yes1952
28-07-12, 04:21
היום נפל לי האסימון-זה כאילו חזרה לה אהבת הנעורים-ואיך נפל?
הבוקר הייתי אצל אודי מזרחי –הוא התעקש שאבוא עם הסופה אפילו שהוא שלח אותי למקום ממנו קניתי את הסופה-
אך הגיעו גם שני חברים שמלווים אותי לאחרונה בייעוץ ומעשירים את הידע שחסר לי עקב הפער הגדול בהבנתי ג'יפים מבית ג'יפ מלפני יותר מ-25 שנה ועד היום-וזה שלא נהגתי בסופות פה ושם ניום שיצאו משערי תע"ר-אך רק נהגתי לא היה לי שלי-
יואב לקח את הסופה לסיבוב כאשר אני בכסא של האין הגה-תוך כדי כך החלו ההסברים התובנות ההערות וההארות-
שניר-סרק כל ס"מ חשוף ולא חשוב עם הסבר על המנוע ופירוש של כל רכיב ורכיב כולל מיקום כל החיישנים והסברים על נקודות התורפה-
ושניהם בסבלנות אין קץ עונים על כל שאלה ושאלה-פער אמרתי?
בהמשך טיפל שניר בסופה שיום אחד תהיה שלו-הערגה לרכב הזה בערה בעיניו-וגם יואב עלה על הסיקס שלו –והוא עוד צחק על החיוך שלי לאחר הסיבוב שעשה לי ברכב שלו עם החלון המורד
יואב החיוך הזה קיים גם אצלך יקירי-
וכך בסופו של יום שישי אצתי נהגתי הביתה-אני עולה הביתה והאשה אומרת לי-"הכנסת את הסופה בין שתי המכוניות" לאחר שעניתי בשלילה התשובה שלה היתה לתוכית אתה דואג,את הכלבה אתה מוציא לטיול-לי אתה תמיד מכין קפה-ואת הסופה אתה משאיר חשופה?
לא עזר לי שהיא מתחת לעמודים נעולה מאובטחת-
טוב אני יורד מחליף מיקומים מסתכל על הGMC Jummy וממלמל התנצלות בסגנון-טוב זה ג'יפ אמיתי
ואתך קניתי בשביל הנוחות-והסופה היא גם לנוחות אך בעיקר לנשמה-
במטבח הכנתי משהו-ןאני נוהג להשתמש ב 2 סכינים שמלווים אותי שנים מתוך אוסף של סכיני בשר דגים סכיני פילוט ומה לא-
והאשה מחייכת בממזריות ואמרת "אחרי שתנוח אנחנו נוסעים לסיבוב-
בדרך חזרה הביתה היא אומרת לי-אתה תמיד אומר שאם היינו נפגשים כשהיינו יותר צעירים לא היית מוותר-ואני תמיד אמרתי –לא היינו סופרים אחד את השנייה ממטר-והיום אני מוכנה להודות שלו היית בא אז עם ג'יפ?לא הייתי מוותרת על החיוך הזה שלך בחיים-
והנה מסופה סטנדרטית פשוטה פתוחה ספרטנית למדי חזרה אהבת נעורים לחיי המשפחה-
אהבה משותפת יד ביד לפתיחות, לאהבת המרחבים, ליצירה שמחייבת כל בעל ג'יפ כמו של פעם-
לרגש הבלתי מוסבר לדבר שאינו בן אנוש-והפואנטה הגדולה היתה-------
"עכשיו אני מבינה את המבט הזה שתמיד בכבישים מחד הצרת על חוסר האופנוע ומאידך את ה—תראי את הגיפ ההוא עם הברזנט כזה אנחנו צריכים---------------ואתה מחר מתחיל ללמד אותי איך משתמשים ברתכת--------
ואפרופו השוטרים שעוצרים בעלי ג'יפים------
עצרו אותי פעמיים בדרך לרחובות וחזרה ---------------------
פעמיים שאלתי עם חיוך-"עצרת אותי מסקרנות או באמת לבדוק לי ניירות שמא (משמאות)משהו לא חוקי בג'יפ שלי" ופעמיים שמעתי "ג'יפ יפה בפשטותו רציתי רק לראות-סע לשלום"(אבל זה לא קשור לפתיח)
יוסי
הבוקר הייתי אצל אודי מזרחי –הוא התעקש שאבוא עם הסופה אפילו שהוא שלח אותי למקום ממנו קניתי את הסופה-
אך הגיעו גם שני חברים שמלווים אותי לאחרונה בייעוץ ומעשירים את הידע שחסר לי עקב הפער הגדול בהבנתי ג'יפים מבית ג'יפ מלפני יותר מ-25 שנה ועד היום-וזה שלא נהגתי בסופות פה ושם ניום שיצאו משערי תע"ר-אך רק נהגתי לא היה לי שלי-
יואב לקח את הסופה לסיבוב כאשר אני בכסא של האין הגה-תוך כדי כך החלו ההסברים התובנות ההערות וההארות-
שניר-סרק כל ס"מ חשוף ולא חשוב עם הסבר על המנוע ופירוש של כל רכיב ורכיב כולל מיקום כל החיישנים והסברים על נקודות התורפה-
ושניהם בסבלנות אין קץ עונים על כל שאלה ושאלה-פער אמרתי?
