דרכים עתיקות, ברמות מנשה ובכלל [ארכיון]

צפייה בגרסה מלאה : דרכים עתיקות, ברמות מנשה ובכלל

samuraiDP

21-08-10, 15:15

בתחילת השבוע טיילנו ברמות מנשה,
שמתי לב שהדרך המובילה מיקנעם לג'וערה שבה נרצחו אליעזר קרונגולד ואפרים טיקטין בשנת 1938 היא דרך כבושה (מזכירה לי מאד את הדרך המנדטורית ממסמיה לכפר מנחם), מישהו יודע מה הסיפור של הדרך הזאת?

מחיפוש ברשת לא מצאתי מידע על הדרך עצמה אבל זה מה שמצאתי על הרצח:

"באפריל 1938 בשעה ארבע אחר הצהרים יצאו שתי עגלות מרמת השניים שליד יוקנעם המושבה. בעגלות היו ארבעה חברים מעין-השופט בלווי נוטרים, שחזרו מעבודת חריש, לעבר ג'וערה ביתם. בכל עגלה נסעו שניים, כאשר אפריים ולולק היו באותה עגלה. כשהגיעו סמוך לגשר הנמצא במרחק 2 ק"מ מג'וערה הותקפו במטר יריות חזק שניתך עליהם מהמארב. כנופיה של שלושים ערבים התקיפו את יושבי העגלות. העגלה הראשונה הספיקה לעבור בשלום והיושבים בה ניצלו. יושבי העגלה השניה - הנוטר אפרים טיקטין וחבר הקבוצה אליעזר קורנגולד שלא הספיקו להיחלץ ממטר האש, קפצו מהעגלה תוך מטר הכדורים כדי להתגונן בנשק שהיה בידם, אך נפלו חללים במקום.
עם הישמע היריות בג'וערה יצאו כמה נוטרים מזוינים בדרך ליקנעם, בכיוון שממנו נשמעו היריות. בדרכם פגשו את העגלה הראשונה שהיושבים בה מסרו להם על ההתקפה הפתאומית. בטרם הגיעו הנוטרים למקום הרצח, כבר נעלמו הרוצחים, שברחו כנראה בכיוון מערבה לכפר ריחניה. הנוטרים מצאו תחילה את גופתו של טיקטין ולאחר זמן מה נתגלה גם גופת קרונגולד, במרחק מה מחברו.
הנשק שהיה בידי השניים, רובה ואקדח מאוזר, נשדדו. מרגליו של טיקטין הופשטו המגפיים ונלקחו על ידי הרוצחים.
בערך בשעה 18.30הועברו הגופות לג'וערה. למקום בא רופא ממשמר-העמק. מהבדיקה הרפואית התברר שטיקטין נהרג בכדור שנורה ממרחק שני מטר. קרונגולד נפגע ברגלו השמאלית ובראשו.
הסוסים, שהיו רתומים לעגלה, רצו אחרי העגלה הראשונה והגיעו לג'וערה כמעט באותו זמן.
למחרת הרצח יצאו הצבא והמשטרה עם כלבי גישוש בעקבות המתנקשים. בהגיעם לואדי-ערה נורו עליהם יריות רבות. הם השיבו אש ובחילופי היריות נהרג ערבי מכפר ערערה.
ביום ו' בצהרים נערכה הלוויתם של אליעזר ואפרים, קילומטר מג'וערה, שם הונחה אבן הפינה לבית הקברות של עין-השופט. להלוויה באו כ-300 איש מהסביבה ומחיפה.
יונה ינאי, חברם, ספד לשניים ואמר לחבריו: "איספו כוח, כי נחוץ לנו כוח רב כדי שנוכל להמשיך בעבודה לאחר שנגדעו שני העצים הרעננים האלה. מי כמוכם - אפרים ואליעזר - יכולים להעיד על ברית הדמים שכרתנו עם הארץ. בנו האמונה שיהיה לנו מספיק כוח להמשיך כאן במקום הזה".

לעונים תודה,
דרור

רון.ה

21-08-10, 17:11

דרך רומית עתיקה שניסללה בשיטה של ריצוף אבנים קטנות.

