צפייה בגרסה מלאה : כמה אפשר להיות אידיוט
נו טופ. הגעתי כבר לגיל שבו כבר לא מתביישים להודות בפשלות. מה כבר יקרה לי? יצחקו עלי? סחטיין על האלבק, לא זה מה שיהרוג אותי,לאכפת לי.
אחרי עשרות שנים [אשכרה] כבעל ג'יפ ורק מותג JEEP ורק עם תיבת הילוכים ידנית, החלטתי שאני מפנק קצת את חוט השדרה שלי ומעניק לו תיבת הילוכים אוטומטית. האמת? מגיע לו. הוא כבר מעביר לרוורס בכדי לראות את 67 הק"מ שגמא. אז פינקתי אותו , האמת שהוא היה די מבסוט ואפילו הסתיר חיוך מבוייש. הייתה לי הרגשה שהוא לא מסתפק בזה ורוצה משהו נוסף, הפתעתי אותו בממיר מתח , מה עוד פעם בונבוניירה? הוא רק משמין מהדברים האלה. [הם אף פעם לא מסתפקים במה שאתה מביא להם,כמו ילדים מפגרים עם מוקוס, תביא לי , תקנה לי, למה מה? אני אב'שך?] נו, ואחרי שקניתי לו את הממיר הוא מזכיר לי שהמצבר שלו מת והוא רוצה גם [סססססססאמא שלו] מה? התחתנתי עם הבת של לבייב? נו, גב רוצה גב מקבל. הוא רק ביקש ממני- שאני אתקין את הממיר ואעשה זאת רק בהרדמה מלאה. אין בעיה חביבי, רק בהרדמה מלאה. אז הלכתי וקניתי לו גם מצבר חדש,אל תראו אותו ככה , הוא מבין בדברים האלה. רק וארטה אני רוצה ועל הדרך תביא לי גם "שטוחים". [מניאק]. הרכבתי לו את המצבר החדש, מנסה להתניע- נאדה בודק הכל, מכה בסטרטר, מנסה שוב והחרא השחור המרובע הזה צוחק לי בפנים, לא אתניע לך. לקחתי את הזמן והסיגריה שלי, כוס נס על חלב [2 סוכרזית] ושאלתי את עצמי- למה העולם כזה חרא, ראבאק? כנראה שנס על חלב [עם 2 סוכרזית] עושה טוב למה שמונח על הכתפיים. אאוריקה, נזכרתי שבמהלך התקנת הממיר העברתי ל-D לצורך נוחיות בחיווט ולא החזרתי ל-P . טוב אני לא רגיל לגיר אוטומטי ב-JEEP . אמרתי לוארטה -צוחק מי שצוחק אחרון. הגב בחדר התאוששות.
אז מה דעתכם על השאלה בכותרת? אנא בעדינות, אם לא בשבילי לפחות בשביל הגב.
איציק - 4X6ZH
20-12-11, 20:27
לדעתי זה מחייב עונש של שעתיים שמירה ( במשמרת שניה )
ועוד כתיבת חיבור על תפקידו של מפסק ההגנה להתנעה בממסרה אוטומטית
איציק
כן ,יצאתי נעל. 4X6ZH מזכיר לי שגם אני הייתי בעברי חובב רדיו [קולינס הישן והטוב] ואפילו שמעתי קריאת מצוקה SOS . [סתבואו או סנמות :)] זרקתי ארגזים עם טונות של כרטיסים. אתה גם מורסיסט או רק אלחוט דיבור?
שרשור האידיוטים הגדול 2?
טוב, הפעם יש לי גם קטע. זה קרה לפני כמה חורפים. טמטום ברמה גבוהה.
החימום בג'יפ (צ'רוקי) הפסיק לעבוד. ימים קרים הגיעו, האישה נוהגת בג'יפ, אין ברירה אלא לתקן. הבעייה היא בשסתום החימום Heater valve, חתיכת פלסטיק שמחברת בין צינורות של רדיאטור החימום לרדיאטור הראשי. הוא דולף, תפוס סגור, חימום לא עובד. 30$ או משהו כזה וחלק חדש בדרך, שבועיים והוא נוחת בסניף הדואר. על הדרך קניתי גם צינורות מים חדשים אצל אבו-נעים, להחליף הכל, כמו שמלמדים בג'יפולוג - תחזוקה מונעת!
שבת חמימה בבוקר (חמסין של דצמבר, כמו השבוע), סחבק יוצא לחנייה, ארגז הכלים ליד, וספר היינס כמובן (לא שטרחתי לקרוא בו...). מנקז את הרדיאטור, מפרק בניחותה הכל, מרכיב צינורות חדשים, את השסתום, מהדק, מסדר יפה, ממלא בנוזל קירור חדש ואיכותי. הכל פיקס. מניע את הרכב, נותן למנוע להתחמם, מפעיל את החימום - תענוג! עובד פיקס, הג'יפ חם, חם. אבל מה - חיברתי את הצינורות הפוך - עכשיו כשאני מזיז את בורר הטמפרטורה לכיוון האדום, החימום דווקא מפסיק. אוקי. צריך להצליב שני צינורות. קלי קלות.
מה אתם הייתם עושים עכשיו? אז זהו, שבזה הרגע המוח הפסיק לחשוב. במקום לחכות, ללכת לשתות משהו ולחזור עוד עשרים דקות, התחלתי ישר לפרק את הבנדים שמחזיקים את הצינורות שהיו חמים... התחלתי למשוך את הצינור. היה לוהט כמובן, אי אפשר לגעת, אז לקחתי סמרטוט וניסיתי שוב. בינתיים אני מהצד של תא המנוע, מושך הצינור הלוהט בניצב אלי. אלוהים החליט לרחם עלי כנראה, אז לא הצלחתי. הצינור תפוס חזק. הוא נותן לי צ'אנס...
