צפייה בגרסה מלאה : Article: טיול ג'יפים: Rubicon trail - Shomron edition
ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/content.php/3346-%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%92-%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-Rubicon-trail-Shomron-edition
יופי של הרפתקאות !!
מסוג הדברים שמדברים עליהם שנים אח"כ בבור.
אהבתי את הסיפור על הג'יפלס עם ה110 הלבן,יש שמועות עקשניות שהוא שוקל להחליף לטרופר...
בוגי
דרור, התעלית על עצמך ...שוב....
כתבה משובחת על חבורת אנשים יוצאי דופן בניצוחו של גיתאי מולך עמו ישראל, יהודה והשומרון.
אני נושא בכבוד את צלקות הקרב שרכשתי בטיול הקודם ומחכה בקוצר רוח להצטרף שוב.
תודה תודה...
אחרי ה"ניצחון" הזה על הואדי, שעוד אחד כמוהו ואבדנו, אנחנו שוקלים גיבוש רשימת דרישות יסוד להצטרפות דיפנדרים;)... ארבע ציריות מחוזקות זה המינימום... כידוע לכולם, כל עוד הדיפנדר תקין הוא נהדר, אבל כשקורה משהו (הציריות מתפוררות כמו ביסקוויטים) פאק, אלומיניום או לא, הנבלה הזו כבדה! אתה מדמיין לעצמך איך זה מרגיש לגרור דבר כזה בתוואי כזה?
לעניין שי... הוא לא סיפר לאף אחד, לא בטוח שהוא ישמח לאאוטינג שאני עושה לו - מין הסתם עבורו להיות ג'יפלס בטיול כזה זה מבאס, בטח בסיטואציה שקרתה לו (פעמון ציריה קדמית שנשבר על ההתחלה) אז באחד הקטעים הוא נהג בסופה. לא הרבה, אולי 100-200 מטר. ירד עם חיוך דבילי וסינן בשקט, שאני לא אשמע, "איזה כיף האוטו הזה"... הוא רק שכח שמי שלא רואה טוב, דווקא שומע מצוין.
כתיבה מעולה וחוויה שנשמעת כאלו לקחו אותה מאיזה מערבון קלינט איסטווד כולל המכוער. עושה חשק לצאת לאיזה מסע כזה
נכון לרגע זה, הייתי ממליץ לחכות קצת עד שהעניינים באיו"ש יירגעו קצת.
מעבר לזה - לעניות דעתי הלא מלומדת, נקודה אחת בוואדי המדובר בעייתית ביותר למעבר, אם לא כמעט בלתי עבירה - כן, גם לכלים גיבורים יותר שלנו - ללא אותן שפאלות מסיביות.
שפאלות משפאלות ,איפה "אני בתמונה"
איפה כל התמונות?
גל
הנה הוא התעורר...
מכל היום המר והנמהר הזה, נמצאה רק תמונה אחת של גל (חפשו אותו בגלריה)
ככה זה כשהמנוול הזה, אחד הנהגים הטובים שאני מכיר, מגיע לנו עם סופה סטנדרטית, נמוכה, בלי נעילות ומדאיג אותנו מה יהיה - ואז מה שקורה זה שהוא מצליח לעבור בלי לייצר דרמות ופוזות פוטוגניות. אחר כך הוא עוצר בצד, מכבה האוטו, זורק כמה אבנים והולך הצידה לפתוח את הנרגילה.
פלא שאין מה לצלם?
אוהבים אותך ודיר בלק שאתה לא מגיע לפעם הבאה...;)
תודה תודה...
אחרי ה"ניצחון" הזה על הואדי, שעוד אחד כמוהו ואבדנו, אנחנו שוקלים גיבוש רשימת דרישות יסוד להצטרפות דיפנדרים;)... ארבע ציריות מחוזקות זה המינימום... כידוע לכולם, כל עוד הדיפנדר תקין הוא נהדר, אבל כשקורה משהו (הציריות מתפוררות כמו ביסקוויטים) פאק, אלומיניום או לא, הנבלה הזו כבדה! אתה מדמיין לעצמך איך זה מרגיש לגרור דבר כזה בתוואי כזה?
