שרון בן ארי
14-03-10, 00:10
ואדי פרת \ קלט - אורכו כ 30 ק"מ, ראשו בקו פרשת המים במקום בו ממוקמת מפקדת פיקוד המרכז בשכונת נווה יעקב. אמצעו בעיר יריחו ורגליו (שפכו) בנהר הירדן.
לאורך הנחל שלושה מעיינות עשירי ספיקה בעלי מליחות נמוכה: (מלמעלה) עין פרת, עין מבוע (בערבית עין פואר), ועין קלת.
מנזרים בואדי פרט – ואדי קלט מפורסם במימיו ובמנזריו. לצד עין פרת מנזר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8) חריטון \ מנזר פרן - מהתקופה הביזנטית (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7 %94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99% D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7 %A9%D7%A8%D7%90%D7%9C), ובקרבת העיר יריחו (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95) מנזר סנט ג'ורג', או בערבית דיר מר ג'ַריס.
המעין הפועם \ עין מבוע – עין מבוע הואמעין קארסטי הנובע מתוך מערה עם פתח יציאה בצורת סיפון (כמו בשרותים בבית) אל ברכת בטון עגולה. גובה המים בבריכה העגולה משתנה מעת לעת ובשיאו מגיע ל 1.4 מ'. פעימות המעין מתבצעות כול 20-30 דקות בהתאם לתנועה תת קרקעית של המים הממלאים חדר פנימי ואז מתרוקנים (http://www.tiuli.com/flower_info.asp?flower_id=64) בבת אחת אל הבריכה החיצונית.
אגדה מספרת על מאבק בין שני שדים, כאשר ידו של האחד על העליונה זורם המעיין, וכאשר השני גובר המעיין חרב.
מפעל המים - עד מלחמת ששת הימים נשאבו מי המעיין והועברו עם מי עין פרת לירושלים (http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=74). עין מבוע מזרים כיום את מימיו אל אמת מים עשויה בטון הבנויה על התוואי של האמה מימי הבית השני שהוליכה מים מכאן אל העיר העתיקה קיפרוס.
אמת המים - לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9D) קדומה מתקופת הורדוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1), שהייתה מעבירה מים למצודת קיפרוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7 %A4%D7%A8%D7%95%D7%A1), מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. כיום, הרוסה אמת המים ומי המעיין זורמים בערוץ.
ראשיתו של מפעל המים בן זמננו בשנת 1927 בעין פרת. בשנת 1931 החלה שאיבה גם מעין מבוע. באמצע שנות ה-30 הופסקה השאיבה מהמעיין לבירה לנוכח חיבור ירושלים למי הירקון. בשנת 1942 חודשה ההספקה ומים הוזרמו אל מזרח ירושלים. מי המעיין הוו כ-15% מכלל הספקת המים לירושלים. בימי השלטון הירדני צרפו למפעל המים את מימיו של המעיין התחתון – עין קלט. שלוש שניםלאחר מלחמת ששת הימים (בשנת 1970) הופסקה עבודתו של מפעל המים לאחר שחלקה המזרחי של ירושלים חובר לרשת המים של מערב העיר.
בטחון - בימים שלאחר מלחמת ששת-הימים כונה האזור "ארץ המרדפים" על שום המרדפים שנערכו אחר חוליות מחבלים שחדרו מירדן וניסו להגיע אל לב מדינת ישראל. בחורף (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3) 1969 (http://he.wikipedia.org/wiki/1969), נהרג סא"ל (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%22%D7%9C) צביקה עופר במערה הנמצאת על גדתו הדרומית של הנחל בעת מרדף אחרי מחבלים. במקום מוצב שלט לזכרו.
אירועי טרור בנחל - בנחל פרת אירעו שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני. ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום. בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. בעבר נרצח במקום זוג נוסף של מטיילים. על שמם הוקם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת. ב 13 השנים האחרונות לא אירע מקרה בטחוני משמעותי בנחל.
לאורך הנחל שלושה מעיינות עשירי ספיקה בעלי מליחות נמוכה: (מלמעלה) עין פרת, עין מבוע (בערבית עין פואר), ועין קלת.
מנזרים בואדי פרט – ואדי קלט מפורסם במימיו ובמנזריו. לצד עין פרת מנזר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8) חריטון \ מנזר פרן - מהתקופה הביזנטית (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7 %94%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%99% D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7 %A9%D7%A8%D7%90%D7%9C), ובקרבת העיר יריחו (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95) מנזר סנט ג'ורג', או בערבית דיר מר ג'ַריס.
המעין הפועם \ עין מבוע – עין מבוע הואמעין קארסטי הנובע מתוך מערה עם פתח יציאה בצורת סיפון (כמו בשרותים בבית) אל ברכת בטון עגולה. גובה המים בבריכה העגולה משתנה מעת לעת ובשיאו מגיע ל 1.4 מ'. פעימות המעין מתבצעות כול 20-30 דקות בהתאם לתנועה תת קרקעית של המים הממלאים חדר פנימי ואז מתרוקנים (http://www.tiuli.com/flower_info.asp?flower_id=64) בבת אחת אל הבריכה החיצונית.
אגדה מספרת על מאבק בין שני שדים, כאשר ידו של האחד על העליונה זורם המעיין, וכאשר השני גובר המעיין חרב.
מפעל המים - עד מלחמת ששת הימים נשאבו מי המעיין והועברו עם מי עין פרת לירושלים (http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=74). עין מבוע מזרים כיום את מימיו אל אמת מים עשויה בטון הבנויה על התוואי של האמה מימי הבית השני שהוליכה מים מכאן אל העיר העתיקה קיפרוס.
אמת המים - לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9D) קדומה מתקופת הורדוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1), שהייתה מעבירה מים למצודת קיפרוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7 %A4%D7%A8%D7%95%D7%A1), מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. כיום, הרוסה אמת המים ומי המעיין זורמים בערוץ.
ראשיתו של מפעל המים בן זמננו בשנת 1927 בעין פרת. בשנת 1931 החלה שאיבה גם מעין מבוע. באמצע שנות ה-30 הופסקה השאיבה מהמעיין לבירה לנוכח חיבור ירושלים למי הירקון. בשנת 1942 חודשה ההספקה ומים הוזרמו אל מזרח ירושלים. מי המעיין הוו כ-15% מכלל הספקת המים לירושלים. בימי השלטון הירדני צרפו למפעל המים את מימיו של המעיין התחתון – עין קלט. שלוש שניםלאחר מלחמת ששת הימים (בשנת 1970) הופסקה עבודתו של מפעל המים לאחר שחלקה המזרחי של ירושלים חובר לרשת המים של מערב העיר.
בטחון - בימים שלאחר מלחמת ששת-הימים כונה האזור "ארץ המרדפים" על שום המרדפים שנערכו אחר חוליות מחבלים שחדרו מירדן וניסו להגיע אל לב מדינת ישראל. בחורף (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3) 1969 (http://he.wikipedia.org/wiki/1969), נהרג סא"ל (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%22%D7%9C) צביקה עופר במערה הנמצאת על גדתו הדרומית של הנחל בעת מרדף אחרי מחבלים. במקום מוצב שלט לזכרו.
אירועי טרור בנחל - בנחל פרת אירעו שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני. ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום. בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. בעבר נרצח במקום זוג נוסף של מטיילים. על שמם הוקם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת. ב 13 השנים האחרונות לא אירע מקרה בטחוני משמעותי בנחל.