PDA

צפייה בגרסה מלאה : חידת מקום (פתרון: "העיר האבודה", מצפה חגי, ליד צומת חלוקים)



PW
16-08-09, 21:54
מה?
היכן?
מי?
מתי?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרל חלוץ.

ד ו ר ו ן
17-08-09, 14:16
מצפון וממערב לצומת T.

PW
17-08-09, 14:27
מצפון וממערב לצומת T.
יקירי:
ברור, יפה, ואפילו נכון - לשאלה: "היכן?"
ומה עם כל שאר הקושיות?

ד ו ר ו ן
17-08-09, 22:57
העתיקות או האלמנט שבאופק?

החלוץ שעל שמו האלמנט שבאופק יפתור את מיקום האתר לכל מי שלא מזהה את המקום- נשאיר למישהו אחר.

את האתר העתיק אני מכיר מעל 20 שנה.. לפני שנראה יפה כמו בתמונה.

PW
18-08-09, 08:24
יקירי:
אתה מתחכם....
על שאלות קיטבג מקבלים תשובות בהתאם.
בוא נתחיל קודם בעתיקות.. (בלי לציין מיקום מדוייק - לא כדאי לקלקל לאחרים את חדוות הגילוי)

נמרוד
18-08-09, 09:09
המקום מוכר לי ליד מצפה חגי, סמוך לצומת חלוקים. חיפוש בגוגל מעלה מעט מידע, שאני בטוח שתרחיב עבורנו PW ובכך נתת סיבה לחזור לסיור מקיף באתר שנמצא מתחת לאף על הדרך דרומה.


השם המסתורי "העיר האבודה" ניתן לאתר הקדום על ידי החופר, והחוקר יהודה נבו – איש מדרשת שדה בוקר.
מדובר באתר גדול ומרתק במיוחד מן התקופה הביזנטית המאוחרת, והתקופה המוסלמית הקדומה בארץ ישראל (מאות שישית- שביעית לספירה). האתר חבוי מעבר לגבעה נמוכה, בסמוך לכביש מספר – 40, כ- 300 מטרים מצפון לצומת חלוקים. מדובר ביישוב קדום המשתרע על שטח נרחב, ועל פני כמה וכמה ערוצים מדבריים המעובדים בטרסות חקלאיות. זהו אתר גדול, המכיל עשרות מבני אבן, ושרידי התיישבות אנושית מרשימים.
תחילת המסלול במגרש חניה הסמוך לשלט חום עליו כתוב – מצפור חגי (כ- 300 מטרים מצפון מערב לצומת חלוקים על הכביש המוביל למשאבי שדה). כאן נחנה את הרכב, ונצא אל מצפור חגי המתנשא מעל לכביש. חגי אבריאל, איש שדה בוקר, ואחד ממקימי משאבי שדה, הנו דמות מפתח בסיפור הקמת קיבוץ שדה בוקר. המצפור לזכרו מנציח את סיפורו של הסגן הצעיר, ששירת ביחידת מודיעין בפיקוד דרום בשנים 1950 – 1951. עם שחרורו הוא פונה להקמת גרעין לייסוד יישוב במדבר. קבוצת הצעירים עמה נמנה חגי, מקימה במאי 1952 את קיבוץ שדה בוקר. בקבוצה עמו חברה גם חיילת צעירה, ששירתה תחת פיקודו של חגי. זוהי ברברה פרופר (נערה צעירה שעלתה מגרמניה בלי משפחה, ואומצה בירושלים על ידי הרופא המוכר ד"ר עמנואל פרופר מבית החולים משגב לדך). ברברה מוכרת לעם ישראל בתור הרועה משדה בוקר, שנרצחה בפיגוע הדמים בספטמבר 1952, על ידי רועים בדואים, בסמוך לשדה בוקר. על שמה יוקם לימים על ידי קק"ל, חניון הרועה, בו מסתיים מסלולנו זה.
ממצפור חגי נשקיף אל שדה צין, אל שדה בוקר, ואל רמת עבדת וחוד עקב הנשקפים מדרום מזרח. מהמצפור נצא בשביל מסומן ירוק, שיובילנו אל הערוץ שמדרום, בינות לטרסות חקלאיות, ובין מבני אבן רבים של אתרי ה"עיר האבודה". השביל הירוק עובר דרך קבוצות מבנים, לאורך הערוצים ביניהם משתרעים שרידי היישוב, כשפנינו במגמה דרומה. ליד מבנה אבן הסמוך לשביל, נסטה שמאלה (מזרחה) מהלך כ- 50 מטרים, אל עבר מחשופי סלע גיר, עליהם שפע ציורי סלע, וכתב ערבי קדום. ממחקר הכתובות שנמצאו באתר (ותורגמו על ידי הפרופסור משה שרון) נראה כי לפנינו אתר מיוחד של חברת נוודים, החיה בשולי החברה הנוצרית בתקופה הביזנטית. מדובר בפאגאנים, שעברו בשלום את תהליך ההתנצרות בנגב (במאות הרביעית עד שישית לספירה), ועם הכיבוש הערבי, אימצו במאה השביעית את דת האיסלאם. רבות מן הכתובות הנן פעולות אופי דתי פולחני, ועוסקות בבקשת סליחה ומחילה מאללה. מגוון השמות מצביע על אוכלוסייה ממקור שמי ערבי. באתר נמצאו מאות כתובות וציורי סלע.

