צפייה בגרסה מלאה : החיים בגולה - זוית קצת אחרת או "מילקי זה לא הכל בחיים"...
אני מקוה שזה לא סותר באיזשהו אופן את כללי האתר.
לבקשת כמה חברים פה באתר, לפתוח שירשור יעודי ולספק הצצה לחיים בחו"ל (במקרה שלי, בארה"ב) - יהיה ארוך ואולי לא מעניין ו.. לא חייבים לקרוא.
אם יהיה ביקוש, אמשיך.
כמובן שכל מי שיש לו מה לתרום (וגם מי שאין לו) יותר ממוזמן.
אזהרה/גילויי נאות.
לכל מי שעדיין לא הצליח/טרח להכיר אותי פה.. אני ציני וסרקסטי ועוקצני ורואה (רק?) את השלילי בחיים(טוב, בעבודה שלי ראיתי/פגשתי/התלכלכתי רק בזבל.. מנסה להשתנות מאז הפנסייה.. אבל מסתבר שכל מה שהזכרתי.. תמיד מול העיניים..)
אז.. לקחת בפרופורציות ולא להיעלב מכל שטות שאני רושם.. הדברים מכוונים במיוחד לאמריקאים ול"אמריקאים" שבנינו..:rolleyes:
קצת רקע.
באוגוסט 2012, בעקבות עבודתה של זוגתי שתחיה, העמסנו חלק ממטלטלנו ועברנו לארה"ב לתקופה של כארבע שנים.
אנחנו גרים בעיר שנקראת VOORHEES בניו ג'רזי - עשרים דקות מפילדלפיה (שבפנסיבלניה) ושעה וחצי מכיכר האיחוד (Union Square) במהנטן (שבניו יורק).
האיזור ירוק וגשום ופורח ושטוח ממש כמו הולנד - יענו אין איפה לטייל עם 4X4.
בכל מקרה, איזור מאוד עשיר בכסף וביהודים (עשירים) ומנגד, זהו כנראה האיזור הזול ביותר למחייה בכל ארה"ב - כן, כן. לדוגמא הדלק פה הוא הזול ביותר בכל ארה"ב.. בדוק וגם זכה לאישור רשמי כבר כמה חודשים בכל סיקור כלכלי בבולמברג וב-MSNBC ושאר הערוצים הכלכליים.
האיזור עשיר מאוד וכל צומת רחובות היא למעשה מרכז מסחרי שברוב שעות היום, רוב מקומות החנייה שבהם תפוסים - אינדיקציה שהמקום "עובד".
אני בכלל קורא למקום הזה "בועה".
זו בועה כלכלית - איזור עשיר מאוד כשכמה דקות לכל כיוון יש מיתון ו"עיר הבירה של המחוז" (CAMDEN - שם המחוז ושם העיר. עשר דקות נסיעה ממני) היא העיר האלימה ביותר בארה"ב אבל האלימות והפשיעה והמיתון לא חודרים לאיזור של חבר הערים וורהיס-צ'רי היל-מרלטון-איבשם ועוד איזו עיר או שתיים - כולן צמודות זו לזו ואם פיספסת שלט פיצפון על הכביש, אתה בכלל לא שם לב שעברת מעיר לעיר.
זו גם בועת מזג אויר - סערות ומפגעי טבע שפוגעים בכל מה שמסביב (ראה סנדי, להלן), פוסחים על המקום הזה.
כאילו מנותק מהסביבה - בועה.
עשר דקות נסיעה דרומה, כבר רואים את המיתון שיש בארה"ב - הכי גרוע והאינידקציה הברורה ביותר לשפל הכלכלי, הם דיינרים סגורים/נטושים.
צריך ליות פה על מנת להבין את מקומו של ה"דיינר" בחיים של משפחה אמריקאית ממצועת - בכל שבת/ראשון, כל המשפחות יוצאות ל.. דיינרים לארוחת בוקר/בוהריים/צהריים. דיינר נטוש מצביע על מקום שבו יש בעיות כלכליות קשות מאוד, לכל התושבים..
כאמור, הגענו באוגוסט 2012.
כעבור שבוע היו לנו מספרי ביטוח לאומי (SSN) ורשינות נהיגה מקומיים - אמרו שזה די מהר.. הכל הלך חלק.
אחרי שהחזרנו את הרכב השכור, לקחתי מחבר שגר בניו יורק, ריינג' רובר 2001 (שאני קניתי לפני כמה שנים ורציתי להביא לארץ.. באופן כזה או אחר.. לא יצא) ומיד אח"כ קינתי פורד אקספדישן ארוך (רציתי כמה שיותר מרחק ביני לבין הגמדים) בעל הנעה כפולה (אמיתית) מודל 2010. מיד אחרי תום האחריות (קניתי מסוכן של פורד במחיר מציאה.. אחריות 3 חודשים פגוש לפגוש..) הגבהתי אותו ("3.5 לפנים "2.5 מאחור), החלפתי לגלגלי "18 (במקום "20) והתקנתי צמיגי "35 (במקום "31) - כל זאת רק על מנת לגלות שלרכב הזה אין מבחר תוספות שטח בכלל וממלא אין איפה לטייל פה..
בהמשך לקחנו (ליס) גראנד צ'ירוקי אוברלנד V8 עם חבילת שטח (מיותר, כך הסתבר).
עוד לפני שהגענו עם המשפחה, הגענו לאיזור לצורך חיפוש בית.
בארה"ב יש כמה וכמה אתרי תיווך נכסי דלא-ניידי והשיטוט בהם די קל.
מסתבר שבארה"ב הכל גלוי - כמה בעלים יש/היו לבית, מתי נבנה וע"י מי, כמה מיסים, כמה עלה/נמכר בכל פעם שהיה בשוק וכמה דרשו ואיזו משכנא ובאיזה סכום יש על הנכס... הכל גלוי.
ישנה גם מפת פשיעה.
החלטנו על העיר משום שבמפת הפשיעה צויין שבחצי השנה הרלוונטית אז, היו בעיר שני מקרי פשע (!!!) - שתי גניבות מרכבים שחנו בחניון של מרכז מסחרי... גדול.. ישר בחרנו.
העניין הוא שבעיר הזו אין כמעט בתים להשכרה..
מצאנו אחד (גם כן סיפור) אבל אחרי שנה הבחור החליט שהוא מנסה (שוב) למכור ונאלצנו לחפש שוב.
לא היו בתים להשכרה והזמן לחץ אז.. קנינו.
כל העסק הזה, של קניית בתים פה, שווה סיפור נפרד אבל רק אציין שהמחירים מגוכחים יחסית (יחסית לארץ ויחסית למה שאתה מקבל) והמיסים גבוהים (מאוד יחסית) ובסופו של דבר הוצאת המגורים של בית קנוי, קטנה יותר מזו של שכירת בית... וזה כולל משכנתא.
הבית "החדש" נמצא בשכונה "פרטית", שלה 5-6 אגמים פרטיים ועוד כל "מיני" (מגרשי טניס וכדורסל, חופי רחצה עם סירות וכו' - בכל לשימוש חופשי של השכנים בשכונה). הבית שלנו הוא בשורה האחרונה של השכונה, כשהגדר שלי גובלת ביער ענק שמוגדר כ-EVER GREEN. יענו אסור לבנות בו. וכשאני אומר יער, אני מתכוון שאם יוצאים מהחצר שלי (יש שער) והולכים חמש דקות לתוך הג'ונגל הזה... הולכים לאיבוד.
צבאים וראקונים וכל מיני חיות אחרות מבקרות אותנו על בסיס יומי ואפילו דוב נצפה פה (והעמיד את המשטרה על הרגליים במשך יומיים - עקבו אחריו ודיווחו כל שעה היכן הוא..).
החיים פה קלים ונוחים מאוד, למי שיש כסף - יש פה קיצוניות שפשוט לא להאמין נפרט בהמשך, אם יהיה ביקוש לשירשור.
רק לשם דוגמא קטנה - ביטוח הבריאות פה הוא דבר מגוכח ויקר שמפיל הרבה משפחות לפשיטת רגל.. לא מטבע לשון - ממש פשיטת רגל.
מיד בעיקבותיו צועד החינוך הגבוה.. בארץ בוכים על שכ"ל של 15-20 אלף ש"ח לשנה - הצחקתם את האמריקאים... בחור בן 18, שרוצה השכלה משמעותית, שתיתן לו פתיחה טובה לחיים, עלול לשלם על ההשכלה הזו עד גיל 60.. לא צחוק.
הכלכלה פה בנוייה על חובות - ממש כך.
אני אנסה להסביר בהמשך אבל הרעיון פה שלא ממש משנה כמה כסף יש לך בבנק או כמה אתה מרוויח - מה שחשוב פה זה אם ניתן לסמוך עליך שתחזיר את החובות שלך..
אם ניתן לסמוך אליך, יתנו לך אשראי (קרדיט) או במילים אחרות.. כמה שאתה חייב יותר, כך מעריכים אותך יותר.
וזה די הגיוני, אם חושבים על זה לרגע... אבל על כך בהמשך.
יש מערכת שלמה (וממוסדת) שעוקבת אחרי כל אדם ואוספת עליו נתונים באופן יעיל (ומפחיד) וכל זה על מנת לקבוע אם הוא "אמין בהחזרת חובות". המערכת הזו מדרגת אותך במה שנקרא ניקוד קרדיט (credit score) וכאלה יש כמה סוגים: שניים כללים, בעלי בתים וביטוח רכב.
לפי הניקוד/דירוג הזה, נקבעים המחירים ורמת השירות שתזכה להם.. וזה כולל המון דברים, החל ממחיר הרכב לקנייה/ליס, ריבית המשכנתא ומחיר ביטוח הרכב שלך, חבילת הסלולאר ומחיר ההפקדה על ציוד הכבלים והאינטרנט בבית... הכל פה תלוי בניקוד הקרדיט שלך..
מיד לאחר שהגענו, עלתה דרישה מצד כל החברים לתעד ולתאר איך משתלבים פה ואיך החיים נראים פה בכלל.
במהלך ההתארגנות גם "תקפה" אותנו ההוריקן סנדי, שעורר עניין רב בישראל וגם על זה כתבתי לחברים.
חפרתי בג'ימייל שלי ומצאתי כמה דברים שלא נמחקו ואתחיל בהעלאת אותם מיילים ששלחתי לחברים בארץ.
חלק מהכתוב בא בעקבות שאלות ובקשות של חברים ואולי יהיה קשה להבין את ההקשר.
נתחיל בסנדי.
כאמור, לקראת ההוריקן, שעשה הרבה כותרות גם בארץ, ביקשו עידכונים שוטפים...
צריך להסביר/להבין שבימים שקדמו להוריקן לא היה שום דבר אחר בטלויזיה... נכנסו כמו ל"מוד פיגוע" אצלינו.. אבל בגדול. בגדול מאוד.
האופן שבו האמריקאים מצליחים להלהיב את עצמם, פשוט מדהים..
להלן צבר המיילים הרלוונטי:
10-28-2012
טוב, האמת שהתכוונתי לכתוב קצת "עידכונים" וסיפורי ראה"ש ואסיפות הורים (ככה הם מכנים פה טירטור נוסח טירונות להורים...) אבל ההוריקן הזה משמש לי עוד תירוץ.
אני משתמש במייל של ינון כדי לעדכן בנושא, שמסתבר, מעניין את כל העולם..
האמריקאים אוהבים למכסם הכל. גם את הסופה.
גומרים את המים ומצטיידים באוכל שיספיקו לעבור את הנשורת הגרעינית שאחרי הפצצה - שאמורה לארוך כ-1/2 שנה, למי שתהה..
גם אם לא יהיה חשמל במשך כ-10 ימים, כפי שרואי השחורות ביותר "מקווים", לא ברור לי מתי הם יספיקו לגמור את כל האוכל והמים שהם אוגרים.
בכל מקרה, הכנסנו ל"גאראז'" את כל רהיטי הגינה והמנגל (יש לנו כריים חשמליות/קרמיות ובמנגל יש פינת בישול גז).
ועידו ואני ניקינו את המרזבים (עניין גדול פה. באמת) ובאותה הזדמנות קניתי כמה כלים "שחייבים" להוריקנים.. (-: (צריך לנצל כל הזדמנות)
ועיגננו את הטרמפולינה לשלושה עצים (אחד "לא מי יודע מה"בריא ולא נראה לי שישרוד את החוויה) וניקינו וניסינו את אח העצים שיש לנו בסלון (שלא חשבנו שנשתמש בו אי פעם ואתמול ישבנו כמו דבילים, בחושך והסתכלנו באש. ממש כמו בטיולים, רק בלי האבק והקפה של אבי והריח של ה"ערבי". וכמעט נשכבתי על המזרן המתנפח שקניתי למושיקו ושוכב בסלון - ד"א, מושיק, אפשר כבר להוציא את האויר ולארוז? נראה לי שאם עד עכשיו לא יצא האויר, הוא די בסדר, המזרן..)
ואספנו וחתכנו איזה 40 קג' עצים לאח (מסור שרשרת חשמלי, ששאלנו מחברים פה (תמר), זה נחמד אבל "חייבים" פה מסור עם מנוע בנזין, עצבני כזה. פשוט אין ברירה עם כל ההוריקנים האלה..),
וחילקתי אותם לשלישים - קניתי גרזן מזה חד (-: .
ובמקפיא ממילא יש את כל ה"קרחומים" (איזה עשרים. מוכנים לשימוש), שגרשון ומושיקו נתנו לנו עוד בארץ - עניין של הרגל מהארץ. אתה לא יודע מתי יפול עליך איזה הוריקן והמקפיא יפסיק לתפקד וכל הפיצות והפסטות וההמבורגרים והנקניקיות יתקלקלו והלילה נוסיף עוד כמה שקיות מים שיקפאו. שיהיה. תמר אמרה.
בכלל, נראה לי מוגזם כל העניין הזה עם המים, שהרי בכל בית אמריקאי, שמכבד את עצמו, יש כמה משטחים של קולה/דיאט קולה, מיצים, בירה וכו', שמספיקים לגדוד קטן, אז מה כל העניין הזה של לאגור מים?
כאילו, מה. יש קוד כזה, שכשיש הפסקות חשמל/מים (ולא משנה הסיבה) צריך לשתות רק מים?
משטח של 20 בקבוקי 2 ליטר של דר' פפר לא נחשבים בשעת חירום?
ושלא יספרו ספורים של "מים לבישול". השבוע בישלתי אוסובוקו עם תפוחי אדמה שהספיק לשבוע, בלי מים בכלל. בקבוק בירה ומרק (שיש לקנות בקופסאות שימורים - טעים לאללה.) - יצא אחלה. עכשיו גמרתי - טוב. הספיק לארבעה ימים אבל העיקרון זהה - מתרגשים יותר מידי החברה האלה..
אבל כנראה שעניין המים הזה, מדבק.
לג'קה מאוד הפריע (בלשון המעטה) שאנחנו לא סוחבים משטחים של בקבוקי 1/2 ו/או 1/3 ליטר ובגלל שנגמרו בקבוקי המים בכל מקום, אז קנינו 2 מכלי מים מתרחבים (כמו אקורדיון) של 16 ל'' כ"א.
גם הפריע לה "איך נשטוף את האסלות", שזה בכלל לא ברור לי, איך עושים את זה עם בקבוקי 1/3 ליטר..
אמרתי שנמלא את האמבטיות במים והרעיון הזה מאוד הפתיע אותה (לא יודע. ברמלה, כל פעם שהיתה אמורה להיות הפסקת מים, היינו ממלאים אמבטיה אפילו שלא היו ברמלה הוריקנים..).
כמובן שהיא לא יכלה לקבל שיש לי רעיון טוב (גם אם לא מקורי יותר מידי..) אז היא הקשתה (עם חיוך ניצחון לא מרומז בעליל, ממש כמו שהיה לה לפני התיאוריה..) "יופי. ואיך תמלא את האמבטיה אם יש הפסקת מים!" (ולא. זו לא טעות שלי. לא היה סימן שאלה, בסוף המשפט(.
לאור הנימה המזלזלת, החלטתי שלא לנהוג בעדינות וישר עניתי שנמלא את האמבטיות לפני הסופה/הפסקת המים - מחר, לפני הסופה, שאמורה להגיע אחה"צ, נמלא את שתי האמבטיות.. שיהיה.
אה, ואין ביה"ס..
בכלל, אם אני נזכר במה שאמר לי עודד, שגר פה כבר המון שנים, שהאמריקאים אוהבים לשוחח, בחוסר מחוייבות, על מזג האויר, נראה לי שזה הוריקן בהזמנה.
עכשיו הם יכולים/יוכלו לדבר על הסופה כל הזמן: מה יהיה עם מזג האויר. מה קורה עם מזג האויר ומה היה עם מזג האויר...
ההוריקן הזה יספק נושא, לא מחייב, לשיחה וניתוח בארוחות ערב במשך חודשים - לא כולל יהודים, כמובן.
כשיהודים מתכנסים לארוחת ערב (ארוחת ראש השנה אצל רבי מיכה, למשל) מזג האויר לא משתתף - אבל זה נושא ל"עידכון" שנמצא עדיין "בעיפרון"...
בכל מקרה, הסופה תימשך יום וחצי, בערך ואם אח"כ לא יהיה חשמל וכו' ואם לא יפול עלינו איזה עץ או משהו כזה, פשוט ניכנס לאוטו וניסע מערבה, לטייל..
חבר, שגר בסט לואיס ענה לי שאצלם היו שמים קרפיונים באמבטיה ושאצל האמריקאים יש קריטריונים אחרים למה חשוב שיהיה בחדשות – זו התגובה:
גם אצלנו, ברמלה, היו שמים קרפיונים באמבטיה.
סוג של התעללות יהודית: אחרי שהם חשבו שהצליחו לצאת בשלום מהרשת והעיתון והמסע הביתה, רק כדי לשחות כמה ימים ואז לקבל בומבה בראש, שממנה כבר לא התעוררו...
הגירסה היהודית להמתת חסד או חגיגת ראש השנה, על חשבון אחרים - אח"כ מתפלאים על סיפורים שאנחנו שותים דם של ילדים או מוכרים את ישו או קונים את העולם..
אם נחזור לעניין, האמריקאים אף פעם לא הבינו את הבעיות (האמיתיות, יש לציין) שלנו או של אחרים..
מזכיר לי סיפור על איזה פוליטקאי אמריקאי בכיר שהגיע לביקור בארץ.
הסתובב פה ונסע לשם ושמע סקירות על הבעיות הבטחוניות והכלכליות שלנו והתרשם עמוקות מהגבולות הקרובים - מזרחל מערב וצפון לדרום ובסופו של דבר שאל כמה אנשים חיים פה.
כששמע את התשובה, אז 5 מליון, נרגע ואמר שכל מה שאנחנו צריכים פה זה ראש עיר טוב ושריף טוב, שיפתרו את כל הבעיות.
אצלם ועכשיו אצלינו (במסגרת הלויאליות המקמית שאני מחוייב לה פתאום - הגמד נשבע אמונים לדגל האמריקאי כל בוקר...!!!), הכל יותר בעייתי מאשר אצל האחרים:
אפל החליפו את החיבור בטלפון - ברייקינג ניוז ב-CNN וב-NBC וב-BBC וב-PIZDYOLOCH. בסוריה כבר לא רוצחים 300 אזרחים וילדים ביום, הסינים לא מוציאים להורג פעילי זכויות אזרח, באירן לא הורגים הומואים. כלום.
כולם מדברים על החיבור החדש של אפל.
יש סופה, שמחרתיים נגמרת ובמקרה הגרוע, אין חשמל כמה ימים, עד שיגיע התור שלנו לתיקון מהעץ שנפל - לא משהוא שלא ניתן לתקן או לחיות איתו - כבר שבוע שאין חדשות אחרות.
אבל פצצות מרגמה ורקטות שנופלים בקצת של 40 ביום על שטח שהוא בערך 1/2 ממנהטן. פה צריך להפגין סבלנות וסובלנות ואורך רוח ואיפוק ובטח לא לדבר על זה, שלא לפרוץ לחדשות עם הידיעה שנפל הטיל ה-50...
בכל מקום "סנדי".
ניכנסו שלשום ל-WAL_MART וקיבל אותנו שלט מאיר/מעיר עיניים "האם אתה מוכן לסנדי?" עם כמה דברים שחייבים על מנת לשרוד את הסופה.
אני עומד ומסתכל על השלט ונכנס בחור שמנמן (אולי 200 קג') ורץ עם העגלה לשלט, מוציא מערמת המצרכים גזייה של קולמן, כזו של טיולים, ומיכל גז, מעמיס על העגלה עם שלושה משטחי מים ורץ לקופה - עכשיו הוא מוכן. זה כל מה שהיה חסר לו.
אני, במקומו, הייתי מנצל את כמה הימים בלי חשמל (שאולי יגיעו) לצום קל והשלת איזה קילו או שניים אבל הוא - לא! הוא רוצה לבשל ויהי מה!
נראה אותו כמה ימים במקלט בקריית שמונה, לפני המבצעון האחרון בלבנון..
10-29-2012
טוב, בגלל שאני מבין שבארץ כבר יש שלום עם השכנים, ביבי הקים קואליציה עם"ג'וקר" שעומד בראש העבודה (באמת. תראו את "באטמן" שג'ק ניקולסון משחק את הג'וקר ותגידו שאין דימיון בינו (אחרי הטבילה בחומצה) לבין יחוימוביץ') הכינרת מעל הקו האדום וכו' וכו', וכל מה שמעניין את הישראלים זה מה קורה עם סנדי ומתי הסאבוואי יחזור לעבוד - להלן עידכון...
יש גשם.
כן. גשם ממש. כזה מעצבן ודק וקטן שמציק ועוקץ בקרחת.
יש גם רוח. לא ממש חזקה אבל מספיק כדי להפיל את העלים המתים מהעצים (יש אומרים שקוראים לזה שלכת ושזה רומנטי... אבל על זה בעידכון שאני "חייב" לכם - פתאום אני שם לב שיש הרבה נושאים לכסות...) וללכלך את כל החצרות והרחובות.
זה קצת פחות רומנטי (כך מספרים לי המקומיים.. כן. כאילו שיש לי אינטראקציה איתם..) מב"כ, משום שהגשם הטורדני הזה מדביק את העלים המתים (=שלכת) לכל מקום וזה די, איך נומר, מעצבן.
אז כמו שאתם מבינים, לא ממש נורא אבל אל תתאכזבו, משום ש"סנדי" מגיעה רק היום בצהריים או אחר הצהריים.
בכל מקרה, זה די דבילי, שבגלל הוריקן שמתוכנן לקפוץ לבקר בערב, מהבוקר הסטארבאקס לידינו (7 דקות נסיעה..) סגור!
כאילו, מה נהייה?
כמו בארץ (הקודש. לא פה) בטלוויזיה יש נטייה להחמיר - פתאום התירוץ הנשי, שטלוויזיה משמינה לפחות בשתי מידות רוקם עור וגידים.
יענו, צילומים של רמזורים מתנדנדים בפרעות והמצביעים על רוחות אדירות, הם ... לא בדיוק כמו שזה נראה.
הרמזורים פה מחוברים בפטנט כזה (כנראה במיוחד לטלוויזיה ולמאורעות נוסח "סנדי") שהם תלויים על ציר כזה וכל אפצ'י קטן מטלטל אותם לכל עבר.
זה כנראה טוב לרוחות חזקות, שלא ישברו את הרמזור, אבל זה מעצים את חוויית הסופה, עם כל רוח קלילה.
אז אל תתרשמו מתילומים של רמזורים מתנפנפים - הרוח עדיין לא כ"כ חזקה (בפנים הארץ. בחופים זה אחרת). לא הייתי מנסה להעיף עפיפונים היום אבל לא משהו רציני.
לדוגמא, שחלק יבינו, הרבה הרבה פחות מאשר רוח מדבר בערב - פה, לפחות עכשיו, לא היתה בעייה להקים אוהלים, בלי שיעופו כל רגע אבל הייתי תוקע כמה יתדות, אחרי שאוהל במקום.
טוב, "סנדי" או לא, השעה 11:06 ואני צריך להתכונן לנסוע לקוסטקו. צריך להחזיר איזו טלוויזיה קטנה שהאמריקאים הרמאים האלה דחפו לי פה (עם הנחה של איזה $1100 על החבילה של "24 + "60 אבל זה בכלל לא משנה שהם רמאים - עוד אחד מהנושאים ב"עידכון").
אח"כ יש עוד המון מה לעשות ובמיוחד "להתכונן" (מה שזה לא אומר...) - ג'קה כבר שאלה היום מתי ממלאים את האמבטיות... קולטים? יש גשם שלא מספיק אפילו לרחוץ את הכניסה לחנייה והיא מודאגת מה יהיה עם האמבטיות..."להתכונן"...
10-29-2012
עכשיו חזרתי מהקוסטקו (הרמאים האלה...) ובדרך שמעתי עידכון "חם" ברדיו.
מסתבר שב-1/2 האחרונה "סנדי" התחזקה ומהירות הסופה, לא הרוחות הפנימיות אלא המהירות בה היא מתקרבת ליבשה, הוכפלה.
במקום להגיע בחצות, "סנדי" אמורה להגיע לחוף ב 5-6 בערב, יענו עוד שעה בערך.
זה אומר שאלינו היא תגיע בערך שעתיים אחרי...
כמובן שמדובר בשיא הסופה אך הרוחות מתגברות כבר עכשיו.
ישר התחילו פרשנים ופרשנויות ובמשך 20 דקות (נסעתי לאט) טחנו את ההיבט, שזה טוב וגם.. רע.
הסופה תגיע יותר מהר ו... תעבור/תיגמר יותר מהר - לקח להם הרבה זמן להגיד את זה והם גם הוכיחו את זה...
זה כבר התחיל להישמע לי כמו חלק ממערכון.
אה, כן.
ג'קה החליטה שאם אני כבר נוסע לקוסטקו אז כדאי שגם אביא... כן. נכון. מים.
אז, בנוסף לכל יתר המאגרים, יש לנו גם 35 בקבוקי מים קטנים. לא יזיק.
10-30-2012
מסתבר שה-VOORHEES הזו כ"כ מנומנמת, שאפילו הוריקן, שעושה המון בלאגן בכל מקום אחר, לא מצליח להעיר אותה...
כן, כנראה שמי שרוצה "לחוות" הוריקן באמת, לא צריך לגור ב-VOORHEES. לפחות לא בשכונה שלנו..
חוץ ממשבי רוח מזדמנים, שעשו יותר רעש מנזק, וענף קטן שנפל על הטרמפולינה (כשדנה תקום, אני אבקש ממנה להזיז אותו), לא היה שום דבר משמעותי.
כנראה שאצל שכנים שלנו, איזה 4 בתים מאיתנו, כן קרה משהו משמעותי יותר - בערך ב- 01:00 הגיעו כמה ניידות משטרה + משאית כיבויי/הצלה + אמבולנס.
הם סגרו את הרחוב (כאילו שבד"כ מישהו עובר שם, ובטח לא בשעה כזו ובטח לא ב"עאלק סופה") עם סרטים צהובים, האירו את החצר בפרוזקטורים (וואלה, צריך כמה כאלה. איזה אור..) והיבהבו בכל הצ'קאלקות.
אנשים במעילי גשם צהובים/ירקרקים הסתובבו שם - לא ראיתי שהם עושים משהו - ואחרי שעתיים התקפלו.
זה היה הדבר הכי "מעניין".
במהלך אתמול, כאמור, היתה רוח בינונית עד כמעט חזקה ומדי פעם משבי רוח "עזים". החצר היתה איזה 30 סמ' מתחת למים אבל הבוקר המים כבר התנקזו לגמרי ועכשיו קריר ויש גשם "אנגלי".
הדיווחים מדברים על המון נזק באזורי החוף, כולל ניו יורק - פה, בצ'כונה, הנזק העיקרי הוא הליכלוך (עלים).
רצית דרישה להמשך? קיבלת!!
boaz avrahami
05-11-14, 10:34
תמשיכו ככה הוא יחזור לארץ להחליף את יאיר לפיד
תמשיכו ככה הוא יחזור לארץ להחליף את יאיר לפיד
לפי מה שאני שמע על הרעיונות שלו, אם אני (עם דיסלקציה שמחליף את סדר הספרות בכל מספר ששומע, שאין לו שום ערך לכסף וצריך מחשבון לעשות 2+3..) אחליף אותו זה יהיה שיפור משמעותי...
המשך, בהמשך היום, משום ש..
יש פה משהו שאין בארץ - שעת אפס (אמיתית!!) בביתי ספר התיכון - נראה לי שהשם המלא הוא "אפס ריכוז"...
שעת אפס אומרת שהשיעור הראשון מתחיל לפני שבע בבוקר וזה אומר שההסעה אוספת את הגמד שלי (כיתה יא') בשעה רבע לשש בערך, שזה אומר שאני קם איתו בחמש ועשרה... כול בוקר!!!
נספר על מערכת החינוך בהמשך...
אחרי שנגמור להעיף אותו מהבית ונעיר את הגמדות ונעיף אותן ו... יהיה קצת שקט.
SHMBO נמצאת בסיור ב.. יפן. עבודה חדשה, שלא תאמינו .. הזויי כמה שהבחורה הזו מוכשרת. עד הודו ויפן שמעו עליה - לא ברור רק הנפילה הזו בבחירה בבן הזוג... טוב, לא כולם (כולן) מושלמים..
הקיביצר.
המשך.. בהמשך..
טוב. אחרי פיזור הגמדים וניקוי העלים (עוד "ועל זה בהמשך)..
לפני שאעלה את המייל הבא, שנשלח, יש להסביר את הקונטקסט.
ראשית, הריינג' המדובר.
זהו ריינג' רובר 2001, שקניתי לפני כמעט עשר שנים בארה"ב, על מנת להביא לארץ ו...
בקיצור, לא התאפשר והריינג' נשאר אצל חבר בניו יורק ש.. התאהב בו.
כשהגענו לפה, לקחתי את הריינג' והשתמשנו בו כרכב ראשון ואח"כ שני (נקנו האקספדישן EL ואח"כ גראנד 2014).
כמו בכל ריינג'.. לא הכל עבד והחברים בארץ צחקו עלי שבעצם המעבר לא שינה כלום, בנושא זה..
זה הרקע לחלק ההוא במייל למטה.
שנית, האיזור שבוא אני גר.
תבינו, ויסלחו לי הנפגעים, שארה"ב היא לא בדיוק כמו שהיא מציגה עצמה.
מלבד מחישים ומשהו מדינות "רגילות" (אם אפשר לקרוא לפוארטוריקו רגילה) יש מדינה שמוזכרת רק כ"בדרך אגב" פה ושם. ניתן לראות/לשמוע איזכורים שלה בערוצי המדע וההיסטוריה למיניהם אבל בגדול... היא לא רשמית ולא מוכרזת כמדינה, למרות שקראו אפילו דגם של רכב על שמה..
מדובר ב"סוברביה" או בלשון הילדים פה The suburb.
שתבינו, זו מדינה שמקיפה את כל ארה"ב ויש לה חוקים משלה ובה, למעשה, גרים רוב תושבי ארה"ב.
יש שינסו לפרש את השם כ"פרבר" אבל תאמינו לי.. זה לא. זה העיקר. פה מתנהלים רוב החיים בארה"ב.
בסוברביה יש בתים צמודי קרקע (הרוב במוחלט) והיא מחולקת לתתי איזורים שכל יעודם הוא... לספק מקום שינה ויציאה לעבודה/בילויים. זהו. כלום חוץ מזה.
אין חנויות ואין בתי קפה ואין... שום דבר אחר מלבד מתקני שינה = בתים.
יש אזורים עשירים יותר ועשירים פחות ובד"כ הם ממוקמים לא רחוק מערים "אמיתיות".
בהמשך השירשור (עוד אחד לרשימה) אסביר קצת על אורח החיים בסוברביה אבל שתבינו "מאיפה אני בא" אומר רק זאת, אני.. לא מדובר באיזו חיית מסיבות טראנס או משהו כזה – כולה ילד מרמלה, שהבילוי העיקרי שלו עם החברים היה "להשאיל" מאיזה הורה רכב (לפני פרוץ הרשיון) ולנסוע ליפו לאכול "גלידה קוזו"..
אחרי כשנה וחצי של קרביות לתפארת (שהושלמה בריבית אחרי הצבא), הבין ק. כ"א בחטיבה (לימים מנכ"ל הליכוד), שעדיף שניפרד כידידים ונתן לי את ברכת הדרך (ביחד עם כמה עשרות אחוזי נכות) להגיע לממר"מ.
קצת אחרי כ-6 שנים בצבא, עברנו (SHMBO ואני) לגור בת"א (צמוד לדיזינגוף סנטר ואח"כ לאורי) לכמה שנים ומיד עם פרוץ הגמד, עברנו לגבעתיים – לא שיא הבליינות אבל.. בסדר.
לעבור מת"א לגבעתיים היה די טראומטי... ממרחק הליכה מכל בית קפה ומסעדה (ועבודה), נאלצתי לנהוג איזה.. רבע שעה..
אבל שום דבר לא מכין אותך לשיממון של סוברביה!!
אנשים יוצאים בבוקר לעבודה (חוץ מבדאלק, שכזכור פנסיונר..) ולא רואים אותם.. בכלל.
בהתחלה הילדים היו בטוחים שכל הבתים ברחוב הראשון שגרנו בו, נטושים.
את השכן בבית ליד ראיתי אולי 4 פעמים, בשנה שגרנו שם ו-SHMBO בכלל בטוחה שאני עובד עליה ושהבדידות עשתה את שלה ואימצתי חבר דימיוני..
אם אין בשכונה משפחות עם ילדים, המקום פשוט מת! תבינו – בעיר הזו, באזורי המגורים, אין אפילו פאקניג מדרכות!! מי שאין לו רכב (אין דבר כזה) פשוט לא קיים. לא יכול להתקיים.
בשכונה הנוכחית, שהיא יותר קהילתית ומשפחתית, יש הרבה ילדים ואחרי ביה"ס יש... תנועה כלשהי ברחובות..
צריך גם להבין את התנהלות התושבים.
הם כ"כ מנומסים ו"מכילים" ש.. בא להקיא.
אם מישהו "חותך" אותך במעבר בסופרמרקט, יש יבקש סליחה.. אפילו אם הדביל נמצא במרחק של 10 מטר ממך! וכך זה כל הזמן. אי אפשר ללכת בשקט.
דאחיל ראבק!!! מה סליחה? אתה במרחק של זריקת אבן ממני... מה אתה רוצה ממני, קרציה?
או בצומת... שנה, שנה לוקח להם להשתלב.. לא נכנסים אם אין מאה מטר פנויים.
וברמזור... אינעל האמאש'להם... אם הםא לא נוסעים, ברור שיש סיבה.. אף אחד לא מצפצף.. כזה קצרצר, להעיר את הדביל.. כלום. מחכים.
ואף אחד גם לא מחליף נתיב לפני הרמזור - ראבק!! יש שלושה נתיבים ישר. שניים רקים. אף אחד לא יעבור נתיב, לזה הפנוי.. היית בימני/שמאלי/אמצעי.. נשארת שם אפילו אם לפניך 20 מכוניות ויתר הנתיבים רקים..
והתורים... אלוהים!!! אם איזה גולם כותב טקסטים בטלפון ולא רואה שהתור לפניו התקדם... אף אחד לא יעיר לו.. אפילו אם האידיוט יעמוד חמש דקות.. כולם יחכו שהכושילאמאשלו יועיל בטובו ללחוץ על SEND ואז ירים ת'ראש ויגיד סליחה (והם אומרים!) ויתקדם .. עד לטקסט הבא..
וכולם פותחים לך את הדלת (ואתם אפילו לא בדייט) ומחזיקים וכל מיני זרים מחייכים אליך ואומרים שלום ומה שלומך (לא שמחכים שאשכרה תענה.. אבל בכל זאת) והם אפילו לא מכירים אותך.. בכלל.
הנימוס והסובלנות שלהם... משגעים..
אבל מהר מאוד אתה משתלב ופתאום זה נראה לך בסדר ואתה נרגע ולחץ הדם יורד ואתה נעשה ידידותי לסביבה ואתה לא לחוץ ולא ממהר לשום מקום ומרגיש ש"המרחב האישי" נעשה יותר .. רחב. יותר מזה שבארץ, שבו אם לא נכנסו לך ממש לתחת, הכל עדיין בסדר. וכשבא חבר מישראל (וכל החברים שלי מנומסים, לא צ'וחים), אתה פתאום רואה בו את ה"ישראליות" ו.. מעיר לו ואז הוא צוחק עליך "מה נהיה לך ברנרד? שכחת לרגע שאני איתך מהגן ברמלה? יאללה.. תרגיע".
בקיצור, זה הרקע לאמור במייל הבא, שימו גם לב לתאריך.. חודש אחרי הנחיתה בגולה – הרחבות והסברים.. בהמשך...
09-15-2012
אשכרה, היום מישהו ציפצף ברמזור. באמאשלי..
לא אני ולא לי אבל אין ספק - מישהו ציפצף.
עומדים ברמזור אדום. אני איזה רביעי או חמישי ואחרי עוד. מתחלף לירוק ו..נאדאה. הדביל/ית ברכב הראשון לא זז.
ככה איזה חמש דקות (!!) וכלום. אף אחד לא זז ואף אחד לא עוקף ובטח לא מצפצף לגולם.
חשבתי לעצמי שככה מקובל ובגלל שאחרי היו מכוניות ואי אפשר לברוח, התכוננתי לשהייה ארוכה והתחלתי לחטט בתא שבין הכסאות.
ופתאום..כן. ציפצוץ. אחד. קצר כזה. הגולם זז רק אחרי כמה שניות (הרמזור הירוק פה הוא ארוך מאוד ויש אפילו "גל ירוק") - בטח לא חשב שמתכוונים אליו..
אני ישר לקחתי שמאלה, כדי לא להמשיך אחרי כל הדבילים האלה, לרמזור הבא.
חוץ מזה, הכל כרגיל.
את היום העברתי, כרגיל, בתיקונים של הריינג' רובר.
למי שלא יודע, יש לנו פה ריינג' רובר 2001, בדיוק כמו שיש לנו בארץ, רק בצבע ירוק בהיר - רכב זמני באדיבותו של זיו.
חאסלו, כמו כל ריינג' רובר, גם בו יש קילקולים ושגיונות.
1/2 יום העברתי בפירוק לוח השעונים, פיקוד בקרת האקלים, הפנס האחורי וחלון הגג - כמו בארץ.
כמובן שאין פה חלקים לבהמה והייתי צריך לאלתר ודי היו חסר לי הטלפונים לרמי, שלא לדבר שכל הכלים הרלוונטיים שלי, נשארו בריינג' בארץ..
זו הרשימה ששלחתי לזיו, בעלים הגאה:
עשיתי איזו מודיפיקציה בפנס האחורי, על מנת שאפשר יהיה לשים נורה רגילה ולא קטנטנה כזו - עובד יפה מאוד.
סידרתי את החלון בגג - הרמתי את כולו קצת למעלה, לאטימה טובה יותר. נראה שבוע הבא, בגשם.
פרקתי את הדלת לגמרי - היו חסרים איזה 4 ברגים וכל התושבות של הידית שבורות. הדבקתי כמה שאפשר(מזל שקניתי דבק וסודה לשתייה) ובניתי בית בורג, לבורג שחשבת שנפל.
בדלת השנייה יש רעש, כשסוגרים. נבדוק מחר.
החלפתי את הנורה השרופה בלוח השעונים. מד המרחק כבר לא נקטע באמצע.
כמה בתי בורג היו שבורים גם שם - הדבקתי עם סופר+סודה.
ניתקתי את המסך של ה-GPS, שלא יעבוד בכלל.
פרקתי את הלוח של המזגן (פירוק משני) ומצאתי אילו נורות שרופות בצג של המזגן - היו שתי נורות שרופות. ב-PEPBOYS לא היו נורות כאלה, אז אילתרתי משהו מהנורות של לוח השעונים ובית הנורה של המזגן - בסוף זה עבד.
משום מה המזגן מראה מינוס 40 מעלות והמזגן לא עובד (אין לו מה לקרר בטמפ' כזו). ניתקתי את המצבר לשעה. ותיכף נעשה איזה סיבוב. נראה אם יעזור לעשות RESET..
סידרתי את הצינור של הקרוז-קונטרול. נבדוק בסיבוב..
אח"כ עשיתי סיבוב והכל, באופן מפתיע, עובד - את שימחת הניצחון קילקלה רק התקרית המתוארת למעלה..
היום יום יפיפה. באמת ואני מציין את זה, לא בגלל שפתאום הפכתי פואטי, אלא בשל העובדה שעבדתי בחוץ כל היום ואף אחד לא עבר ברחוב. כלום. גורנישט. אפילו לא כלב. גם לא בחצרות..
עכשיו, אני כבר יודע שגרים עוד אנשים בבתים לידנו (אפילו הייתי אתמול, עם הגמדים, בארוחת ערב אצל השכנים בבית סמוך - עובדי קומברס. כל הערב הייתי צריך לחייך ולהיותת נחמד וידוע שזו פעילות אירובית שמאוד קשה לי ובטח ככה פתאום, בלי אימונים והכנה מקדימה. כל הלילה לא ישנתי בגלל שרירי לחיים תפוסים (עד שבסוף נרדמתי, ג'קה העירה אותי בטלפון מהארץ בתשע וחצי לפנות בוקר..) והסיפורים על הקריירות ומקום העבודה (כאילו..כולה קומברס. בו ניכנס לפרופורציות..) ואני בכלל פנסיונר.) ככה שהיה צפויי שמישהו יצא לראות שמש - לא. אין אף אחד ברחוב. הגמדות רכבו על אופניים ברחוב, על הכביש וחזרו עם הכרזה - "זה כמו יום כיפור פה.."
חשבתי ללכת היום קנות לילדים טרמפולינה אבל אז חשבתי שאולי היום זה איזה יום זיכרון או אבל ולא נעים שהגמדים ישחקו בחוץ ויעשו רעש.
מדי פעם, תוך כדי העבודה על הריינג', כשהייתי צריך להניע, הרגשתי לא טוב עם זה שאני עושה רעש ואז, לא יודע למה, נזכרתי בסרט ,המופע של טרומן" וחשבתי לעצמי, שאולי כולם בהפסקה או חופשת סופ"ש והם אוטוטו חוזרים.
האמת, יש פה כל מיני ממטרות מוזרות כאלה. בהזדמנות נבדוק אם מותקנות בהן מצלמות - לך תדע.
זה "מסתדר" לי דווקא "יפה" מאוד עם התרגיל הזה שהם, האמריקאים האלה, עשו לי:
אחרי עבודת מחקר מקיפה (של כמה שעות..) והחלטה אמיצה, אני חייב לציין, של קניית מערכת טלפונים משוכללת במקום הזול ביותר - COSTCO, ביקור בחנות גדולה אחרת (BJ'S) העלה ש.. עבדו עלי!!
הנבלות, זה ברור לי לגמרי, הבחינו שאני מגיע ומיד הורידו את המחיר של הטלפונים ב-$20. אותה מערכת, 20 דולר פחות.
ברור שאני אחזיר את הטלפונים שקניתי ואקנה בחנות השנייה, אפילו אם הנסיעה תעלה לי $50 - עלי לא יעבדו. מה הם חושבים.
אבל אז חשבתי שהם בטח מנסים להתיש אותי, בקניות והחזרות, אז אולי אני לא אחזיר. מצד שני, מה, שיחשבו שעבדו עלי? אוייש - דילמות!!
מה שאני אומר, שצריך להזהר מהשקטים החייכנים האלה - הם כל הזמן מנסים לעבוד עליך... נראה לי שאני אחכה עם הטרמפולינה. בטח איך שאני אקנה, יורדו את המחיר - סתם להרגיז...
לפחות הצליח לי עם הריינג' - טפו, טפו, טפו...
מוני אורבך
05-11-14, 18:42
תגיד לי, אתה פולני ?!
לא באמת אין סיכוי שאתה לא פולני
לפחות מאחד הצדדים..
בטח תערובת נפיצה במיוחד של פולני מרוקאי
לפי החאסלו, יש בו טריפולטאי
boaz avrahami
05-11-14, 20:46
אתה כותב נהדר.
ממש נהנה לקרוא
אני מחכה לספר שתוציא.
תכתוב באנגלית את ההרפתקאות ותמכור באמזון :)
יש המשך?
ממקום לא צפוי הגיע השרשור הכי מעניין פה!
כתיבה מעולה שממחישה את ארה״ב יפה.
ברנרד, תענוג לקרוא, באמת, אתה נותן לי כיוון אחר לגמרי, נשוי, משפחה, כל החבילה...
החיים פה כל כך שונים ממדינה למדינה, התחנה הראשונה שלי הייתה ניו יורק, ג'מייקה קווינס, מרתף קטן עם חבר מהפנימייה, הוא הלך לתחום הנדל"ן ואני ניהלתי מעבדה קטנה של Tmobile, ואז עבדתי בניקיון תקופה, כשכבר החלטתי שזהו, נכנסתי לתחום הרכב, זאת הייתה תקופה בעייתית בכלכלה האמריקאית, שנת 2008, מכרזי המכוניות היו סביבה מצויינת עבורי, וכמובן השוק אליו פנינו, יצוא, הכלכלה הבעייתית עבדה לטובתנו, רכבי יוקרה מגיעים למכרז ואף אחד לא שם הצעה, ככה קנינו בנטלי קונטיננטל בת 4 בקצת מעל ה$30K, רכבים החלו להשלח ולאט לאט השווקים נפתחו בפנינו, מכוניות גרמניות נשלחו לגרמניה בעיקר, היורו היה שווה מעל הדולר וחצי, ורכב שנרכש ב20k דולר ונמכר ב22k יורו הניב הכנסה נאה.
זאת הייתה תקופה מעניינת מאוד עבור חובב רכב שכמוני.
במהלך התקופה התחתנתי עם ג'ינג'ית ממרלטון ניו ג'רזי וככה למדתי להכיר את האיזור היטב, שבתות, חופשות, חגים, אהבתי את האווירה, את העיירות הקטנות האלה.
כשהעניינים עם האשה התחילו להתחרבש, החלטתי לעזוב הכל ולעזוב, לעבור לחוף המערבי היה הצעד הכי טוב שעשיתי, הייתי בקליפורניה פעם אחת, כמעט חודש ביליתי פה והטעם שנשאר בפה לא עזב אותי, קניתי כרטיס והגעתי לפה בינואר 2010, להתחיל חיים חדשים שוב.
ברנרד, אתייחס פה למה שכתבת בשרשור אותו פתחתי, אני עושה הכל ישר, אין משחקים, אבל אני מקפיד ללמוד את המערכת היטב.
כמה טריקים למי שאין ssn:
אפשר להוציא tax id, גם אם אינך תושב, פתיחת חשבון בנק אינה מצריכה ssn, אך בניית קרדיט כן, מכיוון שאין קרדיט, הtax id תופס את מקומו, מתחילים כרגיל עם secured credit card, ולמעשה בונים ניקוד על הtax id, ממש כמו על הssn.
במדינות כמו ניו יורק או ג'רזי אין אפשרות לרכוש רכב אם אינך בעל ssn, בקליפורניה לדוגמא הדבר אפשרי, אתה משאיר את החלק שמבקש ssn ריק ופשוט מגיש את המסמכים לפקידה במשרד הרישוי.
אכן החזרי מס זה דבר מצויין, ובהחלט אפשר להתקזז על הכל, אני אפילו מגיש חופשות בווגאס כולל room service :-)
מבחינת ביטוחי בריאות, הכל תלוי בכתובת שלך, אני משלם $154 בחודש על ביטוח מצויין, אני בן 29, מעשן, לא בדיוק עושה כושר, וציינתי את כל זה במסמכים.
מה שכן, אני גר בעיר שמלאה בישראלים, אני מעריך שיש פה לפחות 100000 ישראלים, ואני מתרחק מהם.
בישראל אגב לא ביקרתי מ2007.
תראו..
אני שמח שיש כאלה שרואים בי "מיזוג גלויות".. באמת מחמיא אבל.. לא.
אני לא יודע איך ניתן לסווג אשכנזי לבן לגמרי שגדל/שרד ברמלה.. אבל אין בי שום תערובת נפיצה.:)
האמת, לא היה תענוג גדול (ובאמת בלי להיות גזעני ותזכרו שמדובר על תקופה שהמושג "פוליטיקלי קורקט" עדיין לא הומצא בשפה העברית ואפלייה עדתית עדיין לא משכה קולות לכנסת) לגדול כאשכנזי ברמלה...
כאילו.. אני בכלל לא ידעתי שאני אשכנזי עד שלא התחילו להרביץ לי בגלל שאני "לבן".. ממש כך.
התקופה הזו השאירה צלקות רבות...בפעם הבאה שלא יתחילו :rolleyes:
אבל פעם זה היה אחרת.
האלימות הזו היתה מקובלת.. כזה.
גם בבית מכות היו חינוך לגטימי. בשכונה שלי, ברמלה, כולם קיבלו מכות בבית.. והרבה. כולם: אשכנזים ומרוקנים וערקים ותמנים.. ככה חינכו אז.
מכיתה א' אני זוכר שהיינו קובעים "בג'נטלמניות" להיפגש בהפסקה הגדולה (10:15) בשטח החקלאות שמאחורי ביה"ס. בד"כ זה היה על מנת לברר אם אני באמת מסריח ואם הגיבור התורן באמת יכול ל"זיין אותי בתחת", כשאני בכלל לא יודע מה זה...
אחרי זה עוד הייתי מקבל "מנה" בבית, על זה שהלכתי מכות בביה"ס ושעוד פעם הבגדים מלוכלכים/קרועים ולמה תמיד צריכים לבוא כל מיני זרים לבית ולהגיד שאני מרביץ לילדים שלהם - זה שאני בכיתה א' וה"גיבור התורן" בכיתה ג-ד, לא שינה יותר מידי.
לפעמים אחי היה מגיע ומגרש את "הגיבורים" - איתו לא העזו להתעסק - הוא לא נראה אשכנזי.. הוא גם תמיד היה גדול כזה.
אני זוכר ששאלתי את אבא שלי אם אני מסריח ולמה בכדורסל קראו לי אשכנזי ומה זה בכלל.
אני גדלתי עם ילדים של בסטיונרים של השוק ברמלה וכל שישי הייתי אוכל קוסקוס אצל חבר תוניסאי וכל השכנים שלנו היו עירקים ו"מרוקנים" ורוב המשפחה שלי בכלל תימנים (דוד שלי נשוי לתמניה, "שהביאה" מליון אחים ואחיות, שהשתלטו על משפחת ברנרד... אחלה אוכל, כל שבת ג'חנון ולחוח).
בפעם הראשונה שהוצאתי את שילוב המילים "בן-זונה", לא יכולתי לשבת שבוע ימים ואבא שלי היה צריך לקנות חגורה חדשה, במקום זו שנקרעה, כשניסיתי להסביר ש"ככה כולם מדברים" בכלל חטפתי...
האפלייה "האשכנזית" שסבלתי ממנה המשיכה גם בצבא.
נכנסתי ליחידה שרובה הורכבה מחונטה סגורה של קיבוצניקים ומושבניקים (תשמעו... אלה "חשבו" את עצמם...) שבגלל השם שלי ומוצאי מרמלה, החליטו שאני "דרום צרפתי" (הגדרה עדינה למרוקני) - גם שם כמה מהפרימדונות האלה יצאו עם צלקות בגלל שחשבו שצריך ללמד את הרמלאי מה מקומו הטבעי..
אז צר לי לאכזב אבל אבא מפולין ואמא מרוסיה (כן, ואלה אותם הורים של חנוך, למי שחשב שהוא ספרדי..)- שניהם עם הסטוריה שלא הייתי מאחל לאף אחד...
ואחרי האתנחתא הקומית...
כן - יש המשך.
ההמשך לא בדיוק לפי סדר הדברים אלא קפיצה של כמעט שנתיים קדימה.
לפני כמה חודשים קצרים (בחופש הגדול) לקחנו את הגמדים לטיול לרוחב ארה"ב - היינו אמורים להגיע ללאס ווגאס ולהפגש עם ג'ו (ואני מצטער שלא יצא) אבל הצעת עבודה הזוייה של SHMBO, קיצרה לנו את הסיבוב - הגענו עד היילו-סטון וחזרנו לניו ג'רזי (הלג האחרון היה "במכה אחת" של 14 שעות, כשהגמדים ישנים מאחור, במיטה זוגית... מזל שיש אקספדישן EL).
כאמור, לבקשת החברים בארץ, נערך סיפור מסע (על ידי SHMBO) ואני צרפתי כמה זויות "קצת שונות" של מה שעברנו... או כמו שאני אומר, אחרי שהיא תגמור לתאר, אני אספר לכם מה באמת היה/קורה...
אני אחסוך מכם את תיאור הטיול (שכמותו יש כמה ברשת) ואעלה פה "מה באמת קורה" שם בארה"ב... מה שלא מספרים לכם..
עכשיו אני אספתי חבר שצנח פה בדרך ממקסיקו (עבודה) לארץ...
אספנו כמה חתיכות בשר (תעשו חיפוש פה בפורום - כתבתי על הבשר פה ב"תגובות לכתבה" על סטייקים במרינדה. יש גם תמונות) שנזרוק על האש בערב...
מחר אעלה את ההמשך.
ושוב..
אני פשוט מרגיש קצת לא נוח, שאולי הכתוב למעלה יפגע במישהו (אני ממש מתדרדר פה, מרוב נימוס ופוליטיקלי קורקט.. בחיים לא ביקשתי כ"כ הרבה SORRY ובחיים לא אמרתי כ"כ הרבה THANKS... מדבק הנימוס פה.. גועל נפש!).
לא לקחת כל דבר שאני מקשקש פה ברצינות... פרופורציות.. צוחוקים איז'ו, צוחוקים:)
malikmalik
05-11-14, 23:35
ברנרד, אתה גדול!
