צפייה בגרסה מלאה : טנדר ארבע על ארבע עד ארבעים אלף
מעלה התלבטות עבור חבר.
האופציות העולות הן:
1. מיצובישי מגנום
2. איסוזו איפון
3. סונומה
אוטומט חובה, שיהיה אמין ועביר בשטח (לא ברמת מפלצת עבירות, אבל לטייל בלי יותר מדי הגבלות). יתרונות וחסרונות לדעתכם. הסונומה עולה בעיקר בגלל המחיר הזול והאופציה להתקין נעילה אוטומטית.
מגנום מגיע עם נעילה
נוח למדי בקבינה
יש אפשרות לשיפורים כעומק הכיס
מודרני למדי ( מה שאי אפשר להגיד על סונומה )
יחסית חסכן בסולר ( --"-- )
סונומה זה 2 או 3 או 2 ושני חצאי מושבים
מגנום זה 5 מושבים ( 2 שפויים ו מאחורה לא משהו אבל ניסבלים )
מגנום יהיה גם יותר סחיר בזמן המכירה.
הגיר האוטומטי לא משהו באמינות ( כמה שידוע לי משמועות גם לא בסונומה ) - אם לא גוררים או לא מטגנים אותו בחולות עמוקים אז המצב ניסבל.
לא הייתי משלם סכום כזה עבור סונומה.
הסונומה גם סובל מתא נוסעים לא פרקטי בעליל.
המושב האחורי ברוב הטנדרים היפניים הוא דרגש עינויים. גבולי אפילו כשמדובר בילדים, אבל עדיין זה מושב שגם מבוגרים לא מגודלים יכולים להידחק אליו ויש דלתות כמעט נורמליות.
גיר אוטומטי הוא נקודת החולשה בכל רכב משומש, בוודאי ובוודאי ברכב שטח וברכב עבודה שכבר לעוסים היטב.
לא הייתי משלם סכום כזה עבור סונומה.
הסונומה גם סובל מתא נוסעים לא פרקטי בעליל.
המושב האחורי ברוב הטנדרים היפניים הוא דרגש עינויים. גבולי אפילו כשמדובר בילדים, אבל עדיין זה מושב שגם מבוגרים לא מגודלים יכולים להידחק אליו ויש דלתות כמעט נורמליות.
גיר אוטומטי הוא נקודת החולשה בכל רכב משומש, בוודאי ובוודאי ברכב שטח וברכב עבודה שכבר לעוסים היטב.
אף אחד לא ישלם כזה סכום על סונומה בגלל זה כתבתי שאחד היתרונות שלה זה המחיר הזול. גיר אוטומטי זה נבלה, נכון, אבל זו אחת הדרישות החובה מהרכב. תא נוסעים מרווח לא הועלה כדרישה. בקיצור, להתייחס לנקודות האלו: אמינות ועבירות בעיקר.
רק משהו קטן לגבי תא הנוסעים בסונומה.
אחרי חצי שנה כמעט עם רכב כזה יש לי רק דברים טובים להגיד.
למרות שיש בבית פרייבט (קורולה 99), במסגרת "משפחתית" (אבא-אמא-פעוטה בת שנה) אנחנו נוסעים באופן כמעט קבוע עם הטנדר והתחזית שלי ל 2000-3000 ק"מ גג בשנה התבדתה.
מסתבר שהקטנטונת מרוצה מאוד מהרעיון של לנסוע בין אבא לאמא (בתוך כסא בטיחות כמובן) ונסיעות ארוכות כקצרות מסתיימות בשלווה וללא בכי וקיטורים.
ומסתבר עוד יותר שלמרות תא הנוסעים והספסל הסגפניים משהו, הנהיגה נעימה מאוד, לא מעייפת ואין את הרצון העז לעצור, להתמתח ולחלץ עצמות כל שעה-שעה וחצי* מה שקורה לי בכל נסיעה בפרייבט כלשהוא (כן, גם ב306 הנוחה עד מאוד שיש להורים שלי) שלא לדבר על טיולים עם הסמוראי שהיה לי...
כולל אגב נסיעה לראש-פינה וחזרה באותו היום בשבת האחרונה (ולא נדבר על התדלוק כשהגענו הביתה...).
אני מרוצה מהאוטו עד הגג בחצי השנה שהוא אצלי
איתי (סונומה 90 4X4)
איתי, עם יד על הלב, כמה דלק זה באמת אוכל בנסיעה שפויה נורמאלית רגילה יום יומית ?
