טניה
08-08-08, 14:49
צהריים טובים.
אולי ההתלבטות שלי תשמע קצת מגוכחת, אבל אם נותנים פה תשובה עם חיוך, אני אלך על זה !
תמיד נמשכתי לרכבים גדולים.
תמיד קינאתי באותם הג'יפים שעמדו לידי ברמזור, הם היו כל כך גבוהים ומרשימים.
אף פעם לא נמשכתי למכוניות מיני, או ארוכות משפחתיות.
תמיד ידעתי שהרכב שלי יהיה גבוה, די מרובע, ומרשים.
כי זה הטעם שלי, וזה מה שאני אוהבת.
ועכשיו, כשמתקרב הרגע לקנות רכב חדש, אני בהתלבטות כל כך גדולה,
לא משנה כמה אני שוחקת אתרים שמלאים במידע, עדיין, זה לא עוזר לי להחליט.
הרכב הראשון שתפס את עיני הוא הפאג'רו החדש.
כי יש בו את כל מה שאני מחפשת. ואולי זה סתם פסיכולוגית, בגלל שגדלתי ליד מיצובישי ישנה,
וככה זה, ממשיכים עם מה שמכירים.
אני יודעת שיש את הלנד-קרוזר, המתחרה שלו, אבל אני מעדיפה את הפאג'רו על פניו. ולא בגלל שהלנד קרוזר פחות טוב, אלא בגלל שזה הטעם שלי.
כשהתחלתי לחפש כתבות על פאג'רו, היו את אלה שרשמו כמה שהוא עדיין המלך, והיו את אלה שרשמו כמה מגושם ומשעמם הוא, אבל לאט לאט גיליתי, שלא משנה איזה דגם חיפשתי, על כל דגם היו מלחמות אינוספיות בין הגולשים. [וכמובן, זה רק סיבך אותי עוד יותר].
ואחר כך חשבתי בעצם, מה אני צריכה מפלצת שטח.
הרי במילא לשטח אני אצא אולי פעם בחיים שלי, וגם זה יהיה באיזה ארגז חול שכונתי,
אז על מי אני מנסה לעבוד.
אבל עדיין, כמה שלא ניסיתי, אני פשוט לא רואה את עצמי ברכב אחר.
ג'יפ זה תמיד היה החלום שלי, תמיד ידעתי שיבוא יום ויהיה לי. לא ידעתי עוד איזו חברה, אבל ידעתי איך הוא ייראה.
לכל אחד יש את הטעם שלו, כל אחד יודע איזו מכונית תלווה אותו במשך כל חייו [או לפחות צורה].
אני ידעתי את שלי.
אחר כך ניסיתי להתפשר קצת. לבחור ג'יפים בלי הילוכי כח. מה רע?
אבל, שוב, פשוט הרגשתי שאם אני כבר קונה ג'יפ, אז שיהיה ג'יפ עד הסוף,
ודווקא אני כן אצא לשטח ואנצל את האפשרויות שהרכב הזה מציע בפניי.
אני מרגישה, שאם אתיישב בג'יפ ללא הילוך כח, ארגיש שפשוט התפשרתי. ואני אצטער על זה...[אני מכירה את עצמי, אם אני לא הולכת עד הסוף כמו שאני רוצה, אני אוכלת אותה-וגדול].
אחר כך ניסיתי לפזול לכיוון המיניוואנים, אבל אני מרגישה שאלה סתם מתחזים לג'יפים,
מה שמחזיר אותי שוב, לג'יפים עם הילוכי הכח.
אני באמת לא יודעת מה לבחור. אני רוצה ללכת עם מה שאני מרגישה, אבל לא יודעת מה לבחור בדיוק. משהו שיהיה טוב גם שנה אחרי שאקנה, ושנתיים.
שיהיה גדול ומרשים, בדיוק כמו שאני אוהבת אותם.
לקחתי בחשבון את הטיפולים. לקחתי בחשבון את הדלק, ואת כל הנושא של הכסף.
תקציב הוא 350,000 ש"ח. [רצוי פחות כמובן...],
זה כסף שאני חוסכת לבד, ובאמת שלא יהיה אכפת לי להוציא הכל אם אני יודעת שאני שמה כסף במשהו איכותי. משהו שאתיישב בו וארגיש "בבית".
יש המון תמיכה מהמשפחה, ואני שמחה על כך. אבל אני לא יודעת על מה ללכת.
מיני ג'יפ לא בא בחשבון, על ג'יפ ללא הילוך כח, אני מוכנה להתפשר אם לא תיהיה בררה,
אבל כמובן עדיף עם הילוך הכח, בינתיים, כל כך אהבתי את הפאג'רו, אבל אני לא יודעת.
יש לי ברשימה את הפאג'רו ואת הפרילנדר 2.
ראיתי את הטיגואן היום בבוקר, הוא נורא עגלגל ודי קטן, וזה לא מה שאני מחפשת.
אני מעדיפה כמה שיותר גבוה, ומרובע, אתם בטח יודעים. [רק בלי הגזמה, אני לא רוצה את ההאמר H3 או H2, אלא אם כן אני אנהל בסיס צבעי].
תודה, אני מקווה שתשובה תתקבל עם חיוך ;-)
ואולי סוף-סוף, תעזרו לי להחליט, כי אתם בטח מבינים הרבה יותר ממני.