תגיד, אחרי כל הרוגע והנימוס והיערות עם הבמבי.
מה תוחלת החיים שם בבועה?
ברנרד
אז ככה,אני כבר לא יכול להתאפק ואני חייב לרוץ לשרותים לפני שיהיה לא נחמד לי על הכסא--חזרתי
כתוב נפלא וממש מרתק
טוב.. החבר צריך לגמור כמה דברים בעבודה והגמדים מעסיקים את עצמם אז יש כמה דקות של שקט.. כאילו ששקט זה מה שחסר פה..
ממקום לא צפוי הגיע השרשור הכי מעניין פה!
כתיבה מעולה שממחישה את ארה״ב יפה.
האמת, אני לא כ"כ יודע איך "לקחת" את זה (אה?!!? איך התירגום שלי מאנגלית אמריקאית לעברית? חכו עד שאספר לכם על ההברקות של הגמדה הקטנה, שמנסה להביע את עצמה באנגלית מעוברתת או להיפך... בהמשך).
אבל כבחור ציני שרואה שחורות ומוגדר כאנטי סוציאלי בעליל, שבשנתיים האחרונות מקבל לוריד מנות מגעילות ממש של דרך ארץ ונימוס וסובלנות.. שממש בא להקיא, אני אקח את זה כמחמאה...:)
תודה לכולם.
בן.
כל מה כתבת נכון וידוע אבל למי שאין SSN ולא גר פה, אין גם TAX ID.
וכן, הדרך הישירה והקצרה והישרה לצבור קרדיט היא אכן secured card אבל הוא מצריך הפקדת מזומן, שלפיו נקבע סכום הקרדיט - אם יהיה צורך ויהיה רלוונטי למישהו נסביר לו, אתה ואני וכל מי שיודע - אני בכלל לא יודע מתי הוא מגיע לפה..
ביטוח בריאות.
אין לי מושג איך אתה משלם סכום שכזה.. אנחנו, למשפחה, משלמים יותר מאלף דולר לחודש, כולל שיניים וראייה.
אבל זו לא הבעייה פה.
הבעייה היא שאף אחד לא באמת יודע מה הביטוח הז מכסה ובכמה... אף אחד. ממש מזכיר מערכון של הגשש (אמריקה, ורסנו. אמריקה).
אני אפרט קצתי יותר בהמשך, כשיהיה לי באמת זמן להעלות על הכתב - עד עכשיו אני די מאתר מה שכבר כתבתי וקצת עורך...
כמה תיקונים..
ניתן לרכוש רכב עם רשיון של ניו ג'רזי - אממה, רשיון של ניו ג'רזי ניתן להוציא רק אם יש לך SSN.
נשמע כמו מילכוד 22? אז זהו שלא!
יש פה פטנט כזה שניתן לכתוב למשרד התחבורה שהבקשה שלך ל-SSN נדחתה ואין לך SSN (וכנראה גם לא יהיה בתקופה הקרובה..).
ההיגיון הישראלי שלי אומר שבזה נגמר הסיפור, רק לא ברור למה משמשת בקשה שכזו, שהרי אם SSN הוא הכרחי לקבלת רשיון נהיגה ואתה דביל מספיק להצהיר שהבקשה שלך נדחתה, בעצם סתמת את הגולל על הרשיון...
אז ההיגיון הישראלי לא כ"כ "מוכר במס" פה..
אתה מגיש בקשה לרשיון וביחד איתו אתה מגיש הצהרה שבקשתך ל-SSN נדחתה (לא צריך לחשוב הרבה מה לכתוב בהצהרה - יש טופס מוכן?!!?).
ברור לכולם שבכלל לא הגשת עדיין בקשה ל-SSN (איך ברור, בדאלק האידיוט, שצריך להבין, הסביר את זה שוב ושוב לפקידים במשרד התחבורה, שאולי לא הבינו אותי טוב, שבכלל לא הגשתי ושום דבר ממילא לא נדחה, שחו"ח לא יחשבו שאני עובד עליהם והפקידים, כולל מנהל המשרד, מסבירים לי שוב ושוב שהבינו טוב ושזה מה שצריך לעשות - בישראל כבר היו מרביצים לגולם.. לי) אבל כשיש טופס כזה הרי לא יתכן שבגלל רשות אחת, שאולי עושה טעות, הבחור לא ינהג, שהרי כבר אמרנו - בלי רכב אתה לא קיים פה..
בקיצור, כשבוע לפני קבלת ה-SSN כבר היה רשיון נהיגה, שמאפשר לרכוש רכב ולהעביר בעלות ולעשות ביטוח ולהתחיל לקבל קנסות כדת וכדין.
אמריקה, ורסנו. אמריקה.
מזרח ומערב..
תראה, אני מבקר בארה"ב כבר יותר מעשרים שנה, בשאיפה פעמיים בשנה. מבחינתי ארה"ב זה ניו יורק וכל היתר זה מה שיש מסביב לניו יורק.
יש לי חבר טוב, עובד מדינה בכיר, שלמד תואר שני בביתה הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. הוא גר שנה וחצי במנהטן. אחרי שנה ומשהו (אני חושב) הוא למד עוד שנה וחצי בערך בלוס אנג'לס (עובד מדינה בכיר, כבר אמרתי?) - מבחינתו החוף המערבי זה נחמד אבל אין כמו מנהטן.
ג'ו חושב בדיוק הפוך והוא כנראה מבין יותר משנינו:).
האמת, כך נדמה לי ואני מתחיל לקבל דיכאון רק מלחשוב על זה, שמאז שבאנו לגור שעה וחצי ממנהטן, אני מבקר/מבלה בה פחות זמן מאשר כשגרתי בגבעתיים:(.
צרות של עשירים.
ישראלים...
אני רוצה להבהיר, שאני מכליל ומדבר על "בגדול" ועל האמריקאי הממוצע - לא זה שגר בכרך וחשוף לערב רב ומתחכך "בעמך" כל יום וכל היום. אני מדבר על סוברביה, שהיא, כאמור רוב ארה"ב או אפילו ארה"ב האמיתית - בטח לא ניו יורק או פילי או פריסקו או קריית מלאכי של החוף המערבי (הרי כולם יודעים שהמקור נמצא בדרך לבאר שבע.. צמוד לקסטינה).
רק ככותרת, שבהחלט מצריכה הסבר ופוסט משלה, אבל צריך להבין שארה"ב היא גזענית ברמה שלא תאמן... פשוט גזענות שורשית ומושרשת בכולם. שחורים ולבנים כאחד.
אתה קולט אותה בכל מקום כל הזמן אצל לבנים ושחורים כאחד - פשוט גזענות שאם היו מנתבים אותה נכון, המקבילה של המפלגה הישראלית (לא אגיד מי, שלא ימחקו פה), כבר מזמן היתה שולחת נשיא לבית הלבן -
ולא. אובמה זה לא הדוגמא - הבחור הצליח להשניא את עצמו על כולם פה... הלבנים בזים לו כעל "עוד קופיף שלא מצליח כלום" והשחורים מכנים אותו "הנשיא הלבן ביותר בהיסטוריה של ארה"ב"...
זו לא גזענות של שלטים "הכניסה ליהודים וכלבים אסורה" או שיגרשו כושי ממסעדה או שלא יתנו לילד סיני ללמוד בביה"ס יהודי (דתי!!) או שלא ירשו לילדים לבנים לשחק עם שחורים.. לא. לא גזענות בוטה שכזו.
גזענות עמוקה וחמורה וברוטאלית הרבה יותר.
כשסיפרתי את זה לחבר הוא שאל לכוונתי והסברתי זאת בערך כך:
יש לנו עוזרת שחורה (אפרו-אמריקאית כמו שהם אוהבים לפעמים לקרוא לעצמם פה). כשאמרתי לה שהיא יכולה להביא אתה הגמדים שלה (בני חמש ושבע) לשחק עם הגמדה הקטנה שלי וסתם לבלות בבריכה, היא הסתכלה עלי כאילו ירדתי מהירח.
היא אמרה לי: "אבל הוא (הגמד הקטן שלה - י.ב.).. "שונה", אתה יודע?" עניתי "יש לו שני ראשים או שש ידיים?" והיא ענתה "לא.. נו, אתה יודע" אמרתי שאני לא יודע ושתביא אותם כבר וזהו - היא היתה בהלם..
עכשיו, לא זו הגזענות שהתכוונתי אליה. הגזענות היא שאם השכנים יראו שיש לי שני כושונים קטנים בבריכה, שמשחקים עם הילדים הלבנים שלי הם ירימו גבה ויגידו "ראית? לברנרד יש כושים בחצר והם משחקים עם הילדים שלו" אבל לילדים הם יחייכו ויתנהגו בנימוס עילאי וכן לגמרי. בלי צחוק.
זו הגזענות... שורשית מנומסת אכזרית.
כושי שירצה לקנות בית פה, יוכל בלי בעייה אבל הוא לא שייך לפה. הכושי לא ירצה לקנות פה בית. זה לא המקום שלו. הוא יכול אבל לא יעשה את זה.
אותו הדבר בשכונות של כושים - לבן יכול לקנות שם, אין בעייה טכנית. אבל הוא לא יעשה את זה.. הוא לא שייך לשם. הוא יהיה מנודה.
בשכונה שלנו יש אולי 10 משפחות שחורות... לא יותר. יש מאות לבנים ורק עשר משפחות שחורות..
הגזענות פה סלקטיבית וסובייקטיבית לגמרי.
דיברתי על זה עם ג'ו.
שונאי הישראלים הגדולים ביותר הם... היהודים. ואתם יודעים מה.. בצדק.
רוב הישראלים מתעקשים להשאר.. ישראלים.
זה לא מתאים פה. זה לא שייך. אף אחד לא יזרוק אותך אבל אתה פשוט לא שייך לפה, אם אתה מתנהג כמו ישראלי.
ויש פה, בארה"ב, הפרדה מוחלטת בין ישראלים ליהודים - הפרדה בהגדרה..
ה"לא יהודים" פה שונאים יהודים אבל... מעריצים את ישראל ואת הישראלים - הם בכלל לא עושים את ההקשר שישראלי (בד"כ) הוא גם יהודי.
היהודים פה נראים בערך כמו שמל גיבסון הגדיר בפני השוטרים. הישראלים הם גיבורים ומצילי העולם ואין שום קשר בין השניים.
אני אספר לכם בהמשך על שיחה של SHMBO עם בחור נהדר וקשה יום, ששיפץ לנו את הבית... הזוי, הזוי, הזוי..
בקיצור.
כשאתם שומעים מישהו אומר שהוא מנסה להמנע ממגע עם ישראלים... הוא לא מתנשא ולא שונא ישראל... הוא פשוט הסתגל לחיים פה ורואה את אלה שמתעקשים להשאר "ישראלים" במקום הלא נכון כמות שהם - לא שייכים וצורמים..
כמובן שזו הכללה ולא כולם כאלה אבל..
לאיזור שלנו..
באיזור שלנו יש המון יהודים.. עשירים. המון.
יש פה כ"כ הרבה יהודים, שבחגי ישראל יש חופש לכל בתי הספר הציבוריים... בחגים המוסלמים - לא.
יש פה המון ישראלים (ראיתי בקייטנה של חב"ד) ויש המון ישראלים שמתעקשים להשאר ישראלים... מתעקשים בקולניות... לא מתאימה.
ויש גם ישראלים אחרים.. בהחלט יש. כאלה שלא מתערבבים עם ... ישראלים.
בכלל עצוב לשים לב למשפחה ישראלית ש"בוהקת" על רקע הנימוס (מזוייף ככל שיהיה) והרוגע ששולט פה- ותהיו בטוחים שגם המקומיים שמים לב לזה. במיוחד המקומיים היהודים, שמתביישים ב"קרובים הקולניים האלה"...
איך בן גרר אותי לזה, במשפט אחד שלו "שיש פה לפחות 100000 ישראלים, ואני מתרחק מהם".
זה נשמע שחצני ויומרני אבל אחרי כמה חודשים שאתה חי (חי, לא מבקר) בתרבות אחרת... אתה מבין מיד על מה הוא מדבר ולמה הוא מתכוון...
וbחזור למשהו אופטימי יותר - ביטוח הבריאות.
אני ארחיב בהמשך, רק אציין שהטיפול הרפואי פה הוא בכמה וכמה רמות יותר גבוהה מישראל...
בוא נגיד כך - שטראוס, עם כל הכסף שלו, לא היה "נופל בין הכיסאות" פה..
אבל ברגע שנגמר הטיפול... אללה יוסתור!!! בועטים אותך החוצה (סליחה לא בועטים.. מגלגלים אותך בכיסא גלגלים) ואת האלמנט תקבל אחרי חודשיים..
ועל כך בהמשך.
עכשיו אמבטיות, ארוחת ערב לגמדים ואיפסון במיטה ו.. קדימה BBQ. איזה בשר...עמחיי'ה!!
תגיד, אחרי כל הרוגע והנימוס והיערות עם הבמבי.
מה תוחלת החיים שם בבועה?
לא יודע מוייש ואני מקווה שיעבור הרבה זמן ואשכח את השאלה, לפני שיגיע תורי לבדוק...:rolleyes:
אני רק יכול להגיד שלמי שיש כסף, סביר שיחיה הרבה וטוב - יש פה זקנים (יותר ממני) בני שבעים ויותר שמרביצים אימונים בחדר הכושר (הלאפלפים האלה מכנים את זה JIM.. מין קיצור של ג'ימנזיום... מתוחכמים כאלה..), שרק מלהסתכל עליהם (שזה מה שאני בעצם עושה בחדר הכושר:rolleyes:.. טוב לא עליהם. על הצעירות יותר... יש פה מכונות שמזיזות את הבחורות, שממש נעשה לך נעים..) אתה מתעייף.
תרבות הפנאי פה, זה דבר קדוש ועוסקים בזה זקנים בני שמונים, שנראים בני חמישים...
נראה לי שחיים פה לא רע..
וכשאתה ממש זקן ומרגיש שהסוף קרוב - מה שבישראל כבר קוראים למשפחה ומספרים לקרציות מה אתה משאיר להם בעוד כמה חודשים - הם מוכרים הכל ועוברים לפלורידה, לחיות עוד איזה עשור או שניים בכייף...
בקיצור מוייש..
יש לך כסף .. אם אין בלת"מים.. אתה חי טוב ודי הרבה... רגוע פה.
ענק!!!
אתה כישרון מבוזבז,
היתכן שאתה הפולני הענק שדפק לי מכות רצח ברמלה?
אני לא ענק (ענקים לא צריכים ללכת כ"כ הרבה מכות ובטח שלא חוטפים.. כמוני) ואני לא ברמלה מגיל 18 - מיד אחרי טקס סיום סידרת ההשרדות וקבלת התעודת "בוגר רמלה", עזבתי לסביבה מרגיע יותר - חירניק בצבא.
אז... כנראה שזה לא אני:rolleyes:
זה בסדר, אני מגיל 13 לא שם..
בכלל.. כל השכונה שלי שם היו אשכנזים (בהרצל, בין השעון לבית החרושת לקרח)
אבל נשארו אחלה זיכרונות מתקופה אחרת ויפה.
ברנרד,
כבר מאי אילו הודעותייך בשרשורים כאלו ואחרים, אפשר היה לזהות יכולת ביטוי ויכולת הבחנה השמורים בד"כ לעוסקים בכתיבה לפרנסתם.
מכיוון שהחיים בניכר מעניינים את דרי הביצה המקומית, לא כל שכן באמריקה, ידעתי ולכן הצעתי שזה יהיה רעיון מצוין שתפתח ב"טור" אישי ותתאר דברים שכישראלים, נבין שלעולם לא נבין.
החוויות הג'יפאיות שאתה מתאר על הדרך הן בונוס אקסטרא.
אגב, ישר כוח על הציניות והסארקזם המושחזים. אתה וג'ו יכולים
להחזיק פה פינה לתפארת,
לטובת כל הממורמרים, ישראלים, בעיקר מעל גיל 40.
נסו לתזמן עדכון קולע לקראת הסופ"שים ואפשר לוותר על העיתון לשבת.
נראה לי שקלטת את הקטע,
כל נושא חברתי-כלכלי-תרבותי שתגעו בו,
מציף במחשבות.
גם קצת ג'יפאות של הניכר תשמח ( למרות שתמונת הפער בין שם לביצתנו הכה לוקאלית, כבר די ברור)
בראוו.
boaz avrahami
07-11-14, 00:06
ועכשיו צריך מעשהו מישראל שיתן קונטרה עם טור שיקרא החיים בגולאג
לא הייתי בהאזנה היום.
קפצתי, עם החבר שבא לבקר, למדינה קרובה - דלאוור.
שעה נסיעה למרכז קניות ע נ ק. כמה קניונים (סגורים) וכמה מרכזי קניות פתוחים והכי חשוב... אין מס.
כן. בלי מיסים ותחשבו על זה שבכל קנייה של מסטיק, חוסכים 7-7.25 אחוז - לא הייתי נוסע עבור מסטיק אבל החור הזה מושך המוני פיק-אפים שמעמיסים סטים של מקרר-תנור-מיקרו-מדיח... חיסכון די גדול לכל המדינות הגובלות..
אנחנו חשבנו לקנות איזה מחשב או שניים... בסופו של דבר החבר קנה SSD 128GB בפחות משבעים דולר... אבל חוויה.
בכל מקרה..
רמי.
אני גרתי בנווה דוד (הישנה), במרחק יריקה ממגרש הכדורסל (שיחקתי באליצור נווה דוד מכיתה ד' עד הצבא). והיינו מתפלחים לבית החרושת לקרח על בסיס יומי, בקיץ (להתרחץ במפל, אם אתה זוכר על מה אני מדבר) שבט הצופים שלי (אחוה) היה ממש מאחורי ביה"ח לקרח, עד שנשרף. היינו יוצאים לטיולים במטע הזיתים שמצפון לצומת.. עד שמתישהו השתלטו על כל האיזור בני הדודים מלוד..
בריכת החורף שמעבר לפסי הרכבת (איפה שהיום יש את השכונה הענקית והמכוערת) היתה פרוייקט הביוטופ שלי בתיכון (מוצגת בגאווה באוניברסיטת ת"א.) וכללה גילויי "בינלאומי" של צפרדעי עצים (אילניות) אלבינו..
שם גם היינו, אני וחבר, צדים נחשים וארנבות (ומשחררים!!).
אכן זכרונות נהדרים - כלום לא נשאר מהדברים האלה... כלום.
יוש.
אני לפרנסתי פנסיונר של המדינה. לא עוסק ולא עסקתי ולא מתפרנס מכתיבה.
מזה כמעט ארבע שנים, אחרי 21 שנים "אינטינסיבות" ואינטנסיביות (+ שש שנים בצבא), אני מנסה להינות מהפרישה שלי.
לאט לאט ובקצב מתגבר לאללה, אני עולה ל-SHMBO על העצבים אבל אלוהים (השם, כמו שקוראת לזה הגמדה הקטנה) כנראה אוהב אותי והציל אותי מעריפה נוסך דאעש - העיף אותה ליפן והודו, עם הג'וב החדש..
ג'יפאות.
נראה לי שאין פה אפילו רכב 4X4 אחד שלא מוגבה ומדוגם ו.. "בחיים לא ראה שטח", כמו שאמרתי לחבר שלי, שבא לבקר לפני שנה (נסענו לארבע ימים במואב). הכל, כמו שג'ו הבהיר לי מזמן, "פוזה"..
הרכבים המדוגמים ביותר הם של ה... גננים פה (או כמו שהם קוראים לעצמם פה Landscape specialist - מזכיר לי את "בוטיק התחת" של הגששים).
אבל זה שווה סיפור נפרד.
אם עדיין לא נמאס לכם, מחר אני אעלה את סיפור הטיול שלנו בקיץ. בגדול: ניו ג'רזי - אילנוי (שיקגו) - קולורדו (אספן, בקיץ... וואי, וואי, וואי. כואב הלב היופי והעושר. כל עיקול בכביש/שביל... גלויה) - יוטה/מונטנה (יילוסטון) וחזרה דרך מיזורי (סט. לואיס.. איפה שהורגים "חפים מפשע") וכל המדינות שבדרך - סה"כ כמעט 6500 מייל בארבעה שבועות.. ברכב הנאמן, ששפך מנוע חודשיים אחרי..
לפי התגובות של החברים שקראו את זה בזמן אמת..יהיו קטעים -מבטיח.
יאללה, לכל איפה שאתה זורק אבן,
יש סיפור.
תמשיך.
ואני חשבתי שאתה הולך להרגיע את לחוצי ברלין שלא הכל דבש...
מצטער על העיכוב.
כאמור, חבר מהארץ עצר לביקור (בדרך ממקסיקו - עבודה) לכמה ימים והזמן היה קצר והקניות מרובות, ובין זה למנהלות עם הגמדים (SHMBO ביפן), לא היה יותר מידי זמן לכתוב ולהעלות.
ננסה להשלים את הפער..
- - - Updated - - -
יש לי בעייה להיכנס לבלוג של SHMBO, שם העלנו את חוויות הטיול, ולהעתיק לפה...
בנתיים אספר לכם על השירות הרפואי פה בארה"ב. יש הרבה מה לכתוב ואני מקליד די מהר (ממר"מ) אז החלטתי להעלות את זה בחלקים.
אני מתבל את זה ב"חוויות" אישיות, אז למי שאין סבלנות לשטף המלל...
הרשימה הזו מוקדשת לתומר גל – דוגמא ל"לא הכל דבש" בגולה.
רקע.
ביטוח רפואי פה הוא אחד הדברים החשובים ביותר ולפחות במזרח,אחד המרכיבים היקרים ביותר והמעיקים ביותר בתקציב המשפחתי האמריקאי.
אחד הדברים הראשונים שהאמריקאים (ברי המזל שבניהם) בודקים במקום עבודה פוטנציאלי, הוא הביטוח הרפואי שהוא מספק לעובדיו ומה הוא מכסה.
"מה הוא מכסה" זו תעלומה שאיש, אבל איש, לא הצליח לפתור – אתה אף פעם לא יודע מה מכוסה ושיטת "המצליח" פה הגיעה לדרגת אומנות ממש, כשאיש מהצדדים (אתה ונציגת הביטוח) לא ממש יודע מה המצב לאשורו ומי עובד על מי ומי "זוכה" בסופו של דבר.
הכל נתון למו"מ ונקודות הפתיחה נמדדות בעשרות ומאות אלפי דולרים – וזה לא צחוק, כפי שתבינו מהדוגמאות הבאות..
אצלנו, למזלנו, הביטוח הרפואי שולם ע"י החברה בה עבדה SHMBO. העלות היא יותר מאלף דולר לחודש, כשאנחנו משלמים פחות ממאתיים (ויש גם השתתפות עצמית לכל ביקור/טיפול/שיהוק).
עכשיו תחשבו מה עושה עצמאי, בעל משפחה.
בשנים האחרונות הבחור הזה, אובמה, מנסה להחדיר לסדר היום הלאומי את העובדה שלא לכל אמריקאי יש כסף לביטוח רפואי ושאלה שיש להם (או יותר נכון המדינה, אבל צריך מימון.. כמובן) חייבים לדאוג לאלה שאין להם... סוציאליסט כזה..
עכשיו, סטייה קלה להסבר כמה הדבר הטריוואלי הזה לא... טרויאלי בכלל.
אם תזכרו בשנים אחורה, בבחירות של קלינטון לנשיאות, היו כאלה שהאשימו אותו שהוא "ליברל".. שומו שמיים!!!
בכל מקום אחר הדבר היה נחשב למחמאה אבל פה... במדינה השמרנית הזו... אפילו קלינטון השרמנטי מיהר להעלב ולהבהיר שלמרות "הקללות" שהוא סופג (= ליברל), הוא יתגבר ויוכיח שאין לו אמא ערבייה או מניות בתדיראן (הזקנים בנינו יודעים על מה אני מדבר) והוא יהיה נשיא.
אז.. סוציאליסט זו קללה חמורה יותר... עילה לתביעת דיבה ונצחון בטוח, אלא אם אתה לא אזרח אמיתי – ושיהיה ברור , חלק גדול מהאמריקאים בטוחים שאובמה לא אזרח.. והם גם מוכיחים את זה.
שלא תבינו לא נכון – הרוח הנוצרית, שהיא הרוב פה, עוסקת הרבה בעזרה לזולת וסיוע למסכנים ו"חסרי האוצר", כמו שהם קוראים לזה כאן ((misfortiune.
דוגמאות:
כמעט בכל סופרמרקט, כניסה לבניין ציבורי/ממשלתי/מוניציפאלי/ביה"ס/ביה"ח וכו', שינן עמדות לתרומת מצרכים/בגדים/כסף לנזקקים.
כל גוף (משטרה/מכבאי אש/חברות גדולות(וואלמארט, קוסטקו וכו')/בתי ספר גבוהים ונמוכים וכל מה שאתם רק מסוגלים לחשוב עליו) מקיים לפחות פעמיים בשנה פעילות התנדבותית למען "הקהילה" (=למסכנים) וכולם לוקחים את זה ברצינות שאין שנייה לה.
לאחר כל אסון (שיטפון/הוריקן/בחירת נשיא שחור..) כולם מתארגנים לעזור בכסף, תרומות, עבודה... הכל ושוב, ברצינות והשקעה מעוררי הערצה.
כשעולה סיפור של טיפול רפואי למישהו נזקק, מיד נפתחים מספר חשבונות בנק וכולם... כולם תורמים.
כש..בקיצור הבנתם את הרעיון..
האמריקאים גדולים באירגון מאסיבי של דברים והם "מעודדים את עצמם תוך כדי העשייה" והדברים תופסים תאוצה בצורה מעוררת הערצה (תראו את סיפור דליי מי הקרח לסיוע למחלת ניוון השרירים) וכולם נרתמים.
הכל טוב ויפה אבל...
אבל "אל תכריח אותי" – אני אתרום ואשקיע המון.. כשאני ארצה ואחליט ומתאים לי. אל תכריח אותי!
כך הביטוח הרפואי של אובמה.
מה שהוא אומר, שכל אחד ישלם "משהו", לפי הכנסתו, והתשלום הזה יכסה את ההוצאה לכיסויי רפואי ל.. כולם.
המצאה גאונית שהשחרחר הזה די העתיק ממשהו שנקרא בישראל "מס בריאות"..
אבל פה זה לא ישראל – פה יש "חופש החלטה".
למה אני צריך לשלם עבור מישהו שבכלל לא עובד?
אם ההוא צריך תרומה.. תפאדל. אבל בכוח? בלי לשאול? מה פתאום!
הפטנט הזה גם לא מוצא חן בעיני המעמד הנמוך העובד – קודם הם יכלו להחליט כמה ואם בכלל, הם מפרישים לביטוח בריאות ו... מה שיהיה יהיה (האמת, הם לא חולים..) – עכשיו מכריחים אותם להוציא כסף (לא הרבה, יחסית, אבל למי שמרוויח 30-40 אלף בשנה, כל דולר חשוב. כל דולר) על משהו שהם לא רוצים.
יותר מזה, רוב בעלי עסקים מחוייבים להפריש כסף לביטוח רפואי לעובדים וזו כבר הוצאה לא מתוכננת ולא פשוטה לעסקים קטנים שמנסים לשרוד. יש דרכים לעקוף את זה אבל.. עדיין.
למעשה רוב רובם של התומכים ברעיון הגאוני, שדווקא עובד יפה והמון זמן בכל העולם, הזה הם מובטלים ונתמכי סעד ו.. ליברלים/סוציאליסטים...
זה בגדול.. הרקע –יש עוד כל מיני "פנים" לגישעפט הזה שנקרא ביטוח רפואי אבל גם כך הסיפור התארך..
בגדול, מה שצריך להבין שהפטנט הזה, של ביטוח רפואי, מסובך ואיש לא יודע מה הוא מכסה וכמה..
רק שתדע, הילדים שלנו נולדו בבולטימור, כמובן שלא היה לנו ביטוח כי אף אחד לא מוכן לבטח תאומים (ביטוח לתינוק אחד זה בסביבות המליון דולר, לא צוחק). בבית חולים קיבלו פחות או יותר שבץ כשנודע להם שאין לנו ביטוח.
אחרי שבועיים וחצי, שבועיים בפגיה וחצי שבוע במחלקת ילדים, הילדים שוחררו. (אחרי שהם שוחררו כן היה להם ביטוח) על השבועיים האלה קיבלנו חשבון של בערך 70 אלף דולר. יצאנו בזול כי הערכות בארץ היו גם של חצי מליון דולר.
בכל מקרה, הבית חולים הסביר לנו שיש להם תוכנית מימון לאנשים שאין להם כסף. אחרי שחזרנו לארץ העברנו להם את כל המידע שהם רצו והם החליטו שאנחנו עומדים בקריטריונים. לא רק שוויתרו לנו על 70 אלף דולר, גם החזירו לנו את ה5000 דולר ששמנו מקדמה. יצאו מדהימים. אז מצד אחד, כן אם אין לך ביטוח בריאות אתה די נדפקת (לדעתי זו אחת הסיבות שהתרופות ללא מרשם רופא די חזקות. לא מדעי אבל הרגשה שלי שבארה"ב כל התרופות נגד צינון וכדומה חזקות יותר) אבל מצד שני, אם אתה מראה להם שבאמת אין לך, אני חושב שהם מוכנים לבוא לקראתך. בסה"כ, כמו שהעורכת דין שלנו אמרה, הם יודעים שאף אחד לא יכול לשלם לכן הם מתפשרים ומוכנים לבוא לקראתך.
משהו נוסף, הילדים הלכו לבדיקת אקו לב בבית חולים אחר (בית חולים יהודי עם הקפיטריה הכי מדהימה שראיתי בחיים, משהו מטורף -לא כשר- ביותר, היה גם חדר אוכל כשר) בדיקה של 6000 דולר בערך. היה לנו ביטוח אז לא היינו מודאגים. אחרי שהרופאה (יהודיה דוברת עברית חלקית, בגלל זה בחרנו בבית חולים הזה) בדקה אותם הסברתי לה שאנחנו טסים חזרה לארץ עוד חודש ואם הם יוכלו לתת את החשבון עד אז כדי שנשנלם/נפעיל ביטוח. היא צחקה עלי ואמרה שאחותה שילדה בבית חולים הזה, עדיין לא קיבלה חשבון עבור הלידה - שש שנים אחרי. זה אומר שכנראה ממש לא דחוף להם לקבל את הכסף. לך תבין למה.
טוב.
עשיתי טעות שחילקתי את הפוסט - כך דברים מתנתקים וההקשר אובד.
כן מיכה.
מה שאתה מתאר דווקא ממחיש את מה שאני כותב בפוסט (שרק החלק הראשון שלו עלה, בנתיים).
בגדול הסיפור שלך מהווה שילוב של שני הנושאים שהעלתי פה העזרה ההדדית והביטוח רפואי.. בגדול.
זה מה שמעצבן את האמריקאים פה.
הכניסה לכיס שלהם וזאת משום שכשמבקשים מהם או מעלים נושא, הם נרתמים ברצון ובגדול.
למי שאין איך לממן טיפול רפואי - יעזרו. ויעזרו בגדול (במיוחד יהודים וליהודים).
יש פה המוני עמותות והתארגנויות שמסייעות לנזקקים - ונזקקים זה לאו דווקא עניים. יש המון מילגות (על זה "נדון" בפרק "ההשכלה" - עוד משהו ל"טובת תומר גל") ותרומות, שמשלמות את החשבונות "שלך", אם אין ידך משגת.
אני אוציא לבד כסף מהכיס.. אפילו יותר ממה שאתה התכוונת.. רק אל תכניס את היד שלך (הממשל) לכיס שלי.
זו גם אחת הטענות הגדולות נגד ה"אובמה קייר".
וזה גם מה שהיה איתך - הסבר.
כמו שהזכרתי במה שאני כותב.. בהמשך (שעדיין לא העלתי - - שמתם לב לעבר-הווה-עתיד במשפט אחד:cool:) טיפול רפואי תקבל ובלי קיצורי דרך, בניגוד לאגדו, שהטיפול מופסק ברגע שמתברר שאין לך ביטוח/כיסוי. תקבל את הטיפול הטוב ביותר שהם מסוגלים לספק.
אבל עדיין מישהו צריך לשלם.
אם אין לך ביטוח (ואין לך רכוש או שאתה לא "מפה"), הסיכויי של ביה"ח לגבות את הכסף הוא אפסי וגם אין את מי לתבוע (ולקחת רכוש במקום כסף) ולכן ביה"ח עצמו (יש מחלקה מיוחדת בכל מוסד שכזה) פונה, בשימך, לכל מיני עמותות ואירגונים ומנסה לאסוף כמה שיותר כסף לכיסוי עלות הטיפול.
אם יש לך ביטוח - ביה"ח שולח את החשבונות לשניכם, לך ולביטוח, אבל מי שאחראי זה אתה ו... תקרא בהמשך.
כמו שהזכרתי, עובדת פה חזק שיטת "מצליח" - נותנים חשבון מלא והוא למעשה... נקודת הפתיחה למו"מ. אם אתה פראייר ומשלם - הצליח!!
אם לא, הם יגבו כמה שיותר.
והרוב פה לא פראיירים.. בכלל לא - לאמרקאים יש תחושה מאוד חזה ועקשנות מולדת להפיק ולקבל את המקסימום עבור כל דולר שהם משלמים. ובצדק!!
כך יוצא שמי שאין לו, מקבל טיפול כמו מי שיש לו (טוב, זה תלוי מאוד באיזור שבו אתה חי/מקבל טיפול... בשכונות עוני , בביה"ח ציבורי (יש פה כאלה) לא בדיוק יהיה לך חדר פרטי ולא סוגי הטיפול כמו שתארתי בהמשך(שוב מוטיבים של פלאש-בק עתידי :cool:) שאני קיבלתי..) אבל הוא לא משלם.. בכלל. בגלל שאין איך לגבות ממנו.
יוצא שמערכת הבריאות נמצאת בהפסד (לצורך ההסבר כמובן...) וצריכה להשלים את ההפסד הזה מ... מי שיש לו. והיא עושה את זה ברגע שאותו "מי שיש לו" מגיע לטיפול ומקבל חשבונות.
עכשיו.
מה עשתה האובמה קייר - אמרה, למעשה, אני אתחיל "לכסות את ההפסד" מראש. לא אחכה ש"מי שיש לו" יגיע לטיפול ואגבה ממנו כסף, אני אקח מראש כסף מכולם (=מי שמקבל משכורת/מרוויח כסף) - אני אגבה "מס במקור".
ועל זה מתעצבנים רבים.
גם כל אלה שעד עכשיו לא עשו ביטוח (זה הרי לא חובה) ומרוויחים משכורת (ומקפידים שלא יהיה רכוש על שמם, רכוש שאפשר לעקל לטובת חובות), צריכים עכשיו להפריש כסף לביטוח בריאות.. מכריחים אותם.. והם לא מרוצים מזה..
אבל את כל זה אני מסביר בהמשך, בצורה קצת יותר ציורית... :rolleyes:
שממחישים את הנושא..
הניתוח(ון) שלי.
במהלך טיול הג'יפים במואב, התחלתי להרגיש משהו מוזר שם... למטה.. בבטן התחתונה..
כחודש אחרי, החלטתי ללכת לרופא (יהודי נחמד בשם בלומנטל) שמיד אמר לי "בקע" והפנה אותי למומחה - אני, כמובן כבר עשיתי עבודת מחקר לפני הביקור והבנתי לבד במה מדובר.
המומחה התחיל להסביר לי (כמו לדביל... אני מקווה שהוא עושה את זה לכולם ולא חרג ממנהגו בגלל הרושם שעשיתי..) מה מקור הבעייה, למה היא נוצרת ושטוב מאוד שפניתי לרופא בזמן.
עכשיו, שתבינו.. לא היה לי כלום.. ממש. בארץ הרופא שלי היה מעיף לי סטירה ואומר שאחזור אם יחמיר... ושאין לי מה לחזור בכלל..
חאסלו..
אמרתי לרופא שאני מבין בדיוק מה קורה ושזה לא חמור (בכלל לא חמור.. על גבול ההתפנקות ממש) ולא כואב ולא רואים כלום אבל אני מעדיף לטפל בזה עכשיו "ולהרוג את הנבלה כשהיא קטנה".. כמובן שההוא היה בהלם ולא הבין מה צריך להרוג פה אבל שמח שלא צריך לשכנע אותי ואמר לי בחיוך "חסכת לי חצי שעה של הסבר ועכשיו אני יכול לקבל את הפציינט הבא".
התלהבתי מעצמי ואמרתי לו שהבנתי שיש שתי שיטות – לאפרוסקופיה (חור קטן ועבודה דרך צינורית) או השיטה ה"רגילה" של חיתוך ועבודה "מלוכלכת" עם החלמה קשה יותר.
ההוא הרגיע אותי ואמר שלפרוסקופיה זה נחמד אבל לא כ"כ יעיל ושהוא (ציטוט, נשבע לכם) "אוהב לעבוד עם הידיים ולהרגיש עם האצבעות שהכל יושב במקום וכמו שצריך"... החיוך נמחק לי מהפנים וכל השרירים הטבעתיים התכווצו לי – כולל האישונים..
בכל מקרה, כך אמר המומחה, השבר קורה ממאמץ יתר ושאני צריך להשגיח..
הסברתי לו שמאמץ היתר היחיד שלי, בארבע השנים האחרונות, הוא להתאמץ לא להתאמץ אבל זה לא הצחיק אותו..
לאחר אזהרה של בעלי נסיון (מר) הקפדנו לבדוק שהכל מכוסה וכל הוצאות הניתוח מוכרות בביטוח ושכל הרופאים ב-NETWORK וביה"ח "עובד" עם הביטוח והכל.. מכוסה.
יש ראיון שאתה צריך לעבור לפני הניחוח (הפרוצדורה, כמו שהם קוראים לזה... בכלל. אין פה ניתוחים.. בכלל. יש פרוצדורות) ושברור לך מה עושים לך ושאם יקרה משהו... הם לא קשורים לזה..
יום הניתוח (שבוע אחרי הראיון.. כשנוח לך – אין תור לשנה הבאה וכאלה, כמו בארץ).
אתה מגיע לחדר הקבלה בביה"ח (מטר מהבית) שנראה ומרגיש כמו לאונג' של מחלקה ראשונה בחברת תעופה סינגפורית והכל שקט ונקי וכולם חביבים מאוד.
בדיוק (בדיוק!!) בשעה שנקבעה קוראים לך לחדר ומתחילים טופסיאדה – כל הזמן כולם מתנצלים.. על משהו. לא ברור מה.
אח"כ עוברים לחדר אחר ומסבירים לך מה עומד לקרות – טפסים (אה, כבר עשית.. WELL DONE.. כאילו שהייתי עובר לשלב הבא, בלי למלא טפסים ולחתום על ויתורים) – החלפת בגדים (קטעים..) – הכרת הצוות (באמת חושבים שאני אזכור את כל השמות?) – פגישה עם המרדים (פגישה???) – כניסה לחדר ניתוח – ניתוח (סליחה.. פרוצדרוה. משום מה, החדר הוא חדר ניתוח ולא חדר פרוצדורות) – התאוששות (בדיחה.. ראו בהמשך) – והחלמה..
הכל מסבירים בנועם ובלי לחץ ואתה מקבל את ההרגשה שאתה היחיד שמנותח היום וכל תשומת הלב שלהם מופנית אליך – מלך העולם..
אח"כ אתה עובר לחדר ההתארגנות.
נותנים לך שני חלוקים (שניים!!!) – אחד רגיל כזה, שפתוח לגמרי מאחור (עם הטוסיק חשוף לרוח, לגמרי - כאלה שבבתי החולים, הרבה מסתובבים איתם בחדר האוכל... גועל נפש) והשני.. זהה ללבוש הפוך.. יענו, שמכסה את הטוסיק (!!!), שלא תרגיש חשוף.
נותנים לך גם גרביים (עד אמצע הירך) כמו של טייסים (אשכרה!!), שמתחברים למערכת לחץ איור ללוחמה בכוחות ה-G בתימרונים מסובכים ב-15F , שלא יהיו חלילה קרישי דם ותסחיפים (כולה ניתוח שבר.. שבארץ עושים עם סכין קצבים "12 וקצת צמר גפן) וכפפות (שלא יהיה קר בחדר הניתוח.
כל הזמן יש איתך משהי בחדר (משגיחה שלא תיפול או משהו כזה) שמקפידה, בנימוס, להסתכל לכיוון האחר, שלא תחוש מבוכה (או שאולי התחת הנפול שלי הגעיל אותה.. לא יודע..).
לאחר סיפורים מחברים שעברו את הפרוצדורה בארץ (ספורטאים, לא נמושות כמוני) חיכיתי במתח לשלב הגילוח... איזו מבוכה!!!
אז זהו שלא – את השלב הזה חוסכים ממך פה וזה נעשה כשאתה תחת הרדמה כללית (וקר שם... אתה אפילו לא יכול להסביר ש.."זה" בגלל שקר מאוד ו"זה" לא הגודל הרגיל... איזו השפלה (ולמי שלא מבין על מה אני מדבר, שיחפש ביוטיוב את קטע הבריכה של ג'ורג' מסיינפלד. מזל שישנתי).
הקטע האדיר הוא, שכל אותו זמן, בחדר ההלבשה/הפשטה אתה עומד למבחן – אשכרה מבחן.
כל שתי דקות נכנס מישהו/משהי, מציגה את עצמו ואת תפקידו ב"פרוצדורה" ובוחן אותך:
מה שימך המלא?
למה אתה פה?
האם אתה מבין מה עומדים לנתח?
איפה בגופך הניתוח?
באיזה צד?
תצביע על המקום.
ועוד שאלה, שעוד רגע אספר לכם...
כל אחד כזה מסמן על הטופס שהוא מחזיק V במקום הנכון ומסמן לי על הרגל, בטוש, קו עם חץ (שמצביע על "המקום" המיועד) וחותם בסימן שלו.
הבעייה התחילה עם הגיל שלי...
הזיכרון לא כ"כ משהו וממילא לא חשבתי שזה כ"כ חשוב אבל על השאלה האחרונה.. לא יכולתי לענות..
"מה שם הרופא שמנתח אותך"...
באימש'לי שלא זכרתי (וגם עכשיו אני לא זוכר..).
כשהרופא המרדים שאל את השאלה האחרונה הזו ולא ידעתי לענות... העולם עמד מלכת. פשוט כך.
זו שמסתכלת לכיוון האחר עזבה הכל והסתכלה עלי במבט נדהם. המרדים הרים את הראש מרגל שלי (בדיוק סימן בטוש) ועוד שתי אחיות נכנסו לחדר לראות "בעיניים" את זה שלא יודע מי הרופא "שלו"(בטח האזינו מאחורי הדלת).
אחרי שווידאו ששמעו נכון את התשובה שלי התחילה מהומה...
הוציאו את הרופא שלי מניתוח אחר (עם המסכה והחלוק והכפפות) ועשו לי מסדר זיהוי לפי כל דיני הראיות – נכנסו כמה לחדר ושאלו אותי אם אני מזהה "מישהו" כשהצבעתי עליו, הקשו אם אני בטוח ושאלו אם השם XXXX מוכר לי ולא נרגעו עד שגם הרופא אמר שהוא מכיר אותי ושאני ברנרד (לא הראו לו את השם שלי..).
אח"כ אתה נכנס לחדר הניתוח ונשכב על המיטה (מוריד עת החלוק שמכסה את התחת), מחברים אותך ללחץ אויר (הגרביים) ובודקים שהכל עובד (הרגשתי כמו על הסט של TOP GUN) איפוזיה ואומרים לספור אחורה מ-7 (אלוהים יודע למה דווקא שבע) ו.. הגעתי ל-6 וזהו...
אפרופו אינפוזיה – קטעים שלא מהעולם הזה..
קוקיות האמריקאים, שזה לא להאמין, אני אומר לכם.
מה הפלא שנותנים להם בראש בכל העולם – הם כאלה לאפלאפים שבא לך להעיף להם סטירה ולהעיר אותם.. לא שיכאב, רק שיתעוררו מהפינוק...
כמו שאמרתי, בכל ההליך הזה, כל אחד/ת מסביר לך מה השלבים ומה עומד לקרות לך ואיתך ומה עושים ולמה (וכל הזמן מבקשים סליחה על "אי הנוחות" – יאללה!!!! די גבר (על משקל די כבר וזו לא טעות כתיב..)!!! באתי לניתוח לא לספא ומסאז'!!! סליחה וסליחה וסליחה... קדימה, תתגברו כבר).
הקיביצר, האחות החמודה (ממש!!) מפשילה לי שרוול ומורחת לי משחה כזו ואומרת שתכף, אחרי שארגיש NUMB, היא תחטא ותחדיר לי מחט.
שאלתי מה NUMB? ואז היא הסבירה לי ששמה משחה מאלחשת, על מנת שלא ארגיש את המחט של האיפוזיה?!?!?!?!?
שאלתי אם היא מתלוצצת איתי ושזה לא יפה, שאני לפני ניתוח... אה, סליחה - אופרציה.
ההיא (חמודה חמודה אבל חסרת חוש הומור, בכל הנוגע לעבודה) לא הבינה ושאלה אם מאיפה שבאתי (אמרתי שמישראל) לא עושים את זה..
אמרתי שבישראל לא עושים את זה ושהמחטים עבות יותר ושגם החיטוי הוא אופציה... היא לא צחקה.
היא אמרה שהיא לא מבינה למה להגביר את הסבל (discomfort, בלשון האנדרסטייטמנט האמריקאית) ושזה נראה לה מאוד ברברי... טוב עניין של פרופורציות – אז עדיין לא עלו סרטוני העריפה של דאעש, עם סכיני סטייקים.
בטח, אחרי שנרדמתי, גם עשו לי עיסויי ידני בבייצים, על מנת שהעור יהיה "רך וטעים" (גשש..) ולא יהיה למר ברנרד discomfort, בגלל העור המכווץ מהקור ועל מנת שלמנתח יהיה נחמד בידיים (טוב, האמת שהבקע היה הרבה הרבה יותר למעלה מהבייצים אבל זה נשמע טוב, עיסויי בביצים..תודו).
קוקיות מפונקות שזה פשוט לא להאמין.
אה, היא גם ביקשה סליחה שהמשחה המאלחשת קרה... קוקיות!
עכשיו,
למה אני מספר לכם בפירוט כזה את כל הסיפור (חוץ מזה שאני צריך להעביר זמן, בזמן שחבר שלי פה (שבא מהארץ לבקר) מסיר לי את כל הוירוסים מהמחשבים של הגמדים)?
משום שאם נדמה לכם שהטיפול פה הוא של 5 כוכבים והיחס הוא נהדר ואישי וכולם רק מלקקים לך ונותנים לך להרגיש שהכל כ"כ אישי וורוד – אתם צודקים לגמרי... כמעט עושה חשק לעבור "פרוצדורה" כל יום.
אבל קל לשכוח שפה הכל כסף....
כל הזמן הזה והאנשים האלה עולים כסף.
בארץ, ארי ניתוח בהרדמה מלאה, נשארים להשגחה ללילה, ליתר ביטחון..
פה.. איך SHMBO אמרה, ברגע שהאישונים שלי הגיבו לאור של הפנס (של הבנזונה שהאיר לי ישר לעין), הלבישו אותי (לא הסכמתי. התלבשתי לבד), העלו אותי על כיסא גלגלים (אסור ללכת לבד.. רק אחרי היציאה) וגילגלו אותי ליציאה (האחורית. מיוחדת לאחרי ניתוחים) לתוך האוטו של SHMBO.
מאותו רגע, שעברת את קו הדלת, לא מכירים אותך – יש לקוח, סליחה חולה אחר לטפל בו.
אתה לא רואה כלום (האישונים בגודל כמו של נרקומן, שנייה אחרי ההרצה), אתה לא יכול לעמוד ולא ברור לך למה הגראנד, שאני בטוח שהיה שחור, צבוע כמו רכב שיצא הרגע מוודסטוק – אבל אתה בחוץ.
אמריקה!
אחרי עשרה ימים מוצאים תפרים (צחקו עלי כולם שהיה תפר אחד – לא מבינים ששאר התפרים פנימיים...) ואז מתחיל באמת הסיפור של הביטוח הרפואי..
כשלושה שבועות אחרי הפרוצדורה, אתה מתחיל לקבל חשבונות. המון. כל הדברים שלא מכוסים, כמו רופא מרדים ואחות משגיחה בחדר (זו שלא מתסכלת אפילו..) והחומרים של ההרדמה וה..כושילאמאש'להם...
אלפי דולרים.
וכל החשבונות על שימך – לא שולחים לביטוח.. אליך. תתקשר אתה לביטוח ותפתור את הבעייה. לא איכפת להם מי ישלם אבל שהכסף יכנס לחשבון..
ואז אתה מתחיל, שבועות, לעשות טלפונים לביטוח, לנסות להבין מה קורה שם ולמה מתברר לך שבצד השני של הקו גם לא בדיוק מבינים ומתחיל פינג פונג ו... זה לא נגמר...
בסופו של דבר, ניתוח שבארץ לא היה עולה לך גרוש ושמכוסה במלואו בביטוח הבריאות עלה לנו רק כמה אלפי דולרים...
הגמד של החברים.
יום אחד, לפני כחודש, חוזר הגמד של החברים, שגרים בשכונה – חמש דקות מאיתנו – עם כאבים בבטן. כשרכב עם האופניים, נפל הגמד וקיבל מכה מהכידון בבטן.
היה לו שטף דם קטנטן כזה ושלחו אותו למיטה לנוח.
אחרי כשעתיים, כשהמצב לא הוטב, לקחו אותו לחדר המיון (ביה"ח נמצא מול השכונה – מאוד איכותי. יופי של עבודה בניתוחי בקע) ומיד איבחנו שיש בעייה חמורה.
תוך דקות הגמד (בן 10) ואמא שלו היו על מסוק (מסוק!!) וטסו לביה"ח בפילדלפיה (אחד הטובים בארה"ב).
במנחת חיכה כבר צוות רפואי מלא שהריץ את הגמד לניתוח (זה כבר נקרא ניתוח, לא פרוצדורה) לאיחויי קרעים במעי הדק ובמעי הגס.
אני כבר לא נכנס לזה, שבארץ (לפחות ברמלה, שם פציעות "בטן חודרניות" הן דבר שבשיגרה) היו אומרים לו לקחת אקמול, לשתות מים ולהפסיק לעשות הצגות – פה המערכת עבדה כמו מכונה משומנת להצלת חיים – שילוב מסונכרן בין M.A.S.H ל-E.R מעורר הערצה ממש.
אחרי הניתוח, הגמד שכב כמה ימים במחלקה בחדר בגודל של דירה קטנה בארץ, מחובר למכשירים כאילו היה סטיב אוסטין אחרי ההשתלה (האיש השווה מליונים).
כל כמה זמן נכנסה אחות לברר אם היו "יציאות" ואח"כ גם את איכות הקקי – כשהיא מעודד את הגמד ב-Good Job הסטנדרטי.
טיפול... 10 כוכבים.
כמה ימים אח"כ שוחרר הגיבור (באמת – התנהג כמו גדול!) הביתה ואחרי כמה ימים נוספים, אחרי ביקורת סופית, הוכרז ככשיר לפעילות (נגמרו התירוצים של "כואב לי בניתוח").
כמה ימים אח"כ החלו להגיע החשבונות...
כעיקרון, כל טיפול מציל חיים מכוסה בביטוח...
עכשיו רק נישאר לברר ולהחליט מה לא נחשב טיפול "מציל חיים" – רמז.. מסוק.
עכשיו, לפני שנמשיך, צריך להבין משהו.
בניגוד לאגדות שאם אין לך ביטוח (טוב) יפסיקו לך טיפול רפואי ויזקרו אותך החוצה, מרגע שאתה "מתקבל" לטיפול ולמוסד/ביה"ח יש את האמצעים והיכולת לטפל בך, הם מחוייבים לעשות הכל ו.. הם גם עושים את זה.
את החשבון תקבל ואם לא תשלם, יפשטו ממך את העור.. בלי שום רחמים.
אבל את הטיפול הטוב ביותר שהם יכולים לספק... תקבל... ביחד עם האלמנט.
זה לא ששואלים אותך אם אתה רוצה מסוק או אמבולנס או מונית – אתה על המסוק ונוחת, לפני שאתה בכלל מספיק לחשוב.
בקיצור.
חשבון של K30$ רק על ההטסה לפילי (10 דקות, עד המנחת) + עוד כמה הרבה עשרות אלפים ליתר האופרציה.
עכשיו מתחילה ההתדיינות עם חברת הביטוח.
החברה היתה צריכה לעבור ניתוח בגב.. טיפול למופת.
חודשיים אחרי התחילו להגיע החשבונות – כל רופא או אחות או מנקה שאמרה לה "בוקר טוב" (גם כשהיתה חסרת הכרה, מסתבר.. משום שלא זכרה כ"כ הרבה מבקרים/מטפלים) הגיש לה חשבון... למעלה מ-K100$, שאחרי מספר חודשים מתישים של התדיינות הסתכמו "רק" בכמה אלפים.
ואת החשבונות לא שולחים (רק) לחברת הביטוח. החשבונות מגיעים על שימך, לכתובת שלך ואתה ורק אתה אחראי על התשלום.
לבי"ח ולרופאים (ואתה מקבל חשבונות נפרדים משניהם) לא מעניין מה העסקים שלך עם חברת הביטוח – יש חשבון ו"מישהו" צריך לשלם אותו – ואותו "מישהו" זה אתה.
אין פה "טופס 17", שאתה מגיש ו.. זהו.
אם חברת הביטוח לא משלמת מיד.. התביעה/ות לא יאחרו להגיע ואם אין לך איך לשלם.. מהר מאוד תמצא את עצמך בלי בית...פשוט מאוד.
ועוד לא סיפרתי לכם על התרופות ש"מכוסות" או לא – "סל התרופות" שמכוסה על ידי חברות הביטוח, משתנה פה על בסיס שבועי ואתה לא מקבל על כך הודעה.