אני אסתפק ב כמה ק"מ למיכל ( וכמה יש במיכל ? )
גיא, עם יד על הלב, ראית את הסוגריים במשפט הכמעט לפני אחרון בתגובה שלי? :p
וברצינות, (וגם עם עין על כרטיס האשראי ומד האוץ אם תרצה...):
ביום יום הרכב הזה נוסע כמעט אך ורק נסיעות קצרות מאוד, רובן פה בתוך הוד השרון-כפ"ס, לא עוברות את ה4-5 ק"מ לכיוון ואת ה60-70 קמ"ש במקרה הטוב. ממוצע (לא מדויק) של 4.5 ק"מ לליטר עם נטיה לכיוון ה5.
מדובר על נסיעה רגועה לגמרי, חצי "סבתאית" אבל בהרבה מקרים עם מטען קטן יחסית (200-400 ק"ג).
על מיכלים שעושים קצת יותר בינעירוני (ראשל"צ מדי פעם, אזור מדי פעם, חדרה וכו... וזה קורה אבל לא הרבה אני מתקרב כבר ל5.5 ק"מ לליטר (לא עובר את ה100-105 קמ"ש)
בשבת לראש פינה וחזרה, עם קצת מטען מאחור בדרך הלוך וגם קצת רגל כבדה על הגז (גם כן, רק בדרך הלוך) כי איחרתי ל"בריתה", כולל נסיעה במהירויות שעוברת בקצת את הבלתי חוקי בכביש 6.
בדרך חזרה הנהיגה הייתה רגועה הרבה יותר.
ליטר ל6.3 ק"מ.
אני באמת מאמין שאם כל הנסיעה הייתה בשלווה של הדרך חזרה (לרוב אני נוהג מאוד רגוע, עוד מתקופת הסמוראי) הייתי מגרד את ה7 ק"מ לליטר. מלמעלה.
מיכל דלק מלא מכיל 76 ליטרים.
המקסימום שיצא לי למלא היה לפני שנסעתי צפונה. 70 וקצת ליטרים . החשבונית עוד פה, 458 ש"ח (הנחה של 35 אג' לליטר, דור אלון ניר אליהו) וזה קורה בערך פעם ב3-4 שבועות
הסונומה נקנתה כרכב שירות נטו.להביא עצים לקמין, להביא ארגזים עם ירקות סוג ב' לחיות פה ב"משק", הובלות קטנות כשצריך (אנחנו אוספי פיצ'עפקס ידועים), גם בתשלום מדי פעם.
ה4X4 וטיולים פעם ב.. זה רק צ'ופר.
לאמא יש רכב משלה, לאבא יש את הרכב שאיתו אנחנו עובדים (לגאסי 93 1600 שאוכלת בממוצע 1 ל6.5 ), לאישתי יש את הקורולה שלה, זה טנדר שבאמת נקנה כדי לשרת הובלות
שעד אותו רגע נעשו עם הלגאסי בחוסר מקום, נוחות ובהרבה יותר "נאגלות".
מראש "ידעתי" שהיא לא תיסע יותר מ100-200 ק"מ בחודש .
בפועל היא נוסעת בערך כפול
לא חשבתי שהקטנטונת תעריך כ"כ נסיעה בגרוטאה אמריקאית בת 20...
ולסיכום גיא, ההפרש בדלק (לעומת הנסיעה בפרייבט) שווה לגמרי את החיוך שמרוח לי על הפנים בכל פעם שאני סוגר סוויץ ויוצא מהאוטו.
הנסיעה כ"כ מהנה, וההרגשה שבא לי להמשיך לנהוג כל היום שווה כל שקל שיוצא מהכיס (אחרי פחות מק"מ 1, כן? :-P )
אגב, בסמוראי הייתי עושה בערך 12 ק"מ לליטר....
איתי
גיא, עם יד על הלב, ראית את הסוגריים במשפט הכמעט לפני אחרון בתגובה שלי? :p
וברצינות, (וגם עם עין על כרטיס האשראי ומד האוץ אם תרצה...):
ביום יום הרכב הזה נוסע כמעט אך ורק נסיעות קצרות מאוד, רובן פה בתוך הוד השרון-כפ"ס, לא עוברות את ה4-5 ק"מ לכיוון ואת ה60-70 קמ"ש במקרה הטוב. ממוצע (לא מדויק) של 4.5 ק"מ לליטר עם נטיה לכיוון ה5.
