אני מניח שיש סיבה מדוע רוב (כל?) הסרנים הקדמיים שאני נתקל בהם צפים. מעבר לכמה נקודות, אני פשוט לא מבין מה היתרונות והחסרונות של אחד מול השני. מישהו רוצה להסביר לי?
ההבדל הרלוונטי היחיד שאני רואה זה בטיחות. סרן חצי צף הולך לטייל כשהולך מיסב, סרן צף לא. זה עדיין לא מסביר למה דנה 70 אחורי, לדוגמא, הוא סרן צף. מה זה נותן?
בסרן חצי צף הציריה נתונה גם בפיתול וגם בכפיפה. המשקל של הרכב עובר מהסרן, דרך שני מיסבים, לציריה, לנאבה ולגלגל. כל המשקל עובר דרך הצירייה הצירייה. כולל נחיתה מקפיצה, ההלם של הנחיתה שגדול בהרבה ממשקל הרכב, עובר דרך הציריה, המיסב החיצוני שלה ומיסבי הדיפרנציאל שתומכים אותה.
בסרן צף, הצירייה נתונה בפיתול טהור, ללא כפיפה. המשקל של הרכב עובר מהסרן, לנאבה לגלגל. יש הפרדה ברורה בין מיסבי הגלגל, לבין מיסבי הצירייה והדיפרנציאל שלא משתתפים בכלל בנסיעת המשקל של הרכב. לא משנה כמה תעמיס וכמה תקפוץ ותנחת, הצירייה והמיסבים שלה, מעבירים רק מומנט פיתול.
ציריה חצי-צפה היא איחוד של פונקציות שונות למכלול אחד, פשוט יותר, קל יותר, כמובן זול הרבה יותר לייצור, וטוב מספיק בשביל כלי רכב קלים - עובדה שרוב הסרנים האחוריים הקלים הם חצי צפים. לשימושים כבדים, מעבר לטנדרים ומשאיות קלות מאד - כמעט תמיד משתמשים בצירייה צפה.