אתה מגיע לקחת את התרופה "הרגילה" שלך (הגמדה שלי מקבלת סוג של רטלין – כשאני הייתי קטן היו קוראים לזה "קוצים בישבן" או "אם היה רוצה, היה יכול"... היום לכל עצלנות ושיהוק יש ראשי תיבות ו.. תרופה) ופתום הרוקח מגיש לך חשבון של 220$, במקום ה-12$ הרגילים – התרופה הוצאה מה"סל".
אז אתה אומר לו שייתן לך את התחליף שנכנס במקום (תמיד נכנס משהו במקום – בטח תלוי ב"שימון" שקיבל הקניין שבוע קודם..) אבל הוא מתעקש לקבל מרשם חדש ואז אתה חייב לחזור לרופא והוא צריך.. "לבדוק את הנושא"...
ובנתיים הרי הגמדה לא יכולה להכין שיעורים "בלי" אז אתה משלם ומגיש לביטוח ומתחיל התדיינות...
אם לא היה לנו (ולחברים) ביטוח... לא היה עולה לנו גרוש – משום שאין מאיפה לקחת (אם לא היינו קונים בית).
בגלל שיש ביטוח (וביטוח טוב = אתה אמיד ויכול להרשות לעצמיך ביטוח.. טוב) – תוקעים לך .. את כל האלמנט.
אז הנה לכם דוגמא שלא הכל טוב פה ולפעמים עדיף לשלם עוד שלושה שקלים על מילקי ועוד ארבעה על פסק-זמן אבל ש"טופס 17" יכסה הכל וגם אם לא כל התרופות נכנסות "לסל" אתה לפחות יודע מה כן בסל ומה התנאים ו.. מה מצפה לך – גם אם מה שמצפה זו מיטה במסדרון ואחות טרוטת עיניים מעומס יתר... לפחות אתה לא נזרק מביה"ח, עוד לפני שההרדמה פגה ולא צריך למכור כלייה למימון סיור במסוק (שלא ביקשת) ולא פושט רגל (ויד) בגלל איזה ניתוח בקע קטנטן...
וההשכלה הגבוהה היא עוד דוגמא למקור לפשיטות רגל.. בהמשך.
אני מתנצל על טעויות ההקלדה (לא כתיב.. אני יודע מה צריך להיות:mad:) והפיסוק החסר... אני מקליד מהר ואין לי זמן להגהה - הגמדות הולכות מכות למטה..
כמה דברים שבלהט הכתיבה, שכחתי להזכיר.
בגדול:
כל ביקור אצל רופא/מרפאה כרוך בתשלום "השתתפות עצמית" של $20 ויותר (תלוי ברופא) וכן. גם אם "אני.. רק שאלה"... התשלום הוא לפני הכניסה לרופא. חדר ההמתנה מופרד לחלוטין מחדרי הטיפול/בדיקה ואין אפשרות "לדפוק בדלת ולהכניס ראש".
לכל פרוצדורה (ניתוח או סתם בדיקה) יש השתתפות עצמית.
לכל דבר אחר יש השתתפות עצמית, עד גבול מסויים לשנה למשפחה - לדוגמא, שימוש באמבולנס. יש השתתפות של עד כ-$500 לשנה (נדמה לי שזה מכסה 2 נסיעות באמבולנס) שאחריה... הכל כלול. יענו אמבולנס שלישי והילך בשנה.. עליהם.
לתרופות יש השתתפות עצמית.
ביטוח שיניים (למי שיש וכדאי שיהיה - המחירים פה גבוהים הרבה יותר מאשר בארץ.. הרבה יותר) מכסה כמעט הכל אבל ההשתתפות העצמית גבוהה - עד למחיר רגיל בארץ (מחיר ההשתתפות העצמית בסתימה הוא כמו מחיר של סתימה בארץ, למי שאין ביטוח (לגמדה הקטנה שלי דפקו 8 סתימות בביקור אחד...:().
ביטוח הראייה (נפרד, למי שתהה) דווקא משתלם ונותנים לך לבחור מסגרות עד מחיר של כמעט אלף ש"ח, ללא השתתפות עצמית - משתלם להיות קסוקר פה. נראה לי שאני אנצל את זה בקרוב.. אם הראייה לא תשתפר..
בהחלט עושה רושם שהתרופות פה משפיעות יותר - אני מתחיל לחשוב שבארץ נותנים לנו פלסבו... פה - כל תרופה נגד צינוף/שפעת/נזלת/כאב ראש עובדת פה מצויין ואתה מרגיש בריא לחלוטין, בטווח השפעת התרופה.
אם חשבתם/תהיתם שבסרטים , איפה שכל הכדורים באים מאותה קופסה כתומה (תבדקו - כולם), זה בגלל שהיצרנים לא רצו לשלם למפיקים עבור הפרסומת - טעיתם. בבית המרקחת, לפני שנותנים לכם את התרופות (תרופות מרשם), מכניסים את כל התרופות לקופסאות זהות ומדביקים מדבקה עם שם התרופה ופרטי החולה והמינון - בקלות אפשר לקחת גלולות נגד הריון במקום אקמול... הכל באותן קופסאות.
יש פה קטע גם כזה, של קבלת תרופות בלי לצאת מהאוטו drive thru אבל זה נושא נפרד... הזוי שאתם לא מאמינים.
למרות הקושי להעלות פה תמונות את זה אני אצלם מחר והעלה איזו רשימה קצרה בנושא ה-drive thru של האמריקאים... הזוי.. מבטיח.
לפי מה שאתה מספר, היה יותר משתלם להטיס את הקטנה לארץ, לעשות לה 8 סתימות ולהחזיר אותה..
ובלי קשר, פשוט כיף לקרוא!
רגעעעע אין לכם ביטוח בריאות מהארץ? אתם הרי אזרחי המדינה.
אוי ברנרד ברנרד. כשהתחילה סדרת הכתבות הייתי באיזה פרוייקט מהעבודה שאפשר לי לקום מאוחר, הייתי יושב בכיף עם הקפה והחביתה ומתמוגג. עכשיו שחזרתי לכלא (=למשרד) פתאום אין לי זמן. מצאתי את עצמי עכשיו יושב 20 דק׳ ומשלים..
אתה גאון.
עוד משהו טוב שיצא מרמלה (חוץ מאמא שלי..)
תמשיך!!!!!
לפי מה שאתה מספר, היה יותר משתלם להטיס את הקטנה לארץ, לעשות לה 8 סתימות ולהחזיר אותה..
ובלי קשר, פשוט כיף לקרוא!
ותאמין לי שהיא היתה מאמצת את הרעיון בין רגע - הגיעה לפה בגיל 4, עכשיו היא "אמריקאית" יותר מכולם (המבטא הטוב במשפחה..החצופה הזו אומרת לי "אבא you talk funny"...כאפה.. על המקום, באמאש'לי) אבל מתגעגעת לארץ יותר מכולם ורוצה כל הזמן לחזור..
רגעעעע אין לכם ביטוח בריאות מהארץ? אתם הרי אזרחי המדינה.
כשאתה יוצא מהארץ לזמן מוגבל, הכי הטוב לעשות ביטוח בארץ.
כשחבר שלי למד בניו יורק ובקריית מלאכי (בקליפורניה), סה"כ שנתיים ומשהו בשני אינטרוולים, חידשתי לו את ביטוח הבריאות בכל כמה חודשים.. מהארץ - אז היה שקל ליום!!!.
כשאתה עובר לגור בחו"ל, רילוקיישן, ומרוויח כסף (עבודה), נכנסים (לכיס שלך..) כל מיני גורמים, כמו מס ההכנסה וביטוח לאומי וכו' (תריצו חיפוש, מדי פעם יש כל מיני כתבות על זה). אז צריך/רצוי לעשות מין הליך כזה של "ניתוק תושבות". כשאתה חוזר (וגם תוך כדי החיים בגולה) אתה צריך לשלם מיסים ו/או לעשות תיאום מס ואז נבדקת הזיקה שלך לארץ, בתקופת המגורים/עבודה בחו"ל. אם אתה מבוטח בארץ, קשה יהיה לך לטעון שבזמן העבודה בגולה, "מרכז החיים" לא היה בארץ... ומתחיל "סיפור" עם הרשויות בארץ..
לי, כפנסיונר של המדינה ופיסח של הצבא, ביטוח לאומי שלי (וביטוח הבריאות) משולמים ישירות ובגלל שאני ראש המשפחה (אעלק..), בארץ שניהם תופסים לכל המשפחה..
בנוסף, אני ממשיך לשלם ללשכת עורכי הדין, על מנת לשמור בתוקף את החברות בלישכה (מתכנן להיות חבר בלישכה בארה"ב.. גם כן "סיפור".. ולכן צריך רשיון בתוקף אחרת לא ניתן להוציא פה) ואני מקווה שלא יעשו לנו בעיות, כשנחזור - ויכוח עם הרש(ע)ויות אם היה או לא ניתוק תושבות ומה היה מרכז החיים.
אלה כל מיני גורמים שצריך לקחת בחשבון לפני שיוצאים לגור ולעבוד בגולה... לא להקל ראש!!
בקיצור, מיכה.
צריך ביטוח בריאות מקומי.. פה.
ובלי סיפור (רלוונטי, פחות או יותר):), הרי אי אפשר..
חם מהתנור.
סבתא של חבר הגיעה לביקור אצל הבן שלה (דוד של החבר) בניו יורק. יומיים אחרי שנחתה הצעירה הזו (בת תשעים בערך) נפלה ושברה חוליה בצוואר ו"פתחה" את הראש.
ברור שהופעל הביטוח הרפואי הישראלי והיא קיבלה טיפול מצויין.
אמממה... יש סעיף בביטוח, שמאפשר לו, אחרי שמצב המבוטח התייצב, להמשיך את הטיפול בארץ.
הרי עלויות הטיפול פה, כמו שאמרנו, גבוהות מאוד (מאוד) יחסית לארץ וחב' הביטוח הרי רוצה לחסוך כמה שניתן, ולכן היא יכולה לחייב את המבוטח להמשיך טיפול בארץ (הטסה בתנאים המתאימים, היינו אמבולנס אוירי או מחלקה ראשונה וכו'), אחרת .. אין כיסויי/תשלום.
היינו, אם היה קורה (חו"ח) משהו, יכלו לחייב אותך/משפחה לחזור לארץ להמשך טיפול או ..שתסתדר לבד.
לתשומת לב כל מי שלא ידע/מתחכם..
ולכל מי שנהנה לקרוא ומגיב - תודה.:)
עכשיו כמעט שמונה בבוקר.
נגמרו ההסעות של הגמד לתיכון (שעת האפס המח#@%&ת הזו) והגמדות נבעטו להסעה... קצת שקט.
תכף ניסע לדואר ושם, ליד הדואר, יש את הדבר ההוא שהבטחתי לצלם, לטובת הרשימה הבאה - שיגעון ה- drive thru...
משוגעים האמריקאים האלה... אשכרה משוגעים
במיוחד בשבילך, ברנרד ולאור מה שכתבת - http://www.themarker.com/law/1.2481158
מכיר, שמיל. תודה.
בסופו של דבר, גם זה פועל בשיטת "המצליח" ואם אתה מגיע למצב שדרושה עזרת בימ"ש, בקביעה איפה מרכז חייך... אתה כבר עמוק בצרה/מלחמה.
כל הרעיון הוא שיקול דעת ושיכלול המרכיבים/קריטריונים השונים בקביעה היכן מרכז החיים - והדבר סובייקטיבי לחלוטין ושום מרכיב הוא לא "המכריע" ביותר.
לכן רצוי להתכונן מראש - כמו להודיע לכל הרשויות מראש.
לדוגמא.
מרכיב בשיקול (לא מכריע ולא בלעדי ולא ידוע מה משקלו, עד שהפקיד מחליט ו/או בימ"ש קובע) הוא דירה/בית שרשום על שימך.
אם הדירה עומדת ריקה, ניתן להצביע על מגמה של זמניות בחו"ל. אם הדירה מושכרת בחוזה לטווח ארוך, הדבר עשוי להצביע על "ניתוק תושבות"..
הכל נזיל ולכן רצוי לצבור כמה שיותר נקודות, שיצביעו על כך שלתקופת הרילוקיישן מרכז החיים נמצא בחו"ל.
כן, בפרט העובדה שאה מקבל משכורת מ"צים" (שם, פנסיה ממשלתית כאן)ושאתה ראש המשפחה (כפי שאתה כתבת),
וגם הודעת מראש (גם שם).
אה, והדירה מעידה על העדר כוונה לחזור. לפחות היית מוכר...
בהצלחה, יקירי, באמת ומכל הלב.
:)
"צים"?!?!?
אני דווקא רציתי למכוראבל SHMBO לא הסכימה..
בשימחה הייתי נפתר גם מהשכנים - מכה שלא הייתי מאחל לשונאי (והם די רבים.. בעצם כן מאחל..).
למי שקרא באתר את "סיפור הכלב הנובח" של אחד החברים פה... לי זה היה שנים, כולל משפט פלילי שלקח לי 5 שנים לצאת זכאי, כולל עירעור במחוזי, ואתה, שמיל מבין במה זה כרוך - ההוא עדיין מסתובב עם איזה חתיכת ברזל בראש, שתחזיק את ה-IQ הבודד שלו... מעניין אם היה לו שווה..
כמו שאני אומר, יש אנשים רעים שכאלה, שיכרתו לעצמם יד, רק על מנת שלך יהיה קצת לא נוח ..
עידו לוריה
10-11-14, 20:45
ברנרד מרתק לקרוא .
נ.ב :לשולח לך מוט הגה מחוזק ;)
עידו
ברנרד מרתק לקרוא .
נ.ב :לשולח לך מוט הגה מחוזק ;)
עידו
תיצחק, תיצחק..
נראה לי שמוט ההגה שבנית לי, יהיה הדבר האחרון שישרוד בגרוטאה המתפרקת שלי...:(
ד"א.
הרדיאטור שלי עדיין אצלך?:rolleyes:
זו רשימה קצרה (יחסית), יותר קוריוז, אבל לפני שנתחיל, צריך להבין כמה דברים בסיסיים.
אחד – האמריקאי שגר בעיר(רגילה) שונה לגמרי (לגמרי) מזה שגר בסוברביה (שזה, כאמור רוב ארה"ב) או מזה שגר בכפר (country side, ששם יש כאלה שגרים במקומות שהישובים הלא מוכרים של הבדואים בדרום, הם מלונות 5 כוכבים, לעומתם).
על מנת להבהיר ולהדגיש את הנושא השוני בין שני הטיפוסים, אני ממליץ לחפש ביוטיוב (אני מתעצל לחפש ולהעלות לינק) את הקטע של וולט דיסני, על השינויי שעובר הכלבלב גופי, כשהוא נכנס לרכב (מלהיכנס לפניקה כשבטעות הוא כמעט דורך על נמלה, הוא הופך לרצח מטורף, מיד כשהוא מתיישב ליד ההגה).
הדוגמא של השינויי שעובר גופי, בהקשר הנהיגה, די מקביל – גם תושבי סוברביה מאמצים גינוני נהיגה "עירוניים" כשהם נכנסים לעיר (ציפצופים, קללות ושאר ירקות).
שניים – האמריקאים לא אוהבים להתאמץ.. בגדול, אל תתפסו אותי במילה. זה בקונטקסט הרלוונטי לרשימה. ככה הם עובדים כמו חמורים (יותר נכון, הולכים לעבודה), בסטנדרטים שלהם, כמובן...
שלוש – הכלכלה האמריקאית בנוייה על צריכה (יותר מאשר על תפוקה וייצור) ו"הם" יעשו הכל (אבל הכל!!) על מנת לפשט את הליך הוצאת הכסף מהכיס שלך והעברתו לבעל העסק. יקלו עליך כמה שיותר, העיקר שתקנה.
ארבע - זמן שווה כסף... כל הזמן וכל זמן.
אחרי שמבינים את הדברים האלה, קל יותר לעכל את הנושא שבכותרת.
מחוץ לערים "הגדולות" מקובל המושג שבכותרת – כלדבר שניתן (ושלא..) לעשות מבלי לצאת מהאוטו... ובכן, יעשה מבלי לצאת מהאוטו.
כולם מכירים את ה- Drive thru של מקדונלד'ס ושל קינג ברגר ושל כל יתר רשתות המזון המהיר. זה טרוויאלי ואפילו הגיוני... בדרך הביתה, לעצור ליד החלון ולקחת איזה מנת צ'יפס או שתיים לגמדים (אצלי לא אוכלים צ'יפס..), מבלי לצאת מהאוטו.
חסידי ערוצי המדע בטח צפו בפרק העוסק הנושא (נדמה לי שזה היה ב- Modern Marvels.. סידרה אדירה.. מומלץ).
בגדול, ישנו מסלול שמקיף את המזללה. בתחנה הראשונה ישנו מקרופון/רמקול באמצעותו אתה מתקשר עם המוכר, שמקבל את ההזמנה, משם אתה עובר לעמדה הבאה, לשלם ומשם אתה מתקדם לחלון דרכו אתה מקבל את מה שהזמנת – פשוט זורם ונוח והכי חשוב, מבלי לצאת מהאוטו בכלל. נוח מאוד בחורף מושלג ובקיץ רותח ו... בכל שאר הימים.
ישנה תורה שלמה של ה- Drive thru – איך לקחת הזמנה, מה יהיה המרחק בין הרמקול/מקרופון שמקבל את ההזמנה, בין עמדת העברת כרטיס האשראי לבין החלון בו מקבלים את הזבל שאתה רוצה לאכול – האמריקאים שיכללו אתת כל ההליך הזה לכדי אומנות ממש.
Drive thru יש לא רק במזללות "המוכרות".
יש פה מזללה שמוכרת בעיקר מסרטים על שוטרים בשל חיבתם לסופגניות (עוד אגדה) Dunkin Daunts .
מה שלא כ"כ מוכר בארץ היא העובדה שמשום מה האמריקאים אוהבים לקנות את מה שהם מכנים כ"קפה" דווקא ב- Dunkin Daun.
הם כ"כ אוהבים את הקפה שם, שכמעט כל פרסומת ל- Dunkin Daunts מסתיימת בשורת המחץ הקליטה America Runs On Dunkin,.
האמת, קפה (כמעט כל קפה בארה"ב) די מגעיל ולא ברור למה הם קוראים לנוזל הדלוח הזה קפה.
חבר שהגיע מהארץ לטיול במואב (ודווקא הוא גר בארה"ב איזה כמה שנים, לפני כעשרים שנה..), לא הפסיק להתלונן על איכות הקפה ונרגע רק אחרי שהצעתי שיפסיק לכנות את "זה" קפה (ולצפות שיהיה קפה), אלא לקרוא לנוזל הזה "חום-חם" ואז הכל יהיה בסדר – וזה עזר.
בכל מקרה, כפי שכבר כתבתי בעבר, באיזה פוסט, גם ל- Dunkin Daunts יש Drive thru ובשעות הבוקר (החל מבערך חמש וחצי בבוקר!!) ישנם תורי/פקקי ענק של כלי רכב, שמקיפים את המוסד המפוקפק הזה, בכדי לקנות את ה"חום-חם" שהם מוכרים – בלי לצאת מהאוטו.
באותו פוסט, כתבתי שלא הבנתי את הטימטום של לעמוד בתור המכוניות הענק, במקום לחנות (המון מקומות חנייה), להיכנס שנייה ולקחת קפה/סופגנייה/סנדביץ' ולצאת בתוך 3 דקות...
כמה חברים פה, שלא מכירים את התרבות, כינו אותי "ישראלי מצויי" שחותך תורים - אז זהו שלא. אין קשר בין תור המכוניות לבין תור "האנשים" שבתוך המקום. את המכוניות משרתים, בשעות העומס, 4-5 עובדים ואת באי המקום (אלה שאשכרה מטריחים את עצמם לצאת מהאוטו ולהיכנס למקום) משרתים 2, לכל היותר..
לא משנה.
בנוסף ל- Drive thru של מזללות המזון המהיר (שעוד ניתן להבין את ההגיון שמאחוריו), יש Drive thru גם ל.. בנקים.
כן.
כמעט לכל סניף של בנק יש מסלול Drive thru. אתה מגיע לעמדה (עם הרכב. לא יוצא מהרכב) ומשוחח עם רמקול/מקרופון (לפעמים אתה יכול לראות את האדם שמאחורי הקול, בחלון בצד) מספר לו מה אתה רוצה (כמו למשוך K10$, למשל), הוא שולח לך "אשגר" בתוך "טיל" פלסטיק שקוף, שרץ בתוך צינור לחץ אויר (כמו של "פעם"). בתוך ה"טיל" הזה, יש טופס מתאים ועט ואתה ממלא פרטים. שם רשיון נהיגה ושולח בחזרה במערכת לחץ האויר/ואקום. תוך כמה שניות אתה מקבל את הכסף ואת הרשיון (אתה יכול גם לשמור את העט.. הם מעודדים את זה)..
פשוט, קל, די אנונימי, מהיר והכי חשוב.. לא צריך לצאת מהאוטו.
אותו פטנט יש גם בבתי המרקחת – אותו סיפור בדיוק.
אתה מגיע לעמדה, מכניס ל"טיל" את המרשם וה"קול" אומר לך תוך כמה זמן התרופה תהיה מוכנה. בזמן המיועד אתה חוזר (גם למחרת אם נוח לך – לא צריך להתחייב על מועד) מחרטט את הפרטים שלך, מוסר כרטיס אשראי ואחרי שנייה חוזר ה"טיל" עם התרופה (ארוזה בקופסית כתומה עם מכסה לבן – תמיד) וטופס האשראי לחתימה ודי זהו..
שוב – קל,מהיר, די אנונימי ו.. לא יוצאים מהאוטו.
אבל השיא היה בתמונות הבאות..
ולפני התמונות (הלו!!! לא להציץ!! תתאפקו) - הקדמה (כרגיל אצלי) קצרה.
עוד משהו (הרשימה מתארכת..) שצריך לדעת על (רוב) האמריקאים בסוברביה הוא שהם די... איך נקרא לזה... שומרי מסורת – יענו לא כ"כ דתיים אבל שייכים "לקהילה" או במילים אחרות "לכנסייה". גם היהודים.
(כמעט) כל אחד "שייך" לקהילה/כנסייה/בית כנסת מסויים. גם אם לא מאמין ולא בדיוק מבקר ולא בדיוק מקפיד לשמור כשרות (ועל זה בהמשך), הוא שייך "לקהילה".
אחרי שהבהרנו את העיקרון הזה, צריך לזכור עוד משהו, שבארה"ב זמן=כסף... או במילים אחרות, לא תמיד יש זמן לקישקוש של דת וטקסים וכל מיני שטויות פאגניות שכאלה.
גם אמרתי לכם שהאמריקאים עובדים כמו חמורים (וזה לא בא על מנת לפגוע בהם.. באמת עובדים קשה "לשלם חשבונות", כמו למשל ביטוח רפואי או קולג'..) ולמה לא לנצל את כושר ההמצאה, שנועד במקור להקל על "איסוף כספים מלקוחות", לטובת פישוט הליך הסגידה לאל ולאפשר גם לאנשים קשי-יום להתפלל, עם פגיעה מעטה ככל האפשר בסדר היום העמוס שלהם.
או במילים אחרות "בלי לצאת מהאוטו"...
כל הרשימה הארוכה הזו באה רק כהקדמה למשהו ששווה, כך אומרים המומחים, יותר מאלף מילים.
עכשיו אני אשתוק ואתן לתמונות לדבר בשם עצמן וכל אחד יבין מה שהוא... מבין...
- - - Updated - - -
התמונות הבאות צולמו היום, בכנסייה מקומית - אמיתי!!
boaz avrahami
11-11-14, 06:12
זה ממש plug and pray
קיים בארץ כמעט בכל דלת.
עיין ערך ײמנשקי מזוזהײ
זה ממש plug and pray
ענק , חריף אתה ... :-)
חושבים על הכל האמריקאים האלה.. העיקר לא לצאת מהסלון המתנייע שלהם..
כן אבל להגנתם בלי רכב בפרוורים אי אפשר לזוז. סניף דואר "מעבר לפינה" נמצא במרחק 5 מייל
כן אבל להגנתם בלי רכב בפרוורים אי אפשר לזוז. סניף דואר "מעבר לפינה" נמצא במרחק 5 מייל
ברור.
אמרתי איפשהו בהתחלה - בסוברביה, אם אין לך אוטו, אתה פשוט לא קיים.
קיים בארץ כמעט בכל דלת.
עיין ערך ײמנשקי מזוזהײ
מזוזה זה פטנט ישראלי (יהודי) אופייני לקיצור הליכים - מה שהעלתי זה לא קיצור הליכים.. זה הדבר האמיתי... רק באוטו.:rolleyes:
כמו הקפה - אותו קפה (חום-חם) כמו בתוך החנות אבל בלי לצאת מהאוטו..
את הגישפעט הזה, של התפילה, ראיתי כבר לפני כשנתיים אבל לא הבנתי מה זה ומה המשמעות - לא הפנמתי.
אח"כ, כשרואים את המכוניות בשעות היעודיות, ותופסים את תרבות ה- Drive thru, זה פתאום נראה מובן וטבעי ולא "תופס את העין".
רק מראה לכם כמה מהר אתה מסתגל/מתרגל לתרבויות אחרות, כשאתה חי בתוכן.
או במילים אחרות - כמה מהר מתפנקים.
וסתם, שתבינו כמה הדברים הזוים פה.
תריצו חיפוש ל- online confession וכנסו לכמה מהתוצאות...
ברנרד - מזמן לא קראתי חומר מרתק ומהנה כמו מה שאתה כותב כאן. כל הכבוד.
נ"ב - אין לי קשר כלשהו לארה"ב ולמרות זאת - אני קורא ונהנה מכל פוסט.
עידו לוריה
11-11-14, 19:34
תיצחק, תיצחק..
נראה לי שמוט ההגה שבנית לי, יהיה הדבר האחרון שישרוד בגרוטאה המתפרקת שלי...:(
ד"א.
הרדיאטור שלי עדיין אצלך?:rolleyes:
אני חושב שכן , מחר אני יבדוק .
עידו
אני בעצמי עברתי לתקופת הכשרה של שנה לארצות הברית לפני 10 ימים,
אני כל כך נהנה לקרוא את מה שאתה כותב, לצאת החוצה ולהבין כמה זה נכון.
לוקח קצת זמן לקלוט את כל העניין הזה. אני עוד בתהליכי הבשלה,
אבל תודה שאתה מקל על הקליטה שלי וגורם לי להרגיש שאני לא היחיד שזה הזוי בעיניו.
אגב, איפה משיגים פה אוכל נורמלי???? משהו בריא טיפה. טיפלה.
אני בעצמי עברתי לתקופת הכשרה של שנה לארצות הברית לפני 10 ימים,
אני כל כך נהנה לקרוא את מה שאתה כותב, לצאת החוצה ולהבין כמה זה נכון.
לוקח קצת זמן לקלוט את כל העניין הזה. אני עוד בתהליכי הבשלה,
אבל תודה שאתה מקל על הקליטה שלי וגורם לי להרגיש שאני לא היחיד שזה הזוי בעיניו.
אגב, איפה משיגים פה אוכל נורמלי???? משהו בריא טיפה. טיפלה.
אביעד,
איפה אתה נמצא?
תנסה את צ'יפוטלה, יחסית בריא
boaz avrahami
11-11-14, 22:00
מה, השתן עלה לך לראש אז לקחת חופש היום?
קדימה לעבודה חביבי
ברנרד היקר, אני חייב להבין איך אתה אומר שרוב האמריקאים חייב בסברביה, אם מסתכלים על נתונים, מדובר על פחות מ25% מהאוכלוסיה אשר גרים במקומות שאינם ערים גדולות, מתוך 285 מיליון תושבים, 225 מיליון חיים בערים או עיירות עם למעלה מ50k תושבים.
אני קורא את מה שאתה כותב וזה מזכיר לי את החיים בחוף המזרחי אך המצב שונה לגמרי ממקום למקום, ניקח לדוגמא את אורנג' קאונטי, אפילו אלך למקומות אחרים ופחות מבוססים כלכלית כמו סאן ברנדינו, שם, מרחק של כ70 מייל מלוס אנג'לס החיים שונים ממה שאתה מתאר, מעמד בינוני משהו.
חבל שהטיול שלכם נעצר ולא הגעתם לאיזור, החיים פה שונים לגמרי, (רק עכשיו פתחו דאנקן דונאטס בלוס אנג'לס, סניף יחיד, שיבורך ממציא הבוסטון קרים).
הקפה פה מאוד תלוי באיך אתה אוהב אותו, דאנקן עשים לאטה מצויין, הקפה השחור פה הוא למעשה נס קפה רק בלי חלב, למזלי פה גם מגישים קפה בוץ בהמון מקומות, וdrip coffee מסתדר לי יופי עם הבראנץ'.
שוב, עולם ומלואו ממקום למקום.
אתמול לקחתי מישהי לטיול בעיר, עם הג'יפ, בחורה שפגשתי לפני כחודשיים בדיוק כשהגיעה ללוס אנג'לס מניו יורק, יהודיה, בת גילי, דומה לאליזבת' טיילור הצעירה, צירפתי אותה למעגל החברים שלי, אז אתמול יצאתי לכיוון העבודה, בעודי נוהג בין הגבהות הבנתי שהיום כל כך יפה, השמש זורחת, אעשה פרסה ואוותר על יום העבודה וכך עשיתי, התקשרתי לשכן שלי שרכש קאדילק סוויל ישנה לבדוק עם הוא בבית, השיב בשלילה, קבענו לערב, התקשרתי לגברת, היא גם ככה לא עובדת והתייצבתי אצלה תוך כמה דקות, ואז התחיל הטיול, מה שהמון אנשים לא יודעים על העיר המדהימה הזאת, לוס אנג'לס, עיר שמשווקת לעולם בתור עיר צפופה, הומה, רועשת ולפעמים בעייתית היא דווקא אחת הערים היפות שפגשתי, מעבר לתרבות ואומנות שיש בשפע (אני גר במרחק הליכה מ4 מוזיאונים גדולים) יש פה נוף אירופאי ואוכל מדהים, דגש גדול על בריאות, הגוף והנפש, וכמובן היסטוריה שמסובבת את הראש לבחור נוסטלגי שכמותי.
לקחתי את הגברת למקום שנקרא אגם הוליווד, נסענו דרך הגבעות, הכל פסטורלי, שכונה שנבנתה בתחילת שנות ה20, הוליוודלנד קראו לה המפרסמים, נסענו כמעט עד לשלט, רחוב קטן וצר שמתעקל ימין ושמאל ומטפס כמעט עד לסוף ההר, ארכיטקטורה מהממת מסביב, משם לכיוון אגם הוליווד, בלב העיר, אגם ענקי, נקודת תצפית על ההר מעל האגם, מסתכלים סביב והכל כל כך אירופאי, אפילו הבניה, הבתים בחוף המזרחי בנויים כל כך שונה, כל כך פרקטי ופה, מיני אחוזות, תקרות גבוהות וחלונות מעוגלים, מרפסות, בתים רבים הזכירו לי את הבית של סבא ברחוב שישים.
יש פה אורך חיים שונה, רגוע מאוד, תכנון הרחובות נעשה בקפידה, הבניה גם כן, חיי לילה תוססים שפונים לכל אחד ואחד באוכלוסיה, והדבר האחרון שאני יכול לאמר הוא שמפחיד להסתובב פה בלילה, הכל מחולק למעין רובעים ולהבדיל מניו יורק, פה הכל נמוך ורחב, לילה, בא לי אוכל פרסי, כ20 מסעדות ברדיוס של 10 מייל ממני, אוכל אתיופי? אסע לאתיופיה הקטנה, מספר מסעדות אותנטיות מצויינות, בא לי קצת ג'ז, ימי שישי במוזיאון LACMA, הופעה חיה בליווי שמפניה ואומנות, ימי ראשון מלון הW הופך למקום בילוי מוסיקלי משהו עם הופעות חיות של ג'ז וכמובן כניסה חינם, מסיים לעבוד, נוסע על סאנסט בולוורד לכיוון הבית, זמן מצויין לקרוא את השלטים על rainbow room האגדי, הroxy, אולי קצת בידור, הקומדי סטור הכי ניצב לו בגאווה שנים רבות על לב הרחוב, וכמעט בכל יום אפשר לראות שם פנים מוכרות כמו רוב שניידר שמחליט להפתיע עם סטנדאפ ספונטני, ג'ף רוס שיושב שם כמעט כל ערב, כל התעשיה מסביבי וזה לא דבר רע.
בלילה ענקית של תרבויות, עיר שנבנתה עם השפעות חזקות מהתרבות ההוליוודית של שנות ה20, מקום מאוד אהוב עליי הוא הchateo marmont, מלון עתיק על צלע ההר, מסעדה משובחת שמזכירה לי את סצינת החתונה ב"הסנדק", ובר אלגנטי שמנגן מוזיקה משובחת של פעם, כייף לשבת על בר מעץ שבטח נכרת מתישהו לפני מלחמת העולם השניה, ללגום Benedictine כשברקע גרייס ג'ונס ממלמלת לה בצרפתית.
אני סתם זורם וקופץ מנושא לנושא, תסלחו לי, קצת מעופף היום :-)
נו באמת, בן.
אתה לא קורה את ההקדמות שלי?
אני רואה את השחורות ואת ההזוי ואת המצחיק ואת השלילי וה"שלילי".
יש גם הבדל בין מה שאתה קורא "סוברביה" לבין מה שאני קורא..
אצלי סוברביה זה לא רק "פרבר" וגם הבהרתי את זה. לונג איילנד, למשל, חלק מהעיר ניו יורק והרובע הגדול ביותר שם (ובהחלט עם יותר מ-50K תושבים), נכנס לקטגוריה של סוברביה.
כך גם רוב השכונות בקווינס.
מין אזורי שינה, בלי גורדי שחקים - שהרי ברור לכל מי ששכל בראשו שלונג איילנד והברונקס וקווינס הם פרברים של "העיר" - של מנהטן (ברוקלין זה סיפור אחר..).
ואפרופו מחוז אורנאנג'.
מחוז אורנאנג' שאני מכיר (במדינת ניו יורק) הוא בדיוק מה שאני מתאר - זה אותו מקום בו מצולמת הסידרה של בוני האופנואים האלה. האבא והבנים שרבים..
ונכון.
החוף המערבי שונה לגמרי - יותר "מפורז".
אני זוכר שחבר שלי, שגר בלוס אנג'לס לפני איזה עשרים שנה, לקח אותי לחנות "פה קרוב"... נסענו יותר מחצי שעה, כולל כמה מחלפים וכבישים מהירים ו... לא יצאנו בכלל מהעיר...
כמובן שאני מקצין וציני וסרקסטי ואני מקווה שלכולם זה ברור.
אנחנו גרים 1/2 שעה מפילדלפיה ושם ... עולם אחר לגמר.
וסביבי, כמו שאתה יודע, יש פינות חמד ואגמים וחופים נהדרים - אבל זה כולם מכירים מספרי התיור והטיולים ומהטיולים המאורגנים (יותר או פחות).
משפחה עם ילדים (שזה הרוב בארה"ב :(), לא יוצאת כל יום לקומדי סטור או לטיול ספונטני באגם - הם עושים כאלה דברים בסופ"ש (רשימה נפרדת כבר בקנה - סופ"ש של ארה"ב) אבל רוב הזמן זה לא טיולים וארועים - זה הדברים הקטנים, כמו תפילה זריזה ב DRIVE THRU ואיסוף שלכת (מכה שלא מבין איך לא נפלה על המצרים..) והסעות לביה"ס וחוגים (כן.. גם מזה המצרים הצליחו להתחמק... ימח שמם)...
בועז...
אל דאגה... לפני שאני אסיים פה, עוד תעלה פוסטים שאפסיק:)
כייף להיות רווק פה :-) ואכן אני מבין את הציניות, 3 שנים בזבזתי בחוף המזרחי,בין אם זה בעיר הגדולה או בקווינס, מרלטון, עכשיו בדיוק נכנסתי לחנות הצעצועים.
כלי עבודה והמון, כשנכנסתי בדיוק התחיל all of my love של הזפלין ולרגע הרגשתי גן עדן.
אני בא לפה סתם, נהנה להסתכל על קומפרסורים, למרות שכבר יש לי שלושה .
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/11/6dc9ea58fe2a75c8fb6a1ddae6bc6c6a.jpghttp ://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/11/736a3baddc257ded2ce62f5b670d97a7.jpg
וכמובן להתלהב משטויות
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/11/aa0a8746940f03fc1db2dfe246609bb8.jpg
שנייה של רצינות.
פתאום חשבתי על זה שלא כולם מבינים את חוש ההומור שלי ואת עולם המושגים שלי..
זה + ה"פ שקיבלתי וגם מצביעה על כך שלא לכולם הבהרתי מה הכוונה.
אז מה שאני מעלה פה, שנרמז בכותרת, זו ראייה קצת שונה לחיים בחו"ל/ארה"ב.
מעבר לעובדה שהחיים פה, כהגדרה, קלים ונוחים הרבה יותר מאשר בארץ יש פה המון דברים, שלנו כישראלים, לא בדיוק מסתדרים ולא מובנים מעליהם.
לדוגמא - לוס אנג'לס (וביקרתי שם כמה פעמים - שונא!!)
בהגדרה הדבר הזה מוגדר כעיר/כרך למעשה זה אוסף (אינסופי) של מה שאני מכנה "סוברביה" - שוכונות שינה (ברובן המוחלט עד 2-3 קומות (הקונדומיניומים והקומפלקסים הסגורים ומסורגים - מישהו אמר מלרווז-פלייס) והמון בתים "פרטיים" וכמובן אחוזות - גם פה זה כך, אבל מחולק להמון "ערים", שכל אחת בגודל של שכונה ממוצעת בלוס אנג'לס... ויש גם שכונות גדולות יותר מהערים פה..) שמלבד בתי מגורים, קשה למצוא שם משהו.
וזה רוב ארה"ב.
כמו הכרך הענק הזה, שנקרא לוס אנג'לס, יש הרבה בארה"ב (לא באותו גודל מספרי אבל באותו גודל פיזי - שטח מפורז ענק!!) כמו למשל קנזס סיטי (שבכלל נמצאת במדינת מיזורי ולא במדינת קנזס.. לך תבין).
בהגדרה זו עיר אבל בפועל אוסף של שכונות שינה שמחוברות בכבישים מהירים - כנ"ל לאס וגאס - ואני נותן פה ערים "שכולם מכירים".
זה רוב ארה"ב.
עיר, כמו שאנחנו מכירים - ת"א, בת-ים, חולון, גבעתיים, שגרים ברבי קומות והולכים ברגל למכולת וקופצים ברגל לקפה השכונתי... זה לא הרוב בארה"ב.
זה כמו שנתניה זו עיר ואודים זה הפרבר - בלוס אנג'לס המקבילה של אודים שייכת לעיר. זה חלק מהעיר, באופן מוניציפלי, אבל כדי לשתות קפה, צריך להיכנס לאוטו וליסוע ל... עיר. באודים יש רק בתים לישון.
ואל תתחילו להיות קטנוניים עם כל מיני חנויות ותי קפה בוטיק שלא "רשומים" - יש לי חברים שם, בעלים של כזה..
המקבילה של זה זה שאני אפתח בית קפה אצלי בחצר (אם השכנים לא יעיפו אותי) ויהיה מלא אצלי ואני אעשה ימבה כסף (כי לאן ילכו השכנים... לפילי? למרכז הקניות הקרוב?) אבל...
אבל עדיין המקום בו אני גר ישאר שכונת שינה, בלי מכולת אפילו ובלי מדרכות ( משום שלאן יש כבר ללכת ברגל. יש 5 אגמים, אבל נוסעים אליהם.. דקה אבל נוסעים) הוא ישאר... סוברביה..
בדיוק כמו רוב השכונות שם בברנבנק או בוואלי או אפילו ב"פרבר"/שכונה שנקראת הוליווד
אני מקווה שעכשיו אני ברור יותר.
אני חייב עוד הסבר קצרצר בקשר לחיים בלי "הנחיתה הרכה של הרילוקיישן" - בקשר לה"פ שדיברתי עליה אבל אני צריך לרוץ(15 דקות נסיעה) לקחת את הגמדה הקטנה מה-JCC - וזה אחרי שבשעה וחצי האחרונות אני מתרוצץ בין התיכון לביה"ס, לאסוף את שני הגמדים האחרים מהחוגים שלהם...
ילדים זה כיף בן - אל תמהר!!!!
רק עכשיו ראיתי... הרבור-פרייט.
יש לי שתי חנויות ליד הבית..כבר יותר מעשרים שנה אני קונה מהם - רק משמיצים אותם פה אבל הכלים מחזיקים יפה מאוד, יחסית למחיר. כבר שנים שאני קונה מהם כלים, לעצמי ובסופו של דבר הם נשארים אצל חבר במוסך... משרתים אותו טוב מאוד. רק שלשום שלחתי לו כמה "הפתעות"...
בעוד שבועיים אני קונה שם שולחן ריתוך מתכוונן - המחיר יורד בשלושים דולר... בטח יחזיק שנה, אם בכלל אשתמש בו... שיהיה..
נחזור לנושא שרשום למעלה, בכל פוסט.
שיהיה ברור.
הרשימות שלי הן לא על מנת לפאר את ארה"ב ושכולם יקנאו - זה קל :cool: זה לא חוכמה ולא...פייר.
אני מאוד אוהב את ארה"ב. עשרות שנים שאני מבקר פה ומעדיף את "פה" על כל מקום אחר - יש פה ארופה ויש פה ארופה קלאסית ויש פה מסעדות טובות ורחובות קטנים וטירות וכל מה שיש בכל מקום אקזוטי בעולם, אתה יכול למצוא פה (צריך לחפש ולשלם אבל סביר שתמצא). בניו יורק בכלל יש הכל במרחק הליכה (מסין ועד איטליה וכל המוזיאונים שאתה רוצה והמופעים ולא צריך לנסוע שעה ממקום למקום - כן אני מעדיף את ניו יורק (בלי ילדים) וג'ו חושב שאני דביל.
על זה שבאמריקה יש הכל, אין בכלל ויכוח.
מה שאני מנסה להראות שלא הכל ורוד ושמגיע לנו, הגולים בעל-כורחם, קצת פירגון על מה שאנחנו נאלצים לסבול פה..:(
ואני חייב גם התייחסות לקפה ולדאנקין...
בן.
אני לא יודע מה עובר/עבר עליך אבל העלאק לאטה של דאנקין... מגעיל.בכלל, כל הקפה פה, בכל ארה"ב, מגעיל - הם פשוט לא יודעים להכין קפה כמו שצריך (הדריפ הוא חריג).
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון.
כמו בכל דבר, אם האמריקאים רוצים (איך שהם קוראים לזה – put their mind in to it) הם עושים הכל הכי הטוב (רק חכו עד שהשחורים יחליטו שהם עוברים לכדורגל ארופאי (לא פוטבול)... לגרמנים והברזילאים אין סיכויי).
כך גם בקפה - כמובן שישנם מקומות יעודיים שמכינים קפה נהדר (בברוקלין יש צובר של בתי קפה באותה פינה כמעט... ללקק את האצבעות) והכל אצלם זה טקס (הם קוראים לזה (לא רק בקשר לקפה, בהכל) "ניראות" ואני אגע בזה ברשימה בעתיד) – בזמן שבריסטה בישראל ואיטליה מכין קפוצ'נו לעשרים איש, הם רק מוזגים את החלב לכלי להקצפה.. קוקיות.
אבל בגדול... אין להם מושג קלוש.
סטארבקס ודנקין ופאנרה וכל המקומות האלה שאמורים לדעת להכין אספרסו וקאפוצ'ינו ולאטה... טוב, צריך כישרון להרוס כל כוס כפה, בהצלחה של 100%, כמעט.
אפילו במסעדות איטלקיות אוטנטיות, האספרסו הקצר מגיע בכמות שמספיקה לשלושה אנשים.. שביקשו כפול... על אותה כמות קפה של קצר אמיתי..
הקפה השחור שלהם, בד"כ, זה משהו דלוח עם טעם שמזכיר תחליף קפה מהצבא.. אבל הוא חם וללא הגבלה - בפאנרה הוא בסדר.
ויוצא הדופן - הדריפ.
זה ממש, אבל ממש, לא ה"בוץ" המוכר - זה יותר הגירסה המזוככת והמרוכזת של ה"בוץ".
קפה חזק (אם עושים אותו נכון - בקפה "שלי" בברוקלין, יש מערכת שלמה של צינוריות שמזרימות מים נקיים ורתוחים לפילטרים מלאים בקפה. הקפה טחון דק ונספג במים ואז מטפטף לכלי קיבול.
מהירות זרימת המים שווה לבקבוק קולה (קטן, לא חצי ליטר.. 330 או 220, לא זוכר בדיוק) במשך לילה שלם!!!!
למחרת.. כל הקודם זוכה.
הקפה הזה חזק וטעים ברמות ונגמר טיקטק - למי שלא משכים קום, נשאר להסתפק בדריפ "הרגיל" - שבשבילו תחכה לפחות 7 דקות (אם תרצה, יקח יותר), שבמהלכן שופכים לקפה בכל פעם כמות קטנטנה של מים ומחכים...ואז עוד פעם ומחכים... טקס תה יפני, בורסייה אמריקאית..
והדאנקין הזה.
לא יודע מה איתכם... אני לא סומך על שוטר שאוכל סופגניה קרה... מה זה הדבר הזה?!?!?!
הם, האמריקאים, אוכלים סופגניות קרות!!
ושמים עלין כל מיני ... לא יודע מה .. קישוטים כאלה.
אתה מבקש סופגניה חמה והם מסתכלים עליך כאילו תכך אתה שולף רוס"ר ומרסס אותם - או שאולי הם באמת לא מבינים אנגלית, כל הפקיסטנים וההודים האלה (הם עברו מחנויות 7-11 לדאנקין דונאטס... ולתחנות הדלק... מלא מהם, עם הכובעים המצחיקים והזקנים, נוסח הנבלים מאידיאנה ג'ונס... מפחיד).
ועוד חוב.
בעקבות "שיחה" עם אחד החברים פה, בה"פ..
אני לא מעודד אף אחד להגר לחו"ל – לדעתי אין לנו מקום אחר חוץ מישראל (אולי כמה שנים בארה"ב לא יזיקו.. אבל). תמיד תהיה הזר ותמיד יהיה חסר לך... הארץ. חסר מאוד.
לי, למשל (כולה שנתיים בגולה) מפריע מאוד שאני לא בארץ ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום העצמאות וביום השואה- הכל פה ממשיך רגיל ואתה פשוט לא מבין איך זה יתכן..
בכלל, אצלם יש גם יום זיכרון... הם "חוגגים" את יום הזיכרון... הזוי לגמרי. כל פעם (לא רק הפעמיים של עכשיו, בכל העשרים משהו שנים שאני מבקר בארה"ב ונופל על זה) אני בהלם מחדש.. אבל על זה בהמשך הרשימות..
ב-YNET היה פעם מאמר של איזה "דוקטור למשהו" על זה... שלא משנה כמה עשרות שנים אתה גר בארה"ב, בטלוויזיה תמיד יהיה הערוץ הישראלי (אצלי אין) ודף הבית בדפדפן במחשב יהיה YNET...
ונחזור לה"פ ההיא.
נכון. מי שעושה "רילוקיישן" מהעבודה או יוצא "לשליחות" מטעם המדינה או שהוא סתם עשיר, חי פה חיים די קלים וחסרי דאגות קיומיות של אנשים "רגילים" שצריכים לשרוד "ולשלם חשבונות" כמו שהם קוראים לזה. ומי שמתייחס למעבר הזמני לפה כאל הרפתקה, בכלל...
אבל...
גם מי שלא זכה להנות מכרית נחיתה כ"כ רכה וגם מי שלא מרוויח פה מליונים (ואנחנו לא מרוויחים מליונים, שלא יהיה ספק) חי פה הרבה יותר ברווחה ובנוחיות ובשקט כלכלי מאשר בארץ.
ביטחון כלכלי נמדד פה ביכולת לשלם את החשבונות – לא לכולם יש בתים/דירות משלהם והמושגים של רווחה כלכלית שונים מאשר בארץ אבל החיים פה, במיוחד למי שמגיע מישראל, הרבה יותר קלים ונוחים ושקטים וזולים.. וזולים.
גם אם אין לו את הגב והשקט שמספקת חברה גדולה, שהעבירה אותך לכאן.
הצלחתי!!!
פרצתי(אעלק) את חשבון הגוגל של SHMBO (נקווה שלא נמצא שם מיילים מאיזה מאהב כושי - יש דברים שעדיף לא לדעת...) ודרכו נכנסתי לבלוג..
לבקשת החברים והמשפחה בארץ, SHMBO פתחה בלוג בגוגל ו(כמעט)כל יום העלתה את עיקרי המסלול. אחרי לחץ פיזי (בלתי) מתון בעליל, הצטרפתי אח"כ.
נראה לי שנעשה את זה ככה... בדרך הרגילה "שלנו".
אני אעלה את הפוסטים של SHMBO (אופטימית חסרת תקנה, שמתעקשת לראות את הטוב בכל דבר.. האמת, די הולך לה עם זה), על מנת שתקבלו תמונה ברורה יותר על הרעיון ואח"כ...
אח"כ אני אספר לכם את האמת.. זו שלא מופיעה במדריכי הטיולים...
קצת רקע.. על מנת שתבינו כל מיני ניואנסים שמופיעים שם, ושהחברים בארץ היו מודעים להם.
ההחלטה המקורית היתה לקנות RV ענק (מחירים מצחיקים, אבל על כך בפוסט על שיטת הליסינג פה), שבסופו של דבר יוצא הרבה יותר זול מלשכור.
כבר הלכנו לכמה דילרים ואפילו שמנו עין על אחד, דילר לידינו, שגם סיפק מקום חנייה כשלא מטיילים (לא טרוויאלי לחלוטין, לRV בגודל של אוטובוס גדול - הכי גדול!!).
אמממה - נסיעה משותפת לדיסני וורלד (פלורידה, בשתי מכוניות.. גם האמא של SHMBO הצטרפה.. ובעלה), שהסתימה, מצידי, בחזרה הביתה (לבד) למחרת.. די טרפה את הקלפים והרעיון המקורי נזנח לטובת מציאת בתי אומנה לשלושת הגמדים...
ניצלו ברגע האחרון, בעקבות התעקשות לא מובנת של SHMBO להשאיר אותם, בגלל שהם שלנו והם חמודים... יאללה, נגיד.
המסלול המקורי היה היה אמור לקחת אותנו מערבה, עד לג'ו (לאס וגאס) וחזרה, בצורת 8 שוכבת (או אינסוף... כמו שזה נראה לי אחרי יום וחצי..), כשמצפינים לכיוון כללי שיקגו וחוזרים דרך סט לואיס.
בסופו של דבר היעד המערבי ביותר היה האבן הצהובה..
אני גם לא הסכמתי לכתוב ואמרתי שמי שלא לוקח חלק בסבל... סליחה בטיול... שבלהיות כלוא עם 3 גמדים באוטו, גדול ככל שיהיה, לא מגיע לו לקרוא ולהינות מהטיול...
אז אמרתי... תזכרו שהיא SHMBO ויש גבול לכמה שהיא נותן לי להביע את עצמי ובאמת לעשות מה שאני ... מקשקש..
הקיביצר..
מתחילים - קודם SHMBO ואח"כ... האמת.
אה...
תמונות...
קשה ומסובך להעלות פה באתר תמונות בכמויות... יהיה דל (מאוד) באספקט הזה.. תדמיינו..
Thursday, June 19, 2014
הכנות והקדמה.... יום ה - ע' פחות 6 (http://bernards-trip.blogspot.com/2014/06/blog-post_19.html)
טוב אז לאחר התלבטויות, בחינת אפשרויות שונות, ביטול, שינוי קונספט, כמעט ביטול נוסף ולבסוף כרגיל, החלטה שלי, אנחנו מתארגנים ליציאה. בתפריט: טיול. חודש. לכוון החלק היותר מערבי של ארה"ב (על המסלול בהמשך). בלי RV אבל כנראה עם טריילר קטן מאחור, מעמיסים (כנראה) 4 זוגות אופניים + תוספת אופן לגמדה הקטנה, כסאות, שולחן, מנגל, אוהל, מלא סרטים, קצת בגדים להחלפה, כלי עבודה (איך לא), מלאי של כדורים (הרגעה.. חייבים!!) , ציוד אלקטרוני למיניו ובטח עוד מלא דברים שייכנסו לאוטו ברגע האחרון.
מאחר ויש סיכוי לא רע שזה יהיה הארוע האחרון מהסוג הזה, החלטתי (כן, שוב אני) לנסות לייצר בלוג משפחתי לתיעוד הטיול. מקווה שזה יחזיק מעמד וישאר כמזכרת (נעימה או לא - זה כבר נראה בסוף) . הוספתי את ברנרד ככותב מורשה - בינתיים הוא עיקם את האף, אבל מי שקרא אותו בעבר יודע שכשהוא נכנס לזה, זה יוצא משעשע מאד, אז אני אופטימית.
בימים הקרובים נעדכן לגבי ההכנות, המסלול, נתרגל את כתיבת הבלוג ושיתופו ומי יודע, אולי בסוף גם נצליח לצאת לדרך כמתוכנן...
Sunday, June 22, 2014
יום הע' פחות 3 - קצת על המסלול (http://bernards-trip.blogspot.com/2014/06/3.html)
יום היציאה הולך ומתקרב במהירות, אבל ההכנות מתקדמות ממש בעצלתיים. זאת אומרת, בתכלס לא עשינו כלום. כדברי ברנרד - מה הלחץ? יש מלא זמן. אוקיי אחלה, אז אין לחץ.