מדובר על נסיעה רגועה לגמרי, חצי "סבתאית" אבל בהרבה מקרים עם מטען קטן יחסית (200-400 ק"ג).
על מיכלים שעושים קצת יותר בינעירוני (ראשל"צ מדי פעם, אזור מדי פעם, חדרה וכו... וזה קורה אבל לא הרבה אני מתקרב כבר ל5.5 ק"מ לליטר (לא עובר את ה100-105 קמ"ש)
בשבת לראש פינה וחזרה, עם קצת מטען מאחור בדרך הלוך וגם קצת רגל כבדה על הגז (גם כן, רק בדרך הלוך) כי איחרתי ל"בריתה", כולל נסיעה במהירויות שעוברת בקצת את הבלתי חוקי בכביש 6.
בדרך חזרה הנהיגה הייתה רגועה הרבה יותר.
ליטר ל6.3 ק"מ.
אני באמת מאמין שאם כל הנסיעה הייתה בשלווה של הדרך חזרה (לרוב אני נוהג מאוד רגוע, עוד מתקופת הסמוראי) הייתי מגרד את ה7 ק"מ לליטר. מלמעלה.
מיכל דלק מלא מכיל 76 ליטרים.
המקסימום שיצא לי למלא היה לפני שנסעתי צפונה. 70 וקצת ליטרים . החשבונית עוד פה, 458 ש"ח (הנחה של 35 אג' לליטר, דור אלון ניר אליהו) וזה קורה בערך פעם ב3-4 שבועות
הסונומה נקנתה כרכב שירות נטו.להביא עצים לקמין, להביא ארגזים עם ירקות סוג ב' לחיות פה ב"משק", הובלות קטנות כשצריך (אנחנו אוספי פיצ'עפקס ידועים), גם בתשלום מדי פעם.
ה4X4 וטיולים פעם ב.. זה רק צ'ופר.
לאמא יש רכב משלה, לאבא יש את הרכב שאיתו אנחנו עובדים (לגאסי 93 1600 שאוכלת בממוצע 1 ל6.5 ), לאישתי יש את הקורולה שלה, זה טנדר שבאמת נקנה כדי לשרת הובלות
שעד אותו רגע נעשו עם הלגאסי בחוסר מקום, נוחות ובהרבה יותר "נאגלות".
מראש "ידעתי" שהיא לא תיסע יותר מ100-200 ק"מ בחודש .
בפועל היא נוסעת בערך כפול
לא חשבתי שהקטנטונת תעריך כ"כ נסיעה בגרוטאה אמריקאית בת 20...
ולסיכום גיא, ההפרש בדלק (לעומת הנסיעה בפרייבט) שווה לגמרי את החיוך שמרוח לי על הפנים בכל פעם שאני סוגר סוויץ ויוצא מהאוטו.
הנסיעה כ"כ מהנה, וההרגשה שבא לי להמשיך לנהוג כל היום שווה כל שקל שיוצא מהכיס (אחרי פחות מק"מ 1, כן? :-P )
אגב, בסמוראי הייתי עושה בערך 12 ק"מ לליטר....
איתי
הכי מצחיק שאני לא רחוק ממך בסמוראי. אני עושה בערך 1:8 משלוב. בבין עירוני רצוף וארוך כבר ראיתי 1:10. אז אני מבין שסונומה מומלץ? אני יעביר לבחור יש לו את אותה נטייה כמוך רק עם תקציב שמאפשר לקחת גם 98 ולהישאר עם עודף נכבד.
אגב, בסמוראי הייתי עושה בערך 12 ק"מ לליטר....
איתי
המשפט הזה גרם לכל הפסקה שלפניו להראות ממעוותת... אתה חי בסרט! :)
רכב נוסף שאני ממליץ לקחת בחשבון זה הנוואדה רכב דיזל חזק ואמין עבירות טובה מאוד יכול העמסה מעולה מוכר במס במע"מ יכולת גרירה של 2 טון מום ל2 מבוגרים ו 3 ילדים או 2 מבוגרים נוספים שמוכנים לשבת צפוף רכב נהדר כמו כן אתה יכול לעקוב אחרי הרכבים שיוצאים מהמכרזים של האום יש גם כפולי כבינה של שברולט
המשפט הזה גרם לכל הפסקה שלפניו להראות ממעוותת... אתה חי בסרט! :)
נכון
טנדר אוטומטי עד 40 יש לך שלושה - מגנום, איפון, וסונומה ישנה.
