שעיה כליף
27-03-06, 09:33
התבקשתי על ידי מערכת העיתון לעשות כתבה על מבצרים, שוב - הכתבה היא במקור לעיתון (צפוי לצאת לפני פסח) וכמות המילים מוגבלת על ידי המערכת.
אז להנאתכם :
מבצרים
ברוח הכתבה על הכביש המכושף התבקשתי (פחחחח התבקשתי... הורו לי!) על ידי המערכת להכין כתבה על מבצרים, היות ולמערכת יש שרירים (ומנכ"ל) כמובן שהתנדבתי והכנתי כתבה לטיול.
אז קודם כל קצת ידע כללי על מבצרים :
מבצר הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו וגם בכדי לספק נקודת משלט אסטרטגית, כמו כן בנו – במקרים מסוימים – מבצרים בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים להגנה על קו מסוים ושבעת הצורך יכלו לסייע אחד לשני.
ניתן בקלות לטעות ולראות טירה כמבצר, ההבדל בין טירה למבצר הוא בכך שמטרתו של המבצר היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה ארמון מבוצר.
מערך ההגנה של מבצר טיפוסי :
מטרתו הראשונה של מבצר היא לספק הגנה ליושביו, בעיקר כנגד צבא אויב, לשם כך עליו לכלול ביצורים ומערכות הגנה שימנעו מהאויב לפרוץ פנימה. רוב מערכי ההגנה הומצאו עוד בעת העתיקה, מאז טקטיקת לוחמת המצור לא השתנתה בהרבה, שיא ההתפתחות וההנדסה היו בתקופת האימפריה הרומית ובימי הביניים, רוב המבצרים כללו אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה, להלן מערכי ההגנה שתוכננו לבלום פריצה של האויב:
חומה גבוהה:
החומה נועדה למנוע את כניסת הפולשים ולספק עמדות ירי למגינים, החומה שימשה הן כגדר גבוהה וחזקה והן כמחסום בפני הקליעים של האויב. החומות כללו "מרפסת" שעליה התייצבו המגינים והדפו את התוקפים, לאורך החומה פזורים מגדלים וצריחים שנועדו להקנות עמדות שליטה ירי ותצפית, משם גם יכלו המגינים לירות חצים, לשפוך זפת רותח לקלל וכו..
חפיר :
חפיר יבש או מוצף במים לפני החומה נועד להרחיק את התוקפים ולהקשות על האויב הצר.
שער :
בדרך כלל היה עשוי מברזל מחוזק וכלל גם רשת סורגים שאפשר להרימה ולהורידה.
גשר מתרומם :
במבצרים וטירות עם חפיר, היה גשר מתרומם שניצב לפני השער, בעת סכנה, אפשר היה להרים את הגשר ולכסות את השער ובכך להשיג יתרון הגנה כפול על הפתח, דבר שיקשה את פריצתו באמצעות אייל ניגוח למשל, בד"כ בנוסף היה גם שער סודי, שער שאפשר לכוחות הנצורים לצאת בסתר ולפשוט על מחנה האויב.
מגדל העוז :
זה המבנה המרכזי של המבצר ונקרה גם "מצודה", במבנה זה חיו האדון ובני משפחתו, במבנה נמצאים גם המשרדים, נשקייה ומחסן, מרתף עם צינוק.
המצודה הייתה לרוב מבוצרת בנפרד ממערכי ההגנה של המבצר וכללה מגדלים ובצורים החולשים על מערכת ההגנה של המבצר, היא תוכננה כך בכדי לאפשר המשך הגנה גם אחרי שהחומה הראשונה נפרצה.
המבצר כלל כמובן גם שורה של מבנים לוגיסטיים (איך אפשר בלי) שנועדו לספק את הצרכים במקרים של מצור ממושך וכן בור מים או מאגר מים.
אז אחרי שיש לנו מושג על מה מדובר, יאללה לטייל !
