מה? איפה? מתי? מי בנה? עבור מי? מי גילה?
בקיצור: הכל.
בין הפותרים נכונה יוגרל מעיין.
הפרס באמת נהדר, בערב, מול השקיעה. יש שם אפילו שולחנות וספסלים אם אני זוכר נכון. אום אל קנטיר.
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/b/bf/UM-EL-KANTIR.jpg
יקירי:
קודם כל - נכון.
יתכבד נא יקירי העצלן המנומנם, יישב ויכתוב תשובה מדוגמת, מפורטת ומחכימה העונה על כ ל תת השאלות והסעיפים שהוזכרו לעיל.
בהצלחה.
GodsFather
23-10-07, 16:19
http://www.shvilim.co.il/Articles.asp?id=542
הנה לינק לטיול שעובר במקום , עשיתי אותו לפני שבועיים , תענוג אמיתי לזוחלים , מחכה לחורף שיהיה גם בוץ.
וגם ציטוט:
שם, מאחורי הסלע, נתגלה לעינינו מחזה משובב נפש ומדהים ביופיו. כאן, באתר מבודד ולא נגיש, שהוד קדומים חופף אותו, תִחבלו הקדמונים והקימו בימים קדמונים מקום מקלט מסותר ומקסים, שכן נתברך בדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונועם – מעיין שופע מים קרירים. מימיו הזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית, שוקטת וקסומה, שעמדה למרגלות סלע זקוף, גדול ושחור. מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות, עשויות גושי אבן ענקיים. אחת הקשתות היתה הרוסה כמעט כולה, ואילו האחרת עדיין נשתמרה היטב... לתימהוני הרב מצאתי דגים קטנים שטים במימיה (של הבריכה), ונבצר ממני להבין כיצד הגיעו לשם, שכן לא ראיתי מוצא מן הבריכה. מימי הבריכה היו קרירים וטהורים, ולא ייתכן שלא היו מי-מעיין חיים. לפיכך הנחתי שיש להם מוצא תת-קרקעי, באחד החגווים שראיתי בסלע
אסף.
תודה לאסף על המאמר המצוין של איתמר מור משנת 2004:
איך שלא תסתכלו על זה, בית הכנסת העתיק שנחפר עתה באוםאל-קנאטיר שבגולן הוא חדשות מרעישות. הוא מהיפים בארץ; לשם חילוצו ממפולתאבנים פותחו טכניקות פורצות דרך; ארון הקודש הענק שנתגלה בו שינה את פניחקר בתי הכנסת העתיקים; והוא עתיד להפוך לבית הכנסת הפעיל העתיק בעולם. וכיוון שאחד מחוקריו נקרא ישו, אתם בטח מבינים שזה עוד לא הכל
כשד"ר חיים בן-דוד עמד לסיים אתעונת החפירות החשובה ביותר שלו בבית הכנסת העתיק בדיר-עזיז שליד היישובכנף ברמת הגולן, הגיע לביקור שר התיירות דאז, רחבעם זאבי. השר, חולהעתיקות וחפירות בעצמו, מחל על כבודו ועל הבוץ הלח, הצטרף לחופרים ושקעבהסברים תוך שהוא מתרשם ומתפעל מהממצאים. במיוחד התפעם זאבי משרידיהכותרות שעיטרו פעם את בית הכנסת, וממטמון מטבעות זהב שנמצא במקום כמהימים לפני בואו.
ד"ר חיים בן-דוד: "עד שנחפרה תעלת ההטיה הסורית ב-1964, אפילו לא היתה דרךעפר למקום הזה. בעיית הנגישות הקשתה מאוד על החוקרים, ולמעשה הם הרימוידיים מראש. לזניחות הזאת היה גם יתרון: האתר השתמר בצורה אותנטית"
שעה ארוכה התעכב שם, וכשכבר עמדה הפמליה לעזוב, לא יכול בן-דוד להתאפקואמר לגנדי: "אני לא מבין מדוע השר כל כך מתפעם ממה שהוא רואה, כשלא רחוקמכאן שוכן לו בית כנסת אחר גדול ומפואר פי כמה שראוי שייחפר אף הוא". בעודזאבי מקמט את מצחו ומנסה להבין למה רומז הארכיאולוג, שלף בן-דוד מתיקו ספרישן והחל קורא ממנו.