לעניין שי... הוא לא סיפר לאף אחד, לא בטוח שהוא ישמח לאאוטינג שאני עושה לו - מין הסתם עבורו להיות ג'יפלס בטיול כזה זה מבאס, בטח בסיטואציה שקרתה לו (פעמון ציריה קדמית שנשבר על ההתחלה) אז באחד הקטעים הוא נהג בסופה. לא הרבה, אולי 100-200 מטר. ירד עם חיוך דבילי וסינן בשקט, שאני לא אשמע, "איזה כיף האוטו הזה"... הוא רק שכח שמי שלא רואה טוב, דווקא שומע מצוין.
חזק דרור.
זה מזכיר לי תגובות דומות שמגיעות מכמה בעלי טויוטה היילקס שסוגדים לרכב שלהם יותר מהרגיל, ועולים לסיבוב על TJ או JK משופר.
דרור, איך יצאתם בלעדי (החגית של החגיתאי), כתבה מעולה על אנשים ומכונות שכנראה לא מוברגים עד הסוף ..
עד העונג הבא
חגיתאי
- - - Updated - - -
אגב, אני לא בטוחה שהשם הראוי הוא רוביקון לטיול הזה - השפאלות הן אלו שצלחו לכם את הדרך :-)
לעניין שי... באחד הקטעים הוא נהג בסופה. לא הרבה, אולי 100-200 מטר. ירד עם חיוך דבילי וסינן בשקט, שאני לא אשמע, "איזה כיף האוטו הזה"... הוא רק שכח שמי שלא רואה טוב, דווקא שומע מצוין.
לא מסנן בשקט .
אמרתי את זה גם אחרי הטיול בחושנה וגם אחרי הסיבוב בטיול הזה - אוהב מאוד את האוטו שלך ,הוא כיפי לנהיגה בטח שבשטח כזה. יחד עם זאת אתה חייב לעשות משהו עם המושבים האלו בדרך הביתה הוא היה פחות כיפי לזכותו יאמר שהוא היה במצב נסיעה :)
(הפעם זה אני...)
כמה הע\ארות:
1. אורך המסלול שהספקנו לעבור הוא 13.5 ק"מ על המפה.
2. המעיין - עין א-תחתא - מקום מעולה לעצירה והתרעננות. את הנביעה מזרימים אל תוך 3 חביות פלסטיק גדולות והמים קרירים, צלולים ומצויינים גם לשתיה.
3. עכשיו הזמן המתאים ביותר לטיולים ביו"ש. כל צה"ל בפנוכו והרעים לא מוציאים את האף מהחלון.
4. אינני מולך על אף אחד, אני יהודי פשוט ששמח בכל טיול שיוצא לאזורים הללו, בין אם בהובלתי ובין ביוזמת כל אחד אחר. לידיעה, כ-70-80% מההסטוריה של עם ישראל מתרכזת ביהודה, שומרון וירושלים.
5. חובה למנות מראש אחראי אבטחה בקבוצה. הנהגים, ובטח לא המוביל, אינם פנויים להתעסק עם זה.
6. שתי כננות חשמליות הן חובה במסלול זה, עדיף יותר. אנחנו יצאנו עם שתיים ונשארנו כבר מההתחלה עם אחת; אם גם היא היתה שובקת חיים - והיא היתה קרובה לזה מאד - היינו נאלצים להשתמש בכננת גיבוי טירפור בעבודה קשה מאד.
7. גלגלות הכפלת כח הן חובה.
8. אחרי שהכלי הראשון צולח את ה-200 מטרים הקשים מאד (כי השאר 'רק' קשה), השאר יכולים לעבור בצורה חלקה יחסית בעזרת כיוון מקצועי 360 מעלות.
בהצלחה
גיתאי
האם המסלול מישורי או כולל מפלים תלולים כמו בכמריר ?
לא יודע אם לקרוא לזה "מישור".
אתה יורד לתוך ואדי ואז מתחיל לחצות אותו מצד לצד.
בהתחלה זה באמת פסטורלי ושום דבר לא קשה, כמו שסביון העיר - כל טרופר/פאג'רו/פראדו וכו' ירגיש בסדר גמור. אבל לאט לאט הערוץ נהיה צר וכל העסק הופך צפוף וקשה וחלקים מתחילים להתפרק מהרכבים. לא רוצה לחשוב מה יקרה שם לפגושי פלסטיק, מפתנים ושאר חלקי SUV....
