ניר ל
07-11-12, 11:45
בימים אלו, אך יום הדין מתרגש ובא עלינו, ודממה דקודשא שרק משק מלאכי עליון ירעיד ניצני עלה שלכת, שמתי פעמי אל חדר ספרי הקבלה ונברתי בדפים הצהובים והייתי מהרהר בסוגיות יום הדין ובחוקי המעשה והתמורה.
על שום מה נתן דינו היתברך שמו בגרוטאה דאנגליא?
מדוע חרון אפו דלנדרובריא וארך אפיים בואכא טויוטה?
שהיה האדם הראשון צדיק ורך לבב, והביאהו מלך מלכי עולמיא בשערי גן העדן, וגלגליא דרעקרובריא בואכה ארץ הסיטרא אחרא, ומאז ועד היום נותן בו בעל הקרניים מומים ומפליא בו מכותיו
ובימי נוח הצדיק, שהעלה לתיבתו זוגות זוגות, מלוכסני עיניים מיפן, צהובי עור מקוריאה, עבדי הדולר מארץ הדוד סם ואפילו תוצר ארץ הקודש להתברך, שצדיק גדול לא היה המה, ורק מעשה אנגליה הותיר בחוץ. צחק הסיטרא אחרא לאמור, עגלתי מחמרן עשויה ואף ריבוא קבין של מים לא יביאוה לכלל חלודה, התחכם לו בעל הרחמים והיה החמרן נרקב ומצחין כפגר שאפילו עוף השמיים נרתע מלנבור בקרביו.
ויציאת מצריים גם היא אות ומופתים שהיו בני ישראל משנעם דרכם בעגלותיהם המקרקשות, משה ואהרון בראשם, להובילם במדבר רכובים במיטב עגלותיהם, ופשוטי העם, נגררים אחריהם, ומטלטליהם מועמסים בהיילקס לעייפה והיו עגלותיהם כגרוטאות, אך הובילוהם במדבר 40 שנה ועוד הורישום לבניהם. ושרי פרעה וצבאותיו, בגאווה רוכביא ד'דרעקרובריא, דולקין אחריהם, אש השנאה בעיניהם, חרבותיהם חדות ומונפות באויר, וליבם צוהל שבטוחין היו שבמהרה יתפסון בני ישראל וישיגון, שהיו עבדיהם משנעים דרכם בערב רב של עגלות וגרוטאות מכל העולם (למעט...). ובאו מעבר ים סוף, וכבר ראו זנב שיירת בני ישראל לפניהם, וקרסו דיפרנציליא, רתחא מנועיא, נשברא דציריא, השמיע תביתא דהילוכיא זמירה אחרונה, ומערכת חשמליא - כולה קצריא. ויבוא חושך בעיני מצריא, כי נשר ריפוד גגיא וכיסא עייניא ובעוד מחכים לגרריא (כהרגליא), באה גאות, ומים רבים, וההמשך כתוב בהגדה.
ועולה בעיני זכר איוב, שתרי עשר שנים היה משקיע הונו בכרכרתו והיא חוזרת ונשברת ומחלידה ומגירה נוזליה לכל עבר.
ואני שואל, כלום אין צדיק אחד בסדום שיכול להתברך בדרעקרובריא?
ומתוך דפי הקבלה המצהיבים, עולה בת הקול כמו מאליה ונשאל אני: כלום יכול אדם להתברך באש הגהינום? והתבררה התשובה לאשורה, חזקה עלי שלא הייתי צריך לחפש מהם החטאים בגינם מטיל הקב'ה עונשים בדרעקרובריא ומוזר מכך, מדוע רק בהם? הרי התשובה ברורה מאליה החטאים רבים המה והעונש אחד - הדרעקרובריא הוא העונש, ומומיו מולדים המה, וכשחפץ בורא עולם להתעמר ברשעים, הריהו נותן בליבו תשוקה לדרעקיא וההמשך - כמעשה בראשית וכמפורט בדי ג'יפטריפ לדורותיהם.
והספקנים יכולים ללכת בואכה בתי הגורואים ולעיין בספריהם. (ולכל המשתאים, אין אלה ספרי קודש, כי אם ספרי חשבונות עבי כרס שעליבות בעלי הדרעק נוטפת מהם כדם מחיה פצועה)
גמר חתימה טובה לצדיקים, ושנה מעוטת קבלות וחשבונות למאותגרי הדרעק.
