PDA

צפייה בגרסה מלאה : תורת היחסות הפרטית, גרמניה ואיינשטיין.



BackDoorMan
14-03-13, 19:03
ההרצאה הברורה ביותר שמצאתי (באנגלית), החל מדקה 35.
החל מדקה ה 10 יש סקירה היסטורית מענינת על המהפכה הכלכלית והתעשייתית שביסמארק חולל בגרמניה בשנות ה 70 של המאה ה 19
מהלך בהשראה אמריקאית שדחק את האימפריה הבריטית עם הקיטוב המעמדי הקיצוני.

http://www.youtube.com/watch?v=nYaRPlEWnXw

klam
14-03-13, 20:02
אכן הרצאה מעניינת, אבל יש לשים לב להטיות ולחד-צדדיות של הניתוח ההיסטורי אשר עושה "רומנטיזציה" של המגמות הלברליות בגרמניה. לא ארחיב יתר על המידה אבל רק לדוגמה: נכון הדבר שבמאה ה 19 הושפעה התרבות הגרמנית מהגותם של שילר ופון-הומבולדט, כפי שמציינת הקריינית בסרט (במבטא גרמני), וכבודם במקומו מונח. יחד עם זאת, במחצית השניה של אותה מאה, עולם הדימויים האינטלקטואלי בגרמניה נקשר יותר ויותר לדמויות כמו ואגנר (אנטישמיות) והרוזן הצרפתי דה-גובינו (תורת הגזע). ביסמרק אכן איחד את גרמניה ועשה שימוש במודל האמריקאי של תחילת הקפיטליזם הפרוטסטנטי. יחד עם זאת, הרפורמות "הסוציאליות" שעשה (הוא "המציא" את הביטוח הלאומי ב 1882), לא ייצגו שום נטייה מוסרית או השקפה חברתית - הם נעשו מתוך אינטרס מובהק למנוע התמרמרות של מעמד הפועלים שנאנק קשה ונוצל מאוד במהפיכה התעשייתית הגרמנית (ממש כמו באנגליה, בניגוד למה שנאמר בסרט). הפחד הגדול של ביסמרק היה מהתנועה הסוציאליסטית שהתחזקה מאוד וסחפה אחריה את הפועלים ומסיבה זו הוא טרח והעניק להם זכויות מסוימות כדי להרגיעם - זה היה אקט של ריסון-הסוציאליזם ובכלל לא סוג של אידיאולוגיה או השקפה הומנית. דווקא באנגליה הויקטוריאנית, ממש בשנים אלו, רוסנו מוראות המהפיכה התעשייתית באמצעות הפרלמנט הבריטי ע"י מה שיקרא לימים "חוקי גלדסטון" (1875), שהיווה למעשה את החקיקה הסוציאלית השיטתית הראשונה בעידן המודרני (כמו הגבלה על עבודת ילדים, למשל). אלו רק דוגמאות קטנות ויש עוד רבות. צפייה מהנה..
חן

BackDoorMan
15-03-13, 08:17
לפי הסרט מעמד הפועלים והביניים בגרמניה היה במצב טוב משמעותית מהמעמד המקביל באנגליה, או שגם זה לא מדוייק ?

בכל מקרה לגבי תורת היחסות הפרטית, אם תהיה דרישה להסבר קצר בעברית אני אוכל לנסות.