21-08-10, 17:46

דרך רומית עתיקה שניסללה בשיטה של ריצוף אבנים קטנות.
יקיריי,
בהחלט. דרך רומית שהייתה חלק ממערך הדרכים באזור, חיברה את עמק יזרעאל דרך נחל השופט אל העמק הרחב למרגלות רמת השניים, ובהמשך דרומה משם למרגלות קיבוץ רמת השופט של היום - עד שהתחברה אל דרך הרוחב מתל אבו שושה / גבע פרשים המוליכה מערבה לכיוון דרך הים. רוב הדרך נפגעה בשיני הזמן, אך עדיין ניכרת עבודת הסוללים הרומיים ותבונת מעשיהם. יש קטעים מספר שהשתמרו יפה כפי שציין המגיב מעלי, בדמות הריצוף הקפדני והמדוייק של אבנים קטנות מעל מצע מכין של עפר מהודק ואבני שפה / שוליים רחבות ומסותתות. בהמשך נוצל התוואי ע"י הבריטים בשיטה דומה לשיטה הרומאית, ע"ע "סולינג".

יובל48

21-08-10, 17:47

אחרי PW אין לי מה לומר,כל פליטת פה עלולה לעלות לי בנזיפה....
בכל זאת אקח סיכון,דרך רומית זה חדש לי,אני מכיר משהו מנדטורי שנקרא דרך סולינג.

יורד למיגננה....

21-08-10, 18:02

אחרי PW אין לי מה לומר,כל פליטת פה עלולה לעלות לי בנזיפה....
בכל זאת אקח סיכון,דרך רומית זה חדש לי,אני מכיר משהו מנדטורי שנקרא דרך סולינג.

יורד למיגננה....
יקירי,
"תבונת המעשה" הרומי כנראה דומה מאד לזה הטורקי, האנגלי ולפעמים גם הבדואי והיהודי....
גם הדרך המנדטורית שהוזכרה כאן קודם בין כפר מנחם למסמיה - עוברת בתוואי הנוח ביותר, הפשוט ביותר, החוצה את קווי זרימת הנחלים במקום הרדוד והנוח ביותר והיה בשימוש ללא ספק גם בזמנים עתיקים יותר. אין כל חדש בתופעה של דרך חדשה יותר על תוואי של דרך עתיקה ממנה בהרבה, ממש כמו תל ארכיאולוגי הבנוי שכבות שכבות, משום שכאשר נמצאו הסיבות הנכונות למגורי אדם (מקור מים, מבנה טופוגרפי מתאים, אפשרות הגנה, סמיכות לצירי תנועה נוחים וכד') כמו גם להעברת דרך במקום מסויים - הגיונן ישמר לאורך זמן ויעשה בהן שימוש שוב ושוב.
(אתה רשאי להסיר את הקסדה ואת אפוד המגן - יש צפירת הרגעה)

יונתןמצפה

21-08-10, 22:18

יקירי,
"תבונת המעשה" הרומי כנראה דומה מאד לזה הטורקי, האנגלי ולפעמים גם הבדואי והיהודי....
גם הדרך המנדטורית שהוזכרה כאן קודם בין כפר מנחם למסמיה - עוברת בתוואי הנוח ביותר, הפשוט ביותר, החוצה את קווי זרימת הנחלים במקום הרדוד והנוח ביותר והיה בשימוש ללא ספק גם בזמנים עתיקים יותר. אין כל חדש בתופעה של דרך חדשה יותר על תוואי של דרך עתיקה ממנה בהרבה, ממש כמו תל ארכיאולוגי הבנוי שכבות שכבות, משום שכאשר נמצאו הסיבות הנכונות למגורי אדם (מקור מים, מבנה טופוגרפי מתאים, אפשרות הגנה, סמיכות לצירי תנועה נוחים וכד') כמו גם להעברת דרך במקום מסויים - הגיונן ישמר לאורך זמן ויעשה בהן שימוש שוב ושוב.
(אתה רשאי להסיר את הקסדה ואת אפוד המגן - יש צפירת הרגעה)

