נדב42
09-12-19, 10:16
אז ככה:
בדרך למדרגה של המרזבה, קצת אחרי חניון הלילה, נסיעה רגועה בהנעה אחורית בלבד,נשמע "פק" קטן והצ'רוקי נעצר בעליה מתונה.
שילוב נעילה אחורית לא משנה את המצב, האוטו לא זז, רעשי החלקה קלים מכיוון הביצה.
שילוב הנעה קדמית והיא כן עובדת.
ניתוח זריז של המצב וההערכה היא שהפיניון הלך.
מאחר והיינו ממש בהתחלת המסלול והדרך עד כאן היתה קלילה, ההחלטה מבחינתי היתה ברורה - פירוק דרייבשאפט אחורי וחזרה עצמאית לכביש על ההנעה הקדמית, ומשם או גרר או לאט לאט הביתה על ההנעה הקדמית
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/175f235fccee6b0d26cb366c7831f421.jpg
לאחר פרידה מרגשת מהקבוצה שלי התחלתי לחזור לכיוון הכביש וחברתי לקבוצה אחרת שהיתה במרחק של כמה מאות מטרים. הרכב שמאחורי מסמן לי ואני מפנה את הדרך כדי לאפשר לו לעקוף, אבל הוא עוצר לידי ומציע לי בנימוס להעיף עין על הגלגל האחורי שלי, שהיה בדרכו הבטוחה לביצוע שפגט שלא היה מבייש גם את קומאנצ'י. אוי-א-ברוך .. ('צטערת, לא צילמתי את זה..)
קריאה זריזה בקשר לאסף (הלוי) שיחזור אלי ותוך 3 דקות מופיעים הד(סופה) ואסף וביחד מתחילים לנסות שוב להבין מה קרה.
מרימים את הגלגל העקום באוויר, ומגלים שהנעילה האחורית לא תפסה והבעייה כנראה בצירייה שמאל. ולא סתם בצירייה אלא בצד החיצוני שלה בסמוך לגלגל, ולכן אין משהו אחר שיהיה מספיק חזק לשאת את משקל הרכב ולמנוע את ההתעקמות.
אסף מפרק בזריזות את קצה הסרן, ואכן הצירייה גזורה ממש בבסיסה. א-ברוך, כבר אמרנו ?
מכאן אנחנו רואים 3 אפשרויות להמשך:
א. למצוא (שבת, כן ?) צירייה מתאימה ולהרכיב אותה בשטח
ב. לנסות לצאת עם "רגל מעץ"
ג. להתחבא טוב-טוב ולראות איך הבדואי מוציא את הצ'רוקי לכביש...
אז השארנו את הד עם כל הבנות ליד הצ'רוקי ויצאנו לחפש מזור (כלומר צירייה, או קורת עץ מתאימה אצל חבר של אסף בחצבה) וקליטה סלולארית.
אני פותח קבוצה ייעודית לחילוץ ומודיע עליה בקבוצת החילוצים של ג'יפולוג. ההיענות מדהימה ותוך שניות מתחילים להגיע טלפונים והודעות וכולם מחפשים עבורי צירייה, פשוט לא להאמין. אני תופס את ערן קנטרוביץ', אלא שהוא באירוע וייקח לו לפחות שעתיים להגיע למחסן. הוא חושב שיש לו צירייה אחת מורכבת עם הכל ושתי ציריות כרומולי חדשות ערומות. בדיעבד, הוא זוכר נכון:
126622
בינתיים, אסף חוזר ועל הגגון של הפטרול 2 עמודי טלפון ועוד 2 קורות מפלצתיות בעוביין אוספים עוד כמה ראצ'טים גדולים ומתארגנים לחזור לצ'רוקי. רועי מאלף האריות (תודה :) ) נשאר לנהל את החפ"ק בזמן שאנחנו בלי קליטת סלולרי, השעה כבר רבע לאחת ואנחנו צוללים בחזרה לשטח.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2067f50aac22a05172ed0c351f69ae7e.jpg
כשאנחנו מגיעים אנחנו מוצאים את הד מוקף בארבע נשים מורעבות, ולכן אנחנו מפצלים את הצוות למשימות הקריטיות: הד ואסף לחבר את רגל העץ ואני עובר כמו פולנייה טובה למטבח, להשביע את הרעב המתגבר. אחרי מנה של נזיד עדשים בתוספת חלומי ביתי מטוגן בשמן זית ומוגש על פרוסת עגבנייה טרייה, הרוחות נרגעות, הנינוחות גוברת, ואפשר להתרכז בחזרה בחילוץ.
