט "מטען חורג", כזה שדופק לך את הקרסוליים, הברכיים, מה שנשאר מהגב ועמוד השדרה - ועל הדרך גם את הכתפיים. מחד, לרוב, ראייתך מתקשה לחדור את הערפל הזה והוא עוטף אותך ברכות מתישה, מחליאה ומצמיתה. מאידך, ברוב הזמן, טשטוש רב עוצמה וממסך אופף אותך ומסייע במקצת להפיג את ייסוריך המתעצמים והולכים בטור אקספוננציאלי.
אחריה, (בניגוד לכלל הצבאי המטופש שכל דבר אמור להתחלק בו לשלוש) כל העולם (הטופוגרפי) דווקא מתחלק לשניים: כזה שניתן להגיע אליו בנסיעה - וכל השאר.
אחריה, לעולם לא תלך - במקום שבו אפשר להניע רכב.
אחריה, יכולת הניתוח וההבנה בין שתי חלופות התנועה הללו עולה לרמות של אומנות - שלא לומר אמנות ממש - והיא משפרת בכלל ובפרט את כל ראיית העולם והשטח דרך אספקלריה של נכון ולא נכון, מותר ואסור, ראוי ושאינו ראוי, מעשה נבואה או מעשה נבלה, חוקי ופלילי, טוב ורע - וחוזר חלילה.
העובדות הטכניות ממש לא חשובות ולא רלוונטיות לדיון.
מתהפך? – תלמד לנהוג.
לא סוחב? – תתכנן היטב מה לקחת ומה להשאיר מאחור.
קטן? ראה לעיל פסקתי הקודמת.
לא אמין? – תתאמן בהחלפת צלבים בחושך, לבד, ביד אחת קשורה מאחורי הגב, בלי אור, או שתלמד לנהוג רק עם הנעה קדמית.
כמה ייחלנו לרגע בו יחליף הפרד המכאני האגדי הזה את ייסורינו המתמשכים והסיזיפיים שהיו מנת חלקנו לפניו.
בכמה קילומטרים הל הליכה מאומצת שילמנו על כל מטר שהורשינו לנסוע בו.
כמה שעות בילינו בלשכה (המפוארת) שעל יד הנהג בלימוד ציר הלילה לניווט הרכוב הבא? או למשימת ההובלה התורנית? כמה הנאה קיבלנו מתחושת הבית המפנקת שייצר אותו מושב קרש גיהוץ צר וקשה, משולב בכנת המא"ג, ידית האחיזה מימין וקשת ההתהפכות מעל. כמה מקום אחסון מהודר ויעיל מצאנו בכוורות ארגזי התחמושת מתחת לרגלי המפקד או בכסא האצ"א. איזו מוזיקה נהדרת שמענו דרך הסאב וופר של מכשיר ה – VRC בלילות עטופי ערפל.
לאיזו מדרגת אומנות העלינו את התהליך של החתימה על האוטו, הכנתו לתנועה, זיוודו, מיתקונו, דיגומו, ריתוכו, השחזתו וכיוצ"ב - פעולות מסגרות וטכנולוגיה שסופם זלזול מוחלט בכל כללי ההנדסה והמכניקה התקינים, (על כל פנים – באלה המקוריים בהם השתמש מתכנן היצירה) עד כדי הפיכתם על פיהם ממש: הכפלת כושר הנשיאה, שילוש שטח ההעמסה, הבסת הנדסת האנוש המקורית המזעזעת והחלפתה בחליפת נוחות מפנקת – שעד היום קשה למצוא בפלטפורמות מודרניות וסלחניות הרבה יותר – כאלה שתוכננו מראש לאזרחים מפונקים, (חבורת צבועים ע"י וגו' ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה).
כמה סבלנו בזיכוי.....
לסיכום:
אל תבלבלו אותנו עם העובדות. הן לא רלוונטיות. הרגש הוא שקובע כאן. והרגש מנצח. את התחושות שעולות במי שרק מביט באייקון התרבותי האלמותי הזה – לא תקבלו אפילו בהופעה הקרובה של מדונה, או שמא יש לומר, לאונרד כהן.
לילה טוב.
אצטט שוב, למען הבהירות, ההדגשה שלי כעת:
"אחריה, (בניגוד לכלל הצבאי המטופש שכל דבר אמור להתחלק בו לשלוש) כל העולם (הטופוגרפי) דווקא מתחלק לשניים: כזה שניתן להגיע אליו בנסיעה - וכל השאר.