הסלעים הופכים להיות גדולים, מתחילים מפלים, גבים, ירידה אחת תלולה בשפ"צ מאוד מפחיד, ואז נכנסים לקטע הכי קשה.
יש גב אחד עמוק שאי אפשר לעקוף מהצדדים בגלל שהסלעים שם באמת גדולים מדי, ואתה מוכרח להעביר מעליו את צד ימין של הג'יפ, וכאן בלי השפאלה אתה בבעיה.
"אחר כך זה מתמתן" כמו שגיתאי אוהב להגיד. שוב מלחמה עם הערוץ וחציות מצד לצד, כאשר הפעם מצטרפות גם עליות קטנות, תלולות ותחוחות ודי רעות אבל זה כבר באמת בקטנה. אם הדיפנדר לא היה שובר שם ציריות, היינו זורמים שם בקלות ואולי מספיקים עוד משהו עד הערב.
בקיצור - מסלול כיף אמיתי. אבל לא לכל אחד ולא לכל רכב. למי כן? לג'יפים אמיתיים, היילקסים, דיפנדרים (או דיסקברים דור ראשון משופרים), סמוראים. למי לא? כנראה שלכל היתר. לא שלא יעברו, אבל חבל על הנזקים.
ולקרוא לצינור ולשלושת החביות "מעיין".... נו שויין. לא כל מה שטוב לעיזים פלסטיניות מרשים אותי, אבל לפחות המים מהצינור קרירים ומרעננים.
כל הכבוד.
איזור שנמצא ממש "מתחת לאף" במיוחד לירושלמים ובודדים זכו לטייל בו.
כל יהודה ושומרון הם "מתחת לאף". מקסימום שעה נסיעה רגועה מהמרכז.
הסיכון הבטחוני, או למען האמת - הדעה הרווחת על קיומו של סיכון כזה, מונעים מרבים להגיע לשם.
הנה הוא התעורר...
מכל היום המר והנמהר הזה, נמצאה רק תמונה אחת של גל (חפשו אותו בגלריה)
ככה זה כשהמנוול הזה, אחד הנהגים הטובים שאני מכיר, מגיע לנו עם סופה סטנדרטית, נמוכה, בלי נעילות ומדאיג אותנו מה יהיה - ואז מה שקורה זה שהוא מצליח לעבור בלי לייצר דרמות ופוזות פוטוגניות. אחר כך הוא עוצר בצד, מכבה האוטו, זורק כמה אבנים והולך הצידה לפתוח את הנרגילה.
פלא שאין מה לצלם?
אוהבים אותך ודיר בלק שאתה לא מגיע לפעם הבאה...;)\ישר כוח ובריאות ,לטיולים כאלו אני לא אגיע??!,עם חברייה כזו,עושה לי חשק גם לעבור דירה ולגור,גל
כל יהודה ושומרון הם "מתחת לאף". מקסימום שעה נסיעה רגועה מהמרכז.
הסיכון הבטחוני, או למען האמת - הדעה הרווחת על קיומו של סיכון כזה, מונעים מרבים להגיע לשם.
שבו אותך לגמרי.. הסלעים סנוורו אותך.
אירועי השבועיים האחרונים לא המחישו יפה שהשטח תמיד רוחש מלמטה?
דרור, בניגוד לעיזים פלסטיניות, אנחנו יכולים להוריד חולצה (ואולי גם קצת בטן :rolleyes:) ולהכנס לחבית...
דרור, בניגוד לעיזים פלסטיניות, אנחנו יכולים להוריד חולצה (ואולי גם קצת בטן :rolleyes:) ולהכנס לחבית...
ואת אריק?
תודה תודה...
אחרי ה"ניצחון" הזה על הואדי, שעוד אחד כמוהו ואבדנו, אנחנו שוקלים גיבוש רשימת דרישות יסוד להצטרפות דיפנדרים;)... ארבע ציריות מחוזקות זה המינימום... כידוע לכולם, כל עוד הדיפנדר תקין הוא נהדר, אבל כשקורה משהו (הציריות מתפוררות כמו ביסקוויטים) פאק, אלומיניום או לא, הנבלה הזו כבדה! אתה מדמיין לעצמך איך זה מרגיש לגרור דבר כזה בתוואי כזה?