לא לקחתי את הצ'אנס. מי הצינור הזה שיסרב להשלף? מה שלא הולך בכוח.... ניגשתי לחזית הג'יפ, הושטתי שתי ידיים קדימה, עם הסמרטוט תפסתי את הצינור חזק, ונתתי משיכה כאילו שהחיים שלי תלויים בה... הצינור השתחרר, וחטפתי שפריץ אדיר של נוזל קירור רותח ישר בחזה (אני עם טישירט - עכשיו טישירט רטוב ולוהט). לקח לי כמה שניות לקלוט מה עשיתי, ואז פתאום השכל כאילו נדלק מחדש. דפקתי ספרינט מטורף מלווה בצרחות אימים הביתה וישר לתוך המקלחת, עם הבגדים פתחתי את הטוש ונשארתי מתחתיו איזה חצי שעה... אחרי זה נשכבתי במיטה כמו פגר, מרחתי על החזה את כל המשחות הירוקות שאשתי הצליחה לאסוף והתחלתי לנשום.
סוף טוב הכל טוב. למחרת כבר לא כאב ורק היה קצת אדום, ואחרי עוד יום לא נשאר זכר - מלבד זכרון הטמטום שנצרב לתמיד.
נמרוד הצחקתני, זו פשלה נורמלית קונבנציונלית. מס'- 3 . תוך כדי הכוונת ספורטז סוררת ברוורס החלקתי והגברת עלתה לי על כף הרגל. אמה מה - יש לי נטייה לצאת לשטח לפעמים עם נעלי עבודה וכיפת ברזל מעל אצבעות הרגל [כיפת ברזל תרתי משמע:)] לצמיגי הספורטז שלום. הרגל? היא אפילו לא ידעה מה עבר עליה.
razzamataz
20-12-11, 23:51
אם בפציעות עסקינן
בשרותי הצבאי כאפסנאי קומבינטור, יצאתי לנסיעה עם שלמה הנהג האתיופי
שלמה בחור אחלה אבל קיבל רשיון בצבא, ואת הנסיון למד ממני (בלי רשיון למדתי אותו איך לתת רוורס במשאית אינטר עד למשטח העמסה, במקביל וללא מכה)
סתם להראות כמה הוא ידע בנהיגה, יום אחד על גהה אמרתי לו תעקוף, שלמה נתן גז ירד לשוליים ועקף!!! פשוט גאוני יש עוד נתיב שאף אחד לא משתמש בו :)
בכל אופן נסיעת ציוד,חוזרים עם הוונדורה לבסיס ואני מכוון אותו לדלת המחסן ברוורס, כמובן שעמדתי מאחורה
שלמה מנסה לתקל את האקרשטיין, נותן כמה מכות גז ויוק, אז נותן לחיצה בריאה ואני שהייתי צריך לראות מה הולך לקרות מקבל את הצמיג ספייר בחזה, נדחף לקיר המחסן ושומע את כל החוליות בגב עושות קריייייייקקקקק, מי צריך כירופרקטור
הגב ישר כמו סרגל מאז ואני לא מכוון רוורס אלא אם אני בצד, אבל לראות איתיופי חמוד הופך לבן (באמת) זה חוויה של פעם בחיים
טוב, נו, חידה לליל דצמבר.
הלילה, נר ראשון של חנוכה, אני מחליט לפנק את אשתי בערמונים מהתנור. אחלה בעל אני, באמת.
לובש כפפה חסינת חום ומגלה שקשה לתפוס איתה את המגש מתכת עליו נקלים הערמונים.
מה עושים? מכיוון שאני לא אדיוט כמו נמרוד, אני מנתח את המצב, מבין שהבעיה בכפפה ומוריד אותה..
פרס נובל בדרך! גילוי עולמי! מגש מתכת שהיה על גזע לוחש מעביר חום מדהים! (בייחוד אל יד שמאל שלי).
כוויה קטנה אחת, אף אחד עוד לא מת מזה.
לא מתבלבל, מניח את המגש והיד הכבויה על דלת התנור רק על מנת לגלות שגם היא רותחת...
שלא כמו נמרוד, לאשתי אין משחות ירוקות..
בברכה חמה!
יוני5
זה שטויות יוני, ממש קטנות
כוויות בכל בית מתרחשות,
עם משחות או בלי
תשמע מה שקרה לי.
סתם יום של חול. סתם סלט ירקות קצוץ דק דק מתובל בשמן זית טהור מונח בצלוחית עמוקה על השולחן. עיתון הערב מונח מול עיניי בזווית 45 מעלות ע"ג מתקן יעודי העשוי פל"בם. שמעת פעם על מישהו שנירדם תוך כדי בליסת סלט? אם שמעת זה אני. הראש מוטח לתוך הסלט [המתובל בשמן זית זך וטהור אשר נרכש בגליל אצל חבר עוטה כאפייה,סחוג מצנעה.פלפל שחור ושאר מרעין בישין] זה לא המקום לתאר לך את ההרגשה כאשר סחוג מצנעה, שמן ממרום הגליל ופלפל שחור משאול תחתית מתנחלים אצלך במערכת השליטה והבקרה. ועוד לא דיברתי על הפטרוזיליה באוזנים ליד הבצל [החתוך דק דק כמובן] תאמין לי- מגיע לי להדליק משואה ביום העצמאות. זה אולי לא על גיפאות,אבל בהחלט על ג'יפהאות .
הנה אחד משלי:
הזוגה עצבנית במטבח "הכיור סתום". הגבר בבית מגיע ברוב נונשלנטיות "מה את מתרגשת, תרגעי. אני מסדר את זה בשניה".
מניח דלי מתחת לכיור, פותח את הסיפון, המים המלוכלכים והג'יפה בסיפון מתנקזים לדלי. עד כאן הניתוח מתקדם יפה.
אני מעיף מבט מנצח לגברת שעומדת לידי, נוטל את הדלי עם תכולתו ושופך אל תוך הכיור...כן, לפני שסגרתי בחזרה את הסיפון.
המבע הנדהם בעיני הזוגה מתחלף בצחוק מתגלגל ואני ממשיך לעמוד ליד הכיור ולא יכול להרגיש יותר אדיוט.
אני מבריק את הארון מתחת לכיור ומבין משמעות הפסוק-"בעסה להיות אהבל".
