נוהל התנהגות בשמורת טבע-האם יש מסמך/חוק מפורט זמין? [ארכיון]

צפייה בגרסה מלאה : נוהל התנהגות בשמורת טבע-האם יש מסמך/חוק מפורט זמין?

מגן גחון

09-04-14, 18:10

שלום,

האם קיים מסמך להורדה/צפיה בחוקים לאזרח בכל הקשור לכללי התנהגות ואיסורים החלים בשמורות טבע?
מה שמצאתי באתר רשות הטבע והגנים לא ממש עוזר לאזרח הפשוט להבין מה כן או בעיקר מה לא:

http://www.parks.org.il/ConservationAndheritage/LawAndEnforcement/Pages/AllRegulationsPage.aspx

מעבר לחוקי נסיעה בחופים וציד המסמכים מתרכזים במה מותר לפקח לעשות ומבנה לשכת השר.

אני יותר מכוון לכללי התנהגות כמטייל/נוסע/ישן

נמרוד

09-04-14, 18:21

תקרא את זה:
http://www.jeepolog.com/forums/content.php/1177-jeepolog-archive

זו רוח הדברים!

ואם לתמצת את הכללים הפשוטים:

1. לא לוקחים מהטבע ולא משאירים בטבע שום דבר. (לא משתמשים בעץ מקומי למדורה, לא לוקחים מאובנים, לא קוטפים צמחייה, בטח שלא צדים ולא מפריעים לבעלי חיים. ומצד שני לוקחים איתנו בחזרה 100% מהזבל שהבאנו!).
2. בתוך תחומי שמורות טבע - נוסעים על שבילים מסומנים כשבילי רכב בלבד.
3. בתוך שמורת טבע - בשעות החשיכה לא נוסעים, אלא חונים, בחניוני לילה רשמיים בלבד.

זהו פחות או יותר...

לא יודע מהם גבולות שמורת טבע/לא שמורת טבע? תתנהג לחומרה ותתיחס לכל הארץ כשמורת טבע, זה הכי טוב לכולם.

אם אתה נוהג לפי 1-2-3 לעיל, אתה מטייל 4X4 שומר חוק למהדרין.

מגן גחון

09-04-14, 18:43

היי נמרוד תודה על התגובה,

סעיף 1+3 מובנים בהחלט.
לגבי סעיף 2 : האם בתחום השמורה מותר לנוע על רק על ציר רכב שמסומן כשביל צבוע או גם בדרך רכב ללא סימון צבע?

תוך כדי חיפוש אחר התקנות ברשת נתקלתי בתביעות נגד אזרחים על כך שהדליקו מדורה בחניון לילה (יותר נכון שהפקח ביקש מהם לכבות את המדורה)
ולכן עלו לי שאלות..האם חל איסור הדלקת אש או מדורה בתחום חניון לילה,ואם נלך יותר רחוק ..עצירה לקפה בתחום השמורה (כמובן ללא ירידה מהדרך)

השמשוני יחיעם

09-04-14, 19:15

פתחת תיבת פנדורה !!!!!! (:

מגן גחון

09-04-14, 19:29

אני מניח שכן..
כי כנראה יש לרשויות סיבה להסתיר אותה במקום להציג אותה לציבור.
ברור שהגישה שלי היא בראש ובראשונה שמירה על ערכי הטבע והנוף,אבל היא כתוצאה ממה שאני רואה כנכון או לא נכון.
אשמח להכונה מה באמת מותר ומה אסור,ואם זה מגיע ממסמך או חוק של הרשויות אז עוד יותר טוב.

השמשוני יחיעם

09-04-14, 20:05

תקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות), התשל"ט- 1979
www.tourism-law.co.il/tevareg.htm
תקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות), התשל"ט- 1979. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 37 ו- 50 לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, התשכ"ג- 1963, ולאחר שנועצתי בשר הפנים, אני מתקין ...

מגן גחון

09-04-14, 20:31

תודה יחיעם,
זה המסמך שחיפשתי,
אך עדין לא ברור לי הנקודה עם השבילים המסומנים,האם אילו שבלים שנמצאים במפת סימון השבילים או אותם שבילים צבועים בצבעי סימון השבילים.