לעניין שי... הוא לא סיפר לאף אחד, לא בטוח שהוא ישמח לאאוטינג שאני עושה לו - מין הסתם עבורו להיות ג'יפלס בטיול כזה זה מבאס, בטח בסיטואציה שקרתה לו (פעמון ציריה קדמית שנשבר על ההתחלה) אז באחד הקטעים הוא נהג בסופה. לא הרבה, אולי 100-200 מטר. ירד עם חיוך דבילי וסינן בשקט, שאני לא אשמע, "איזה כיף האוטו הזה"... הוא רק שכח שמי שלא רואה טוב, דווקא שומע מצוין.
רגע רגע....אתה מקניט את הדיפנדריסטים????
עכשיו ברצינות, זו אכן בעיה, נעילות בכרכרה הזאת מחייבות ציריות מחוזקות אבל מצד שני, המסלולים של גיתאי (עם או בלי הכנה) נראים תובעניים יותר מטיול לטיול :), צריך ביצים של ברזל (ואני לא מתכוון רק לביצי הדיפרנציאל), קסדות-קשר וספר תהילים בתא הכפפות.
לגבי עניין האבטחה, לא עדיף להשתמש בחברת אבטחה פרטית לנושא? (בהנחה שלא לכל קבוצת מטיילים יש גישה לנשקים אישיים).
מסלולי ההרפתאות בסגנון הזה הם כאמור, לא לכל אחד.
הן מבחינת סוג הרכבים והדיגום/שיפורים/ציוד שנדרשים והן בכל מה שקשור לנסיון הרב בנהיגת שטח ובניווט שנדרש כאן, וכמובן עניין הבטחון האישי.
אני מוצא לנכון להזהיר שוב:
זה לא טיול למשפחות. בוודאי לא עם ילדים.
זה לא טיול ל-SUV מפונפנים. ממש לא. גם אלה מביניהם שאיכשהו יעברו, יתרסקו שם לחתיכות. אני לא צוחק. חבל על הנזקים.
זה לא טיול לאנשים שלא מנוסים בנהיגת שטח, ניווט, חילוצים, מכונאות שדה וכו'.
זה לא טיול לאנשים שאינם כשירים ב-100% מהבחינה הפיזית. במהלך מעבר מכשולים קיצוניים נדרשת עבודה פיזית מאומצת!
זה לא טיול שיוצאים אליו ללא כמה אנשים שנושאים כלי נשק וגם מיומנים בשימוש בהם. איך לארגן כלי נשק, האם בצורת חברת אבטחה וכו' - זה כבר עניין שלכם.
לכן כל זה גם לא כתוב במתכונת של טיול רגיל. אלא רק סיפור על טיול, פלוס כמה עצות וכללים למי שבכל זאת נדלק ומתכוון לעשות את זה. (כי רבים נדלקו, אני מבטיח לכם. רשימת הממתינים להצטרף לטיול הבא ארוכה מאוד) לכן לא צירפנו גם קובץ מסלול וכו' - מי שירצה לנסוע לשם והוא לא רק בעל ביצים גדולות אלא גם ג'יפאי רציני, יידע לשבת על מפות ותצ"אות ולתכנן את עצמו, את הקבוצה שלו ואת המסלול שלו.
רק דבר אחד, בחיאת רבקום - כל האזהרות מגיעות מהנסיון שלנו שנרכש בהרבה זיעה. אל תחפפו ואל תזלזלו אפילו בקוצו של בדל קלמנטינה - המסלול קשה באמת. התנאים שמסביבו מיוחדים ותובעניים. צריך להיערך היטב מראש.
לגבי השטח הרוחש - הוא תמיד רחש, הוא לעולם לא יפסיק לרחוש.
הנסיון מלמד שהתנועה על כבישי איו"ש מסוכנת יותר מהטיולים בשטח שם. בנוסף, לי אישית נראה שהסיכוי שתיקלעו שם לתאונת דרכים פשוטה בכביש בגלל "תרבות" הנהיגה המטורפת של המקומיים, גבוה יותר מהסיכוי שתיקלעו לאירוע פח"ע... אבל זו כאמור רק דעתי.