מעמד הגבר בבית נותץ או כמו שאמר ברלוסקוני על קדאפי: "ככה חולפת תהילת עולם".
טוב אם כבר גלשנו מתחום הג'יפאות, הנה אחד .
יום אחד היה לילה. אממה לא לילה רגיל, לילה חם ומתיוש (מלשון יתושים).
באותו לילה ישנתי באתר קמפינג בצפון הנגב שמספק לך את כל הציוד לטיולים באזור, בתנאי שתלבש ירוק ותסתובב עם נשק.
זרוקים לנו חסרי מחשבות באוהל 12 בפאתי משטח טנקים (לא שריונרים בכלל), ואוכלים יתושים בגודל של D9R שחזר עצבני מעזה.
כמובן שהיה את הגאון שדאג להביא מטקה חשמלית כדי להילחם בתופעה המזמזמת, אבל המטקה יוצרה בכפר קטן על גבול מונגוליה ולא שרדה יותר מחמישה עשר יתושים.
סחבק שתמיד היה גרוע בחשמל, אומר לעצמו, מה כבר יכול להיות שם ? כמה חוטים? אני אסדר את זה.
לדרמן נשלף, גם ידידו האיזולרבנד, מוציא לה את הבטריה, פותח בורג שניים, משחק בחוטים.... ופאף, כוסאמק, למדתי בדרך הקשה שיש שם גם קבל.
כמה אפשר להיות אידיוט? ? ?
כולכם מוזמנים להכיר את אבא של אשתי....
איציק - 4X6ZH
21-12-11, 08:03
כן ,יצאתי נעל. 4X6ZH מזכיר לי שגם אני הייתי בעברי חובב רדיו [קולינס הישן והטוב] ואפילו שמעתי קריאת מצוקה SOS . [סתבואו או סנמות :)] זרקתי ארגזים עם טונות של כרטיסים. אתה גם מורסיסט או רק אלחוט דיבור?
אני לא זוכר את עצמי בלי רדיו ( מס אישי מתחיל ב 214XXXXXXX אני כבר לא ילד )
כן גם אני שחקתי עם קולינס
וגם עם מורס
אבל אני ממש ממש לא אוהב מורס
ומעבר לאבא של אשתי....לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בעיירה הצרפתית דינארד, עיירה ציורית מקסימה בחבל בריטאני, שבו ניתן למצוא בעיקר כבשים וקשישות בסיטרואן דה שבו. הייתי אורח של יצרנית רכב כלשהיא, שהשיקה רכב חדש. הבעיה ברכב החדש הזה היתה שהוא היה רכב חשמלי (לא רנו). במסגרת האירוע התבקשו כל האורחים להגיע בשעת צהריים לעיר ההיסטורית כדי לשמוע הרצאה על מערכת ההנעה של הרכב בכיכר העיר, שנסגרה במיוחד לרגל האירוע הבינלאומי וכדי להכין חניות לרכבי המבחן, ממש בסמוך למרכז הכיכר. לא מדובר בסתם כיכר-אלא בכיכר שעליה גאוותם של תושבי העיר, בגלל האנדרטה -שיושבת שם מאז שהמלך פרדיננד שלח את אוניותיו לים הגדול. לפחות זה מה שנדמה לי שהיה כתוב שם.
כדי לא לפגוע חלילה במארחים, הגעתי אל העיר ההיסטורית, החניתי את הרכב ברחוב הציורי והעגול שמעל לכיכר ההיסטורית וירדתי להרצאה שהתקיימה ליד האנדרטה. הבעיה ברכבים האלה היא שיש להם איזה פטנט מטומטם לעצירת הרכב ואין להם בלם יד. בקיצור....אני יוצא מהרכב, יורד איזה 20 מטרים לאנדרטה- ואחרי, בשקט בשקט, באה טונה וחצי של מכונית. בירידה. מכיוון שאף אחד לא היה שם כדי לראות את הפאדיחה-חוץ מכמה מאות עיתונאים מכל העולם, בכירים מטעם יצרנית הרכב וגם מקומיים מסוקרנים-אז אני זינקתי מאחורי הרכב וניסיתי לעצור אותו. הרכב, שישר הבין שיש כאן בעיה מאוד רצינית ושמע את התפילות שלי לאלוהים, אמר "זין על היהודי, כאן זה צרפת" והידרדר עד לאנדרטה, וגם פגע בה. למרבה המזל הוא הידרדר רק כ20 מטר, ואני משער שאת הנזק לאנדרטה אפשר לתקן עם טיפה פוליש....
רציתי גם אני להוסיף משהו, אבל עוד פעם כמו בהרבה פעמים לחצתי על הזז קל כשהנקב מופנה בול לעיניים. ושיקום מי שזה לא קרה לו.
meir alony
21-12-11, 11:53
חבר עם קאייה ספורטאג' התלונן על רעשים מכיוון המנוע, פתחנו מכסה מנוע ולא שמענו כלום, אני עברתי לצד אולי משם הבעייה (מה שהציל אותי), החבר אמר שצריך לתת קצת גז הוא משך בכבל גז והאוטו שהיה ב-D דרס אותו, למזלו ידית בלם היד הייתה משוכה וברגע שהוא נפל הטורים ירדו והג'יפ נעצר.
ועדיין, נראה לי שניר ועירא מחזיקים בתואר האדיוטים האולטימטיבים - ראו שירשור נפרד
בברכה,
יוני5
הנה אחד משלי:
הזוגה עצבנית במטבח "הכיור סתום". הגבר בבית מגיע ברוב נונשלנטיות "מה את מתרגשת, תרגעי. אני מסדר את זה בשניה".
מניח דלי מתחת לכיור, פותח את הסיפון, המים המלוכלכים והג'יפה בסיפון מתנקזים לדלי. עד כאן הניתוח מתקדם יפה.
אני מעיף מבט מנצח לגברת שעומדת לידי, נוטל את הדלי עם תכולתו ושופך אל תוך הכיור...כן, לפני שסגרתי בחזרה את הסיפון.
המבע הנדהם בעיני הזוגה מתחלף בצחוק מתגלגל ואני ממשיך לעמוד ליד הכיור ולא יכול להרגיש יותר אדיוט.