נראה לי שלפחות על מנת שתהיה לי תחושה מסויימת של עשייה, וגם העניין של הבלוג (בכל זאת צריך להראות שעושים משהו) ובעיקר כדי שלברנרד לא יהיה יותר תירוץ לזה שאין לו מושג לאן נוסעים, זה זמן מעולה לעבור על המסלול - שמשורטט גם בגדול על המפה (אם בכלל אפשר לראות משהו):
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image002.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-CkVdBKRYi1s/U6czldPG7kI/AAAAAAAADdA/yn0EH2dmZMs/s1600/photo.jpg)
היציאה - מהצד הימני של המפה, וורהיס ניו-ג'רזי. מקווים ששם גם תהיה נקודת הסיום, חודש מאוחר יותר.
מתחילים למשוך צפון מערבה, עצירות מתוכננות בפיטסבורג, פנסילבניה (אומרים שיפה שם), קליבלנד אוהיו (אומרים שזה סתם מקום, אבל זה בדרך ועל החוף של אגם איריי אז כמה רע זה יכול להיות??) ומשם עצירה של 3 ימים בשיקגו (שאמורה להיות אחלה עיר עם מלא דברים לעשות). משיקגו נמשיך מערבה לכוון אומהה עם עצירות ב - Starved rock state park, דבנפורט, ועוד כמה, עד שמגיעים לדנבר וממנה לאספן, ששם אנחנו פוגשים את אילן ובטסי וחונים לשלושה לילות.
בהמשך מתחילים לעלות צפונה לסולט לייק סיטי ולילו סטון פארק שנעצור בו לכמה ימים וזו תהיה הנקודה הרחוקה ביותר שנגיע אליה בטיול הזה. משם מושכים חזרה' עם עצירה בהר ראשמור (הפסלים של הנשיאים על צלע ההר) והמשך (לא מתוכנן עדיין - נראה לי רחוק מדי) עד שמגיעים לשבי ועודד בסנט לואיס לסופש של מנוחה ומהם חזרה הביתה, בטח תוך יומיים או שלושה גג (או בנסיעה רצופה עד הבית כי לכולם כבר יימאס לגמרי מהטיול הזה... תרחיש יותר מסביר, לדעתי).
זהו עד כאן בינתיים. המשך עדכונים יגיע.
דש :)
Thursday, June 26, 2014
יום הע' הגיע... בעצם זה כבר ע'+1 אבל למה להיות קטנוניים....
יצאנו לדרך - אמנם באיחור של יום מול התוכנית המקורית אבל זה באמת בקטנה. ככה זה כשאין דד ליין נוקשה. העיקר שיצאנו.
את אתמול בילינו בסוף-סוף להתארגן - לקחת טריילר, להתחיל להעמיס אותו, קניות אחרונות (מוט למשיכת האפניים של הגמדה, חכות לדיג, גזיבו לצל ועוד כל מני חוסרים למיניהם) והכי הכי חשוב - העמסת כלי עבודה.
מבחינת כלי עבודה אנחנו באמת ערוכים לתפארת, טפו טפו. מסוגלים לבצע הכל בשטח, מתיקון פנצ'ר בסיסי, דרך החלפת שמנים, פילטרים ותיקוני חשמל, ועד לשיפוץ ראש מנוע מלא, כולל חריטת בוכנות. חופשי - יש ה-כ-ל. התמונות מדברות בעד עצמן....
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image004.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-hcoru38XIrA/U6zt2FWI_YI/AAAAAAAADeM/Sb6dKzQYERg/s1600/IMG_1326.JPG)
...זה הטריילר בחנייה, עוד לפני שהתחלנו להעמיס
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image006.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-gNY-7qWIXuY/U6zuPP-9jpI/AAAAAAAADeU/z0f-tpcCoB8/s1600/IMG_1352.JPG)
....וזה כבר היום בבוקר ממש לפני היציאה - הבנות מוכנות והטריילר מלא
</tbody>
ועוד תמונה אחת אני חייבת של הכלים - זאת אומרת, של חלק ממש ממש קטן של הכלים.... ואז אני עוזבת את ההכנות ופונה לסכם את היום הראשון של הטיול...
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image008.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-o_y1b8vS4HM/U6zupdE3GQI/AAAAAAAADec/S6hjcW7trOc/s1600/IMG_1339.JPG)
אז יצאנו לדרך. היום הוקדש בעיקר לפנסילבניה, קיווינו להגיע לפיטסבורג ללילה אבל החלטנו לעצור בדרך (במלון ספא צמוד לאגם בתוך אתר גולף, בעיירה שנקראת morgantown שבכלל נמצאת בווסט ווירג'יניה, אבל למה להטפל לזוטות. אגב, אמור להיות כאן מאד יפה, רק שהגענו אחרי 10 בלילה, אז הרשמים יישארו למחר...)
העצירה הראשונה הייתה ב Strasburg בלב אזור האמישים בלנקסטר. יש שם מוזיאון רכבות ורכבת קיטור ישנה שיוצאת לסיבוב של 45 דקות לשום מקום וחזרה. היה דווקא נחמד, בעיקר הכיתוב בגב הכרטיס שמאד הצחיק אותנו...
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image010.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-2X9ijQ2AWiY/U6zyK4iGNJI/AAAAAAAADeo/TcBrR_sXiFY/s1600/DSCN0005.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image012.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-efDDXoewJ0Q/U6zyLlXtUoI/AAAAAAAADe4/OqNb1jJiYxg/s1600/DSCN0013.JPG)
חמודים בסך הכל, האמישים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image014.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-9eTi80vrOCQ/U6z0NvjrB9I/AAAAAAAADfs/oZn3Onb271c/s1600/DSCN0015.JPG)
נופים אינסופיים של ירוק
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image016.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-v1FMPAICNfU/U6zyLuwLgnI/AAAAAAAADe0/qrXY1_T_WiA/s1600/DSCN0017.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image018.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-o9AyF1eyjV4/U6zyMEbv2nI/AAAAAAAADew/vVqUBu-B6o8/s1600/IMG_1354.JPG)
נקרענו מסעיף 2
</tbody>
משם המשכנו לקצת תרבות והשכלה הסטורית לאתר Gettysburg, ששם למי שלא יודע, התחוללו הקרבות הקשים ביותר של מלחמת האזרחים האמריקאית, למעלה מ - 50 אלף הרוגים בשלושה ימים, וכו וכו. האתר, כמו שרק אמריקאים יודעים לעשות, מתוקתק, מאורגן ומנציח כל פסיק במורשת הקרב. אנחנו רפרפנו, כמקובל בעדה...
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image020.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-SOIhjFYQ890/U6zz1tZ3QfI/AAAAAAAADfM/4zBXgQnGS48/s1600/DSCN0023.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image022.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-zDZu2X7bopI/U6zz3M2reiI/AAAAAAAADfY/dvHR00kcXgM/s1600/DSCN0026.JPG)
משם עוד איזה עצירה לאכול (או כמו שדנה אומרת - "מתי אפשר יצירת פיפי?") ואז התגלגלנו למלון. שרדנו את היום הראשון....
Friday, June 27, 2014
יום 2 - בעיקר פיטסבורג
השכמנו בבוקר במלון הספא, בעיקר כדי לגלות שאנחנו נמצאים בתוך מגרש גולף ענק, מוקף ביערות ואגמים, בריכות שחייה, חדר כושר ענק (כן, למי שלא שמע - התחלנו להתאמן...), בקיצור אחלה מקום. משכנו צ'ק אאוט עד לצהריים כדי להנות כמה שיותר מהמקום ואז זזנו לכוון פיטסבורג, מרחק של פחות משעתיים נסיעה.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image024.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-44rVQ2xSros/U643sfuO-uI/AAAAAAAADf8/7nPa9xzv3uo/s1600/DSCN0046.JPG)
האגם שליד המלון - מדהים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image026.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-p6wTEP6vo9I/U643wOcMjII/AAAAAAAADgE/FaO0bQHzKi4/s1600/DSCN0053.JPG)
מרינה קטנה ומתוקתקת, גם ליד המלון
</tbody>
טוב, פיטסבורג היא אחלה עיר, מלא אנשים ברחובות, שילוב טוב של מים, הרים ירוקים, מלא מסעדות, תאטראות וכו'.. תוססת ומגניבה למדי.
התחלנו בתרבות - מוזיאון אנדי וורהול, שמסתבר שהיה קוקיה לא קטן. יש במוזיאון שילוב נכון של תמונות, סרטים, מיצגים ואטרקציות, שהפך את הביקור ב - 7 הקומות של המוזיאון ללא מעיק מדי, בהתחשב במגוון הגילאים ויכולת הקשב המוגבלת...
<tbody>
אנדי ואנחנו על הספה האדומה
</tbody>
משם יצאנו להסתובב ברחובות העיר, שבדיוק התמלאו באנשים בגין משחק בייסבול שעמד להתחיל בין פיטסבורג לניו-יורק. רק לראות את האיצטדיון מתמלא וכל הקרנבל שמסביב היה שווה את ההגעה.
<tbody>
האצטדיון מבחוץ - מראה מדהים, וזה עוד כלום לעומת איך שהוא נראה בלילה בזמן המשחק
</tbody>
<tbody>
הקרנבל מחוץ לאצטדיון - אפילו שקלנו לקנות כרטיסים
</tbody>
הסתובבנו בעיר, שכאמור מלאה בפינות חמד, מסעדות, ברים מגניבים, רק שכמובן לא באמת יכולנו להנות מכל זה בגלל המטען העודף... אין מה לעשות, מגבלת הז'אנר של טיול משפחתי. סיימנו במסעדה באזור השוק, שפיצצו אותנו במנות ענקיות כמו שרק האמריקאים יודעים, וחזרנו במסלול רגלי לאורך הנהר.
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image028.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-iaddy7SzQJc/U648qYSmV5I/AAAAAAAADgs/eTnKUBZy2oA/s1600/DSCN0092.JPG)
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image030.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-efLVBdrv4PU/U648ronahzI/AAAAAAAADhA/D2uQH1kegmw/s1600/DSCN0101.JPG)
אחלה עיר, פיטסבורג. נהנינו
</tbody>
מחר בתכנית להסתובב עוד קצת בעיר ולהמשיך צפון-מערבה לכוון שיקאגו. נראה מה נספיק...
אה, גם ברנרד ועידו נמצאים בטיול, פשוט לא אוהבים להצטלם, אבל לא וויתרתי :)
Sunday, June 29, 2014
יום 4 - מגיעים לשיקגו
אתחיל מהסוף - היום בערב הגענו לשיקגו.
סביבות 8 בערב, השמש מתחילה לרדת אבל יש עדיין אור, מתחילים להרגיש עיר גדולה לפי המחלפים והכבישים, ואז גורדי השחקים של העיר מופיעים מולנו, והמים של אגם מישיגן, והפארקים, והמוזיאונים, ומלא אנשים ברחובות... ציוויליזציה, בקיצור. נעים מאד, אין מה לומר. ממבט ראשון נראה לי שתכננתי מעט מדי זמן לעיר הזו, נראה איך יהיה מחר, כי תכלס לא הספקנו לעשות היום כלום חוץ מלהכנס למלון - אבל הו איזה מלון... מפנק ביותר. קצת תמונות, אני חייבת -
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image032.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-VtoGBynUjF4/U7D4md2qfzI/AAAAAAAADhg/IhwX4ADKHwU/s1600/DSCN0184.JPG)
הבנות כמובן התעלפו מהחדר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image034.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-cajDvlVEtkA/U7D4o7VS2mI/AAAAAAAADho/V95Z6L9akeo/s1600/DSCN0185.JPG)
נוף אורבני מגניב מהחלון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image036.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Z5Eme8Eb0dc/U7D4pGmMkQI/AAAAAAAADhs/pZ3Q0r6x5fw/s1600/DSCN0186.JPG)
הבפנים של המלון, הכל פתוח למרכז. חביב ביותר
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image038.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-PcqRmIdcD_s/U7D4w6nkn1I/AAAAAAAADh4/5C-sGgrl1NQ/s1600/DSCN0187.JPG)
טוב אז בתכלס, נתחיל לתור את שיקגו רק מחר, אז דיווחים בהמשך, אבל אני אחזור לאתמול בבוקר, כשעדיין היינו בפיטסבורג ותכננו לצאת לכוון שיקגו, כשנקודת הביניים עדיין לא הייתה סגורה.
קמנו בעצלתיים (כרגיל) ונתנו קפיצה להר וושינגטון בפיטסבורג שממנו יש תצפית יפה על העיר. התצפית באמת יפה, וגם יש שם רכבל ישן שניתן לרדת בו (ולעלות חזרה כמובן) תמורת תשלום סמלי. כך עשינו - וחוץ מזה שהיו הרבה אנשים (יום שבת) ושהיה די חם, החוויה נרשמה באופן חיובי. תמונות:
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image040.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-CtxX4Fj2fS0/U7D7FWo6EmI/AAAAAAAADiE/FJQJR53rn08/s1600/DSCN0111.JPG)
ברכבל הישן בדרך למטה. עידו לא באמת כועס, זה הפרצוף הרגיל של גיל 16
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image042.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-y8VpOQGZD0I/U7D7IXPuCzI/AAAAAAAADiM/m0QhZfMnr5s/s1600/DSCN0116.JPG)
ברקע - ג'ורג' וושינגטון וחבר, בפסגת ההר
</tbody>
<tbody>
ברנרד צילם אחלה פנורמה. ככה זה כשיש טלפון איכותי וכו וכו
</tbody>
הביקור הנ"ל הסתיים בסביבות 2, ומשם התחיל רצף של ארועים מיותרים, עיכובים, תכנון בעייתי, לא משנה - כמובן שהכל באשמתי הבלעדית.. - שבסיומו מצאנו את עצמנו נוחתים בעיירת רפאים שנקראת Sandusky על חוף אגם איריי, שהאטרקצייה היחידה שבגינה המקום נבחר - רצף איים שניתו להפליג אליהם במעבורת עם הרכב - לא הייתה רלוונטית כי הגענו מאוחר מדי, וכל ההפלגות לאותו יום נגמרו. אז נתקענו ללילה ב - Sandusky, במלון בסיסי ומבאס למדי, וחוץ מללכת לסרט בערב (רובוטריקים 4, למי שמתעניין. חרא סרט, אפילו דנה נרדמה) לא היה מה לעשות...
מה שכן, התברר שבאותה סנדוסקי, נמצאת אחת האטרקציות המרכזיות של מדינת אוהיו (כן, גם לי זה נשמע מוזר כשאני קוראת את המשפט האחרון), שזה פרק שעשועים שמתמחה ברכבות הרים עצבניות במיוחד (Cedar Point). טוב, כמובן שזה נכנס לתוכנית של בוקר יום ראשון - עזבו אתכם מהפלגה, נופים, טבע, הולכים לקרוע רכבות הרים. וכך באמת היה...
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image044.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-6nm8Lx8Y2Oo/U7D_-YWSGfI/AAAAAAAADiw/4k5gKABehTc/s1600/DSCN0127.JPG)
ברקע אחת הרכבות הקטנות
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image046.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-dZZ0xEVPbfI/U7EABVeeg0I/AAAAAAAADjE/OkJlKwUcWZM/s1600/DSCN0134.JPG)
אחת היותר קטלניות - גובה ומהירות אדירים, לא לבעלי לב חלש
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image048.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-w375uVLuTxE/U7EABOTuPcI/AAAAAAAADjA/KBFrDWJaj5c/s1600/DSCN0130.JPG)
הצינור הצהוב למעלה? גם לשם מגיעה הרכבת... מומלץ
</tbody>
<tbody>
התקפלנו, לא לפני שדנה זכתה באיזו בובה בתחרות יריות, עייפים אך מרוצים
</tbody>
אז תכל'ס, כמו תמיד - מעז יצא מתוק ומסנדוסקי השוממת יצאה חוויה מהנה עם פוטנציאל לזעזוע מוח קל. משם 5 שעות נסיעה כמעט רגועה והגענו לשיקגו, שם התחלתי.... לילה טוב.
וואללה.
הלינקים של התמונות עובדים?
תספרו מה רואים אצלכם..
אם כן, צריך למחוק את כל התמונות של SHMBO... לא רצוי שיתסובבו ככה סתם ברשת.
די.. מי שמכיר אותי, יודע שהייתי חייב..
יענו אם אני טועה, אני הראשון להודות (מזל שעדיין לא קרה.. אבל אם..:rolleyes:) אבל חייבים לברר.
אז.. בן.
היו לי כמה דקות ובדקתי, שמה לא הבנתי נכון..
אני יודע שמי שפונה לויקיפידיה.. הנושא האינטיליגנטי אצלו הוא לא הצד החזק אבל זה זמין ודי נכון, ברוב הפעמים..
ציטוט מתוך הערך "פרברים" או SUBURB - ההדגשות שלי (יענו, לא במקור):
In the United States and Canada, suburb can refer either to an outlying residential area (http://en.wikipedia.org/wiki/Residential_area) of a city or town or to a separate municipality (http://en.wikipedia.org/wiki/Municipality), borough (http://en.wikipedia.org/wiki/Metropolitan_borough), or unincorporated (http://en.wikipedia.org/wiki/Municipal_corporation) area outside a town or city
In the U.S., 1950 was the first year that more people lived in suburbs than elsewhere.[20] (http://en.wikipedia.org/wiki/Suburb#cite_note-21) In the U.S, the development of the skyscraper and the sharp inflation of downtown real estate prices also led to downtowns being more fully dedicated to businesses, thus pushing residents outside the city centr
ולמי שממש משעמם לו, הנה הלינק ויכול לקרוא לבד.. הכל:
http://en.wikipedia.org/wiki/Suburb#North_America
.
אוי, אוי, אוי,
אם תרמתי ולו בקמצוץ דרך איזה שרשור קודם בעידוד הפוסט המשובח והמובחר הזה,
אשריני.
שמע, תמשיך ככה עוד חודש ויש ספר.
נא להמשיך - אנו עדים להתגבשות של מפעל חיים.
אני נהנה לקרוא את הפוסט אבל האמת, למעט הנושא עם הביטוח (שגם לו היתה כוכבית והלל לשירות) זה נראה בדיוק כמו לפאר ושכולם יקנאו...
ואני רואה עצמי כמאוד סרקסטי ככה שההומור לא נראה לי חומק יותר מדי
לא עובדים. תהיה רגוע.
כל יום אני שומר את הפוסט הזה לנסיעה חזרה מהעבודה וכל יום אני נהנה מחדש.
תמשיך כך!
בנצי,
אסור לך לעשות את זה.
תמונות של כלי עבודה בצירוף המחיר שלהם.
זה מוציא אותי מדעתי, ואני בטח לא היחיד.
עוד תמונות כאלו, ולא יהיה מי שיגלוש פה, כולם יהיו באבארבנאל...
:)
בהמשך לזה, אני עכשיו בוגאס והסיבה היחידה לזה שלא העמסתי את כל harbour freight זה שאין לי מספיק במזוודה...
שרשור מהמשובחים EVER, תודה לתורמים מהגולה.
ברנרד - לגבי התמונות - לא רואים, קישרת לתמונות מהדיסק המקומי שלך... צריך קישור כזה לאתר חיצוני שם התמונות או להעלות אותן כאן באתר ולהשתמש בהן.
ארז גור
רואים,רואים יופי של תמונות
בנצי,
אסור לך לעשות את זה.
:)
תמשיך, תמשיך.
לפחות שנראה שמישהו נהנה.
שרשור מהמשובחים EVER, תודה לתורמים מהגולה.
ברנרד - לגבי התמונות - לא רואים, קישרת לתמונות מהדיסק המקומי שלך... צריך קישור כזה לאתר חיצוני שם התמונות או להעלות אותן כאן באתר ולהשתמש בהן.
ארז גור
מוזר.
התמונות בכלל לא אצלי על הדיסק. צרפתי את התמונות מהבלוג של ג'קה.
למעשה העתקתי מה שהעלתה שם, כמות שהוא (רק הסרתי את התמונות שלה) ולכן ביקתי שתגידו אם רואים...
אני רואה שיש כאלה שכן רואים את התמונות - תריך ללחוץ על הלינק..
תגידו אם יש בעיות. ננסה לפתור... כאילו, זמן לא כ"כ חסר לי..:rolleyes:.
אני נהנה לקרוא את הפוסט אבל האמת, למעט הנושא עם הביטוח (שגם לו היתה כוכבית והלל לשירות) זה נראה בדיוק כמו לפאר ושכולם יקנאו...
ואני רואה עצמי כמאוד סרקסטי ככה שההומור לא נראה לי חומק יותר מדי
תומר.
אני מבקר בארה"ב כבר שנים ואוהב כל רגע ומקלל כל פעם שנגמר הזמן וצריך לעלות על הטיסה הביתה.
דחיתי כמה וכמה הצעות לרילוקיישן במקומות אחרים (כבר הזכרתי כמה מוכשרת SHMBO שלי??), הגעתי ומיד קניתי אוטו ענק וכמה חודשים אח"כ הגיעה גם הגרוטאה של SHMBO - גראנד צ'ירוקי 5.7L אוברלאנד עם חבילת שטח וקפיצי אויר (עושה לי רע רק לחשוב כמה היה עולה בארץ), יש לי גראג' מלא כלי עבודה שבחלומות הכי ורודים שלי לא חשבתי שיהיו (חלקם עדיין באריזה המקורית... כבר שנה), יש לי פאקינג אגם (עם סירות חינם) במרחק של חצי יריקה מהבית וצבאי בר מסתכלים עלי (ממרחק של מטרים בודדים) ואני רואה להם את הלבן בעיניים (האמת שלא רואים אצל צבאים.. אבל הבנת), כשאני עומד ומשקה את הגינה, הארנב שגר אצלינו מתחת למחסן עושה לי "שריר" כמעט על בוקר: "לא זז. מה תעשה? תדרוס אותי בכניסה לבית? נראה אותך" והסנאי הדביל מאחורי הבית לא ממש מבין שהוא לא רצוי, כשאני דוחף אותו בעדינות עם הרגל.. שיילך כבר (ועוד לא דיברתי על המחיר של הבית ואיזה שטח יש ו...)...
כאילו, מה נראה לך, שסובלים פה????
ואפרופו ביטוח הבריאות.
הכל (בגדול, אל תתפסו אותי בדולר לפה ודולר לשם) נכון.
כמו שאמרת, שירות נהדר (גם קח בחשבון שפה גרים אנשים לא כ"כ עניים - לא בוורלי הילס אבל בהחלט לא דרום ת"א) ועל זה אין ויכוח. העניין הוא "אי-הודאות" במה שמגיע לך ומה אתה צריך לשלם (ובגדול) והכי חשוב, מאיפה יגיע הכסף לתשלום.
דוגמא מאתמול ממש.
חבר שלי (ההוא עם הרוורס במואב) לא הרגיש כ"כ טוב ואושפז לבדיקות באיכילוב.
הוא נלקח לשם בניידת טיפול נמרץ ו"בילה" יותר מ-12 שעות במיון (עשו בדיקות) ואח"כ אושפז לבדיקות נוספות. קיבל מקום מרכזי במחלקה - במיסדרון (שלח לי סלפי בוואטס-אפ... בושה).
לא שירות ברמה של ביה"ח פרטי אבל אף אחד לא "יזרוק" אותו מהדלת לפני שתפוג ההרדמה (אם יתנו, זו שאלה אחרת..), הוא לא יקבל חשבונות נפרדים מהרופא, האחות, השרת והשומר בש.ג. - הוא ישלח להם טופס 17 , ישלם השתתפות עצמית קטנה על האמבולנס ו... זהו.
אף אחד לא יחכה לו עם צו עיקול על הבית בגלל חוב לביה"ח והוא לא יצטרך לקחת משכנתא שנייה(טוב הוא אמיד.. ראשונה) על הבית לצורך תשלומים ואפילו לא לבלות שבועות במו"מ כמה לשלם.
ואת זה צריך להעריך. באמת.
טוף.
אחרי שגמרנו ליילל כמה רע פה, הגיע הזמן לעוד כמה הסעות (בן - לדים זה כייף.. באמת. לא צוחק... אל תמהר!!) ואח"כ, בערב, נעלה עוד כמה ימים מהטיול...
אל תתלהבו יותר מידי - אח"כ אני אספר לכם מה באמת היה שם..
אולי כדאי לשנות הכותרת? חשבתם שמילקי יקר? חכו שתשמעו כמה שאר הדברים יקרים (חוץ מהביטוח)
תמונה מהטיול, באיזור שיקגו, שהתפספסה בהעתקה...
באמת שווה צפייה, לכן אני מעלה אותה בניפרד מההמשך, שתכף אעלה:
כאמור... לא מבויים ולטעמי אחד החלקים המהנים ביותר בטיול כולו... כשכל אחד עסוק בענייניו, עם הטלפון/אייפד/טאבלט/גיים-בוי
ההסבר מתחת לתמונה, זה מה שהיה בבלוג עצמו - לא נגעתי.
<tbody>
http://2.bp.blogspot.com/-C9Hg1ilkViM/U7EF1cPbQlI/AAAAAAAADjk/T9HdSuwYEqU/s1600/DSCN0121.JPG (http://2.bp.blogspot.com/-C9Hg1ilkViM/U7EF1cPbQlI/AAAAAAAADjk/T9HdSuwYEqU/s1600/DSCN0121.JPG)
לא מבוים, בחיי. אמיתי לגמרי - ככה זה נראה באוטו. אולי באמת הטלטלות השפיעו יותר ממה שחשבתי
</tbody>
Tuesday, July 1, 2014
ימים 5 ו - 6 : ש-י-ק-ג-ו
אתחיל בשורה התחתונה: שיקגו היא עיר מגניבה, יפה, תוססת ומלאת פעילויות. שמעתי את זה מכל מני אנשים לפני כן וזה הוכח כלגמרי נכון. אפשר היה לבלות בה בשקט עוד כמה ימים, במיוחד אם היינו בלי ילדים.... אבל היי, זה מה שיש. כמו שכבר אמרתי - מגבלת הז'אנר...
הגענו בראשון בלילה למלון מפתיע ומפנק ועוד הספקנו, אחרי שהילדים הלכו לישון ,לרדת לאיזה בר מתחת למלון שפתוח עד 4 בבוקר ...!!! (אנחנו חיים הרי כבר שנתיים בסברבייה המנומנת של ג'רזי, אז התגלית הייתה נעימה באופן מיוחד).
שני בבוקר, כמו תיירים טובים, קנינו כרטיסים ליומיים לאוטובוס דו-קומתי שמסתובב ברחבי האטרקציות בעיר, ואפשר לעלות ולרדת ממנו ללא הגבלה. מזג האויר היה מושלם - לא חם מדי, קצת מעונן עם משבי בריזה מדי פעם - אי אפשר לבקש יותר. העיר באמת מופלאה, גורדי שחקים עם ארכיטקטורה מעניינת לאורך הנהר שחוצה את העיר, מלא גינות מטופחות, פארקים ומזרקות - צילמתי המון, משתפת בחלק קטן:
<tbody>
תיירים אמיתיים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image002.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-CHhupHUqUwI/U7OD6ozwbpI/AAAAAAAADks/arFdLhqW18U/s1600/DSCN0215.JPG)
הגמדה מרוצה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image004.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-9sLAzzKkzOQ/U7ODSz0_4NI/AAAAAAAADkI/o2tcSNIn7nc/s1600/DSCN0189.JPG)
שילוב של גבוה ונמוך, צפוף ופתוח
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image006.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-zwP0KN18bq8/U7ODS5LT3mI/AAAAAAAADkA/xEqGjO77reE/s1600/DSCN0193.JPG)
נהר שיקגו שחוצה את העיר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image008.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-O8vTZW5TXsQ/U7ODWedDWdI/AAAAAAAADkc/2BhEypiYgyo/s1600/DSCN0252.JPG)
מלא פסלים ברחבי העיר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image010.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-HREeghq07ws/U7OMlxpyv0I/AAAAAAAADn0/AYwUaN2DgmI/s1600/DSCN0255.JPG)
אמפי-תאטרון במרכז העיר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image012.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-L0-zlv5rLfI/U7OMl5DKUdI/AAAAAAAADnw/0oBx_Xy-9lM/s1600/DSCN0256.JPG)
הפסל המפורסם בפארק המילניום
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image014.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-Qm1_nhCsFMs/U7ODXHMsmlI/AAAAAAAADkk/w8KZABwGOys/s1600/DSCN0282.JPG)
אזור הנמל - מלא מסעדות ופעילויות
</tbody>
בילינו את היום בעלייה וירידה מהאוטובוס, הסתובבנו קצת ברחובות ועלינו ל - Willis Tower שפעם נקרא בנין סירס, והיה עד אמצע שננות ה - 70 הבנין הגבוה ביותר בעולם. חוץ מהתצפית לכל הכוונים שיש ממנו, יש שם גם מספר מרפסות קטנות מזכוכית, שנותנות תחושה שאתה תלוי באויר בגובה 108 קומות (440 מטר בערך..)
<tbody>
מסתובבים
</tbody>
<tbody>
ומסתובבים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image016.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-tTZzHzfuHCI/U7OLgBU65yI/AAAAAAAADmw/lRChsAkSI74/s1600/DSCN0330.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image018.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-XCL3L-y-XhA/U7OLgJbe0KI/AAAAAAAADm0/NIBaokwMnII/s1600/DSCN0328.JPG)
פסלים ברחבי העיר
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image020.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-1gJDXvoutd0/U7OLfXvmc8I/AAAAAAAADms/qbDfbdo2i9E/s1600/DSCN0324.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image022.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-G4zzBZAYwyw/U7OGjWwZ4LI/AAAAAAAADk8/U2G-ezk2pT0/s1600/DSCN0227.JPG)
העיר מלמעלה
</tbody>
<tbody>
תלויים באויר :)
</tbody>
צהריים אכלנו במסעדה שמעוצבת כולה כיער טרופי, עם פילים, קופים ותוכים בין השולחנות. אוכל בינוני אבל הילדות היו מאד מרוצות ולקינוח, בערב, הלכנו להופעה של ה - Blue men's group, שהיתה אחלה.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image024.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-gtU_YVmwd2w/U7OJcxHYbhI/AAAAAAAADls/m7isXlcNK7g/s1600/DSCN0217.JPG)
רוני וחבר בכניסה למסעדה
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image026.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-oqYTtkEzXRE/U7OJib_RheI/AAAAAAAADl8/HMmsUkU8Y7U/s1600/blue+men.jpg)
דנה ומעריץ
</tbody>
את היום שוב ברנרד ואני סגרנו בבר למטה - להתאושש מארועי היום, ולמחרת אמנם עשינו צ'ק אאוט מהמלון, אבל נשארנו בעיר עד אחר הצהריים, בעיקר לטובת ביקור במוזיאון המדע, שהיה שווה כל רגע. הספקנו אולי רבע מהדברים, אבל היה מדהים, עשוי מעולה והילדים היו מרותקים.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image028.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-buaOiS439Eg/U7OLcrzzPCI/AAAAAAAADmI/rf54UYI5vWw/s1600/DSCN0315.JPG)
מגלה לה את התשובה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image030.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-gJQUbU9LPQQ/U7OLdE6xVKI/AAAAAAAADmQ/cFGlbd17V2k/s1600/DSCN0318.JPG)
רובוט שמכין גלידה עם תוספות
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image032.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-TQCKzyyfBIk/U7OMT2wjJOI/AAAAAAAADnU/sSe0tJ0a6Ig/s1600/DSCN0283.JPG)
רכבות במוזאון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image034.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-oySzc7zKnNg/U7OMTVuTGmI/AAAAAAAADnQ/R9f_7j2Chis/s1600/DSCN0284.JPG)
דגם מוקטן של העיר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image036.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-SO6Z-HEoYPA/U7OMTejv6gI/AAAAAAAADnI/aD_qdP1eC6A/s1600/DSCN0293.JPG)
אולם במוזיאון - אינסוף דברים לעשות
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image038.jpg (http://2.bp.blogspot.com/--M6j6ZxaYV8/U7OMU6LbT7I/AAAAAAAADnc/HzPJAsOItFg/s1600/DSCN0306.JPG)
נחים
</tbody>
זה בעקרון סגר את החלק של שיקגו בטיול. נחזור לשם בטוח...
בערב נכנסנו לאוטו והמשכנו בנסיעה מערבה. חנינו ללילה בעיירה שנקראת PERU - יש כאן כמה פארקים ומפלים שנבקר מחר בבוקר ונתחיל לתת גז כדי שנגיע בזמן לאספן
יללה לילה טוב...
Wednesday, July 2, 2014
יום 7... סוגרים שבוע, והגענו למדינת איווה
את היום השביעי של הטיול התחלנו במוטל דרכים ב - Peru, עדיין במדינת אילנוי, כשהסיבה היחידה שעצרנו במקום, היא בגלל המצאותו בקרבת Starved Rock National Park, שקראתי באיזה מקום שהוא אמור להיות יפה, וזה נראה שינוי מרענן אחרי הנוף האורבני של ימים האחרונים.
טוב, אז כשהגענו בערב למוטל, התברר לנו שבגין סופת גשמים אימתנית שהתחוללה באזור לילה קודם (בזמן שהיינו בשיקגו, ובאמת היה סוער מאד בערב), הפארק ספג נזקים קשים, עצים שבורים והצפות ולפיכך יהיה סגור למבקרים בימים הקרובים. מצד שני, סיפר לנו הבחור החמוד בקבלה, יש פארק אחר, קטן יותר והרבה פחות ידוע, שנקרא matthiessen state park, שנמצא בערך שני מייל אחרי הראשון, והוא גם פתוח וגם מענין לפחות באותה מידה. ברור שנסענו, כאילו יש ברירה...
בדרך חלפנו על פני עיירה נידחת עם רחוב ראשי שיש בו 10 בתים דו קומתיים - ממש כמו בסרטים - ואחד מהם התברר כמסעדה משפחתית שפועלת 53 שנים (אחלה ארוחת בוקר..) וגם חלפנו על פני נזקי הסופה בצרת מגרשים מוצפים במים, עצים שבורים וכו, ואז הגענו לפארק. קסם של מקום - ירוק ירוק ירוק, מים, סלעים, מפלים, כאילו בשנייה הגענו לעולם אחר. עשינו מסלול הליכה של שעה וחצי, חלקו במים, הילדים פשוט חגגו.. המקום כל-כך פוטוגני שלא יכולנו להתאפק מלצלם בלי סוף. תמונות נבחרות בהמשך.
משם נתנו באמת גז, עלינו על כביש 80 ונסענו 4 שעות מערבה לעצירת לילה ב - Des Mois, Iowa - עיר באמצע שום מקום.
על דה מוי וגם על החניה המפוארת שברנרד דפק בחניון של המלון - נספר כבר מחר. יללה ביי....
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image040.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-jNxT4MwcmTs/U7TddYwKhxI/AAAAAAAADoE/SaiMgSHyPhc/s1600/DSCN0336.JPG)
פוטוגני מכל זוית - פארק מאטיסן
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image042.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-0dbP723Wl0E/U7TddYyb1_I/AAAAAAAADoI/3m149L3SNOE/s1600/DSCN0339.JPG)
כולה 5 דקות מהכביש, ומגיעים לגן עדן
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image044.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-nqJgRITUbhc/U7TddXHKqlI/AAAAAAAADoA/o9EcAfxz8oQ/s1600/DSCN0342.JPG)
בהתחלה עוד ניסינו לא להרטיב את הרגליים
</tbody>
<tbody>
מנזקי הסופה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image046.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-5PNCyW-IDL4/U7TdfQVEDeI/AAAAAAAADoQ/CLnHiiS2DrU/s1600/DSCN0350.JPG)
גם סלעים ומערות היו שם
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image048.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-H3wCrcKG1z4/U7Tdfv8QanI/AAAAAAAADoo/XYWa9P3NMy8/s1600/DSCN0354.JPG)
עידו חייב כרגיל לחפש את המסלול המסובך, ורוני אחריו... כמובן
שדקה אחר כך הוא החליק עם הנעליים למים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image050.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-WVm8jg8VBs0/U7TdgeEuBCI/AAAAAAAADog/1xcidySko6s/s1600/DSCN0360.JPG)
האפשרות היחידה לצלם אותו זה כשהוא מסתכל לכוון אחר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image052.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-5uBueadTHIY/U7TdgT7NW9I/AAAAAAAADok/fgLZvOPeAqM/s1600/DSCN0361.JPG)
נחים לרגע
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image054.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-EmAfZOSFLqM/U7Tdhme7AHI/AAAAAAAADpI/1un3L47QCNY/s1600/DSCN0368.JPG)
יש אפשר להתרטב
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image056.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-y-Tk8aPptGM/U7TdhizYxsI/AAAAAAAADpA/RqDSxHEiDk0/s1600/DSCN0369.JPG)
הילדים מבלים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image058.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-rG__wGuSUas/U7TdhxZLfpI/AAAAAAAADpE/I93Uo7Ot42s/s1600/DSCN0371.JPG)
Friday, July 4, 2014
יום 8 - מגיעים לנברסקה. פוסט קצר, אין הרבה מה להגיד
את היום העברנו בכמה שעות בדה מוין ונסיעה לנברסקה, תלוי בסבלנות של הילדים. בתכלס, מבחינת נופים באזור שאנחנו נוסעים, יש תחושה שאנחנו נמצאים בתוך שדה תירס ענקי, שאנחנו נוסעים בו כבר איזה 4 ימים. הכל נראה אותו דבר - ירוק, שטוח ואיזה מבנה של חווה כל כמה קילומטרים. חיים תוססים יש להם, בלי ספק.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image060.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-u6dg9NnpnJo/U7bNbqfEt0I/AAAAAAAADps/BQqcBeq4zA8/s1600/DSC00089.JPG)
נוף ירוק
</tbody>
נחזור רגע לדה מוין, עיר באמצע שדות התירס. בערב יצאנו לעשות סיבוב ליד המלון, וכל מה שראינו זה כמות בלתי סבירה של בארים - עשרות, אחד ליד השני. לא מסעדות, לא חנויות, רק בארים. דווקא מגניב אבל שאלנו בקבלה מה הסיפור - "מה עוד יש לעשות פה חוץ מלשתות" אמר הבחור במלון ודי סיכם את דה מוין..
בכל זאת תיירים וכו, יצאנו בבוקר ברגל לאכול ולראות את הבנין היחיד שנראה שווה תמונה - הקפיטול של מדינת איווה. האמת הבנין מרשים - מפואר מאד, במיוחד הספרייה. ובזאת מיצינו - חזרנו לרכב, שאגב הוחנה באופן מעורר השראה ערב קודם, ברוורס בין מכונית חונה לבין הקיר - ברנרד משתפר. וחזרנו לכביש שדות התירס לעוד 5 שעות נסיעה, לנברסקה לעצירת לילה.
עד כאן להיום.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image062.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-HTxn4MwCCF0/U7bRyXYd8yI/AAAAAAAADrE/aL6Si_s66YM/s1600/des+moines+3.jpg)
בארים בדה מוין - מה עוד יש לעשות פה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image064.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-KHZXg_GTsvg/U7bRsrTQxmI/AAAAAAAADp4/iual9zi1Od8/s1600/DSC00007.JPG)
הנהר שעולה על גדותיו בגלל הסופה שהייתה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image066.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-AmNu3GLDn8s/U7bRsm0DfiI/AAAAAAAADqA/NEiHxaYgPtE/s1600/DSC00010.JPG)
דה מוין
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image068.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-UJfsmcsqRy8/U7bRs0rMXAI/AAAAAAAADp8/OxGh6Uos_uI/s1600/DSC00033.JPG)
הקפיטול של איוווה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image070.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-nzkgFGjWaCA/U7bRua4N8NI/AAAAAAAADqQ/ovnmm38x0uo/s1600/DSC00036.JPG)
בכניסה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image072.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-wem10St2ED8/U7bRu_pg6wI/AAAAAAAADqU/d8dQq-tqWXQ/s1600/DSC00038.JPG)
תקרה - האמת מרשים
</tbody>
<tbody>
חדר הספרייה, 4 קומות
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image074.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-fskVepilbVc/U7bRws-_iEI/AAAAAAAADqs/zJuBCotUCJQ/s1600/DSC00060.JPG)
<tbody>
טוב די, מיצינו... בדרך חזרה לאוטו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image076.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Cxp5RM-D1sI/U7bRx6s9PLI/AAAAAAAADrQ/qUFMmz6WfbU/s1600/DSC00085.JPG)
החניה. הרכב שעמד ליד כבר יצא. היה רוורס מרשים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image078.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-R9ByEVbo9rE/U7bRyXmW-WI/AAAAAAAADrA/HVr5hI958PY/s1600/DSC00086.JPG)
Sunday, July 6, 2014
יום 9, אתנחתא באגם בנברסקה
התוכנית להיום הייתה לצאת מנברסקה ולהגיע לדנבר לפני הכניסה שלנו להרי הרוקי, ועל הדרך גם לנסות ולתפוס קצת זיקוקים של ה - 4 ביולי, אבל לא קריטי.
התחלנו במסע מערבה אבל החלטנו על הדרך לעצור באגם שנראה חביב, וסוף סוף לעשות שימוש בחלק מציוד הקמפינג שהבאנו (כסאות, שולחן, מנגל...). אז עצרנו בוולמרט להצטייד במזון בסיסי (נקניקיות,סטייקים, בקבוק יין - בקטנה) וירדנו מהכביש הראשי לכוון האגם.
שורת סיכום - לדנבר לא הגענו,היה אחלה אגם, אפילו הסטייקים בוולמרט, כשמכינים אותם נכון, יוצאים טוב ו... כדאי להוציא אויר לפני שיורדים לחולות עם הפורד שגורר טריילר. עד כאן.
<tbody>
קונים בוולמרט (גם) תירס, אנחנו במדינת התירס הרי
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image080.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-zmEufYFP-0Q/U7ifc436nUI/AAAAAAAADsU/fBcJqiQTrm4/s1600/DSC00111.JPG)
סכר בכניסה לאגם
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image082.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-1ptVFHoPM-E/U7ifit7sxrI/AAAAAAAADsc/IqvMBNobtAE/s1600/DSC00114.JPG)
הסכר מקרוב
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image084.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-sN09-YLBxUo/U7ie3PwJUqI/AAAAAAAADr0/1l4DQ57Tekc/s1600/20140704_162628.jpg)
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image086.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-jdYAnzyXHZs/U7ie5AblaII/AAAAAAAADr8/62ET6x1qIhc/s1600/20140704_195659.jpg)
יורדים לחול
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image088.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Bv9ME3zVfzw/U7if6rApNUI/AAAAAAAADsk/7TzLDC2weU8/s1600/DSC00122.JPG)
מתארגנים על פיקניק, סוף סוף
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image090.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-py4fGVyv1k0/U7ie2Qx_hRI/AAAAAAAADrs/LRre8_vABgk/s1600/20140704_185821.jpg)
הבנות פגשו חבר
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image092.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-UyXrsM3hR7Q/U7if9HgiXxI/AAAAAAAADss/Sj0Uq53rtc0/s1600/DSC00136.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image094.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-JOz6SzbEuWs/U7igIJgIHzI/AAAAAAAADs8/QOK9T2d8AzU/s1600/DSC00146.JPG)
נוף
</tbody>
אז רואים או לא רואים תמונות?
- - - Updated - - -
נמשיך..
Monday, July 7, 2014
אספן קולורדו
טוב תשמעו, תכלס אפשר לומר שהטיול התחיל עכשיו.
איך שהגענו לדנבר (שלשום בצהריים), נפרדנו מהשממה של נברסקה וראינו את הרוקיס באופק - נהייתה הרגשה של "סוף סוף הגענו..." קשה לתאר במילים את הנופים עוצרי הנשימה - כל סיבוב של הכביש חושף גלויה חדשה. לא יאמן.
אספן עצמה היא עיירת סקי מפונפנת, בוטיקים יוקרתיים, מסעדות, גלריות - הכל יקר אש. לא תמצאו פה סניפים של מקדונלדס או סבווי - הכל בסטייל. גם האנשים - שזה, אני חייבת להגיד, מאד מעצבן. כולם נראים פה אתלטיים להחריד, ישר זה מכניס אותך לתחושת נחיתות. 8 בבוקר בבית קפה, ברנרד ואני יורדים טרוטי עיניים עם כפכפים - וכולם נראים אחרי מינימום תריאטלון, כל הציוד מדוגם - נעליים, טייטס, חולצות, שעון דופק, אופני ההרים חונות בחוץ.. מלחיץ. אפילו הזקנים והשמנים - כולם נראים אתלטים מיוזעים בהפסקה להסדרת הדופק. לא לענין בכלל.
חוץ מזה, פגשנו את אילן ובטסי והילדים - והיה ממש כיף להסתובב ביחד, הדירה ששכרנו יצאה מעולה חוץ מאלמנט האין מזגן (ז'אנר אירופאי עתיק שפשוט לא מובן לנו), ותכלס בילינו את שלושת הימים האחרונים בטיולי שטח ברגל, נסיעה באופניים, ארוחות ערב אצל אילן ובטסי (הבית שלהם הרבה יותר גדול) והרבה יין. אחלה. מחר אמורים לזוז לכוון היילו סטון (החלטנו לוותר על סולט לייק סיטי משיקולי זמן). יללה - תמונות בבקשה.....
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image002.jpg (http://1.bp.blogspot.com/--3cnnSE_Tcs/U7tUeb4huSI/AAAAAAAADtU/sSS-_ubWaI4/s1600/DSC00174.JPG)
נוף בדרך לאספן
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image004.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-LI9LCDXvVDQ/U7tUzSHDnTI/AAAAAAAADtk/JpEdzkNryQA/s1600/DSC00177.JPG)
הדירה באספן - אחלה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image006.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-SHY3xR72Q8E/U7tVPi0HtDI/AAAAAAAADts/aDdFeUdi3Hc/s1600/DSC00180.JPG)
טיול
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image008.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-wFoT3sS5ObI/U7tVYwDg8PI/AAAAAAAADt0/n5zIZXHSFQI/s1600/DSC00185.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image010.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-jDUKf_5X8QY/U7tVat5PQbI/AAAAAAAADt8/iilVZqG1ISw/s1600/DSC00192.JPG)
קרחונים בין הסלעים. דנה עם עוז, הבן של אילן
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image012.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-FhEYcX0hHlQ/U7tWPGNAkyI/AAAAAAAADuU/QQZT75u4eAE/s1600/DSC00205.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image014.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-B35QcJnOvEk/U7tWAcdxoyI/AAAAAAAADuM/pOKVrsR5tCc/s1600/DSC00216.JPG)
אינסוף מים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image016.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-ds0t_JLrRYw/U7tWllvCf9I/AAAAAAAADuc/Aqbrmgtvzrw/s1600/DSC00222.JPG)
ועוד מים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image018.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-tpnoRYrJ7MY/U7tXEWQoPVI/AAAAAAAADus/aidoYYz32zE/s1600/DSC00227.JPG)
כמו פארק שעשועים ענק
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image020.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-TIVGkEhrlc0/U7tXYldzDHI/AAAAAAAADu8/hrqSt83bBrk/s1600/DSC00231.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image022.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-n035lSWVcn8/U7tXO-0zNhI/AAAAAAAADu0/UvmP7k1pTnM/s1600/DSC00242.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image024.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-lJacqvzrUkE/U7tX1c3VRvI/AAAAAAAADvE/KkeHOCW9OUc/s1600/DSC00244.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image026.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-n3EDqmygqkA/U7tX6uazRsI/AAAAAAAADvM/d_DloMCbXmc/s1600/DSC00247.JPG)
אנחנו דווקא נהנים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image028.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-bEgV5Bw2jrk/U7tYMFCMQoI/AAAAAAAADvU/W3b0F9VLJrE/s1600/DSC00251.JPG)
עידו, כרגיל, צועד על חבל דק
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image030.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-S-wAgOu66Nw/U7tYd9udAGI/AAAAAAAADvk/iGScRvE5bMU/s1600/DSC00262.JPG)
פסטורליה. דקה אחר כך דנה החליקה לתוך המים הקפואים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image032.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-dG3gr4cK-lI/U7tYb3oCEjI/AAAAAAAADvc/fn7-ocPJ3KY/s1600/DSC00290.JPG)
טיול אופניים... דנה ועוז
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image034.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-FXi-1jvwpRc/U7tY7KbYOPI/AAAAAAAADvs/M0PC3B8x7X0/s1600/DSC00296.JPG)
הזדמנות מצויינת לשלוף כלי עבודה רלוונטים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image036.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-YUJXHJ5BgrY/U7tZKQTqufI/AAAAAAAADv8/vrZUW6voPVU/s1600/DSC00300.JPG)
המשך טיול אופניים... סה"ע 14 מייל בנסיעה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image038.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-mpwtp67US9Q/U7tZz7l7xYI/AAAAAAAADwY/HSp0b0z-Jrc/s1600/DSC00322.JPG)
Maroon Bells נקודה מדהימה שנקראת
תראו את ההשתקפות של ההרים במים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image040.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-abUJiFMUhxQ/U7tZEe1bRlI/AAAAAAAADv0/3HPdaE7AFO0/s1600/DSC00304.JPG)
יש גם חיות
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image042.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-9I1J7UwVTZU/U7tacuv2cII/AAAAAAAADwo/Y50ltFkqiig/s1600/DSC00330.JPG)
עוד חיות
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image044.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-zDzwuDTdH80/U7taeg3I5mI/AAAAAAAADww/4NqqI2sld1o/s1600/DSC00335.JPG)
Thursday, July 10, 2014
ימים 13 ו - 14 : ממשיכים צפון מערבה לכוון היילו סטון
יצאנו מאספן ביום שלישי בצער רב (שקלנו להאריך, אבל הדרך לפנינו עדיין ארוכה ויש עוד מלא דברים לראות) לא לפני שיצאנו לרפטינג באחד הנהרות שבסביבה - חביב, יקר מאד (כמו כל דבר באזור), ובסוף עוד התקמצנו על 80 דולר (!!!) רק עבור תיעוד האירוע...אז סורי, אין תמונות מהרפטינג. נראה, אולי נעשה מקצה נוסף במחיר שפוי יותר בהמשך.
מאספן משכנו צפונה, עדיין בתוך נופי הרוקיס, לעיירת סקי אחרת, שנקראת Steamboat springs. מקום שווה ביותר שהפך למועמד רציני ליעד לחופשת הסקי הבאה (גיל, לידיעתך). הקונספט דומה - הרים ענקיים מסביב, מלא מסעדות, מלונות, חנויות , רק קצת טיפה יותר שפוי (מחירים, בעיקר). בבוקר יצאנו לסיבוב במפל שנמצא ממש בשיפולי העיירה, ויצאנו לדרך צפונה לכוון וויומינג.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image046.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-jOK06fqt7QE/U76iLK8wxNI/AAAAAAAADxQ/d1qcF04C_wI/s1600/DSC00348.JPG)
מטיילים לכוון המפל
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image048.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-9I0wjCfJY70/U76jWNSFvaI/AAAAAAAADyI/rjZxpK76XqQ/s1600/DSC00349.JPG)
FISH CREEK FALLS
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image050.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Wu-wwgd6ORQ/U76iLhSsyFI/AAAAAAAADxU/J9Cxrr3czKk/s1600/DSC00352.JPG)
דנה עדיין מחייכת. אחרי זה היא החליקה ושרטה קצת את הברך - החיוך שלה נמחק לכמה שעות. גם של ברנרד
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image052.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-ccGPO00CDPs/U76iNqwkpgI/AAAAAAAADxg/nLR7ego9pWY/s1600/DSC00354.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image054.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-opgrEgvEnRU/U76iSkyCEQI/AAAAAAAADxw/fmFiy99fWqE/s1600/DSC00364.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image056.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-mKG1GtQ9TRk/U76iVoSzGuI/AAAAAAAADx4/aUbY21Dtaxg/s1600/DSC00365.JPG)
טוב הבנתם - יפה, מים, עצים, סלעים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image058.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-fs-y8_B3mJM/U76iXR8-urI/AAAAAAAADyA/hHRGk1gI6oc/s1600/DSC00367.JPG)
סטימבואוט - מסלולי הסקי מחכים לחורף
</tbody>
יצאנו מ Steamboat, כשהכוונה היתה להגיע לג'קסון הול ממש לפני הכניסה ל - yellow stone. (בחרנו מסלול נסיעה שעובר בדרכים יותר צדדיות, שאמורות להיות מענינות יותר). מהר מאד הנופים התחילו להשתנות - מהצוקים והעצים הדרמתיים של הרוקיס, לגבעות יותר שטוחות אבל עדיין ירוקות, ואז ממש למדבריות, מכוסות בשיחים פה ושם, אבל בתכלס - ממש מדבר. נסענו בחלק מהדרך (כשעברנו ביוטה) בדרכי עפר, לא רואים נפש חייה - רק פרות, סוסים וחוות מבודדות פה ושם.ארץ הקאובויים כמו בסרטים. הנופים, אין מה להגיד - עוצרי נשימה.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image060.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-mhX_TVuACFw/U76m8qA4g0I/AAAAAAAADyY/Jk7veDrPDag/s1600/DSC00340.JPG)
עדיין מראה רוקיס אופייני
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image062.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-0fEQAFMWLDo/U76m9Zb3_9I/AAAAAAAADyg/1_yvF5uXXI8/s1600/DSC00345.JPG)
המרחבים נפתחים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image064.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-467I2goEc_8/U76m8aWq1fI/AAAAAAAADyU/8WO04n9ZSIA/s1600/DSC00369.JPG)
סערה באופק. איזה באסה שיש השתקפות בחלון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image066.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-MJsvpARYluQ/U76nXVRVc9I/AAAAAAAADzU/d9jwOy53Mhw/s1600/DSC00382.JPG)
מרחבים אדירים של מרעה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image068.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-Tx34eD17-xE/U76nA4_loZI/AAAAAAAADys/vGMnRRCB0B0/s1600/DSC00371.JPG)
מתחיל המדבר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image070.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-oltUX4_tYDg/U76nF2T_0vI/AAAAAAAADy0/DbicWM7ABAY/s1600/DSC00374.JPG)
מפלונצ'יק באמצע המדבר. ברור שירדנו עם האוטו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image072.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-SMuZrnjs8VM/U76nP8L2yZI/AAAAAAAADy8/sujieSNy_d4/s1600/DSC00376.JPG)
האוטו ירד, אבל אין שום סיכוי לעשות פרסה עם הטריילר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image074.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-gHWbCpnmRVE/U76nVzP2O7I/AAAAAAAADzM/KbVPgpEsM24/s1600/DSC00380.JPG)
לא נורא - מנתקים,מסובבים את האוטו, ומסובבים את הטריילר ביד
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image076.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-R0pgj3nZ4BI/U76nU1lrijI/AAAAAAAADzE/TiEozwkJOv8/s1600/DSC00381.JPG)
הגענו ליוטה - נגמר הכביש
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image078.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-x-C6TOmheRA/U76nbXotzYI/AAAAAAAADzc/PRiBmhshRU0/s1600/DSC00388.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image080.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-BxvQ442EKZ4/U76nbrH5wLI/AAAAAAAADzo/M2IAlWRyu_c/s1600/DSC00389.JPG)
Prairie dog - עשרות כאלה התגודדו לידינו כשעצרנו לצלם
</tbody>
המשכנו לעלות צפונה והגענו לוויומינג, כשהרעיון היה למצוא מקום כלשהו לפיקניק. שוב הנופים השתנו, כשכל הזמן אנחנו עולים בגובה, באזור 2500 מטר (מסכן עידו, כנראה מהגובה, האף שלו לא מפסיק לדמם. לא טיפה כשמקנחים - נחיל של דם שמשפריץ לכל הכוונים... הזוי) . הגענו לשמורת Flaming Gorge, אמנם לא מצאנו חוף רחצה, אבל התמקמנו ממש על המים, ושוב שלפנו את הציוד. הפעם אפילו ניסינו לדוג - היו שם דגים ענקיים שקפצו מידי פעם מהמים, כאילו מבקשים שנתפוס אותם.. אבל לא - לא הצלחנו לדוג כלום (חכה זולה, הבנות הרעישו, וכו וכו - תרוצים למכביר).
