PDA

צפייה בגרסה מלאה : אין אפליה - רשות הטבע והגנים קונסת גם מי שיירד ברגל משביל מסומן :-)



steed
24-09-14, 14:48
קבוצת מטיילים שירדו משביל מסומן בטיול רגלי התייצבה בבית המשפט כנגד קנסות שהטילו פקחי רשות הטבע והגנים על כל אחד מהם.

בדיון הסכימה הפרקליטות לבטל את הקנסות של המטיילים ולקנוס "רק" את המדריך. המדריך מצידו הסכים לשלם את הקנס.

הרשות יצאה וחצי תאוותה בידה...

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2442705

shachar
24-09-14, 14:58
אני לא יודע כמה רחוק הלכו מהשביל.
אבל המדרון הוא חלקלק.
אני מדמיין שביל עליו חונה הרכב, כמה מטרים משם פרוסה מחצלת בצל עץ.
טכנית זו ירידה משביל מסומן.

למאותגרי הארץ


בשביל ישראל? המטיילים מוחים על המגבלות בשבילים בטבע
מדריכים ומטיילים מתלוננים כי הטבע נחסם בפניהם, ובחודש שעבר אף הוגש כתב אישום על טיול שלא בשביל; רשות הטבע: "הכל מתוך דאגה לשלומם"

צפריר רינת
06:06 עודכן ב- 23:52 23.09.2014
2
דריכות רבה הורגשה בקרב פקחי רשות הטבע והגנים במדבר יהודה באחד מימי האביב של השנה החולפת. בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל ברשות יצאו הפקחים למרדף נחוש בשטח, שכלל מארבים ותצפיות, עד שהסתיים בהצלחה באזור נחל עמיעז שמתחתר במישור רותם, ממערב לים המלח. אנשי הרשות לא חיפשו קבוצה של ציידים או אנשים שביקשו לפגוע בטבע, אלא מטיילים שנכנסו לתחום אסור לטיול בתוך שמורת טבע.

חלק ממשתתפי הטיול בנחל עמיעז העדיפו שלא לשלם קנס, לאחר שעוכבו לחקירה בגלל ירידה משביל מסומן. החודש הם התייצבו לדיון בבית משפט השלום באשקלון, שבו הוגש נגדם כתב אישום על העבירה. בדיון הסכים נציג הפרקליטות לבטל את כתב האישום. הוא טען שהיה צריך להגישו נגד מדריך הטיול, שוקה רווק, שהעדיף לשלם את הקנס. "הובלתי את המטיילים ולקחתי אחריות ושילמתי את הקנס, 730 שקלים", הסביר רווק.

התייצבות של עשרות אנשים בבית משפט, שהואשמו בטיול במקום אסור לטיול, משקפת את הקושי הגובר שבו נתקלים מדריכי טיולים ומדריכים בחוגי סיירות, המנסים לקיים ולפתח תרבות טיולים שהתחילה לפני קום המדינה. מקור הקושי הוא המדיניות של רשות הטבע והגנים, המגבילה את מסלולי הטיולים לשבילים מסומנים בלבד. מאחורי ההגבלות עומדים שיקולי בטיחות ורצון להגן על השמורות והגנים הלאומיים.

גבים בנחל מרזבה, האסור בטיול
עוד כותרות בנושא
Haaretz mobile default image
רשות הטבע קנסה רועים פלסטינים שפרותיהם הלכו "בשביל לא מסומן"
רבים מהמטיילים חשים שאין לכך הצדקה, אבל ניסיונותיהם לשנות את המצב לא צלחו עד עתה. "בשנים האחרונות נחסמו בפנינו מאות מאתרי הטבע והנוף החשובים והמעניינים ביותר, ואנשים נאלצים להגיע אליהם בהסתר", אומר ליאור אנמר, גיאולוג ומדריך טיולים.

אנמר מפרט שורה ארוכה של אתרים כאלה בנגב ובמדבר יהודה. "אי אפשר להגיע למקדשים העתיקים בהר צייד בנגב, כי אין שביל מסומן. אסור להגיע לנחל פרס בנגב ולנחל עמיעז במדבר יהודה. יש קושי להגיע גם לדרך הבשמים, שהוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמי".