אני מבריק את הארון מתחת לכיור ומבין משמעות הפסוק-"בעסה להיות אהבל".
מעמד הגבר בבית נותץ או כמו שאמר ברלוסקוני על קדאפי: "ככה חולפת תהילת עולם".
בנתיים אתה המנצח שלי.....
אבל אני חוזר לתחום הרכב:
סחבק בן 17 עם שבוע רשיון לוקח את האיביזה השחורה החדשה מהחנות (השנה 1994) של אמא למועדון ביום שישי בלילה.
ערב לפני זה, אמא הסבירה לי שכשמחנים רכב משאירים אותו בראשון, אז הסברתי לה שהיא לא מבינה כלום....
מגיעים למועדון, מחנים ויוצאים מהאוטו. בזמן ההליכה הפוזאית לפתח המועדון אני שומע מאחורי רחש של חצץ מתנפץ.... מסתובב לאחור ורואה את הרכב מידרדר לאיטו לכיוון הירידה לחניון התחתון. (לא משכתי בלם יד, לא השארתי בראשון....)
סחבק לא פראייר ! רץ אחרי הרכב (שתפס תאוצה בנתיים), פותח את דלת הנהג ומנסה להכנס. אבל קשה. אז תופסים בהגה בשביל למשוך את שאר הגוף פנימה ועם הרגל מחפשים את הברקס.
טוב, את הברקס לא מצאתי והעובדה שנתליתי על ההגה סובבה את הרכב שמאלה.
משמאל לירידה היה בור בעומק 3 מטרים ואני עם חצי גוף תלוי בחוץ.
הרכב צנח למטה ונעצר לי על הרגל בזוית של 70 מעלות.
אל תראו אותי ככה... אני לא פראייר ולא מאבד עשתונות... למרות שחצי גוף מתחת לרכב, אני מניע ומכניס לרוורס.... קצת גז ויוצאים לא ?
למזלי, בנתיים, יצאו החוצה 5 'סלקטורים' אדירי מימדים מהמועדון הסמוך, דוממו את המנוע, הרימו את הרכב מעט ושלפו אותי משם.
האמבולנס לקח אותי לרמב"ם בחיפה. לנהג האמבולנס קראו מישל והוא לא הסכים להפעיל בשבילי את הסירנות...
אמא הגיעה ב-02:00 במונית בלילה למועדון לפגוש את הגרר...
"גברת ! (גיפרת) אני לא מוציא את זה משם ! תזמיני מנוף !"
אז מזל טוב לאמא שהשבוע מלאו לה 60 ! רק נחת !
ומעבר לאבא של אשתי....לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בעיירה הצרפתית דינארד, עיירה ציורית מקסימה בחבל בריטאני, שבו ניתן למצוא בעיקר כבשים וקשישות בסיטרואן דה שבו. הייתי אורח של יצרנית רכב כלשהיא, שהשיקה רכב חדש. הבעיה ברכב החדש הזה היתה שהוא היה רכב חשמלי (לא רנו). במסגרת האירוע התבקשו כל האורחים להגיע בשעת צהריים לעיר ההיסטורית כדי לשמוע הרצאה על מערכת ההנעה של הרכב בכיכר העיר, שנסגרה במיוחד לרגל האירוע הבינלאומי וכדי להכין חניות לרכבי המבחן, ממש בסמוך למרכז הכיכר. לא מדובר בסתם כיכר-אלא בכיכר שעליה גאוותם של תושבי העיר, בגלל האנדרטה -שיושבת שם מאז שהמלך פרדיננד שלח את אוניותיו לים הגדול. לפחות זה מה שנדמה לי שהיה כתוב שם.
כדי לא לפגוע חלילה במארחים, הגעתי אל העיר ההיסטורית, החניתי את הרכב ברחוב הציורי והעגול שמעל לכיכר ההיסטורית וירדתי להרצאה שהתקיימה ליד האנדרטה. הבעיה ברכבים האלה היא שיש להם איזה פטנט מטומטם לעצירת הרכב ואין להם בלם יד. בקיצור....אני יוצא מהרכב, יורד איזה 20 מטרים לאנדרטה- ואחרי, בשקט בשקט, באה טונה וחצי של מכונית. בירידה. מכיוון שאף אחד לא היה שם כדי לראות את הפאדיחה-חוץ מכמה מאות עיתונאים מכל העולם, בכירים מטעם יצרנית הרכב וגם מקומיים מסוקרנים-אז אני זינקתי מאחורי הרכב וניסיתי לעצור אותו. הרכב, שישר הבין שיש כאן בעיה מאוד רצינית ושמע את התפילות שלי לאלוהים, אמר "זין על היהודי, כאן זה צרפת" והידרדר עד לאנדרטה, וגם פגע בה. למרבה המזל הוא הידרדר רק כ20 מטר, ואני משער שאת הנזק לאנדרטה אפשר לתקן עם טיפה פוליש....
ואני מכיר אידיוט שלפני כמה שנים טובות, בזמן שהזיז כמה אבנים במדרון של מעלה די ידוע בדרום, השאיר את הסופה שלו מונעת בתחילת המדרון, בניוטרל, על בלם יד, רק כדי שה-GPS לא יכבה...
מישהו הזיז אבן גדולה מדי. האבן נפלה והתגלגלה. התגלגלה ונתנה נגיעה לגלגל הקדמי. הסופה התחילה לזוז. זזה קצת, ועוד קצת, ואז ככשהתחילה להתדרדר אחורה, האידיוט תפס בפגוש וניסה לעצור אותה. אחרי שגררה אותו 5-6 מטרים על הטרשים, היא קרעה לו את המכנסיים ואת העור בשתי הברכיים והעיפה אותו לכל הרוחות כדי שיחטוף בומבה בראש ויתפוס הירדמות לחצי דקה-דקה. בינתיים היא המשיכה להתדרדר אחורה עוד 40-50 מטרים לכיוון ואדי, ושם הסתובבה 90 מעלות שמאלה והתלבשה עם מיכל הדלק ישר על סלע ענקי בגובה של איזה מטר ונשארה שם ככה, עם גלגלים אחוריים באוויר וקדמיים על הקרקע, שלמה למראה, מנוע עובד.