126620
126619
בשלב הראשון מנסים את עמוד הטלפון. מחברים הכל ומתחילים להוריד את הג'ק, והסרן יורד ויורד כאילו אין שם כלום. עמוד הטלפון הגיבור נראה פתאום כמו בננה.
126621
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2844683c24a8174b5bbe768205239d7f.jpg
תוכנית ב: קורות עבות וקצרות יותר. זה מאתגר יותר בחיבור אבך בסוף זה מצליח, הסרן בגובה סביר ואפשר לעשות ניסוי כלים ראשון. זה מרגיש כמו לנסוע עם בלם חנייה, אבל מהסוג שבאמת עוצר, לא כמו זה של הצ'רוקי, ואסף מעדיף לעשות את הדרך בגרירה כדי להפחית עומס מהסרן הקדמי. נו שויין. מתחילים להתקדם ואחרי כמה עשרות מטרים אנחנו מגלים שאחד הראצ'טים השתפשף בקרקע ונקרע. מאחר ואנחנו באמצע מעבר ערוץ המשכנו עד למעלה ושם עצרנו לבחון את המצב. אז מילא שהראצ'ט נקרע, אפשר לחבר אחר במיקום גבוה יותר, אבל הקורה, גוועלד, כבר איבדה חצי מהעובי שלה בחלק שנגרר על הקרקע. וזה אחרי כמאה מטרים, ונותרו רק עוד 12 ק"מ עד הכביש.בקיצור, תיאוריה נחמדה אבל לא באמת שימושית בשטח כזה, אם בכלל.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/febfb38c05a846c768be6c2754b39c10.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/5fa7110af25c09f1122f847ca6e0f25e.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/cf685c95237e69801e2fdd0fb79d26db.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/cf15aca4afd0cbd7634e0a4a9d657386.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2cf87b18e0f6a861f47adc4ebaa0d872.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/731a485ce0905f6da165b82aaedc7b23.jpg
השעה ארבע ואנחנו מבינים שהדרך היחידה להוציא מכאן את הצ'רוקי היא תיקון בשטח. להד יש שעת גג להחזיר את הבנות וכך נאלצנו לצאת כולם ולהשאיר את הצ'רוקי ללא השגחה בשטח למשך כשעה. כשאנחנו יוצאים לכביש ומבול ההודעות נוחת עלינו, אנחנו מבינים ששהתארגנות כבר בעיצומה, יש מתנדב לחבור אלינו עם כל הציוד (צחי ISHC, תודה :) ), הוא כבר בדרך לאסוף את הציריות ובגדול הכל מתקתק כמו שעון. תיאומים אחרונים על כלים, ציוד וחומרים ויוצאים לדרך: הד עם כל הבנות בחזרה הביתה, אסף ואני בחזרה לצ'רוקי, וצחי בדרכו הארוכה אלינו עם חניית ביניים אצל נמרוד מערד (תודה :) )
הצ'רוקי מחכה לנו ללא פגע כשאנחנו חוזרים, איזו הקלה. אבל זה לא אומר שעכשיו נחים - יש למקם את הצ'רוקי במקום ישר ונוח, לפרק את רגל העץ, להרים את הסרן גבוה יותר כדי שלא ינזל שמן ולפרק בחזרה את קצה הסרן, מה שמשאיר לנו בערך 20 דקות לתה ומאפים עד שצחי מגיע.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/de9d76894c1dc3f38c2393b0ec56199e.jpg
צחי מגיע, ואיתו רשימת קניות ארוכה ומכובדת..