באזור שממזרח למצפה רמון, שבו כמה מהמכתשים החשובים בנגב, יש לדברי אנמר מאות הרים, קניונים, אתרי תצפית ואתרים ארכיאולוגיים האסורים בגישה למטיילים. בדיקה שערכו המטיילים העלתה שבאזורים נרחבים בנגב כ-92% מהאתרים שסומנו כחשובים בסקרי נוף של החברה להגנת הטבע נמצאים פחות מ-400 מטרים משבילים מסומנים, אך הגישה אליהם אסורה. "המדיניות הזאת שומטת את הבסיס לעולם שלם של שוטטות וטיילות", אומר אנמר. "לא מאפשרים לנוע בארץ הקטנה הזאת".

תנועת המטיילים מוגבלת לשבילים מסומנים בגלל החשש מתאונות ומתקלות, שבעטיין תיאלץ הרשות להוציא כסף רב על פעולות חילוץ. הרשות גם עלולה להיחשף לתביעות משפטיות בגין נזקים שייגרמו למטיילים. במקרים שונים קשה למצוא הסדרי ביטוח, שיעניקו לרשות הגנה מספקת מפני תביעות שיוגשו נגדה או יכסו הוצאות בגלל חילוץ מטיילים במצוקה.

"צריך כל הזמן לעשות איזון בין צורכי בטיחות לבין האפשרות לתת למטיילים חופש תנועה", אומר יוסי פרידמן, ראש אגף בטיחות ברשות הטבע והגנים. "אנחנו לא רוצים שיהיו גדרות ומעקות בכל מקום, אבל כיום יש אוכלוסיות מגוונות שרוצות לטייל, אז אנחנו מאפשרים שימוש בידיות אחיזה או מתקינים סולמות במקומות מסוימים, כדי להקל את המעבר. יש מקומות כמו נחל יהודיה בגולן, שם היתה הידרדרות של סלעים שיצרה סיכון למטיילים. התייעצנו עם אקולוגים ולא מצאנו פתרון טוב, שהיה מאפשר לקחת סיכון של טיול במקום ונאלצנו לסגור את המסלול זמנית. יש מקומות שסגרנו באופן זמני, בגלל נזקי שיטפונות".

פרידמן סבור שבסך הכל, שיקולי בטיחות לא גרמו לשינוי דרסטי במגבלות שמטילה הרשות. בין השאר הוא מציין שהרשות מאפשרת טיפוס וגלישה על מצוקים ביותר מעשרים אתרים. "יש בישראל בסך הכל עשרת אלפים קילומטרים של שבילים, וזה בכלל לא מעט לארץ כל כך קטנה".

רווק, שחזר בסוף השבוע מטיול בהרי הדולומיטים באיטליה, מספר ששם מחלקים למטיילים מפות ובהן מסומן מגוון נרחב של שבילי הליכה. "הרשות האחראית על הפארקים לא משלמת את הביטוח", מוסיף רווק. "כל מטייל אחראי לבטיחותו באופן פרטי. כל מטייל משלם דמי ביטוח. השביל שם הוא בגדר המלצה. יש כל כך הרבה שבילים, שאין צורך לרדת מהם".

רשות הטבע והגנים מגבילה ירידה של מטיילים משבילים מסומנים גם בשל החשש מהשפעה שלילית של בני אדם על הנוף ועל עולם הצומח והחי. לפני כמה חודשים פרסמה רשות הטבע והגנים מסמך מדיניות בנושא, תחת הכותרת "היבטים אקולוגיים למתן היתרי ירידה משבילים מסומנים". את המסמך כתב דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות.

"תנועת מטיילים יכולה להפריע למינים רבים של בעלי חיים, כמו עופות הדוגרים על הקרקע", מציין רותם. "יש גם היבט בטיחותי - למשל, מצבים שבהם יש צורך בחילוץ, שדורשים פעילות שיכולה לפגוע בעופות המקננים במצוקים". מסמך המדיניות מזכיר סוגים נוספים של פגיעות, כמו רמיסת קרומי קרקע שבהם מתפתחת צמחייה והברחת חיות בר במדבר ממקורות מים חיוניים. מטיילים מחוללים גם מפגעי פסולת ורעש ושריפות.

