omri_t
17-08-12, 19:20
הנה האמת:
זו הסיבה שלאחרונה אני אומר לחברים שאני לא מצטרף לטיולים שמזמינים אותי.
זו גם הסיבה שאני מגיע עייף לעבודה ולא ממש מרוכז.
זו גם הסיבה מדוע אני נותן לאישתי ללכת לישון בלילה לבד.
זה בעצם מה שאני עושה בלילות בתקופה האחרונה.
לא, אין לי רומן מהצד,
סליחה יש לי רומן סוחף עם הסופה.
הנה קצת תמונות מהבילויים הליליים שלי.
מי שעבד בידיים בטח יבין כמה עבודה יש מאחורי כל תמונה קטנה כזו.
שומר הלילה של המושב בא לשבת איתי קבוע כל לילה וטוען שאני לא ממש שפוי.
כבר הרבה זמן שאני מפחד מהרצפה של הסופה, הבטחתי לעצמי (וגם לה) שאדאג לזה.
גילחתי את כל התכולה שהיתה מחוברת לרצפה.
גיליתי שתחת ההמרייט החלה להתפתח שכבת חלודה.
62972
לאחר מכן החלק האחורי קיבל שיוף רציני, עוצבו התאים שהפריעו לנוסעים מאחור
ונמרחה שכבה ראשונה של ממיר חלודה.
62973
ואז עברתי לחלק הקידמי,
כאן נאלצתי להאבק בסוג של שטיח שעשוי מערבוב של זפת עם סיבים כלשהם.
לאחר מכן קיבל ממיר חלודה גם כן.
62974
בינתיים ניצלתי את הזמן ואת המלגזה והרמתי את סגירת הפיבר לראות שמתיישב כמו שצריך.
62975
62976
יש עוד המון עבודה,
תיקונים קטנים ברצפה, סתימת חורים וכו'.
בציעה ב ROAD WARRIOR של הרצפה ודפנות הבודי.
כלוב התהפכות תוכנן וחומר הגלם ממתין שאקח אותו לכיפוף ואז הוא ירותך.
התאמה של הסגירה, חסימת הפתח הענקי בגג ותיקון קרע שיש בדופן.
השלמת חלונות ובניית דלת אחורית (לא מתאים למקורית :( ) .
גגון ועבודות מסגרות קטנות.
ועוד לא מעט דברים ב TO DO LIST.
בסופו של יום, הסופה צריכה לחזור לעשות את מה שהיא נועדה לעשות: לקחת אותי לטייל בכל מקום ובכל זמן.
לחרוש את המסלולים לאט ובטוח, בלי התרגשויות ובלי דרמות ולהחזיר אותי הביתה שמח ומאובק.
בשאיפה עכשיו זה יהיה עם מקום לראש של הנוסעים, טיפה יותר בטוח וטיפה יותר שמור להרבה שנים קדימה.
ההנאה גדולה מאוד, למרות חתך פה ושם וגב שכבר לא מתנהל כאילו אני בן 17.
אני מאוד מקווה שעד המלחמה עם האירנים אסיים את הפרויקט הזה.
זו הסיבה שלאחרונה אני אומר לחברים שאני לא מצטרף לטיולים שמזמינים אותי.
זו גם הסיבה שאני מגיע עייף לעבודה ולא ממש מרוכז.
זו גם הסיבה מדוע אני נותן לאישתי ללכת לישון בלילה לבד.
זה בעצם מה שאני עושה בלילות בתקופה האחרונה.
לא, אין לי רומן מהצד,
סליחה יש לי רומן סוחף עם הסופה.
הנה קצת תמונות מהבילויים הליליים שלי.
מי שעבד בידיים בטח יבין כמה עבודה יש מאחורי כל תמונה קטנה כזו.
שומר הלילה של המושב בא לשבת איתי קבוע כל לילה וטוען שאני לא ממש שפוי.
כבר הרבה זמן שאני מפחד מהרצפה של הסופה, הבטחתי לעצמי (וגם לה) שאדאג לזה.
גילחתי את כל התכולה שהיתה מחוברת לרצפה.
גיליתי שתחת ההמרייט החלה להתפתח שכבת חלודה.
62972
לאחר מכן החלק האחורי קיבל שיוף רציני, עוצבו התאים שהפריעו לנוסעים מאחור
ונמרחה שכבה ראשונה של ממיר חלודה.
62973
ואז עברתי לחלק הקידמי,
כאן נאלצתי להאבק בסוג של שטיח שעשוי מערבוב של זפת עם סיבים כלשהם.
לאחר מכן קיבל ממיר חלודה גם כן.
62974
בינתיים ניצלתי את הזמן ואת המלגזה והרמתי את סגירת הפיבר לראות שמתיישב כמו שצריך.
62975
62976
יש עוד המון עבודה,
תיקונים קטנים ברצפה, סתימת חורים וכו'.
בציעה ב ROAD WARRIOR של הרצפה ודפנות הבודי.
כלוב התהפכות תוכנן וחומר הגלם ממתין שאקח אותו לכיפוף ואז הוא ירותך.
התאמה של הסגירה, חסימת הפתח הענקי בגג ותיקון קרע שיש בדופן.
השלמת חלונות ובניית דלת אחורית (לא מתאים למקורית :( ) .
גגון ועבודות מסגרות קטנות.
ועוד לא מעט דברים ב TO DO LIST.
בסופו של יום, הסופה צריכה לחזור לעשות את מה שהיא נועדה לעשות: לקחת אותי לטייל בכל מקום ובכל זמן.
לחרוש את המסלולים לאט ובטוח, בלי התרגשויות ובלי דרמות ולהחזיר אותי הביתה שמח ומאובק.
בשאיפה עכשיו זה יהיה עם מקום לראש של הנוסעים, טיפה יותר בטוח וטיפה יותר שמור להרבה שנים קדימה.
ההנאה גדולה מאוד, למרות חתך פה ושם וגב שכבר לא מתנהל כאילו אני בן 17.
אני מאוד מקווה שעד המלחמה עם האירנים אסיים את הפרויקט הזה.