רק אחרי 10 בלילה מצאנו אזור עם מלונות ונכנסו לישון. המשך יבוא..
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image082.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-hex7EWq4r_c/U76uXE98cxI/AAAAAAAADz0/hEwUKfpG37w/s1600/DSC00397.JPG)
סכר אדיר בפאתי האגם והשמורה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image084.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-xErxrRoBPLo/U76uXePZTEI/AAAAAAAADz4/HLqbrr8PeAg/s1600/DSC00405.JPG)
אגם פלמינג גורג - מדהים..לשם אנחנו יורדים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image086.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-KXlPCc4Kw3Q/U76uameAbZI/AAAAAAAAD0M/dfLTT40_RMc/s1600/DSC00406.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image088.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-d7QTaNUktEo/U76ueHqOxII/AAAAAAAAD0U/1FlaidJEKf4/s1600/DSC00409.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image090.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-r5MA23pDSw0/U76ugHxhBpI/AAAAAAAAD0c/Dj4w0-o6yuI/s1600/DSC00410.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image092.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-T-knjyd1ke4/U76ujZVaIHI/AAAAAAAAD0k/-45jF7QgPEk/s1600/DSC00419.JPG)
מתארגנים לפיקניק
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image094.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-YBM3SYysva8/U76ul0oresI/AAAAAAAAD0s/41iFk0x7Vrk/s1600/DSC00420.JPG)
עידודו שוב סובל
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image096.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-evmrstlrBfE/U76upd5ENXI/AAAAAAAAD00/XZfvvbgydjE/s1600/DSC00423.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image098.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-60oQ8FnNjHs/U76urGmQwvI/AAAAAAAAD08/usFQv7DnJMY/s1600/DSC00428.JPG)
מחפשים דגים בנחלים ליד
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image100.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-PNz9lp-cIpw/U76uuEj-nHI/AAAAAAAAD1M/rfX91JMvDtI/s1600/DSC00433.JPG)
זהו, ממשיכים בנסיעה לפני שמחשיך לגמרי, לחפש מלון
</tbody>
Saturday, July 12, 2014
ימים 15-16 ג'קסון הול והגעה לילו סטון
ככל שאנחנו מתקדמים בדרך, מרגישים יותר ויותר את אוירת ה - Wild West. זה מתחיל מכמויות אדירות (ממש, לא להאמין) של חבורות של אופנוענים שנוסעות בדרכים - רובם, אגב, עברו מזמן את גיל 60, אבל זה לא משפיע בכלל על הלבוש, הקעקועים ומצב הרוח המרומם שיש לחבורות האלה, ממשיך במראה של העיירות שאנחנו עוברים בהן - קשתות עשויות מקרניים של איילים, המוני דגלים וסמלים פטריוטים מוקצנים והמון חנויות למכירת נשק בכל מקום וכלה בבארים ומסבאות בכל פינה. בקיצור - השמחה גדולה...
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image102.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-f-z6Wlnhocs/U8DNNo0BucI/AAAAAAAAEKI/x4SzGnwTmjA/s1600/DSC00457.JPG)
הגרסא המקומית ל - ברוכים הבאים לאפטון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image104.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-J7Y0xhJmymY/U8DLCwHUjTI/AAAAAAAAEJs/rKZcpAg8xqc/s1600/20140710_161752.jpg)
קפה ינקי דודל - לא חסכו על העיצוב פנים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image106.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-_2g8Vew9WI4/U8DL6khXjWI/AAAAAAAAEJ0/5s8eTnB9EbM/s1600/DSC00441.JPG)
אוהבים דובים החברה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image108.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-aXXbz5aV5Vw/U8DMBNs1hAI/AAAAAAAAEJ8/tiFwmCQ1bXs/s1600/DSC00448.JPG)
נוף בדרך
</tbody>
הגענו לג'קסון הול, עיירה תוססת וצבעונית שנמצאת ממש בשיפולי שמורת Teton - אוירה של קרנבל - הכל מקושט בפרחים ודגלים, המוני אנשים, המסעדות, הבארים והחנויות פתוחים עד מאוחר - אחלה. התאכסנו בביקתת עץ (יענו צימר) במרכז העיירה, שהיה מרווח וכרגיל הבנות קפצו לבריכה ברגע שקיבלנו את החדר. בכלל, זו הפכה להיות התירגולת הקבועה כמעט כל יום - ובמרבית המלונות שהיינו בהם עד עכשיו הייתה בריכה שמאד עזרה להן להשתחרר ולהרגע אחרי כמה שעות נסיעה. (האמת שגם לברנרד זה עזר להשתחרר ולהרגע - זה שהן נעלמות לאיזו שעה - אבל זה כבר שייך לבלוג אחר..)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image110.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-5cpuRkEDHrA/U8DPguSFlBI/AAAAAAAAEKU/bCBlHmOrBrU/s1600/DSC00465.JPG)
הצימר בג'קסון. עידו ישר מתרווח
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image112.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-hqlyX3dnroU/U8DPuxkqCzI/AAAAAAAAEKc/Z2Y0hyXU5Q0/s1600/DSC00467.JPG)
הבנות מתכוננות לבריכה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image114.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-D0dCcmAlr6U/U8DSeMfdgtI/AAAAAAAAEK4/7znk95H9ILE/s1600/DSC00478.JPG)
כיכר העיר - השער עשוי כולו מקרני איילים. אגב, יש 4 שערים כאלה בכיכר.
איפה צער בעלי חיים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image116.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-XTUsjs99oRM/U8DSXP5Rr6I/AAAAAAAAEKs/sx9ceVSRYp0/s1600/DSC00484.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image118.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-5p3UdZZQlJA/U8DSWvJ_RcI/AAAAAAAAEKo/gDpnHjKPe8M/s1600/DSC00486.JPG)
רחוב ראשי בג'קסון
</tbody>
בערב הזמנו מקום במסעדה שנחשבת כאחת הטובות ומתמחה בבשר ציד. איך שנכנסנו וראינו את כמות הפוחלצים וכלי הנשק על הקירות - הבנו שכנראה בחרנו נכון. אכלנו קרפצ'ו ופריים ריב של ביזון (כמו באפלו אבל יותר גדול), צלעות של אלק (סוג של אייל, ככה ברנרד טוען) ופריים ריב סטנדרטי של פרה (ליתר בטחון, אם כל הגיים הזה לא יצא טעים..) - בקיצור הייתה חוויה מענינת, תקענו כמויות בשר מטורפות, אבל המסקנה הסופית היא שעזבו אתכם משטויות, אין על הפרות.
<tbody>
</tbody>
למחרת, אחרי סיבוב נוסף בג'קסון, התחלנו לעלות צפונה, דרך שמורת טטון (נוף נוף נוף) ונכנסנו סוף סוף ליילו סטון פארק. הפארק ענק, ואנחנו הולכים לבלות בו לפחות 3 ימים, כשביומיים הראשונים מצאנו מקום לינה בעיירה שנקראת West Yellowstone, שנמצאת, אה, כן, ממש מערבית לפארק, אבל בלילה השלישי הצלחנו למצוא מקום בתוך הפארק עצמו באיזו בקתה בסיסית בצד המזרחי... בסיסית ממש, בלי שרותים ומקלחת...יהיה מענין.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image120.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-6xBQGbYw0VQ/U8DXwU6Sf1I/AAAAAAAAELY/shB8GMzurvM/s1600/DSC00495.JPG)
שמורת טטון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image122.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-iDB5sq3lM-g/U8DX3moHwnI/AAAAAAAAELo/Xqyx6CEgUp8/s1600/DSC00499.JPG)
שמורת טטון - נוף ללא מילים
</tbody>
בכל אופן, היום הספקנו להגיע ל - Old faithful Lodge, שזה בתכלס מרכז הפארק, עם עשרות גייזרים מסביבו (שמתפרצים, מסתבר, ממש בשעות קבועות, כמו שעון). ה - Lodge עצמו הוא מבנה מדהים, עשוי מעץ מסיבי, שסתם מענין להסתובב ולראות אותו (אפשר גם ללון שם, אם מזמינים מקום שנה מראש). הגייזרים, כמו גייזרים, מסריחים ומרשימים . התלהבנו מה - 10 הראשונים ואחרי זה הפרינציפ נהיה ברור. בשלב מסוים כבר התחלנו להתלהב יותר מהמוני היפנים שממלאים את המקום. ערמות של יפנים, מצלמים כל גרגר אבק וענן עשן. אה וכן, יש גם חיות - היה נחמד לזהות אותן אחרי הארוחה של הערב הקודם, ממש כמו חברים וותיקים..
עד כאן יום ראשון בפארק. לילה טוב..
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image124.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-48oAmGElcac/U8DZJjYxa-I/AAAAAAAAEMA/MDrwS0e3ZRg/s1600/DSC00515.JPG)
הילדים משתעשעים בילו סטון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image126.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-fSdmJVGXGVo/U8DY_lPJjVI/AAAAAAAAEL4/9FvIaY-DBkU/s1600/DSC00533.JPG)
שוב משתעשעים ליד הגייזרים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image128.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-PFMzyQ4rflw/U8DY9IXj1kI/AAAAAAAAELw/hRdtXnEJesY/s1600/DSC00537.JPG)
מתפרץ בול ב 5:57
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image130.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-QjtWkPq3qSI/U8DbrTCfGtI/AAAAAAAAEMw/JDhlo8i7YtY/s1600/DSC00558.JPG)
old faithful lodge
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image132.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-bJnCz7vUBBw/U8DZ3MewnwI/AAAAAAAAEMI/7skfJJ1_2mg/s1600/DSC00584.JPG)
טוב הבנו, גייזרים. האחרים כבר הפסיקו לצאת מהאוטו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image134.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-3Rxiy5qjdiQ/U8DbTHxtpkI/AAAAAAAAEMg/zMjGrJbBfDw/s1600/DSC00528.JPG)
אתמול בצלחת והיום בפרק
</tbody>
<tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image136.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-Sjc3dG13p6s/U8DbXlk91JI/AAAAAAAAEMo/jk-3yV1hi7Y/s1600/DSC00596.JPG)
אלק - קצת יבשות הצלעות
</tbody>
</tbody>
Tuesday, July 15, 2014
ילו סטון פארק
הפארק הזה ענק. פשוט ענק. זה לא להאמין, שעות של נסיעה כשכל אזור נראה לגמרי אחרת - מסלעים ומצוקים אדירים באזור של ה - yellowstone grand canyon דרך המשטחים האפוקליפטיים עם כל הגייזרים, העשן ובריכות הגופרית, או אגמים פסטורליים מוקפים ביערות, מפלי מים עצומים וכלה במשטחי דשא אינסופיים שרואים בהם עדרים של אנטילופות (או השד יודע מה, חיות חומות עם קרניים וזנב קטן) שרועים באחו. וכל זה מכסה בערך אחוז אחד מהפארק, כי כמובן שיש אינסוף שבילי הליכה (חלקם מוסדרים וחלקם לא) שמובילים לאזורים פראיים ומבודדים לחלוטין.
הנסיעה מאזור לאזור עוברת, בתוך יערות עם כמות עצומה של עצים מוטלים על הקרקע - חלק נראה משריפה וחלק מסיבות אחרות - אבל זה מראה שלא יצא לנו לראות בשום מקום אחר.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image002.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-lu9UAi6mq7c/U8YVkE3ogGI/AAAAAAAAESo/JcbLP0lja6w/s1600/DSC00604.JPG)
נופים בפארק
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image004.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-LEol8FNXZHU/U8YVj5DD_dI/AAAAAAAAESg/Goahx-4CWq4/s1600/DSC00614.JPG)
אפוקליפסה עכשיו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image006.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-nWD8UyuO7KY/U8YVj9-OugI/AAAAAAAAESk/jkIi1niABnE/s1600/DSC00634.JPG)
עוד גייזרים
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image008.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-eF2vx-UaKuw/U8YVl497_JI/AAAAAAAAETA/SyIaPUyUWZU/s1600/DSC00647.JPG)
טוב הבנתם את הרעיון - יפה אבל חוזר על עצמו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image010.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-iXiF1NUUXlc/U8YXOjz4YFI/AAAAAAAAETU/tNiyLcGkKZc/s1600/DSC00658.JPG)
עידו מזהה סימני דב על העץ. הדב, אגב, לא נראה בסביבה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image012.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-_9Zwr4Cm_A4/U8YXSaXF5GI/AAAAAAAAET0/2rtnW4l9qgc/s1600/DSC00678.JPG)
הגראנד קניון של היילו סטון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image014.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-WJ3_ybJmmUs/U8YXTLDEJWI/AAAAAAAAEUA/jKmw5AAlIOY/s1600/DSC00680.JPG)
נופים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image016.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-LwrpBvXdaLU/U8YXS6DiqXI/AAAAAAAAET8/X-p83zCdWqE/s1600/DSC00673.JPG)
ערמות של עצים נפולים בכל מקום - ברנרד עוד מנסה לברר מה הסיפור
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image018.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-a0pIrJfVKEs/U8YXkKpr51I/AAAAAAAAEVg/54fB2koQSRQ/s1600/DSC00754.JPG)
מרחבי מרעה עצומים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image020.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-X69wanSiNq8/U8YXtXJIo2I/AAAAAAAAEWY/unWlU-ta2e0/s1600/DSC00822.JPG)
ביזונים רועים
</tbody>
אני חייבת להודות שהילדים מגלים התענינות מוגבלת - אולי זו עייפות החומר (בכל זאת, אנחנו כבר כמעט 3 שבועות בדרכים) ואולי פשוט הנופים לא כל-כך עושים להם את זה. בהתחלה עוד החיות בצידי הדרכים הצליחו להעיר אותם, אבל אחרי שראינו את הביזון (יש תמונה, ברור) בפוזה גניקלוגית במרחק מטר מהגלגל, ההתרגשות שכחה, וחיות נוספות כבר לא מהוות סיבה להרים את העיניים מהאייפד/טבלט/DS שבהם הם עוסקים במהלך הנסיעה. אפילו בעצירות יש ויכוחים אם זה שווה ירידה מהאוטו, והטיעונים הבנאליים של "מה קרה לכם, יש פה גייזרים מדהימים - מתי תהיה לכם עוד הזדמנות לראות את זה??" נענים בנחירות בוז. זה מסתיים בזה שאו שברנרד מכריח אותם לרדת (מוטיב ה - "ואני לא רוצה לשמוע אותך בוכה, הבנת? זה לא מענין אותי אם כואבות לך הרגליים, תתגברי או שתבכי בשקט...") או שפשוט שלושתם נשארים באוטו וברנרד ואני נהנים מכמה רגעים של שקט. פתרון לא רע, האמת. אגב של מי היה הרעיון לצאת לטיול של חודש עם הילדים??
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image022.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-qSlFAtrc1nQ/U8YXPPh1Q4I/AAAAAAAAETo/rZQNdC-2M4o/s1600/DSC00664.JPG)
יותר קרוב מזה הוא כבר היה צריך להכנס לאוטו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image024.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-xpzbiDSkX8w/U8YXO-rFSRI/AAAAAAAAETk/R6_IYf9MRj8/s1600/DSC00667.JPG)
טוב, זהו.ראינו הכל. הביזונים איבדו את האטרקטיביות
</tbody>
מכיוון שהיה ברור שרק נופים כבר לא מספיקים, ביום השני בפארק החלטנו ללכת על פעילות יותר אקטיבית ושכרנו סירת מנוע לטובת "סיור דיג", שזה אומר שמצטרף אלינו דייג מקצועי, כולל הציוד, שגם משיט את הסירה, גם מסביר קצת על הנוף, עוגן במקום שיש דגים, עוזר לנו לתפעל את ציוד הדיג (איך לזרוק את הקרסים, מתי ואיך למשוך וכו) והשוס הגדול מכל - מנקה ומפלט את הדגים בתום הארוע ואורז הכל בשקית עם קרח. האמת - שווה כל גרוש.
קודם כל - אגם יילו סטון מדהים ביופיו. לא זוכרת את המידות אבל הוא ענק, ועם ההרים המושלגים ברקע, זה נראה כאילו לקוח מגלויה.
שנית - הדייג /שייט התגלה כבחור חביב ומאד מקצועי, שהשיט (וגם נתן לילדים להשיט) את הסירה למקום המדוייק שבו הפורלים שקצו בחייהם מתכנסים ומתחרים בינהם מי יקפוץ ראשון על הקרס - דבר ששימח אותנו מאד. עובדה זו הפכה את הדייג לתחום דינאמי וסוער - לא עברו 2 דקות מבלי שדג נתפס באחת החכות. לא תמיד הצלחנו להעלות אותןם לרשת - וחלק אפילו שחררנו, אבל בסוף השעתיים חזרנו עם שני פורלים גדולים לתפארת.
אין מה להכביר במילים על נושא ניקיון הדגים - בהתחלה הבנות רצו לעזור, אבל שינו את דעתן ברגע שהבחור התחיל לבתר את הפורלים עם סכין חשמלית. אבל אין מה לדאוג - מיד אחרי הדיג נערכנו לפיקניק, הדגים על האש יצאו לא רע בכלל וסיימנו את הערב מאד מרוצים. את הלילה, אגב, בילינו בבקתות עץ בתוך הפארק - בלי שרותים ובלי מקלחת, ממש תנאי שטח. בשתי מילים - אפשר לוותר...
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image026.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-5fOl8ds3TLU/U8YXU_wvmqI/AAAAAAAAEUI/nb4XmiMbYoE/s1600/DSC00698.JPG)
אגם ילו סטון - מדהים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image028.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-ft09nMr8W9k/U8YXVg5KMDI/AAAAAAAAEUU/SSNSXBf9tqg/s1600/DSC00699.JPG)
אחלה נוף
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image030.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-ojI_qsWpoWw/U8YYxd_855I/AAAAAAAAEXc/DrCRNwcATGY/s1600/DSC00702.JPG)
גם דנה נערכת
</tbody>
<tbody>
מבסוטים בהפלגה
</tbody>
<tbody>
דקה במים והחכה מתחילה למשוך
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image032.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-oBdrIHGysT4/U8YXZielrgI/AAAAAAAAEU4/RArtzzfO_2Y/s1600/DSC00729.JPG)
דג מספר 1
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image034.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-ig3alkG6_pg/U8YY1BOqc1I/AAAAAAAAEXk/4gaHWCMM4Nk/s1600/DSC00733.JPG)
לעידו דווקא לא כל-כך הלך בלהוציא אותם... ברחו לו בדרך לרשת
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image036.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-dR9qYMoD0x8/U8YXbPtG0JI/AAAAAAAAEVA/Tzo__De9RdA/s1600/DSC00736.JPG)
דנה היתה כוכבת - תפסה 3
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image038.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-6tyI5dxDLGs/U8YXclrP9lI/AAAAAAAAEVI/tMlSxjKHjF4/s1600/DSC00740.JPG)
דג מספר 2
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image040.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-RYx_XZPIH9E/U8YXdsHwYYI/AAAAAAAAEVQ/p63GvdVaK0M/s1600/DSC00748.JPG)
אה רגע, מה הוא הולך להרוג אותם באמת??? אויש
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image042.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-1nwvymBGnPs/U8YXfPloC0I/AAAAAAAAEVY/y5aAhZfD7pw/s1600/DSC00751.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image044.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-AENY2YSygkM/U8YXmyarOII/AAAAAAAAEVw/omw8t5JzUWo/s1600/DSC00766.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image046.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-HQJNKd5DxAk/U8YXlsQrQyI/AAAAAAAAEVo/L2YHPeYn9gI/s1600/DSC00765.JPG)
הדגים על האש. יצא אחלה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image048.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-WmNFLfKE0ig/U8YYO-DfOGI/AAAAAAAAEXQ/JXlzlo0EEnk/s1600/20140714_130808.jpg)
תנאי שטח - חוויה מפוקפקת ומיותרת
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image050.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-OJT-xh5Ni20/U8YXn5HLiqI/AAAAAAAAEV4/JOvL_K3JaVE/s1600/DSC00768.JPG)
ירח מלא בלילה... נצפה בדרך לשרותים
</tbody>
למחרת, שהיה בעצם היום האחרון בפארק, לאחר הלילה ההזוי בביקתה , החלטנו לבלות ברכיבה על סוסים. דנה, שהתבררה כקטנה מידי, יצאה עם ברנרד לסיבוב על מרכבת רטרו בערבות הפארק (דבר שהתברר כבחירה הנכונה, למרות שהילדה מיררה חצי שעה בבכי כשנפרדנו ממנה) ואילו עידו, רוני ואני, עלינו על סוסים "באמת", ויצאנו לרכיבה של שעה, עם קבוצה של כ - 15 רוכבים נוספים.
נסכם את זה ככה - רוני מאד נהנתה ונקשרה קשות לסוס שלה, שענה לשם המקורי "אנדי". על מנת להקל על הפרידה, סיכמנו שהיא תירשם לחוג רכיבה מיד כשנחזור הביתה. עידו, שרכב אחרון בשורה, התרשם עמוקות מיכולת הטלת הצרכים של הסוסים תוך כדי תנועה, ואני עדיין מנסה להתאושש מהכאבים. המדריכה הבטיחה שתוך יומיים-שלושה זה אמור להשתפר...עד כאן ילו סטון..
<tbody>
כרכרת רטרו - יצא להם דווקא טוב
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image052.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-AGIZIPee0J4/U8YXqKWjGJI/AAAAAAAAEWI/-ih7RY1wWkg/s1600/DSC00772.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image054.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-sgEt0GZFvQs/U8YYNLdIXsI/AAAAAAAAEXI/eENqyz2sWAQ/s1600/20140714_103120.jpg)
רוני ואנדי - סיפור אהבה
</tbody>
<tbody>
</tbody>
על מנת לסיים את היום באופן חיובי - נסענו מהפארק לעיירה בשם CODY, שהיא למעשה העיירה שהקים פאבלו ביל, גדול הקאו-בוייס של כל הזמנים. העיירה הזויה, בדיוק כמו שזה נשמע - הכל מסתובב סביב הבוקרים, ואני אשאיר לברנרד לתאר את כל הפרטים והניואנסים. מה שכן, בערב יצאנו כולנו לרודיאו בעיר - שהיה ממש כמו בסרטים, כולל השתתפות פעילה של הילדים בהפסקה בתחרות תפיסת הסרט מהזנב של העגלים.... אמריקה. עד כאן.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image056.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-YroN7RHj1Lw/U8YXu286atI/AAAAAAAAEWg/WPU4xvbS7X8/s1600/DSC00842.JPG)
רודיאו בקודי
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image058.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-WNq-QrRG7Os/U8YXw1mhLuI/AAAAAAAAEWo/jULyILfY3oI/s1600/DSC00846.JPG)
פתיחה פטריוטית לצלילי ההמנון
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image060.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-yU51Ng6kea8/U8YXyTnZzBI/AAAAAAAAEWw/mG31Vn4LD_M/s1600/DSC00855.JPG)
הבנות משתתפות במרוץ בהפסקה... לא הצלחנו הפעם, אבל העיקר שנהנינו
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image062.jpg (http://1.bp.blogspot.com/--sOJGlhVPbY/U8YXz0-ShII/AAAAAAAAEW8/NSGM8E4eXbE/s1600/DSC00860.JPG)
כל האפקטים וכל התרגילים
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image064.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-DkIoUBO-KkM/U8YX1DY9-0I/AAAAAAAAEXA/NWLARrrRBkw/s1600/DSC00864.JPG)
רודיאו. לא בדיוק הומני לחיות, אבל בהחלט בידור להמונים
</tbody>
Wednesday, July 16, 2014
סוגרים שבוע שלישי - תנועה מזרחה והר ראשמור
לא להאמין שאנחנו כבר 3 שבועות בדרכים. מצד אחד הזמן טס מהר, ומצד שני רצף המקומות מתחיל להתערפל ומי בכלל זוכר איפה התחלנו...
עכשיו מתחילים לנסוע חזרה מזרחה, אבל כמובן במסלול שונה מזה שהגענו דרכו. מקודי (העיירה של באפלו ביל) חצינו את רכס הרי ה - Bighorn לכוון Rapid City שהיא העיר הקרובה ביותר להר ראשמור ב South Dakota. רכסי ההרים אדירים - הכביש מתפתל בין הצוקים עם מפלי מים בכל פינה. למרות שאנחנו כבר שבעים מנופים אחרי קולורדו ויילו סטון, עדיין אי אפשר שלא להתפעל ולעצור לצלם.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image002.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-9cvQtzzgt2M/U8dlTXdQflI/AAAAAAAAEbA/JH9Bp-_HheY/s1600/DSC00866.JPG)
מתקרבים אל ההרים העצומים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image004.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-__FMvBvkQGE/U8de-GcysoI/AAAAAAAAEX8/zM66xVsDvXM/s1600/DSC00867.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image006.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-uAuJqhTGwV4/U8dfRoU1UrI/AAAAAAAAEYE/oNjhP08F5jU/s1600/DSC00870.JPG)
מפלים וצוקים כמעט בכל פניה
</tbody>
אחרי חציית ההרים, הדרך הופכת מישורית ואנחנו עולים על הכביש המהיר, בתקווה לצמצם מרחק ולהכנס למלון בשעה סבירה. פתאום ברנרד מזהה שלט בצד הדרך - "Devils Tower -next exit" לי זה לא אמר כלום, אבל מסתבר שזה האתר שבו צולם הסרט מפגשים מהסוג השלישי - ההר הקטום הזה שזכור לכל מי שחצה את גיל 30. בלי להתבלבל, ירדנו מהכביש ל - Detour של איזה 50 מייל כדי לראות את המקום, שמסתבר שבלי קשר לסרט, מדובר בפרק לאומי מרשים למדי שמושך אליו, בין השאר, גם מטפסי הרים שעולים לפסגה (לא בבית ספרינו, כמובן...). צילמנו מכל זווית אפשרית והמשכנו מרוצים בדרכנו. נצטרך למצוא את הסרט כדי להראות לילדים, שממש לא הבינו על מה המהומה..
<tbody>
פוטוגני מכל זוית - Devil's tower
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image008.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-bp1Cq2GRUEQ/U8dlC65J7ZI/AAAAAAAAEaw/Ut17NOQfCAA/s1600/DSC00900.JPG)
למחרת בבוקר (לא ממש בוקר, הילדים בקושי מתעוררים בימים האחרונים, אז אנחנו זזים מהמלון ב - 11, וכמובן שחייבים קפה וארוחת בוקר, בקיצור סביבות 12:30 מתחילים את היום..) נוסעים להר ראשמור - סלע גרניט ענק שמפוסלים בו הראשים של וושינגטון, רוזוולט, לינקולן וג'פרסון. אתר חביב, למרות שהדמויות נראות קטנות יותר במציאות מאיך שזה נראה בצילומים ויש גם מוזיאון שמנציח את כל הפרוייקט, וסרט דוקומנטרי וכו וכו - האמריקאים עושים את העבודה היטב.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image010.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-0_LYTxe1pjI/U8dlBWqPBvI/AAAAAAAAEao/vzQQmgVMGbM/s1600/DSC00906.JPG)
ההשכמה נהית קשה מיום ליום
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image012.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-UdSULLIYb2E/U8dhE3zC0gI/AAAAAAAAEYs/9Nl6G1GhdfQ/s1600/DSC00912.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image014.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-8J5CzLDMZCI/U8dhLr67MUI/AAAAAAAAEY0/qjDXaz6Jfck/s1600/DSC00925.JPG)
<tbody>
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image016.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-qax2mmoPiFA/U8diTLv1FII/AAAAAAAAEZM/d-SgRNrGGNE/s1600/DSC00932.JPG)
משם ממשיכים לתשובה האינדיאנית להר רשמור (או לפחות שמתיימרת להיות) - Crazy horse - שגם שם יש דמות חצובה בסלע של הצ'יף הנודע על סוסו, כדי "להראות לאדם הלבן שגם לאדם האדום יש גיבורים" (הציטוט במקור מפלייר שקיבלנו במקום). טוב, ממראה האתר די ברור למה האינדיאנים הפסידו - המקום דומה יותר לבזאר תיירים עלוב שאמנים מקומיים כושלים מנסים לדחוף את הפיצ'יפקס שלהם, דמי הכניסה מופקעים ממש וחוץ מזה החציבה בכלל לא הסתיימה (נגמר להם הכסף). בקיצור - בזבוז זמן מוחלט. לפחות הבנות קיבלו שרשרת אינדיאנית למזכרת (יש מצב שמתוצרת סין, אבל מה זה חשוב) .
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image018.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-smesBfpH9nY/U8di3BpkUPI/AAAAAAAAEZk/O5IITpTfu3U/s1600/DSC00942.JPG)
Crazy Horse נו באמת, חוץ מהפרופיל אין עוד כלום. ככה לא מנצחים מלחמה
</tbody>
<tbody>
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image020.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-QwlHS1OmSQ0/U8diru5QCyI/AAAAAAAAEZU/OgOa4Ip0_tM/s1600/DSC00939.JPG)
פיצ'יפקס לרוב
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image022.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Rg91e9Nbvyc/U8div1i2ylI/AAAAAAAAEZc/aJkWW-J0cUo/s1600/DSC00940.JPG)
לפחות הרוויחו שרשראות
</tbody>
ממשיכים מזרחה, עם עצירה אחרונה להיום בשמורת Badlands - תופעת טבע מענינת שנוצרה מסחף של אפר וולקני, שמזג האויר והזמן יצרו בו צוקים, ואדיות, גבעות ונקיקים, וכל זה בלב מישורים מוריקים שלא קשורים בכלל. היה יפה. וזהו - משם הגענו למוטל דרכים קטן, הורדנו את הילדים והלכנו רק שנינו לשתות בירה ולאכול סטייק בפאב מקומי יחד עם נהגי המשאיות. סגירת יום לא רעה בכלל... לילה טוב.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image024.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-95w6xq771qU/U8dje0YozjI/AAAAAAAAEZs/E_L3IWTbTF0/s1600/DSC00945.JPG)
badlands
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image026.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-79EDjqT11Mo/U8djl4YitzI/AAAAAAAAEZ4/pRUm9Fv6RkM/s1600/DSC00948.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image028.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-tC3tXAmqtIE/U8djlWXg-bI/AAAAAAAAEZ8/jkc6mu_HdkA/s1600/DSC00962.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image030.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-JDhdoZrS3JI/U8dkOVkBM2I/AAAAAAAAEaE/v5HoLyiIsdg/s1600/DSC00963.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image032.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-vutWST1xTcI/U8dkPCtCLAI/AAAAAAAAEaM/vgC5Y5Xirpw/s1600/DSC00970.JPG)
<tbody>
סוגרים את היום באוטנטיות. רק מה הענין עם הבירה בבקבוקים? לעולם לא נתרגל לבאד לייט
</tbody>
Tuesday, July 22, 2014
סט. לואיס וחזרה הביתה. תם ונשלם
נתחיל מהסוף - הגענו הביתה בשלום. ולא רק בשלום, גם כקבוצה אחת, כולנו יחד, ללא נושרים בדרך. לדעתי זה הישג משמעותי כשלעצמו. ויתרה מזאת, אתמול בלילה (4 לפנות בוקר אם נדייק), כשנכנסנו עם הרכב והטריילר לרחוב, ברנרד מלמל משהו על זה שצריך למצוא פתרון לדפיקות של מוט ההובלה של הטריילר שמתחבר לוו הגרירה של הפורד. אמרתי שטוב, אבל מה זה כבר משנה, הגענו הביתה, אז הוא אמר (אני מצטטת!!) - "מה זאת אומרת, בשביל הטיול הבא..".
-------
נחזור מספר ימים אחורה. העדכון האחרון היה ביום שסיימנו את הר ראשמור, וסגרנו את היום במוטל דרכים שומם בדרום דקוטה. היעד הבא היה הבית של שבי ועודד בסט. לואיס, שקבענו להגיע אליו יומיים אח"כ. החלטנו לתת גז, העמסנו את הילדים ישנים בבוקר ונסענו כ - 9 שעות (לא כולל הפסקת צהריים באיזה חור - Seux Falls) עד קנזס סיטי (אה, תכלס עוד חור, רק שקצת יותר עירוני, דבר ששימח אותנו מאד אחרי כל המרחבים הירוקים) ששם עצרנו ללילה, והשאיר לנו עוד 4 שעות נסיעה למחרת כדי להגיע אליהם.
דברים חשובים לציון -
1. נופים. אחרי קולורדו, אספן, יילו סטון וכו' - באופן חד משמעי שבענו מנופים. לא מפלים, לא הרים, נהרות, גשרים - כלום. די , מספיק. לא מצלמים כבר אפילו תוך כדי נסיעה דרך החלון.. מה שנקרא, הכל נהיה More of the same , או כמו שאבי קלו אומר, כבר "לא עושה לנו את זה ".
2. אוכל. רק כשהגענו לשבי ועודד הבנתי כמה זבל מעובד אכלנו במשך כמעט חודש. דנה התחברה ל - Mac&Cheese ישירות לתוך הווריד. רוני גוונה עם נקניקיות, צ'יפס וקולה, עידו הוביל חזק עם ההמבורגרים (גם לארוחת בוקר), ובין לבין, בעצירות של התדלוק, העמסנו גם חטיפים, צ'יפסים, סוכריות וכו, העיקר שיישתקו. פתאום מתיישבים ליד השולחן ואוכלים 4 סוגים של סלטים, ירקות עם קוסקוס (מלא!!!), טחינה ביתית, קציצות (עוף!! עם ירקות!!) ולחם חי - הגוף נכנס אשכרה לקריז ממחסור במונוסודיום גלוטומט, שומן רווי, סוכר, מלח ופחמימות ריקות... אין ברירה, מצטרך להכניס את כולם לגמילה מהזבל הזה, אחרת נגמור כמו האמריקאים האוביסים.
3. אנרגיות. מהרגע שנכנסנו לבית של שבי ועודד, שארית האנרגיה שעוד איכשהו נותרה מהטיול התפוגגה באופן מיידי. סוף סוף בית... טלויזיה, מחשב, ספה, משחקי ווידאו. הילדים התפזרו בין החדרים (מאושרים..!!!) ואי אפשר היה להזיז אותם לשום מקום. בחיי שניסיתי - יללה, בואו נלך להסתובב בסט. לואיס, זו עיר מענינת... יש מוזיאונים... גן חיות... יוק. כולם, כולל ברנרד, אגב, שהסתתר מאחורי עודד, סרבו באופן עיקש לכל הפעלה שהיא והשתדלו בעיקר להמנע מקשר עין איתי. כמעט נכנעתי... בכוח הצלחתי לדחוף להם איזה בית גידול לפרפרים וחרקים (בסוף תקבלו גלידה..) ועצירה של שעה ב City Museum. את ה Arch של סט. לואיס כבר צילמנו מהאוטו תוך כדי נסיעה מזרחה... לא הסכימו לחנות ולרדת להסתובב, העצלנים.
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image034.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-Zh6QD18lRfw/U86zuaWzeNI/AAAAAAAAEbs/kIOIjMIUKpU/s1600/DSC00982.JPG)
יאיפשהו בדרך, נראה לי שבסו פולס אחרי עצירת צהריים. במפלים לא טרחנו לעצור
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image036.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-MM2LEhXZlyc/U86zuYin03I/AAAAAAAAEbg/wMJ6oTqmIZw/s1600/DSC00993.JPG)
ביתן פרפרים וחרקים בסט. לואיס - בקושי שכנעתי
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image038.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-fu94kbiqvjU/U86zuUXLJzI/AAAAAAAAEbk/7sex7jCFsm0/s1600/DSC00996.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image040.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-9qK-5cpIG0w/U86zwAWZGOI/AAAAAAAAEb8/D7A4KE3DmNg/s1600/DSC01019.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image042.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-ayBqaCYqelE/U86zwU8hYdI/AAAAAAAAEcA/EXMS9cxXhDM/s1600/DSC01004.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image044.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-1lPYBX2NrXw/U86zvgOV2lI/AAAAAAAAEcI/DzzxE78E14I/s1600/DSC01002.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image046.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-2CETM4zTOPk/U861UU5xtrI/AAAAAAAAEc0/alHogNCvoVM/s1600/DSC01033.JPG)
סיטי מיוזיאום בסט לואיס. עידודו מתגעגע קשות לפסנתר
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image048.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-ESADRXJY39Y/U861URRJj5I/AAAAAAAAEdk/q1gqSJrDmUo/s1600/DSC01034.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image050.jpg (http://2.bp.blogspot.com/-mUbqRZsJFw4/U861UTQb4OI/AAAAAAAAEdc/JRgoQsgAIbc/s1600/DSC01036.JPG)
האמת - אחלה מוזיאון, הכל ממוחזר והמון אקשן לילדים
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image052.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-Lf-oxKB3cGc/U861V0oVoiI/AAAAAAAAEdE/SNb9Y5xg8Iw/s1600/DSC01054.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image054.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-eHyXqoLnwRw/U861VknHLmI/AAAAAAAAEdY/74C4KxsKluk/s1600/DSC01051.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image056.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-mV0DuqA2q24/U861VR0gYnI/AAAAAAAAEc8/fMsebe0oy-Y/s1600/DSC01040.JPG)
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image057.gif (http://2.bp.blogspot.com/-xyt-QmUbN88/U861WWPfgxI/AAAAAAAAEdM/s1600/DSC01055.JPG)
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image059.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-hVUT7wmhEHI/U861WmEpwAI/AAAAAAAAEdg/L0Nv3WsUogc/s1600/DSC01061.JPG)
השער למערב - תוך כדי נסיעה. אין כבר כח
</tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image061.jpg (http://4.bp.blogspot.com/-nPmCF9MZBz4/U861XIgZ-RI/AAAAAAAAEdU/5eAXkUkKUPg/s1600/DSC01062.JPG)
ביום ראשון אחרי הצהריים יצאנו לדרך, כשלי בראש יש עדיין פנטזיה לנסיעה ב - Scenic roads, ועצירה בפארקים (אולי נעשה טיול רגלי קטן למפל? או אולי עם האופניים? קראתי שמערב ווירג'יניה מהממת..) בזמן שהמקהלה מאחורה (וגם ברנרד, בדרכו העדינה) מסרבת בתוקף לכל הצעה ומבקשת פה אחד "ה-ב-י-ת-ה..!!!". טוב נו, מה יכולתי לעשות? אז נסענו, כשהיה ברור נצטרך 2 עצירות לילה בדרך, כדי לפרק את ה - 14 שעות מסנט לואיס לניו-ג'רזי למשהו ריאלי.
אז בראשון הצלחנו לנסוע כ - 3 שעות (יצאנו הרי אחרי הצהריים) ועצרנו בחור כלשהו באינדיאנה. ביום שני, התוכנית הייתה להתקדם כמה שנוכל ולעצור בלב מערב ווירג'יניה על מנת להיות מסוגלים להגיע בשלישי בשעה נורמלית הביתה. נשמע סביר, לא? אז זהו, שלא.
המקום שהגענו אליו במערב ווירג'יניה (בשמונה וחצי בערב, אחרי 7 שעות נסיעה) התברר כלב ליבה של תעשיית הדלק והגז של האזור, מה שאומר שבאמצע השבוע אין שום סיכוי למצוא מקום לינה בכל האזור. הפור נפל לקול צהלות הילדים... ממשיכים דורך. ברנרד ארגן את האוטו ללינה (ועל כך בטח עוד ידובר בהרחבה בבלוג שלו) ויצאנו לדרך לעוד 6 שעות נסיעה שיביאו אותנו הביתה (לא לפני שעצרנו לאכול, כמובן, במסעדה טקסאנית עליזה - חייבים בשר אדום, צלעות חזיר, שרימפס מטוגן ו... כמובן מק אנד צ'יז - לפני הדרך הארוכה הביתה).
<tbody>
הסעודה האחרונה
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image063.jpg (http://1.bp.blogspot.com/-gjv22sCXiJ0/U86zxcn4yoI/AAAAAAAAEcQ/5kiwA4hURbM/s1600/DSC01076.JPG)
איזה אוטו גדול. ברנרד כבר יפרט ויתפאר
</tbody>
<tbody>
file:///C:\DOCUME~1\ADMINI~1\LOCALS~1\Temp\msoht mlclip1\01\clip_image065.jpg (http://3.bp.blogspot.com/-7raLYPbWqoU/U86zx0_74VI/AAAAAAAAEcU/ll7txRicF-I/s1600/DSC01077.JPG)
יללה תעירו אותנו בבית
</tbody>
זהו, אז כמו שהתחלתי - הגענו בשלום בארבע בבוקר. עכשיו כמעט שלוש אחה"צ וכולם עדיין ישנים. טוב להיות בבית, תם ונשלם עד הפעם הבאה... וברנרד כבר ייסכם בדרכו הציורית מתישהו.
יללה ביי ותחזיקו מעמד שם בחזית.
זה היה סיפור הטיול, כפי ש-SHMBO ראתה אותו.
אני כתבתי על אותם דברים/מקומות קצת אחרת.
כתבתי לחברים בארץ, ולאו דווקא בפרספקטיבה שבעקבותיה עלה כל השירשור הזה וגם לא המשכתי (העצלנים לא שיתפו פעולה - אח"כ הצטערו והתחננו להמשך.. מאוחא מידי - לא קיבלו) ולכן אני חושב שאעתיק הכל לקובץ וורד ואערוך קצת אחרת (ממש קצת) ואוסיף כל מיני דברים שלא העלתי בזמנו...
אני גם צריך למצוא כל מיני תמונת שצילמתי ולנסות להעלות באתר - מתישהו נמאס כבר לראות את כל "המשופרים" האלה של המפגרים שלא עושים איתם כלום וש"לא ראו שטח בחיים" (הכל מקינאה..) אבל בהחלט נתקלנו בכמה דברים מעניינים (כמו כמה תמונות שצילמתי במיוחד לאסף - VW קמפרים ישנים (יותר ופחות, כל מיני) 4X4, מוגבהים, עם צמיגי שטח ומצויידים לחציית הסהרה/רוביקון... ללקק את האצבעות - ג'קה לא הבינה מה אני מצלם בכלל והבעלים של המציאות היו כ"כ מאושרים שמישהו מעריך את הגרוטאה שלהם... לא צוחק. אושר!
תארו לכם סצנה: עשרות תיירים נפעמים ומצלמים מפל יפהיפה ועומד איזה דביל אחד (נחשו מי) ב-180 מעלות לפלא, עם הגב למפל והפנים למגרש החנייה ומצלם רכב מאובק בן יותר מעשרים שנה... ועוד ארופאי (הרכב)...)
כל זה יקח קצת זמן (בסופ"ש מגיעים עוד 3 חברים לביקור - בכלל, מאז שעברנו לפה, תנועת המבקרים/תיירים בוורהיס עלתה בכמה מאות אחוזים... פרנסי העיר בהלם) אבל בימים הקרובים אני חושב שיהיה מוכן.
בין לבין, אני אעלה כל מיני נושאים, בין היתר בהתייחס לה"פ שאני מקבל מחברים באתר.
איך שהזמן רץ כשנהנים....
רואים את התמונות ומבינים מה אנחנו מפסידים,בלי קשר למילקי
כתיבה איכותית, תודה על השיתוף. התחושות המועברות פה מחזקות את הרושם שנותר אצלי מתקופה שביליתי לאחרונה בחוף המזרחי. זכור לי ביקור בצפון קרוליינה במהלכו מצאתי את עצמי בעיר כזאת ללא מדרכה ונאלצתי לקחת את האוטו לוול-מארט במרחק 500 מטר, פשוט כי ללכת לשם היה לא בטיחותי. גם הקטע של ה-drive through סיפק שעשועים לרוב למרות שכמעט ולא השתמשתי בו. אגב, בדנקין דונטס יש אחלה אייס טי למי שלא מתחבר לקפה שלהם.
מה שכן, אני מתקשה להבין למה הפוסטים האלה בפורומים תמיד מתעקשים לתת סקירה יחסית ולא אבסולוטית. למה קשה כ"כ לישראלי המצוי פשוט לספר על החיים במקום אחר עם תרבות אחרת, מבלי להיכנס כל הזמן להשוואות עם הפרובינציה המזרח תיכונית ממנה הגיע? במיוחד זה לא ברור לי אצל אנשים אינטליגנטיים כמוך, שמן הסתם כבר ראו קצת עולם ובאופן כללי יודעים לקחת דברים בפרופורציה.
גם אני גדלתי בשכונה גרועה ועם השנים התגלגלתי לנסיבות שאיפשרו לי לטייל ולהרחיב אופקים. כל מדינה שגרתי בה עד עכשיו הייתה עולם ומלואו עם יתרונות וחסרונות ומקומות יפים ואנשים מעצבנים. ההשוואה לארץ זה משהו שהייתי עושה בשנים הראשונות, אך עם הזמן הדחף הזה נרגע והבנתי שאפשר להנות הרבה יותר אם פשוט חיים את ההווה, לטוב ולרע. לישראל יש את הצדדים החיוביים והשליליים שלה כמו לכל מדינה, אבל להפוך אותה לקנה מידה... נראה לי מיותר.
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/15/5cace7b8ccb6fa1798b64082b57d0a68.jpg
פוסט מצויין, פתאום לא כזה נוראי לחכות לחילוץ :-)
תמונה על הצד, באסה.
דריש, טוב לראותך
מצבר חדש ופילטר דלק חדש והרכב עובד מצויין.
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/15/beddc28965201df96f083ed7340db51f.jpghttp ://tapatalk.imageshack.com/v2/14/11/15/e8471aff532579e68b49b95a5029063d.jpg
אביעד,
איפה אתה נמצא?
תנסה את צ'יפוטלה, יחסית בריא
וואו, תודה על זה. אוכל מעולה ויחסית באמת סביר לבריאות. :-)
מצטער על ההיעלמות, קצת עסוק עם עבודה ועם שטויות מסביב, כמו הג'יפ המטומטם שלי
בהזמנות הקרובה אתחבר מהמחשב ואעלה תמונות מהמפגש בפומונה, מהטיולים שעשיתי פה ומהטיולים שלי לפירוקיות.
קצת תמונות
תגידו, רק אני פה בארה"ב?
אין סיפורים (שליליים אם אפשר)?
טוב.
הלכו החברים מהארץ ובין היום ל"חג ההודייה" יש כמה ימים, אז אנסה להשלים את החסר..
הערב (שלנו) או מחר נעלה כמה הגיגים - החלק "שלי" של הטיול יעלה מאוחר יותר..
דרך אגב.
למי שדאג, בעקבות הדיווחים האפוקליפטיים על גל הקור וכו'...
פה, בדרום NJ, כפי שהזכרתי בעבר, זו בועה. גם בועת מזג אויר.
נכון, היה קר - מינוס 7 מעלות וכשמוסיפים את מוטיב הרוח (חשוב פה מאוד!!) זה גם הגיע למינוס 15 ופחות. צינורות הגינה קפאו ונסדקו והרבה צמחים לא שרדו את השבוע אבל לא ירד שלג ולא קפאו הכבישים ובד"כ היתה שמש חזקה מאוד - בשמש אפשר היה להיות עם חולצה קצרה אבל אם "נגעה" בך טיפת צל... בררררר.
ואם נגרד את השטח, על מנת להוציא שלילי (כהרגלי) אז ניתן להתלונן שצריך להניע את האוטו (יוצאים בשש וחצי - כמעט חושך) רבע שעה לפני הנסיעה, אחרת קופא לך התחת (חשוב להפעיל את החימום בכיסאות - חובה!!) ואם אתה לא לובש כפפות או מחזיק את ההגה בשרוולים (בגרוטאה שלי אין חימום להגה), יש סיכויי טוב מאוד שתאבד את האצבעות - קפוא!!
ברנרד. אני אצטרף לכתיבה בקרוב... צריך לחבר את המקלדת בעברית
לפני שנמשיך/נתחיל...
בעקבות ה"פ ומיילים שאני מקבל, בקשר לשירשור הזה, למען הסדר הטוב כדאי שנבהיר כמה דברים.. די בסיסיים..
ראשית.
כל השוואה שעושים בין ארה"ב ובין כל מדינה אחרת, אינה במקומה – לא בגלל שארה"ב היא כ"כ טובה ולא בגלל שהיא the greatest country in the worls, כמו שמכנים אותה המקומיים, אלא בגלל העובדה הפשוטה שהיא.. לא כ"כ מדינה.
כמו שבן הזכיר וג'ו אמר לא פעם, כל איזור פה, בארה"ב, הוא שונה מהאחר.
ארה"ב היא לא "מדינה" במובן הרגיל של המילה – היא אוסף של חמישים מדינות שונות זו מזו. לכל מדינה (State) בה יש צביון שונה ומרקם אוכלוסיה שונה ואורח חיים שונה ואפילו מבטא ואוצר מילים שונה.
ארה"ב זו יבשת ובה המון תרבויות.
לבוא ולהגיד שבגרמניה יותר טוב מארה"ב (או כמו מייל שקיבלתי "בברלין יותר טוב מארה"ב..) זה להשוות בין דימונה (או ת"א, אם תרצו) לבין צרפת... מה הקשר?
גרמניה, טובה ככל שתהיה, היא מדינה אחת – ארה"ב היא 50.
יש פה מדינות עשירות ויש עניות ויש מתקדמות ויש פרימיטיביות ובכל אחת מאלה, יש גם מזה וגם מזה.
שנית.
שימו לב לכותרת של השירשור.
אני לא מתכוון לראות את "כמה טוב פה לעומת ישראל" – שלא יובן לא נכון – טוב פה.
נוח פה והחיים קלים יותר (בכל רמה) ואפשר להעלות פה דוגמאות בלי סוף, כמה טוב יותר מאשר בארץ. זה, כמו שכבר הזכרתי, מאוד קל, להראות את הטוב והמגוון וכמה "כדאי" יותר לחיות פה.
זו לא המטרה של השירשור – המטרה להעלות את השוני לעומת מה שאנחנו רגילים אליו (ולא רק ברמת החיים) ואת הניגודים שלפעמים קיימים פה, זה לצד זה, לפעמים באופן אבסורדי ושאינו נתפס אצלינו, ולחפש את הדברים "המעניינים", שלא רואים כשמטיילים ומתיירים אלא רק כשגרים במקום מסויים – ואני בטוח (לחלוטין) שהדברים נכונים לכל מקום אחר ש"זרים" גרים בו.
וזה מוביל לדבר השלישי.
כל הדברים "השליליים" שאני מעלה, הם לא באמת "שליליים". לפחות לא כולם ולא באופן שאני מעלה אותם.
אני, כפי שהזכרתי בתחילה, די סרקסטי וציני ומתאר את הדברים בעוקצנות ושליליות, הרבה (הרבה) יותר מאשר הם באמת – כך גם יותר מעניין, לדעתי.
יש פה דברים מצחיקים ועצובים שמי ש"גדל לתוכם" לא כ"כ רואה אבל בסך הכל "המערכת" כאן עובדת די טוב, כבר יותר ממאתיים שנה – או כמו שחבר טוב שלי (בן יותר משבעים, שאחרי הצבא עבר לארה"ב ולפני שלוש שנים יצא לפנסייה ב.. פלורידה) אומר "אתם (ישראל/ים – י.ב) מנסים לקיים מדינה בסך הכל 60 שנה אבל מנסים ללמד מדינה שכבר עברה הכל במשך יותר ממאתיים, איך לעשות דברים נכון... קצת Humble".
בקיצור חוץ מהשלילי והסרקסטי שאני מעלה, יש פה גם דברים שניתן רק לקנא בהם ואני אעלה כמה (כמו חנות הכלים ש"מצאתי" לפני כמה חודשים – משהו כמו ל.כ. – אבל פי עשרים ויותר..).
דבר רביעי, שוב בעקבות ה"פ שקיבלתי.
נכון.
מעבר לפה (לכל מקום) ב"רילוקיישן" הוא מעבר די מרופד ונוח ופחות מפחיד. זה נותן בסיס נחמד להתחלה אבל .. זהו.
החיים, אחרי מספר חודשים\ זהים לאלה של כל אחד אחר פה. ילדים, עבודה, חשבונות.. רגיל.
