מה עושים כשנגמרים המסלולים?

[yoni_0000]

אנחנו חיים במדינה קטנה ואחריי 14 שנות ג'יפאות מציתי. מה זה מציתי? חאלס!! אני לא יודע כבר איך לגשת לנושא ולא יודע כלכך מה לעשות.

אז לא, לא נמאס מהתחביב חס ושלום והג'יפ ממש לא למכירה.... אבל... נגמרו לי המסלולים. הגעתי למצב שכל מסלול נהיה לעיסה של המסלול משנה שעברה שעושים הפוך או שמשלבים אותו עם קטע מהמסלול מלפניי חצי שנה... כבר אין מה לחדש, כבר אין מה להמציא מחדש, ובכל טיול בצורה כזו או אחרת אני אומר לעצמי "כבר הייתי פה...". שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מאוהב במשעולי המדבר אבל כן בזמן האחרון יש תחושת מיצויי...

דרך אגב, כשאני אומר טיול אני מתכוון לפחות ל-24 שעות, יעני לינה ומסלול, וכשאני אומר מסלולים אני מתכוון לנגב ולמדבר יהודה. כן השפלה והרי ירושלים נהדרים לגיחה חצי יומית של שישי בצהריים, תל חדיד ויער תרום נהדרים לסשן לילי של עבירות. הגליל והעמק מקסימים בחורף והמעיינות של רמת הגולן הכי מרעניים בחום יולי אוגוסט.. אבל עם כל הכבוד לכל אלו, הם בחיים לא יוכלו להעניק את השקט, הניתוק, המרחבים ותחושת החופש של המדבר..

אז אני פונה אליכם הג'יפאים הוותיקים, כאלו שכבר היו חמש או שש או עשרים פעמים באותו שביל נגבי נידח במרחק עשרות ק"מ דרומית ממצפה רמון, כאלו שכבר לא צריכים מפה או ג'י פי אס בשביל לדעת איפה הם ומתי השחור מתחבר לאדום שמגיע לגב "שיממון" ומעלה "שממה"... מה אתם עושים עם הדבר הזה? איך מתמודדים?

תודה מראש... מקווה שיהיה דיון מעניין.

[six-86]

20 שנות טיולים עם הג'יפ ו6 עם האופנוע ועדיין לא נמאס !!
מצידי לטייל בצין / פארן/אילות / ערוד ונחל סדום פעם בחודש , שלא נדבר על מדבר יהודה הממכר .

Sent from my SM-G960F using Tapatalk

[דרור ברלי]

אחרי 30 שנה בתחביב, והיום גם עבודה בזה, יש מקומות שלפעמים אני מכריז ש"נמאסו", אבל אני עדיין פוקד אותם לפחות פעם-פעמיים בחודש ועדיין נהנה ממה שאתה מתאר, כי אין כמו המדבר.

אבל גם הצפון מאתגר. לניווט, להתמצאות, יש כל כך הרבה פינות חמד קטנות שאני עדיין לא מכיר וגם אתה לא. זה אף פעם לא באמת נמאס. כל עוד יש תקציב לדלק...

אולי תתחיל לצאת לסשנים של התבודדות והתחברות לעצמך ולמדבר?... מקומות שאתה אוהב. פעם בכמה זמן, אתה תחליט על התדירות, תיקח כמה ימי חופש, תעמיס את הג'יפ בציוד וצידה לכמה ימים ורד למדבר. אתה נכנס לשטח, מוריד אוויר ומתחיל לנסוע. נותן לג'יפ להתגלגל בקצב שלו. לאן שהגלגלים יקחו. הגעת לעץ יפה? לנקיק שאתה אוהב? לנקודה שפרטי הנוף שבה נכנסים לך לורידים וממסטלים אותך יותר טוב מכל ג'וינט משובח?... עצור, פרוס מחצלת, תכין קפה/תה, תרבוץ לך שעה, שעתיים, יום, יומיים. כמה שתרגיש שמתאים לך ומספק אותך. ואחר כך לנקודה הקסומה הבאה וכן הלאה. לא מוכרח עבירות או אתגרים. רק מדבר נקי וטהור. זה יצחצח לך את הנשמה. באחריות.