ובקשר לסעיף 4ד2 - האם ניתן להכניס אוכל רק לשמורה שמצויין בשלט הכניסה שלה שאכן מותר?

asafk

09-04-14, 20:44

אכן.. שאלות מעניינות. ומה תוקפה החוקי של מפת סימון השבילים שלא מודפסת על ידי גוף ממשלתי? ושל הסימון שלא נעשה על ידי גוף ממשלתי?

אסף.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

ליאור מ

09-04-14, 21:14

שאלה, אם אני מביא מברשת וצבע ומסמן דרך שכבר קיימת בשטח, האם הדרך נחשבת "מסומנת" ומעכשיו מותר לנסוע בה?

שלמי

09-04-14, 21:24

לשאלות קיטבג מקבלים תשובות קיטבג
הכל כבר נאמר ונכתב, כולל זה שהערפול בעניין הזה הוא מכוון, ולא מקרי

מגן גחון

09-04-14, 21:35

erezgur

09-04-14, 23:39

תשובה פשוטה - בשמורת טבע מותר לנוע בשבילים מסומנים (צבועים) בלבד. זה לא כולל שבילים הקיימים בשטח ומסומנים ללא צבע במפות טופוגרפיות.

מגן גחון

10-04-14, 00:17

תודה על התשובה,
יעזור בתכנון המסלול

רכס חיים

10-04-14, 01:14

ארז - אני חושש שאתה טועה.

התנועה מותרת בשמורות על כל שביל שמסומן במפה - כולל שבילים שלא מסומנים בצבע - זולתי באם סומן בשטח שהשביל סגור מסיבות שונות.

מדובר במפות לבנות שלא עודכנו כבר עשרות שנים ,ולכן יש להזהר משבילים שקיימים בשטח כבר שנים אך לא מסומנים כלל במפות.

הויכחים בשטח עם הפקחים מה מותר ומה אסור יכולים לספק חומר לארכיון שלם.

ד ו ר ו ן

10-04-14, 07:50

נראה לי שלכולם נוח התחום האפור הזה.

dice2

10-04-14, 09:29

נמרוד

10-04-14, 09:32

שלמי בקשר לערפול אני מסכים בהחלט
וכדי שלטעמך השאלה לא תשמע כשאלת קיטבג אני ינסח אותה אחרת..
האם משהוא מחברי הפורום קיבל דוח בגין נסיעה בשמורה בדרך רכב ( כאשר ישנם שני פסים לכל אורך הדרך שנראה שנסעו בהם במשך שנים,ומצויינים במפה כקוים קטועים) אך לא מסומנים בצבעי סימון שבלים?

אני לא שמעתי על מישהו שלא ניתפס וקיבל דו"ח.

בואו נחלק את המטיילים לשלוש קבוצות -

1. הרוב הגדול, הנורמטיבי, שמקבלים את הכללים כפשוטם. נוסעים על שבילים מסומנים, חונים בחניון מסודר. זה מצויין ל99% מהאוכלוסיה ול90% מהג'יפאים. יש אלפי קילומטרים של שבילים מסומנים ומוסדרים, באופן טבעי הם כוללים את הדרכים היפות והפופלריות ביותר, סימון השבילים מקל על הניווט וההתמצאות של כולנו ובגדול הוא ברכה ופרויקט יחודי וחשוב ולא ברור מאליו. מדינה שלמה מרושתת במסלולי טיול ברגל וברכב, פתוחים לכולם, נוחים ונגישים, מסומנים בצורה שמאפשרת התמצאות אבל בלי לכער ולטשטש את הטבע. אין את זה בעוד הרבה מדינות בעולם.

2. יש מטיילים שכל אחד מסיבותיו הוא, לא מסתפקים במה שמסומן ורוצים יותר. החכמים בהם, עושים מה שהם מוצאים לנכון, בשקט, נהנים, לא רצים לספר לחבר'ה ולא להתגרות בפקחים.