יוני5
על שום מה נתן דינו היתברך שמו בגרוטאה דאנגליא?
מדוע חרון אפו דלנדרובריא וארך אפיים בואכא טויוטה?
שהיה האדם הראשון צדיק ורך לבב, והביאהו מלך מלכי עולמיא בשערי גן העדן, וגלגליא דרעקרובריא בואכה ארץ הסיטרא אחרא, ומאז ועד היום נותן בו בעל הקרניים מומים ומפליא בו מכותיו
ובימי נוח הצדיק, שהעלה לתיבתו זוגות זוגות, מלוכסני עיניים מיפן, צהובי עור מקוריאה, עבדי הדולר מארץ הדוד סם ואפילו תוצר ארץ הקודש להתברך, שצדיק גדול לא היה המה, ורק מעשה אנגליה הותיר בחוץ. צחק הסיטרא אחרא לאמור, עגלתי מחמרן עשויה ואף ריבוא קבין של מים לא יביאוה לכלל חלודה, התחכם לו בעל הרחמים והיה החמרן נרקב ומצחין כפגר שאפילו עוף השמיים נרתע מלנבור בקרביו.
ויציאת מצריים גם היא אות ומופתים שהיו בני ישראל משנעם דרכם בעגלותיהם המקרקשות, משה ואהרון בראשם, להובילם במדבר רכובים במיטב עגלותיהם, ופשוטי העם, נגררים אחריהם, ומטלטליהם מועמסים בהיילקס לעייפה והיו עגלותיהם כגרוטאות, אך הובילוהם במדבר 40 שנה ועוד הורישום לבניהם. ושרי פרעה וצבאותיו, בגאווה רוכביא ד'דרעקרובריא, דולקין אחריהם, אש השנאה בעיניהם, חרבותיהם חדות ומונפות באויר, וליבם צוהל שבטוחין היו שבמהרה יתפסון בני ישראל וישיגון, שהיו עבדיהם משנעים דרכם בערב רב של עגלות וגרוטאות מכל העולם (למעט...). ובאו מעבר ים סוף, וכבר ראו זנב שיירת בני ישראל לפניהם, וקרסו דיפרנציליא, רתחא מנועיא, נשברא דציריא, השמיע תביתא דהילוכיא זמירה אחרונה, ומערכת חשמליא - כולה קצריא. ויבוא חושך בעיני מצריא, כי נשר ריפוד גגיא וכיסא עייניא ובעוד מחכים לגרריא (כהרגליא), באה גאות, ומים רבים, וההמשך כתוב בהגדה.
ועולה בעיני זכר איוב, שתרי עשר שנים היה משקיע הונו בכרכרתו והיא חוזרת ונשברת ומחלידה ומגירה נוזליה לכל עבר.
ואני שואל, כלום אין צדיק אחד בסדום שיכול להתברך בדרעקרובריא?
ומתוך דפי הקבלה המצהיבים, עולה בת הקול כמו מאליה ונשאל אני: כלום יכול אדם להתברך באש הגהינום? והתבררה התשובה לאשורה, חזקה עלי שלא הייתי צריך לחפש מהם החטאים בגינם מטיל הקב'ה עונשים בדרעקרובריא ומוזר מכך, מדוע רק בהם? הרי התשובה ברורה מאליה החטאים רבים המה והעונש אחד - הדרעקרובריא הוא העונש, ומומיו מולדים המה, וכשחפץ בורא עולם להתעמר ברשעים, הריהו נותן בליבו תשוקה לדרעקיא וההמשך - כמעשה בראשית וכמפורט בדי ג'יפטריפ לדורותיהם.
והספקנים יכולים ללכת בואכה בתי הגורואים ולעיין בספריהם. (ולכל המשתאים, אין אלה ספרי קודש, כי אם ספרי חשבונות עבי כרס שעליבות בעלי הדרעק נוטפת מהם כדם מחיה פצועה)
גמר חתימה טובה לצדיקים, ושנה מעוטת קבלות וחשבונות למאותגרי הדרעק.
יוני5