PDA

צפייה בגרסה מלאה : אז מה הקשר לענף הרכב



איציק - 4X6ZH
20-06-08, 14:15
מדברי יו"ר אגוד המוסכים
ממליץ לקרוא עד הסוף ובסבלנות .
מענין מה תיהיה תגובת אנשי ביטוח וחוק .

בשבועות האחרונים, דנו מעל בימה זו, בליקויים מהותיים היורדים לשורש התנהלותם של מוסדות השלטון והרגולציה במדינתנו. לצערנו, השבוע נחשפנו בתקשורת למגוון כתבות אשר משקפות את התוצאות הקשות דה-פקטו של התנהלות זו.

מדיניות הממשלה שכפי שציינתי בעבר, איבדה את דרכה ואת היכולת שלה לשרת את רוב הצרכנים במדינה, מייצרת לנו כאזרחים וכעוסקים, תוהו ובוהו חברתי וכלכלי. מצב בלתי מפוקח ובלתי מבוקר זה, מעודד בעקיפין את הפשיעה הכלכלית ומאלץ את הצרכנים להשתמש בתוצרים ממקור מפוקפק, אף אם נרכשו מעוסקים לגיטימיים.

לצערנו, עדים אנו שוב ושוב למעגלים שוטים אשר מצמיחים עשבים שוטים, אשר הופכים ליערות עבותים המשתרגים ומכים שורשים באדמתנו. התהליך: הרגולטור רפה וחסר דיעה ואמירה – החידלון משתלט – במצב של חידלון הופכות תופעות השוליים הפסולות לזרם המרכזי – הרגולטור "מתעורר" ומשליט "רפורמה" אשר אינה מתקנת אלא מחמירה את המצב – עיוות חדש ונוסף, המהווה נטל נוסף על השוק שגם כך קורס.

הטיפול המאוחר בתופעות הפסולות, מאלץ את המדינה להוסיף משאבים כלכליים ואנושיים על מנת להילחם בתופעות הללו וכך יוצא כי המדינה שאינה מנהלת את עצמה באופן מושכל ומתוכנן, מראש, מנהלת למעשה מדיניות של "כיבוי שריפות" הנובעת, כמו בכל עסק שאינו מנוהל כראוי, מכשל ניהולי וחינוכי. לעיתים, על מנת שלא להודות בטעות, אף "מכשירים את השרץ".

להלן מספר דוגמאות לנושאים שעלו השבוע בתקשורת והמשקפים את אובדן הדרך והשליטה:

משטרת ישראל: עלות הפשיעה הכלכלית למדינה ב-2007 היה 7 מיליארד שקל (http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080619_99 4273&layer=hp&layer2=&layer3=law)
אנו, כזכור, התרענו ואף סייענו לחוקק חוקים לצמצום נזקי הפשיעה הללו. החוקים – טובים, מאידך התרבות והמנטליות המסחרית והעסקית – ירודים, וגורמי האכיפה – נמים להם או שמא מפנים את מבטם הלאה.
בחלוף הזמן, נראה, כי משטרת ישראל – ככל שלא תקבל סיוע מערכתי כולל של משרדי הממשלה (פקחים, יועצים משפטיים וכד'), וללא טיפול ישיר ואמיץ בגורמי הכשל, לא תצליח במשימתה למגר את התופעה. אנו נישאר עם הפשיעה ועיתוני ישראל יוכלו למחזר כותרות אלה, ולמלא את עמודיהם בסיקור אותו נושא ואותה הבעיה גם בעתיד. שורש הרע – ההתיחסות הסלחנית לפשיעה הכלכלית ואף גיוסה כאייטם תקשורתי לצורך הצדקת הפניית משאבים וכספים למקומות בלתי נדרשים לחלוטין.