רבים מבין החברים הקרובים שלי, אנשים טובים שאכפת להם ומודאגים באמת ובתמים, כבר ירדו עלי שזה חוסר אחריות לטייל שם. יש להם טיעונים כבדי משקל שאין לי מה להתווכח איתם. הבעיה היא שאני רואה את החיים בארץ הזו מנקודת מבט קצת שונה ומודה שלקחנו סוג של סיכון. לטעמי, הסיכון הזה אינו גדול יותר מזה שלוקחים כל אלה שמטפסים במעלות הר טוב למשל, או בורדית/זיק/מחמל/גרופית וכו', כאשר הסיכוי להתהפך ולהתגלגל כולל כל רפרטואר הפגיעות הגופניות האפשריות, גדול יותר לדעתי מהסיכוי להיתקל בפח"ע בטיול בשומרון.
דרור, מבחינת הצבא, הוא אשכרה מאשר לטייל שם?
אני מנסה לחשוב מה הפתרון שהצבא ייתן לקבוצה שקצת הסתבכה יתר על המידה באיזור כזה. חתיכת כאב ראש.
(יצא לי לשרת באזור הזה באחד מהמילואים. די מזמן. קשה לומר שהביקור בכפרים הצמודים למסלול הזה היה סימפטי...)
אבל בלי שום קשר, הכתבה הזו מתארת בצורה מהפנטת את החוויה יוצאת הדופן שעברתם.
אגב, טיולים רגליים באיזור הזה גם הם משהו ששווה לשקול.
אנחנו לא נכנסים לשטחי A. זה לא רק מסוכן אלא גם אסור על פי חוק ומהווה עבירה פלילית.
אם אתה מתכנן לעבור בשטח B אתה צריך אישור מהצבא. מבקשים אישור בדרכים המקובלות ומקבלים, או שלא.
אם לא מקבלים אישור - משנים את המסלול. זה הכל. אנחנו לא מטומטמים.
פעם אחת קיבלנו ליווי של שלושה חיילים חמושים שנסעו איתנו, ברכבים שלנו. מבחינתם זה היה יום כיף - טיול ג'יפים, במקום עוד יום מבאס של שמירות, תורנויות וכו'.
בשטחי C לא נדרש אישור.
אל תשכח שחיים שם עשרות אלפי ישראלים שנוסעים יום יום בכבישים. התנועה לטיול ובחזרה ממנו היא על כביש 60 שמהווה ציר תנועה ראשי באיו"ש עם יישובים ישראליים רבים לאורכו והתנועה עליו של כלי רכב ישראליים, גם בשעות הקטנות של הלילה, די ערה.
טיולים רגליים מתקיימים כל הזמן. הרבה אנשים עושים את זה, יש קבוצות מאורגנות.
דרור, השאלה שלי הייתה ספציפית למסלול שעשיתם.
כל מה שכתבת מוכר וידוע. ועדיין, אותי באופן אישי זה טיפה הפתיע שהצבא אישר לטייל עם ג'יפ במסלול שעובר ק"מ מדיר דיבון ורמון.
בוא נגיד שבמידה והייתם מאיזושהי סיבה צריכים לחזור דרך הכפרים האלו בכביש ולא דרך הציר לכיוון מעלה מכמש הכתבה הזו היתה כתובה קצת אחרת.
להוסיף על מה שדרור כתב - ניתן לטייל בשטחי A אבל אך ורק באישור מפורש מהחטמ"רים הרלבנטיים, כבר עשינו זאת בטיולים קודמים כמו שצויין.
אחת הסיבות החזקות להקפדה יתרה על קוצה של כל המלצה שנאמרה פה, היא שלא ליפול למעמסה על הצבא מכל סיבה שהיא (תקיעה על עבירות \ תקיעה על מכונאות \ בעיה רפואית \ בעיה בטחונית) ולגרום לשרשרת תגובות לא רצויה, וגם להוצאות ציבור מיותרות (ע"ע חילוצים מוסקים של מטיילים לא אחראיים שיורדים למדבר יהודה ללא מים...).
דרור - למה אתה אומר שזה לא טיול משפחות, לא שמת לב איך אשתי התבאסה רצח מזה שלא יכלה לבוא מסיבות של טרום-הרחבת-המשפחה?
- - - Updated - - -
לגבי טיולים רגליים ביו"ש רבתי, יש קבוצה מצויינת שאנחנו גם משת"פים איתם מאחורי הקלעים בשם "עמיתים לטיולים". הם מוציאים - בהתנדבות - טיולים רגליים למקומות שלא חלמתם להגיע אליהם, והכל באישור הצבא. עצם העובדה שהם הצליחו, אחרי מאמצים כבירים, להביא את הצבא לאשר טיולים כאלו זה הישג מדהים לכשעצמו.