נוחות:
מגנום ואיפון - טורבו דיזל, קבינה כפולה. ארבע דלתות, חמישה (?) מושבים.
סונומה - בנזין, קבינה בודדת או קבינה וחצי, שניים וחצי מושבים או שניים + שני חצאי מושבים.
האיפון הכי מרווח והכי פחות "פחות-נוח". מגנום אחריו, עם תנוחת נהיגה "תאילנדית" בעייתית לאנשים גבוהים, ומושב אחורי צפוף. סונומה בסוף - אמנם לנהג ולנוסע שמלפנים מאוד נוח, כמ ובכל אמריקאית, אבל המושב האמצעי מלפנים הוא לילדים נטו, ממש כמו שני חצאי המושבים בדגם הקבינה וחצי.
עבירות (בכלי סטנדרטי):
מגנום ראשון ללא ספק. גלגלי 31, נעילה אחורית מקורית, מרווח גחון גדול. רכב שמתאים לשטח כבר בתצורתו המקורית.
איפון שני בפער גדול - גלגלי 30', דיפ' אחורי מוגבל החלקה. נמוך בהרבה מהמגנום ופחות עביר.
סונומה - הרחק מאחור. גלגלים קטנים, מהלך מתלה מוגבל, מרווח גחון בעייתי. צריך לא מעט שיפורים כדי לנסוע בשטח אמיתי שמעבר לשבילים, וכמו בכל אמריקאית מהדור ההוא - אפשר לשפר בלי גבול כמעט.
אמינות:
איפון - הדגם הידני ידוע כסוס עבודה. במקרה של האוטומטי - המנוע אמנם טוב, הגיר הרבה פחות.
מגנום - המנוע הוא נקודת התורפה - מועד להתחממויות חזורות ונשנות. דווקא הגיר פחות רגיש מהמקובל לאוטומטיים ישנים.
סונומה - אמין בסה"כ. מנוע נהדר. רגישויות רגילות של אמריקאיות ישנות - גיר אוטומטי משומש, בעיות חשמל פה ושם, איכות גימור נמוכה.
ביצועים:
סונומה לוקח בקלות. 165-195 סוסים שיכורי בנזין לא טועים.
איפון - בשביל טורבו דיזל מהדור ההוא, הוא נוסע לא רע.
מגנום - ביצועים גבוליים.
דלק:
שני הטורבו-דיזלים יעברו 7-8 ק"מ/ליטר בממוצע.
סונומה - איתי כבר פירט. אין מה לצפות לממוצע משולב טוב יותר מ-5.5 ק"מ/ליטר בתנאים אמיתיים (ללא מטען). זו גם הסיבה שהמחיר של מסחריות הבנזין האמריקאיות בקנטים. קשה לחיות עם דלקוהוליזם כזה ביומיום.
במגבלת האוטומט - אני הייתי לוקח מגנום מהמודל הכי גבוה שתמצא במחיר הנתון, עם תשומת לב גדולה לעניין חום המנוע. בסה"כ זה סוס עבודה. לא היילקס, נכון, אבל עדיין האמינות סבירה מאוד והרכב עצמו טוב בשטח גם ללא שיפורים יוצאי דופן או שיפורים בכלל.
עבירות:
סונומה - הרחק מאחור. גלגלים קטנים, מהלך מתלה מוגבל, מרווח גחון בעייתי. צריך לא מעט שיפורים כדי לנסוע בשטח אמיתי שמעבר לשבילים, וכמו בכל אמריקאית מהדור ההוא - אפשר לשפר בלי גבול כמעט.
דרור,
אני מניח שאתה מדבר על סונומות עם צמיגים 205?
לפחות לפי מה שאני יודע, דגמי ה4X4 מהשנים שאני מדבר עליהם (90-91) הגיעו (או הוסבו) לצמיגי 235/7515. קטן? תלוי למי.
דווקא מרווח הגחון לא מאוד בעייתי (שוב, נראה בעייתי יותר בדגמים החדשים יותר) מהנסיון המועט מאוד שיש לי על הרכב, סה"כ די גבוה (ברכב שלי נעשה כנראה ערגול די מוצלח כי הרכב יושב באמת די גבוה).
מהלכי המתלה זוועתיים עד לא קיימים וזאת בדיוק הסיבה שאני לא אתחיל לטייל באמת בלי נעילה אחורית.
איתי
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.