מערן: ציריה קומפלט עם מיסב ופחית (לא מתאימה), צירייה חדשה ערומה, קיט התקנה לציריה כולל מיסב, נועל ופחיות שונות.
מנמרוד: פטיש גדול, צינור להרכבת המיסב, דיסק חיתוך, ממיר מתח מפלצתי שסוחב אותו, מלחציים, מסורית ידנית, אפציר ושאר כלי חילוץ, שמן מטפס, סיליקון, מיסב ספייר ובטח עוד כמה דברים שאני לא זוכר... איזה מלך :)
מתחילים לבדוק את הציוד:
הצירייה המורכבת, כפי שחשדנו, לא מתאימה.
הצינור להרכבת המיסב התגלה אף הוא כלא מתאים. הוא צר מדי עבור הצירייה המחוזקת. באסה.
אבל אסף לא נראה מוטרד אפילו במעט, מודד את אורך הצירייה השבורה אל מול החדשה, מוסיף עוד חצי סנטים ומסמן על החדשה עם המסורית.
הערה: אם מישהו מנסה לומר לכם שאפשר לקצר צירייה כרומולי בשטח עם מסורית ידנית - אל תאמינו לו. זה בקושי מספיק בשביל לסמן איפה לחתוך. מזל שהתעקשנו על הדיסק.
אסף (אנרג'ייזר) ממשיך בשלו - מקצר את הצירייה עם הדיסק, שולח אותנו לחמם את טבעת הנעילה על הגזייה ובינתיים מכניס את המיסב בעזרת פטיש ומברג גדול למקומו בצירייה, אחרי המיסב באה טבעת הנעילה הלוהטת. את הגוז'ונים אסף מעביר מהצירייה שלי ויאללה להרכיב.
את הכאפה של המיסב הישן אסף מחליט שלא לנסות לחלוץ מהסרן בתנאי שטח, כי אין לנו ציוד חליצה טוב לעניינה והיא במצב מספיק טוב כדי להשתמש בה בלי להחליף.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/071e153d3315342695d944baa633a773.jpg
126623
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/1923c485e0903260874bdd98aafe9819.jpg
כל כך פשוט ? נראה לכם ? מסתבר שהברגים שמחברים את מכלול קצה הסרן נהרסו כשהכל שם התעקם וצריך ברגים חדשים. מחפשים מאיפה לפרק ברגים מתאימים.. שלדה (אין), פגושים, מתקונים ושפצורים, ובסוף מוצאים ברגים מתאימים בגגון. מפרקים אותם ומשלימים במקומם בנדים נירוסטה מארגז הכלים שלי, וסופסוף מרכיבים.
נראה לכם ?? זוכרים את חצי הסנטימטר ספייר באורך של הצירייה ? אז צריך לפרק, לקצר ולהרכיב הכל שוב בחזרה ... ואסף ? כמו השפן של אנרג'ייזר מתקתק הכל כאילו רק עכשיו התעורר ...
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/19fc47619e6f928ab777c8b669fe16ef.jpg
בשעה טובה הכל מורכב, ניסוי כלים קצר, אוספים את כל הציוד, מעמיסים ויוצאים לדרך. הרכב מרגיש כמו חדש ובשעה 23:00 אנחנו על הכביש.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/758a420254d05c8cc8ae7771a691f9da.jpg
עדכונים בקבוצה ולכל המעורבים, תיאום מפגש עם נמרוד להחזרת הציוד ויוצאים לדרך הארוכה הביתה. עצירה ראשונה בעין חצבה למילוי אוויר, קפה והצטיידות לדרך. עצירה שנייה בערד להחזיר לנמרוד את כל הציוד, עצירה שלישית בדבירה לתדלוק (גז) וזהו, הביתה סוף-כל-סוף
תודות:
לקבוצת החילוץ של ג'יפולוג - זוהי הפעם הראשונה מחיים שנדרשתי לסיוע מבחוץ כדי להתמודד עם תקלה, וההתגייסות היתה מדהימה, יעילה מאוד, וממש מחממת את הלב.