וכמובן ההתעסקות עם הג'יפ שאני מוצא אותה כתרפיה מושלמת. לגו לגדולים. כיף אדיר.
ברוך השם, גם אתה עוד לא התקלקלת עם איזה אקווריום יפני מפלסטיק מטלי. אתה רוכב על ג'יפ אמיתי מברזל עם הרבה נשמה משלו והג'יפ האמיתי לא משעמם לרגע. תמיד יש רשימה בכתב קטן וצפוף של "מה שצריך לעשות בג'יפ" על דף גדול - וזו רשימה ענקית שלעולם לא נגמרת... כל עוד יש תקציב - תהנה מזה.

[grand]

בשלב מסויים המסלול הוא כבר לא המטרה, החברים, השקט של שעת בין הערביים, הצחוקים של הערב זה העניין.

Sent from my SNE-LX1 using Tapatalk

[יונתןמצפה]

בהמשך לדברים של דרור,
בלא מעט שנים האחרונות אני נוטה לצאת לטיולים שאין בהם כמעט שום דבר מתוכנן.
משתדל להישאר מחוץ לשמורות (וברוך השם יש לנו עוד לא מעט שטחים כאלו) ופשוט לנסוע לאן שהעיניים לוקחות אותי. או מקומות שאני מזהה במפה שעשויים להיות מעניינים.
אני מוצא את עצמי לפעמים מגלה עולם ומלואו במקומות שעברתי בסביבה שלהם כבר לא מעט פעמים.
או מגלה ציר נידח שמחבר בין תאי שטח שאת שניהם אני מכיר טוב מאוד.
צריך לפתח קצת את שריר הראייה לחפש את הדרכים האלו. אבל הן קיימות בוודאות.
ובלי קשר, המדבר דינאמי. בכל עונה נראה אחרת. בכל שעה נראה אחרת. בכל מזג אוויר.... מכיוונים שונים. עם אנשים שונים.
בקיצור.... לדעתי זה לגמרי בראש. עניין של state of mind.
תן לזה קצת זמן. המיאוס יעבור בוודאות!

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

[zivo]

מזרח השומרון - מערב הבקעה.
אזורים פחות מטוילים.
אזורים יפים בעיקר בתקופה הזו.

[ד ו ר ו ן]

אחרי 30שנה של הליכה/רכיבה ונסיעה בשטח לא נגמר לי.. וזה רק במדבר.

אז מחברים צירי רוחב בין קטעים שונים שאותם אתה מכיר טוב.
לוקחים את כל הפניות האלו שהעפת מבט ולא פנית אליהן אף פעם.
נוסעים המוקפים ובצירים המשניים, ומגלים מקומות חדשים.

״סתם״ יוצאים כדי לשבת בחוץ עם אנשים.

המסלול הוא אמצעי.

[גיתאי נוה]

זו הסיבה שלפני עשור התחלנו (הפלינט-סטורמז) לתייר חזק את אזור הבקעה, שאז היה נטוש ולא מוכר.
ומשם עברנו לתוככי השומרון ובנימין, ואזורים פחות מוכרים ביהודה.
אני ממליץ לך להצטרף לטיולים שמוציא יהושע כרמל, סייר הפלינט'ס ומורה דרך רכוב על סופה בזכות עצמו.
וזה במקביל למה שכתבו כאן קודמיי.