ההגיון הזה, זו בדיוק השיטה בה ארכיאולוגים (או מטיילים סקרנים...) מחפשים שרידים של דרכים עתיקות.
מכיוון שכמעט כל הדרכים העתיקות (ובעיקר הרומיות כתקופה שבה הדרכים היו בשיא) מכוסות היום בכבישים מודרנים. אממה, מתכנני הכבישים המודרנים לעיתים בוחרים בטוואי טיפונת שונה מהטוואי שהדרך העתיקה בחרה. ע"פ רוב מדובר במקומות נקודתיים בלבד. (לדוגמא- עיקול שדרך מודרנית חותכת ודרך עתיקה מקיפה וכד').

אולי בהמשך אני אתפנה להביא כמה צילומים מרשימים מגוגל ארץ של תופעות כאלו. אחד הקורסים המרתקים שלקחתי היה בדיוק בנושא הזה וסיור ווירטואלי שכזה על הדרכים העתיקות (ואף המקראיות!) הוא דבר שכל אחד עם "קצת" סבלנות ומוטיווציה יכול לעשות...

מבטיח להעלות דוגמאות בקרוב.
יונתן

יונתןמצפה

21-08-10, 22:40

חברים שלי מחכים לי והם יהרגו אותי בגללכם.... אבל לא התאפקתי:
קבלו שתי תמונות. אחת מהם בתקריב. ניתן לראות את הדרך העתיקה (מסומנת בחץ) ולידה את הכביש המודרני.
נו, מי מזהה איפה זה?

שרון בן ארי

22-08-10, 00:03

אני מניח שמדובר במעלה עקרבים. ראשיתו רומי, אח"כ באו האנגלים ולא מזמן גם הישראלים נתנו בו אותות.

זאת ועוד, היום אנו הולכים על פי רוב באותן דרכים מקראיות, ולעיתים אף מוקדמות יותר. רק בעשרות השנים האחרונות חל מפנה אשר בו האדם בהשענו על טכנולוגיה יוצר דרכים "ישרות \ מהירות" בדמות אוטוסטראדות שאינן מוגבלות בתנאי הטופוגרפיה.

יונתןמצפה

22-08-10, 00:29

שרון, ממש לא מעלה עקרבים.
הדרכים העתיקות לא התייחסו לגבולות שאנחנו מכירים היום (וזה וואחד רמז!)

דיברת על דרכים מקראיות?
אז הנה, דרך מקראית. אחת מהבודדות ששרידים שלה ניתן לראות עד היום.
ולמה מקראית? ובכן הביטו בתמונות המצורפות. בתמונה הראשונה ניתן לראות את הדרך. על פניו, דרך רומית קלאסית. רחבה, סלולה, הכל.
עכשיו הביטו בתמונה השניה, הדרך נפסקת! אצל הרומים לא היה דבר כזה. אם סוללים דרך אז סוללים אותה ויהי מה. לא חסרות דוגמאות.
ההוכחה שהדרך לא באמת נפסקת מובאת בתמונה האחרונה, שבה ניתן לראות את המקום אליו מובילה הדרך (וחדי העיין יבחינו בדרך עצמה ליד החץ התחתון). הדרך ממשיכה, רק שהיא ממשיכה כנ'קב.
האתר שמופיע למעלה הוא מקראי מובהק!
מעניין?
יש עוד בהמשך...
(ועדיין מחכה לשמוע איפה הדרך. רמזים יינתנו בהתאם להתפתחויות)
יונתן

יונתןמצפה

22-08-10, 00:43

אני מניח שמדובר במעלה עקרבים. ראשיתו רומי, אח"כ באו האנגלים ולא מזמן גם הישראלים נתנו בו אותות.