לערן קנטרוביץ, שפתח עבורינו את המחסן בשבת בלי אפילו לומר מילה על כסף וצייד אותנו בכל חלק שעשוי היה לסייע
לנמרוד מערד - האיש עם הלב הענק שתמיד עוזר לכולם, תמיד יש לו את הכלים והחלקים שצריך, ותמיד מתגייס ומגיע עם החיוך הענק הזה שלו ואתה פשוט יודע שהכל יהיה בסדר.
לצחי (ISHC) שעזב הכל, אסף את כל מה שהיה צריך והגיע עד אלינו לעומק השטח, וכמובן סייע בעבודה על הרכב
לרועי (מאלף האריות) שלקח פיקוד על העסק ואיפשר לי לחזור לשטח ולהשאר בלי קליטב בידיעה שהכל בינתיים מתקדם ומתקתק בזמן שאנחנו מנסים לחלץ עם רגל מעץ
לאורי שדאג לנו לתיאום מול הפקח המקומי
להד(סופה) ואוסנת שנשארו ותמכו ועזרו ובידרו עד שכב היו ממש חייבים לצאת
לעוד הרבה חברים מג'יפולוג ומחוצה לו שתמכו וניסו לארגן חלקים ועזרה
והכי מכולם, לאסף, המלך, שלא התפתה להמשיך בטיול (כמו כמה אחרים שלא נזכיר את שמם), ולאורך כל היום טרח ועמל ופירק והרכיב וקימבן בכל מיני דרכים כדי להוציא את הצ'רוקי מהשטח, ובסופו של דבר החליף את הצירייה במקצוענות מרשימה ובתנאי שטח וקור מקפיא. אסף, אתה מקצוען, נשמה עם ידיים ולב מזהב טהור, ואני מרגיש שהתברכתי שיש לי חבר כמוך. תודה מעומק הלב.
בדרך למדרגה של המרזבה, קצת אחרי חניון הלילה, נסיעה רגועה בהנעה אחורית בלבד,נשמע "פק" קטן והצ'רוקי נעצר בעליה מתונה.
שילוב נעילה אחורית לא משנה את המצב, האוטו לא זז, רעשי החלקה קלים מכיוון הביצה.
שילוב הנעה קדמית והיא כן עובדת.
ניתוח זריז של המצב וההערכה היא שהפיניון הלך.
מאחר והיינו ממש בהתחלת המסלול והדרך עד כאן היתה קלילה, ההחלטה מבחינתי היתה ברורה - פירוק דרייבשאפט אחורי וחזרה עצמאית לכביש על ההנעה הקדמית, ומשם או גרר או לאט לאט הביתה על ההנעה הקדמית
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/175f235fccee6b0d26cb366c7831f421.jpg
לאחר פרידה מרגשת מהקבוצה שלי התחלתי לחזור לכיוון הכביש וחברתי לקבוצה אחרת שהיתה במרחק של כמה מאות מטרים. הרכב שמאחורי מסמן לי ואני מפנה את הדרך כדי לאפשר לו לעקוף, אבל הוא עוצר לידי ומציע לי בנימוס להעיף עין על הגלגל האחורי שלי, שהיה בדרכו הבטוחה לביצוע שפגט שלא היה מבייש גם את קומאנצ'י. אוי-א-ברוך .. ('צטערת, לא צילמתי את זה..)
קריאה זריזה בקשר לאסף (הלוי) שיחזור אלי ותוך 3 דקות מופיעים הד(סופה) ואסף וביחד מתחילים לנסות שוב להבין מה קרה.
מרימים את הגלגל העקום באוויר, ומגלים שהנעילה האחורית לא תפסה והבעייה כנראה בצירייה שמאל. ולא סתם בצירייה אלא בצד החיצוני שלה בסמוך לגלגל, ולכן אין משהו אחר שיהיה מספיק חזק לשאת את משקל הרכב ולמנוע את ההתעקמות.