כמה דקות אחרי, החברים המבוהלים הצליחו להעיר את האידיוט המדמם ווידאו שהוא עדיין איתם ולא בעולם שכולו טוב, הוא שמע שהמנוע עדיין עובד, קם, צלע לעבר סופתו נכנס פנימה, שילב לראשון והתחיל לנסוע כאילו כלום...
טוב, לא בדיוק כלום.
אחרי כמה מאות מטרים נסיעה בהם הג'יפ דווקא נסע בסדר, אבל האידיוט לא הרגיש טוב. היה קצת סחרחר. וזה כי המכה בראש התבררה אחר כך כזעזוע מוח קל.
לברכיים המרוטשות לקח עוד שבועיים-שלושה להחלים ולאידיוט יש עדיין צלקות להתפאר בהן.
הנזקים בג'יפ כדלקמן:
מיכל דלק נמעך (לא נורא, מיכל פלסטיק, תוקן לבד), וכ-20-30 ליטר דלק יקר נשפכו ונספגו באדמת הנגב.
מגן הפח של מיכל הדלק נמעך ללא תקנה. הוחלף באחד משומש.
גשר גיר התקמט קצת ויושר באמצעות חימום בברנר, פטיש 5 קילו משכנע והרבה קללות.
תושבת סטטית של קפיץ קדמי ימין נמעכה. תוקן בידיו האמונות של סאמר מ"מתלם".
וזהו. סה"כ נזקים: כ- 400 ש"ח + הדלק שאבד...
הסופה ההיא, ירוקה ובעלת תשע נשמות, כבר לא ברשותו של האידיוט.
האידיוט מקווה בכל ליבו שהיא מתנקמת בבעליה החדשים שלא שילמו עבורה.
אוי, אני משתין....
לפני שנה, בחור חביב שלא נזכיר את שמו התקין בהיילקס שלו יחסי העברה קצרצרים. איך שההתקנה הסתיימה, בצהריים, התקשר אלי האידיוט וביקש ממני להגיע למשלט.
מכיוון שהיתי טרוד בעינייני עבודה, הבהרתי לו שאני מגיע תוך חצי שעה ויצאתי לדרך. מכיוון שלא הייתי עם הרכב שלי אז נפגשנו במסילת ציון ועלינו בהיילקס. מתחילים לטפס-ולמרות הטפטוף הקל ההיילקס עושה את מה שעושה כל היילקס- ומתנהג כמו גיבור. בשלב כלשהוא-אחרי שבעל ההיילקס מבין שהאוטו שלו גיבור, הוא מתפנה לפעלולים- כלור לקטע של "תראה איך האוטו בראשון נמוך ואני יוצא מהאוטו והולך לידו ורק מכוון את ההגה". והאמת שזה עבד מאוד מאוד יפה עד הקטע האחרון בעליה, בו גיבורנו הלך בגבורה ליד ההיילקס ואז החליק על סלע רטוב , נפל על הפרצוף והתגלגל שני מטרים אחורה. ההיילקס, נעול כפול, המשיך לטרטר לו קדימה בהילוך ראשון נמוך, הגיע לעליה האחרונה לפני הסוף-זו שעולים ואז חותכים חזק ימינה בשפ"צ- ונכנס חזיתית בקיר. מדובר בקיר שבו יש כזו מין גומחה גדולה- שצריך לעבור עם הגלגלים בשני הצדדים שלה. ההיילקס הצליח להתלבש בדיוק כמו שאסור-עם הפגוש לתוך הקיר. מכיוון שהמהירות היתה אפס, להיילקס שלום.
ועדיין, נראה לי שניר ועירא מחזיקים בתואר האדיוטים האולטימטיבים - ראו שירשור נפרד
בברכה,
יוני5
כל נסיון לגנוב לי את הבכורה, יתקל באלימות קשה.
דרור, ירוק זה מדבק? שאצבע מחדש?
.
דרור, ירוק זה מדבק? שאצבע מחדש?
זו לא רק מחלה של ירוקות, גם צהוב עז גונבים באותה המידה...:(
קובי
עוד אחד, מהימים שעוד חלמתי ולא העזתי לרכוש ג'יפ:
כשביתי הבכורה היתה בת חצי שנה (היום 13), החלטנו שהגיע הזמן להעבירה מחדר ההורים לחדר פרטי משלה.
סחבק וזוגתו מוציאים מהחדר את המיטה ומגלים שלאור הזויות בכניסה למסדרון ולחדר לא ניתן להכניסה דרך הדלת.
מה עושים?
מזל שבנינו לבד והתעקשנו על חלונות ענק. יוצאים לחצר עם המיטה, מסביב לבית עד לחלון החדר המיועד וכל שנותר הוא להוריד את מסגרת הרשת ולהכניס את המיטה .
אז זהו שלא,
מסתבר שאיש האלומיניום התקין את המסגרת הרשת כך שלא ניתן לשלוף אותה ללא השמדתה באופן סופני.
מקץ שעה ואינספור ניסיונות עקרים לשלוף אותה, שלמרבה המזל לא נסתימו בנזק (או השמדתה), שאלה זוגתי (תוך נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות מתבקשים) מדוע לא נפרק את המיטה וזהו?
אה, וואללה, מדובר ב-4 ברגים בלבד...
10 דק' אח"כ הקטנה כבר חנכה את החדר במיטתה.
יריב קלר ברוך
21-12-11, 18:20
חבר עם קאייה ספורטאג' התלונן על רעשים מכיוון המנוע, פתחנו מכסה מנוע ולא שמענו כלום, אני עברתי לצד אולי משם הבעייה (מה שהציל אותי), החבר אמר שצריך לתת קצת גז הוא משך בכבל גז והאוטו שהיה ב-D דרס אותו, למזלו ידית בלם היד הייתה משוכה וברגע שהוא נפל הטורים ירדו והג'יפ נעצר.