בהמשך טיפל שניר בסופה שיום אחד תהיה שלו-הערגה לרכב הזה בערה בעיניו-וגם יואב עלה על הסיקס שלו –והוא עוד צחק על החיוך שלי לאחר הסיבוב שעשה לי ברכב שלו עם החלון המורד
יואב החיוך הזה קיים גם אצלך יקירי-
וכך בסופו של יום שישי אצתי נהגתי הביתה-אני עולה הביתה והאשה אומרת לי-"הכנסת את הסופה בין שתי המכוניות" לאחר שעניתי בשלילה התשובה שלה היתה לתוכית אתה דואג,את הכלבה אתה מוציא לטיול-לי אתה תמיד מכין קפה-ואת הסופה אתה משאיר חשופה?
לא עזר לי שהיא מתחת לעמודים נעולה מאובטחת-
טוב אני יורד מחליף מיקומים מסתכל על הGMC Jummy וממלמל התנצלות בסגנון-טוב זה ג'יפ אמיתי
ואתך קניתי בשביל הנוחות-והסופה היא גם לנוחות אך בעיקר לנשמה-
במטבח הכנתי משהו-ןאני נוהג להשתמש ב 2 סכינים שמלווים אותי שנים מתוך אוסף של סכיני בשר דגים סכיני פילוט ומה לא-
והאשה מחייכת בממזריות ואמרת "אחרי שתנוח אנחנו נוסעים לסיבוב-
בדרך חזרה הביתה היא אומרת לי-אתה תמיד אומר שאם היינו נפגשים כשהיינו יותר צעירים לא היית מוותר-ואני תמיד אמרתי –לא היינו סופרים אחד את השנייה ממטר-והיום אני מוכנה להודות שלו היית בא אז עם ג'יפ?לא הייתי מוותרת על החיוך הזה שלך בחיים-
והנה מסופה סטנדרטית פשוטה פתוחה ספרטנית למדי חזרה אהבת נעורים לחיי המשפחה-
אהבה משותפת יד ביד לפתיחות, לאהבת המרחבים, ליצירה שמחייבת כל בעל ג'יפ כמו של פעם-
לרגש הבלתי מוסבר לדבר שאינו בן אנוש-והפואנטה הגדולה היתה-------
"עכשיו אני מבינה את המבט הזה שתמיד בכבישים מחד הצרת על חוסר האופנוע ומאידך את ה—תראי את הגיפ ההוא עם הברזנט כזה אנחנו צריכים---------------ואתה מחר מתחיל ללמד אותי איך משתמשים ברתכת--------
ואפרופו השוטרים שעוצרים בעלי ג'יפים------
עצרו אותי פעמיים בדרך לרחובות וחזרה ---------------------
פעמיים שאלתי עם חיוך-"עצרת אותי מסקרנות או באמת לבדוק לי ניירות שמא (משמאות)משהו לא חוקי בג'יפ שלי" ופעמיים שמעתי "ג'יפ יפה בפשטותו רציתי רק לראות-סע לשלום"(אבל זה לא קשור לפתיח)
יוסי