אסף מפרק בזריזות את קצה הסרן, ואכן הצירייה גזורה ממש בבסיסה. א-ברוך, כבר אמרנו ?
מכאן אנחנו רואים 3 אפשרויות להמשך:
א. למצוא (שבת, כן ?) צירייה מתאימה ולהרכיב אותה בשטח
ב. לנסות לצאת עם "רגל מעץ"
ג. להתחבא טוב-טוב ולראות איך הבדואי מוציא את הצ'רוקי לכביש...
אז השארנו את הד עם כל הבנות ליד הצ'רוקי ויצאנו לחפש מזור (כלומר צירייה, או קורת עץ מתאימה אצל חבר של אסף בחצבה) וקליטה סלולארית.
אני פותח קבוצה ייעודית לחילוץ ומודיע עליה בקבוצת החילוצים של ג'יפולוג. ההיענות מדהימה ותוך שניות מתחילים להגיע טלפונים והודעות וכולם מחפשים עבורי צירייה, פשוט לא להאמין. אני תופס את ערן קנטרוביץ', אלא שהוא באירוע וייקח לו לפחות שעתיים להגיע למחסן. הוא חושב שיש לו צירייה אחת מורכבת עם הכל ושתי ציריות כרומולי חדשות ערומות. בדיעבד, הוא זוכר נכון:
126622
בינתיים, אסף חוזר ועל הגגון של הפטרול 2 עמודי טלפון ועוד 2 קורות מפלצתיות בעוביין אוספים עוד כמה ראצ'טים גדולים ומתארגנים לחזור לצ'רוקי. רועי מאלף האריות (תודה :) ) נשאר לנהל את החפ"ק בזמן שאנחנו בלי קליטת סלולרי, השעה כבר רבע לאחת ואנחנו צוללים בחזרה לשטח.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2067f50aac22a05172ed0c351f69ae7e.jpg
כשאנחנו מגיעים אנחנו מוצאים את הד מוקף בארבע נשים מורעבות, ולכן אנחנו מפצלים את הצוות למשימות הקריטיות: הד ואסף לחבר את רגל העץ ואני עובר כמו פולנייה טובה למטבח, להשביע את הרעב המתגבר. אחרי מנה של נזיד עדשים בתוספת חלומי ביתי מטוגן בשמן זית ומוגש על פרוסת עגבנייה טרייה, הרוחות נרגעות, הנינוחות גוברת, ואפשר להתרכז בחזרה בחילוץ.
126620
126619
בשלב הראשון מנסים את עמוד הטלפון. מחברים הכל ומתחילים להוריד את הג'ק, והסרן יורד ויורד כאילו אין שם כלום. עמוד הטלפון הגיבור נראה פתאום כמו בננה.