מתוך מבצרים בישראל בחרתי לקחת אתכם ל :
מבצר אַנְטִיפַּטְרִיס
מבצר יחיעם
מבצר מונפור
מבצר אַנְטִיפַּטְרִיס
המבצר בנוי על גבעה שולטת על תל אפק, התל יושב על מעיינות ראש העין המהווים את מקורותיו של הירקון, המעיינות נובעים כל השנה, עובדה שגרמה לאזור להיות מיושב בתקופות רבות ושונות לאורך ההיסטוריה, על פי המקורות היה ישוב יהודי במקום כבר במאה ה 10 לפנה"ס.
מיקומה של אפק היה אסטרטגי גם בגלל הדרך העתיקה שהובילה ממצרים לדמשק וידועה יותר כ"דרך-הים" (זוכרים ? דרך המלך, דרך המשי ? בטח כרמית תרצה כתבה..), דרך זו עברה ליד העיר, העיר אפק נזכרת גם בתנ"ך וגם במספר מקורות קדומים אחרים.
בשנת 9 לפנה"ס בנה במקום המלך הורדוס עיר חדשה וקרא לה על שם אביו "אַנְטִיפַּטְרִיס", במקורות שונים שובש שם העיר והוא מופיע כאנטיפטרוס או אנטיפטרֵס, למרות זאת
השרידים שנמצאים במקום הם שרידי מצודה שנבנתה בתקופה העות'מאנית משנת 1571.
שמה של המצודה - "בינאר באשי", שיבוש ערבי של השם הטורקי "פינאר באשה" שפירושו על פי המקורות = ראש העין, הערבים כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", מכל מקום אנו קוראים לשרידי המבצר דווקא אנטיפטריס.
ההגעה למתחם היא מכיוון מחלף ירקון לוקחים את כביש מספר 40, ובצומת גנים פונים שמאלה לכביש מספר 483 עוברים את קיבוץ גבעת השלושה עד לכניסה לאתר.
ניתן להגיע גם דרך צומת קסם לכיוון ראש העין, אחרי ראש העין על פי השילוט – כ 4 ק"מ.
אפשר להגיע ישירות למבצר אך ניתן וגם מומלץ לטייל במסלול המסומן.
המסלול המסומן מתחיל בפארק אפק, אורכו כ- 3 ק"מ, המסלול עולה למבצר אנטיפטריס, משקיף על פתח-תקווה ועל השדות המקיפים את המבצר.
מרחוק אפשר לראות את השרון ואת גוש דן, בהמשך המסלול יורד מהמבצר לכיוון מערב עד בריכת הנופרים, המסלול עובר על גשר עץ קטן מעל מי הירקון וניכנס דרך שער לתוך פארק מקורות הירקון.
המסלול קל ונוח להליכה, משלב אתרים היסטוריים, נוף ופריחה.
הכניסה לאתרים בתשלום, למרות שניתן ליהנות גם מחוץ למתחם.
הטיול מוגדר כטיול משפחות ויש בו פינות חמד רבות, ניתן לשלב אותו עם פיקניק בפארק אפק או בסתם יום של טבע.
מבצר יחיעם
מבצר יחיעם הוא מבצר השוכן בגליל העליון. המבצר נבנה על ידי הצלבנים בזמן שהייתם בארץ ישראל, המקום נקרא בעבר מצודת ג'דין ובערבית קלעת ג'דין שפירושו הוא מצודת הגיבורים. בכל מקרה השרידים הם של מצודה צלבנית מהמאה השתים עשרה שנהרסה בכיבוש המוסלמי, במקום נמצאו גם כלי צור ושרידים מהתקופה ההלניסטית, המצודה הייתה חלק מקו הביצורים ההיקפי ששמר על עכו שהייתה בירת הצלבנים אחרי נפילת ירושלים.
כיום נותרו מן המבצר שרידים בלבד. המבצר עבר שיפוץ מקיף במאה ה-18 על ידי השליט הבדואי של הגליל - דאהר אל עומר ונוספו לו מבנים בחלק העליון.