בקיצור אידיוט עם תעודה והרבה מזל
כמה שנים קודם להודעה הקודמת:
אבא של אחת מבנות הכיתה יצא מהמכולת, הלך לטרקטור (פרגינסון 174) הניע ועזב את הקלאץ'.
אממה, הוא הניע כשהוא עומד ליד הטרקטור ולוחץ עם היד את הקלץ'., הטרקטור היה, מה לעשות, משולב...
בבדיקות בסורוקה הופתעו רופאיו לגלות שאמנם הצמיג האחורי לא פסח על אף עצם - מהזרת ועד הראש, אך לא שבר ולא נקע, אין נזקים כלל וכלל.
נו טוף... טרי טרי
זוגתי שתחיה יוצאת עם הפרייבט ליסינג שלה מהחניון בעבודה, ביציאה יש דוקרנים על הרצפה, מגיעה לדוקרנים והרכב לא עובר אותם, נותנת בגז, הוא מפרפר,
מחליטה לצאת החוצה לראות מה קורה, רואה לבנה כזו של מדרכה מתחת לגלגל, נותנת משיכה, מוציאה אותה אבל שוכחת שהרכב מונע על D וכמובן בלם יד משוחרר.
הרכב כמובן מתחיל לנוע, השתחייה שלי רודפת אחריו, נתלית על הדלת, חוטפת מכה ביד ונופלת, הדלת נסגרת, לרכב יש פיצ'ר אידיוטי כזה שב 5 קמ"ש הוא מחליט לנעול את הדלתות,
כמובן שהחלון גם סגור... מכאן למזלה היה קיר מקדימה ולא כביש סואן, הרכב נבלם בקיר מפרפר עליו שעה ארוכה ללא יכולת לפתוח אותו, לאחר נסיעה להביא מפתח נוסף, ועוד 4 שעות בילוי בבית חולים, לשתחייה ולרכב שלום.
תמיד הזהרתי אחרים להימנע מזה. התואר אידיוט לא מושג בקלות, צריך רשיון,נסיון ודיפלומה.
מה כבר יכולה לעולל עגלת סופר מרקט היברידית?
יכולה ועוד איך יכולה.
בהעברת הקניה מהעגלה לתא המטען ברכב אני מקפיד תמיד שאחד הגלגלים שלה יתיישב על חריץ באספלט., נותן בעיטה לעוד גלגל אחד שיהיה בפוזיציה של 90 מעלות.פעם אחת בחיים לא הקפדתי. לא האמנתי שעגלת סופר מסוגלת לפתח מהירות של 3 מאך. מהרכב שבו היא נעצרה יצאו 3 מקררי חנות מכולת ,ממזרח אירופה.
אני עדיין עם שקיות של ירקות ביד. ממול לחניית הסופר -מוסך לפחחות וצבע. לא נורא, הקנייה עלתה בעוד 150 שח. [יותר טוב מאשר לריב עם מקררים]
אז מי עכשיו אלוף האלופים? למי מגיע עכשיו לעמוד על הפודיום כאשר הסיפרה 1 מתחת לרגליו?
חבר עם קאייה ספורטאג' התלונן על רעשים מכיוון המנוע
פה הטעות. בספורטאז' המנוע הוא רעש אחד גדול. אם הוא לא נשמע כמו חמש כפיות, שני ברגים ועכבר -שעוברים דרך בלנדר- אז יש בעיה.
סיפור אחרון, שאני באמת מתבייש בו. בביניין שלנו יש חניות לדיירים שבהן כל הרכבים חונים זה לצד זה, כלומר דלת לדלת. החניה שלי, אין לי מושג מדוע, נורא צרה. בנוסף, שני השכנים שלי שחונים בחניות שלצידי הם אחלה אנשים, אבל לא אלופי העולם בחניה. לפני כמה שבועות סחבק קם בבוקר, יורד לאוטו וקולט בצד אחד וונדורה של שכן, חונה 2 ס"מ מהאוטו ובצד השני אלפא 159 של שכן, חונה במרחק של 3 מילימטרים מהצד של הנהג. בקיצר אי אפשר להיכנס לאוטו כי אי אפשר לפתוח דלתות. סחבק יכול לעלות ולדפוק בדלת של השכן עם ה159, אבל הוא בחור איטלקי נורא נחמד שמבין מכוניות ולא נעים לזבל לו במוח. הבחור עם הוואנדורה קבלן שיפוצים, מסכן, ישן.
אז דבר ראשון צריך לפתוח דלת נהג, לחריץ. ולהכניס את היד ולהוריד את החלונות. וכל החרא הזה- במקום לדפוק על הדלת של השכן ולבקש ממנו להזיז את האוטו. ואז, כשחלון הנהג למטה, לעלות בעדינות על מכסה המנוע של ה159, להתכופף לתוך האוטו ולהניע אותו. כדי שיתחמם קצת ולי יהיה זמן לחשוב. ואז בא לי רעיון, אני חושב הכי מפגר שבא לי אי פעם- למה שאני לא אכניס יד מהחלון הפתוח, אשלב לR והאוטו פשוט יצא החוצה? חשוב לציין שמתוך איזה טימטום, כשאני חונה אצלנו בחניה אני שם את האוטו בLOW, כאילו שהגנב יבוא, יתניע ואז יגיד "לעזאזל, האוטו מגיע רק ל60 קמ"ש!! אני אנטוש אותו לטובת אוטו מהיר". בקיצור, אני שם יד על ההגה, מתפלל שלא יהיו בעיות- ומשלב את האוטו לרוורס. ואז האוטו נוסע קדימה, כי לשלב רוורס דרך החלון זה קשה. פגוש הצינורות פירק את גדר האבנים הדקורטיבית בחניון שלנו כאילו היתה עשויה מחלקי עופות. מה שכן, הצלחתי להיכנס.
אומנם לא מסיפורי הטיפשות המקוריים, אבל סיפור שהיה כך היה וממש עכשיו היה (עוד לא התקלחתי).
הסיפור מתחיל במנוע חיפושית עם בעיות לחץ שמן, כיסו הריק של הסטודנט, מנע טיפול בבעיה, וכנראה שהוספת שמן לפרקים לא הספיקה.