משרד התחבורה שוקל לבטל הרישוי לשמאי רכב (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3556300,00.html)
השאלה הטבעית הינה: "הכצעקתה?". האם באמת יבוטל הפיקוח החוקי על מקצוע שמאות הרכב? לנו, כאיגוד, ידוע, כי משרד התחבורה לא מתכוון ולא שוקל לבטל את הרישוי והפיקוח על שמאי הרכב. תוצאה כזו הינה בלתי סבירה דווקא על רקע אקלים משפטי השורר בשנים האחרונות של הסדרת תחומי עיסוק שונים (השווה – תחום מתווכי המקרקעין אשר זכה לרגולציה משמעותית ונוקשה, אשר בעוד בעבר התחום היה פרוץ לחלוטין).
מדוע, אם כן, יש לשאול – נמצא נושא זה על סדר היום אם דינו שלא להתממש? התשובה - יש גם יש מי שייהנה מחוסר רישוי ופיקוח על שמאי הרכב, הלא הוא אותו גורם שייהנה ויפיק רווח מכך שיוכל לשקף עלויות נזקי רכב כרצונו. היום, כששוק תיקוני הרכב נשלט כמעט באופן מוחלט על ידי שלושה גורמים המתגוררים במגדלי השן של השווקים הפיננסים ולא באדמה עליה מתהלכים הצרכנים, יש חשיבות רבה מאד ל"ערך הרכב" ולערך הנזקים ברכב מאחר ואלה מתבטאים גם בדו"חות הכספיים של אותם גורמים ולעיתים משפיעים מאד על שווי החברות למסחר הבורסאי.

כידוע, מתחולל מאבק מתמיד על דעת הקהל ועל ה- "פסיכולוגיה" של ההמונים. עצם העלאת הנושא על סדר היום כמוה כתחילת הטמעת רעיון (האיוולת והעוול) שאין צורך בשמאי רכב. במסגרת זו ובהמשך לכך, מוטל לחץ כבד על הרגולטור להרפות מהפיקוח במקומות ה- "בלתי נעימים". רגולציה מקצועית הינה צורך חיוני בשוק המתנהל בתוהו כמו שוק הרכב. ברם, גם בשוק תקין, לרגולציה תפקיד של כלב השמירה התמידי אשר תפקידו לעמוד מנגד ולהוות כוח הרתעתי מפני הפרות שונות.
תהיה זו חוסר אחריות שלטונית ממדרגה ראשונה להרפות את הפיקוח על מקצועות הרכב.
חזקה על משרד התחבורה כי יעמוד בפרץ ויעשה את הדבר הנכון והראוי, קרי – המשך הפיקוח.

מגדל רכשה 75% מקניון הזהב במיליארד שקל (http://realestate.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080619_54&layer=hp&layer2=headarticle&layer3=realEstate)
כתבה זו משקפת את המגמה עליה כתבתי לא מכבר, ביטוח ופיננסים - הקשר הגורדי (http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-30016-00.html?tag=09-18-07)
חברות הביטוח ממשיכות להפנות את הונן (שאינו אלא כספי הציבור, כמובן) לפעילויות עסקיות בעלות מרכיבי סיכון שונים ומגוונים.
בעוד בכל הנוגע למקרי הביטוח והנזק – הן יתישו את המבוטחים וצדדי ג' במשך שנים ארוכות עבור 10 שקלים, הרי את עסקאות מגדלי הפאר והשקעות הנדל"ן יעשו חיש קל ובמחירים מופרזים. למה? כי המוצר האמיתי בו עוסקות חברות אלו כיום הינו כסף – גלגול כסף, עשיית כסף, השקעת כסף, בזבוז כסף – כסף ולא ביטוח. מגמה זו, רק תגביר את הלחץ על העוסקים השונים הקשורים לנזקי ביטוח, לצמצם עלויות הקשורות לנזקי ביטוח.
ראוי כמובן, להזכיר, כי חברות הביטוח מעבר לבזבוז הכספים המקומם בניהול עסקים אל מול החיסכון בכיסוי נזקים, פועלות גם בין היתר, לשינוי מגמות והחלטות של הרגולטור עד כדי ניסיונות לערער את תוקף סמכותם החוקית של הרגולטורים לבקר ולפקח על העוסקים ובעלי הרישוי. לא ברור לי, מדוע אותו מאן דהו המעוניין לבטל את הרישוי לשמאי הרכב, לא הציע במקביל לבטל את הרישוי על עסקי ביטוח בישראל?!
הקשר בין האמור בכתבות לבין האינטרסים המניעים את השווקים והרגולציה בשוק בו אנו פועלים.


רונן לוי, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח

RONI
21-06-08, 13:44
עצוב לי מאד.
אך אין ביכולתי לעשות מאומה,
לא בבחירות,
לא בחרם צרכני,
אלה להתכנס בתוך עצמי כשבלול ולהגן על עצמי ככל שאוכל ,בכדי לשרוד.
ואני מדבר בשם עצמי בלבד.