במאורעות 1936 - 1939 שימש המבצר מקום מסתור לכנופיות הערביות.
למרגלות המבצר הוקם בשנת 1946 קיבוץ יחיעם על שם יחיעם ויץ שנפל בקרב בליל הגשרים. במלחמת העצמאות התבצרו אנשי קיבוץ יחיעם במבצר ונלחמו נגד תוקפיהם הערבים.
אי אפשר לדבר על מבצר יחיעם בלי להזכיר את שיירת יחיעם.
סיפורה של השיירה אופייני למאבק על הדרכים, שהתחולל בארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. שיירת יחיעם שמנתה כ 90 לוחמים ניסתה להעביר נשק ותחמושת, מזון וציוד, דלק ואמצעי רפואה לאנשי קיבוץ יחיעם הנצור. השיירה, שבראשה נסע משוריין "פורץ מחסומים" נעה על הכביש הישן מנהרייה לתרשיחה – נעה על כביש הבקשיש (למי שזוכר את הכתבה על הכבישים). ליד הכפר הערבי כברי נתקלה השיירה במחסום, וכ 500 ערבים שהיו במארב ירו אש חזקה על השיירה. רק "פורץ המחסומים" שנסע בראש השיירה נחלץ מהתופת והגיע ליחיעם, שרידיו נמצאים במקום עד היום. שאר כלי הרכב נלכדו ואנשיהם השיבו אש. עם רדת החשיכה הצליחו חלק מהלוחמים לסגת ברגל לנהרייה, אך יתר חבריהם, 47 במספר, נפלו בקרב, אתר השירה נמצא אף הוא סמוך לקיבוץ.
איך מגיעים ליחיעם :
נוסעים בכביש 89 – כביש נהרייה צפת - בצומת געתון פונים ימינה לכביש 8833.
מבצר מונפור
המוֹנפוֹר או מונפורט הוא מבצר צלבני מתקופת ימי הביניים, שמו הנוכחי הופיע לראשונה על חוזה מכירה שנחתם בין מוכרים צרפתים לאבירים גרמנים באחד מגלגולי הבעלות עליו בתקופת ממלכת הצלבנים השנייה בארץ ישראל, השם מונפורט פירושו "ההר החזק", להבדיל משאר מבצרי הצלבנים בארץ ישראל, מבצר זה לא הוקם למטרות צבאיות אלא החל את דרכו כחווה חקלאית ונמכר כאמור לצלבנים.
המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה דמוית קרן ונקרא בערבית קלעת אלקרין – דהיינו מבצר הקרן, על שם מיקומו בשלוחה התלולה, השלוחה והמבצר נמצאים על הגדה הדרומית של נחל כזיב סמוך לקיבוץ איילון.
מסביב למבצר היו בנויות חוות חקלאיות עם טחנות קמח, הם היו חלק מהמארג החקלאי של המבצר.
בעת הכיבוש הממלוכי בארץ המבצר נהרס וננטש (בערך בשנת 1265).
התצפית מהמבצר מרשימה מאוד והשרידים הנראים שנשארו היום הם רק חלק קטן ממה שהיה וכוללים את הביצור הפנימי ואת מגדל העוז, חלקים רבים נוספים נהרסו לגמרי או בכלל לא נחשפו בחפירות .
האתר היום הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב, בשמורה נמצא אחד ממסלולי הטיול היפים בארץ, תוסיפו לזה נחל שזורם כל השנה, מבצר צלבני על צלע הר והרבה ירוק ותקבלו טיול שאסור לפספס.
איך מגיעים :
אפשר להגיע אליו בשתי דרכים: הראשונה דרך עפר היוצאת ממעיליא צפונה בדרך שהיא המשך כביש הכניסה לכפר, הדרך מסתיימת ליד המסעף להילה, במגרש חנייה במרחק של כ-1.5 ק"מ מהאתר, משם נמשכת אל המבצר דרך עפר טובה אך תלולה, המגיעה עד לחפיר בעורפו של המבצר, הדרך השנייה היא בכניסה ממערב למושב גורן, דרך פרק גורן, עד למצפה מונפור, משם חוצים את נחל כזיב ברגל.
