8ball
12-09-14, 15:37
ננסה לכתוב רשמים ולחלוק מהניסיון לביצוע ההסבה בויטארה דור ראשון. מראש נגיד שהכל פה נעשה בעבודה עצמית והרבה סבלנות. לי זה לקח המון זמן יחסית כי עבדתי לבד בחנייה ברגע שחזרתי מהעבודה ולא תמיד היו לי כל החלקים זמינים.
המינימום הנדרש לביצוע הפרוייקט:
סט מפתחות מילימטרי 8-19
סט בוקסות במידות הנל
מברגים
בוקים יציבים (לא לזלזל)
גקים לפחות שניים רצוי עגלה
רצועות
איזולירבנד חשמל
איזולירבנד חבלה
מלחם ובדיל
דיסק
והחשוב ביותר מלא מלא קפה.
חלקים נדרשים
גיר ידני
כבל קלאצ
דוושות קלאצ וברקס מויטרה ידנית
ידית הילוכים
זרוע מצמד לכבל
תושבות גיר ורצוי גם טרנספר.
גלגל תנופה של ויטארה ידנית
עבודה מול בעלי מקצוע
חרט לשני ברגי מנוע גיר עליונים
מכון שיפוץ גלי הינע לקיצור והארכת גלי הינע למידות החדשות.
אז ככה. נתחיל בשיקולים בעד ונגד ההסבה.
נגד: אם מדובר בקצרה, מכירה וקנייה של ידנית הרבה יותר חכם מהסבה.
לא כלכלי. השקעה שלא תכסה את עצמה.
האישה לא תאהב את הרעיון לנהוג ברכב ידני(אולי זה צריך להיות בבעד)
בעד:
כי אני שונא אוטמאט.
כי רציתי פרוייקט מאתגר
כי אין כאלה ואין סיכוי שאני חוזר לקצרה.
כי הרכב מקבל המון כוח זמין ביחס להתנהגות באוטומאט וזה משמעותי בסוזוקי.
כי אני שונא אוטומאט.
והסיבה החשובה ביותר... כי בא לי.
את הויטארות אני מכיר לעומק הקרביים מכמה וכמה שנות ניסיון איתן. את הראשונה קניתי כשהייתי קצין צעיר בתחילת ימי הקבע ובלי יותר מדי חשיבה, מה שמרמז שקניתי נבלה שחוטה. המון שיעורי מכונאות קיבלתי ממנה ובתמורה לקחתי אותה לחרוש את הארץ. לאט גדלנו יחד(והעוש שלי קטן אבל למי אכפת) עד שיום אחד הצטרפתי לטיול ויטארות עם אחד נקרא לו נ. ועוד אחד נקרא לו ש. לש הייתה ויטארה 4 דלתות מעתה יקראו ארוכה. אוטמאטית מגניבה וממש מעניינת לעומת הטרקטורון עם גג שלי. אבל היא אוטומאטית ואני שונא אוטומאט. לנ. מיודענו יש אחת ארוכה הרבה יותר מגניבה והיא ידנית. אאוריקה התאהבתי. מיד מתחיל לברר ולפשפש. אותו נ בחור חביב. עוזר לצעיר שכמוני ומספר לי שהיא הוסבה אחר כבוד ולארץ לא הגיעו כאלו ידניות וזה סיפור יקר ו.... שיט. אבל אני רוצה.
שלוש שנים אחר כך ונהר של שמן גריז נוזל בלמים ושבבי מתכת מפרויקטים שעברתי אני כבר עם ארוכה אוטומאטית בצבעי הסוואה שנצבעו בבית כמו כל דבר. ההבדל העיקרי מאותו ילד בן 20 שפוחד לעשות טיימינג בלי אבא לילד של היום שעושה פחחות וצבע למרות שכולם נגד הוא אחד. אני לא מאמין שיש משהו שמוסכניק ממוצע בארץ יכול לעשות ואני לא.
יושב מול האינטרנט מתחיל ללמוד לחפור לחקור לחשוב לתכנן. לא מפסיק כל היום בסוף מחליט ללכת לשחק בידיים. הפחד הגדול והעיקרי הוא מההאוזינג של הקלאצ. הטענה הנפוצה מכל מי שעוסק בויטארות היא שלמנוע g16b המנוע שהגיע על כל הארוכות, אי אפשר להרכיב גיר של מנוע g16a מנוע 8 שסתומים שיותר נפוץ למצוא משודך לגיר ידני. טו מייק לונג סטורי ורי שורט - רדו מהעץ. חארטה ענקית. הבלוקים בשני המנועים ז ה י ם!!! מגיע למוסך בבש שיש לו ערמות של שאריות מויטארות ומחבר מנוע של בלאנו להאוזינג של ויטרה 8. זה עובד. הבלוק של ויטארה ובלנו זהים. יש לנו מנצח.