ככל הנראה נתחיל בשת"פ רחב יותר איתם למטרת הוצאת טיולים ג'יפים גם לרכבים רכים יותר מסופות.
חגית, אשתו היקרה של גיתאי, שמי שלא מכיר אותה לא יודע עד כמה היא קשוחה ומגניבה יותר מהרבה ג'יפאים מסוקסים שאני מכיר, לא נכנסת למשבצת של "טיול משפחות"...
נראה לי שבגלל זה הוא התחתן איתה.
ימים אחרונים של הריון זה אחלה תירוץ, אבל לי נראה שהיא לא באה כי היתה בטוחה שהולך להיות סתם טיול רגוע, זאת אומרת משעמם.
בפעם הבאה היא כבר לא תוותר.
יונתן, אני לא צריך לספר לך איך נראית מפת איו"ש, מנוקדת בכתמי שטחי A, B, ו-C בערבוביה. נכון שבהרבה מסלולים אנחנו עוברים לעתים קרוב לכפרים, אבל ממש לא נכנסים אליהם.
בוא ונאמר שעם כל החזה הנפוח שלנו והפוזה הניאנדרטלית בג'יפים פתוחים, אנחנו באמת לא לוקחים סיכון מיותר. לא נקצר דרך כפר ולא נעצור להפסקת צהרים במדרון מול בתים של כפר כלשהו... למרות שאני משוכנע שרובם ככולם לא טרוריסטים אלא אנשים פשוטים שרוצים לחיות את חייהם בשקט ואין להם שום דבר נגד מטיילים - כל שזה תלוי בי, צריך להשתדל לא להיות במגע כלשהו איתם למעט שלום שלום אם במקרה עובר לידנו איזה רועה. הטיולים האלה הם ב"חתימה נמוכה" אם תרצה, ואנחנו עושים הכל כדי לא להיות שיחת היום שם. שהם ימשיכו בשגרת יומם ואנחנו נמשיך בטיול שלנו.
חשוב מאוד להוסיף - כשיוצאים לטייל שם, צריך להקפיד להגיע מתודלקים עד הפקק ומצויידים באוכל ושתייה מהבית - או לתדלק רק בתחנות שצמודות לישובים ישראליים (נקודת המפגש/כינוס היא כמעט תמיד בתחנות דלק שבכניסות ליישובים ישראליים שגם פתוחות 24 שעות בימי חול) וכן, אם צריך אז לשלם קצת יותר בחנויות הנוחות היקרות מדי של ילו, סו-גוד, מנטה וכו' - ממש להקפיד לא לתדלק בכפרים, לא לקנות שם אוכל - ולא כי הדלק/פיתות/קוקה-קולה/גבינה שלהם לא טובים, אלא כדי לצמצם חיכוך ככל שאפשר כדי "להקטין חתימה".
מצד שני, עם כל החשדנות והזהירות, אנחנו נוהגים במקומיים, במפגשים איתם, במעבר בשדות שלהם וכו' - בנימוס ובדרך ארץ. לא עושים להם אבק, לא נוסעים להם על שטח מעובד/חרוש/זרוע גם אם הוא השתלט על שביל מסומן, לא משליכים לכלוך גם במקומות שנראים כמו חיריה כפול 4 (ויש שם המון מקומות כאלה, שמירה על הסביבה לא קיימת בלקסיקון שלהם. "אוהבים את ארצם" עאלק) וכן - גם לדעת להגיד תודה כשהתברברת ואיזה חקלאי מקומי עזר לך למצוא את עצמך. אין לזה שום קשר לדעה פוליטית מסויימת אלא רק לעובדה שאיך שאתה מתנהג, הן מול בני אדם והן מול השטח עצמו - זה מייצג לא רק אותך.
ואם הטיולים האלה יובילו לאיזה שהיא תחושה שמאחורי כל הבלגן הפוליטי/בטחוני אפשר לחיות גם שם חיים נורמליים - כולנו הרווחנו.
דרך אגב - הצילומים נהדרים ומשקפים את האווירה בצורה אמינה.
ברכות לצלם (או צלמים) !