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

[אביב3]

אולי זה הזמן לעבור לאופנוע אינדורו[emoji57][emoji41]

Sent from my SM-A520F using Tapatalk

[sgill]

למרות שנכתב כמעט הכל אוסיף בקצרה:

1. שינוי כיוון המסלול. פשוט הפוך גוטה הפוך...
2. תוסיף תחביב נוסף לטיול: רחפן, בישול, צפיה מקצועית בכוכבים, חיות, צמחייה, צילום,
3. המסלולים גם משתנים ע"פ עונות השנה, אני מניח שלא עשית כל מסלול בכל עונה.
4. ירדן כבר כתב פה מישהו?
5. תתחלף עם חבר ברכב. תרגיש את המסלול עם רכב אחר. או שתתן לחבר/אשתך לנהוג ותרגיש את המסלול בתור נוסע

[talilim]

תאמץ את הטריק שלי
תהיה מחוסר זיכרון לטווח ארוך...
אבל ברצינות
אין מאוהבת גדולה ממני במדבר וכמה שיותר- יותר טוב.
אולי תשנה את חבריך לטיול- לי זה עשה פלאים😉😎
כשאתה עובר באותם מקומות עם אנשים שונים...
ותודיע שאתה יורד לאיזו גיחה, דרומית למצפה...

[נדב ש.]

מרגיש קצת כמוך...
אבל כמו שרשמו הרוב למעלה....
בעשור האחרון הכל היה מתוכנן, איפה להתמקם לישון, איפה לעצור לאכול, מסלולים-אלה היו העדפה ראשונה, להספיק את מה שתוכנן... וכו'... ממש סדר יום ואז לא נישאר ממה להינות...

בתקופה האחרונה פשוט חזרתי אחורה הרבה בזמן, לימים שלפני עמוד ענן ותוכנות ניווט, תופס כיוון ונוסע לאן שהגלגלים לוקחים אותי, רואה פינה יפה? משתקע בה לקפה/לשעה/שעתיים...
זורם...
יותר חשוב החבר'ה, הערב מסביב המדורה, פחות חשוב המסלול, כמו שרשם יונתן יש המון צירים נידחים.... להשתדל להינות מהשקט והמדבר כמה שיותר.... במיוחד שאוטוטו הקיץ כבר כאן שוב פעם.... :-(

[נדב42]

דבר קצת עם רכס, מבטיח לך שתגלה המון מקומות שלא היית בהם ...

[zivo]

דבר קצת עם רכס, מבטיח לך שתגלה המון מקומות שלא היית בהם ...
רכס הוא זה שגילה לי את השומרון והבקעה.
זה פשוט המשך טבעי אצלו מברקן מזרחה.

[נדב42]

בכל פעם שאהי מחפש מקום חדש, אני מתקשר אליו ומקבל שלושה ...

[נדב ש.]

רכס הוא זה שגילה לי את השומרון והבקעה.
זה פשוט המשך טבעי אצלו מברקן מזרחה.

שומרון מכיר, אבל לא טיילתי על "אזרחי"....
בקעה מכיר די טוב וטיילתי שם די הרבה.

[sgill]

הבעיה ב "לטייל לאן שהשביל לוקח אותך", ב "לגלות שבילים חדשים" וב "לזנוח את עמוד ענן" זה הרט"ג, הפקחים, השמורות המוכרזות ובעיקר אלו שבתהליך הכרזה שהפקח כבר החליט שהיא מוכרזת.

הסיבה העיקרית לתכנון קפדני של המסלול היום (בשונה מבעבר) היא המנעות מהתקלויות ודוחות מהרט"ג.

[ד ו ר ו ן]

הבעיה ב "לטייל לאן שהשביל לוקח אותך", ב "לגלות שבילים חדשים" וב "לזנוח את עמוד ענן" זה הרט"ג, הפקחים, השמורות המוכרזות ובעיקר אלו שבתהליך הכרזה שהפקח כבר החליט שהיא מוכרזת..
הפוך..
זו ה-סיבה לא לטייל בשמורות.. כדי כן להיות מסוגל לבחור שבילים לא מוכרים.

אנחנו עושים את זה שנים, נמנעים עד כמה שאפשר מהשמורות הגדולות בהן יש צפיפות אוכלוסיית מטיילים.