מסמך המדיניות קובע שיש להגן במיוחד על שמורות הטבע בדרום, מפני שכושר השיקום של אזור מדברי בעקבות פגיעה נמוך יותר. לכן הרשות מגבילה מאוד את האפשרות של ירידה משבילים מסומנים באזורים אלו. למעשה, היא מאפשרת ירידה מהשבילים בעיקר לתנועות נוער המקיימות טיולים רבי משתתפים בתקופות החגים. גם מדענים מקבלים לעתים היתרים לנוע באזורים שבהם אין שבילים מסומנים.

רוב מדריכי המטיילים המעוניינים בפתיחת מסלולי הליכה נוספים מעורבים גם במאבקים שונים למען שמירת הטבע. שוקה רווק, העובד מדריך בחברה להגנת הטבע מאז 1965, הוא דמות בולטת במאבקים כאלה.

"שמירת טבע היא הדבר החשוב ביותר מבחינתנו וברור שלא נרצה לפגוע במקומות רגישים. אנחנו בוודאי לא רוצים לנהל מאבק עם הרשות, אלא מעוניינים לשפר את המצב באמצעות הידברות", אומר אנמר. "יש צורך בעבודה מסודרת מצד הרשות, המגדירה מהם מקומות רגישים ומה לא. יש, למשל, שבילים רבים שבהם השתמשו רועים או נזירים במשך מאות שנים ואין סיבה שלא יהיה אפשר להשתמש בהם גם כיום. בשבילים האלה אין סיכון ולכן השימוש בהם אינו בעייתי מבחינת הביטוח. יש שבילים מסומנים רבים שהם מסוכנים יותר".

בשנתיים האחרונות ערכו נציגים מטעם חוגי סיירות ומדריכים ותיקים מפגשים עם בכירים ברשות הטבע והגנים, בניסיון למצוא פתרון שיאזן את צורכי שמירת הטבע עם חופש התנועה של המטיילים. נציגי המטיילים ניסו לקדם תוכנית ניסיונית, שבה יותר שימוש בכמה שבילים לא מסומנים ורשות הטבע והגנים תבחן כיצד משפיעה תנועת המטיילים על הטבע והנוף.

במפגש שערכו מדריכי טיולים וחוגי סיור עם בכירים ברשות בשנה שעברה סוכם שתינתן גישה למטיילים לכמה שבילים נוספים באזור הר הנגב ומדבר יהודה. הגישה, סוכם, תינתן באמצעות תיאום מראש עם מוקד מידע שתפעיל הרשות. מאז לא התקבלה מהרשות תשובה סופית המתייחסת להצעה זאת. "אנחנו פותחים שבילים נוספים כל שנה. לאחרונה אושרו כמה שבילים טבעתיים באזור מכתש רמון", אומר רותם. "יש אזורים שבהם יש צפיפות יתר של שבילים מסומנים ויש אזורים שבהם אולי צריך לשקול פתיחת שבילים נוספים".

"יש לנו אחריות משותפת לטבע ולבעלי החיים וגם לרווחת האדם", אומר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. "לכן אנחנו יוצרים פילוג בתוך השמורה, בהתאם לאחריות הזאת. למשל, אנחנו פותחים בריכות שכשוך המפחיתות את עומס המטיילים בנחלים ושולחים מטיילים לראות טבע במקומות שהם יותר מעוצבים מלאכותית ויש בהם פחות פגיעה בבעלי חיים. כך אנו משיגים איזון בין האדם והטבע".

"מנכ"ל הרשות צריך להאציל את סמכויותיו ולומר לפקחים להפסיק לרדוף אחרי מי שמטיילים ברגל", אומר רווק. "יש להם משימות יותר חשובות, כמו למנוע ציד בלתי חוקי או כניסת רכבי שטח לשמורות. דווקא הנוכחות שלנו מסייעת לשמור על הטבע, גם באמצעות דיווח על מפגעים וגם בתצפיות על בעלי חיים ודברים שקורים בשמורה. אם השטח ריק ממטיילים נוצר ואקום, שאותו מנצלים מי שרוצים לפגוע בטבע".

katsirz
24-09-14, 18:11
כמו בסגירת הבריכות, גם כאן הכל הוא תוצאה של יעוץ משפטי ועלויות הביטוח.

raanan
24-09-14, 19:32
קם הגולם על יוצרו ...
מתקרב הרגע שכולם ישימו ז... אחד גדול על כל הרשויות כולל מע' המשפט !
אפילו הכנסת מתחילה לקלוט שצריך להגביל את המפלצת (מערכת המשפט) שקמה על יוצרה (בג"ץ מסתננים 2 דוגמה טובה לכך).