126621
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2844683c24a8174b5bbe768205239d7f.jpg
תוכנית ב: קורות עבות וקצרות יותר. זה מאתגר יותר בחיבור אבך בסוף זה מצליח, הסרן בגובה סביר ואפשר לעשות ניסוי כלים ראשון. זה מרגיש כמו לנסוע עם בלם חנייה, אבל מהסוג שבאמת עוצר, לא כמו זה של הצ'רוקי, ואסף מעדיף לעשות את הדרך בגרירה כדי להפחית עומס מהסרן הקדמי. נו שויין. מתחילים להתקדם ואחרי כמה עשרות מטרים אנחנו מגלים שאחד הראצ'טים השתפשף בקרקע ונקרע. מאחר ואנחנו באמצע מעבר ערוץ המשכנו עד למעלה ושם עצרנו לבחון את המצב. אז מילא שהראצ'ט נקרע, אפשר לחבר אחר במיקום גבוה יותר, אבל הקורה, גוועלד, כבר איבדה חצי מהעובי שלה בחלק שנגרר על הקרקע. וזה אחרי כמאה מטרים, ונותרו רק עוד 12 ק"מ עד הכביש.בקיצור, תיאוריה נחמדה אבל לא באמת שימושית בשטח כזה, אם בכלל.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/febfb38c05a846c768be6c2754b39c10.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/5fa7110af25c09f1122f847ca6e0f25e.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/cf685c95237e69801e2fdd0fb79d26db.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/cf15aca4afd0cbd7634e0a4a9d657386.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/2cf87b18e0f6a861f47adc4ebaa0d872.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/731a485ce0905f6da165b82aaedc7b23.jpg
השעה ארבע ואנחנו מבינים שהדרך היחידה להוציא מכאן את הצ'רוקי היא תיקון בשטח. להד יש שעת גג להחזיר את הבנות וכך נאלצנו לצאת כולם ולהשאיר את הצ'רוקי ללא השגחה בשטח למשך כשעה. כשאנחנו יוצאים לכביש ומבול ההודעות נוחת עלינו, אנחנו מבינים ששהתארגנות כבר בעיצומה, יש מתנדב לחבור אלינו עם כל הציוד (צחי ISHC, תודה :) ), הוא כבר בדרך לאסוף את הציריות ובגדול הכל מתקתק כמו שעון. תיאומים אחרונים על כלים, ציוד וחומרים ויוצאים לדרך: הד עם כל הבנות בחזרה הביתה, אסף ואני בחזרה לצ'רוקי, וצחי בדרכו הארוכה אלינו עם חניית ביניים אצל נמרוד מערד (תודה :) )
הצ'רוקי מחכה לנו ללא פגע כשאנחנו חוזרים, איזו הקלה. אבל זה לא אומר שעכשיו נחים - יש למקם את הצ'רוקי במקום ישר ונוח, לפרק את רגל העץ, להרים את הסרן גבוה יותר כדי שלא ינזל שמן ולפרק בחזרה את קצה הסרן, מה שמשאיר לנו בערך 20 דקות לתה ומאפים עד שצחי מגיע.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/de9d76894c1dc3f38c2393b0ec56199e.jpg
צחי מגיע, ואיתו רשימת קניות ארוכה ומכובדת..
מערן: ציריה קומפלט עם מיסב ופחית (לא מתאימה), צירייה חדשה ערומה, קיט התקנה לציריה כולל מיסב, נועל ופחיות שונות.
מנמרוד: פטיש גדול, צינור להרכבת המיסב, דיסק חיתוך, ממיר מתח מפלצתי שסוחב אותו, מלחציים, מסורית ידנית, אפציר ושאר כלי חילוץ, שמן מטפס, סיליקון, מיסב ספייר ובטח עוד כמה דברים שאני לא זוכר... איזה מלך :)
מתחילים לבדוק את הציוד:
הצירייה המורכבת, כפי שחשדנו, לא מתאימה.
הצינור להרכבת המיסב התגלה אף הוא כלא מתאים. הוא צר מדי עבור הצירייה המחוזקת. באסה.
אבל אסף לא נראה מוטרד אפילו במעט, מודד את אורך הצירייה השבורה אל מול החדשה, מוסיף עוד חצי סנטים ומסמן על החדשה עם המסורית.
הערה: אם מישהו מנסה לומר לכם שאפשר לקצר צירייה כרומולי בשטח עם מסורית ידנית - אל תאמינו לו. זה בקושי מספיק בשביל לסמן איפה לחתוך. מזל שהתעקשנו על הדיסק.
אסף (אנרג'ייזר) ממשיך בשלו - מקצר את הצירייה עם הדיסק, שולח אותנו לחמם את טבעת הנעילה על הגזייה ובינתיים מכניס את המיסב בעזרת פטיש ומברג גדול למקומו בצירייה, אחרי המיסב באה טבעת הנעילה הלוהטת. את הגוז'ונים אסף מעביר מהצירייה שלי ויאללה להרכיב.