"קראתי את הדברים שכתב סיר לורנס אוליפנט על היום שבו גילה את חורבות ביתהכנסת העתיק באום אל-קנאטיר", מספר ד"ר בן-דוד, איש המחלקה לארכיאולוגיהבאוניברסיטת בר-אילן וראש היחידה ללימודי ארץ ישראל במכללת עמק הירדן. "אני זוכר שגנדי התחיל לחייך וצחק בשקט לעצמו. אף אחד מהמלווים שהיו איתולא הבין למה הוא צוחק. הסיבה היתה פשוטה: גנדי היה זה שתרגם וההדיר בזמנואת ספרו של אוליפנט. הוא קלט את הרמז והבטיח לבוא ולבקר באום אל-קנאטיר, וכמה חודשים מאוחר יותר הוא באמת בא.
"שם, מול גל האבנים האדיר של בית הכנסת, הצגנו לו את התוכנית שלנו לחפירהוגם לשחזור הבניין. הוא הסתובב קצת מסביב, ובסוף אמר לי שהוא מאשר אתהתחלת העבודות ויחתום על העברת תקציב מתאים. נפרדנו והוא חזר לירושלים. שבוע לאחר מכן הוא נרצח, ולימים נודע לנו שאום אל-קנאטיר היה הפרויקטהאחרון שהוא אישר. הרבה זמן חיפשנו שם עברי לאתר, היות שאין לנו שום עדותאו רמז לשמו של הכפר היהודי ששכן שם. חשבנו על שם שינציח את שמו של גנדיוגם את הקשר שלו למקום, וכך נולד השם קשתות רחבעם".
אוליפנט נדהם
באחד מהימים האחרונים של ספטמבר 1884 השתרכה אורחת אתונות מותשת על הדרךהטרשית העולה מחורבות כורסי שעל שפת הכנרת אל רמת הגולן. הדרך התלולהוהקשה עברה דרך נחל סמך, שהיה חרב באותם ימים של שלהי קיץ. בראש צעד מורהדרך ערבי שזירז בקול ובמקל את הבהמה שעליה רכב. מאחוריו רכבו הדיפלומטוהסופר האנגלי סר לורנס אוליפנט וכמה מלווים. מטרת סיורו של אוליפנט, ידידהעם היהודי ופטרונו של מחבר ההמנון הלאומי נפתלי הרץ אימבר, היתה לבחוןחלופות שונות לתוואי שבו תעבור מסילת הברזל מחיפה לדמשק.
בכיסו של אוליפנט כבר היתה תוכנית מפורטת ומלאה שכללה את התחנות שבהןתעצור רכבת החורן והגולן: במקומות שבהם יהיו לאחר מכן בני-יהודה, אל-עלוחספין. רק בעיה אחת נותרה לא פתורה: אספקת מים לדוודים הענקיים של הקטריםשהיו אמורים לטפס אל המצוקים האדירים. לבעיה הזאת ביקש אוליפנט למצואפתרון. אחרי כמה שעות של רכיבה מאומצת, החיש פתאום מורה הדרך צעדיו, ולפתעעצר והצביע קדימה לעבר סלע בזלת גדול שעמד לפניהם.