זה לא שאתה נמצא באיזו בועה מוגנת. אין לך איך שהם קוראים לזה פה free Pass (מהמונופול) – תאמינו לי לא נעים בכלל להיות פה מפוטר, רילוקיישן או לא. הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים ואם אין לך גרין קארד, יש לך שבועיים שלושה לאסוף את הדברים ולעוף מפה.
יש פה הרבה ישראלים שאינם ברילוקיישן והם עובדים ובעלי עסקים ומתפרנסים לא רע וחיים טוב מאוד.
אני לא מדרג איפה יותר טוב לחיות (בברלין או במלבורן או בארה"ב – וכן מישהו כתב לי את אופציות האלה.. ראו סעיף ראשון למעלה) ולא מציע ולא מעודד להגר מישראל ותעשו לי טובה... אל תשאלו אותי את זה.
ראיתי שיש סדרה של כתבות ב-YNET.. שכל אחד יעשה את השיקולים שלו.
רק לכל אלה ששלחו לי דוגמאות של "למה בא לי לעזוב את הארץ" – פה רצחו כמה נשיאים ויש אנשים נחמדים (בלי מרכאות) שמשווים את אובמה להיטלר ובגרמניה שורפים בתים של טורקים (בלי להוציא את הילדים לפני) ואומרים לי שבריסל טיפל'ה יותר ערבית ויותר מוסלמית מטול כארם ובאוסטרליה לא באמת מדברים אנגלית (ועוד נוסעים הפוך) ובוא נראה אותך מוריד "מוכטה" בסינגפור ובסאו-פאולו ירצחו אותך ברמזור... עשבים שוטים יש בכל מקום..
אחרון.
כתיבה איכותית, תודה על השיתוף. התחושות המועברות פה מחזקות את הרושם שנותר אצלי מתקופה שביליתי לאחרונה בחוף המזרחי. זכור לי ביקור בצפון קרוליינה במהלכו מצאתי את עצמי בעיר כזאת ללא מדרכה ונאלצתי לקחת את האוטו לוול-מארט במרחק 500 מטר, פשוט כי ללכת לשם היה לא בטיחותי. גם הקטע של ה-drive through סיפק שעשועים לרוב למרות שכמעט ולא השתמשתי בו. אגב, בדנקין דונטס יש אחלה אייס טי למי שלא מתחבר לקפה שלהם.
מה שכן, אני מתקשה להבין למה הפוסטים האלה בפורומים תמיד מתעקשים לתת סקירה יחסית ולא אבסולוטית. למה קשה כ"כ לישראלי המצוי פשוט לספר על החיים במקום אחר עם תרבות אחרת, מבלי להיכנס כל הזמן להשוואות עם הפרובינציה המזרח תיכונית ממנה הגיע? במיוחד זה לא ברור לי אצל אנשים אינטליגנטיים כמוך, שמן הסתם כבר ראו קצת עולם ובאופן כללי יודעים לקחת דברים בפרופורציה.
גם אני גדלתי בשכונה גרועה ועם השנים התגלגלתי לנסיבות שאיפשרו לי לטייל ולהרחיב אופקים. כל מדינה שגרתי בה עד עכשיו הייתה עולם ומלואו עם יתרונות וחסרונות ומקומות יפים ואנשים מעצבנים. ההשוואה לארץ זה משהו שהייתי עושה בשנים הראשונות, אך עם הזמן הדחף הזה נרגע והבנתי שאפשר להנות הרבה יותר אם פשוט חיים את ההווה, לטוב ולרע. לישראל יש את הצדדים החיוביים והשליליים שלה כמו לכל מדינה, אבל להפוך אותה לקנה מידה... נראה לי מיותר.
הכל, הכל אני משווה לבית.
הכל אני משווה לרמלה והכל אני משווה למה שאני רגיל אליו בארץ – או כמו ש-SHMBO אומרת "אפשר להוציא את ברנרד מרמלה אבל אי אפשר להוציא את רמלה מברנרד"...
ובנימה רצינית יותר.
ברור שמשווים וברור ש(לעיתים קרובות)אתה "מוריד" את הדברים לרמה שאתה מבין ומכיר. כך קל יותר לעכל את הדברים ואפילו להבין אותם.
במיוחד כשאתה מספר את הדברים לאנשים שלא גרים באותו מקום ולא תמיד מבינים במה מדובר ולא רואים מה קורה "שם" – ואני לא אומר את הדברים, חלילה, מתוך התנשאות. פשוט כשאתה גר (גר - לא מבקר/מתייר/מטייל) במקום אחר, אחרי זמן מה, הפרופורציות שלך משתנות לגמרי וקשה לך להסביר את זה לאחרים, מבלי לפרוט את הדברים למה שהם (ואתה) מכירים.
וחוץ מזה, אני לא מכיר במושג "אבסולוטי" ואיזה איש (חכם ואינטליגנטי כמעט כמוני:cool:) אמר את זה מזמן מזמן..
לספר על החיים במקום אחר, בלי הראייה הצינית הישראלית האופיינית ובלי להשוות ובלי להעביר ביקורת מתנשאת (טוב, הכל יכול להתמצה ב"ישראליות"), זה כמו להקריא בדיחה מדף נייר – כל המידע יהיה שם אבל... לא מצחיק. כמו ערך באנציקלופדיה.
בלי ההשוואה לישראל שלנו, אתה עוד אמריקאי (ויש פה קיבוץ גלויות... שבישראל יכלו רק לחלום עליו (חלום או סיוט, כל אחד יחליט לעצמו)) שנאבק לשרוד.
ההשוואה וההתייחסות לישראל, למה שאני/אתה רגיל אליו, היא מה שנותן את העניין והראייה השונה לעומת כל האחרים שחיים פה – אתה צריך לראות אותם ואת התגובות שלהם (של האמריקאים האותנטיים), כשאני "שם להם מראה" ומספר להם את הדברים "בעיניים ישראליות"... נשפכים, נדהמים, מופתעים ו.. אומרים שישראלים הם אחלה (תרומתי הצנועה לקירוב לבבות..)
אז.. אל תכעס - קטעים פה... ומצחיק פה... וטוב פה... ונוח פה... ו... אחרי ההופעה/הרפתקה הזו, חוזרים הביתה...:)
ואחרי שצחקנו...(תכף) נעבור לחלק האומנותי..
ומי שלא מכיר, שיתבייש!
יש פה מדינות עשירות ויש עניות ויש מתקדמות ויש פרימיטיביות ובכל אחת מאלה, יש גם מזה וגם מזה.
מה זה מדינה פרמיטיבית בשפה הצפון-אמריקאית ?
נבראסקה - ויסלחו לי הנעלבים.. אם יש כאלה..
לפי הסטנדרטים שלי, כמובן:
אזורי ספר גדולים.
מרחקים אדירים בין הישובים.
ישובים בני 20 נפשות (היו גם פחות, כמעט בכל ישוב, בכניסה, יש שלט שמציין "אוכלוסיה" ומספר).
יותר פרות מאנשים.
יותר שדות (תירס) ממה שהעין יכולה לתפוס.
ישובים וחוות ובתים שלידם הישובים הלא מוכרים של הבדואים בנגב, נראים כמו אחוזות פאר (גרים בפחונים ובקרוואנים רקובים).
ליד כל בית יש שבשבת/תחנת רוח למים (קטעים.. בהתחלה אתה לא מאמין שזה אמיתי/אוטנטי).
אין קליטה סלולארית... בכלל (מאות קילומטרים).
לעיר המרכזית במחוז יש... רק רחוב אחד.
אתה יודע, מיכה, פרימיטיבי..
אז בטוח שלכולם (כנראה/כמעט) יש כבלים ואינטרנט וליד כל "בית" כזה יש כמה כלי רכב (שלפחות אחד נראה במצב נסיעה) והדואר מגיע (מדהים הדואר הזה בארה"ב... מדהים!!) אבל... פרימיטיבי..
תוסיף יש מקומות שקווי הטלפון כל כך ארוכים או ישנים שאין אינטרנט בטח לא בקצב שאנחנו רגילים.
לדעתי האישית ברנרד זה לא פרימיטיבי. היימיש זה פרימיטיבי אבל גם לא בדיוק.
זה מבודד ואישית אני קצת מפנטז על חיים כאלה (טרום ילדים, אחרי ילדים אני צריך אינטרקציה חברתית לילדים אחרת יגדלו כמוני חס וחלילה...חחח)
שבשבות מים? אתה באמת חושב שיש שם מוביל ארצי או משהו כזה? יש באר בחצר ומישהו צריך לשאוב את המים מהאדמה, לא? אף אחד לא יניח צנרת באורך של אלפי קילומטרים, בשביל חווה מבודדת. ובצדק. מה גם שכנראה תשלום על המים הם לא משלמים. לדעתי גם על חשמל לא.
אני לא חושב שתמצא מקום פרימיטיבי בארה"ב. אם כן, אז מבחירה וכמו שכתבתי, זה לא באמת פרימיטיבי לדעתי. כי עדיין רפואה ושירותים אחרים קיימים.
כמו שאמרתי - לפי הסטנדרטים שלי.
לא איכפת לי למה ולא מעניין אותי אם יש או אין מוביל ארצי וכמה מבודדת החווה - פרימיטיבי.
ורפואה אולי יש אבל עד שתגיע לרופא... כבר עדיף להמשיך ישר לקברן.
ובארה"ב קל להגיד שהכל מתוך בחירה - בכלל "הבחירה החופשית" כאן היא זכות יסוד קדושה...
בכל מקרה, יש מקומות שהאנשים שם לא יוצאים מהם ולא מתוך בחירה... אין להם ממש ברירה... ניגע בזה בעניין ה"חינוך".
ומיכה.
האמישים בכלל לא פרימטיביים - הם סתם מפגרים (לדעתי המשוחדת והלא פוליטיקלי-קורקט).
הם גרים באזורים מפותחים ועובדים באזורים מפותחים (יש קהילה שלמה שגרה ועובדת בפילי, בשוק האוכל ובעוד מקומות - מבשלים מצויין) אבל מתנתקים... ככה הם מאמינים שצריך... מפגרים.
אני בטוח שבביצות בלואיזיאנה יש קהילות דוברות צרפתית, שלא יודעות שמלחמת האזרחים הסתיימה.
אני בטוח שבביצות בלואיזיאנה יש קהילות דוברות צרפתית, שלא יודעות שמלחמת האזרחים הסתיימה.
פחחח.
אתה מזה נאיבי, שחר...
הם לא יודעים שבכלל היתה מלחמת אזרחים...
כנראה בגלל שאני כרגע ב ground Zero עוד סוג של עידן תמימות שהסתיים (חלקית)
אולי תצחקו אבל לא ברור לי למה אבל הדבר הזה לא נכלל במכות מצרים – השלכת.
בכל ספר טיולים לארה"ב מוזכר הפלא השמיני הזה, לאורך עמק ההדסון, זה שחייבים, אבל חייבים לראות אותו.
האמת, יפה מאוד.
לנסוע לאורך נהר ההדסון, מניו יורק צפונה, ב"עונה", זה אחד הדברים היפים ביותר – הצבעים של היערות פשוט מדהימים... לתיירים ולמבקרים מזדמנים.
לפני שנתיים חבר בא לבקר, במיוחד לטיול לצפון ולראות את השלכת לאורך ההדסון. נסענו מהבית לכיוון איתקה (יפה-יפה) ואיזור אגמי האצבעות –Finger Lakes (פשוט מדהים...עשרות מפלים ממש לצידי הכבישים... מדהים) אבל שלכת לא ראינו בכלל – ההוריקן סנדי, שעבר שבועיים קודם, פשוט גילח את כל העצים ולא היתה שלכת בכלל... בבת-אחת הלכו כל העלים.
למי שגר בצפון מזרח ארה"ב, אין דבר שנוא יותר מהשלכת... "בעונה".
אני מדבר, כמובן, על שוכני הפרברים למיניהם – אלה, המסכנים, עם הבתים הפרטיים והחצרות המטופחות, שגרים באיזורים מיוערים... אלה שגרים בתוך השלכת.
אני לא יכול אפילו לתאר לכם את גודל המסכנות... טונות של עלים שבמהלך כשלושה שבועות פשוט מאמללים את כולם.
השלכת היפיפה הזו סותמת את המרזבים, מכסה את הדשא וחונקת אותו והכי הכי גרוע... מדרבנת את SHMBO להורות לי לנקות את ... כל היופי הזה.
בכל יתר ימות השנה, האיזור שאני גר בו, והבית שלנו במיוחד, פשוט... תענוג.
הבית שלנו נמצא על גבול היער – הגדר האחורית שלנו (חייבים גדר בגלל שיש בריכת שחייה. אם לא, אין גדר בכלל) היא הקו האחרון לפני היער (יער בגודל של כמה עשרות קילומטרים רבועיים.. פרעי לגמרי) – יוצאים מהשער האחורי, הולכים 5 דקות ו... הולכים לאיבוד.
פשוט ג'ונגל.
כמו שאמרתי, בד"כ תענוג.. חיות, שקט (חוץ מרעש הרוח..) ירוק.. עד "העונה"...
אם אצל כל השכנים השלכת עושה שמות בגינה וצריך לנקות ולאסוף את העלים החומים, על בסיס יומי (לפני שיחנקו ויהפכו את הדשא לחום גם כן).. תארו לכם מה זה לגור בקצה היער..
כל בוקר אני בודק את כיוון הרוח – בריזה קטנה מכיוון היער ו.. הלך היום – טונות של עלים מגיעים מהיער.
לפעמים, מיד אחרי שאני גומר לנקות את העלים של העצים שלי, אל-היער מחליט לעשות איזה אפצ'י קטן ו... כאילו לא עשיתי כלום... למות מזה.
לא ברור לי למה לא לקחו את ניקויי השלכת מהחצרות והמרזבים כאחד משלושת העונשים הסיזפיים... פשוט מכה.
במשך כמה שבועות אוספים את העלים ועורמים אותם לאורך הכביש ומחכים למשאיות האיסוף - משאיות עם שואבי אבק ענקיים ששואבים את העלים דרך צינור בקוטר של כמעט מטר...
ומתפללים שהעלים יפלו מהר ונגמור עם זה.
אצלי יש עץ אחד, ימח-שמו, שמסרב להשיר את העלים – כבר כמעט אין עלים בכלל על שאר העצים אבל הנבלה הזה עדיין ירוק.
ושתבינו, זה עץ ענק עם כמה טונות טובות של עלים, שיכסו את כל החצר. והוא עדיין ירוק..
קשה להעלות תמונות פה (הפרוצדורה ממש מעיקה) ולכן לא העלתי הרבה. התמונות פה הם אחרי שכבר פעם אספו את ערימות השלכת. זו כבר "הפעימה" השנייה וצפויות עוד כמה..
קשה לראות את הפרופורציות אבל הערימות הן לאורך עשרות מטרים ויש כאלו בגובה של מעל טויוטה קאמרי...
התמונות למטה צולמו השבוע, כשכבר החלו לנקות את הרחובות. יש רחובות שנשאבו בצד אחד, כפי שניתן לראות.
המשאית שחולפת על פני, היא אחת ממשאיות האיסוף. הנגרר מאחור הוא שואב האבק הענק. כאלה מסתובבות בשכונה בערך 6... לא מצליחות לעמוד בעומס...
התמונות האחרות הן של החצר שלנו.
מתחת לכל החום הזה, מסתתר הדשא - זו שלכת של פחות משבוע, לאחר שניקיתי את החצר בשבוע שלפני.
צילמתי מהגג, משום שלפני שמנקים את החצר, צריך לנקות את המרזבים - גם כמה עשרות טובות של קג' של שלכת. הניקויי מתבצע ע"י מפוח עלים. מטפסים על הגג המשופע (בגובה של קומה שלישית!!), מתקרבים לקצה ועוברים עם המפוח לאורך הגג - המושג "על הקצה" מקבל משמעות.. ממשית. פחד אלוהים (המקסיקנים שעובדים בזה נקשרים בריתמות וכאלה אבל אנחנו, הישראלי, יודעים טוב יותר..).
בקיצור, יש תמונה שרואים מה יש מתחת לעלים (אוספים על הפלסטיק הכחול וגוררים לכביש... ככה כמה עשרות פעמים..:(). ניקיתי את החצר... ללקק את האצבעות.
אחרי יומיים התחיל גשם ו... אני אעלה צילום מהיום (יום ראשון השלושים בנובמבר..).. כאילו לא עשיתי כלום - והעץ המחורבן הזה, שרואים שהוא עדיין ירוק... עדיין לא משיר!
סבל צרוף.
93587
אם לא מנקים את המרזבים... די מהר מרגישים את זה בסלון..
9359093588
93586
זה היער, שמעבר לגדר.. ממש פטר והזאב... אפצ'י קטן ו.. לא רואים אותנו מתחת לעלים שאל היער מעיף עלינו.
עכשיו, אחרי שהעלים נשרו (עד עכשיו היה הכל ירוק וסבוך) אפשר לראות את עדר הצבאים שעושה כל בוקר סיבוב ליד הגדר. אמאות ובמבים מנוקדים ואחריהם הזכרים עם קרניים ענקיות.
93589
הנבלה הזה, מימין - הירוק היפה הזה, לא רוצה להשיר את העלים... זה טונות של עלים.
והבריכה מכוסה לקראת החורף...
93591
הנה - בצד ימין למעלה, זה מה שמסתתר מתחת לעלים, אחרי ניקויי. מצא את ההבדלים.
צילומים רנדומליים ברחובות השכונה... חלק כבר אספו ומתחילים לערום מחדש..
9360293595935949359393592
9359793598935999360093596
93601
משאית + נגרר-שואב, בדרך לעוד לקוח (לא) מרוצה..
לא נותן לי להעלות עוד תמונות...
בכלל, הממשק פה די מייאש אותי..
בכל מקרה, כמה תמונות מהרשת, למי שלא מכיר את תופעת השלכת של צפון אמריקה - יפהפה!! בלי ציניות. פשוט עוצר נשימה.. ובמציאות זה אפילו יותר יפה..
http://www.jeepolog.com/forums/image/jpeg;base64,/9j/4AAQSkZJRgABAQAAAQABAAD/2wCEAAkGBxQTEhUUEBQVFRQUFxgYFhUUFxQUFxgU FxcXFxcaGBcYHCggGBolHBUUITEhJSkrLi4uFx8z ODMsNygtLisBCgoKDg0OGxAQGywkICUsLCwsLCws LCwsLCwsLCwsLCwsLCwsLCwsLCwsLCwsLCwsLCws LCwsLCwsLCwsLCwsLP/AABEIALcBEwMBIgACEQEDEQH/xAAcAAABBQEBAQAAAAAAAAAAAAAFAAEDBAYCBwj/xAA5EAABAwIEBAQFBAIBAwUAAAABAAIRAyEEEjFB BVFhcRMiMoEGkaGxwULR4fAU8VIVYsIjM3KCkv/EABkBAAMBAQEAAAAAAAAAAAAAAAACAwEEBf/EACYRAAICAgIBBAIDAQAAAAAAAAABAhEDIRIxQQQ TIlEyYVKB8BT/2gAMAwEAAhEDEQA/APWkgVzKdAHYSTAp0AOuguQnBQB0E4TBOEGDhdLl dBACSSToAUpSkkg0eUkySAHTJJIASSdJBgyUJwnQ A2VNC6SQBzCULpJAHBalC6SQBxCeE5ShADQlCdJA ChJJNKDR0k0pIAzwxhG6nw2Nn1FZPG43ltqocNxi DffTmFPkU4G/D11mWQocXLxE6K7huIiYJTKVmOFGjDwugULFTknZ iYMJrECoK6BQ7/N5JDHFZZtBNOAhI4rlPm0 qldxhgmxMadUWjVFsJJ1n3fE7RrTd8xopaHxLSMz LY5/sl9yP2N7U/oNp0ApfFmHJglwPafsjWHxDXtzNMgpk0xXFrslCS aUpWijpJpTygBJJpSlBg6dMmlBo5SCaUpQB0kuUp QA6S5lKUAdSmXMpSgDpMmzJsyDDpMU0ppQaOkuZS QB4oMXcybf2T81apeYg207dVUw FF481/wP3KZ7shDtMs2UWi/Is4fGGm8zdv2V2rj9HDogODreJLdJN/ZWK1ItbqT2WWb4NbhuKeWZmFao40vIIWFo4wjsUT 4bxQZoJ2t3W8kLSNm6qUzqs6FDaGMmxMk8lI1xFi nsUuOaXC6gruLb7BSUnLquwQZStWhk6AeKxrTMGZ lD8Risrc3S0SpeK4cNaC2xnfqYQjE1SLG4 nNczgk9nXHI OizRxodBOvyg9EUw3xDUpWa8xyGg7hZGvVIjw7zt rqpg1zDLvKTpebJZ0npjL5LZ6ZwP4rEFtcyRMECT 7rTYLGtqtzMMj 6rx7B1BJkG24MIvhse6mP/TeWgmd7nqmx5pR1LZPL6eL3E9SlKVkuGfFcnLVb/8AYEX6rUh83C64TUlo4ZQcSSUpUcpZk4pJKUqIlN mQBNKYuUOZNnQBNmTZlCXJi5AE dNnUGZLMtAnzpvEUBemzIAn8RMaigLk2dAE/iLnxFBnSzoAn8VJV/ESQB4twnHNFi6CDcRNybIviIeD2P0Cx/w3imVaDg fFbMHaRMX1vujHDuIkxPv76qKWirkVQwsfaQPytF SqZqRt5hZDOI0CYdFxr Pwp B1T5g4zmkc7pEtjSeiq3C5pJLm32iCh VzXy6zXA62uEcbMlp0kj/APVvvCBUg8sJfY03QQdbmP2WuCJ2y9hOKObUbDhp 6ZvZbPh/FAQM24/s9V5ZxOoWvDhrH1N1tOBv8SkHbiO idKjTZZhq0qJ1WQqPC8RDXB2zrdirVN06 yLTZtgbixkdeXYhBatQPplp1/Mo3jqpBO8LP4yqPE2AtJ6qbXy2UU6RPgMKWnvvP3/AGUeJ8xtqJBGo7wiWHxLT5bTa ypcVw4YSWyCdhp2UZYlKVlYZqiR06ovJ7eykpY68 tjS82n/SHvZBF9LfPn0VWlVh5aYiZ9ys9qmMsyaNLRr2D X05LQ/D/AMR G4ZjLHGDJNuoWMJIYfNOinw1QPGUiOvI9FkPjszL Hk9HtOHrte0OYQ4HcaKReY/CXEXYeq7OXOZltFpJ01W64XxplYkNse4 i64ZVLXk5ZYpx7QVSTJSqkhZUxYE8pSgBsg5Lk0g uk8oAi8FMaPVSylKAIfA6rl1AqxKUoAqGi5cGi5X UkAUTSdyXJYeSIJigAdB5JIgkgD5a HqbmzbymfojtBsSOR m30QvBUvCqlrjOVzhPPqi HILyDpEpL0Uo0FBuanzkETyOyG8PBpvJ2sffQohw Q2cD0KbwIcRGoPzlFB i0T6 ot31WdxT/OQ7e88yBIR9r5aP70KGY8Wb0cR80MxAzGYbOwneE c Fh5CAP0j5jUKpQYOUWRDgPlqOHPRFgFWuvCJ4YeU HqhdNp8Qd9EZw9AjfXZJW7GT1RnuNGHE8lnazXOz h17gg7rXceoc9CCsZXpFrj7faFrasGtDNqw4SSIt C0PiNq0wDfTRBP8XPTAMB4MyTq0KTgTyJbyJjv/AGUsXyNkqJ8fhspHLn9UF4nSy aLgwTvGo7i q2FSmHsM63 yy/FaJyCLGB7pmEVoq0 IuZBAt1uD3RXC4/zWaKbgecj6rMOndEadaG5r235nkhwVUHNpmwrYgl oLddT Vd HOK5agdplsQNx FluF48mwOvO5HII1gKLXAlgioHX1h3b5Lzm/bZ6F 4tHqGF47QqPyNf5jsQR7X3RJeV0scWvFgDqZsZH3 ut5wPi/jeV0BwiOoXXh9Spvi zjy mcY8kGElyE66zlHSTJIAdJNKZAHSS5SlADpJpTSg DpMmlKUAOkuZToA Zazx/kPBMjN/CK0GQXE6xA 6Dvyl87lonuCinigXIkaJPBU0PBjds2kR7q7i2wZ HNBOFYlsNifKZMnVaTHU5Ei24SptoGCsO05TP/I6XVLE5nS0XggqakHNqEE ofVVsX6xH9KZC Sd7IM7IjwtozzuhlKtI9490V4YzzLTWF/D331RWi6R7IexqtYeyxhHbIeJCW/26xvEaIzRcSRc9Oa2uMAIWU4rSgzYbyf7ZQl9nQo 6pgkUbkyI6bncK/h8NlghwncDZUmEybiNgfwrnhybmFKM5R7MaTYXoE ZXDdUOIcMztluv4KrVMTlLRrf8Asopg8WHEhxjsJ Vp5aVmRxu6Mt/0wltQOzEi40BEdeSG4Cn62uAImTeLRqt1jMA05iX WO1/kVl I4Qsc1zPS6xJjQ2KliyqXkpPE4/kU8FiQx5N4mJOo5I3Wxz2jMDY6wPvdZ nw15nMYBJIPMTAJjsjODDiwte4OBsLQY1v1S oUW7DDLTi/6L BxUjzX1j36q5WxBa9j2ktI0MkRHbVZbD4kNecoIv pP42V6jjSWgHQGYN1H2mp8oj 58ODPb FcRbWpte3fY6zurkrxvgvEjTrNNy0HN5SdN165hc U2o0OYZB3C9HFk5aZwyjRYlKVylKoIdSmlcylKAO pSlNKaVoHSS5lPKAEkmlKUGiSTJIA ZcnP1NMe1/4V3GOhltoVCs7zSP1Cfor2Ig0Q6R/x66Tf6pBy/gnhsGbOH5WpNWWMHT7LAtq WmRsYWx4fVzMvq26GaiStSBIdyn2KD8YnUdf3H2R AVT4hAnKTp15qvxQeQ7wsQUQ4WqLg/qAPujHD3eaCgeDM5SNIRThVUyC68Zh yDDU0TZdvqQFQoYhQYzERYFLOVIaK2EW1iVV4kwF sRqhWHxrg7WYKv4jF5gDv8ly 7vo7I7izPjBEmNALglO5wEAukDWOatvBe7W2nvr8 lSdQd4ogD/ucLxv8Abmpzmm3ZuPH8U67JHU80FwiO9u6io1TmO jSDaNCrbwYdnBEGQbRHzVOo0Ou2QZE9WndLztUbn jUlXZcGIdB8wMXgW SrYiqHNIJ9iAL9CpOGV6VMnNvqTfeyhx7255A9Rm 2nvOh7JU/lVD3yRR4kYawuiY9MxA2UnDsVAFrTvqljm IA3Qg2i5nr 6jqYfJE6HnYzvI27JotONPs3DBKdljFYVrntcIE sj 6qlVOVzm9LbWupm1HSQI1Gto7K/Ra14hxsDB5ynvj2Y4qTfgGUsUW o7aW/oW4 B/illKk8VSS2ZaBsYiP5WD4rgvDgtktNr3j3CscMqt Iy6Tb23VbSXKJyuFtpnu DxIqMa8WDhMHVSyvJuDceex4JdIYRF9uQk8l6bwz iLa7A9nyOoKvjyqWn2cssbjsuSlKaUpVhB5Slcyl KAOpSlcp5QA6UppSlaaOmTJIA YGOkNkyBf2uib2Q0jYOGt7QRKCYSrIBJ1kcri6PY UZqLsxAdDYJ0jNBU26WylbKmHwxNMgGYMty7rWcG q U9RI681nf/AG2jMW66tMnXWyJcOxTQ4EGQbWSKdjNUEIh/Wfumxglh2JH2VTiPEBJ21E9VFhMeIDXXk3PT91Gf qVF9DKFnOGIDAQRY3B2VnCYiHOU1XCNglo2vyIG/QqlhRnPlsdCFSORONjTxuLNBh60CQocXUJuNlUoV TSOUmx0O0KxnzeYackrlZnFlWpVMjZW6NTNadPso cVQkjlqoMI9wMC8qEkUjaCbzBIMdD7c0PZxMeIWw AW2Pyt91ziahkuMzoRqFWxDgW2tvylQlC1Z24ZSr XSCldxLRkIB1vcERe3NVm1hOYO2gjeOccuiHsrhw LfNI0NoEnnuuGUQ0kOILoF2zodBfdJx1QmbcrCGN DXNGSA9xAI6c0hgxHmfMdEPoYVzJe4lxiCJHOxkb QpaWPl0HKY3NxG1uaSTl1HoVSj3RfFIAS7a4cN/2TU6YqNzOMzr2HLkU73WBb6uRgC6jZjgGFwb/APKLRNvmtjJvrsq8tbZUxmF8OoI9JiJ1Cs4glsQI DthrPNKswuaYIMiW 3TmqppvcNHkjl6f5XQ9on SZcxFLPScHSMu8fU9EEwNQDXmLGfmD EYp1C5kEidPbdS8IwNMnM4an0zadiAiOVQg0ycIP JJJeCvh6pBIDQR2ueV9lrPg7i/hvGawdZ0adEAr04nb9uietRytZl/MEp1NWmjZY2k0z2UHklKynwVxxtRnhOPmb6Z0jkP utUvQhLkrPOnBxdMUpSkmTCjylKYppQYOSnBXMpp QadykuJSQB8tUcMcrxBDmkOje3 itTSGan6dgBI/G4WZ4djnFxnQxf6fujVOuWOE1Z0gG4jf8Lj9UpNK vB04qGx1PKA1s5XSTOg6T32Q7BYmIzbdUV4gx1Rm TM3ITmzTJ7D Vn6gLTB3Av8A3dZik3Cn2ZkjTsKNxAII116qVjy6 wmW2JPW6GUKoB0kFWKbwdSZ1O/RJKBkWaPh2PdmDXgZTYjSPmunYR3jEsIDD1i oQmk8kGACZEHdXDXmQTcbHbtyUFcboupOUKD9GsA 0eILgamNTqoG4oONthp1QDFcQJiCbCADPsrvDASM w65tLnsljyh8mykIqWmGMS5uUlocfr3V3A8Na0S9 xJI0ECAefNCsDiSSBBgEohTc0uOVzpOx35ey582W bXFaOmEEmWa3CAfRGWJh0zKEcVwoYzMGgAGLXt1R qhiBMSeXuoOJ0PEbDTFyTOmUdOqlizSbqRRpU0YW pY5yS0AkhkG4GkypaONL3BxDtgTPlHbkjmIYx7CH Q3KCGk/tyQ/B8OLWuaD6xBJC9DnGS2cM4yi6TJKVS5gk2gj7Ki9 zRLQLti4 5U9OmaZDZl25T4mmHuBBMtscoi2l amqT/RJ2lbJaGKkBrtdbWn3Kmw BqNaZa4tIkgDbuo6GEAM3JkZbac0aw LgHPJnfobKc5cdxOjEotXJg9gcYDeUkaSO/NdUeKZIGW3XvGui5xeIHiuLfTA6SSoK4L2wN9j E9qSSaGcHxbi ixxB4yHQZv1AC7dzbsoOH4trBAku5jQKxgqjcuWo NbXVU8ObTeHB0tMyIv1/C2LjTizW5pKa/s0OFxTXAGxcND31kLvFkOkPEC0ZUFpYkU4y l3M3nYK14x9X6dzey5qknZX3kzvg1Q0sQL2Ltp0K 9Wdj6YMFwmJ1C8fBp5vIXZpJA2157Ipg8aS2480E dV6MPUOC0cebGpuz1MPBEg2O6UrzF/GHENYH6EXvotrwHizarQ0nzAan9XZdWPOpPZyTxO IYlJJKV0EhpSTFJADymSTIA XOFGCLaG/cG33Ryx0uBbkQUFwNOM3zHYhHqdPO0Rr/4237rl9R1Z043R1IYYIEOjMBe9wJ72QHGNcaha6B B3OgOhHNaEYRziCWkEfK2gg/lD6/CHhxeXA7DNbX7woYskVeymRNrRQ/xX5wG/MaX0lTERZxLSJ fdT0K7xdrQRJEbnqrGJiq0tf5XDpfT/Sdzd76JKivhK8RAkg33siGKoeUvFi4iTe89OfZB8 E4SGj1TqSYWwpU21GCm4tJHpc3aFHM Ds6sGLnozJpEWMA9ZGh7dlfo0nCxd3IJEGJ2XGIe 6jmFnBu9pA6 66w LL2kgjcDSDO34WybaGilF/sLYSs8tBABy6SQCZ3V7CF2YFtyWxB2OqBVMSKUAO m3pO7o1HTb3RGnjWkC oveLT9VxZIOrRRZNhui6HXEuIk2sJ 6tNfm0JG02uOQlUGVgRIBJMARy68lapDKT qNhBMdGrjf2dcVfYF4phIc5rIJBO2v7IY i/mWu6784CM/5edzg4ATpYNJ20VLEYZ2lzfYeYd13wndWck4JSdF d7DF4J2PL57JOwxHmb6f1Hv91LFQSH03GNYBNuZU eYBrQBLTIBHXULGzmyN0kyOv/wAm3I2H3jf2U1Rzo8WTMaAjKB2V6hwwAA5gDFgZ3/Kr0aVT1FoYdwdIBi45GFimmtBwaQNx2KMN1AI817 TrPzXODe83tANtz/pX/wDFc17gGNykkgmSNdAY i4qUsj/ADBwsQeWkwrKUWqRTGnfZcoYEl0yGtidj9FDxCk0 hrgbNnM0H1A6HombIc50wIAA20n5lQYjFNBLCBBA N79weqilJzHyKKQ0tcLugCCNv991cwdQAOGoOs2E HkgtB4vN/wC2VvB4hrfKSHTtqZ6BXyQ0JzUfBdLmCAwXaIzSY I7LvxHEA/PooG1WC7QGjdrhdysNxLXAx6oMDprEaKFsTmpE1I tDgTrzBVvhuNIrAZi0NOp sIPRxLSARsYMDf8ACusrkwWtzETLYk9StuSexnHw etYXFNqNDm6H5qaV59wDjXmbfLtEyIOoW5w Ia8S02XrYM6mqfZxZMbjssSkuJSzLoJHaZcykgD5 hpsAAgm7R7e /wDCMcLxZY4AR6dXCRAWaw77tvqIRbCOBIDtIn5/yoZVcWjoT3o0hxUgnSYIvHdRNxD3McfUL9xsYUDM O0tIMgCNDvt7KjiXOpNyh0scddj3Gq82GNPospfH YzaYgCTMnSCrjsGWHODJDfMDtfnuqdDEAEZRJuqe IxDnWDjYxGkhdHGTf6Ickg/hm0nD0gXGmus69yp I02sY19FwafS6 p10 YQGlhoGamZ1kXn3MotgKoI8MsE2N7iVGcXF3dotj yNaKVV5M7FwgzCG4F0FkX8w8u0gmY S1dPhwzuc4EMn0yRlMX9lPUp02gFoAI9DiBYn7o/6YpUU4OS5FLFYZ76lPMwZCLuaBMcjNxsphwdxgh0 RJmNLWjmNVNhnNeAXOuDZugKarjnE5fSByNv3UPc n0vA2is7D16TTqRaCw5jm0MjlN/dT1cR4bA94JqWBIN5nbkIVxuONiPTuQDqNVWdwcE A JIdJuLk7Re0IU0/y0VhfSIm49otqeuv82RJ9cATrvv7LOVvEo1IdADt 4BntyU1aqYGukSNxsieFOqMWVrT7NDh If8AcSdz/HJRF7fEzZGwQ3XSecIRgTBBBB/5A26ivjiE3gwdtdbDtspSx8XSKKSkvkFKzA67Lxq NB3Cp4wOlswQDF/qm4bjCakGINo1/uiIVMD5TLgZ9J5OUa4Spg4WrRA2rO m2iixzQW b1C7ZGa/wAtCqrKFQOIAvqeo6H2CIYZ4NiPMNp klOvg7Fj9GawWIdBbUBB3Dr/ANK54rTJp5/1NseeXZT4hkV3Zg52bQzy7lPUYH5qd5Nxt79e3Rd k1JEnBtNMo4DEAy0xDrG2n8oiSwMPlbpYubOljJ2 7qi7AupwCczXNmQ2BrCu8KeWtk YmW87c4WZH5XRLFyupFLE1MrSGkEWII qn4dXBNzJO947yNFIazMzoY0iLmCJ2091docFAaX B UkywC/lH5SOUejfZfaAzX1A14Ls30PLYX1RLhVaoL1N40I noomvkEFoLmjnBPNLB4tt2wRrNyeqaTco1RNZN7C FKuGP0gTbaNUb4fxi4DHXEGFlMU5tntJI99 c6bqfhtQMcCNefRScNWuyqmlKj1DhXFC61T5m0Iu F5xRxgdLTC2nA8VnpDMfM2QRb20Xb6L1Ll8Jk/VYFH5RCaS5lMvQOI V8MdCNrfOyKttVjkAO4SSSz6Kphqi45JA2 gMIVxiBBO8AD90kl52L86NvRTotMzrPVLw3NdBgn n8J0l13tGUEcDXLSSWgzFj9UTo4oOdZgGYZRzEdU yS5ckVtlIMLYp7i05SYbHfUXlD6WIacodLmySJtB 5pJLlxxXE6W6RHjabm1PJA6G87z0TV6joAIAcdwA ICSSdO0g8E CEl1L9TRIiwI6qzhiWFpPOBvCSSnNbr/dDLo44phPEph8 kkxyBtZBMzs4pz5W3JFtUklXA9NfRT1UUpJ/YRq0w1upDmuBkfqBsO1kn4p7mOAaGyHTptY/VJJaknFMjbUqLmDp FSmbgXG3L5qxS4gDTmSAJI373TJLnaUlb yrk0qRZomWjNvcGbgq1RoNLiJNz8iEklzydWXxJP srY kGEEiZMZtL7WQarXyuIPqYYm iZJdXp3a39HLmk1NpHNfEOebmf7P7LqkC1pywN9k ySu1qjbZY4Zi73gnaRvzRCo4VJmwcInlGqSS58iq QnOV0Bq/D8sEOcb6nY7KyaIiWO8wPKBfWUklZTbVk2tlY1CK pBAExbbqpaDcsdDr7pJJponD8guyq4GRFtf8Aan/6o5nMXAtvNwkkuaCXI9FtqBpKPxI8NAtYcj 6SSST38n8mdSwY2vxR//Z 400 × 267 - nytours.us
(http://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fs3.amazonaws. com%2Fproduction.reserve123%2Fimages%2Fp roduct%2F5405-3.jpg&imgrefurl=http%3A%2F%2Fwww.nytours.us%2F offer%2F5405%2FHudson-River-Valley-Fall-Foliage-Van-Tour-from-New-York-City&h=267&w=400&tbnid=vWnZPcXns8gTeM%3A&zoom=1&docid=cmPex5_9trmE4M&ei=mIJ7VM2RHrO1sQTsnIKgBw&tbm=isch&client=firefox-a&ved=0CCAQMygEMAQ&iact=rc&uact=3&dur=760&page=1&start=0&ndsp=20)
(http://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fs3.amazonaws. com%2Fproduction.reserve123%2Fimages%2Fp roduct%2F5405-3.jpg&imgrefurl=http%3A%2F%2Fwww.nytours.us%2F offer%2F5405%2FHudson-River-Valley-Fall-Foliage-Van-Tour-from-New-York-City&h=267&w=400&tbnid=vWnZPcXns8gTeM%3A&zoom=1&docid=cmPex5_9trmE4M&ei=mIJ7VM2RHrO1sQTsnIKgBw&tbm=isch&client=firefox-a&ved=0CCAQMygEMAQ&iact=rc&uact=3&dur=557&page=1&start=0&ndsp=20)
(http://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fhudsonvalleyh arpist.webs.com%2FIMG_1184-650.jpg&imgrefurl=http%3A%2F%2Fwww.hudsonvalleyh arpist.com%2Fapps%2Fblog%2Fshow%2F889542 1-gorgeous-garrison-&h=600&w=800&tbnid=rG0cVya2JCuzpM%3A&zoom=1&docid=UWcBo8d2DEua-M&ei=mIJ7VM2RHrO1sQTsnIKgBw&tbm=isch&client=firefox-a&ved=0CB4QMygCMAI&iact=rc&uact=3&dur=4792&page=1&start=0&ndsp=20)
(http://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fwww.herdailym use.com%2FImages%2FBlog%2FRedFallRoad.jp g&imgrefurl=http%3A%2F%2Fwww.proz.com%2Ffo rum%2Fchinese%2F273464-%25E7%25A7%258B%25E7%25BB%25AD%25E6%2598 %25A5%25E8%2589%25B2%25EF%25BC%258C%25E5 %258F%25B6%25E5%258F%25B6%25E5%25A6%2582 %25E8%258A%25B1-page3.html&h=333&w=500&tbnid=akfh6tGOX-oEyM%3A&zoom=1&docid=7FXQRhVrjm-mFM&ei=mIJ7VM2RHrO1sQTsnIKgBw&tbm=isch&client=firefox-a&ved=0CC4QMygSMBI&iact=rc&uact=3&dur=1572&page=1&start=0&ndsp=20)
טוב..
אולי מישהו יכול להסביר לי איך, בצורה פשוטה ומהירה, אני מעלה פה תמונות מהרשת?
לא מהמחשב שלי - ישר מהרשת - אני מקבל הודעה שיש יותר מידי מילים... מעצבן.
לא מספיק שכל תמונה שאני מעלה לשרת, צריך קודם לכווץ עכשיו זה...
אני מעלה את הלינק, עם תמונות השלכת שרצתי להעלות מהן.
שווה.
https://www.google.com/search?q=%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%AA+%D7%91 %D7%94%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F&client=firefox-a&hs=9GD&rls=org.mozilla:en-US:official&channel=sb&gbv=2&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ei=XIJ7VMKgHu21sQTjtIGoDQ&ved=0CAgQ_AUoAQ&biw=1280&bih=900#rls=org.mozilla:en-US:official&channel=sb&gbv=2&tbm=isch&q=fall+leaves+on+the+hudson+valley&spell=1&imgdii=_
אני מקטין את התמונות ל 250k שזה הגודל המומלץ באתר. מעלה לגלריה באתר. אחרי שהן שם, מעתיק את הלינק שלהן ומשבץ בהודעה.
מתוך tapatalk הן עולות גם ישירות מהגלריה של הטלפון.
יצאי להיות בשלכת בבלו רידג, והיא מהמרהיבות, יחד עם מסלול הנסיעה (כביש) המהנה לא פחות (על אופנוע).
מוני אורבך
01-12-14, 08:11
הדרך הקצרה הפשוטה והמהירה ביותר היא לעלות לדרופבוקס ולהעתיק קישורים לפוסט.
נכון לא רואים מיד את התמונות, אבל לחיצה על הלינק וזה נפתח במלא הדרו.
והיתרון הגדול שלא צריך לכווץ את התמונה ולקבל איזה ציקמוק עלוב.
אגב עכשיו שכנעת אותי סופית, חרא כל הארצות הברית הזו.
אז מה אם הדלק זול (אבל הבריאות יקרה), אם יש לך מכל סחורות העולם במרחק הקלקה ובחצי מחיר מהארץ..
השלכת הזו פשוט אסון טבע איום ונורא, לא להתקרב אפילו לא עם מקל באורך שלוש מטר.
כבר פיגוע טרור עדיף בהרבה, זבנג וגמרנו, ולא כל העינוי הסיני הזה...
boaz avrahami
01-12-14, 08:34
הדרך הקלה והמהירה היא מהאייפון עם טאפטוק
הדרך הקלה והמהירה היא מהאייפון עם טאפטוק
הנה.
התחלנו... שוב:)
גם באנדרואיד
עזוב, תומר.
אין שם אף אחד בבית...:)
עידו לוריה
01-12-14, 17:24
ברנרד מספיק גפרור אחד וכול השכונה מסודרת .
עידו
boaz avrahami
01-12-14, 18:13
גם באנדרואיד
מי זה אנדרואיד?
מי זה אנדרואיד?
מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בטלפונים חכמים...
boaz avrahami
01-12-14, 18:49
אם זה לא אפל אז הם לא באמת חכמים
בועז , בוא ניקח את זה לט'רד אחר ונשחרר לברנרד את שלו לרווחה...
...
אגב עכשיו שכנעת אותי סופית, חרא כל הארצות הברית הזו.
אז מה אם הדלק זול (אבל הבריאות יקרה), אם יש לך מכל סחורות העולם במרחק הקלקה ובחצי מחיר מהארץ..
השלכת הזו פשוט אסון טבע איום ונורא, לא להתקרב אפילו לא עם מקל באורך שלוש מטר.
כבר פיגוע טרור עדיף בהרבה, זבנג וגמרנו, ולא כל העינוי הסיני הזה...
ציני, אה?
אתה, מוני... אתה איש רעעע... זה מה שאתה.
טיפה סימפטיה אין לך, לסבל של זולתך... אין הבנה בכלל למצוקות, שאתה עצמך לא חווה.
פשוט איש רע.
אתה כנראה מפספס עוד מקרי סבל שאני מעלה פה באתר - אולי כלאלה שיהיו קצת יותר קרובים לליבך ויצליחו, אולי, לעורר הזדהות.
אז אני אצטט פה משהו (שלי) משירשור בנושא מחירי הדלק...
אחרי שתקרא, תוסיף את חוסר הוודאות הנוראי הזה והמתח של "מה יהיה מחר" לשלכת (שלא מפסיקה לרגע... היא תמיד שם ברקע.. גם בקיץ.. גם בחורף... תמיד!!) ותראה שהחיים פה לא כ"כ פשוטים...
ככה זה יהודים/ישראלים - רק תלונות...
מישהו חשב אולי, שהאיזון הזה, של מיסים-שער דולר-מחיר חבית נועד על מנת לבסס יציבות ולמנוע תנודות קיצוניות?
הנה, תראו מה הולך פה, בגולה - קטסטרופה!!
אתה לא יודע מה לעשות פשוט - תוקפים אותך מכל הכיוונים!!!
כל יום ולפעמים אפילו פעמיים ביום, מחיר הדלק פה משתנה. לא צוחק. כל יום מחיר משתנה.
אתה לא יודע אם "התחנה הזולה "שלך" היום, תהיה הזולה מחר - אפשר למות מזה.
כאילו, יכול להיות שתשלם יותר מחר ותפסיד את המחיר הזול, שבדיוק עבר לתחנה בצד השני של הכביש.
רק לפני שלושה חודשים, מחיר הדלק פה היה קרוב לארבעה דולרים לגלון - עכשיו פחות משניים וחצי דולר לגלון!!
אתה לא יכול לתכנן קדימה את ההוצאות שלך ולא יודע מה יקרה מחר.
ואתם מתלוננים שהמנהלים בארץ שומרים על יציבות... שום דבר לא יספק אתכם, אה? רק תלונות...:rolleyes:
אני, שכתבתי את זה, קורא וכמעט בוכה... כל כך עצוב...
ועוד לא העלתי את נושא ה"חינוך" פה - שחיטה!
יעלה הערב או מחר..
בועז , בוא ניקח את זה לט'רד אחר ונשחרר לברנרד את שלו לרווחה...
יש מקום לכולם... זה, פה, אוף טופיק...:rolleyes:
ברנרד מספיק גפרור אחד וכול השכונה מסודרת .
עידו
לא מצחיק.
שמע סיפור, על המפגרים האלה...
סיפור אמיתי לגמרי!!
אם תסתכל טוב, תוכל לראות באחת התמונות איזו מין חבית פיצפונת מעוצבת כזו, עם כמה גזרי עצים בפנים.
זה פטנט כזה שנקרא Fire Pit - זה מין דבר כזה (עם מכסה רשת כמובן, נגד גיצים) שהאמריקאים עושים בו מדורות ולא רק בל"ג בעומר. האמת, רעיון נחמד מאוד שאימצתי מיד כשראיתי - יושבים בלילה בחצר, בחושך, עם מדורה ובירה ובוטנים ושומעים את כל קולות היער ומדמיינים שאתה בטיול... אשכרה נחמד...
נחזור לסיפור.
שנה שעברה, החורף הראשון בבית שלנו (שנה קודם היינו בבית שכור) ואני עדיין מלא מרץ ואוסף את השלכת...
אחרי כמה וכמה נאגלות, אני חושב לעצמי "למה שלא נשים את העלים בחבית ו.. נשרוף אותם" - רעיון אדיר ועובד מעולה.. באחריות.
אמממה - עושה המון עשן.
עכשיו, הסבר קצר.. חייבים.
האמריקאים האלה משועממים פחד ועם הצורך שלהם להתנדב ולעזור ולחפש ריגושים (הם לא עושים צבא, שמאזן להם את הריגוש), הם מצאו דרך נהדרת לשלב את כל הגישעפט הזה - התנדבות לתחנות כיבויי.
שתבינו - פה כבאי (לוחם אש, אעלק) זו... פנטזיה של כולם. הנשים רוצות לז#$ן אותם (יש לוחות שנה של כבאים מעורטלים... אשכרה) והגברים... נו, טוף... גם.
בקיצור, כולם רוצים להיות כבאים ויש תחנות כיבויי שמבוססות לגמרי על מתנדבים (יש מבחני קבלה ... אל תשאלו..). הם גם מקבלים ציוד סוג "א" - בלי צחוק - כל רכב הוא מהדגם החדש ביותר, הכל מצוחצח ומבריק ומליון פנסים וכשהם יוצאים לקריאה... כולם מפנים את הדרך..
נחזור לסיפור.
אני מדליק את העלים וחוזר לעבודת האיסוף.
תוך עשר דקות אני שומע סירנות ברחוב (אני אעלה אח"כ תמונה לווין של הרחוב שלי, שתבינו - אף אחד לא מגיע לשם, אם הוא לא גר שם או שהוא לא דוור/שליח - אפילו לאיבוד לא הולכים לשם, לרחוב שלי... שקט ושלו כמו בית קברות יהודי שבנו עליו כביש מהיר.. אחרי הפרעות של הדתיים).
אני חושב לעצמי שהנה קורה משהו מעניין וממהר לזרוק עוד נאגלה לחביתונת והולך לכיוון החזית.
אני לא מספיק להגיע לשער ואני רואה קסדה של כבאי וגרזן חילוץ מציצים לי מעל גדר העץ...
אז, תוך כדי המשך ההליכה, התלחתי לחשוש והגנבתי מבט לחבית, שבדיוק מלאתי שוב בעלים...
השער "נפרץ" וכבאי משולהב מזהיר אותי לזוז, משום שיש "אש"...
תוך חלקיק שנייה הוא קולט מה קורה והוא ואני מביטים זה בזה.. אני בפחד (הוא עדיין עם הגרזן הענק הזה, בעמידת מוצא שזכורה לי משיעורי אומנויות הלחימה..) והוא... מתחיל לצחוק...
הקיביצר.
שכן (רחוק) הריח עשן וחשב שבגלל שעדיין לא כ"כ קר ועדיין לא מדליקים את האח בבתים והריח מכיוון היער (הכיוון של הבית שלי) התקשר ל-911 ודיווח על "ריח של שריפה"..
הגיעו שתיי משאיות כיבויי (אחת עם סולם לגורדי שחקים, כשהבניין הגבוה ביותר ברדיוס של 30 מייל הוא בן שלוש קומות.. טוב. אולי 5), שתי ניידות משטרה, שתי ניידות טיפול נמרץ (אין פה "סתם" אמבולנסים), כולם מדוגמים ללוחמת אב"כ ובכבישים ליד אתה שומע עוד סירנות והבחור ביקש סליחה לשנייה (לא מנומס להפנות את הגב..) ומיהר לבטל את המסוקים...
וכל זה כלום לעומת השטיפה שקיבלתי מ-SHMBO, שהיתה צריכה להסביר לשוטרים (נכנסו לקחת פרטים ולמלא... דוחות) שהיא מצטערת אבל אני גבולי ולכן לא הסכימו לאשפז אותי במחלקה הסגורה ואם אפשר לקחת אותי איתם, היא תשמח ושכל דו"ח שהם רושמים יהיה על שמי בלבד (אין לנו אותו שם משפחה אז היא תוכל להכחיש כל קשר..)...
בסופו של דבר זה נגמר בצחוקים (אמרתי לך, משעמם להם), ביקשו סליחה שהטרידו אותי ושכנראה מדובר באי הבנה ולשים לב שהעלים קצת רטובים ומעלים עשן... SHMBO לא הסכימה שאמשיך לשרוף.. לא יודע למה...
לכן, עידו.
לא מצחיק...
ברנרד ... חייב לומר לך שמכאן זה נשמע דיי מצחיק .... ;)
עידו לוריה
01-12-14, 20:00
אז פעם הבאה תנסה עם מצית ... ותחכה להם עם בירות .
עידו
כמה תמונות של האיזור - הועתקו מ- Google Maps.
באדום - הבית שלנו.
בכחול, האגמים הפרטיים של השכונה.
אנחנו גרים במחוז קמדן.
מעבר לגדר שלי, זאת אומרת כל היער מימין, זה מחוז אחר ברלינגטון..
93656
93657
93658
טוב..
אולי מישהו יכול להסביר לי איך, בצורה פשוטה ומהירה, אני מעלה פה תמונות מהרשת?
לא מהמחשב שלי - ישר מהרשת - אני מקבל הודעה שיש יותר מידי מילים... מעצבן.
לא מספיק שכל תמונה שאני מעלה לשרת, צריך קודם לכווץ עכשיו זה...
פשוט - אתה צריך קישור לתמונה ברשת (קישור שבסופו JPG או PNG וכו'.