3. ויש את החוכמולוגים שנהנים מהויכוח, אם זה ויכוח וירטואלי בפורום ואם זה ויכוח בשטח עם פקח, ואם זה ויכוח שנגרר למשפט, שלפעמים הם גם זוכים בו כי הם חוכמולגים וחכמים יותר מהרשויות. בזכותם הרשויות מקבלות את הרוח הגבית לדרוש ולקבל עוד תקציבים ועוד חקיקה ועוד תקנים לפיקוח והדרישה של השופט לסמן לא רק במילים ובמפה אלא גם בשטח, עם האבנים הקטנות המסודרות, ואת הפלסטיקים בצידי השבילים, ואת השלטים, ואת הסגירות של מעלה זה או אחר כי הוא מסוכן... בכל משפט שמישהו זוכה נגד הרשות הוא ממש דוחף, מאלץ אותה לסגור ולהחמיר ולהקפיד יותר בעתיד.

dice2

10-04-14, 10:50

נמרוד אין בעיה עם החוקים
יש בעיה עם אנשים קטנים שמקבלים הרבה כח לידיים
אם זה כח ברכב ואם זה כח לתת דו"ח כי בא לך
שניהם רעים לנו

בועז

מוני אורבך

10-04-14, 11:33

ואני מכיר אנשים קטנים ורעים שכל הזמן מחפשים איך להתגרות בפקחים ולהראות שהם יותר חכמים...
כאשר טילתי בארץ בגיל 18 (ברגל, הדרך הכי טובה לטייל) התעצבנתי כל הזמו על זה שסוגרים איזורים.
ועוד יותר התעצבנתי על אתרי טבע והסטוריה שסוגרים ועוד לוקחים תשלום !
מאז גדלתי והבנתי שזה לצערינו רע הכרחי.
בכל מקום ששווה משהו מיד קופצים כל עם ישראל ואישתו מטנפים מלכלכים צועקים והורסים מכל הבא ליד.
המוטו שלהם הוא "זה של אף אחד, וזה מגיע לנו"
נכון זה לא הרוב, אלא מיעוט ואפילו מיעוט קטן, אבל הוא עושה רעש והרס הרבה יותר מהגודל האמיתי שלו.
ולכן שמורות טבע הם רע הכרחי שכולנו חיבים לחיות איתו.
תהיו אדבים מנומסים וממושמעים לפקחים ותראו שהם בני אדם ואפילו נחמדים.
וגם אם פעם תתקלו בפקח עצבני, תחליקו, זה עובר.
הרבה שנים אני מטייל בנגב ועד היום "טפו טפו" לא היה לי תקל עם פקחים.
יותר מזה אני תמיד מנסה להקל על עבודתם (ובפסח יש להם הרבה מאוד עבודה).
הם עושים עבודת קודש, וזה לא מליצה.
בלעדיהם לא היה לנו היכן לטייל.
אז אנא באורך רוח סבלנות והתחשבות.

ד ו ר ו ן

10-04-14, 11:35

"לא יכניס אדם לתחום השמורה ולא יחזיק בו רשתות, מלכודות, רעלים, פתיונות, כלי נשק או חמרי נפץ, אשר בעזרתם ניתן להמית בעל חיים או צומח, לפגוע בהם וללכדם ולסכן את בריאותם או להגביל את חופש תנועתם, התפתחותם, גידולם או התרבותם."

זהו ציטוט מהמסמך שהובא להלן ומכאן נובע
1. אסור לטייל עם נשק בשמורה כיוון שהפקח יכול לטעון ש"ניתן" להרוג איתן חיות למרות שאין שום כוונה כזו
2. לא מוגדר איזו רשת אסור להכניס לשמורה ולכן אסור להכניס כל רשת ובכללן רשת צל לשמורה

זו לא עמימות
זה שחור על גבי מסמך

בועז
את זה אפשר להגיד על כל אחד שמחזיק נשק, ובשביל זה יש חוק שמגדיר את השימוש ונשיאה.

זה נכון חלקית לנשק שבהגדרת הרשיון שלו מוגדר ציד,ואקדח לא נכלל בהגדרה הזו.
וגם אז, אף אחד לא יכול להגיד לך כלום אם לא ביצעת שימוש.

אתה יוצר בעיה שלא קיימת.

amitaikl

10-04-14, 11:38

מה תוקפה החוקי של מפת סימון השבילים שלא מודפסת על ידי גוף ממשלתי? ושל הסימון שלא נעשה על ידי גוף ממשלתי?

אסף.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
האם אתה מתיחס למפות של החברה להגנת הטבע או אלו של שבילנט?

