אבנר ברוך
10-04-14, 14:18
פסח בפתח וכולנו עסוקים בהכנות אחרונות לטיול הכי שווה והכי מהנה בשנה...
אז כחלק מההכנות, אני משתף אתכם כאן ועכשיו ניתוח עבודות של צלם מפורסם וידוע - Steve McCurry.
בהפסקת הצילומים הבאה שלכם, תחשבו עליו שאתם מצלמים בשטח...
רובכם מכירים את הצילום המפורסם של הילדה האפגנית מ 1985. 18 שנה לאחר מכן, חזר הצלם STEVE McCurry לצלם את אותה נערה, מצולקת מסימני הזמן והחיים הקשים.
86289
במסגרת סדנאות הצילום שאני מעביר, אני מקיים עם המשתתפים ניתוח צילומים מפורסמים ודיון פתוח בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות של הצלם.
כשם שבציור מורגשת תנועת מכחולו של הצייר, גם בצילום טביעת האצבע של הצלם תורמת לסגנון אישי וייחודי.
כיצד הצליח סטיב לצלם תמונה כל כך חזקה? התשובה טמונה בטכניקה האופיינית לו ואותה אנסה לתמצת כדלקמן:
שימוש באור טבעי ורך – לעולם לא תמצאו שילובים של אור קשה ורך בפני המצולמים של סטיב. סטיב ממקם את עצמו בצורה כזו שפני המצולם תמיד יהיו חשופים לאור רך ולא ישיר. הדבר מתבטא בתווי פנים מדוייקים, צבעים רוויים ויצירת אינטימיות בתמונה.
תזמון – צילומיו אמנם נראים אקראיים אך ברוב המקרים סטיב ישוטט וילמד את האזור והנפשות הפועלות בו בטרם יחל בצילומים. בחינה מקדימה של אזור הצילום מאפשרת לצלם חשיפת מוקדי עניין (קירות צבעוניים, הרגלים מקומיים, ארועים שעומדים להתרחש, יצירת קשר עם אנשי מפתח וכדומה).
שימוש ברקע להדגשת הנושא – כל הפרטים ברקע צילומיו של סטיב נבחרים בקפידה. לרוב הכלל המנחה את סטיב יהיה ניגודיות (CONTRAST), זהו סוד צילומיו. בתמונה המצורפת, סטיב רצה שנתמקד במגזין שמחזיקה האישה בידיה, לכן רוב התמונה כהה, כולל צבע הקיר. אני ממליץ בחום לנתח את היחס בין גוון הפנים לגוון הרקע בצילומיו הנבחרים בקישור המצורף למטה.
צמצם פתוח – זהו "נשק יום הדין" של כל צלם דיוקנאות. בעזרת פתיחת הצמצם מטשט סטיב את הרקע וכך הוא מבודד את הנושא. מפתח הצמצם הגדול של העדשות המקצועיות של סטיב מאפשר לו לצלם בתנאי תאורה חלשים המאפיינים את רוב צילומיו.
עדשה מקרבת (טלפוטו) – לא מדובר בעדשת 200 מ"מ כמו שהרוב חושבים אלא בעדשה יותר קומפקטית ונוחה לתפעול. רוב צילומיו של סטיב נעשות בעזרת עדשת 105מ"מ ו 50 מ"מ. עדשות אלו מספקות את הפרופורציה המושלמת, ללא עיוותים, מיקום קרוב יחסית למצולם ובו זמנית יכולת בידוד הנושא מהרקע.
מיקוד בעינים – זהו כלל מספר אחד בצילומי דיוקנאות וסטיב מיישמו בצורה מושלמת. כדי להדגיש את צבע העיניים, סטיב מתמקם בזווית אל המצולם וכך הוא מאלצו לסובב את גלגלי העינים. פעולה זו, בתוספת צבע הרקע ופרטי הלבוש מדגישים את עיני המצולם.
תת-חשיפה קלה להדגשת הצבעים – צילום בתת חשיפה מדגיש את הצבע אך חשוב לזכור כי נדרש חיישן אור באיכות גבוהה בצילום בטכניקה זו. ברוב צילומיו המפורסמים נעזר סטיב בסרט שקופיות המגיב טוב יותר לתת-חשיפה.
מבזק – ישנם צלמים שמחזיקים בסוג של אמונה תפלה כי אור המבזק פוגע באמינות הרגע...בטיפים קודמים הדגשתי את חשיבות המבזק בחשיפת פרטי לבוש וצבע. למרות שסטיב מרבה לצלם באור טבעי ורך, לעיתים הוא לא נרתע לשלוף מבזק על מנת להרוות את הצבעים.
אני ממליץ בחום להיכנס לאתר המצורף ולבחון את עבודותיו המדהימות של סטיב מקארי.