אגב שרון, מעלה עקרבים הינו דוגמא יפה בדיוק למקרה של היוצא מן הכלל. הדרך הרומית אינה חולקת את הטוואי המודרני.
ידוע כי יש את מעלה עקרבים, ו"מעלה עקרבים הרומי". האחרון נמצא על השלוחה המקבילה ומגיע היישר אל המיצדית הנמצאת למעלה הלו היא רוג'ום צפיר.
ואם כבר אנחנו עוסקים באזור הזה, מי שנוסע מכיוון מעלה עקרבים על הכביש לכיוון החצייה של נחל ימין, יראה ממש בירידה לנחל את השרידים היפים של הכביש המנדטורי, שיושב ככל הנראה (כמו שכבר למדנו) על הדרך הרומית.

דידין

22-08-10, 00:56

יונתןמצפה

22-08-10, 01:01

הדרך מנדטורית הישנה שקישרה בין חליסה (תל חנן של היום) לכיוון בית אורן/חירבת ג'אללה (משמר הכרמל) והירידה למחנות האסירים בעתלית.
את החלק השמור של הדרך (עם הגשר) ניתן לראות בנחל כלח (אבל בשביל זה צריך ללכת ברגל !)

דרך אגב קראתי היכן שהוא את הדרכים הללו סללו האסירים שנידונו לעבודות פרך (בעיקר בעת המרד הערבי הגדול 1936/39

דידין, להבנתי עשית קצת סלט...
ראשית, הדרך המצולמת בהודעה המקורית היא בכלל לא באזור המדובר, אלא בנחל השופט.
דבר שני, שרידים של הדרך שאתה מדבר עליה ניתן לראות בשבילים היוצאים מבית אורן לכיוון מערב.
הגשר שאתה מתייחס אליו בנחל קלח, הוא לדעתי בכלל מסיפור אחר והוא קשור לפי מה שאני יודע לרשת השבילים שנסללה אי שם בתחילת שנות הארבעים ע"י מתכנני ובוני פרוייקט "מצדה בכרמל"...

דידין

22-08-10, 01:47

דידין, להבנתי עשית קצת סלט...
ראשית, הדרך המצולמת בהודעה המקורית היא בכלל לא באזור המדובר, אלא בנחל השופט.
דבר שני, שרידים של הדרך שאתה מדבר עליה ניתן לראות בשבילים היוצאים מבית אורן לכיוון מערב.
הגשר שאתה מתייחס אליו בנחל קלח, הוא לדעתי בכלל מסיפור אחר והוא קשור לפי מה שאני יודע לרשת השבילים שנסללה אי שם בתחילת שנות הארבעים ע"י מתכנני ובוני פרוייקט "מצדה בכרמל"...

כתבתי על דרך נוספת (חוץ מאזור עמק השלום).
לא להתייחסתי לצילומים שלך- איני מכיר את האזור המדובר.
אם הדרך נסללה כחלק מתוכנית מצדה בכרמל או למטרות תנועה מהירה של הצבא הבריטי , מה נפקא מינה ? לעיניננו כאן ,"חשוב" שהיא גם דרך סולינג !

יונתןמצפה

23-08-10, 00:13

לילה טוף..
אמנם אתם לא מבקשים אבל הנה עוד סיור ווירטואלי על כביש רומי מוכר..
במקרה הזה מסתבר שעל הדרך המוכרת גם הייתה צומת דרכים (שבשביל להגיע אליה היום צריך שנורקל...).
אני מניח שהזיהוי הפעם יהיה יותר פשוט.
והנה רמז לדרך הרומית (ואולי המקראית?) הקודמת:
"נַעְבְּרָה-נָא בְאַרְצֶךָ, לֹ‏א נַעֲבֹר בְּשָׂ‏דֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׂתֶּה מֵי בְאֵר. דֶרֶךְ הַמֶלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶה יָמִין וּשְׂמֹאל, עַד אֲשֶׂ‏ר-נַעֲבֹר, גְבֻלֶךָ... וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָה נַעֲלֶה..."
– במדבר כ, יז; כ, יט
תהנו!

בן החושך

23-08-10, 00:27

יונתןמצפה

23-08-10, 01:11

זה קל. מאגר סמך בגולן.
הדרך הרומית הראשית בגולן, עלתה לכיוון כנף, והמשיכה מזרחה.
(אתה מתכווין שבמקום המאגר כנראה היתה התפצלות קטנה, מזרח, ומזרח צפון מזרח, לכיוון מעברות שונות ברוקד? או אולי אלו שלבים שונים של אותה דרך?).