מכאן לשם מוצא את עצמי בכרמיאל בדרכי לקנות גיר שפורק מקצרה. התמונות לא נראות מזהיר. הוא מטונף מבחוץ ואני גר בכלל בדרום הקרוב. אזור באר שבע. שרוט כבר אמרנו?
הבחור נראה רציני. חונה לו קצרה מחוץ לבית נראית טוב. השנייה פורקה לקניבליזם. הגיר נראה זוועה אבל העוגנים נקיים אין חופש במיסבים והרוב שם מינוס איז יוניט ויוקים לגלי הינע. לוחצים יד. 1400 שח והוא מעמיס איתי גיר משודך לתיבת העברה. עסקה מעולה פנינו דרומה.
מתחילים לעבוד. מפנה את החנייה מהכל הכל. מכין את המשטח לעבודה.
שלב ראשון למניעת טעויות מנתק מצבר. יש הרבה התעסקות עם אזור הסטארטר ולא מתאים לי להתניע מלמטה.
ריקון שמנים. ברגע שמוציאים את היוק בגל ההינע הקדמי השמן מתחיל לזלוג. מרוקן שמן תיבת העברה. מרוקן שמן גיר. המלצה קטנה. מיכלי שמן צהובים גדולים כאלו של מסעדות. אני אספתי אחד מחדר האוכל בקיבוץ. משפך למעלה ויש מקום מסודר לצבור את כל השמנים ולהעיף אחר כך למוסך הקרוב בלי לזהם הכל.
מפרקים גלי הינע. מנוחות התחלתי עם האחורי. ארבעה ברגים 14. צריך מפתח נוסף או שוודי לקונטרה. בוקסה לא נכנסת. מפרקים את ארבעת הברגים. לא לשכב מתחת לגל הינע הוא עלול ליפול. דחיפה קטנה קדימה ואם לא עוזר מכה קטנה על היוק עם פטיש קילו ומשיכה אחורה. הגל בחוץ. עוטפים את קצה עם טבעת ההזחה בשקית כדי לשמור מפגעי הסביבה ובשקית שומרים את הברגים. אותו סיפור עם הקדמי. תומכים את הגיר מלמטה עם גק ועוברים לכיוון מכסה המנוע. מפרקים מהפרפר של המצערת את כבל הקיקדאון. מנווטים אותו החוצה. מנתקים בחלק האחורי של המנוע מתחת למפלג את חיבורי החשמל של הגיר. שתי צמות עם קוביה של חיבורים. אחת הצמות חשובה. היא הצמה של בורר ההילוכים. ניתקל בה בהמשך.
המינימום הנדרש לביצוע הפרוייקט:
סט מפתחות מילימטרי 8-19
סט בוקסות במידות הנל
מברגים
בוקים יציבים (לא לזלזל)
גקים לפחות שניים רצוי עגלה
רצועות
איזולירבנד חשמל
איזולירבנד חבלה
מלחם ובדיל
דיסק
והחשוב ביותר מלא מלא קפה.
חלקים נדרשים
גיר ידני
כבל קלאצ
דוושות קלאצ וברקס מויטרה ידנית
ידית הילוכים
זרוע מצמד לכבל
תושבות גיר ורצוי גם טרנספר.
גלגל תנופה של ויטארה ידנית
עבודה מול בעלי מקצוע
חרט לשני ברגי מנוע גיר עליונים
מכון שיפוץ גלי הינע לקיצור והארכת גלי הינע למידות החדשות.
אז ככה. נתחיל בשיקולים בעד ונגד ההסבה.
נגד: אם מדובר בקצרה, מכירה וקנייה של ידנית הרבה יותר חכם מהסבה.
לא כלכלי. השקעה שלא תכסה את עצמה.
האישה לא תאהב את הרעיון לנהוג ברכב ידני(אולי זה צריך להיות בבעד)
בעד:
כי אני שונא אוטמאט.
כי רציתי פרוייקט מאתגר
כי אין כאלה ואין סיכוי שאני חוזר לקצרה.
כי הרכב מקבל המון כוח זמין ביחס להתנהגות באוטומאט וזה משמעותי בסוזוקי.
כי אני שונא אוטומאט.
והסיבה החשובה ביותר... כי בא לי.