הנאה בטוחה ומהנה!
http://stevemccurry.com/galleries/portraits
ניפגש בפסח,
אבנר
אז כחלק מההכנות, אני משתף אתכם כאן ועכשיו ניתוח עבודות של צלם מפורסם וידוע - Steve McCurry.
בהפסקת הצילומים הבאה שלכם, תחשבו עליו שאתם מצלמים בשטח...
רובכם מכירים את הצילום המפורסם של הילדה האפגנית מ 1985. 18 שנה לאחר מכן, חזר הצלם STEVE McCurry לצלם את אותה נערה, מצולקת מסימני הזמן והחיים הקשים.
86289
במסגרת סדנאות הצילום שאני מעביר, אני מקיים עם המשתתפים ניתוח צילומים מפורסמים ודיון פתוח בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות של הצלם.
כשם שבציור מורגשת תנועת מכחולו של הצייר, גם בצילום טביעת האצבע של הצלם תורמת לסגנון אישי וייחודי.
כיצד הצליח סטיב לצלם תמונה כל כך חזקה? התשובה טמונה בטכניקה האופיינית לו ואותה אנסה לתמצת כדלקמן:
שימוש באור טבעי ורך – לעולם לא תמצאו שילובים של אור קשה ורך בפני המצולמים של סטיב. סטיב ממקם את עצמו בצורה כזו שפני המצולם תמיד יהיו חשופים לאור רך ולא ישיר. הדבר מתבטא בתווי פנים מדוייקים, צבעים רוויים ויצירת אינטימיות בתמונה.
תזמון – צילומיו אמנם נראים אקראיים אך ברוב המקרים סטיב ישוטט וילמד את האזור והנפשות הפועלות בו בטרם יחל בצילומים. בחינה מקדימה של אזור הצילום מאפשרת לצלם חשיפת מוקדי עניין (קירות צבעוניים, הרגלים מקומיים, ארועים שעומדים להתרחש, יצירת קשר עם אנשי מפתח וכדומה).
שימוש ברקע להדגשת הנושא – כל הפרטים ברקע צילומיו של סטיב נבחרים בקפידה. לרוב הכלל המנחה את סטיב יהיה ניגודיות (CONTRAST), זהו סוד צילומיו. בתמונה המצורפת, סטיב רצה שנתמקד במגזין שמחזיקה האישה בידיה, לכן רוב התמונה כהה, כולל צבע הקיר. אני ממליץ בחום לנתח את היחס בין גוון הפנים לגוון הרקע בצילומיו הנבחרים בקישור המצורף למטה.
צמצם פתוח – זהו "נשק יום הדין" של כל צלם דיוקנאות. בעזרת פתיחת הצמצם מטשט סטיב את הרקע וכך הוא מבודד את הנושא. מפתח הצמצם הגדול של העדשות המקצועיות של סטיב מאפשר לו לצלם בתנאי תאורה חלשים המאפיינים את רוב צילומיו.
עדשה מקרבת (טלפוטו) – לא מדובר בעדשת 200 מ"מ כמו שהרוב חושבים אלא בעדשה יותר קומפקטית ונוחה לתפעול. רוב צילומיו של סטיב נעשות בעזרת עדשת 105מ"מ ו 50 מ"מ. עדשות אלו מספקות את הפרופורציה המושלמת, ללא עיוותים, מיקום קרוב יחסית למצולם ובו זמנית יכולת בידוד הנושא מהרקע.
מיקוד בעינים – זהו כלל מספר אחד בצילומי דיוקנאות וסטיב מיישמו בצורה מושלמת. כדי להדגיש את צבע העיניים, סטיב מתמקם בזווית אל המצולם וכך הוא מאלצו לסובב את גלגלי העינים. פעולה זו, בתוספת צבע הרקע ופרטי הלבוש מדגישים את עיני המצולם.
תת-חשיפה קלה להדגשת הצבעים – צילום בתת חשיפה מדגיש את הצבע אך חשוב לזכור כי נדרש חיישן אור באיכות גבוהה בצילום בטכניקה זו. ברוב צילומיו המפורסמים נעזר סטיב בסרט שקופיות המגיב טוב יותר לתת-חשיפה.
מבזק – ישנם צלמים שמחזיקים בסוג של אמונה תפלה כי אור המבזק פוגע באמינות הרגע...בטיפים קודמים הדגשתי את חשיבות המבזק בחשיפת פרטי לבוש וצבע. למרות שסטיב מרבה לצלם באור טבעי ורך, לעיתים הוא לא נרתע לשלוף מבזק על מנת להרוות את הצבעים.
אני ממליץ בחום להיכנס לאתר המצורף ולבחון את עבודותיו המדהימות של סטיב מקארי.
הנאה בטוחה ומהנה!
http://stevemccurry.com/galleries/portraits
ניפגש בפסח,
אבנר