רענן

ד ו ר ו ן
24-09-14, 19:44
מה שיותר מקומם, זה שגופים מאורגנים שיש להם הסדרים אלו ואחרים עם הרשות, יכולים ללכת שלא במסלול, ולעשות חניוני ליל מחוץ לחניונים הרשמיים.

באותו המעמד שפקח ברר האם אנחנו יוצאים מהשמורה לפני החושך, הוא ליווה קבוצת רוכבים ומטיילים רגליים שסידרו להם חניון וקרשים למדורה באמצע השטח, שלא בחניון.

יונתןמצפה
25-09-14, 02:17
זה שהרט"ג רודפת אחרי מטיילים רגליים וקונסת אותם זה לא חדש.
הכתבה הזו פשוט שופכת קצת יותר אור על הנושא.
לצערי, כמו כל דבר בחיים, צריך לבחור בדיוק איפה עושים פיפי. עדיף לא מהמקפצה או שלפחות לא תהיה גבוהה במיוחד...

בלי כל קשר, הפקח שנתן דו"ח לשוקה רווק בהחלט היה צריך הרבה עזות מצח! (גם מהצד של הפקח לא היה מזיק לו היה חושב פעמיים מאיפה לעשות את הפיפי...)

למי שלא מכיר, ירידה מסימון שבילים דורשת הליך בירורקרטי מסורבל מעט שלא כל אדם פרטי יכול או רוצה לעשות.
בעקרון זה דורש 2 דברים עיקריים:
1. שהמסלול המדובר יהיה מקובל על הפקח האיזורי (בד"כ יש מסלולים "מוכרים" שהפקח יכול לאשר אותם גם בלי סיור מקדים).
2. קיום ביטוחים נרחבים והגשת הפוליסה ואישור קיום הביטוח לרט"ג.
מנסיוניו, במידה ומתקיימים שני סעיפים אלו ניתן לקבל אישור.

זה מסביר מדוע בד"כ רק גופים גדולים ומוכרים יקבלו את האישורים האלו. שוב, הסיבות הן בד"כ בירורקרטיות.
המסלולים המאושרים ידועים הן לגופים והן לפקחים ובמקרים האלו ההליך די "סטנדרטי".

חוגי סיור לדעתי מובילים בהיקף קבלת האישורים הללו.
שאר תנועות הנוער למיטב הבני לא מרבות לטייל בשבילים לא מסומנים. (חוגי סיור לא נחשבים תנועת נוער)

כמו הרבה דברים, לדעתי גם כאן ברט"ג צריכים לשנות את הגישה.
כמו במקומות אחרים בעולם, לדעתי יש לפתוח את "השמורות הסגורות" למטיילים לפי מכסות. רכישת ביטוח ע"י המטייל הפרטי בתיווך הרט"ג ושלום על ישראל.
אבל כמו הרבה דברים במדינה שלנו, גם את זה הצליחו לסבך לגמרי.
כך יוצא שבאמת שטחים מבודדים נרחבים ומרהיבים ביופיים למעשה לא מאושרים לטיול בשום דרך חוקית. (אבל למשחתי הם עדיין מטויילים...)

באמת חבל!

amit1
25-09-14, 03:43
זה מה שקורה כשמציבים בראש רשות חשובה מינוי פוליטי לא מוצלח, פקיד אפרורי ותו לא.
במדינה שבה אזרחיה נדרשים מעת לעת להגן על מדינתם בגופם, הקשר הבלתי אמצעי לארץ חיוני כדי לטפח את האהבה והזיקה למולדת.
מהיכן שאב מאיר הר-ציון את המוטיבציה להילחם על הארץ?
במקום למצוא פתרונות יצירתיים לנושא הביטוח, הרט"ג בחרו כרגיל בדרך הקלה. איסור גורף, ריקון בריכות מים יפיפיות....פחחחחחחחח
והתוצאה, בני הנוער יטיילו בניכר, ילמדו ויכירו ארצות אחרות ואולי גם ישתקעו שם. אז גם יהיה לפקחים המהוללים פחות עבודה....