אני עוד מחפש את הדרך הרומית הראשונה. (שלחתי גם כוחות מיוחדים לסרוק מחוץ למדינת ישראל ו - :confused:)

*פעם הבאה בבקשה, חידות כאלה יפות ראויות לשרשור בפני עצמן...

לגבי שרשור נפרד, לא התכוונתי לחוד חידה זה פשוט יצא ככה...
לגבי מאגר סמך אתה כמובן צודק. לדעתי קרוי באופן רשמי מאגר רוויה. אין מה להתעמק בפיצול הזה, הוא לא מסמל משהו מיוחד מלבד העובדה שניתן לזהות אותו.
בקישור הזה (http://www.christusrex.org/www1/ofm/mad/articles/RollRoads.html) יש מפה. לדעתי תוכל לזהות שם את הפיצול.
מיותר לציין שאת שגם את הדרך המדברית ניתן לזהות במפה הנ"ל....

אדר_ק

23-08-10, 11:20

מרתק הדרכים האלו

samuraiDP

23-08-10, 16:17

תודה רבה לכל העונים על נושא השרשור המקורי,
מעבר לכך גם לתורמים מהידע בנושא דרכים עתיקות...

כמו שאר הקוראים כאן גם אני מתעניין מאד בדרכים עתיקות, נאקבים וכד'... ומתוך השרשור הנ"ל עלה לי רעיון להקים מאגר של דרכים כאלה ובהמשך לטייל בהן (בכל רחבי הארץ כמובן, כשהדגש הוא על הדרום).

אז אם יש לאנשים עוד מקומות שיש בהם עדות לדרך עתיקה שכזאת, שלא יחסוך בפירוט וסיפורים...

שוב תודה,

דרור

avishon

23-08-10, 18:52

אתנחתא קומית עם ה ש י ל ו ט שבצידי הדרכים...:)

יונתןמצפה

23-08-10, 19:18

samuraiDP

23-08-10, 19:49

על דרכים רומיות אפשר לדבר ולהביא חומר בלי סוף. האמת, לא כולו מעניין.. למעשה זה כמו לסקור היום את כבישי ארצינו.
אבל דרך אחת מעניינת יותר מאחרים ושוב, מוכיחה את דרכו של עולם כי הדרכים כמעט תמיד נסללות היכן שעברה הדרך הקודמת.
אותה דרך נזכרת בד"כ בזכות קרב ידוע, שייתכן וקבע את אופי הארץ הזו לדורות רבים.
אז מה היא אותה הדרך (מעלה...)?
היכן היא עוברת?
ואיזה כביש עובר בה (או ממש לידה) כיום?

רמזים? בבקשה:
אלו שנקראו על שמו של המעלה/הקרב הם כפולים, פעמיים. גם בעברית וגם בערבית.
בג"ץ התערב שם לא מזמן ו...רמז אחרון (לבינתיים): באחד מהמילואים האחרונים אפילו התאפשר לי לצלם את אותה דרך.
צר לי לאכזב אתכם, אבל התמונות אינן! הם צולמו בסלולרי של הקשר מ"פ ואם הוא היה מצליח להעביר לי אותן אז כבר ממזמן היתה כאן באתר חידה נהדרת! (על דרך רומית עם מדרגות...)

חשבתי וחשבתי ובסוף מצאתי
המעלה המדובר הוא כמובן מעלה בית חורון... שהדרך לידו היא 443 (בג"צ)...
הקרב הוא כמובן קרב בית חורון משנת 166 לפני הספירה

השמות הכפולים הם כמובן בית חורון עליון ובית חורון תחתון
והכפר הערבי בית עור א-תחתא (מה שמעיד שהיא התחתונה) וכמובן מעיד שקיים גם בית עור א-פוקא (העליון)...