את הויטארות אני מכיר לעומק הקרביים מכמה וכמה שנות ניסיון איתן. את הראשונה קניתי כשהייתי קצין צעיר בתחילת ימי הקבע ובלי יותר מדי חשיבה, מה שמרמז שקניתי נבלה שחוטה. המון שיעורי מכונאות קיבלתי ממנה ובתמורה לקחתי אותה לחרוש את הארץ. לאט גדלנו יחד(והעוש שלי קטן אבל למי אכפת) עד שיום אחד הצטרפתי לטיול ויטארות עם אחד נקרא לו נ. ועוד אחד נקרא לו ש. לש הייתה ויטארה 4 דלתות מעתה יקראו ארוכה. אוטמאטית מגניבה וממש מעניינת לעומת הטרקטורון עם גג שלי. אבל היא אוטומאטית ואני שונא אוטומאט. לנ. מיודענו יש אחת ארוכה הרבה יותר מגניבה והיא ידנית. אאוריקה התאהבתי. מיד מתחיל לברר ולפשפש. אותו נ בחור חביב. עוזר לצעיר שכמוני ומספר לי שהיא הוסבה אחר כבוד ולארץ לא הגיעו כאלו ידניות וזה סיפור יקר ו.... שיט. אבל אני רוצה.
שלוש שנים אחר כך ונהר של שמן גריז נוזל בלמים ושבבי מתכת מפרויקטים שעברתי אני כבר עם ארוכה אוטומאטית בצבעי הסוואה שנצבעו בבית כמו כל דבר. ההבדל העיקרי מאותו ילד בן 20 שפוחד לעשות טיימינג בלי אבא לילד של היום שעושה פחחות וצבע למרות שכולם נגד הוא אחד. אני לא מאמין שיש משהו שמוסכניק ממוצע בארץ יכול לעשות ואני לא.
יושב מול האינטרנט מתחיל ללמוד לחפור לחקור לחשוב לתכנן. לא מפסיק כל היום בסוף מחליט ללכת לשחק בידיים. הפחד הגדול והעיקרי הוא מההאוזינג של הקלאצ. הטענה הנפוצה מכל מי שעוסק בויטארות היא שלמנוע g16b המנוע שהגיע על כל הארוכות, אי אפשר להרכיב גיר של מנוע g16a מנוע 8 שסתומים שיותר נפוץ למצוא משודך לגיר ידני. טו מייק לונג סטורי ורי שורט - רדו מהעץ. חארטה ענקית. הבלוקים בשני המנועים ז ה י ם!!! מגיע למוסך בבש שיש לו ערמות של שאריות מויטארות ומחבר מנוע של בלאנו להאוזינג של ויטרה 8. זה עובד. הבלוק של ויטארה ובלנו זהים. יש לנו מנצח.
מכאן לשם מוצא את עצמי בכרמיאל בדרכי לקנות גיר שפורק מקצרה. התמונות לא נראות מזהיר. הוא מטונף מבחוץ ואני גר בכלל בדרום הקרוב. אזור באר שבע. שרוט כבר אמרנו?
הבחור נראה רציני. חונה לו קצרה מחוץ לבית נראית טוב. השנייה פורקה לקניבליזם. הגיר נראה זוועה אבל העוגנים נקיים אין חופש במיסבים והרוב שם מינוס איז יוניט ויוקים לגלי הינע. לוחצים יד. 1400 שח והוא מעמיס איתי גיר משודך לתיבת העברה. עסקה מעולה פנינו דרומה.
מתחילים לעבוד. מפנה את החנייה מהכל הכל. מכין את המשטח לעבודה.
שלב ראשון למניעת טעויות מנתק מצבר. יש הרבה התעסקות עם אזור הסטארטר ולא מתאים לי להתניע מלמטה.
ריקון שמנים. ברגע שמוציאים את היוק בגל ההינע הקדמי השמן מתחיל לזלוג. מרוקן שמן תיבת העברה. מרוקן שמן גיר. המלצה קטנה. מיכלי שמן צהובים גדולים כאלו של מסעדות. אני אספתי אחד מחדר האוכל בקיבוץ. משפך למעלה ויש מקום מסודר לצבור את כל השמנים ולהעיף אחר כך למוסך הקרוב בלי לזהם הכל.
מפרקים גלי הינע. מנוחות התחלתי עם האחורי. ארבעה ברגים 14. צריך מפתח נוסף או שוודי לקונטרה. בוקסה לא נכנסת. מפרקים את ארבעת הברגים. לא לשכב מתחת לגל הינע הוא עלול ליפול. דחיפה קטנה קדימה ואם לא עוזר מכה קטנה על היוק עם פטיש קילו ומשיכה אחורה. הגל בחוץ. עוטפים את קצה עם טבעת ההזחה בשקית כדי לשמור מפגעי הסביבה ובשקית שומרים את הברגים. אותו סיפור עם הקדמי. תומכים את הגיר מלמטה עם גק ועוברים לכיוון מכסה המנוע. מפרקים מהפרפר של המצערת את כבל הקיקדאון. מנווטים אותו החוצה. מנתקים בחלק האחורי של המנוע מתחת למפלג את חיבורי החשמל של הגיר. שתי צמות עם קוביה של חיבורים. אחת הצמות חשובה. היא הצמה של בורר ההילוכים. ניתקל בה בהמשך.