לוחצים על הכפתור עם ציור התמונה (שלישי משמאל בשורת הכפתורים המופיעה בעת כתיבת תגובה מהירה) ובחלון שנפתח, בלשונית From Url מדביקים את הכתובת ומאשרים (אם התמונה דבולה מדי תקבל הודעה).
למשל אחת מהתמונות בקישור שנתת קודם:
93660
ארז גור
תודה.
כבר הסבירו לאהבל בה"פ, איפה טעה...
יש מקום לכולם... זה, פה, אוף טופיק...:rolleyes:
לא מצחיק.
שמע סיפור, על המפגרים האלה...
סיפור אמיתי לגמרי!!
אם תסתכל טוב, תוכל לראות באחת התמונות איזו מין חבית פיצפונת מעוצבת כזו, עם כמה גזרי עצים בפנים.
זה פטנט כזה שנקרא Fire Pit - זה מין דבר כזה (עם מכסה רשת כמובן, נגד גיצים) שהאמריקאים עושים בו מדורות ולא רק בל"ג בעומר. האמת, רעיון נחמד מאוד שאימצתי מיד כשראיתי - יושבים בלילה בחצר, בחושך, עם מדורה ובירה ובוטנים ושומעים את כל קולות היער ומדמיינים שאתה בטיול... אשכרה נחמד...
נחזור לסיפור.
שנה שעברה, החורף הראשון בבית שלנו (שנה קודם היינו בבית שכור) ואני עדיין מלא מרץ ואוסף את השלכת...
אחרי כמה וכמה נאגלות, אני חושב לעצמי "למה שלא נשים את העלים בחבית ו.. נשרוף אותם" - רעיון אדיר ועובד מעולה.. באחריות.
אמממה - עושה המון עשן.
עכשיו, הסבר קצר.. חייבים.
האמריקאים האלה משועממים פחד ועם הצורך שלהם להתנדב ולעזור ולחפש ריגושים (הם לא עושים צבא, שמאזן להם את הריגוש), הם מצאו דרך נהדרת לשלב את כל הגישעפט הזה - התנדבות לתחנות כיבויי.
שתבינו - פה כבאי (לוחם אש, אעלק) זו... פנטזיה של כולם. הנשים רוצות לז#$ן אותם (יש לוחות שנה של כבאים מעורטלים... אשכרה) והגברים... נו, טוף... גם.
בקיצור, כולם רוצים להיות כבאים ויש תחנות כיבויי שמבוססות לגמרי על מתנדבים (יש מבחני קבלה ... אל תשאלו..). הם גם מקבלים ציוד סוג "א" - בלי צחוק - כל רכב הוא מהדגם החדש ביותר, הכל מצוחצח ומבריק ומליון פנסים וכשהם יוצאים לקריאה... כולם מפנים את הדרך..
נחזור לסיפור.
אני מדליק את העלים וחוזר לעבודת האיסוף.
תוך עשר דקות אני שומע סירנות ברחוב (אני אעלה אח"כ תמונה לווין של הרחוב שלי, שתבינו - אף אחד לא מגיע לשם, אם הוא לא גר שם או שהוא לא דוור/שליח - אפילו לאיבוד לא הולכים לשם, לרחוב שלי... שקט ושלו כמו בית קברות יהודי שבנו עליו כביש מהיר.. אחרי הפרעות של הדתיים).
אני חושב לעצמי שהנה קורה משהו מעניין וממהר לזרוק עוד נאגלה לחביתונת והולך לכיוון החזית.
אני לא מספיק להגיע לשער ואני רואה קסדה של כבאי וגרזן חילוץ מציצים לי מעל גדר העץ...
אז, תוך כדי המשך ההליכה, התלחתי לחשוש והגנבתי מבט לחבית, שבדיוק מלאתי שוב בעלים...
השער "נפרץ" וכבאי משולהב מזהיר אותי לזוז, משום שיש "אש"...
תוך חלקיק שנייה הוא קולט מה קורה והוא ואני מביטים זה בזה.. אני בפחד (הוא עדיין עם הגרזן הענק הזה, בעמידת מוצא שזכורה לי משיעורי אומנויות הלחימה..) והוא... מתחיל לצחוק...
הקיביצר.
שכן (רחוק) הריח עשן וחשב שבגלל שעדיין לא כ"כ קר ועדיין לא מדליקים את האח בבתים והריח מכיוון היער (הכיוון של הבית שלי) התקשר ל-911 ודיווח על "ריח של שריפה"..
הגיעו שתיי משאיות כיבויי (אחת עם סולם לגורדי שחקים, כשהבניין הגבוה ביותר ברדיוס של 30 מייל הוא בן שלוש קומות.. טוב. אולי 5), שתי ניידות משטרה, שתי ניידות טיפול נמרץ (אין פה "סתם" אמבולנסים), כולם מדוגמים ללוחמת אב"כ ובכבישים ליד אתה שומע עוד סירנות והבחור ביקש סליחה לשנייה (לא מנומס להפנות את הגב..) ומיהר לבטל את המסוקים...
וכל זה כלום לעומת השטיפה שקיבלתי מ-SHMBO, שהיתה צריכה להסביר לשוטרים (נכנסו לקחת פרטים ולמלא... דוחות) שהיא מצטערת אבל אני גבולי ולכן לא הסכימו לאשפז אותי במחלקה הסגורה ואם אפשר לקחת אותי איתם, היא תשמח ושכל דו"ח שהם רושמים יהיה על שמי בלבד (אין לנו אותו שם משפחה אז היא תוכל להכחיש כל קשר..)...
בסופו של דבר זה נגמר בצחוקים (אמרתי לך, משעמם להם), ביקשו סליחה שהטרידו אותי ושכנראה מדובר באי הבנה ולשים לב שהעלים קצת רטובים ומעלים עשן... SHMBO לא הסכימה שאמשיך לשרוף.. לא יודע למה...
לכן, עידו.
לא מצחיק...
יזראלסקי פרימיטיבסקי
יש לך יותר מזל משכל
לכול עיר נורמלית יש חוקים נגד שרפת אשפה ובצדק, יכולתה לקבל קנס לא קטן ועוד חיוב על הזמן של המכבה אש, משטרה והאמבולנסים.
תפסיק לעשות שטויות ותלמד את החוקים המקומיים, זה לא קשה.
להגיב לשרשור שלך....
מוני זה פולני-רומני מהסוג הגרוע ביותר.
ניו ג'רזי זה לא ארה'ב, זה סוג של מדינת עולם שלישי וחוץ מזה אתה לא גר בניו' ג'רזי אלא בסוג של גטו, אולי מפואר אבל גטו לכול דבר.
ולסיים, נקודת המבט שלך די משעשעת, סוג של IVAN מהכפר בעיר הגדולה
יזראלסקי פרימיטיבסקי
יש לך יותר מזל משכל
לכול עיר נורמלית יש חוקים נגד שרפת אשפה ובצדק, יכולתה לקבל קנס לא קטן ועוד חיוב על הזמן של המכבה אש, משטרה והאמבולנסים.
תפסיק לעשות שטויות ותלמד את החוקים המקומיים, זה לא קשה.
להגיב לשרשור שלך....
מוני זה פולני-רומני מהסוג הגרוע ביותר.
ניו ג'רזי זה לא ארה'ב, זה סוג של מדינת עולם שלישי וחוץ מזה אתה לא גר בניו' ג'רזי אלא בסוג של גטו, אולי מפואר אבל גטו לכול דבר.
ולסיים, נקודת המבט שלך די משעשעת, סוג של IVAN מהכפר בעיר הגדולה
אדוני הנכבד,
שלא תחשוב שתחמוק תחת הרדאר בקלות כזאת,
הסיפורים של ברנרד מספקים לא מעט חיוכים וצחקוקים פה בשעות הקשות של קריאת השרשור,
אבל אני בטוח שהסיפורים הדרומיים שאתה יכול לספק לנו (שאותם אני אקרא בלב עם מבטא דרומי כבד) יכולים לתבל את האווירה פה לא מעט.
למרות שבמחשבה שניה, אני בטוח שאם יתחשק לך לחלוק, מגיע לך שרשור נפרד ומכובד משלך.
יקירי,
אני לא ממש כזה דרומי כמו שאני מערבי, להבדיל מהאספסוף הצפון מזרחי בסגנון פותח השרשור.
מה יש לספר, קמים בבוקר, מכינים קפה משובח, בודקים מייל, עונים לכול מני קרציות (בעיקר ים תכוניות וצפון מזרחיות)
השכן הרוסי בא לספר לי שהפסיק לשתות (בפעם ה17).....החיים ממש משעממים, אה כן, לפני שבועיים האישה סחבה אותי להופעה של ישראל קטורזה, היה נחמד. ואת הסוף שבוע האחרון "בילינו" בלוס אנג'לס, תענוג מאד מפוקפק. וחוץ מזה מכבה אש לעולם לא בא לבקר אותי כי אני לא שורף אשפה אז ממש אין לי את כול החומר לכתיבה שיש לברנרד, לו ממש לא משעמם.
ומה שאני לא מבין זה, למה צריך לקחת לך 129 הודעות כדי לעלות לשידור, ג'ו?:rolleyes:
ושלא יספר לכם סיפורים - יש לו מספיק חוויות לספר. רק משתי השורות של ה"קפה משובח" ו"השכן הרוסי", אפשר לעשות מטעמים. כל מה שצריך זה מצב רוח מתאים ו.. זמן/פנסיה...
חוב קטן, שהלך לאיבוד, בלהט הסיפור.
הכבאים המתנדבים.
כמו שאמרתי, להיות כבאי פה, בארה"ב, זה כמעט להיות "סופר גיבור"... כולם מעריצים פה כבאים ויש הרבה כבאים מתנדבים - משהו כמו המשמר האזרחי בימי הזוהר שלו בישראל (אבל בלי להרביץ לערבים/שב"חים..).
יש פה תחנות כיבויי מ-ד-ו-ג-מ-ו-ת, שמבוססות לחלוטין ומתופעלות על מתנדבים בלבד - עורכי דין ומורים ובעלי עסקים, כולם מתנדבים ומפעילים את התחנות במקצוענות מדהימה (טוב, כמה מקצוען צריך להיות על מנת להחזיק צינור ולהשפריץ קצת מים על מדורה...סתם, סתם.. לא לקפוץ)...
אז הבחור ההוא שהגיע (וכל הצוות שלו, שכבר החל לפרוק את הציוד..) היה מתנדב שגר בעיר ליד והיה מאוד מבסוט לשמוע שאני מישראל וחושב שאנחנו, שם "בשכונה הקשוחה שלכם" (תרגום מילולי, בחיי), עושים "עבודה טובה" (שוב, תיגום מילולי של GOOD JOB (שבכלל מבטאים GOOD JAB).. וניגע במושג הזה בהמשך..).
ולפחות פה, ג'ו, לשרוף עלים/גזם זו לא עבירה.. רק כדאי שהחומר יהיה יבש ולא יעלה הרבה עשן..
עוד משהו, במסגרת להבהיר כמה דברים "בסיסיים", על מנת שנבין כולנו על מה אנחנו מדברים..
הזכרתי את "קיבוץ הגלויות" פה, שישראל זה משהו מעוד חיוור לידו..
אבל הם, האמריקאים ("האומה הגדולה ביותר בעולם" - יש להם כאלה משפטים "הארץ הגדולה ביותר בעולם" ו"אלוהים אוהב את אמריקה"... עפים על עצמם.. והאמת, באנגלית זה נשמע יותר טוב The greatest country in the world. The greatest nation in the world. God loves America…) מחלקים את עצמם בצורה ברורה לקבוצות איכות, כשכל קבוצה, כמובן, חושבת שהיא האיכותית..
כך יש להם את "ראשי המופאר", "בחורי השבי", "אנשי הפורד", המזרחיים (לא הפרשנות הישראלית), הדרומיים (ולא, פלורידה לא נחשבת דרומית, למרות המיקום), יש את "רצועת התנך", יש את המערביים (שזה, בעיקר, אנשי קליפורניה, שמסתכלים כולם מלמעלה, כולל על וושינגטון שנמצאת מעל), יש את האריסטוקרטים (שזה מדינות ניו-אינגלנד אבל הם לא "מזרחיים".. הם אחרים, בעיני עצמם וכמובן, לא כולל את וורמונט (שנחשבת "דרומית"למרות המיקום) ויש, ויש , ויש תתי קבוצות, בכל אחת מהקבוצות..
ואז יש את... טקסס=טקסנים.
זו יישות נפרדת לגמרי (שאוטוטו נפרדת מארה"ב, רק צריכים עוד איזה מליון או שתיים של חתימות, נוסף על החצי מליון(או משהו כזה) שכבר יש להם..
הטקסנים... ובכן.. הטקסנים הם מעל הכל ומעל כולם ולא משנה איפה הם גרים בארה"ב, הם תמיד ישארו טקסנים.
דרך אגב, הם "מיוחדים" לא רק בעיני עצמם, האלה מטקסס. כולם מסתכלים עליהם אחרת... הם קבוצה בפני עצמה. לא משנה אם עושים משהו טוב או משהו רע... תמיד יהיה מי שיגיד Well, he's a Texan.
כל מה שאני אומר פה מבוסס על מחקר רציני של צפייה בחדשות ובערוצי המדע ונבירה באינטרנט, בעקבות כתבות של "60 דקות" (יש ערוץ שמשדר המון כאלה, פרקים) ושיחות עם אנשי צווארון כחול ששיפצו לנו בבית (סיפור בפני עצמו - לא השיפוץ. השיחות)... הזוי לחלוטין..
עכשיו, אחרי שהבהרנו "כמה דברים בסיסיים" (שיעזרו גם בהמשך השירשור), תנחשו מאיפה ג'ו...
ועוד דבר, לפני אחרון לפוסט הזה (הגמדות אמנם כבר יצאו לביה"ס, אבל אתמול, כשחזרה מהעבודה, SHMBO שאלה אם צבעתי כבר את הקירות...התעלמה לחלוטין מזה שהמרזבים נקיים והחצר בלי עלים וכל השרירים שלי מכווצים...הפנסייה הזו.. עבודה לא קלה..).
ג'ו כבר נזף בי בעבר על "הזילזול" שאני מתאר בו את האמריקאים... אני לא. באמת.
כמו שאמרתי אז, ברור לי לחלוטין שכל החוקים והכללים והמנהגים שלהם "נכתבו בדם" ולנו, הלבנטינים הצעירים (אפילו לא 70 שנה באו"מ), יש הרבה מה ללמוד.
ואם תחשבו על זה, שאני גר ליד יער ענק ושכל הבתים פה עשויים מנייר.. סליחה, מעץ... והכל פה מבוסס על גז (חימום, בישול (כולל תנורי האפייה), מים חמים, מנגל.. הכל על גז, עם להבות שדולקות כל הזמן - PILOT) ברור למה, עם כל 911 על ריח של עשן, מוזעקות ניידות כיבויי של 6 תחנות ומיד מקפיצים שני מסוקים...
אבל עדיין...
יש פה משהו, שאגע בו בהמשך והזכרתי אותו, שנקרא "נראות". חשוב לא רק מה שאתה עושה ולאיזו תוצאה אתה מגיע.. חשוב לא פחות הוא איך אתה עושה את זה ועוד יותר חשוב, איך אתה נראה, כשאתה עושה (וגם כשאתה לא עושה..).
לעניין ה"נראות" של מכבי האש/משטרה/הצלה - חשוב מאוד שיראו לאן הולכים כספי משלם המיסים (מושג חשוב מאוד פה) ואם יש איזשהי הזדמנות להראות את זה... יעשו את זה עם המון רעש וצילצולים והמולה והרבה כוחות... שלא יהיה ספק - "אנחנו פה! אנחנו עושים את העבודה!! הכל תחת שליטה!!"
ודבר אחרון.
נא להגיב...
לא על מנת לרומם לי את האגו (שעליו ויתרתי עם החתונה..) אלא על מנת להציף נושאים.
הנה, המשפט הקטן של עידו עורר את.. ג'ו להגיב.
בקיצור, יש פה הרבה סיפורים והרבה חוויות והרבה ניואנסים שמסתתרים בחיי היום-יום. דברים שלנו, ה-IVAN-ים מישראל (מרמלה??), נראים מוזרים/מצחיקים.
תגובות מציפות/מזכירות את כל אותם סיפורים...
מוני אורבך
02-12-14, 17:24
יש רק דבר אחד שאני רוצה להבהיר כאן..
SHMBO אלו הו ראשי תבות של
She How Must Be obeyed ???
אם כן יש לי שלושה דברים להגיד לך:
1. אתה אדם מאוד מאוד אמיץ (שלא לומר אמיץ מדי == נמהר)
2. נעים להכיר עוד מעריץ של רמפול (אנחנו הולכים ונעלמים מהעולם)
3. אני מאוד מקווה בשבילך ש SHMBO לא קראת את כל הלהג שאתה כותב (-:
אין על רמפול, אין!!!
ומי שלא מכיר... טוב אתם מכירים את ההמשך.
ולאלו שגמרו להתבייש ורוצים להחכים - http://en.wikipedia.org/wiki/Rumpole_of_the_Bailey.
הסיפור שלך עם הכבאים הזכיר לי את הסרט הנפלא "פלזנטוויל":
https://www.youtube.com/watch?v=aCYJaPZ0cLc
ואם תרצה לצאת להפסקה ולהשאיר את הפוסט הזה חי רק תגיד, יש לי הרבה רשמים אנתרופולוגיים מהתקופה שביליתי שם כאמור רק לפני חצי שנה. פשוט אני נוטה לחפור אפילו יותר ממך (כל פוסט שלי זה לפחות 5K מילים) ולא באתי לפה בשביל לגנוב את תשומת הלב מהנושא העיקרי.
...
ואם תרצה לצאת להפסקה ולהשאיר את הפוסט הזה חי רק תגיד, יש לי הרבה רשמים אנתרופולוגיים מהתקופה שביליתי שם כאמור רק לפני חצי שנה. פשוט אני נוטה לחפור אפילו יותר ממך (כל פוסט שלי זה לפחות 5K מילים) ולא באתי לפה בשביל לגנוב את תשומת הלב מהנושא העיקרי.
אתה רציני?!?!?
זה לא "שלי" פה - זה של כולם.
יש לך מה לספר/לכתוב... אל תחכה שנייה.
ואין פה "נושא עיקרי".
אני פה מתעכב, בין עבודה חדשה (לא שלי:)) ובין אסיפות הורים של הגמדים (כבר לא משנה אם הם שלי:() ובין השלכת והכנות לחורף והצטננות וחברים שביקרו ו... לא עומד בלוחות זמנים.
קדימה - לך על זה.
ולחברים באתר, שכותבים/מעירים/מאירים לי בפרטי.
באמת שאין מה להסכים/לא להסכים עם הדיעות שלי, כפי שמובאות פה - למרות שהעובדות מדוייקות, אני מקצין ומגחיך ומאיר רק צד אחד...
אני מבקר בארה"ב כבר המון המון שנים. יש לי חברים שגרים פה הרבה זמן וחבר אחד, במיוחד, שהגיע לפה לפני 1970 והיה עד לפני 3 שנים סגן שריף במחוז רוקלנד בניו יורק והדיעות והעובדות שאני מביא פה הם שילוב של כל מיני... לא רק מה"גטו" שלי...שאני מעדיף לכנותו "בועה"..
למי שיש לתרום למלל, שלא יחכה..
לא הבנתי את הכותרת
אין לכם מילקי? זה מה חסר לך?
אני מוכן לשלוח לך כמה שבא לך, יש בסופר בכמויות $6 ומשהו לרבעיה.
לא הבנתי את הכותרת
אין לכם מילקי? זה מה חסר לך?
אני מוכן לשלוח לך כמה שבא לך, יש בסופר בכמויות $6 ומשהו לרבעיה.
הרסת אותי...
מה, באת לדרוך לכולם על היבלות? למה המילקי פה, במרחק של חצי עולם מישראל (ומברלין), זול יותר מבישראל?
והסבר, שהרי בטח אתה לא "מחובר" לעיתונות בישראל יותר מידי..
הכותרת היא כעקיצה לאיזה פופוליזם שרץ בישראל, לפני כמה שבועות, שאיזה גולם מצא מילקי זול בברלין ועורר את זעם ההמון בישראל - "שוב דפקו אותנו".
הרעיון הוא להסביר ולשכנע את חברינו בארץ, שלמרות שיש פה מוצרים זולים והחיים נוחים יותר, הרי שיש פה דברים שליליים והזוים, שפשוט הופכים את החיים בלתי נסבלים ובעצם קשה פה הרבה יותר מאשר בארץ... הרבה יותר קשה.
לא יודע.
בנתיים נראה לי שהחברים פה לא כ"כ מזדהים עם הסבל הצרוף שעוברים פה כולם ו"לוקחים הכל בצחוק"... בעזרתך האדיבה...
והסבר, שהרי בטח אתה לא "מחובר" לעיתונות בישראל יותר מידי...
אנדרסטייטמנט של השנה
.[/QUOTE]
הרעיון הוא להסביר ולשכנע את חברינו בארץ, שלמרות שיש פה מוצרים זולים והחיים נוחים יותר, הרי שיש פה דברים שליליים והזוים, שפשוט הופכים את החיים בלתי נסבלים ובעצם קשה פה הרבה יותר מאשר בארץ... הרבה יותר קשה.
[/QUOTE]
צודק, החיים פשוט בלתי נסבלים ויש בלגן נוראי, סתם לדוגמה אני מחפש מברג פילייפס באורך חצי מטר כבר מעל לחצי שעה כשאני יודע שיש איפהשהוא אבל לא מצליח למצוא, בא לי לתלוש שערות מהראש ולא כאילו יש עדפים.
לא... לא נראה לי... דוגמא לא טובה. לא נראה לי שאנשים יתחברו אליה...
תצטרך להתאמץ קצת יותר..
בוא נראה... שלכת יש אצלך? לא, אה?..
החום!!!
חם אצלכם ואין גשם - זה דבר שישר מתחברים אליו, ישראלים...
אה, רגע.. אבל יש מזגנים וזונות יפות.. טוב, זה די מקזז..
טוף, ג'ו. נצטרך לחשוב על משהו..
ברור שיש שלכת, ויותר מזה כול הבריכה מלאה בעלים ועוד אני צריך לנקות, גועל נפש.
נראה לי אני צריך להתקשר לקונגרסמן שלי ולדרוש שישלחו לי עובד מדינה לנקות את העלים כי המצב בלתי נסבל!
http://i1125.photobucket.com/albums/l593/tzagi1/2014-12-05141044.jpg (http://s1125.photobucket.com/user/tzagi1/media/2014-12-05141044.jpg.html)
נו? דוגמה טובה או לא?
אולי עלי לעשות רשימה של כול הדברים השלליים ובלתי ניסבלים?
בואו נראה....
1. מחירי דלק, למה אני משלם $2.82 לגלון כשבמרכז המדינה הדלק נמכר בפחות מ$2 לגלון?
2. מחירי בשר: $12 לפאונד פילה מניון? למה מי מת?
3 מחירי הדיזל: למה הדיזל עולה יותר מבנזין ב%25? גנבה באור יום!
4. האישה לא מרשה לי להכניס שרימפס לבית
5. מחירי גן ילדים: $100 לשבוע
6.איפלציה, הדולר שווה הרבה פחות ממה שהיה, כמו כן ב10 שנים האחרונות משכורות ירדו ב%20
7. השנה במיוחד המצב הכלכלי ירד מהשנה שעברה ואני מרגיש את זה בווליום המכירות ובמיוחד בזמן הזה של השנה שאחראי ל%25 מהמכירות השנתיות.
8. OBAMA CARE הרס לכולם את החיים
9. פקקים: כול התיירות מלא לא לנד הורסת לי את הסוף שבוע ואי אפשר לרדת לסטריפ.
10. HOA (סוג של ועד לשכונה) שהשטן יקח אותם ומהר
11. מחירי תחמושת: למה אני צריך לשלם $250 על אלף חתיכות של 5.56X45?(וזה על זבל רוסי של טולה, תרמיל מברזל), לא נותנים לחיות במדינה הזאת.
12.למה גובים ממני על ביוב יותר ממה שאני משלם על מים? נשמע לכם הגיוני?
מספיק לך?
Tzagi - כתבת ש "
OBAMA CARE הרס לכולם את החיים"
אתה יכול להסביר בבקשה ? תודה
נושא מסובך ובלי ידיעה על המצב בעבר מאד קשה להסביר
אז על קצה המזלג
בעבר היו פוליסות לביטוח רפואי במחירים לכול נפש, הדמוקרטים העבירו חוק שכול הפוליסות הישנות אינם תקינות,
הפוליסה היום מכסה אותך על כול מני שטויות כמו טיפול בסמים ולידה (כן גם לגברים)
בפועל המחיר עלה משמעותית (50-100%) וההשתתפות עצמית עלתה ב$5000 בשנה
אני יכול להמשיך אבל זה ממש לא רלוונטי, התקווה היא שאחרי ינואר הקונגרס הרפובליקני הרכרוכי יבטל את הטימטום הזה ויחזיר את המצב לתקינתו.
נחיה ונראה, עד אז אני אמשיך לשבת על הגדר.
רביעיית מילקי ב6$ ?
זה יקר יותר אפילו מישראל!
זהו אני מבטל את הרילוקיישן ;)
Tzagi - כתבת ש "
OBAMA CARE הרס לכולם את החיים"
אתה יכול להסביר בבקשה ? תודה
זה כבר ממש לא יפה, מיסטר אלפא..
כתבתי על זה פוסט שלם- בבקשה, שיעורי בית לפני שאלות.
תתחיל מההתחלה ותחפש את הכותרת המתאימה... מה שג'ו כתב לך.. תוסיף למידע שיש שם..
תודה על ההערה/הארה.
יותר רציתי לשמוע את נקודת מבטו ולא בכללי על הבעיה.
אגב - אתה התיחסת יותר להיבט אי הודאות שבזה.
הנה:
כמו שאמרת, שירות נהדר (גם קח בחשבון שפה גרים אנשים לא כ"כ עניים - לא בוורלי הילס אבל בהחלט לא דרום ת"א) ועל זה אין ויכוח. העניין הוא "אי-הודאות" במה שמגיע לך ומה אתה צריך לשלם (ובגדול) והכי חשוב, מאיפה יגיע הכסף לתשלום.
אבל שוב - אני לא מומחה בתחום והנושא של הביטוח הזה הוא לא הנושא העיקרי ואני אשמח להמשיך לשמוע את חוויותיכם .
לא, קצת פיספסת.. האי וודאות קיימת. היא קיימת גם בביטוחים ה"ישנים"..
הבעייה הגדולה עם האובמה קייר היא ש:
א) אתה חייב.
ב) כשנותנים לכולם, אתה גם מוריד מאלה שהיה להם = התמורה שחלק גדול מהלקוחות (ואלה בדיוק המעמד הבינוני, שמשלם את התרגיל הזה) יקבל פחות ממה שהיה להם.תחשוב על זה - הדבר הזה נוצר כדי לתת למי שלא היה לו עד עכשיו אבל מי שלא היה לו (אני לא מדבר על אלה שהחליטו שלא יהיה להם. על אלה שלא יכולים להרשות לעצמם..) גם עכשיו לא משלם. מי שמשלם על הכל אלה אנשים שעד עכשיו שילמו על עצמם ועכשיו הם משלמים גם על אחרים..
ג) במאמץ להקיף את כל המגזרים אתה מקבל (ומשלם!) על דברים שאתה לא צריך, כמו מה שג'ו ציין.
ה) לקחו ממך את זכות הבחירה/החלטה = אתה חייב.
קשה להבין את הסעיפים א) ו-ה) אם אתה לא ממש גר פה.
זכות הבחירה וההחלטה העצמית פה זה אחד הדברים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר..
אני אומר שוב, לכולם..
אני מציג את הדברים באופן ציני וסרקסטי.
מי שבאמת מעוניין, יכול להבין, בין השורות, שמדובר בנושאים חשובים ובעלי השפעה עצומה על האנשים שחיים פה.. חיים באמת, לא באים לאיזו הרפתקאה ומסתכלים מהצד בחצי חיוך.
ולא רק עליהם.
זו גם הסיבה שהתחלתי את הרשימה הזו בבריאות...
רק תחשבו על זה שהנושא הזה קרע (וקורע) את המדינה (300 מליון אנשים!!!) כבר שנתיים והשבית למעשה את המדינה העשירה ביותר בעולם והמשפיעה ביותר בעולם... רק הנושא הזה.
תוכנית הבריאות של אובמה, כמה שהיא נראית אירוע פנימי (וזניח ברוב המקומות בעולם) כמעט גרמה להתמוטטות הכלכלה העולמית - הממשל האמרקיאי שותק לכמה שבועות וכמעט גרם להכרזה של ארה"ב כחדלת פרעון ו...קטסטרטפה..
כולה ביטוח בריאות... אבל בעצם הרבה יותר מזה...
נכון שהרפובליקנים הפסידו (בסופו של דבר) ואובמה "ניצח" אותם.. אבל באיזה מחיר - בסופו של דבר הוא נחשב, בעיני הציבור פה, אחד הנשיאים הגרועים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב ועכשיו לא מצליח להרים כלום..
ליד ההגדרה של ברווז צולע (מושג שנפוץ יותר בעיתונות החוץ מאשר פה) כבר יש תמונה של אובמה...
רק תראו כמה האמריקאים (ולא ניכנס לפוליטיקה) מוכנים לעשות למען הזכות שלהם להחליט בעצמם.
תחשבו על זה שרוב האמריקאים או "אמריקה" זה לא ניו-יורק סיטי ולא קריית מלאכי (השלוחה המערבית, לא זו שליד קסטינה) ולא הסטריפ של לאס-ווגאס ולא כל המקומות האלה שאנחנו מתיירים בהם - זה מקומות כמו שאני גר בהם וכמו שג'ו גר בהם (בחוף המערבי יותר... אין השוואה.. ג'ו) וכל מיני כאלה, שאנשים אשכרה עובדים כדי לשלם חשבונות ולא רוצים שיכניסו להם יד לכיס ולא יכריחו אותם..
עם כל הכבוד לסבל של מעמד הביניים האמריקאי, דברים דומים נאמרו בעבר גם על הוצאת העבדות מהחוק. יש דברים שמתחילים לעשות שכל רק בפרספקטיבה היסטורית, ואובמה-קר זה בהחלט צעד היסטורי. כפי שאמר בזמנו בן גוריון: "אינני יודע מה העם רוצה, אך אני יודע (כך נדמה לי) מה רצוי לעם". את הנשיאים הכי מוצלחים בהיסטוריה האמריקאית לא זוכרים היום, אבל את בוש יזכרו בגלל ה-fail בעיראק ואפגניסטן ואת אובאמה בגלל ביטוח הבריאות.
לגבי "ברווז צולע" - ממש מזיז לו מה בילי בוב מסנט-לואיס חושב עליו, אני בטוח... הרי גם ככה החוק שם לא מאפשר יותר משתי כהונות רצופות. אובמה בסה"כ עשה עבודה סבירה בתקופתו, כמעט ללא זעזועים או מהפכות למעט הנושא הבריאותי. אני חושב שהוא ישרוד את הנזק התדמיתי שזה גרם לו וגם ישן בשקט בלילה בידיעה שבזכותו ארה"ב סוף סוף ישרה קו עם שאר העולם המערבי.
כמה שאתה טועה... אתה אפילו לא מתחיל להבין..
זו ראייה ישראלית טיפוסית (בלי ביקורת, רק עובדה) - לא מעניין אותי מה קורה מחוץ לקדנציה שלי... טעות גדולה מאוד.
נשיא ארה"ב (והלוואי שהיה ככה בארץ) זה לא JOB - זו LEGACY.
הוא נמדד לפי מה שההיסטוריה זוכרת ממנו וזה חשוב להם, לנשיאים, הרבה יותר מה-JOB.
זה שהאובמה קייר חשובה ו"נכונה", לא משנה בכלל - חשוב אם הצליח "למכור" את זה כמו שצריך ושזה ירשם לו כהצלחה.
הפרספקטיבה ההיסטורית, של הנשיאים מתחילה להימדד... מיד!!
ולמה זה חשוב?
תראה איך הוא נעלם בבחירות האחרונות - אף אחד לא הסכים להשתמש בנשיא (מכהן!!!) לקידום הבחירה שלו והדמקורטים, בגלל נשיא לא פופולארי, הפסידו כמעט בכל מקום - למרות שהרעיונות שלהם "נכונים לעם"..
זה משפיע באופן ישיר על... הנשיא הבא.
שלא לדבר על המשך השנתיים שלו בתפקיד - שנתיים שיהיה לו קשה מאוד לעשות את "הדבר הנכון לעם", כמו שאתה כותב..
ולכן מאוד מזיז לו מה אדום הצואר בסט. לואיס חושב - אותו אידיוט יבחר ברפובליקני, במקום בדמוקרט לסנאט ו/או לקונגרס ואז הוא, הנשיא, לא יוכל לעשות כלום... חוץ מלהטיל וויטו..
תאמין לי שאיכפת לו מאוד... מאוד מאוד..
ויותר חשוב, איכפת למפלגה שלו..
או, במילים אחרות, מה שעובד בארץ, לא עובד פה.
אל תעשה ממני דביל ותגיד לי מה אני צריך - תשכנע אותי ותעשה ככה שזה גם ימצא חן בעיני.. אחרת תעוף מפה... אתה וכל המפלגה שלך..
ותהיה בטוח שיש מספיק אלטרנטיבות פה... והדתיים הם לא חלק מהן...
פה, כמו בדמקורטיה "אמיתית", הכוח באמת נמצא בידי הבוחר.
הוא מספיק בוגר על מנת להבין מה טוב לו או מה הוא רוצה, גם אם זה לא טוב לו - אבל הוא מחליט והוא ישלם על הטעות שלו אבל... הוא המחליט.
פה, היחיד שמחזיק את הממשל בביצים, זה הבוחר.
וכדאי מאוד שהוא, הבוחר, יהיה מרוצה.
ולפני שאתה מראה להם, לאמריקאים, כמה הם מטומטמים ולא מבינים ולא יודעים כלום - תקח בחשבון מה שכתבתי קודם.
הם, האמריקאים, מקיימים את השיטה הזו כבר יותר ממאתיים שנה... אנחנו, החכמולוגים הישראלים, בסביבה רק קצת פחות משבעים... ולא מצליחים מי יודע מה (הפעם האחרונה, וכמעט היחידה, שממשל לא החזיק קדנציה שלמה פה, היתה בימי ניקסון... לא כמו בישראל..)
אני חושב שיש תהום עמוקה בין איך שהאמריקאים רואים את עצמם (מה שאתה מתאר) ואיך שהם נראים במציאות. לא אכנס כרגע לדיון ארוך, רק אציג שתי ראיות:
1. כבר לא מעט שנים, בשורה התחתונה, יש רק שני מועמדים אמיתיים בכל קמפיין בחירות לנשיאות. אלו בד"כ שני האנשים שהצליחו לגרוף הכי הרבה מימון ולאו דוקא המועמדים המוכשרים או המתאימים ביותר. גם על הזיקה שלהם למחנה הרפובליקני או הדמוקרטי הדעות חלוקות, במקרים רבים אלו אנשי "מרכז" that can swing both ways בהתאם לנסיבות.
2. אתה טוען (בגדול) שהציבור האמריקני חכם ובקיא ובוגר ולא סלחן, ואני תוהה עד כמה קשה בעצם "לעבוד בעיניים" על חבורת אנשים שבפולקסוואגנים שלהם היו חייבים לצמצם את מתג הפעלת האורות המפורסם לשני מצבים בלבד:
https://lh4.googleusercontent.com/-G9Cpd6cC_fQ/U7gDYPnqIQI/AAAAAAAADms/QcKZtrI4PZw/w413-h550-no/20140401_183323.jpg
באמת שאני האחרון שיצא בהצהרות גורפות כמו "כל האמריקנים מטומטמים/שמנים/סטריאוטיפ אחר", אבל לאורך השנים יצא לי להכיר לא מעט תושבים מכל מיני סטייטים והמסקנה רחוקה מלהיות מעודדת. נדמה לי שאתה נותן להם יותר מדי קרדיט.
---------
עריכה: נזכרתי בעוד משהו שיכול לתמוך בטענה שלי - כל קרקס הבטחון בנמלי התעופה שבא אחרי ה-9/11. באמצעות מניפולציה פשוטה של פחד ופטריוטיות הצליחו לשכנע את כל אותם מאות מיליונים שזה רעיון טוב, נחוץ ומוצלח. גם היום אחרי כל השנים יש לא מעט אנשים שמתפרנסים היטב מהבולשיט הזה שבשורה התחתונה פוגע באזרחים, בחופש התנועה ובעקרונות הדמוקרטיה. היום כבר לא כולם חושבים שזה רעיון טוב, אבל מי שמנסה להשמיע קול נגד התופעה מושתק מהר מאד. אז הנה - כשרוצים אפשר למכור להם כל סיפור, וכשממש רוצים אפשר גם לא לשאול אותם מה דעתם אלא פשוט לעשות ולשכנע בדיעבד. או לא לשכנע אפילו, פשוט לקבוע עובדות בשטח ושיזד**נו.
שוב.
ראייה אלטרואיסטית..
מועמד מוכשר ומתאים למה? למי? לפי איזה קריטריון?
ואיך זה שונה מכל מה שאנחנו רואים בעולם ה"מודרני"/"מערבי"/"דמוקרטי"?
אני לא נכנס ל"אם זה טוב או לא".
אני מדבר על איך זה עובד - וזה עובד ככה שכל קול חשוב, גם למי שלא יכול להיבחר שוב.
זה יותר מאשר "אחרי המבול" ולא קשור בכלל איך האמריקאים נראים "בחוץ" - זה לא כ"כ מעניין אותם ובצדק.
אני מתכוון לגעת בזה בהמשך אבל לאמריקאים יש דברים חשובים יותר להתעסק בהם (בלי מרכאות בכלל) מאשר כל הנושאים שמעניינים אותנו או את האנגלים או את הגרמנים.
כמו שכבר אמרתי ארה"ב זו לא ממש "מדינה". זו יבשת. יש פה חמישים מדינות (חמישים!!! יותר מאירופה.. קצת יותר) ולכל אחת יש בעיות משלה, כמו בכל מדיגה אחרת בעולם.
לכל מדינה יש "סנאט"/ממשלה ו"ראש ממשלה" וציבור בוחרים ואבטלה וכל מה שאתה לא רוצה.
בלי שיתוף פעולה של כל אחת מהמדינות (והאזרחים שבתוכה) ההחלטות ההיסטוריות של הנשיא לא שוות גרוש!
אולי זה לא זוכה לסיקור בעולם אבל זו אחת הסיבות שהאובמה קייר(או קר - איך מתרגמים את זה בכלל) לא "תופס". מדינות רבות לא משתפות פעולה (דבר הכרחי בתוכנית) עם הממשל הפדרלי והתוכנית לא עובדת בכלל שם.. בכלל.
אז כדי שזה יהפוך ליותר מ"רעיון טוב" ו"החלטה היסטורית" לסיפרי ההיסטוריה, אתה צריך לשכנע את האנשים שעליהם אתה עושה את הניסויי שלך.. לשתף פעולה..
ועוד דבר, שמצביע על ראייה "לא כ"כ פוליטיקלי קורקט" שלך..
מי אתה או אני או כל ישראל או כל המדענים שיחליטו בשביל 300 מליון אנשים (קצת יותר משדרות או אפילו ת"א) שהם כ"כ טיפשים ולא מבינים כלום ושצריך להחליט בשבילם...
יש מושג שההמשך שלו אומר "...אתה לא יכול על כל האנשים כל הזמן".
השיטה האמריקאית (שאני מזכיר לך, עובדת כבר כמה שנים והועתקה, בצורה כזו או אחרת בכל העולם) מתבססת על הבחירה העצמית וה-COMMON SENSE.
כך שיטת הממשל וכך השיטה הכלכלית וכך שיטת המשפט (על מושבעים, שמעת?).
כל אחד אחראי על שיקול הדעת של עצמו ועל "המחיר" שהוא ישלם על הפעלת אותו שיקול דעת.
אם היו מספיק דבילים לבחור מישהו לא מתאים, בפעם הבאה הוא לא יבחר - ולכן, דרך אגב, טיפשו לטעון שבוש גנב את הבחירות..
אתה יכול לטעון שיש מליון או שניים טיפשים, שמורידים להם אופציות של תג אורות, אבל אם 100 מליון אומרים שיש אופציות מיותרות.. אולי כדי שתקשיב להם..
בסופו של דבר השיקול של יצרן המכוניות הוא פרקטי, וגם אני (כששילמו לי מספיק) לא פעם הורדתי את רמת השיחה שלי או צחקתי מבדיחה לא מצחיקה של לקוח או קולגה. ברוב המקרים האלה הרווח שלי (או של פולקסוואגן בדוגמה לעיל) היה גבוה יותר בטווח הארוך מהרווח של בן שיחי, וכל עוד זה היה המצב הייתי מרוצה, גם אם לא לגמרי מאושר.
יש לי תחושה שגם אובמה מרוצה מהתוצאות של כהונתו וכנראה גם כמה מהאנשים במפלגתו באותה דעה, אחרת זה פשוט לא היה עובר. אין לי ספק שמישהו שם הרוויח הרבה כסף (כמו בכל יוזמה פוליטית), מישהו הרוויח מעט שקט נפשי (האזרחים שקיבלו כיסוי לראשונה), מישהו הפסיד (מעמד הביניים שנאלץ לשלם), ולמי שעומד בראש הפירמידה זה עדיין היה שווה. הפרספקטיבה ההיסטורית היא בונוס, כי העולם יזכור את אובמה בצורה חיובית ומה שקורה בתוך ארה"ב לא באמת יעניין אף אחד. והדמוקרטים? הם כבר יתאוששו איכשהו... ברגע שהרפובליקנים יחזרו לשלטון ושוב ידפקו את הכלכלה או יעצבנו את הציבור בצורה אחרת. הרי כל זה משחק סכום-אפס וככה זה מתנהל שם כבר עשרות שנים.
מסכים איתך לחלוטין לגבי הקטע של "נשיאות" במדינה שהיא למעשה יבשת לכל דבר. לא ברור לי המוסד הזה, מקסימום הייתי מצפה שהוא יהיה יצוגי בלבד כמו בישראל או באיחוד האירופי. לא יודע מה ההשלכות של אובמה-קר לגבי הסטייטים הספציפיים, אבל יש לי תחושה שבמערכת כ"כ מסועפת ההשפעה אינה גדולה מדי והכוחות הפועלים בכל ענף חזקים בהרבה מהחלטה זו או אחרת של המטה (מנסיון של עבודה בתאגיד אמריקאי גדול, בעל מבנה לא כ"כ שונה מהממשל שלהם).
בקיצור, בעידן שאין בו מלחמות אמיתיות או משברים קשים שילכדו את העם, קשה להנהיג אומה שלמה, קל וחומר אחת מגוונת כמו ארה"ב. אני מעריך שגם המטה הדמוקרטי הבין זאת, עשה את שיקוליו, ספר את הכסף והחליט ללכת לאן שהלך. ואני בספק אם למי מהם יש חרטות בעניין.
. אני חושב שהוא ישרוד את הנזק התדמיתי שזה גרם לו וגם ישן בשקט בלילה בידיעה שבזכותו ארה"ב סוף סוף ישרה קו עם שאר העולם המערבי.
זה מה התקשורת מספרת לכם? ישור קו? עם מי?
קנדה? בפלו ניו ירק מכיר? יודע מה ההכנסה העיקרית שלהם? תיירות רפואית, עשרות אוטובוסים מגיעים יומית מטורונטו של פציאנטים לטיפול רפואי.
אנגליה? יותר קל לקבל פגישה עם המלכה מלקבל פגישה עם רופא שיניים.
אם זה ישור קו עדיף להיות עקום
החוק המפגר הזה זה פשע המאה, שוד לאור יום.
בפועל זה לא עובד והנה למה
הרעיון היה ככה, כול אדם יקבל בדיוק אותו כיסוי וישלם לפי הכנסתו, כלומר המחירים יעלו לעשירים ויהיה סיבסוד לעניים
עד פה זה קומוניזם 101
במציאות הנה איך זה עובד, הסבסידיה מגיעה כ TAX CREDIT שמקבלים חזרה בסוף השנה כהורדה מהמיסים, כלומר מי שלא משלם מיסים או לא משלם מספיק מיסים לא יכול לקבל את הסובסידיה או את כול הסובסידיה
יותר מזה
ניקח סיטואציה דמיונית של משפחה עם הכנסה נמוכה של $2500 בחודש
לפני אובמה קאר הם שילמו $500 בחודש על ביטוח רפואי והיום הם צריכים לשלם $850 בחודש על ביטוח עם השתתפות עצמית יותר גבוהה ב$4000
מאיפה להם עוד $250 בחודש ועוד $4000 בשנה?
אז נכון שבסוף השנה הם יקבלו חלק מהכסף חזרה אבל את הפרמיה והשתתפות עצמית הם צריכים לשלם היום! מאיפה יגיע הכסף? אז כנראה שיצתרכו להלוות אותו מכרטיסי אשרי ולשלם ריבית של %12
איך זה עוזר להם????
זה לא, זה רק מזיק והורס.
טוב נו, אז אם זה לא עוזר לעניים אז למי זה עוזר?
מעמד ביניים? לא, המחירים של הביטוח עלו וכך גם ההשתתפות עצמית אבל בניגוד לעניים הם לא יקבלו סובסידה.
עשירים? גם לא, הם איבדו את הביטוח היוקרתי שלהם ועכשיו במקום להצתרף לעמכה יעדיפו ללכת לרופא פרטי (כמו בכול מדינה "מתוקנת")
אז למי זה כן עוזר?
כרגיל
FOLLOW THE MONEY!!!
1. חברות ביטוח, כמות המשתתפים עלתה ואיתה הרווחים (ואגב-בחוק הם לא יכולים להפסיד, אם הרווחים השנתיים ירדו מתחת לרעף מסויים הם מקבלים צ'ק מהמדינה)
2. בנקים, כדי לממן את העליה הדרסטית במחירים האוכלוסיה תצתרך להלוות כסף ולשלם ריבית.
כול הטימטום הזה הוא ההונאה הכי גדולה על הציבור האמריקאי אי פעם.
עכשיו תמשיכו לספר לי על ישור קו עם שאר העולם המערבי.
Derish (http://www.jeepolog.com/forums/member.php/25210-Derish)
שוב, לדעתי, אתה טועה בניתוח/הבנה של העניין..
הזכרתי פה, ממש לא מזמן, את נושא ה"ניראות" - חשוב איך אתה נראה, גם ללא קשר למה עשית או האם הצלחת במה שרצית. נכון שלהצליח/לנצח זה הכי חשוב אבל איך אתה נראה (לא איך פעלת, שזה משהו אחר) זה... לא פחות חשוב.
זה לא חשוב "כמו"... אבל גם לא פחות חשוב "מ.."
למפלגה לנצח בבחירות זה הכי חשוב אבל לא פחות חשוב זה להיראות כמי שנכשלה - הם לא יכולים להשרות לעצמם להחליף מועמד, שזכה כבר בבחירות הקודמות - זה יראה שהם טעו והם לא יוכלו לזכות באימון הציוב שוב =למעשה יפסידו, מיד כשיבחרו מועמד אחר, אחרי קדנציה אחת.
הם יראו כמי ש"עבדו" על הבוחרים ולא קיימו את מה שהבטיחו (בלי קשר אם קיימו או לא, בפועל).
או איך שהם קוראים לזה פה You Just Don't Do That.
לבו ולייחס להם שיקול צר/כספי בלבד, זה זילזול בבוחר.
כולם מבינים שאת הכל מפעיל הכסף וכולם עסוקים בלצבוע את זה בצבעים אחרים וזו ה.. פוליטיקה.
אבל אל תהיה כזה נאיבי ותחשוב שהשאירו את אובמה רק בגלל שעשו שיקול שזה הכי כדאי להם כספית - הם מפסידים המון בגלל אובמה אבל הם תקועים איתו... מרגע שבחרו אותו בפעם הראשונה.
כבר עכשיו מדברים על הנזק שנגרם לדמוקרטים שנים קדימה...
אתה גם מייחס חשיבות יתרה לאיך העולם רואה את הנשיא (אובמה, במקרה הזה וגם בזה הוא נכשל, לפי כל קנה מידה).
אמרתי לך - יש לארה"ב מספיק בעיות פנימיות, שמהוות את הבסיס לבחירה של הנשיא, מאשר "איך הנשיא נראה בעולם" - אם הוא לא יצליח להביא מספיק בוחרים לטובתו בקונגרס ובסנאט, הוא גם יהיה "כלום" בעולם ולא יצליח לעשות כלום - כך עובדת השיטה האמריקאית.
והדבר היחיד שמלכד את האמריקאים זה כסף (וספורט..).
ואני לא אומר את זה בזילזול - זה חלק מהשיטה ואורח החיים פה.
אף אחד לא ישלם בשבילך את החשבונות ואף אחד לא ישלם עבור הקולג' של הגמדים. אם לא תדאג לעצמך, אף אחד לא ידאג לך..
ןלכן אתה רוצה שיהיה נציג שידאג לכל זה בממשל (קונגרס) והוא צריך לפעול לטובתך ולא לטובת הסיוע הצבאי לישראל/מצרים/בוסניה. אם הנשיא רוצה לפעול לטובת "שמו בעולם" הוא צריך שאיש הקונגרס ממינסוטה (שנבחר כל שנתיים ע"י אדומי הצוואר שם ושצריך לדאוג למכסת הבקר בממחוז אוראנג' במינסוטה) יהיה לטובתו אחרת... הלכה בוסניה.
אני רוצה להגיד לך, שלמרות הצגת הדברים הפשטנית בעולם, המערכת פה מאוד מאוזנת וקשה לטלטל אותה וכן... היא נותנת את הכוח לאנלפבית מיוטה, לקבוע מה קורה על הר הבית.
והיא עושה את זה מאמצע מלחמת העולם הראשונה, פחות או יותר.
ודבר אחרון.
אתה אומר שהעולם יזכור את אובמה וכו' ושאת אף אחד לא יעניין מה קורה בארה"ב...
קצת נאיבי להגיד, במיוחד בהתחשב בזה שארה"ב היא, עדיין יותר מ-300 מליון וארה"ב היא זו שדי קובעת מה זוכרים/קורה בעולם ואם ארה"ב (או מה שקורה בתוך ארה"ב) לא רואה משהו בעין טובה... הוא לא כ"כ יקרה..
כך שאם ארה"ב תחליט שהיא לא כ"כ אוהבת את אובמה (אחרי הנשיאות) הוא פשוט "יעלם" ואף אחד לא יזכור אותו- כולל ה"עולם" - רוצה דוגמא קוראים לו ג'ימי קרטר... (לקח של הדמוקרטים)..
והעלתי את הדברים, לפני שראיתי מה ג'ו כתב.
הוא יורד איתכם לרזולוציה הרבה יותר נמוכה משלי - אני מדבר על העיקרון..
אצלו אתם רואים את הפרטים.
השורה התחתונה היא שאם לא הצלחת לשכנע אחרים שזה הדבר הנכון לעשות - פה בארה"ב לא תצליח לעשות את זה ולא תיזכר כמי שהוביל החלטות היסטוריות.
חלק מהמדינות (הרפובליקניות) לא משתפות פעולה ולא מכניסות את חלק ה-"STATE" לעסק. זאת אומרת שאין סיבסוד שהובטח והפדרלים צריכים לשלם לחברות הביטוח שזה אומר הגדלת הגרעון (מי זוכר מה היה בפעם האחרונה שהגרעון של ארה"בעמד על הפרק...), שזה אומר פחות "צבא" לטובת מימון אובמה-קייר, שזה אומר.... מבין לאן זה הולך?
וזה בלי בכלל לקחת צד אם התכנית טובה או לא - פשוט איך רעיון (שיכול להיות מצויין) שלא נראה לרוב העם (יענו קצת יותר ממאה וחמישים מליון) לא רק שיזרק לפח אלא גם ישפיע כמה יקבל פרוייקט "כיפת ברזל"...
אז קצת פחות זילזול באיכר האמרקיאי מנאברסקה, שאפילו לא יודע איפה נמצאת ישראל.. ("באפריקה, כן?" - ציטוט)..
לא טענתי לרגע שהתוכנית הוצאה לפועל בצורה אופטימלית, אבל שוב, ההיסטוריה לא תראה את כל זה. בשבילה נלסון מנדלה הוא הגיבור שאיחד את אפריקה, אריל שרון הוא הגיבור שהחזיר את עזה הכבושה וכו'... אני חושב שכולנו נסכים שלתושבי המדינות הרלוונטיות התועלת של הפעולות הנ"ל הייתה שנויה במחלוקת.
במקרה את באפלו אני מכיר די טוב (יש לי שם לקוח לשעבר) ובעצמי גר כיום באנגליה, כך שאין צורך להפחיד אותי בסיפורי מעשיות על רופאי שיניים לא זמינים. גרתי גם בספרד בעבר, יש לי קרובי משפחה במזרח אירופה והרבה קולגות בכל מיני מדינות במערבה, כמה חבר'ה באוסטרליה והונג קונג... בקיצור, מספיק חומר אנושי למדגם די רחב. נכון להיום בעולם המערבי זה כמעט ולא קיים (ברמת הקונספט) שאין לאזרח המשלם מיסים רשת בטחון סוציאלית של ביטוח בריאות. ועכשיו גם באמריקה יש.
למה אני אומר "ברמת הקונספט" - כי הקונספט כשל בהרבה מקומות, לא עמד בעומס, לא התעדכן עם הזמנים, או לא יושם מלכתחילה בצורה הנכונה. אבל לפחות יש להם את הרעיון הזה ברקע ולא נותנים לך למות ברחוב כמו כלב בגלל שלא קנית מנוי לרופא. (שוב, זו לאו דווקא המציאות אלא הדרך בה היא מצטיירת בעולם שמסתכל עליכם.) טענות דומות אפשר לטעון גם על הדמוקרטיה, על הקפיטליזם בגדול ועל עוד אי אלו עמודי תווך של החברה המודרנית, אבל עם זאת לכולם ברור שעדיין לא נמצאה דרך טובה יותר לנהל מדינה מפותחת.