תמצא שעמוד-ענן מאד מסייע במקומות האלו.
אני רואה נקודות עניין במקומות שאני תוהה איך ולמה מישהו בכלל חשב להגיע לשם.

[יונתןמצפה]

בדיוק מה שדורון כתב. וזה גם מה שציינתי לפני.
חלק מה"היכרות" המעמיקה עם השטח זה להכיר גם איפה אין שמורות.
ואגב, בעיני זה win win
אני מטייל בלי כמעט לפגוש אנשים (כולל בחגים הגדולים), נוסע לאן שאני רוצה בלי חשש (במסגרת החוקים שלי של לא לעשות נזק), וזה גם מוציא אנשים מהשמורות.
כל מה שצריך זה לדעת בערך איפה גבול השמורה. כל השאר יכול להיות לא ידוע מראש...

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

[yoni_0000]

הרעיון של נסיעה ללא מטרה נשמע טוב. ננסה בפסח ונראה.
מסכים עם אלו שאמרו שהמסלול כבר לא המטרה אלא הישיבה בערב והאנשים שמסביבך.

[kd2]

יוני,
משום מה זכור לי (אבל אולי דמיינתי) שאתה הוא yoni lavitz שפעיל מאוד בקבוצת השטפונות ?

[yoni_0000]

יודע על מי אתה מדבר, לא אני 😎

[kd2]

כי אחרת הבעיה הייתה פשוט קצב גבוה מידי למדינה קטנה מידי....

[yoni_0000]

מבין על מה אתה מדבר... אני משתדל פעם בחודש טיול של לפחות לילה בין אוקטובר למאי ואז פגרת קיץ...

[דור אריאל]

לא נראה לי שימאס לי לטייל בארץ,
בשבילי לצאת לסוף שבוע באיזור הר / מכתש רמון ודרומה פשוט כיף לנסוע לאט עם הרכב בשטח בלי למהר להסתכל על הנופים המדהימים לעצור להפסקות אוכל / קפה

אני יכול למלא יום שלם רק לנסוע ולהסתכל שוב ושוב על הנופים המדהימים
אפשר גם לעצור ולצאת לטיול רגלי , השבוע טיפסנו את הר ארדון ,

[asafk]

לי עוד לא נגמרו המסלולים.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[שגיא S]

יוני,
תקנה עוד רכב ותעשה את הכל מחדש.

[PW]

לי לא יגמרו המסלולים.
ידיעת הארץ היא כמו בצל.
תמיד תהיה עוד קליפה לקלף ועוד שכבה לחקור מתחת לשכבה שכבר הכרת.

[leornevo]

אנחנו חיים במדינה קטנה ואחריי 14 שנות ג'יפאות מציתי. מה זה מציתי? חאלס!! אני לא יודע כבר איך לגשת לנושא ולא יודע כלכך מה לעשות.

אז לא, לא נמאס מהתחביב חס ושלום והג'יפ ממש לא למכירה.... אבל... נגמרו לי המסלולים. הגעתי למצב שכל מסלול נהיה לעיסה של המסלול משנה שעברה שעושים הפוך או שמשלבים אותו עם קטע מהמסלול מלפניי חצי שנה... כבר אין מה לחדש, כבר אין מה להמציא מחדש, ובכל טיול בצורה כזו או אחרת אני אומר לעצמי "כבר הייתי פה...". שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מאוהב במשעולי המדבר אבל כן בזמן האחרון יש תחושת מיצויי...

דרך אגב, כשאני אומר טיול אני מתכוון לפחות ל-24 שעות, יעני לינה ומסלול, וכשאני אומר מסלולים אני מתכוון לנגב ולמדבר יהודה. כן השפלה והרי ירושלים נהדרים לגיחה חצי יומית של שישי בצהריים, תל חדיד ויער תרום נהדרים לסשן לילי של עבירות. הגליל והעמק מקסימים בחורף והמעיינות של רמת הגולן הכי מרעניים בחום יולי אוגוסט.. אבל עם כל הכבוד לכל אלו, הם בחיים לא יוכלו להעניק את השקט, הניתוק, המרחבים ותחושת החופש של המדבר..