אחריה, לעולם לא תלך - במקום שבו אפשר להניע רכב.
אחריה, יכולת הניתוח וההבנה בין שתי חלופות התנועה הללו עולה לרמות של אומנות - שלא לומר אמנות ממש - והיא משפרת בכלל ובפרט את כל ראיית העולם והשטח דרך אספקלריה של נכון ולא נכון, מותר ואסור, ראוי ושאינו ראוי, מעשה נבואה או מעשה נבלה, חוקי ופלילי, טוב ורע - וחוזר חלילה".
תמצית מעשה הכנת הסיור הרכוב היא היכולת לקבוע היכן ניתן להעביר כלי רכב בשדה.
אצטט (שוב) את המשורר נתן שחם בתיאור התרשמותו ודבריו אחרי השתתפותו במבצע "עובדה":
"הג'יפים, ששחררו את הסייר מן המאמץ הגופני, הטילו עליו תביעה כפולה בטביעת - עין.
הולך הרגל אינו משועבד אלא לבור המים. כלי הרכב משועבד לדרך, לשיפועי המישור, לטיב הקרקע"
פעם היו מכינים בצה"ל מסמך מאלף שנקרא: "מפת עבירות שריון" שהתייחס ל"עבירות טנק צנטוריון" "נכון לעונה היבשה בלבד".
התוצרת הייתה מפה טופוגרפית "צבעונית" בסקאלה בין צבע לבן / בהיר (עביר ללא מגבלות) ובין חום / כהה (בלתי עביר).
הפסיקו להכין את המפות הללו מנזמן, בעיקר בגלל התפתחות המיפוי ובייחוד זמינות צילומי אוויר משלל פלטפורמות.
אומר בזהירות המתבקשת - אך בבטחון, כי בהנתן שלושה מרכיבים - אפשר לקבוע בוודאות גבוהה ביותר את דרגת העבירות ואפילו את מהירות התנועה ברוב תוואי הקרקע בתחומי ארצנו.
הראשון: מפה טופוגרפית "לבנה" מהסוג הישן והטוב (בה רשומה הטופוגרפיה בבירור ובמדוייק).
השני: תצ"א אנכי / אורתופוטו ברזולוציה טובה (לצורך העניין, די בזו המופיעה בפרסומים חופשיים ברשת: "עמוד ענן", "גוגל ארץ", אתר המפות הממשלתי וכד')
השלישי (שאין בלתו): ידע מתאים, נסיון מעשי רב בשטח ויכולת לתרגם את שני אלה (טופוגרפיה ותצ"א) לקביעת מידת העבירות כמו גם קביעת נתיב נכון בשדה. כל שדה.
אומר עוד ברמז כי המרחבים שנותרו למימוש היכולת הזו בארצנו - הולכים ונעלמים כמובן, אך עדיין קיימים ומעניינים.
שנים טובות
PW
תודה רבה לכולם על התשובות המעמיקות.
פעם היו מכינים בצה"ל מסמך מאלף שנקרא: "מפת עבירות שריון" שהתייחס ל"עבירות טנק צנטוריון" "נכון לעונה היבשה בלבד".
התוצרת הייתה מפה טופוגרפית "צבעונית" בסקאלה בין צבע לבן / בהיר (עביר ללא מגבלות) ובין חום / כהה (בלתי עביר).
הפסיקו להכין את המפות הללו מנזמן, בעיקר בגלל התפתחות המיפוי ובייחוד זמינות צילומי אוויר משלל פלטפורמות.
PW
עדיין מכינים, באיכות טובה יותר.
פחות נייר, יותר מחשבים.
במפה של Israel Hiking יש סימון לדרגת העבירות של הדרך. ככל שהעבירות קשה יותר נוספות נקודות בתוך הקוקוו:
121183
המפה של Israel Hiking נבנית ע"י משתמשים, בדיוק כמו וויקיפדיה, ולכן הסימון לא בהכרח מלא.
מצד שני, זה גם יתרון - כל אחד יכול לתקן ולהוסיף והתיקון זמין לכולם תוך מספר שעות ולא מספר שנים.
המפה החינמית של אפליקציית עמוד ענן מבוססת על מפת Israel Hiking וגם היא משתמשת בסימונים האלו. תדירות העידכון שלה נמוכה יותר, בלשון המעטה.
חנן-ג'יפולוג
21-09-18, 10:21
PW
זה ענק (:
איך פספסתי את זה עד היום?