זה לא היה פשוט... שאפו על החידה

יונתןמצפה

23-08-10, 20:02

חשבתי וחשבתי ובסוף מצאתי
המעלה המדובר הוא כמובן מעלה בית חורון... שהדרך לידו היא 443 (בג"צ)...
הקרב הוא כמובן קרב בית חורון משנת 166 לפני הספירה

השמות הכפולים הם כמובן בית חורון עליון ובית חורון תחתון
והכפר הערבי בית עור א-תחתא (מה שמעיד שהיא התחתונה) וכמובן מעיד שקיים גם בית עור א-פוקא (העליון)...

זה לא היה פשוט... שאפו על החידה

תשובה מלאה ומהירה! כל הכבוד.
אם למישהו מזדמן במקרה (או שלא) להגיע לכפר המדובר, בית עור א-פוקא: כשעולים בכביש ישר אחרי הכניסה לכפר, יש כניסה שמאלה לרחבה גדולה יחסית (בין הכניסות הראשונות שמאלה).
יש שם איזה מבנה רשמי שאני לא זוכר מהו.
חפשו בעיניים חדות את המדרגות בחלק העליון של הרחבה. הן מובילות ישר לתוך מבנה חדש. (אבל לא חלק ממנו). שריד יפה של מדרגות, ככל הנראה רומיות, מאחת הדרכים היותר מפוארות וידועות בכל הזמנים של הארץ הזו.

ועדיין יש לנו איזו דרך או שתיים שצריך לאתר...

samuraiDP

23-08-10, 20:05

שלח צו, אני מגיע...

בן החושך

23-08-10, 20:10

מעלה בית חורון.
על אותה שלוחה, מדרום (פחות או יותר) לתוואי המקורי, עובר כביש 443.
לאורך הדרך באתרם של שני ישובים יהודיים עתיקים, שני כפרים ערבים: בית ע'ור אל פוקא, ובית ע'ור א-תחתא. הלוא הם בית חורון עליון ובית חורון תחתון.

"שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון פגעו זה בזה: אם עלו שניהם שניהם נופלין, בזה אחר זה שניהן מעלין". זה לפני שהרומאים סללו את הדרך?

עד שהקלדתי את התגובה...

דידין

23-08-10, 21:04

....אני מכיר באזור הר הרוח-עין כפירה

יונתןמצפה

23-08-10, 21:28

....אני מכיר באזור הר הרוח-עין כפירה

אני מניח שאתה מתכוון לדרך שלאורכה מונחות אבני המיל המפורסמות. (מול העלייה הידועה, נורי, שבטח היא סימן ההיכר העיקרי לאזור עבור רבים).
אם כך, אין סתירה. כמו אז, גם היום- שתי דרכים (לפחות) לעלות לירושלים.
קבל מפה פרי עטו של ישראל רול. לקוחה מהקישור הזה: http://www.christusrex.org/www1/ofm/mad/articles/RollRoads.html*
(שכבר צירפתי לפני מספר הודעות).
שים לב לתמונה המוגדלת. אתה בטח תזהה את השמות...

בן החושך

23-08-10, 21:33

בסוף הכוחות המיוחדים מצאו...

יונתןמצפה

23-08-10, 21:43

בסוף הכוחות המיוחדים מצאו...

אווווו! איזה יופי. זכית במפעל מים חדיש (וגבול גיאוגרפי-היסטורי)...
עכשיו נשאר לך למצוא את המקראית. (אם אתה מתייאש תגיד, זה לא פשוט למרות שהיא לא מאד רחוקה משם.)

אגב, יש הגיון גדול מאד במעבר של הדרך שמצאת (וזו של היום) בנקודה הזו. הגיון גיאומורפולוגי מובהק, שספק אם מתכנני הדרך העתיקה הבינו למה זאת האופציה היחידה שלהם להעביר שם את הדרך. ממש מעבר הכרחי.

הפתרון בשם המקום יגיע בקרוב.
ואיתו גם אזכור שמו של החוקר שחידש לא מעט במחקר הדרכים באזור הזה ושהיה לי הכבוד להיות קצת סטודנט שלו.