סתם שאלה שעלתי בי כרגע
אני מכיר (לפחות מסירטונים ביוטיוב ) את הרוביקון טרייל בארה"ב ..
למה אתם נתתם לו גם את השם רוביקון טרייל ולא דרך הסופות או בסגנון ??
לא היו רוביקונים בטיול ...
מי אמר שזה רק לסופות?
אדרבא - שיגיעו הרוביקונים וייהנו. מסלול שתפור עליהם (לא הסטנדרטיים, הם נמוכים מדי ויאכלו שם חרא בכמויות).
גם לגמדים הרשעים שלכם זה מתאים בול.
גם להיילקסים המשופרים.
תקרא שוב את הפיסקא הראשונה בשרשור הטיזינג. קראנו לזה "רוביקון" כי רוביקון יש רק אחד, בקליפורניה, וכולם מעריצים אותו ורוצים להגיע אליו, ובכל פעם שנתקלים באיזו אבן שאי אפשר לעקוף וצריך לעלות עליה דוך, ישר עולות בראש האסוציאציות על הרוביקון טרייל האמיתי מאמריקה.
אז זה לא באמת רוביקון, כמו שהרוביקון הוא לא ואדי אל עין. כל מסלול כבודו במקומו מונח. למרות שמישהו מהקבוצה שהיה ברוביקון אומר שהקטע הקשה שלנו עומד בכבוד גדול עם מה שיש שם. זה עדיין קשה, בין המסלולים היותר קשים שאנחנו מכירים בישראל. ברור שיש עוד - צריך רק לגלות אותם.
מסלול יפה
כתיבה מרתקת
אבל רואים שסבלתם וגם הרכבים נאנקו תחת המעמסה
ניכר שהרכבים לא בנויים לתוואי שטח כזה המצריך מכלולי סרן מחוזקים הפחתות בטרנספרים ומיגוני מכלולים ,שלדה ובודי
שאפו על הנחישות !
איתי
לא סתם כתבתי: עוד ניצחון כזה ואבדנו.
הג'יפים שלנו הם רכבי טיולים. בגבולות ההגיון, הם יודעים לעשות כמעט הכל בצורה טובה. ככאלה הם בנויים בצורה שמספקת אותנו לחלוטין, וברור שגילינו שלתנאים הלא תמיד הגיוניים של המסלול הזה הם לא מספיק משופרים.
זה מסלול לכלים שבנויים מא' ועד ת' לעבירות טכנית קשה מאוד. שלא לדבר על העובדה ששלוש מבין הסופות בטיול הזה היו סטנדרטיות לגמרי, ללא נעילות ועל הקפיצים המקוריים... רק אחת מהן על צמיגי 33 שעזרו לה מאוד. איך הם עברו? עובדה, הם עברו. כנראה שסופה זה אוטו טוב, עביר, חזק ושורד לא רע בכלל גם בתצורתו המקורית... אבל כמו תמיד, הפקטור העיקרי הוא הנהג. נהגים מעולים כמו גל, שמואל וחנן, מאזנים מאוד את הנחיתות היחסית של הרכב הסטנדרטי.
אבל, וזה אבל גדול שמחזיר אותנו לויכוח שהתנהל בשרשור הטיזינג - כשמתחילים לשפר, צריך לשפר הכל, וזה יקררר. אז מה עושים? כמו בהרבה דברים בחיים, מתפשרים. אפשר להיכנס למסלול כזה עם ג'יפ טיולים חסון בבסיסו כמו סופה, סיקס, רנגלר, דפנדר, דיסקברי דור 1, סמוראי, ג'ימני משופר, ל"ק 73, היילקס וכו' - שמשופר בצורה המקובלת - צמיגי שטח מלא טובים בגודל מתקבל על הדעת, הגבהה כלשהי, מתלים טובים, זוג נעילות וכננת וכמובן כמה עזרים טקטיים חיצוניים כמו שפאלות - זה בהחלט יספיק לנהג טוב שלא הולך ראש בראש עם כל מכשול אלא יודע מתי לעצור, לחשוב, לעקוף מכשולים איפה שאפשר במקום להתפוצץ עליהם, וכשבאמת קשה - להיעזר במכוון טוב ולא להתבייש להזיז סלעים איפה שצריך (וצריך הרבה. תתנחמו בעובדה שאת רוב המכשולים היותר מפריעים כבר הזזנו עבורכם...) מובטח לכם שתתגרדו בסלעים פה ושם, שכל מיני פחים יתעקמו ושהקצב יהיה איטי יותר, אבל בסוף עוברים.