אז אני פונה אליכם הג'יפאים הוותיקים, כאלו שכבר היו חמש או שש או עשרים פעמים באותו שביל נגבי נידח במרחק עשרות ק"מ דרומית ממצפה רמון, כאלו שכבר לא צריכים מפה או ג'י פי אס בשביל לדעת איפה הם ומתי השחור מתחבר לאדום שמגיע לגב "שיממון" ומעלה "שממה"... מה אתם עושים עם הדבר הזה? איך מתמודדים?

תודה מראש... מקווה שיהיה דיון מעניין.
חבר - מה עם הגליל . אפשר לתפור יומיים בכייף עכשיו עם בוא האביב ,, למרות שאני חורש את הגליל והגליל המערבי אני מוצא כל יום עוד פינות שלא חקרתי בעיקר באזור מעלות, מצד אבירים לכיוון הר אדיר וסביב היישובים בדרוזיים גם :-) בהצלחה = לאור נבו JEEPON-NAIM

[kangal]

הוספת תחביב לטיול יכולה להיות שוס.
אני מכיר כמה חבר'ה שמצרפים רכבים נשלטי רדיו ועושים "מסלולי עבירות" מניאטורים בשטח, באמצע הטיול 😉

[בןבן]

אחרי 30 שנה בתחביב, והיום גם עבודה בזה, יש מקומות שלפעמים אני מכריז ש"נמאסו", אבל אני עדיין פוקד אותם לפחות פעם-פעמיים בחודש ועדיין נהנה ממה שאתה מתאר, כי אין כמו המדבר.

אבל גם הצפון מאתגר. לניווט, להתמצאות, יש כל כך הרבה פינות חמד קטנות שאני עדיין לא מכיר וגם אתה לא. זה אף פעם לא באמת נמאס. כל עוד יש תקציב לדלק...

אולי תתחיל לצאת לסשנים של התבודדות והתחברות לעצמך ולמדבר?... מקומות שאתה אוהב. פעם בכמה זמן, אתה תחליט על התדירות, תיקח כמה ימי חופש, תעמיס את הג'יפ בציוד וצידה לכמה ימים ורד למדבר. אתה נכנס לשטח, מוריד אוויר ומתחיל לנסוע. נותן לג'יפ להתגלגל בקצב שלו. לאן שהגלגלים יקחו. הגעת לעץ יפה? לנקיק שאתה אוהב? לנקודה שפרטי הנוף שבה נכנסים לך לורידים וממסטלים אותך יותר טוב מכל ג'וינט משובח?... עצור, פרוס מחצלת, תכין קפה/תה, תרבוץ לך שעה, שעתיים, יום, יומיים. כמה שתרגיש שמתאים לך ומספק אותך. ואחר כך לנקודה הקסומה הבאה וכן הלאה. לא מוכרח עבירות או אתגרים. רק מדבר נקי וטהור. זה יצחצח לך את הנשמה. באחריות.

וכמובן ההתעסקות עם הג'יפ שאני מוצא אותה כתרפיה מושלמת. לגו לגדולים. כיף אדיר.
ברוך השם, גם אתה עוד לא התקלקלת עם איזה אקווריום יפני מפלסטיק מטלי. אתה רוכב על ג'יפ אמיתי מברזל עם הרבה נשמה משלו והג'יפ האמיתי לא משעמם לרגע. תמיד יש רשימה בכתב קטן וצפוף של "מה שצריך לעשות בג'יפ" על דף גדול - וזו רשימה ענקית שלעולם לא נגמרת... כל עוד יש תקציב - תהנה מזה.
גדול ,אהבתי.