מידבר
15-03-13, 08:28
אכן הרצאה מעניינת, אבל יש לשים לב להטיות ולחד-צדדיות של הניתוח ההיסטורי אשר עושה "רומנטיזציה" של המגמות הלברליות בגרמניה. לא ארחיב יתר על המידה אבל רק לדוגמה: נכון הדבר שבמאה ה 19 הושפעה התרבות הגרמנית מהגותם של שילר ופון-הומבולדט, כפי שמציינת הקריינית בסרט (במבטא גרמני), וכבודם במקומו מונח. יחד עם זאת, במחצית השניה של אותה מאה, עולם הדימויים האינטלקטואלי בגרמניה נקשר יותר ויותר לדמויות כמו ואגנר (אנטישמיות) והרוזן הצרפתי דה-גובינו (תורת הגזע). ביסמרק אכן איחד את גרמניה ועשה שימוש במודל האמריקאי של תחילת הקפיטליזם הפרוטסטנטי. יחד עם זאת, הרפורמות "הסוציאליות" שעשה (הוא "המציא" את הביטוח הלאומי ב 1882), לא ייצגו שום נטייה מוסרית או השקפה חברתית - הם נעשו מתוך אינטרס מובהק למנוע התמרמרות של מעמד הפועלים שנאנק קשה ונוצל מאוד במהפיכה התעשייתית הגרמנית (ממש כמו באנגליה, בניגוד למה שנאמר בסרט). הפחד הגדול של ביסמרק היה מהתנועה הסוציאליסטית שהתחזקה מאוד וסחפה אחריה את הפועלים ומסיבה זו הוא טרח והעניק להם זכויות מסוימות כדי להרגיעם - זה היה אקט של ריסון-הסוציאליזם ובכלל לא סוג של אידיאולוגיה או השקפה הומנית. דווקא באנגליה הויקטוריאנית, ממש בשנים אלו, רוסנו מוראות המהפיכה התעשייתית באמצעות הפרלמנט הבריטי ע"י מה שיקרא לימים "חוקי גלדסטון" (1875), שהיווה למעשה את החקיקה הסוציאלית השיטתית הראשונה בעידן המודרני (כמו הגבלה על עבודת ילדים, למשל). אלו רק דוגמאות קטנות ויש עוד רבות. צפייה מהנה..
חן

כבוד

klam
15-03-13, 10:41
לפי הסרט מעמד הפועלים והביניים בגרמניה היה במצב טוב משמעותית מהמעמד המקביל באנגליה, או שגם זה לא מדוייק ?

בכל מקרה לגבי תורת היחסות הפרטית, אם תהיה דרישה להסבר קצר בעברית אני אוכל לנסות.

במחצית הראשונה של המאה ה 19 גרמניה לא הייתה קיימת למעשה כיישות מדינית אחת, אלא מספר רב של נסיכויות בעלות אינטרסים שונים. החברה בנסיכויות אלו הייתה חקלאית ומעמדית ולהוציא את פרוסיה, באף אחת מהן לא התרחשה מהפיכה תעשייתית. לעומת זאת אנגליה הייתה אימפריה עולמית בעלת שליטה מוחלטת בים ובה התרחשה מהפיכה של ממש שכללה עיור מואץ, הגירה מהכפרים לעיר, היווצרות סלאמס ופרולטריון עירוני כולל בתי-יתומים ועניים מהסוג שמתואר בספרים של צ'ארלס דיקנס (שתי ערים, אוליבר טוויסט). כאשר היונקר ביסמארק (1862) איחד, או למעשה, יצר את גרמניה כיישות פוליטית, הגיעה המהפיכה התעשייתית לכל רחבי גרמניה, אבל היא הגיעה בצורה "מרוככת" משום שעברו כבר עשרות שנים שבהם הפרלמנט הבריטי והקונגרס האמריקאי (בהובלה של לינקולן), למדו כיצד להמנע מחלק מהבעיות שנוצרות בתיעוש היסטרי וניצול של כוח עבודה זול. לכן ביסמרק "ייבא" לגרמניה מהפיכה "בוגרת" ומתונה יותר, אבל בשלב שהיא התרחשה (ממש סוף המאה ה 19), גם באנגליה הייתה כבר חקיקה סוציאלית, ובארה"ב שוחררו העבדים. הבדל נוסף משמעותי היה העדר המוצא הישיר לים של גרמניה אשר הגביל את אפשרויותיה לכיבוש קולוניאלי לפי הדגם הבריטי ולכן גם הגביל את היקף הניצול של חומרי-גלם בתעשייה ואת מהירות התפתחותה של התעשייה הגרמנית. זו אחת הסיבות מדוע בגרמניה התפתחו במיוחד תעשיית הפלדה המקומית והייצור המלחמתי; גורמים שהובילו בסופו של דבר, בין השאר, גם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.