נמשיך חזרה אל השביל, ועמו דרומה (השביל מסומן היטב) אל עבר מבנה גדול נוסף – זהו מסגד פתוח גדול, בו ניתן לזהות עדיין את קיר ה"קיבלה", ובו המחרב (גומחת התפילה המוסלמית, הפונה למכה). מן המסגד ממשיך השביל דרומה אל חניון הרועה, שם התקינה קק"ל עבורנו מתקני נופש פעיל, צל עצים רב, ושולחנות פיקניק.

מקור: http://www.carmey-avdat.co.il/63488/צימרים-בדרום-טיולים-למיטיבי-לכת-העיר-האבודה

PW
18-08-09, 14:24
יקירי,
נאה דרשת והפנית.
רב הנסתר על הנגלה באתר המעניין הזה,הנמצא רק מרחק מטרים ספורים ממסלול נסיעתנו בכביש לנגב האהוב, אך בגלל החשש הטבעי "להפקיר" את הרכב – אין אנו משקיעים בד"כ את הזמן, המאמץ והתכנון המתבקש – כדי לטייל בו כהלכה (ברגל) ולהכיר אותו כנדרש. מי שאצה לו הדרך, יכול להסתפק (רק) בתצפית הנפלאה הנמצאת ממש סמוך לכביש. בה יראה את המראה המרהיב של כל אזור שדה בוקר: הקיבוץ, המדרשה, נחל צין, חוד עקב, רמת עבדת, רכס חתירה, רכס חלוקים ורכס בוקר. כדאי ללכת כמה מטרים בודדים לכיוון העיר האבודה רק כדי להתרשם מחלקה המערבי. לעומת זאת, מי שעיתותיו בידו, ויכול לארגן (קצת) לוגיסטיקה – ישלח את הרכב לחניון הרועה וייהנה מצעדה נינוחה וקצרה ברגל מהמצפור, דרך שרידי העיר והמסגד – אל חניון הרועה (ואולי גם אל תחנת הדלק עם הקפה המשובח [אם כי בכוסות נייר..] המוגש בה).
ברשותך, מעט תוספות קצרות לדברי הטעם שהבאת:
האתר נתגלה לראשונה ע"י מייסדי ש"ב וחגי אבריאל ביניהם. הוא היה בין הראשונים לשער כי זהו מתחם ארכיאולוגי.
כמה וכמה סוגיות מעניינות ובלתי פתורות עולות מתיארוך האתר לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה הערבית הקדומה – ופענוח כתובות ה"גראפיטי" שנכתבו על הסלעים באזור הדרומי. באתר נחשפו כ - 350 חדרים ומבנים הבנויים באופן מדורג מעל ערוצי אגן ניקוז קטן הזורם לנחל הרועה. הערוצים כולם מחולקים ומושקעים מאד בטרסות חקלאיות מדוגמות ומדויקות. בשטח האתר כולו אין בורות מים, באר או שרידי מעיין – דבר המקשה על קיומו של ישוב באזור צחיח כזה. מקור המים הקרוב ביותר הוא בעין עבדת / מעריף / מור הרחוקים למדי, כ-8 ק"מ דרומית ליישוב. בור מים קרוב אחר הוא בור חווארים וכן מערכת המאגורות והבורות בבורות חצץ. אך גם הם רחוקים למדי, כחמישה ק"מ לכל כיוון. על כל פנים יש סתירה תמוהה בין הממצא הקראמי המעיד על שימוש יום יומי וכנראה על מגורים במקום – ובין מקורות המים הרחוקים היכולים לרמוז על היות האתר אתר פולחני בלבד, ללא מגורי קבע רצופים. גם תיארוך האתר מעיד לכאורה על אופן חדירת הנצרות ליישובי הנגב. כנראה הייתה החדירה בקצב ובאופן עדין למדי, אנו יודעים כי לוותה לעיתים גם בתגמול כספי וב"סובסידיה" לאלה המכירים בה ובשלטון המרכזי המניע אותה, אך במקביל לא התקיים תהליך משלים של פגיעה באלה אשר בוחרים להתעלם מהאופנה ה"חדשה" והמשיכו להחזיק במורשתם הפגאנית. גילוי ישוב כה גדול מהתקופה הזו מציג אפשרות אחרת וחלופית לתיאוריה הרווחת בדבר נטישת יישובי הנגב בתקופה הביזנטית, לאחר הכיבוש המוסלמי את ארץ ישראל בשנת 738 לסה"נ. נראה שיש המשכיות התיישבותית של כ- 200 שנה לאחר חדירת האיסלם לאזור הנגב. מציאת מבנה המסגד באתר, ואזור הכתובות הערביות מוכיחה כי היה כאן ישוב מוסלמי עד למאה התשיעית לספה"נ. יתכן שהיא גם מצביעה גם על ההבדל ה"עדין" בין אופן חדירת הדת הנוצרית ליישובי הנגב בתקופה הביזנטית – לאופן האלים והפסקני בו חודר האיסלם כדת שלטת ליישוב הפאגאני הקטן. היישוב ננטש לבסוף על ידי המוסלמים כנראה בגלל שינויי כוח גאו-פוליטיים בשלטון המוסלמי והעברת מרכז הכובד לדמשק ואחר כך לבגדד וירידת הפעילות הכלכלית בדרכי המסחר בנגב שהחלה עוד בתום התקופה הנבטית התיכונה.