כאמור, אלמלא רכב תקול שהיה צורך לגרור והאיט אותנו מאוד, היינו יוצאים מהואדי הרבה יותר מוקדם ומספיקים לטייל עוד.
כתבה מרתקת ומשובחת על חבורה נפלאה אממה.....נראה לי מסוכן בטירוף.....יכול היה להסתיים רע...החבר'ה מהווים טרף קל למארב משטח שולט....ואז לא קצר או ארוך יעזרו כי אף אחד לא ידע מי ומהיכן יורים.......(ואני אומר זאת לצערי מנסיון רע ..) מציע שתטיילו במקומות בטוחים יותר.....
חבורה נהדרת, מסלול קשוח וכתיבה משובחת אממה מסוכן בטירוף...לא קצר ו/ או ארוך יעזרו מפני מארב מחבלים משטח שולט וזה יכול להסתיים רע..רע מאוד...ואפילו לא תדעו מהיכן ומי יורה עליכם (לצערי מנסיון..) ....עם כל הצער מי ששולט בשטח הם בני הדודים וצריך לקחת זאת בחשבון.....
חבורה נהדרת...כתיבה מסוקסת...שטח קשה ומסלול שגדול בכמה מידות על כל הרכבים המשתתפים אבל רבאק..למה לסכן חיים..המקום הזה מסוכן ולא יעזור לכם קצר או ארוך...חוליה או מחבל בודד בשטח שולט ואפילו לא תראו ולא תדעו מהיכן נתקלתם.. (ולצערי אני מדבר מנסיון מר)........קצת אחריות חברים לחלקכם יש משפחות וילדים לכו לשבור את הגיפים במקומות בטוחים כי זה עלול להסתיים רע!! .
נהנתי לקרוא נהנתי לראות , שאפו
נהנתי לקרוא נהנתי לראות , שאפו
לקרוא זה נחמד ,
פעם הבאה אתה בא!!!
גל
חוצפן:mad:
אוהבים אותך אריק,מי יכול עלייך?
דרור פשוט תענוג לקרוא.
כתיבה מעולה שעושה לך הרגשה של ספר מתח, ומציף את הזכרונות שלנו משם בצורה הכי מוחשית.
אני רק רוצה להוסיף לעניין הנהגים המנוסים שצריך לדבר כזה את העניין של המכוונים.
צריך ממש לפני הטיול למנות 2-3 מכוונים טובים שאף אחד לא יפריע להם גם בעבודתם ...שלא יצא מצב שכל אחד צועק מה ואיך אפשר לעבור כל מיני מכשולים שצצים בשטח.
זה ללא ספק הטיול הכי מטורף שהייתי בו - ופשוט לא האמנתי פעם אחר פעם שהכלים הללו יכולים לצלוח כאלה מכשולים.
באיזשהו שלב החלטתי לסתום ולא להבין אלא להמשיך לעבוד בטיול הזה מכוח האינרציה - הרבה הליכות עשינו באותו היום יותר מאשר בג'יפ.
אבל שיהיה ברור דבר אחד - בלעדי האנשים שנרתמים לסיוע מיידי כמו למלא בורות בעומק מטר תוך חמש דקות ומשיכות של הג'יפים בשפצים, זה לא היה עובד.
ונתראה בקרוב ....
ניסן (התימני) ...
זה משהו ששוב ושוב אני מתפעל ממנו מחדש בכל פעם שמדברים על הטיולים שלנו... האנשים.
זו קבוצת טיולים מהטובות ביותר שיש. מלח הארץ. כמה אהבה לארץ היפה הזו, לשטח, כמה כוח פיזי וכמה כוח רצון!...
בסופו של דבר - עם כל הכננות וכל הנעילות והשפאלות והרצועות והמקדחות והג'יפים הגיבורים והכל - בשורה התחתונה מה שעושה את הטיולים האלה זה רק האנשים.
כיף וזכות גדולים לטייל איתכם להיות חלק מהקבוצה הזו. תודה.
נכון להיום יש בואדי שביל גיפים נוח..
נפרץ לפני מספר חודשים לא יודע על ידי מי
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.