נסיעה ללא טרמוסטט

[nimrodmordechay]

למומחים לשום,

לפני חודשים מספר הרכבתי טרמוסטט בהיילקס כי פשוט לא היה.

רציתי לדעת מה הם ההשלכות של נסיעה ללא טרמוסטט, בהיבט של אורך חיי המנוע, צריכת הדלק, וכו'

כל מידע שהוא לא השערה יתקבל בברכה.

[tallevi]

הייתי עונה אבל צר לי,אני לא מומחה לשום...

[טל חסיד]

נסיעה ללא טרמוסטט בדרך כלל "מקובלת" אצל מי שכל מערכת הקירור של המנוע לא תקינה ברוב המיקרים רדיטור סתום וכו כך שמה שקורה המנוע פשוט מחזיק עוד כמה דקות בטמפרטורה נמוכה בגלל שאין התנגדות למעבר המים כשהרכב קר כי אין טרמוסטט.

מקובל לשים טרמוסטט שניפתח בטמפרטורה יותר נמוכה במידה והרכב עובד בתנאים קשים של מאמץ, אבל בתנאי קור כדאי להחזיר את המקורי.

נסיעה עם מנוע שלא עובד בטמפרטורה הנכונה שאליו תוכנן כן גורמת לתצרוכת דלק גבוהה יותר, ולשחיקה יותר מהירה של חלקי המנוע הנעים בתוכו, גם שמן המנוע תוכנן לעבוד בטמפרטורה מסויימת עם היא נמוכה או חמה מדי תכונות השמן ניפגעות.


טל

[dingo1st]

עוד דבר שבד"כ לא מיחיסים לו חשיבות ..
כאשר אין טרמוסטט המע' כל הזמן בסירקולציה .. בתנועה...
ולכן נוזל הקירור שאמור להיות עצור ברדיאטור לא מספיק להיתקרר כנידרש...
ולכן ההיתקררות לא ממש מספקת..
ובנסוף לכל מה שנאמר קודם במנועי דיזל חשוב יותר לעבוד בטמפ' נכונה...
בהצלחה

ראם

[אורינ]

עבודת מנוע ללא טרמוסטט גורמת לבלאי מהיר יותר של המנוע .
תפקיד הטרמוסטט לגרום לכך שבעת הנעת מנוע קר הוא יגיע הכי מהר לטמפרטורת עבודה . הטרמוסטט שנמצא ביציאה מראש המנוע נפתח רק כשהמנוע מתחמם ואז יש סירקולציה מלאה של מי הקירור .
מנוע שעובד על קר לא מאדה טוב את הדלק בדחיסה ופרודות הדלק הגדולות יותר נשרפות ומנוצלות רק בהיקפן. הגרעין הופך לפיח שגורם לשחיקת המנוע .
בעקרון , השאיפה לעבוד עם מנוע חם ככל האפשר , כמובן במגבלות לפני שייגרם נזק .
אחת הסיבות למערכת קירור סגורה היא שמי הקירור יכולים לעבוד גם מעל 100 מעלות צלסיום ולא לרתוח .

[nimrodmordechay]

קודם כל, תודה לכל העונים...


דבר אחד חסר לי כדי להשלים את התמונה... למה יש קשר בין זה שהמערכת סגורה לבין זה שהנוזל קירור לא רותח???


האם כשמים נמצאים בלחץ אטמוספרי מסויים, נק' הרתיחה שלהם נדחקת למעל המאה מעלות???


והאם לנוזלי קירור ( שהם לא מים מהברז) יש נק' רתיחה שונה?

[אורינ]

מנוע עובד בסטנדרט בטמפרטורה של 95 מעלות ( + - ) . כשמיים מחוממים במיכל אטום ( רדיאטור, במקרה שלנו ) נקודת הרתיחה עולה . מי קירור מתוספים בתוספת התוספים המקוריים של היצרנים מעלים את נקודת הרתיחה של המים. אפילו עד ל 120 מעלות . במיצובישי למשל , התוסף המקורי למיים צריך להיות מעל 30% כדי שיהיה אפקטיבי . יחד עם זאת תוספת שמעל 60% תגרום לבעייה של העברת חום .
מערכות הקירור של היום חכמות ומחשבי הרכב יודעים להפעיל את המאווררים החשמליים והוויסקוזיים בהתאם לטמפרטורה השוררת במנוע וגם לנתק את המזגן במקרה הצורך כדי להוריד עומס . מחשב הרכב ידע להפעיל או לא להפעיל את המאווררים גם בהתאם למהירות הרכב ויתכן שגם בהתאם לטמפרטורת הסביבה .
ותודה לעודד זינו המנהל הטכני של מיצובישי. על המידע .
אורי.

[ד ו ר ו ן]

האם כשמים נמצאים בלחץ אטמוספרי מסויים, נק' הרתיחה שלהם נדחקת למעל המאה מעלות???
רותחים במאה מעלות בגובה פני הים, ככל שעולים בגובה והלחץ האטמוספרי קטן, טמפ' הרתיחה יורדת, והפוך=מערכת סגורה לא נותנת ללחץ האדים להשתחרר=לחץ גבוה יותר=טמפ' רתיחה גבוהה יותר.

[nimrodmordechay]

תודה לכולם...