יום אחד המנוע שבק, לא זז מילימטר לכן או לכן.
באותו לילה חלה בעליו של המנוע מצער, עבר יום ראשון וגם שני, עדיין חולה, אומנם הולך כל יום לעבודה וללימודים, אבל חוזר הביתה חולה.
ביום חמישי (היום) נקבע תור לרופא, ולכן החלטתי לא לנסוע ללימודים עד לתור, מה שכמובן פינה לי זמן להוריד מנוע . אומנם חברתי שתחייה לא הבינה את ההגיון, אבל אני בטוח שלכם זה נשמע בסדר.
כואב הראש? האוזניים? האף לא מפסיק לנזול? יאללה נסתדר.
הכל מתחיל רגוע, כל ברגי המנוע נפתחו אחר כבוד, נותקו חשמל, דלק וכבל גז, המנוע מונח על הג'ק, ויוצא ממקומו בקלות.
הערה: בחיפושית הדרך הקלה להוציא מנוע היא: להוריד אותו לריצפה, להוריד גלגל, להניף את האוטו גבוה, ולגרור את המנוע על שטיח גומי או קרטון החוצה דרך הכנף.
אז אני מוריד גלגל מכוון את בית המניפה למקום הגובה ביותר בבודי, וזה לא עובר.
טוב, צריך להרים עוד קצת.
מוריד את האוטו על מגדל לבנים (אל תעבדו ככה זה מטומטם), שם את הג'ק על בלטה גדולה וגבוהה, ומרים שוב.
זה עדיין לא מספיק.
מוסיף לבנה למגדל הלבנים (אמרתי לכם כבר שזה מטומטם?), מוריד ג'ק, מוסיף בלטה מתחת לג'ק ומרים שוב.
האוטו מתחיל לקבל זווית חשודה והג'ק גם כן.
בשלב הזה אמורים לעצור, לוותר על שיטות העבודה מגיל 16, וללכת להביא בוקים.
הורדתי, סידרתי את הלבנים קצת אחרת ושוב.
וגם הפעם זווית חשודה לא פחות.
לעצור? למה ? הכאב ראש הזה עושה אותי צלול.
מוריד מסדר אחרת.
שוב זווית מעניינת.
אבל חסר לי עוד מילימטר, חברתי היקרה והלא מטומטמת בכלל אומרת לי: "תוריד זה נופל!" אני בוחר להרים עוד טיפה כי הנה זה בחוץ.
טמטום.
הרכב מחליק, מגדל הלבנים קורס כצפוי (זה מטומטם), והג'ק מחליק הצידה ונתפס על הצד בין הרכב לבלטות.
עכשיו הרכב עומד כשהוא לחוץ על הג'ק השוכב ששוכב על בלטה שעמודת באלכסון על בלטה אחרת, ומגדל הלבנים נמוך מידי כדי להגיע לרכב עצמו.
חברתי מסתכלת עלי במבט מבולבל, מה עושים עכשיו? לא יודע, עניתי, אבל כשנסיים זה עולה לשירשור אידיוטים בג'יפולוג!
בעזרת מוט ששימש כמנוף חילצנו את הג'ק, גם כאן הייתה נקודת עצירה אפשרית, אבל למה לעצור טימטום?
החלטתי לשנות מיקום לג'ק, וואלה הצלחתי להרים לגבוה המתאים, אבל מה כשמשכתי את מנוע הזזתי קצת את הרכב, ועכשיו אני עם בודי שטיפה לוחץ על הבית המניפה של המנוע שעל הריצפה, ג'ק באלכסון וחברה לחוצה טילים.
הכל תלוי על בלימה, כל הזזה של המנוע או הג'ק תפיל את הרכב על המנוע, בשלב הזה ניצני היאוש התחילו להופיע גם אצלי.
רגע לפני שהחלטתי ללכת להביא עוד ג'ק מחבר, באו שכנים עם עוד שני ג'קים, האחד אומנם לא עזר, אבל תודה על הנסיון. השני עזר מאוד, תק הרמנו תק הוצאנו, החזרנו גלגל והמנוע נכנס לחצר.
אספתי את הכלים, שתפתי ידיים, ויאללה לג'יפולוג לכתוב קצת על טימטום.
את המנוע המשופץ אני אכניס עם הבוקים שאני אקנה לי, נמאס לי !
BackDoorMan
22-12-11, 12:08
טוב, כמעט יצאתי אידיוט, אבל זה היה כחוט השערה.
ביום הכנסת הסיטרואן לחצר בסיועו הנדיב של דרור האוטו כבר 3/4 בפנים אבל קצת תקוע וצריך לחלץ את השפאלות,
בודק עם הג'ק עגלה הסטנדרטי ומגלה שהפוזיציה היחידה להרמה היא כשהג'ק מושחל מקדימה עד לגשר, אממה...הידית הרגילה לא מספיק ארוכה
ובכלל היה עדיף ג'ק עגלה ארוך שתמיד רציתי לקנות ולא הספיקותי.
אז ההרמה עברה ללא קושי מיוחד, סחבנו את השפאלות, והתכוננתי לשלב ההנמכה וחילוץ הג'ק,
כידוע בג'ק הידראולי פשוט, שיחרור השסתום מתבצע עם חריץ מיוחד בידית הנשלפת, אבל קשה מאוד לשלוט בשיחרור ובד"כ האוטו צונח במהירות,
זה לא מהווה בעיה אם אין חלקי גוף מתחת לאוטו וזה תמיד ככה כשמשתמשים בג'ק מהצד.
אבל...במקרה הזה הג'ק עמוק בפנים.
לג'ק הנוכחי יש מוט נוסף בסט המתחבר לידית הרגילה ומאריך אותה פי 2, מחפש מחפש בבית הגדול ולא מוצא.
כולם לחוצים ממהרים, ואני מחליט לכרוע ליד האוטו, להשחיל יד עד לידית ולסובב בעדינות המירבית האפשרית את השסתום הפרימיטיבי.