אולי ההתלבטות שלי תשמע קצת מגוכחת, אבל אם נותנים פה תשובה עם חיוך, אני אלך על זה !
תמיד נמשכתי לרכבים גדולים.
תמיד קינאתי באותם הג'יפים שעמדו לידי ברמזור, הם היו כל כך גבוהים ומרשימים.
אף פעם לא נמשכתי למכוניות מיני, או ארוכות משפחתיות.
תמיד ידעתי שהרכב שלי יהיה גבוה, די מרובע, ומרשים.
כי זה הטעם שלי, וזה מה שאני אוהבת.
ועכשיו, כשמתקרב הרגע לקנות רכב חדש, אני בהתלבטות כל כך גדולה,
לא משנה כמה אני שוחקת אתרים שמלאים במידע, עדיין, זה לא עוזר לי להחליט.
הרכב הראשון שתפס את עיני הוא הפאג'רו החדש.
כי יש בו את כל מה שאני מחפשת. ואולי זה סתם פסיכולוגית, בגלל שגדלתי ליד מיצובישי ישנה,
וככה זה, ממשיכים עם מה שמכירים.
אני יודעת שיש את הלנד-קרוזר, המתחרה שלו, אבל אני מעדיפה את הפאג'רו על פניו. ולא בגלל שהלנד קרוזר פחות טוב, אלא בגלל שזה הטעם שלי.
כשהתחלתי לחפש כתבות על פאג'רו, היו את אלה שרשמו כמה שהוא עדיין המלך, והיו את אלה שרשמו כמה מגושם ומשעמם הוא, אבל לאט לאט גיליתי, שלא משנה איזה דגם חיפשתי, על כל דגם היו מלחמות אינוספיות בין הגולשים. [וכמובן, זה רק סיבך אותי עוד יותר].
ואחר כך חשבתי בעצם, מה אני צריכה מפלצת שטח.
הרי במילא לשטח אני אצא אולי פעם בחיים שלי, וגם זה יהיה באיזה ארגז חול שכונתי,
אז על מי אני מנסה לעבוד.
אבל עדיין, כמה שלא ניסיתי, אני פשוט לא רואה את עצמי ברכב אחר.
ג'יפ זה תמיד היה החלום שלי, תמיד ידעתי שיבוא יום ויהיה לי. לא ידעתי עוד איזו חברה, אבל ידעתי איך הוא ייראה.
לכל אחד יש את הטעם שלו, כל אחד יודע איזו מכונית תלווה אותו במשך כל חייו [או לפחות צורה].
אני ידעתי את שלי.
אחר כך ניסיתי להתפשר קצת. לבחור ג'יפים בלי הילוכי כח. מה רע?
אבל, שוב, פשוט הרגשתי שאם אני כבר קונה ג'יפ, אז שיהיה ג'יפ עד הסוף,
ודווקא אני כן אצא לשטח ואנצל את האפשרויות שהרכב הזה מציע בפניי.
אני מרגישה, שאם אתיישב בג'יפ ללא הילוך כח, ארגיש שפשוט התפשרתי. ואני אצטער על זה...[אני מכירה את עצמי, אם אני לא הולכת עד הסוף כמו שאני רוצה, אני אוכלת אותה-וגדול].
אחר כך ניסיתי לפזול לכיוון המיניוואנים, אבל אני מרגישה שאלה סתם מתחזים לג'יפים,
מה שמחזיר אותי שוב, לג'יפים עם הילוכי הכח.
אני באמת לא יודעת מה לבחור. אני רוצה ללכת עם מה שאני מרגישה, אבל לא יודעת מה לבחור בדיוק. משהו שיהיה טוב גם שנה אחרי שאקנה, ושנתיים.
שיהיה גדול ומרשים, בדיוק כמו שאני אוהבת אותם.
לקחתי בחשבון את הטיפולים. לקחתי בחשבון את הדלק, ואת כל הנושא של הכסף.
תקציב הוא 350,000 ש"ח. [רצוי פחות כמובן...],
זה כסף שאני חוסכת לבד, ובאמת שלא יהיה אכפת לי להוציא הכל אם אני יודעת שאני שמה כסף במשהו איכותי. משהו שאתיישב בו וארגיש "בבית".
יש המון תמיכה מהמשפחה, ואני שמחה על כך. אבל אני לא יודעת על מה ללכת.
מיני ג'יפ לא בא בחשבון, על ג'יפ ללא הילוך כח, אני מוכנה להתפשר אם לא תיהיה בררה,
אבל כמובן עדיף עם הילוך הכח, בינתיים, כל כך אהבתי את הפאג'רו, אבל אני לא יודעת.
יש לי ברשימה את הפאג'רו ואת הפרילנדר 2.
ראיתי את הטיגואן היום בבוקר, הוא נורא עגלגל ודי קטן, וזה לא מה שאני מחפשת.
אני מעדיפה כמה שיותר גבוה, ומרובע, אתם בטח יודעים. [רק בלי הגזמה, אני לא רוצה את ההאמר H3 או H2, אלא אם כן אני אנהל בסיס צבעי].
תודה, אני מקווה שתשובה תתקבל עם חיוך ;-)
ואולי סוף-סוף, תעזרו לי להחליט, כי אתם בטח מבינים הרבה יותר ממני.