מיקו פוקיטו

25-08-10, 23:44

אחלה שירשור
למדתי משהו חדש

תודה

דידין

01-09-10, 20:49

הזדמנתי היום לאתר חפירות ארכאולגיות שנמצא בין קרית חרושת לבין תל קשיש.
בשיחה עם מנהל החפירות ד"ר אלי ינאי בן קיבוץ עין החורש למדנו כמה דברים חדשים שחלקם גם נוגעים לשירשור זה. להלן כמה פרטים.
1. מתוכננת שלוחת מסילת ברזל בין חדרה לעפולה +חידוש התוואי לש קו הרכבת מתחנת חדרה מזרח לכיוון ראש העין. פרט פיקנטי באיזור וואדי ערה מתוכננות כמה מנהרות (לעקוף את קרע ואום אל פחאם.
2. צומת מגידו תוסט כ 1.5 ק"מ מזרחה +בניית מחלף וכביש מקביל לכביש דהיום מצומת מגידו להזורע. (יש הרבה אתרים ארכאולגים בין צ' מגידו למשמר העמק).
3. החפירות באזור תל קשיש נערכות במימון רכבת ישראל ע"מ "להכשיר" את התוואי החדש של רכבת העמק (שיעבור דרומית לתוואי הישן)
4. החפירה "עלתה" על דרך סולינג בריטית שהובילה ממשטרת נהלל לכיוון תל קשיש לביצרונית שם ששלטה על אדמות הכפר הערבי הגדול "אום זינאת" (חורבת חרמש של היום), מטרת ה"סולינג" היא למנוע מיקוש ומטעני נפץ בעת המרד הערבי הגדול (1936-1939)
5. אזור תל קשיש (עפ"י ממצאים ראשוניים) היה אזור חקלאי מתקופת הברונזה התיכונה (בערך 1350 לפה"ס)

מכאן התפתחה השיחה לנושא דרכי הסולינג גם בכרמל וגם ב"עמק השלום" (שאנו מכירים ובטח יש עוד). אליבא ד"ר ינאי. הסיבה לסלילתם כ "סולינג" היא כפי שבא לידי ביטוי בדרך לתל קשיש- מניעת מיקוש* והסדרת תעסוקה לאסירים שנידונו לתקופות מאסר ארוכות בגלל "המרד".

בתמונה אזור החפירות מתל קשיש

* כפי שבמטעים/שדות בעמק הירדן, גליל עלון "כיסו" באספלט את השבילים בתקופתנו אנו.

http://a.imageshack.us/img294/9436/p1000080medium.jpg

בן החושך

04-09-10, 23:48

יונתן, :confused:

אפשר בבקשה את המקראית?

(אולי גם תגניב עוד רמז לחידה של דורון?)

יונתןמצפה

05-09-10, 02:56

יונתן, :confused:

אפשר בבקשה את המקראית?

(אולי גם תגניב עוד רמז לחידה של דורון?)

טוב אז ככה:
סיפור המעשה (מבחינתי) מגיע בעקבות קורס שלקחתי בנושא "דרכים ותחבורה" של ד"ר חיים בן דוד.
על רגל אחת (ואני בטוח עושה כאן עוול גדול לאופן הגשתו של החומר בקורס):
הדרך (המקראית) שהובאה כאן, צולמה לראשונה ע"י החוקר הידוע "נלסון גליק" בתחילת המאה ה-20, בתור קטע מדרך המלך, ובתור דוגמא לשריד שלה מהתקופה הרומית.
במהלך שיטוטיו הרבים של ד"ר חיים בן דוד בירדן, הוא זיהה פתאום מרחוק את קטע הדרך מהתמונה של גליק אותה הכיר היטב... (גליק בספרו אינו נותן מיקום מדוייק של הדרך מלבד העובדה שמדובר בחציית נחל הארנון (איך לא... על זה נדבר מיד.)
בהסתכלו מרחוק על הדרך, עלו אצל ד"ר בן דוד מספר סימני שאלה: כפי שהראיתי כאן, נראת הדרך כאילו היא פשוט נגמרת, מה שאינו אופייני כלל לדרכים מהתקופה הרומית.
שאלות אלו הביאו את בן דוד לבצע סקר רגלי מתיש שבו הם עקבו פיזית אחר שרידי הדרך, ואשר בו הם גילו את מה שכתבתי על כך שהדרך הופכת לנקב רגלי המגיע לאתר המקראי.