"שם, מאחורי הסלע, נתגלה לעינינו מחזה משובב נפש ומדהים ביופיו", כתבאוליפנט ביומנו. "כאן, באתר מבודד ולא נגיש, שהוד קדומים חופף אותו, תִחבלו הקדמונים והקימו בימים קדמונים מקום מקלט מסותר ומקסים, שכן נתברךבדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונועם – מעיין שופע מים קרירים. מימיוהזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית, שוקטת וקסומה, שעמדה למרגלות סלעזקוף, גדול ושחור. מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות, עשויות גושי אבןענקיים. אחת הקשתות היתה הרוסה כמעט כולה, ואילו האחרת עדיין נשתמרההיטב... לתימהוני הרב מצאתי דגים קטנים שטים במימיה (של הבריכה), ונבצרממני להבין כיצד הגיעו לשם, שכן לא ראיתי מוצא מן הבריכה. מימי הבריכה היוקרירים וטהורים, ולא ייתכן שלא היו מי-מעיין חיים. לפיכך הנחתי שיש להםמוצא תת-קרקעי, באחד החגווים שראיתי בסלע.
יהושע דריי (ישו): "ביררתי את האפשרות למקם עגורן באתר החפירה. זה חלוםישן שלי. בהתחלה אנשים חשבו שאני מטורף. מי שמע על עגורן בתוך אתר חפירותארכיאולוגי? אבל כשהתברר שעלות העמדת עגורן באתר היא מחצית מעלות העבודהעם משאיות, התהיות נגמרו"
"...לדבריו (של מורה הדרך) נקרא מקום זה אום אל-קנאטיר שתרגומו אתרהקשתות... בריחוק כמאה יארדים משם ניצבה חורבה שהיו בה ארבעה קירותהרוסים... הקירות הקיפו שטח שמידותיו כ-50 רגל על 35 רגל, ובו נערם תוהוובוהו של עיי מפולת. מתוך המהפכה הזדקרו שישה עמודים שגובהם 10 עד 12רגל... טיב החיטוב שעליהן העיד על ארכיטקטורה יהודית. מיד החלטתי כי מצאתיכאן חורבות של בית כנסת יהודי עתיק שנבנה כנראה במאה הראשונה או השנייהלספירה. דעה זו התחזקה בי עוד יותר לאחר שבדקתי את החורבות בדיקה מדוקדקתיותר. מצאתי שם אבן גדולה, שנחצבה בדמות קשת ועמדה כנראה במשקוף של הכניסההראשית... מכל מקום אני רואה באתר החורבות של אום אל-קנאטיר את מיטבהתגליות שגיליתי עד היום, ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקהמדוקדקת יותר".
120 שנה עברו מאז, אך רק בשנה האחרונה התחוור לחוקרים עד כמה מפואר גדולומיוחד בית הכנסת העתיק שבאום אל-קנאטיר. זהו אחד מבתי הכנסת היפים בארץ. גולת הכותרת שלו היא היכל ארון קודש שהשתמר כמעט במלואו, המתנשא לגובה 5.5מטר. גילויו סיים ויכוח בני 70 שנה בין החוקרים האם ייתכן בכלל שהיוהיכלות גדולים שכאלה בתוך בתי כנסת.
מאחר שלמעלה מ-80 אחוז מחלקיו של בית הכנסת עצמו נותרו עד היום בשטח, הבינו החוקרים כי בפעם הראשונה יש להם אפשרות לשחזר בית כנסת עתיק ממסדועד טפחות. החפירה, שהחלה לפני שנה, אמורה להסתיים בשחזור בית הכנסתובהשמשתו לתפילה, שתהפוך אותו לבית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בעולם כולו. אם הכל יתנהל כשורה ולא יהיה איחור בלוח הזמנים, אומרים מנהלי הפרויקט, בתוך פחות משנה יופרע השקט של הפרות ברפת קיבוץ נטור בקולות תפילה רמיםהבוקעים מהוואדי הסמוך.
מעבר לערך הארכיאולוגי של הממצאים שנמצאו במקום, בחפירה באום אל-קנאטיריושמו לראשונה בעולם טכנולוגיות חדישות ומתקדמות של פינוי חפירות באמצעותעגורן וסימון ממצאים באמצעות סריקות לייזר ושבבים אלקטרוניים, מה שהופך אתהאתר והחפירות שנעשו בו לייחודי בקנה מידה עולמי...
המשך המאמר (http://yeshanews.com/?id=32337&c=israel)