ד ו ר ו ן

10-04-14, 11:44

גם וגם.
אסף מכוון לכך שהסמכות היחידה בארץ למיפוי היא מפי״י, ומי שמוציא את הסמ״ש הוא לא מפ״י, כלומר, למיקום הסימון אין תוקף משפטי אמיתי.

בפועל, הרשות מגבה את המפה בסימון בשטח, שמנחה אותך היכן השביל.

אבל כאן זה נהיה יותר מורכב..
כי רט״ג הוא לא סמכות תמרור בארץ..

עכשיו אתה מבין יותר טוב למה השטח האפור נוח ועדיף לכולם ועדיף ככה מאשר סגירות דרקוניות גורפות עד להסדרה אמיתית שאני בכלל לא בטוח שאפשרית או טובה?

צאו לטייל, תפעילו (הרבה..) שיקול דעת, רוב הפקחים שפגשתי הגיוניים ולא מחפשים אותנו בכוח-אל תיתנו להם סיבה.

איל מ

10-04-14, 11:47

אני לא שמעתי על מישהו שלא ניתפס וקיבל דו"ח.

בואו נחלק את המטיילים לשלוש קבוצות -

1. הרוב הגדול, הנורמטיבי, שמקבלים את הכללים כפשוטם. נוסעים על שבילים מסומנים, חונים בחניון מסודר. זה מצויין ל99% מהאוכלוסיה ול90% מהג'יפאים. יש אלפי קילומטרים של שבילים מסומנים ומוסדרים, באופן טבעי הם כוללים את הדרכים היפות והפופלריות ביותר, סימון השבילים מקל על הניווט וההתמצאות של כולנו ובגדול הוא ברכה ופרויקט יחודי וחשוב ולא ברור מאליו. מדינה שלמה מרושתת במסלולי טיול ברגל וברכב, פתוחים לכולם, נוחים ונגישים, מסומנים בצורה שמאפשרת התמצאות אבל בלי לכער ולטשטש את הטבע. אין את זה בעוד הרבה מדינות בעולם.

2. יש מטיילים שכל אחד מסיבותיו הוא, לא מסתפקים במה שמסומן ורוצים יותר. החכמים בהם, עושים מה שהם מוצאים לנכון, בשקט, נהנים, לא רצים לספר לחבר'ה ולא להתגרות בפקחים.

3. ויש את החוכמולוגים שנהנים מהויכוח, אם זה ויכוח וירטואלי בפורום ואם זה ויכוח בשטח עם פקח, ואם זה ויכוח שנגרר למשפט, שלפעמים הם גם זוכים בו כי הם חוכמולגים וחכמים יותר מהרשויות. בזכותם הרשויות מקבלות את הרוח הגבית לדרוש ולקבל עוד תקציבים ועוד חקיקה ועוד תקנים לפיקוח והדרישה של השופט לסמן לא רק במילים ובמפה אלא גם בשטח, עם האבנים הקטנות המסודרות, ואת הפלסטיקים בצידי השבילים, ואת השלטים, ואת הסגירות של מעלה זה או אחר כי הוא מסוכן... בכל משפט שמישהו זוכה נגד הרשות הוא ממש דוחף, מאלץ אותה לסגור ולהחמיר ולהקפיד יותר בעתיד.

אני חושב שהתשובה שלך לא עוזרת לפות"ש ואני גם חושב שפספסת בגדול לגבי המטרה שלו.
בתור אחד שתכנן זה עתה טיול גם באני התחבטתי בשאלה של שבילים מסומנים במפה אך ללא סמ"ש (ואם הדיון הזה היה נפתח לפני שבועיים זה היה עוזר לי מאד). מכיוון שרבים פה בפורום נוקטים בגישה של "הכל בשושו, לכל דבר יש מניע נסתר וכל הפקחים רעים" לא היתה תשובה חד משמעית. עד כמה שאני ידעתי היה איזשהו חוק שאומר שאסור לנסוע בדרכים שאינן סמ"ש, אבל מכיוון שכאן כל שאלה תמימה הופכת ל"שאלת קיטבג" לא ידעתי באמת וזה היה בגדר של שמועה או נראה לי (בסוף אגב כן היתה נסיעה קצרה בשביל כזה שנמצא בשטח אש פעיל שברור שנעשה בו שימוש יומיומי ועדיין, אם הייתי יודע בוודאות שאסור, הייתי מאריך ועוקף אבל היה נוח לי "לעצום עיניים").
גישה כזו (אם החוק באמת אוסר) לא היתה עוזרת לי אם פקח היה תופס אותי נוסע (בתמימות) על שביל מסומן שאינו סמ"ש. וכך גם הגישה של "אסור לשאול.