שיה כליף.
אז להנאתכם :
מבצרים
ברוח הכתבה על הכביש המכושף התבקשתי (פחחחח התבקשתי... הורו לי!) על ידי המערכת להכין כתבה על מבצרים, היות ולמערכת יש שרירים (ומנכ"ל) כמובן שהתנדבתי והכנתי כתבה לטיול.
אז קודם כל קצת ידע כללי על מבצרים :
מבצר הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו וגם בכדי לספק נקודת משלט אסטרטגית, כמו כן בנו – במקרים מסוימים – מבצרים בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים להגנה על קו מסוים ושבעת הצורך יכלו לסייע אחד לשני.
ניתן בקלות לטעות ולראות טירה כמבצר, ההבדל בין טירה למבצר הוא בכך שמטרתו של המבצר היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה ארמון מבוצר.
מערך ההגנה של מבצר טיפוסי :
מטרתו הראשונה של מבצר היא לספק הגנה ליושביו, בעיקר כנגד צבא אויב, לשם כך עליו לכלול ביצורים ומערכות הגנה שימנעו מהאויב לפרוץ פנימה. רוב מערכי ההגנה הומצאו עוד בעת העתיקה, מאז טקטיקת לוחמת המצור לא השתנתה בהרבה, שיא ההתפתחות וההנדסה היו בתקופת האימפריה הרומית ובימי הביניים, רוב המבצרים כללו אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה, להלן מערכי ההגנה שתוכננו לבלום פריצה של האויב:
חומה גבוהה:
החומה נועדה למנוע את כניסת הפולשים ולספק עמדות ירי למגינים, החומה שימשה הן כגדר גבוהה וחזקה והן כמחסום בפני הקליעים של האויב. החומות כללו "מרפסת" שעליה התייצבו המגינים והדפו את התוקפים, לאורך החומה פזורים מגדלים וצריחים שנועדו להקנות עמדות שליטה ירי ותצפית, משם גם יכלו המגינים לירות חצים, לשפוך זפת רותח לקלל וכו..
חפיר :
חפיר יבש או מוצף במים לפני החומה נועד להרחיק את התוקפים ולהקשות על האויב הצר.
שער :
בדרך כלל היה עשוי מברזל מחוזק וכלל גם רשת סורגים שאפשר להרימה ולהורידה.
גשר מתרומם :
במבצרים וטירות עם חפיר, היה גשר מתרומם שניצב לפני השער, בעת סכנה, אפשר היה להרים את הגשר ולכסות את השער ובכך להשיג יתרון הגנה כפול על הפתח, דבר שיקשה את פריצתו באמצעות אייל ניגוח למשל, בד"כ בנוסף היה גם שער סודי, שער שאפשר לכוחות הנצורים לצאת בסתר ולפשוט על מחנה האויב.
מגדל העוז :
זה המבנה המרכזי של המבצר ונקרה גם "מצודה", במבנה זה חיו האדון ובני משפחתו, במבנה נמצאים גם המשרדים, נשקייה ומחסן, מרתף עם צינוק.
המצודה הייתה לרוב מבוצרת בנפרד ממערכי ההגנה של המבצר וכללה מגדלים ובצורים החולשים על מערכת ההגנה של המבצר, היא תוכננה כך בכדי לאפשר המשך הגנה גם אחרי שהחומה הראשונה נפרצה.
המבצר כלל כמובן גם שורה של מבנים לוגיסטיים (איך אפשר בלי) שנועדו לספק את הצרכים במקרים של מצור ממושך וכן בור מים או מאגר מים.
אז אחרי שיש לנו מושג על מה מדובר, יאללה לטייל !