בבהמשך הוכח כי הדרך היא אכן מתקופת המקרא ואילו הדרך הרומית הנכונה עוברת במקביל לכביש המודרני של היום.

סיכום ומיקומים:
1. הדרך הרומית:
כמו כל דרך, גם הדרך הרומית אשר עקבה אחרי התוואי הקדום של "דרך המלך" חיפשה את המקום האידיאלי למעבר נחל הארנון. ממערב- הנחל מתחתר באבן החול ויוצר קניון עמוק וצר עם סדרת מפלים שאפילו היום כמעט בלתי אפשרי להעביר מעליהם דרך כלשהי. ממזרח- הנחל מתפצל למספר רב של ערוצים היוצרים מכשול טופוגרפי לא מבוטל שאינו מתאים ליצירת דרך ראשית. מזרחה משם כבר מדובר במדבר של ממש אשר מהווה קושי אמיתי בעת העתיקה .
מכאן, שהמקום היחיד המתאים ביותר למעבר המכשול הטופוגרפי הוא בקטע הנחל הקצר שבו כל הערוצים מתנקזים לערוץ מרכזי, ומעט לפני שהנחל מתחיל לחרוץ את הסלע בקניון בלתי עביר בעליל.
כמו אז, גם היום. הדרך הרומית והכביש הראשי חוצה את נחל הארנון בדיוק באותה נקודה עם סטיות קטנות שמפאשרות לחוקרים להתחקות אחר טוואי הדרך הקדומה.

2. הדרך המקראית:
כאמור, דרך המלך המקראית עברה ככל הנראה בטוואי הדרך הרומית המוכר. אם כך, מהי אותה דרך שהבאתי והיכן היא מצולמת?
הדרך הובילה ככל הנראה אל אתר מתקופת הברזל הקרוי "רוג'ום אל עבד". חשיפתה של הדרך וגילויה כדרך מקראית ע"י ד"ר חיים בן-דוד, התאפשרה ככל הנראה בעקבות טעותו של נלסון גליק בדבר היותה דרך רומית. הדרך אינה מהווה דרך חשובה מבחינת מיקומה וגודלה, אך מהווה עניין רב בדבר היותה אחד השרידים היחידים שהוכחו כדרך מקראית. עצם העובדה שדרך זו שרדה קשורה מן הסתם לתנאי המדבר ששוררים באזור, אך בין היתר בעקבות היותה דרך משנית, אשר לא עברה במעבר הכרחי מה שהיה חורץ את גורלה להיות מכוסה ע"י דרכים חדשות יותר שבאו אחריה.

צר לי שאין ביכולתי להביא פרטים נוספים על סיפור הדרכים הנ"ל. המעט שכתבתי זה מתוך זכרון דל מהקורס ביחד עם סיכומים מעטים ביותר...
אני בטוח שאני עושה עוול לא קטן לחוקרים עקב מיעוט הפטים המובאים אך יחד עם זאת, את עיקר הדברים אני חושב שהצלחתי להעביר.

התמונות המובאות כאן יעזרו לכל המעוניין למקם את הדרכים במרחב. לגבי אופן ההגעה לדרך המקראית אין לי פרטים נוספים.
התמונה השנייה ממחישה את עניין המקום היחיד ההגיוני לחציית המכשול הטופוגרפי בדמות נחל הארנון.

בן החושך-צר לי, אך בנושא החידה של דורון אנא פנה לבעליה...

יונתןמצפה

05-09-10, 14:51

אגב, אם מישהו מעוניין בקריאה נוספת הוא מוזמן לחפש את המאמר הבא:
חיים בן דוד ועמוס קלונר 2003, 'מסילות בארנון-דרך סלולה קדם רומית במואב', קתדרה 108: 50-37
(לצערי זה לא זמין ברשת)