מכאן אני מציע להבין שלא כל שאלה נשאלת כהתגרות והתחכמות.

ובמאמר מוסגר לתגובה שלך. לאנשים במספר 2 יש הגדרה אחת - עבריינים. לא אומר שאני לא כזה אבל בטח שלא אקרא לעצמי חכם. אם אני חורג מהחוק אני יודע שזה נובע מחולשת אופי ולא מחכמה.

מסכים איתך שלהעיר שדים מרבצם בצורה של ללכת בכוונה להתנגח ברשויות זה הדבר הכי פחות חכם אבל לא נראה לי שזה הכיוון של פות"ש.

יצא יותר ארוך משתכננתי, עמכם הסליחה.

rlzel

10-04-14, 12:29

אכן.. שאלות מעניינות. ומה תוקפה החוקי של מפת סימון השבילים שלא מודפסת על ידי גוף ממשלתי? ושל הסימון שלא נעשה על ידי גוף ממשלתי?

אסף.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

לא חושב שזה משנה מה התוקף של מפת סימון שבילים, אם אתה מקבל דוח זה על כך שאתה נוסע על שביל שאינו מסומן בשטח ללא קשר למפה,בשום מקום לא מוזכרת המפה כתנאי. הרי אם יש שבילים שמסומנים בשטח ואינם מעודכנים במפות לא תקבל דוח על שימוש בהם.
לא נראה לי שיש בעיה חוקית עם העובדה שהרשות משתמשת בוועדה לסימון שבילים כ"קבלן" חיצוני לסמן עבורה שבילים, חוקיות השבילים המסומנים לא נפלה עדיין בבית משפט למיטב ידיעתי,כן היו בעיות עם הסימון ברור או לא, בין השאר כיוון שאין בשטח הבדל בין סימון לרכב ולהולכי רגל.

asafk

10-04-14, 12:34

שביל מסומן במפה - חוקית - שביל מסומן במפה של מפ"י.
הסימונים בצבע לא מוזכרים בחוק למיטב ידיעתי, גם לא סימון השבילים בשטח.

אבל כאמור.. הדיון גם לדעתי מיותר.

אסף.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

השמשוני יחיעם

10-04-14, 13:21

אצלי במפה כל השבילים מסומנים (:

אדר_ק

10-04-14, 14:35

נזכרתי שצריך להחזיר לך העותק שאצלי.

86290

ד ו ר ו ן

10-04-14, 15:41

הראל,
ההשגה היחידה אך מהותית היא שהסמ״ש מהווה תמרור לכלי רכב, ורט״ג ובטח עמותת הסמ״ש אינן רשאיות לתמרור כלי רכב..

אבל החוכמה היא להשלתלב, לא להיות צודק מולם אחרת נפסיד.

shahav

10-04-14, 18:32

תשובה פשוטה - בשמורת טבע מותר לנוע בשבילים מסומנים (צבועים) בלבד. זה לא כולל שבילים הקיימים בשטח ומסומנים ללא צבע במפות טופוגרפיות.

1++++
נוסעים לפי הסימונים, בלי וויכוחים, בלי התחכמויות:: זה מסומן במפה הזו, ההיא, אמא שלי צבעה ...

סע ותהנה.

ד ו ר ו ן

10-04-14, 19:37

תשובה פשוטה - בשמורת טבע מותר לנוע בשבילים מסומנים (צבועים) בלבד. זה לא כולל שבילים הקיימים בשטח ומסומנים ללא צבע במפות טופוגרפיות.

אז איך אתה מסביר שבילים ללא סמ״ש, בתחומי שמורה עם סימון ג׳יפ (בלי x), עליהם?

כלומר, יש שבילים ללא סמ״ש שמותרים בתנועה, ללא שום סימון בשטח עם אבנים צבועות.