בנוהל:
מי?
מה?
למה?
כמה?
מתי?
איפה?
מאין ולאן?
בין הפותרים נכונה יוגרל נמר ציוני
בונוס ינתן למציינים את המימד הקרקעי המדוייק
עזבת ת'דרום- הגעת לטריטוריה שלי ?
יקירי,
הבטחתי לנסות, אך לא הבטחתי להצליח.
המשאית היא רנו גוליית או רנו גליאון מתחילת/אמצע שנות החמישים.
נראה כאילו אילו שוטרים המציגים איזושהיא תפיסה מוצלחת.
מעבר לזה, כמו מלטה, לא הצלחתי להתקדם.
יקירי,
הבטחתי לנסות, אך לא הבטחתי להצליח.
המשאית היא רנו גוליית או רנו גליאון מתחילת/אמצע שנות החמישים.
נראה כאילו אילו שוטרים המציגים איזושהיא תפיסה מוצלחת.
מעבר לזה, כמו מלטה, לא הצלחתי להתקדם.
לגבי האוטו - אתה כנראה צודק. קטונתי...
הנה רמז מצולם:
טוב, אם זה לא אורי וגבי, אני מרים ידיים.
נושאים ארון קבורה, חייל שנפל?
טוב, אם זה לא אורי וגבי, אני מרים ידיים.
יקירי,
אתה צודק, יצאת צדיק.
(ימשיך כבודו)
גבריאל (גבי) ולד נולד ב-17.2.1934 בפריז, הספיק ללמוד רק כמה כיתות שם, ובשנת 1944, רדוף זוועותיה שלמלחמת העולם, עלה לארץ במסגרת "עליית הנוער" והגיע לגן שמואל.
ביולי 1953 גויס לצה"ל כחייל חי"ר וביום 16.12.1953 נפל בקרב ליד בית גוברין והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בקיבוץ.
התמונה בפוסט השני היא של גבי.
אורי אילן נולד בגן שמואל ב- 17.2.1935 והתגייס לצה"ל בשנת 1953 לחטיבת גולני.
ב-8 בדצמבר 1954 הוא הצטרף לחוליה של לוחמים נבחרים למבצע מודיעיני מעבר לקווי האויב הסורי. החלה פעולה של תחזוקת מתקן ציתות לקו טלפון בשטח סוריה, סמוך לתל פאחר. בפעולה נטלה חלק חוליה של חמישה חיילים: סגן מאיר מוזס, סמל מאיר יעקבי מהצנחנים, טוראי יעקב (ג'קי) לינד מהצנחנים, טוראי גד קסטלנץ מהצנחנים ואורי אילן שהיה איש חטיבת גולני. אולם הפעולה הסתבכה, החוליה התגלתה, כותרה ונפלה בשבי הסורי.
הם הוחזקו בנפרד בכלא בדמשק.
לאחר 35 ימי חקירות אכזריות, בעקבות תנאי השבי הקשים, בו נתונים היו החיילים ללחץ פיזי ופסיכולוגי קשה ביותר, מחשש כי בלחץ העינויים יגלה את סודות המבצע לסורים, ובכך יפגע בביטחון המדינה, התאבד אורי אילן בתאו ב-13 בינואר 1955.
באותו יום גופתו הוחזרה לישראל.
התמונה איתה נפתחה החידה היא של החזרת גופתו, מליל 13.1.55.
"אחרי מעבר הגבול מביאים את גופתו של אורי לחדר במשמר הירדן. משה דיין נוכח.
פס כחול סביב צווארו של אורי, ועל אצבעות רגליו מגלים פתק קשור בחוט. הפתק מחורר בסיכה או בקש דקיק, והחורים סדורים בצורת אותיות.
אלוף פיקוד הצפון, משה צדוק, מרים את הפתק וקורא בקול רם את הכתוב: 'כבר הרגו את כולם ואני מחכה לדין. איני יודע כלום על היתר. תקברו אותי ליד גבי. נקם. אורי אילן'.תחת שמו הוא הוסיף: 'יש ניירות בבגדים'."
בבגדיו נמצאו תשעה פתקים שנכתבו באמצעות ניקוב חורים בצורת אותיות על הנייר (הנייר נלקח מהספר "נקמת האבות" של יצחק שמי. במפורסם שבפתקים אלה נכתב "לא בגדתי, התאבדתי", אך בדברים שנשא הרמטכ"ל, משה דיין, בהלווייתו של אילן, בחר שלא להקריא את המילה האחרונה, וכך נשאר בתודעת הציבור המסר "לא בגדתי"., המוכר ודאי לפחות ל"זקנים" שבינינו.
62798
אני חייב לציין מאד בקצרה, כי הסיפור מרתק, ובכלל זה השתלשלויותיו, ועל מנת שלא לצאת טרחן - בקצרה ומי שיהיה מעוניין, שירחיב לעצמו היריעה בחיפוש קל במרשתת.
1. בשבוע שלאחר תפיסתם חטפה ישראל מטוס נוסעים סורי, על מנת שיהיה קלף מיקוח להחזרת השבויים. ראש הממשלה התנגד לחטיפה, והורה לרמטכ"ל לשחרר מייד את המטוס ונוסעיו.
2. ארבעת החיילים החטופים הוחזרו 15 חודשים מאוחר יותר לישראל. הם נשפטו על מסירת מידע לאוייב ודרגותיהם נשללו מהם. האחד נהרג במבצע קדש, אך שמם טוהר רק שנים רבות לאחר מכן, החל משנת 2005, כאשר הפצ"ר דהיום, תא"ל דני עפרוני, בתפקידו אז כסצ"ר, הוא הדוחף לזיכוי.
הרחבות נוספות, שלפחות אני לא מצאתי במרשתת, יש בודאי בידיעתו של P.
:)