יונתןמצפה
25-09-14, 09:56
במקרה של הכתבה אני לא חושב שיש קשר למינוי של המנכ"ל.
האכיפה כנגד מטיילים רגליים שיורדים מסימון שבילים אינה חדשה.
אני נתקלתי בה בפעם הראשונה כבר בתחילת שנות ה- 90 כחניך צעיר בחוגי סיור כאשר נכנסנו לטייל בקטע הלא מסומן של נחל הבניאס.
כבר אז ידענו היטב לקרוא להם בשם: "רשעות שמורות הטבע"...

אגב, אותו שוקה רווק מהכתבה פרץ עבורינו דרכים באותו טיול....

asafk
25-09-14, 13:16
האכיפה הזו אכן לא חדשה.. מה שחדש הוא ההיקף שלה והיעדר מוחלט של מידתיות באכיפה.
למשל במקרה של שני חברי האתר שהחנו את הג'יפ מחוץ לשמורת טבע, על שביל, במקום מותר, והלכו ברגל מרחק קצר עם המחצלת ופק"ל קפה כדי לשבת תחת עץ להפסקה.
הם קיבלו דוח על ירידה משביל מסומן. ברגל.
מיותר לציין שהפקח שהגיע לתת להם את הדו"ח הגיע ברכב. בערוץ ללא שביל מסומן.
מידתיות.

ואכן, לתת לשוקה רווק דו|ח על ירידה משביל הוא בבחינת עזות מצח קיצונית. הפקח כנראה לא מבין שהוא נותן דו"ח לאדם שבסנדליו פתח רבים מהשבילים בארץ.

ובמאמר מוסגר - כשעבדתי בחוגי הסיירות במשך כמה וכמה שנים, עסקנו בין השאר בסימון השבילים. הגישה היתה לא לסמן את כל שבילי הטיולים, כדי שיהיו שבילים מסומנים למי שחפץ בכך, ושבילים נוספים, לא מסומנים, בהם יהיה אפשר לנווט ולסייר ללא תחושת ה"עדר" הנובעת מהשביל המסומן. כל זה נעשה עם הרבה מחשבה ועם הרבה "מתח" בוועדה לסימון שבילים בין המצדדים בסימון יתר ובין המצדדים בזה שלא צריך לסמן כלום חוץ מהשבילים הראשיים ומי שלא יודע לנווט ולסייר בלי סימון עדיף שיישאר על השבילים הראשיים בלבד. והנה אחרי כמה שנים, לפתע התהפכו היוצרות ושביל שאז הוחלט לא לסמנו בכוונה, הפך לשביל שאסור לצעוד בו... קצת היפוך של "כוונת המשורר".

אסף.

wonderd
27-09-14, 10:40
ובמקום להתארגן הרבה אנשים ובצורה מסודרת כנגד הרש(ע)ות, כרגיל במדינה שלנו אוהבים ומעדיפים לבכות.
אתם מדברים על מדינות אחרות - ברוב המדינות שאני מכיר, אם גוף גדול עושה עוול לאזרחים, מגיע הרגע שבו הם יוצאים להתקפה.
הבעיה היא שלרוב האנשים זה לא באמת אכפת והם לא מוכנים לנקוף אצבע כדי לשנות את המצב.

מדברים על מחאת הקוטג' ואיך שהיא לא הצליחה? - היא כן הצליחה! הצליחה לגרום לביבי להבין שאנחנו עם של מסכנים ושאין לנו רצון להילחם בעוולות.
מחאת הקוטג' הזיזה הרבה הרים, הבעיה שהיא נגמרה וכשמסקנות טרכטנברג לא יושמו - אף אחד לא קם והדליק את המחאה מחדש. זאת הבעיה.

רכס חיים
27-09-14, 10:57
לדעתי הגיע הזמן שהג'יפאים יבנו משלחת מוסכמת שתדרוש פגישה עם מנכ''ל הרשות - לאחר הכנה של דרישות וטיעונים באמצעות עורכי הדין שלנו.

המשלחת אמורה להפגין עמדה של אפס סובלנות לדרישות הזויות ולדוח''ות על גבול החוקיות שיורדו ישירות מהמנכ''ל לפקחים בשטח.