זה לא כל-כך מצליח, מאחר והמעלה 2 הראשונות של פתיחת השסתום כרוכות בהפעלת כוח רב וברגע שהוא משתחרר הכוח שהופעל ממשיך לסובב אותו
הרבה מידי מעלות מהדרוש, האוטו צונח במהירות מרשימה אבל אני שולף את הזרוע במהירות מרשימה עוד יותר...
דרור שעמד וצפה במחזה קפוא, מוציא משהו שנראה כמו חיוך ופולט ...יש לך מזל...יש לך מזל...;)
טוב
אז מהשבוע האחרון
הדלת של הבית לא נפתחת עם השלט של האוטו
ואני עוד מצלצל לזוגתי ושואל אותה מתי היא מגיעה הביתה מפני שהשלט הדפוק לא פותח את הדלת של הבית
יש לי קופסא מיוחדת אטימה למים שבתוכה אני מכניס את הסיגריות המצית ומפתח עם שלט סוגר מכניס לחליפת הצלילה והופ יורד למים
אחרי שעה וחצי נגמר לי כוח הסוס והרגל כבר לא יכולה לדווש עם הסנפירים
כבודו יושב לו במים פותח את החליפה יד אחתפנס ויד שניה במקום להוציא את הקופסא אני פותח אותה בתוך החליפה ביד אחת כמובן
נו -גל קטנטן ויש לי סיגריות ממולאות במי ים שלט חנוק ממים מלוחים זיפו שלא דולק-מזל שאת הטלפון אני משאיר בעגלת הציוד בחוף
יוסי
נחמד לראות שיש אנשים שלו מתביישים להודות בפשלותיהם.
1965 התקבלתי לעבודה ברפ"אל. הייתי כבר בעל רשיון ג. היחידה שבה עבדתי הייתה משופעת ברכבי שטח. בעיקר וויליסים, גיפים וקומנדקרים מתע"ר, ריו אפילו מרצדסים עם כננות ועגורנים. כמו בכל מקום עבודה מכובד אשר מעסיק קצין בטיחות בתעבורה, בוחני רכב- חוייבתי לפני עלותי לנהוג ברכבים בהכשרה יסודית להפעלתם. חילוץ , הפעלת כננת נכונה , [אם קורה לי משהו זה תמיד נופל על ק. הבטיחות בצדק או לשם כסת"ח]מכונאות וחשמל רכב ,קורס חובשות,הפעלת עגורן , כיבוי אש, ועוד נושאים שונים ומגוונים] הלימודים נעשו בשילוב עם עבודה מעשית. בגמר הלימודים קיבלתי הכשר לנהיגת שטח[ לא לפני ששפכו עליי מיים מקונטיינר מצחין. מסורת, אין מה לעשות]. יצאתי למשימתי הראשונה מהבסיס הזמני [מאהל] עם נ.נ. עטוף בדובון חרמונית כנהג יחיד וללא מלווה. עונת החורף בעיצומה, חורף עתיר גשמים שכבר לא רואים היום ומסביב רק בוץ ובוץ חמרה. אז שקעתי, קורה בכל משפחה טובה, לא? שקיעה עמוקה מעל הגחון +, ממש ביצה טובענית. התקשרתי לבסיס הארעי- תישאר במקום אל תעשה כלום אוכלים צהריים ובאים. הגאווה והמורל כמו בבורסה היום במצרים. מגיע רכב חילוץ עומד מרחוק ואומר לי בקשר [היו לנו כבר אז מכשירי מוטורולה בהספקים של למעלה מ -120 וואט] " אין מה לעשות היום , אין סיכוי,מחר נביא ריו , קח את כל הציוד האישי ומפתחות הרכב ובוא אלינו ברגל] אז עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי , נו אז איפה הפשלה בסיפור? אה כן - לא שכחתי למשוך את בלם היד.
נחמד לראות שיש אנשים שלו מתביישים להודות בפשלותיהם.
1965 התקבלתי לעבודה ברפ"אל. הייתי כבר בעל רשיון ג. היחידה שבה עבדתי הייתה משופעת ברכבי שטח. בעיקר וויליסים, גיפים וקומנדקרים מתע"ר, ריו אפילו מרצדסים עם כננות ועגורנים. כמו בכל מקום עבודה מכובד אשר מעסיק קצין בטיחות בתעבורה, בוחני רכב- חוייבתי לפני עלותי לנהוג ברכבים בהכשרה יסודית להפעלתם. חילוץ , הפעלת כננת נכונה , [אם קורה לי משהו זה תמיד נופל על ק. הבטיחות בצדק או לשם כסת"ח]מכונאות וחשמל רכב ,קורס חובשות,הפעלת עגורן , כיבוי אש, ועוד נושאים שונים ומגוונים] הלימודים נעשו בשילוב עם עבודה מעשית. בגמר הלימודים קיבלתי הכשר לנהיגת שטח[ לא לפני ששפכו עליי מיים מקונטיינר מצחין. מסורת, אין מה לעשות]. יצאתי למשימתי הראשונה מהבסיס הזמני [מאהל] עם נ.נ. עטוף בדובון חרמונית כנהג יחיד וללא מלווה. עונת החורף בעיצומה, חורף עתיר גשמים שכבר לא רואים היום ומסביב רק בוץ ובוץ חמרה. אז שקעתי, קורה בכל משפחה טובה, לא? שקיעה עמוקה מעל הגחון +, ממש ביצה טובענית. התקשרתי לבסיס הארעי- תישאר במקום אל תעשה כלום אוכלים צהריים ובאים. הגאווה והמורל כמו בבורסה היום במצרים. מגיע רכב חילוץ עומד מרחוק ואומר לי בקשר [היו לנו כבר אז מכשירי מוטורולה בהספקים של למעלה מ -120 וואט] " אין מה לעשות היום , אין סיכוי,מחר נביא ריו , קח את כל הציוד האישי ומפתחות הרכב ובוא אלינו ברגל] אז עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי , נו אז איפה הפשלה בסיפור? אה כן - לא שכחתי למשוך את בלם היד.
boaz avrahami
22-12-11, 18:53
רמי, אישתך לוקחת בענק... :-)
קרעת אותי מצחוק
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.