BackDoorMan
15-02-13, 18:49
כתבה מענינת בכלכליסט על האי-שיויון (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html), בסוף הראיון הפרופסור נשאל למה המחקר לא כלל את ישראל מבין 30 המדינות שבמאגר,
אין פלא שאני לא מפותע ממה שהתגלגל הלאה,
"ישראל
איפה הנתונים?
פיקטי עצמו ביקר פעמיים בישראל, ומפגין עניין רב בשאלות מקומיות. בשלב מסוים הוא הופך את כיוון הראיון, ומנסה לברר איתנו איך ייתכן שלמדינה עם מורשת שוויונית כמו ישראל אין מס ירושה.
ומה מצבנו בהשוואות של פיקטי? "יש סיבות להאמין שהאי־שוויון גדל מאוד בישראל מאז שנות השבעים", אומר פיקטי, אבל הוא לא הצליח לכלול את ישראל במחקריו מסיבה פשוטה: אין לו מידע. הוא ועמיתיו, הוא מספר, פנו שוב ושוב אל רשויות המס ולא קיבלו את המידע הדרוש. "זה מידע אנונימי לחלוטין. אנחנו מתעניינים רק בסטטיסטיקות, לא בשמות", הוא מדגיש. "ואף פעם לא שלחו לנו שום דבר. בגלל זה לא יכולנו לכלול את ישראל במאגר המידע. יש לנו יותר מ־30 מדינות, כולל מדינות כמו פקיסטן, קולומביה, הודו וסין, וכמובן כל מדינות אירופה וצפון אמריקה. ובישראל היה פשוט בלתי אפשרי להשיג את המידע. וזה תמוה". ד"ר קרין ואן דר־בק, שמנסה לסייע בהשגת המידע עם עמיתיה באוניברסיטת בן־גוריון, מספרת גם היא על קשיים רבים ביצירת קשר עם גורמים במשרד האוצר, כולל ברשות למסים ובמינהל הכנסות המדינה, ועל חוסר בהירות מוחלט בשאלה מי בכלל מחזיק בנתוני ההכנסות ההיסטוריים והעכשוויים של מדינת ישראל.
פיקטי ועמיתיו, אגב, פנו בעבר גם אל הסטטיסטיקאי הראשי פרופ' שלמה יצחקי. בינתיים פרופ' יצחקי פוטר מתפקידו, אבל הוא זוכר את הפנייה אליו ב־2010, וזוכר כי נאלץ להשיב שאינו יכול לעזור. "היה לי הסכם ג'נטלמני עם רשות המסים שאני לא מעביר לגורם שלישי נתונים שקיבלתי ממנה לצורכי הלמ"ס ללא אישור של הרשות עצמה, ואני מבין שאישור כזה לא ניתן". רשות המסים אישרה שאכן קיים הסכם כזה מול הלמ"ס, ובמקביל טוענת שפיקטי ועמיתיו שלחו את בקשתם לכתובות דוא"ל שגויות.
אבל פיקטי יכול להתנחם בכך שלפחות לדברי יצחקי, הנתונים לא בהכרח היו שווים הרבה: "בכל מקרה, אני לא מאמין לנתונים של משרד האוצר ורשות המסים", אמר ל"מוסף כלכליסט", "הם מוטים וחסרים".
"
לא יאמן התשובה (המודגשת) העלובה של רשות המיסים.
וכפי שכתב אחד המגיבים, נראה שזו התשובה :
"האוצר מודע למתרחש בארץ ולכן לא מוכן להעביר נתונים, המצב יותר קשה מארה״ב."
אין פלא שאני לא מפותע ממה שהתגלגל הלאה,
"ישראל
איפה הנתונים?
פיקטי עצמו ביקר פעמיים בישראל, ומפגין עניין רב בשאלות מקומיות. בשלב מסוים הוא הופך את כיוון הראיון, ומנסה לברר איתנו איך ייתכן שלמדינה עם מורשת שוויונית כמו ישראל אין מס ירושה.
ומה מצבנו בהשוואות של פיקטי? "יש סיבות להאמין שהאי־שוויון גדל מאוד בישראל מאז שנות השבעים", אומר פיקטי, אבל הוא לא הצליח לכלול את ישראל במחקריו מסיבה פשוטה: אין לו מידע. הוא ועמיתיו, הוא מספר, פנו שוב ושוב אל רשויות המס ולא קיבלו את המידע הדרוש. "זה מידע אנונימי לחלוטין. אנחנו מתעניינים רק בסטטיסטיקות, לא בשמות", הוא מדגיש. "ואף פעם לא שלחו לנו שום דבר. בגלל זה לא יכולנו לכלול את ישראל במאגר המידע. יש לנו יותר מ־30 מדינות, כולל מדינות כמו פקיסטן, קולומביה, הודו וסין, וכמובן כל מדינות אירופה וצפון אמריקה. ובישראל היה פשוט בלתי אפשרי להשיג את המידע. וזה תמוה". ד"ר קרין ואן דר־בק, שמנסה לסייע בהשגת המידע עם עמיתיה באוניברסיטת בן־גוריון, מספרת גם היא על קשיים רבים ביצירת קשר עם גורמים במשרד האוצר, כולל ברשות למסים ובמינהל הכנסות המדינה, ועל חוסר בהירות מוחלט בשאלה מי בכלל מחזיק בנתוני ההכנסות ההיסטוריים והעכשוויים של מדינת ישראל.
פיקטי ועמיתיו, אגב, פנו בעבר גם אל הסטטיסטיקאי הראשי פרופ' שלמה יצחקי. בינתיים פרופ' יצחקי פוטר מתפקידו, אבל הוא זוכר את הפנייה אליו ב־2010, וזוכר כי נאלץ להשיב שאינו יכול לעזור. "היה לי הסכם ג'נטלמני עם רשות המסים שאני לא מעביר לגורם שלישי נתונים שקיבלתי ממנה לצורכי הלמ"ס ללא אישור של הרשות עצמה, ואני מבין שאישור כזה לא ניתן". רשות המסים אישרה שאכן קיים הסכם כזה מול הלמ"ס, ובמקביל טוענת שפיקטי ועמיתיו שלחו את בקשתם לכתובות דוא"ל שגויות.
אבל פיקטי יכול להתנחם בכך שלפחות לדברי יצחקי, הנתונים לא בהכרח היו שווים הרבה: "בכל מקרה, אני לא מאמין לנתונים של משרד האוצר ורשות המסים", אמר ל"מוסף כלכליסט", "הם מוטים וחסרים".
"
לא יאמן התשובה (המודגשת) העלובה של רשות המיסים.
וכפי שכתב אחד המגיבים, נראה שזו התשובה :
"האוצר מודע למתרחש בארץ ולכן לא מוכן להעביר נתונים, המצב יותר קשה מארה״ב."