את הכאפה של המיסב הישן אסף מחליט שלא לנסות לחלוץ מהסרן בתנאי שטח, כי אין לנו ציוד חליצה טוב לעניינה והיא במצב מספיק טוב כדי להשתמש בה בלי להחליף.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/071e153d3315342695d944baa633a773.jpg
126623
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/1923c485e0903260874bdd98aafe9819.jpg
כל כך פשוט ? נראה לכם ? מסתבר שהברגים שמחברים את מכלול קצה הסרן נהרסו כשהכל שם התעקם וצריך ברגים חדשים. מחפשים מאיפה לפרק ברגים מתאימים.. שלדה (אין), פגושים, מתקונים ושפצורים, ובסוף מוצאים ברגים מתאימים בגגון. מפרקים אותם ומשלימים במקומם בנדים נירוסטה מארגז הכלים שלי, וסופסוף מרכיבים.
נראה לכם ?? זוכרים את חצי הסנטימטר ספייר באורך של הצירייה ? אז צריך לפרק, לקצר ולהרכיב הכל שוב בחזרה ... ואסף ? כמו השפן של אנרג'ייזר מתקתק הכל כאילו רק עכשיו התעורר ...
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/19fc47619e6f928ab777c8b669fe16ef.jpg
בשעה טובה הכל מורכב, ניסוי כלים קצר, אוספים את כל הציוד, מעמיסים ויוצאים לדרך. הרכב מרגיש כמו חדש ובשעה 23:00 אנחנו על הכביש.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20191209/758a420254d05c8cc8ae7771a691f9da.jpg
עדכונים בקבוצה ולכל המעורבים, תיאום מפגש עם נמרוד להחזרת הציוד ויוצאים לדרך הארוכה הביתה. עצירה ראשונה בעין חצבה למילוי אוויר, קפה והצטיידות לדרך. עצירה שנייה בערד להחזיר לנמרוד את כל הציוד, עצירה שלישית בדבירה לתדלוק (גז) וזהו, הביתה סוף-כל-סוף
תודות:
לקבוצת החילוץ של ג'יפולוג - זוהי הפעם הראשונה מחיים שנדרשתי לסיוע מבחוץ כדי להתמודד עם תקלה, וההתגייסות היתה מדהימה, יעילה מאוד, וממש מחממת את הלב.
לערן קנטרוביץ, שפתח עבורינו את המחסן בשבת בלי אפילו לומר מילה על כסף וצייד אותנו בכל חלק שעשוי היה לסייע
לנמרוד מערד - האיש עם הלב הענק שתמיד עוזר לכולם, תמיד יש לו את הכלים והחלקים שצריך, ותמיד מתגייס ומגיע עם החיוך הענק הזה שלו ואתה פשוט יודע שהכל יהיה בסדר.
לצחי (ISHC) שעזב הכל, אסף את כל מה שהיה צריך והגיע עד אלינו לעומק השטח, וכמובן סייע בעבודה על הרכב
לרועי (מאלף האריות) שלקח פיקוד על העסק ואיפשר לי לחזור לשטח ולהשאר בלי קליטב בידיעה שהכל בינתיים מתקדם ומתקתק בזמן שאנחנו מנסים לחלץ עם רגל מעץ
לאורי שדאג לנו לתיאום מול הפקח המקומי
להד(סופה) ואוסנת שנשארו ותמכו ועזרו ובידרו עד שכב היו ממש חייבים לצאת
לעוד הרבה חברים מג'יפולוג ומחוצה לו שתמכו וניסו לארגן חלקים ועזרה
והכי מכולם, לאסף, המלך, שלא התפתה להמשיך בטיול (כמו כמה אחרים שלא נזכיר את שמם), ולאורך כל היום טרח ועמל ופירק והרכיב וקימבן בכל מיני דרכים כדי להוציא את הצ'רוקי מהשטח, ובסופו של דבר החליף את הצירייה במקצוענות מרשימה ובתנאי שטח וקור מקפיא. אסף, אתה מקצוען, נשמה עם ידיים ולב מזהב טהור, ואני מרגיש שהתברכתי שיש לי חבר כמוך. תודה מעומק הלב.