מתוך מבצרים בישראל בחרתי לקחת אתכם ל :
מבצר אַנְטִיפַּטְרִיס
מבצר יחיעם
מבצר מונפור
מבצר אַנְטִיפַּטְרִיס
המבצר בנוי על גבעה שולטת על תל אפק, התל יושב על מעיינות ראש העין המהווים את מקורותיו של הירקון, המעיינות נובעים כל השנה, עובדה שגרמה לאזור להיות מיושב בתקופות רבות ושונות לאורך ההיסטוריה, על פי המקורות היה ישוב יהודי במקום כבר במאה ה 10 לפנה"ס.
מיקומה של אפק היה אסטרטגי גם בגלל הדרך העתיקה שהובילה ממצרים לדמשק וידועה יותר כ"דרך-הים" (זוכרים ? דרך המלך, דרך המשי ? בטח כרמית תרצה כתבה..), דרך זו עברה ליד העיר, העיר אפק נזכרת גם בתנ"ך וגם במספר מקורות קדומים אחרים.
בשנת 9 לפנה"ס בנה במקום המלך הורדוס עיר חדשה וקרא לה על שם אביו "אַנְטִיפַּטְרִיס", במקורות שונים שובש שם העיר והוא מופיע כאנטיפטרוס או אנטיפטרֵס, למרות זאת
השרידים שנמצאים במקום הם שרידי מצודה שנבנתה בתקופה העות'מאנית משנת 1571.
שמה של המצודה - "בינאר באשי", שיבוש ערבי של השם הטורקי "פינאר באשה" שפירושו על פי המקורות = ראש העין, הערבים כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", מכל מקום אנו קוראים לשרידי המבצר דווקא אנטיפטריס.
ההגעה למתחם היא מכיוון מחלף ירקון לוקחים את כביש מספר 40, ובצומת גנים פונים שמאלה לכביש מספר 483 עוברים את קיבוץ גבעת השלושה עד לכניסה לאתר.
ניתן להגיע גם דרך צומת קסם לכיוון ראש העין, אחרי ראש העין על פי השילוט – כ 4 ק"מ.
אפשר להגיע ישירות למבצר אך ניתן וגם מומלץ לטייל במסלול המסומן.
המסלול המסומן מתחיל בפארק אפק, אורכו כ- 3 ק"מ, המסלול עולה למבצר אנטיפטריס, משקיף על פתח-תקווה ועל השדות המקיפים את המבצר.
מרחוק אפשר לראות את השרון ואת גוש דן, בהמשך המסלול יורד מהמבצר לכיוון מערב עד בריכת הנופרים, המסלול עובר על גשר עץ קטן מעל מי הירקון וניכנס דרך שער לתוך פארק מקורות הירקון.
המסלול קל ונוח להליכה, משלב אתרים היסטוריים, נוף ופריחה.
הכניסה לאתרים בתשלום, למרות שניתן ליהנות גם מחוץ למתחם.
הטיול מוגדר כטיול משפחות ויש בו פינות חמד רבות, ניתן לשלב אותו עם פיקניק בפארק אפק או בסתם יום של טבע.
מבצר יחיעם
מבצר יחיעם הוא מבצר השוכן בגליל העליון. המבצר נבנה על ידי הצלבנים בזמן שהייתם בארץ ישראל, המקום נקרא בעבר מצודת ג'דין ובערבית קלעת ג'דין שפירושו הוא מצודת הגיבורים. בכל מקרה השרידים הם של מצודה צלבנית מהמאה השתים עשרה שנהרסה בכיבוש המוסלמי, במקום נמצאו גם כלי צור ושרידים מהתקופה ההלניסטית, המצודה הייתה חלק מקו הביצורים ההיקפי ששמר על עכו שהייתה בירת הצלבנים אחרי נפילת ירושלים.
כיום נותרו מן המבצר שרידים בלבד. המבצר עבר שיפוץ מקיף במאה ה-18 על ידי השליט הבדואי של הגליל - דאהר אל עומר ונוספו לו מבנים בחלק העליון.
במאורעות 1936 - 1939 שימש המבצר מקום מסתור לכנופיות הערביות.