יש להבהיר למנכ''ל שכוחנו בשטח עולה עשרת מונים על כוחה של הרשות - ועל כל פקח בשטח יש לנו מאה ג'יפים שמוכנים לאכוף על הרשות התנהלות הגיונית ,ומאוד כדאי להם לשתף עימנו פעולה ולא להביא אותנו לעימות מיותר שכולם יסבלו ממנו - כולל הטבע היקר לכולנו.

אני לא מוכן לסלוח לרשות על כך שבטיול האחרון שלי נסעתי מספר שעות עד שהגעתי לעץ מצל בתוך וואדי - ושבכניסה אליו מוצב שלט האוסר ירידה מהשביל או לינה מתחת לעץ הבודד. - הרשעות בהתגלמותה.

גם כל חניוני הלילה חייבים לעבור רוויזיה מקיפה בגלל מיקומם האומלל שנבחר כאילו בכוונה רעה במקומות הכי חשופים לרוחות, שמש ואבק.

עלינו לדרוש הקמת עשרות מקומות כדוגמת בורות לוץ עם שרותים מסודרים - ללא תשלום - כפי שמגיע למשלמי מיסים עליהם מתקיימת הרשות.

אם לא ניקח את הנושא הזה לידינו - נמצא את עצמנו בקרוב מאוד מכניסים להוצאות הטיולים גם אלף ש''ח קנס לכל טיול.

מי מוכן לקחת על עצמו את ההתארגנות הזו ? וכמו שאומרים - יפה שעה אחת קודם.

asafk
27-09-14, 15:11
רכס... חלילה לנו אם יוקמו עוד חניונים "מסודרים" כמו בורות לוץ.
אני מוכן לשלם כדי שיבטיחו לי שלא יקימו חניונים כאלו ושישמרו באמת על הטבע וישאירו אותו נגיש רק למי שמוכן להתאמץ בשביל זה, ולא יהפכו אותו לאתר תיירות עממי.

אסף.

ד ו ר ו ן
27-09-14, 15:39
חיים,
זה באמת יפתר כשהרשות לא תהיה אחראית לחוסר אחריות של מטיילים.

בשנים האחרונות הם מפחדים מתביעות, ולא רק מרצון עיוור לשימור טבע.

רכס חיים
27-09-14, 18:14
בואו לא נתווכח על תוכן השיחה עם המנכ''ל. נעלה מה שיוסכם עם כולנו. העיקר הוא האם לדעתכם כדאי לעשות את הצעד הזה במטרה להעמיד את הרשות על דרישותינו ועל הדרדרות יחסיה עם המטיילים בשטח.

katsirz
27-09-14, 18:19
בערוץ 10 בודקים את האפשרות לערוך על כך תחקיר. התחקירנית של דב גילהר מחפשת מידע על הנושא.

מידבר
27-09-14, 18:38
מצחיק שצה"ל טוחן את השטחים האלה מכל הכיוונים דווקא על שבילים לא מסומנים. מניעת תנועה משום העדר ביטוח הוא לא פחות מתרוץ בירוקרטי מטופש. בהמשך להצעתו של יונתן, רט"ג יכולים להוסיף עוד משפט על השלטים שלהם בכניסה לכל שמורה אשר מבהיר כי אין לה אחריות ביטוחית וכי על כל מטייל לבטח עצמו+ציון מס'ט של מוקד רט"ג בתיווכו אפשר לבטח בשיחת טלפון פשוטה. עוד רעיון להפעיל לחץ על הרשות היא באמצעות הצפת נציב תלונות הציבור בתלונות. בתקווה שהנהלת רט"ג תקבל לפחות בקשות להסברים חדשות לבקרים.

ד ו ר ו ן
27-09-14, 19:36
במקום שיש חפיפה בין שמורה לשטח אש, בעל הבית הוא הצבא.
על הנייר, לפי לשון החוק, הצבא לא כפוף לחוק רט״ג.
זה לא מבטל שתפ צמוד של צהל עם רט״ג להגבלות בשטחי אש רגישים, כדי שהשטח לא יחרב לגמרי.

אני בעד הסרת האחריות מרטג לנזיקין בשמורה.