למרגלות המבצר הוקם בשנת 1946 קיבוץ יחיעם על שם יחיעם ויץ שנפל בקרב בליל הגשרים. במלחמת העצמאות התבצרו אנשי קיבוץ יחיעם במבצר ונלחמו נגד תוקפיהם הערבים.
אי אפשר לדבר על מבצר יחיעם בלי להזכיר את שיירת יחיעם.
סיפורה של השיירה אופייני למאבק על הדרכים, שהתחולל בארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. שיירת יחיעם שמנתה כ 90 לוחמים ניסתה להעביר נשק ותחמושת, מזון וציוד, דלק ואמצעי רפואה לאנשי קיבוץ יחיעם הנצור. השיירה, שבראשה נסע משוריין "פורץ מחסומים" נעה על הכביש הישן מנהרייה לתרשיחה – נעה על כביש הבקשיש (למי שזוכר את הכתבה על הכבישים). ליד הכפר הערבי כברי נתקלה השיירה במחסום, וכ 500 ערבים שהיו במארב ירו אש חזקה על השיירה. רק "פורץ המחסומים" שנסע בראש השיירה נחלץ מהתופת והגיע ליחיעם, שרידיו נמצאים במקום עד היום. שאר כלי הרכב נלכדו ואנשיהם השיבו אש. עם רדת החשיכה הצליחו חלק מהלוחמים לסגת ברגל לנהרייה, אך יתר חבריהם, 47 במספר, נפלו בקרב, אתר השירה נמצא אף הוא סמוך לקיבוץ.
איך מגיעים ליחיעם :
נוסעים בכביש 89 – כביש נהרייה צפת - בצומת געתון פונים ימינה לכביש 8833.
מבצר מונפור
המוֹנפוֹר או מונפורט הוא מבצר צלבני מתקופת ימי הביניים, שמו הנוכחי הופיע לראשונה על חוזה מכירה שנחתם בין מוכרים צרפתים לאבירים גרמנים באחד מגלגולי הבעלות עליו בתקופת ממלכת הצלבנים השנייה בארץ ישראל, השם מונפורט פירושו "ההר החזק", להבדיל משאר מבצרי הצלבנים בארץ ישראל, מבצר זה לא הוקם למטרות צבאיות אלא החל את דרכו כחווה חקלאית ונמכר כאמור לצלבנים.
המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה דמוית קרן ונקרא בערבית קלעת אלקרין – דהיינו מבצר הקרן, על שם מיקומו בשלוחה התלולה, השלוחה והמבצר נמצאים על הגדה הדרומית של נחל כזיב סמוך לקיבוץ איילון.
מסביב למבצר היו בנויות חוות חקלאיות עם טחנות קמח, הם היו חלק מהמארג החקלאי של המבצר.
בעת הכיבוש הממלוכי בארץ המבצר נהרס וננטש (בערך בשנת 1265).
התצפית מהמבצר מרשימה מאוד והשרידים הנראים שנשארו היום הם רק חלק קטן ממה שהיה וכוללים את הביצור הפנימי ואת מגדל העוז, חלקים רבים נוספים נהרסו לגמרי או בכלל לא נחשפו בחפירות .
האתר היום הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב, בשמורה נמצא אחד ממסלולי הטיול היפים בארץ, תוסיפו לזה נחל שזורם כל השנה, מבצר צלבני על צלע הר והרבה ירוק ותקבלו טיול שאסור לפספס.
איך מגיעים :
אפשר להגיע אליו בשתי דרכים: הראשונה דרך עפר היוצאת ממעיליא צפונה בדרך שהיא המשך כביש הכניסה לכפר, הדרך מסתיימת ליד המסעף להילה, במגרש חנייה במרחק של כ-1.5 ק"מ מהאתר, משם נמשכת אל המבצר דרך עפר טובה אך תלולה, המגיעה עד לחפיר בעורפו של המבצר, הדרך השנייה היא בכניסה ממערב למושב גורן, דרך פרק גורן, עד למצפה מונפור, משם חוצים את נחל כזיב ברגל.
שיה כליף.