אנחנו כבר לא חיים בתקופה שבה ארה"ב יכלה להסתתר מאחורי עוצמה כלכלית או צבאית ולקבוע סדרי עולם. הכלכלה כיום גלובלית, העולם פתוח, הודו וסין צוברות כח ובעוד עשור או שניים ההשפעה שלהן על המתרחש תהיה גדולה בהרבה מזו של צפון אמריקה. ארה"ב תצטרך להדק את יחסיה עם אירופה בעשורים הקרובים ולהגביר את שיתוף הפעולה, ובשביל זה עליה ליישר קו עם מה שעובד שם ולפעמים גם עם מה שלא, פשוט כי מדובר בערכי יסוד של החברה המערבית הנאורה. גם במיסיסיפי וגם בערבות רוסיה יש עדיין בתים שלא מחוברים לחשמל או מים זורמים, אבל ברור לכולם שזו לא הנורמה. היעדר ביטוח בריאות נתפס בעולם כפגיעה בזכויות הבסיסיות של האדם ולא יעזור שום הסבר ושום רציונליזציה ללמה זה ככה ומדוע זה בעצם רעיון טוב שמשרת את הציבור האמריקני היטב כבר מאתיים שנה. כל מה שאתם מתארים נכון וחשוב ורלוונטי לחיי היומיום ולהתנהלות הפנימית של ארה"ב, אבל בקונטקסט הבינלאומי ו(שוב) ההיסטורי - כל זה אותיות קטנות וסמנטיקה לא משמעותית.
אתה פשוט מפספס פה את סידרי העדיפויות ואת ה.. שיטה בכלל.
אבל קודם כל פרט קטן, שאפילו אתה מציין אבל... מתעלם.
כתבת, ובצדק, שזה שירות אלמנטרי שצריך לקבל משלם מיסים.
פה המס עובד קצת אחרת - כל אחד מצהיר על ההכנסה ויש המון הטבות/החזרים, שטיפול רפואי (במגבלות מסויימות) הוא חלק מהם.
הבעייה היא שלא כולם משלמים מיסים ולא כולם רוצים להפריש כסף לביטוח.
מה שאובמה אומר זה שיהיה ביטוח גם למי שלא משלם מיסים (מישהו אמר מהגרים מקסיקאים?) - יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות. גם להכריח אותי וגם לתת שירות למי שלא משלם..
ועכשיו אנחנו חוזרים לעיקרון של "הבחירה החופשית" - שזה עיקרון מקודש כאן ובצדק.
עם כל כך הרבה מדינות וכל כך הרבה אינטרסים אתה חייב לשמור על משהו שבאמת יאחד את כולם (כסף, ספורט ו.. חופש בחירה) ועל זה, למעשה, קמה האימפרייה הזו.. שלהזכירך היא המצליחה והגדולה ביותר בעולם... המון זמן.
בקיצור- הכל פה עובד על העיקרון המקודש והדמוקרטי של "חופש בחירה" - ואז אתה מגיע, עם המון כוונות טובות, ואומר.. עד כאן. כאן אני מחליט בשבילך..
וזה big no-no, פה...
אני בכלל לא נכנס לויכוח אם זה נכון או לא או הומני או לא ואם יש או אין כאלה שמתים ברחוב בסין (שיא הסוציאליזם/קומוניזם) בגלל שלא קיבלו טיפול רפואי.
כמו בכל דבר, בעולם המערבי כולו, העטיפה לא פחות חשובה מהתוכן (אלא אם אתה חסיד של אפל.. הייתי חייב להכניס. מצטער) ואובמה לא עטף את זה טוב והתוצאה - גרועה יותר ממה שבא לתקן.
כמו שאמרתי, זה "נושא פנימי" ולכן לא צובר סיקור מחוץ לארה"ב, אבל יש מדינות שלמות שלהמון תובים שלהם אין ביטוח בכלל - לא חלקי ולא ממשלתי ולא נעליים. כל מי שויתר על הביטוח שלו, לטובת האובמה קייר, נשאר בלי ביטוח בכלל!!
אז אני לא אומר שכל תהליך צריך ללכת "חלק" אבל פה התהליך היה כזה, שפשוט "הכריח" אנשים, שהדבר המקודש להם ביותר הוא... שלא יכריחו אותם...
אני מציע שתקרא שוב מה שכתבתי בהתחלה, הזכרתי שם "ליברלים" ו"סוציאליסטים".. והפעם תתעלם מהניסוח "המצחיק" ותראה שיש שם דברים רציניים לגמרי..
אתה מעלה טיעונים "הומניים" ו"סוציאליסטיים" במדינה שבה במושגים האלה נחשבים עלבון... בצדק או שלא.
אתה גם "מזלזל" במעמד הבניינים האמריקאי (הוא שנקרא פה "משלם המיסים") - אתה לא יכול לעשות את זה פה. הוא זה שמשלם את המשכורת של הנשיא פה. הנשיא (וכל אחד אחר בממשל הפדרלי והמדינתי) עובד בשבילם - וזו לא מליצה!
אתה לא עובד בשביל האו"מ ולא עבור האיחוד הארופאי - אתה עובד, קודם כל, בשביל אלה שמשלמים את המשכורת שלך (עוד דבר מקודש - תראה את הסיסמא/סלוגן של המשטרה פה - קודם לשרת ואח"כ בא ה"להגן") ואתה תעשה מה שהם חושבים שנכון בשבילם - או שתשכנע אותם מה טוב בשבילם... או שתעוף (בצורה כזו או אחרת, כמו למשל שיהיה לך קונגרס ילא יתן לך לעשות כלום..).
ואני די חולק עליך, לגבי ההשפעה של סין והודו..
לא מזמן קראתי מאמר על ההשקעות של סין בעולם (צבירת הכוח) והמחיר שזה מטיל עליה ועל נקודות השבירה העתידיות...
סין והודו, עדיין בחצי רמה מעל מדינת עולם שלישי נכשלת... וזה לא עומד להשתנות בעשורים הקרובים.. דווקא בגלל הרצון לצבור כוח "עולמי"...
את המסקנות לגבי סין והודו אני מסיק בעיקר ממה שאני שומע מהכלכלנים ואנשי השיווק באוניברסיטה. וגם ממה שאני רואה, כי יש הרבה מהם בקמפוס, ורובם לומדים כיום את חוקי המשחק של האדם הלבן בשביל להרחיב את העסקים המשפחתיים למערב.
לגבי אובמה-קר אני אעצור פה, בשל העובדה שיש "דברים שרואים משם" (בשני הכיוונים) וגם כי הנושא לא מספיק חשוב לי כדי להמשיך להתווכח עליו. לקחתי לתשומת לבי את מה שכתבתם, מקווה שהצלחתי לתת לכם פרספקטיבה נוספת על העניין, ואני מציע שמהדיון הזה כולנו נפרוש בשיא. לא חסר קוריוזים אחרים ופחות כבדים שאפשר לדבר עליהם בשרשור הנ"ל.
קודם כל, הכל עניין של פרספקטיבה.
שנית (פעם נהגתי לומר "שנית כל", כולה מרמלה... יואו.. איך קיבלתי בראש.. בושות...), כמו שדמוקרטיה לא מתאימה לכל מקום ולכולם (עוד משהו שאובמה לא מבין), כך גם עקרונות הסוציאליזם.
שלישית, את "הודו" ו"סין" רואים הרבה ושומעים הרבה (וסין, עם ההתנהלות שלה מהווה איום על הרבה כלכלות - השאלה היא מי ימות קודם .. הפריץ או הכלב) אבל עדיין הודו לא ברמה של סין (מבחינת השילטון והיכולות שלו) וסין לא ברמה של הודו (הנגשת השכלה ואפשרויות עבודה לקונצרנים עולמיים לאזרחים).
רביעית, הכל ברוח טובה ומכל ויכוח/דיון פה לומדים משהו.
חמישית, האובמה-קייר זו רק בעייה אחת של האזרחים האמריקאיים... והנשיא שלהם - בעייה נוספת ולא פחות חמורה/חשובה היא ההשכלה/חינוך (עוד מקום להשוואה/אי השוואה בין ארה"ב לאיחוד האירופאי) - ועל זה אני אכתוב את הפוסט הבא..
הודו וסין צוברות כח ובעוד עשור או שניים ההשפעה שלהן על המתרחש תהיה גדולה בהרבה מזו של צפון אמריקה
לגבי הודו עוד נצטרך לראות, אבל סין עם חוק הילודה הרסה את העתיד שלה...
ה"עבדים" שמרכיבים לנו את האייפונים ומייצרים חלק נכבד מהסחורות שאנחנו צורכים, יעזבו בעתיד את המפעלים ויחזרו לטפל באמא ואבא בכפרים אותם הם עזבו...
וזה מבלי לדבר על חוסר האיזון הדמוגרפי בין נשים לגברים.
Winter is coming...
הבעייה עם סין, כמו שאני רואה אותה, היא לא היכולת שלהם להשתלט, שאת זה הם עושים מהר מאוד, כשמשקיעים בזה מילארדים על חשבון השקעות בתוך סין, אלא פוטנציאל ההרס שלהם.
הם משתלטים על עסקים ושווקים, במחירי הריצפה שהם מציעים (הם לא ממש צריכים לראות רווחיות) ואז לא מצליחים לספק את האיכות הנדרשת, משום שלא משקיעים מספיק בתוך סין, שהרי רובה מדינת עולם שלישי, ואז.. השוק הרלוונטי קורס או נפגע וחוזר שנים לאחור....
אתה מתעלם מהשליטה והתלות שהם פועלים לייצר. למשל באפריקה ואפילו בישראל דרך בניית רכבות והשקעה בתשתיות.
לא, שחר.
לא מתעלם בכלל. זה דווקא בדיוק מה שאני אומר.
הם משלטים של שווקים ותחומים, משום שהם נותנים הצעות (מחיר) שאי אפשר לסרב להם.
החברות האלה לא צריכות להראות רווח (הממשל מממן אותם, בדיוק לצורך זה) והם זוכים במכרזים ללא הרף.
כל זמן שמדובר בLOW TECH, כמו בניית תשתיות (בסכרים הם אלופים...) זה עוד עובד, משום שהם יכולים להציע כוח אדם איכותי בעלות אפסית (משהו כמו בניית המסילה למערב במאה ה-19 בארה"ב... (כמעט) הכל עשו סינים) אבל ברגע שמדובר ב-HI TECH..
הם זוכים בחוזים ומכרזים אבל לא תמיד יש להם את כוח האדם האיכותי לספק את המוצר שהבטיחו (שהרי לקחת איכר מאחרי שור ומחרשה מעץ ולתת לו לצקת בטון, זה לא כמו לתת לאותו איכר לתכנת מערכת תקשורת..) מתחילות הבעיות...
אז יש גם פגיעה בחברה ששכרה אותם ופתאום מגלה, ששנתיים אחרי שהפרוייקט יצא לפועל, יש להם מוצר דפוק, שצריך עוד שנתיים לתקן ובנתיים השוק רץ קדימה...
אם הייתם רואים מפת "עסקים" של חוואווי, לדוגמא, ואיך הם משתלטים על שוק התקשורת המערבי... מפחיד...
חוואווי זו דוגמא לא טובה דווקא. חוואווי של לפני עשור זו לא אותה חיה של היום.
את הידע שלהם הם רכשו בשיטות שונות: לפני עשור בגניבת קוד, לאחר מכן בקניית
צ'יפסטים של חברות סטארטאפ שונות (חלקן ישראליות), ולאחר מכן הם פשוט
הקימו חברות בנות (סטארטאפים שהם המשקיעים בהם) שכל תפקידם זה לייצר
להם את ה"טכנולוגיה". לדוגמא: חברת סטארטאפ ישראלית שכל מה שהם עושים
זה לפתח להם את האלגוריתמיקה של הצ'יפסטים והסינים ממששים את זה בפועל.
אני גם יכול להגיד לך מנסיון שיש שם מהנדסים מבריקים וכמות הידע רק גדלה.
הם שואבים ידע, לומדים, מממשים ואם פעם הם בעיקר חיקו מוצרים אחרים
הם כבר הגיעו למצב שהם חושבים בעצמם.
חסרה להם החוצפה הישראלית (וגם המערבית) והקטע של לצאת מהמסגרות ולאתגר
את הסיסטמה (בגלל המבנה החברתי) אבל גם זה מתחיל להשתנות.
בעברי עבדתי גם בחברה שנגנב ממנה הקוד, גם פיתחתי צ'יפים שנמכרו לחוואוי (ואחותה ZTE),
הכשרתי חלק מאותם "ארכיטקטים" באותה חברת סטארטאפ (ועבדתי כמה שנים עם המובילים שלה)
מעבר לזה גם יצא לי לעבוד עם אותם מהנדסים סינים בחברות אחרות. ראיתי את האבולוציה:
בהתחלה זו הייתה פליאה על החוצפנים הישראלים האלה שאין להם גבולות ולאחר מכן את ההבנה
של התהליך. מה שכן, יש להם יכולת לבדוק דברים לעומק מה שלנו החפיפניקים אין ופה יש להם
יתרון.
מעבר לזה, כבר קיבלתי סירוב מחברות סיניות לייצר מוצר כי הוא לא עמד ברמת האיכות הנדרשת
ושביקשתי כמה בודדים מאותו דבר רק שיהיה לי משהו הם אמרו שמאחר ויש על זה לוגו שלהם
הם לא מוכנים למכור (אנטנה שלא עמדה במבחן הרעדה).
ברנרד קח דחיפה קטנה - רשמת איפשהו שיבוא פוסט על כלי עבודה וחנויות.
אני מאוד סקרן... ורוצה גם להוסיף שאני מקבל לחג חולצה ולא ארגז כלים של Dewalt
Sent from my iPhone using Tapatalk
ברנרד קח דחיפה קטנה - רשמת איפשהו שיבוא פוסט על כלי עבודה וחנויות.
אני מאוד סקרן... ורוצה גם להוסיף שאני מקבל לחג חולצה ולא ארגז כלים של Dewalt
Sent from my iPhone using Tapatalk
יגיע, יגיע... קודם החינוך, שאני אעלה היום..
ואת חוואווי נתתי כדוגמא של השתלטות, לאו דווקא של פרימיטיביות.
אבל גם להם, בהליך הלמידה על גבו של הלקוח, יש המון פאשלות ותשלומי קנסות על אי עמידה בלוחות זמנים ותכונות המוצר - זה פשוט לא מעניין אותם, הקנסות ועמידה בתנאים. הם בהליך של השתלטות ולמידה (בסדר הזה) וברור שהם לומדים ... חייבים, אחרת הם, למרות המחירים הנמוכים, יצאו מהמשחק.
לפני הכל, חוב קטן, שאני מרגיש..
ג'ו הזכיר לי את נושא השיניים.
רופא שיניים פה הוא מ ל ך !!!
כל טיפול שווה את משקלו (של הפציינט) בזהב.תור יש לקבוע, בדחילו וברחימו, שבועות מראש.
כל בדיקה/סתימה/כתר/שתל עולה אותו הדבר כמו בארץ... אבל בדולרים!!
פשיטת עור ולמי שאין ביטוח... אין לו שיניים... ככה פשוט.
השירות, כמו תמיד 5 כוכבים - עושים לך שעה מסז' בחניכיים, עם מקלון לניקוי אזניים (ככה זה היה ברמלה) טבול במשחה מאלחשת בטעם מסטיק בזוקה (גועל, שבא להקיא. אלא אם אתה גמד בן 6 "רוצה עוד") ואז בעדינות, דוחפים לך 3 זריקות, כך שאתה לא מרגיש גם את קצות האצבעות ברגליים וכל זה לניקויי אבנית (ובדרך, כמובן, מבקשים מליון סליחות על חוסר הנוחות).
אם צריך סתימה, לא עלינו, בכלל מרדימים לך חצי מוח...
כשאני התעקשתי על סתימה (קטנה.. באמת. לא הרגשתי כלום, חוץ משפריצים של מים לאף... שהאסיסטנטית ניקתה כל פעם) ללא הרדמה ובלי המסטיק המגעיל... חשבו שאני מזוכיסט ואמרו שהם "לא איסטבלישמנת מהסוג הזה"...
האסיסטנטית החזיקה לי את היד (הכריחה... לא הסכמתי אבל היא איימה באלימות... והיא בערך פי שניים בגודל ממני..) ואמרה שאם תרגיש שכואב לי (קראה לזה חוסר נוחות) מיד מזריקים לי!!!
אחרי הטיפול בא הרופא הראשי והחמיא לי שזה בטח בגלל האימונים, שאנחנו הישראלים עוברים בצבא...
גם צריך להזכיר ולספר פה, שכל ביקור אצל הרופא הרגיל (גם אם אתה "רק שאלה") עולה כסף - יענו השתתפות עצמית - כל ביקור!!
לקראת חמישים (בעוד חצי שנה בערך) נשלחתי לבדיקות דם - הביקור שערך 5 דקות לקבלת הטפסים לבדיקות=$20.
למחרת בדיקות דם במעבדה = $20.
אחרי שבוע, ביקור אצל הרופא ל"דיון על תוצאות הבדיקות" (אשכרה, כך קוראים לזה "דיון" Appointment for a desiccation regarding your blood test (results גם=$20.
שלושה ימים אח"כ תפסתי צינון = $20...
וזה למישהו שנקרא "בריא בדרך כלל" - ימבה כסף.
תארו לעצמכם.. אם הייתי חולה...
אפרופו בדיקות הדם, למי שדואג/מקווה - מצויינות.
הרופא אמר שחזרתי להיות בן 25. כמעט קיבל סטירה... איפה כל השיער של 25? ולמה אני לא רואה מה כתוב במרשם נגד נזלת שנתן לי? ולמה בחדר כושר, הצעירה ההיא נתנה לי את המקום "אני יכולה לחכות.. זה בסדר..."?
בן 25 אעלק..
לא נורא.. עוד תהיה לי הזדמנות להיכנס בנבלה הזה (דוקטור יהודי נחמד... בלומנט'ל) - ביולי, אחרי יומולדת חמישים, אנחנו נפגשים שוב.
הוא מסדר לי קלונסקופיה... אמר שעדיף לנקוט בגישה אגרסיבית נגד כל הסרטנים האלה... הבטיח שיהיה נחמד...
בעצם, נראה לי שזה הוא שיכנס בי... אוףףףף:(
בכול השנים שעבדתי בחדרי קולנינוסקופי כמעט ואף פעם לא שמעתי צרחות, באמת, אל תדאג הוא יכניס לך לאט ובעדינות....אם תתנהג יפה אולי אפילו תקבל נשיקה אחרי.
מה אחרי!
לפני אני רוצה... קצת יחס אישי...
ביולי, אחרי יומולדת חמישים, אנחנו נפגשים שוב.
לפי ההסטוריה המשפחתית שלך אני לא מתפלא שהבדיקות יצאו טובות , מצד שני לפי ההסטוריה המשפחתית שלך כדי להתחיל בדיקות מקיפות כבר ב גיל 48
הרסת אותי...
מה, באת לדרוך לכולם על היבלות? למה המילקי פה, במרחק של חצי עולם מישראל (ומברלין), זול יותר מבישראל?
והסבר, שהרי בטח אתה לא "מחובר" לעיתונות בישראל יותר מידי..
הכותרת היא כעקיצה לאיזה פופוליזם שרץ בישראל, לפני כמה שבועות, שאיזה גולם מצא מילקי זול בברלין ועורר את זעם ההמון בישראל - "שוב דפקו אותנו".
הרעיון הוא להסביר ולשכנע את חברינו בארץ, שלמרות שיש פה מוצרים זולים והחיים נוחים יותר, הרי שיש פה דברים שליליים והזוים, שפשוט הופכים את החיים בלתי נסבלים ובעצם קשה פה הרבה יותר מאשר בארץ... הרבה יותר קשה.
לא יודע.
בנתיים נראה לי שהחברים פה לא כ"כ מזדהים עם הסבל הצרוף שעוברים פה כולם ו"לוקחים הכל בצחוק"... בעזרתך האדיבה...
תנחומי אני חושב שאתחיל לרחם עליך בקצב הזה
מצטער על העיכובים. היו בלת"מים (למי שלא יודע, בלת"מ – בלתי מתוכנן. אירוע בלתי מתוכנן).
הזכרנו פה את מערכת החינוך..
אז שתדעו, שבקרב הגמדים יש תמימות דעים שהלימודים פה קלים יותר. לומדים הרבה פחות חומר. אבל יותר "לעומק" (מה שזה לא יהיה).
כשהגמד הגיע לפה (ישר לתיכון רגיל, לכיתה ט') היה כוכב, משום שבמתמטיקה הוא השיג את כולם בשנתיים (גם עכשיו הוא כוכב ומשיג את כולם, בהכל כמעט.. כולל באנגלית אבל זה סיפור אחר - הגמד מוכשר..).
זוג חברים שממש עכשיו סיימו את הרילוקיישן ואחרי 3 שנים חזר השנה לארץ, מספר שהגמדה שלהם (היום כיתה י') ממש מתקשה – החומר בארץ יותר מתקדם ויותר מסובך, לעומת מה שלמדה.
לעומת זאת, כך הם אומרים, בארץ יש פחות שיעורי בית... אני הייתי בודק את הגמדה ולא את מערכת החינוך..
אבל לא על זה רציתי לדבר.
העלות.
העלות!!!
העלות של הלימודים, שאחרי "חינוך חובה".
הסטודנטים בארץ מתלוננים על שכר לימוד שערורייתי באוניברסיטה, של פחות מעשרים אלף שקלים לשנה...
פה, קולג' בינוני ומעלה עולה עשרות אלפי.. דולרים!!... לשנה!!!
לא להאמין ממש.
משפחות שלמות משתעבדות להלוואות על מנת לשלוח את הגמדים שלהם ללימודים גבוהים – על מנת להגדיל את הסיכויי "להסתדר טוב יותר בחיים"...
וכרגיל, לפני שתף המלל... כמה דברים בסיסיים.
הלימודים (חינוך החובה אבל בתיכון אפשר "לנשור" אם ממש רוצים) פה מתחילים עם המקבילה של ישראל לגן חובה ומסתיימים עם המקבילה של כיתה יב'.
אח"כ יש קולג' (מקבילה של תואר ראשון בארץ) ואח"כ תואר שני (או תואר ראשון נוסף..) וכו'.
"אוניברסיטה" פה, זה מתואר שני ומעלה (או, כאמור, תואר ראשון נוסף).
זה הולך ככה:
א-ו זה ביה"ס, די רגיל. כמו שמכירים בארץ.
ז-ח נקרא חטיבת בניים. מערכת קבועה מראש אבל המורה יושב בכיתה והגמדים עוברים בין הכיתות, כשבדרך עוברים בלוקרים לאסוף את חומר הלימוד הרלוונטי לשיעור/כיתה.
ט-יב' כמו אוניברסיטה אצלינו. הגמד אחראי על הרכבת המערכת, לפי ניקוד מינמום, שהוא אמרו לצבור עד סוף השנה.
אח"כ קולג', כאמור ואח"כ אוניברסיטה ואח"כ.. החיים האמיתיים.
מתחילים את המירוץ (אשכרה מרוץ, בלי מרכאות) לקולג' החל מכיתה... א'!
יש פה מעקב אחר הישגי התלמידים באופן שלא יבייש את NSA ועל כל צעד ושעל, הורה (שמעוניין בכך) מקבל דיווח מפורט עד למספר האפצ'ים שהגמד דפק וההרכב הכימי של הרסס.
הכל על מנת להכין את הגמד לחיים האמיתיים שהם... איך לעשות כסף!
אתם פשוט לא מאמינים כמה הקולג' שבו למדת, חשוב פה.
זה פותח/סוגר דלתות ויוצר תיקרות זכוכית והכללים ברורים פה לכולם.
כולם מתגייסים על מנת להכין את הגמד ולעזור לו להשיג את נקודת הפתיחה הטובה ביותר לחיים.
לימוד בקולג' הנכון ובמגמה הנכונה יאפשרו לך להתקבל (יותר בקלות) לאוניברסיטה הנכונה ולמגמה הנכונה וזה יאפשר לך לקבל את המשרה הנכונה עם השכר הנכון – ולא, לא שכחתי מרכאות – אין כאלה פה.
ביה"ס נכון + תיכון נכון + קולג' נכון + אוניברסיטה נכונה = משרה טובה וחיים נוחים. פשוט מאוד וברור מאוד.
בכיתה י' נערכים מבחנים ארציים (יענו יבשתיים, שהרי כבר אמרנו שארה"ב היא מדינה רגילה) והגמדים מדורגים ו... מתחילה הפצצת תיבת הדואר במכתבי הזמנה מהקולג'ים – 3 שנים לפי הרישום.
שנה לפני "הרישום", הרשימות של הקולג'ים הנחשבים כבר סגורות.
כבר בשנה הראשונה של האוניברסיטה (הנכונה, כמובן), מתחילות להגיע הצעות עבודה ממקומות נחשבים ואלה אפילו מעניקים מלגות שכ"ל לנבחרים/מועמדים.
אבל אני מקדים את המאוחר...
חויית הלימודים פה היא משהו אחר לגמרי ממה שמכירים בארץ.
פה לוקחים את החינוך ברצינות... אבל ממש ברצינות.
הכל ממוחשב – שיעורי בית ומעקב הציונים ומעקב החיסורים וחומר הלימוד ו... הכל.
בכל שלב ההורה יכול (וכך גם מצופה ממנו, אחרת הוא נקרא לסדר!!) להיכנס למערכת הממוחשבת ולעקוב אחר התקדמות הגמד הפרטי שלו ולראות מה מקומו ב.."קבוצה".
הלימודים, מחטיבת הבניים ועד סוף התיכון, מתנהלים כמו שהאוניברסיטאות מתנהלות – לכל מקצוע יש "ערך נקודתי" ויש מספר מינמלי של נקודות שצריך לצבור ובאחריות התלמיד לארגן לעצמו מערכת מתאימה.
אין הפסקות (אין הפסקות!!! לא בביה"ס ולא בתיכון), למעט הפסקת אוכל – יש הפרש של חמש דקות בין השיעורים, ובמהלכן הגמדים נדרשים לעבור מכיתה לכיתה (המורים יושבים בכיתות קבועות. התלמידים מתרוצצים) ואין דבר כזה לאחר.
גם אין בעיות משמעת... כך לפחות אומר הגמד שלי (תיכון)..
כאמור, ההורים מעורבים מאוד (חוץ ממני).
אסיפת ההורים הראשונה (והאחרונה שלי) החזירה אותי באחת לטירונות – כולל חניך תורן שמקריא זמנים וכולל הזמנים הבלתי אפשריים במקציבים לך, להגיע ליעד הבא...
צריך גם להבין שבתי הספר פה הם קומפלקסים ענקיים.. ענקיים.
בכניסה אתה מקבל מפה כשהכיתות בה ממוספרות ויש מקרא למטה. אתה גם מקבל לוח זמנים, לפי המערכת/המורים/השיעורים של הגמד שלך – לכל "פגישה" עם מורה יש מועד התחלה וסיום ויש פגישות אישיות (לפי זימון) ויש פגישות קבוצתיות (של כמה הורים ביחד).
בצמתים (אשכרה צמתים – בניין ענק, בין קומה אחת) יש תלמידים שתפקידם לסייע בהתמצאות ולהדריך את ההורים בטירונות.
אם יש לך גמד שמכבד אותך ורוצה לעזור, הוא בא איתך למקום ועוזר לך למצוא את דרכך ויכול לסייע ב"קיצורי דרך" – את זה הבנתי אחרי ששאלתי אותו (כשחזרתי הביתה) למה היו הורים (הרבה) שבאו לאסיפת ההורים עם הגמדים שלהם..
בקיצור, אתה מגיע בשעה שש בערב, מקבל פק"ל + תד"ל ו... זה מתחיל..
במערכת הכריזה מברכים את כולם ומסבירים שאטוטו מתחילה אסיפת ההורים (מאות הורים.. מאות) ומסבירים את הכללים (בעיקר לעמוד בזמנים ולא להסתובב סתם במסדרונות משום ש"זה מפריע לזרימה") ולפני שאתה מבין שהכל "ברצינות גמורה" מודיעים לכל ההורים של G1(לכל קבוצה יש קוד שמופיע בפק"ל) שיש להם חמש דקות להתייצב בחדרו/כיתתו של המורה להיסטוריה, מר כך-וכך, שנמצאת בחדר מספר X...
עד שאתה מוצא את מספר החדר במפה ומשנן את סיפור הדרך למקום (ונדרס ע"י עשרות הורים ממהרים – רק אח"כ הבנתי למה כ"כ ממהרים..) ומתחיל לזוז... כבר אחרת לפגישה..
אתה (ועוד איזה הורה "חדש" או שניים) נכנס לכיתה, שכבר יושבים בה כמה הורים שחיוך ניצחון מרוח להם על הפנים (אחרי שדרסו אותך, כמה דקות קודם – איפה הנימוס.. אה נכון. לא ציפצפו..) וצריך להכריז על שימך ולהתיישב, כשכולם ממתינים..
חמש דקות לפני תום הזמן שיועד לפגישה עם המורה הזה, מערכת הכריזה מודיע שעוד חמש דקות נגמרת הפגישה הראשונה..
אח"כ מכריזים שעוד שתי דקות היא נגמרת..
אח"כ מכריזים שכולם מתבקשים לקום ולהגיע לפגישה מספר שתיים (מכאן והלאה הכל רשום בפק"ל) ו.. שיש לך חמש דקות בדיוק להגיע וההורים מתבקשים לא לאחר.
ברור שהכיתה של הפגישה השנייה נמצאת בקצה האחר של ביה"ס ועד שאתה בכלל מאתר את מספר החדר במפה, מאפס את מיקומך ומבין לאן ללכת, אתה נדרס ע"י עשרות הורים רצים ומושפל ע"י תלמידה קטנה שמציעה לקחת את היד ולעזור לך...
כמו בטירונות שלי, טיק טק הבנתי שלא ממש ניתן לעמוד בזמנים והחלטתי להתחכם (כאילו לא עבור כמעט ארבעים שנה = לא למדתי כלום.. כרגיל) – החלטתי לפסוח על הפגישה השלישית ופשוט לאתר ולהמתין ליד החדר של הפגישה הרביעית ולא לאחר..
כמו בטירונות בניצנים, גם פה תפסו אותי ואיזה גמד קרצייתי שאל למה אני עומד ליד הדלת ואם אני בכלל בפגישה של עכשיו ... שתי סטירות הייתי מחטיף לו אבל יש מצלמות בכל מקום..
ככה ממשיכים לכרוז לך מתי להתכונן ומתי לצאת ומתי להגיע ונוזפים במאחרים ו... הפסקה.
מודיעים בכריזה שיש בדיוק 1/4 שעה להפסקת קפה (בחדר האוכל הדרומי - לך תמצא את הדרום פה, כשגם בניווטים, כשהייתי קרבי, לא הצלחתי להבין למה אומרים שכוכב הצפון הכי זוהר וקל למצוא... יש מלא זוהרים למעלה) ומבקשים להקפיד על הזמנים משום ש-17 דקות אח"כ, צריך לפנות את חדר האוכל, לטובת הפסקת הקפה של הנאגלה השנייה...
אני, ביני וביני, הכרזתי על מרד (לא למדתי כלום מאז הטירונות) ונשארתי לשתי הפסקות... שימותו כולם.
ניגש אלי איזה מורה קטצ'ק כזה, שראה שאני נשאר לשבת אחרי חמש עשרה הדקות שהוקצבו לקבוצה "שלי" ושאל "הכל בסדר?" כשאמרתי שכן, שהכל בסדר, החצוף שאל שוב "הכל בסדר!!"... כן!! הכל בסדר!! יא נאחס אחד!! הכל בסדר!! אני מסרב להתרוצץ כמו ג'וק ולהינזף שלא עמדתי בזמנים שהקריא החניך התורן (אח"כ התברר לי שזה מנהל ביה"ס בכבודו ובעצמו... לך לחפש לך חיים יא, זבל!!. מריץ אותי!!).
הקרציה לא עזב אותי עד שלא אמרתי לו שאני טעיתי ובעצם שייך לקבוצה השנייה (כן. שיקרתי. אז מה?).
קטעים... באמת..
אממה – כל היתר לקחו את זה ברצינות תהומית וראיתי כמה הורים על סף התקף לב וגמדים שנוזפים בהם שהם עושים בושות ולמה הם לא עומדים בזמנים, כמו כולם...
ובפגישות האלה, המורה מספר על עצמו (ובאיזו אוניברסיטה למד, כמובן) וכמה ילדים יש לו והיכן הם לומדים/עובדים ו.. ממש סיפור חיים. שתדע שהוא ראוי ושהגמד שלך בידיים טובות.
ומה שמדהים הוא, שכשאתה אומר לו את השם שלך, הוא מיד יודע (ואומר בקול) את שמו של ההגמד שלך ואיזו אנקדוטה מהלימודים, שקשורה בגמד הפרטי שלך ו.. מפגין ומבהיר שהוא שולט בכל המידע הזה ותראה כמה הוא מכבד אותך ואת הגמד ואת המקצוע שלו עצמו ו... מכבד את עצמו כמורה - לא פחות ממרשים!!
ואני רוצה להגיד לכם שכל מה שתארתי פה אמיתי לגמרי – לגמרי!
תעיפו את הניסוח הסרקסטי ו... תתרשמו עד עמקי נשמתכם - ואין במשפט האחרון שום ציניות.
בכיתה י', עושים פה מבחני רמה, שתוצאותיהם מופצות לכל האוניברסיטאות בארה"ב (כך נראה). מאותו רגע, אתה מוצף במכתבים והזמנות וטלפונים, רק שתרשום את הגמד שלך אצלם... ותשלם כמובן.
יש טיולים מאורגנים (ממש כך) של האוניברסיטאות להורים ותלמידים, לבוא ולבחון את האפשרות ללמוד שם – וזה לא שהגמד מבאר שבע ילמד בת"א (שעה נסיעה)... זו אוניברסיטה במרחק של 6 שעות טיסה... עשרות אלפי דולרים לשנה.
כמובן שיש גם אוניברסיטאות (קולג'ים – לתואר ראשון זה קולג') מקומיות זולות אבל הן לא יתנו לגמד שלך את "היתרון היחסי" על כל המליונים האחרים שמתחרים בו על מקום העבודה...
בקיצור, הורים משתעבדים לשכר הלימוד (תארו לכם כאלה שיש להם שלושה ילדים ויותר– גמרו את החיים..) וכך גם תלמידים רבים.
יש הלוואות לימודים, שרק בזמן האחרון התחילו לתת בתנאים טובים, שממש הורסות משפחות שלמות (כל כמה זמן הממשל- אובמה מנסה להעביר חוק כזה מהקדנציה הראשונה אבל לא מצליח ובעולם לא מדברים על זה בכלל- מנסה לצאת באיזו תכנית לשיפור תנאי הלוואות שכבר ניתנו.. לא בהצלחה יתרה – עוד לפני שגמרת ללמוד, אתה כבר חייב עשרות אלפי דולרים ובמקרה הטוב, אתה צריך להתחיל להחזיר אחרי שמצאת עבודה...).
זו הסיבה שכולם רוצים להיות ספורטאים טובים (והתחרות עזה!).
אם קיבלת מילגת ספורט (יש הרבה מילגות – אמרתי לכם, עזרה הדדית וולונטרית, מאוד מפותחת פה... רק אל תכריחו אותם, לדוגמא במס "חינוך לכל") אתה "על הסוס".
בכל ביה"ס תיכון, יש קיר עם תמונות של גמדים וכל מיני כיתובים מתחת – אני, מנסיון מר בארץ, חשבתי שאלה תמונות הנצחה של נופלים או משהו כזה... לא!
אלו תמונות של בוגרים ורישום של איזו מילגת ספורט הם קיבלו ולאיזו אוניברסיטה!!!
ומי מחלק את המילגות, התאחדויות הספורט (NBA, NFL ודומיהן) ולכן כולם מחפשים להתמקצע ולהצטיין בתחומי הספורט הפופולאריים (כדורגל, לא פוטבול, עדיין לא תפס ממש.. אבל חכו קצת) – זו פשוט הדרך שלהם להצליח בחיים = להתקבל לאוניברסיטה טובה, שההורים שלהם לא יכולים לממן ושם לצוד את עיני הקבוצות ו... חוזים של מליונים.
בכל עיירה עלובה בטיול שלנו, הדבר הבולט ביותר והמטופח ביותר היה ... מגרש הספורט.
זה לא ספורט – זה עסק רציני. זו הדרך "החוצה", לחיים טובים יותר (אפרופו זכות בחירה, שמיכה הזכיר. יש כאלה שאין להם שום דרך לצאת מהחור שהם גרים בו... פשוט אין).
אבל שלא תחשבו שאם אתה ספורטאי ובעל מלגה, אתה פתור מללמוד – לא יהיו לך ציונים טובים (לא ממוצעים – טובים), אתה עף מהנבחרת והמילגה נלקחת ואתה... חוזר לחור בנאברסקה, לעבוד את האדמה.
אין פה צחוקים בנושא הזה ויש ועדות מיוחדות שעוקבות אחרי ה"ספורטאים" האלה – קודם כל לימודים!
חוץ מספורט, הדרך הטובה הנוספת, לזכות בחינוך (לגמור קולג') היא... צבא (כמובן שהדרך הטובה ביותר היא הורים עשירים).
אחרי סבב שירות בצבא (אורך הסבב הנדרש, משתנה לפי אופי השירות), אתה זכאי ללימודי קולג' עם כיסויי מלא (או בחלקו הגדול. תלוי באופי השירות) של ההוצאות ע"י הצבא = הדרך החוצה, לחיים טובים יותר. להשיג יתרון על כל היתר, שלא יכולים ללכת לקולג'.
זה די מדהים, שמדינה כ"כ גדולה ועשירה כמו ארה"ב, לא מצליחה לספק חינוך טוב לכולם, במיוחד אחרי שמבינים כמה המדינה מכירה בחשיבות החינוך ומשקיעה בחינוך ומתייחסת ברצינות לכל ההליך...
מצד אחד הכל פה מתוקתק :
הסעות – מי שלא ראה את ציי ה- SCHOOL BUSS, יוצאים לדרך בשעה חמש וחצי בבוקר (כן כן!! יש להם בתיכון שעת אפס. שיעור מתחיל ברבע לשבע וההסעה יוצאת לדרך שעה לפני.. תחשבו מתי צריך לקום). והחוקי התנועה לגבי רכב הסעה.. אתה צריך לעצור כמה עשרות מטרים מאחורי רכב הסעה שעוצר - נפתח שלט עצור בצד שמאל של האוטובוס ואורות מבהבים ואור לבן מהבהב/מסנוור על הגג ומחסום נשלף לקדימה של האוטובוס, שהגמד לא יעבור חלילה בשטח המת. וגם התנועה ממול צריכה לעצור (יש סיפור על זה, איך לא.. בפוסט אחר).
אמצעי לימוד - מדהים ממש טכנולוגיה ממסע בין כוכבים. לוחות אלקטרוניים (אין גיר ואבק וכל מה שנרשם על הלוח, מיד מתתרגם לקובץ PDF ונשלח אוטומטית "למערכת"), מעבדות, אולמות הרצאות/הצגות, מגרשי ספורט (הזויי. לכל מקצוע "נחשב" יש כמה מגרשים ברמה של הדר יוסף בארץ... בביה"ס תיכון..) וכו'.
מורים טובים ומשקיעים ומסורים - באמת... פשוט אין מילים.
מערכת סיוע לתלמידים מתקשים/מיוחדים/דוברי שפות אחרות -ואין כאלה שנופלים בין הכיסאות והכל "כלול בחינם).
הקפדה יתרה על התייצבות ללימודים- יומיים חיסור של הגמד ואתה, ההורה, נקרא לתת הסברים... שלושה ארבע ימים בלי הסבר – ויכולים לשלוח לך שוטר הביתה.
מספר תלמידים בכיתה - יש הרבה כיתות ואין צפיפות. 30 תלמידים בכיתה זה משהו שאין פה בספר החוקים...
ומצד שני, אם אתה לא עשיר... העשירים עוקפים אותך עוד לפני הסיבוב (אלא אם יש לך מלגה ועדיף מלגת ספורט.. אז יש סיכויי גם לפרנסה טובה אח"כ).
הכל פה מאוד יקר. מאוד.
כל החינוך יקר – מגן חובה ועד סוף התיכון הכל חינם אבל כל מה שלפני ואחרי ובנוסף ל"חינוך חובה"... יקר בטירוף.. בטירוף.
אנחנו מדברים עם חברים עם ילדים בביה"ס יסודי והם כבר מודאגים "מה יהיה"...
יש לנו גמד אחד בתיכון "ציבורי" – לא עולה כסף (פה חינם זה באמת חינם, לא כמו בארץ).
יש לנו שתי גמדות בביה"ס יהודי (על זה רשימה נפרדת.. היהודים) – הון!!!!
שכ"ל הוא K12$ לשנה.. לילד.
וזה זול, משום שיש לביה"ס תורמים (גם אתה נדרש להתנדב לתרום ויש רשימת תורמים בכל 1/2 שנה ו.. לא נעים אם אתה לא שם... לא נעים בכלל).
תארו לכם משפחה יהודית בעלת הכנסה ממוצעת, עם 3 גמדים... אסון כלכלי.
מי שמתקשה, יעזרו לו אבל להיות יהודי פה (בכל הנוגע לחינוך) זה לא עסק זול. בכלל לא.
בארץ הגמד שלי למד בביה"ס איכותי (לא ציבורי) וזה עלה לנו הרבה.. קצת פחות מאלף שקל לחודש (כולל הסעות)!!
אני יכול להגיד לכם בצורה ברורה – בסך הכל, החינוך בארץ יותר פרימטיבי (באמצעים ויחס מספרי של מורה/תלמיד וכיתות ותלמידים בכל כיתה) ויחס מחפיר למורים וברמה יותר גבוהה וזמין לכולם ויותר זול.. מאשר פה!
אתם קולטים – רמה יותר גבוהה ויותר זול!! בארץ!!
אבל מה כל זה שווה לעומת מילקי זול, אה??
boaz avrahami
08-12-14, 16:58
מי צריך ללמוד אם יש ג'יפים וחלפים ודלק בזול???
צריך כסף לקנות את כל אלה וכסף, גם כאן, לא צומח על עצים...
שלא לדבר על זה שצריך להחליף אייפון כל חצי שנה..
ואם אתה חולה... בכלל
boaz avrahami
08-12-14, 17:27
אתה קופץ לעשות איזה רילוקיישן בישראל, עובד קצת בשכר מינימום וחוזר כמו מלך לאמריקה....
או אם אתה יהודי הקהילה כבר תדאג לך או שאתה מוצא נישה לרמות את האמריקאים התמימים האלו.
אז זהו, שלא כ"כ...
האמריקאים עובדים קשה. אין הרבה.. כמוני.
אתה עובד קשה בשביל כל דולר ולכן אתה גם רוצה תמורה מלאה לכל סנט, שאתה מוציא.
וזה מביא ל"רעיון" השני שלך.
הם בכלל לא תמימים אבל יש להם מין משפט כזה שהולך ככה בעברית "סידרת אותי פעם אחת - אתה אשם. סידרת אותי פעמיים - אני אשם" ולא תמצא הרבה אמריקאים שמסדרים אותם פעם שנייה.
אתה יכול לרמות רק פעם אחת.. עד שתופסים אותך.
הם "תמימים" עד שתופסים אותך... ואני לפחות, לא חושב שזה כדאי ולא משנה כמה אתה מצליח לרמות באותה פעם ראשונה...
מספיק תפסו איזה ברנרד (מאיידוף אחד) אחד ועשו ממנו דוגמא...
לא הייתי ממהר להסיק על איכות הלימודים הגבוהה בארץ מהעומס האקדמי לבדו. יש שם לא מעט אוננות שלא תורמת בכלום לחיים האמיתיים, ובעוד שאינני יודע מה בדיוק מלמדים אצלכם בניו-ג'רזי, אני יודע בוודאות שחלק נכבד מפיטום האווזים האקדמי של כיתות י-י"ב בישראל אינו מקדם את התלמידים במאום.
לראיה - אני למדתי בתיכון יוקרתי יחסית (ביה"ס להנדסאים של אונ' ת"א עליו השלום), בקושי גירדתי בגרות מגוחכת, אבל מתוך מה שנלמד שם אני זוכר ויודע כיום הרבה יותר מחבריי המוצלחים יותר לכיתה, כולל אלו שהלכו אח"כ לתלפיות ולעתודה. למזלי (בדיעבד) הבנתי שלא אצליח בבגרויות והחלטתי להתרכז בללמוד כמה שיותר במקום לשנן למבחנים. התוצאה הייתה חיובית למדי, וכיום אחרי עשור וקצת אני יכול לומר שמרבית חבריי לספסל הלימודים לא הגיעו רחוק יותר ממני בחיים.
בשורה התחתונה את הדברים החשובים עדיין לא מלמדים בארץ - כלכלת בית וניהול תקציב, אזרחות ברמה ראויה, תכנות בסיסי (לפעמים כן, תלוי איפה), מקצוע טכני מעשי כלשהו שניתן להישען עליו כשאין עבודה אחרת... כלים לחיים! ממש תעזור לך הבגרות חמש יחידות שעשית בגיל 18 כשאתה במשבר כלכלי, או הידע הנרחב בתנ"ך ותושב"ע כשאתה לא מצליח להחליף גלגל ברכב.
לגבי כל ה"מסלול" שמטרתו להגיע לאוניברסיטה הנכונה ומשם לעבודה הנכונה וכו' - זה אולי באמת כך, אבל מן הראוי להזכיר שבארה"ב גם להיות דפס או מסגר זו לא עבודה בזויה כמו בארץ, ובשביל זה מספיקות שנתיים של קולג' עם associate degree (שווה ערך לטכנאי/הנדסאי). זו לא בושה לעבוד שם בעבודת כפיים, שלא לדבר על כך שהיום כבר יש הרבה ג'ובים נקיים יחסית מסביב לתעשיות האלה (מעצבים גרפיים בבית דפוס למשל, שלא שוחים בדיו וגריז כל היום). אז המשכורת תהיה נמוכה יותר מזו של רופא שיניים בניו ג'רזי, אבל היא תספיק בהחלט לחיים שקטים ומאושרים איפשהו בוויסקונסין או בקרוליינה, ואולי אפילו בלונג-איילנד. זה לא אומר שנכשלת בחיים ולא חורץ את גורלך לעוני או למגורים בטריילר בנבראסקה. קצת קשה להסביר למה אני מתכוון, אבל כשקוראים את מה שאתה כותב מתקבל רושם לא כ"כ מדוייק על התמונה הגדולה.
אז רגע שאני אבין, ג'ו נמצא בווגאס?
אני קורא, משלים, לצערי מאוד עסוק עם העבודה, החלטתי להקדים תאריך סיום של פרוייקט בכמעט חודש בשביל להרים במקום מסיבה נחמדה לקריסמס אז בשבוע האחרון ימים של שבע בבוקר עד אחרי חצות הן דבר שבשגרה.
לגביי רפואה, ניהלתי זוגיות של שלוש שנים עם רופאה, למדתי את התחום מקרוב בעיקר בגלל שמעגל חברי מכיל בעיקר רופאים, אכן טיפולי השיניים זה עסק יקר (העבודה על הפה שלי מסתכמת בכ$27k) אבל זה רק בגלל שבחרתי את הדברים הכי טובים שאפשר (כתרים בכ$3.5k), אצלי התור לרופא שיניים לוקח כמה ימים במקסימום וכן, גם אני שונא זריקות אלחוש ונרדמתי פעמיים באמצע טיפול, אחד מהם היה טיפול שורש. במקרה שלי מדובר בחיבה לכאב והתרגלות, סף כאב גבוה.
אני רוצה לכתוב על חיי הרווקות ועל כל הבעיות בדרך, ברנרד מדבר על ילדים ומשפחה, אצלי החיים סובבים סביב עבודה, נשים ולאחרונה גם סיגרים.
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/94f4de9a895a5c2c4f14448fcea40b9c.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/12fe60bb599f20c30679f33f1725d00c.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/824d22a6689130a6778d6eb3baa1a4a6.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/47c92651c9a905e00c3436874add652e.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/254ed66dae1c7b9039b27674d4a4ebf4.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/3ce1a204bef89430fac4167b7d983210.jpg
אה ואוכל...
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/afbc84cde6f23cd9bfbd587d7d097748.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/356b2793ec4ac87c340f07c22a54d790.jpg
שבוע טוב 😃
אז רגע שאני אבין, ג'ו נמצא בווגאס?
😃
סי סניור, ורואים שאתה עסוק, אפילו מאד, מאיפה יש לך זמן לקונסטרשיון בכלל?
בזמן העבודה אני בטינדר, בסופש או אחרי העבודה אם יש זמן אני נפגש איתן, החיים בעולם הדיגיטלי מאוד נוחים.
נו... זו בדיוק הסיבה שאני אומר שכדאי שתגיבו... מעלה הרבה "חומר טוב".
בן - שאפו!!!
לא, לא הבחורה/ות - עבודות העץ.
בדיוק קשת כזו תכננתי לדק בחצר, מסביב לבריכה - איך מכופפים/מעגלים ככה עץ מלא (לא פלייווד/דיקט)?
ולעניין החינוך.
כדאי שמי שכותב לי בה"פ יעלה את זה פה - זה הרי לא משהו אישי ואם יש טעות או משהו להוסיף, זה תורם לשירשור..
וכתשובה לה"פ - יש פה הרבה מילגות.. המון.
כל סטודנט יכול (ורצוי מאוד) להגיש בקשות/מועמדות לכל מיני מילגות. הרבה מאוד עושים את זה, ומצליחים לממן חלק ולפעמים משמעותי , משכר הלימוד.
וכן - יש מלגות הצטיינות כמעט בכל מקצוע. לא בטוח שמלגה אחת תממן לך את כל שכר הלימוד (צריך לבדוק - לכל מלגה יש תנאים) אבל עדיין לא שמעתי על מלגה שתממן לך שכר לימוד של תואר שלם (3-4 שנים, לא כולל סטאז' אם יש).
אבל לך תדע..
לפי התוכניות שלנו פה, גם לא נצטרך לבדוק..
דריש (ככה כותבים/מבטאים?).
אני לא ממהר לשום מקום - הכל בנחת והחיפזון מהשטן, כמו שאמרו אצל מנחם תלמי, או החילזון מהשפן.. ביחדיות מסוימות..
אני גם לא מתכוון להתווכח (תורידו את הגבות למקומן הטבעי- לא מתכוון אבל אם יכריחו אותי... אני לא אחראי..) על "האם הלימודים מכינים לחיים האמיתיים או לא" - זה נושא לשירשור אחר לגמרי.
אני בטוח שיהיו דוגמאות של אנלפבתים שהפכו למליונרים והמציאו את מאיץ החלקיקים ועוד רגע הם (שוב) מוציאים לאור את האלכימיה ורושמים פטנט על המכונה האינסופית - שיבוסם להם.
כשהייתי ילד גם אני לא הבנתי למה ללמוד תנך ומה יעזור לי המורה לחקלאות ולמה בכלל צריך לדעת חשבון כשיש מחשבונים... כשגדלתי הבנתי שלא משנה מה לומדים, הכי חשוב זה לדעת ללמוד וכל דבר שאתה לומד, כל דבר, בסופו של דבר עוזר.
אצלי הילדים ילמדו וילמדו טוב (כמה שהם יכולים) - זו העבודה שלהם לעכשיו וכדאי מאוד שהם יעשו אותה טוב.. לפחות עד שיצאו לפנסייה.
ובנתיים, מי שמחליט מתי יצאו לפנסיה, זה אני ואין יותר מפנסיונר אחד בבית.. זה החוק.
לדוגמא הפרטית שלך, אני יכול להביא את SHMBO, בוגרת אותו ביה"ס תיכון שלך ש.. הגיעה רחוק מאוד, עם בגרות.
וכך עוד כמה מאותו ביה"ס...
אולי אתה מוכשר מהיתר ואולי לא - ממקרה אחד או שניים או מאתיים, לא נלמד על מערכת החינוך כלום.
העובדה הפשוטה היא שילד שמגיע מהארץ, לתוך מערכת החינוך האמריקאית (בכל שלב, גם ביסודי) ונכנס לכיתה רלוונטית, יודע יותר חומר מהתלמידים האמריקאים וילד שמגיע ממערכת החינוך האמריקאית לישראל יודע פחות וקשה לו יותר - וזה נכון גם בניו-ג'רזי וגם בסט. לואיס וגם בניו יורק (על יתר הארבעים ומשהו, אני לא "אחראי").
עבודה שארה"ב.
כנראה פיספסת (הלך לאיבוד בניסוח הסרקסטי שלי) אבל כתבתי פה משהו שחבר אמריקאי (סגן השריף בפנסייה) אמר לי שבארץ כולם רוצים להיות גנרלים - אף אחד לא רוצה להיות חייל.
אתה צודק לגמרי - פה האימרה שכל עבודה מכבדת את בעליה ממש נכונה.
זה גם קשור ל"ניראות" שאני מזכיר מידי פעם - אנשים פה גאים בעבודה שלהם ובמקצועיות שלהם. אם אתה מסגר, יעריכו אותך אם אתה מסגר טוב ולא יגידו בזילזול "הוא כולה מסגר".
פה כל פועל הוא "טכנאי" ולא בגלל שהם מתביישים להיות פועלים אלא בגלל שיש הערכה לפועל מקצועי.
ובארה"ב כל אחד יכול להתפרנס בכבוד ולקיים משפחה ו"לשלם חשבונות" אם יש לו עבודה (ויש פה כאלה שיש להם כמה עבודות, בלי בושה).
אבל, וזה אבל גדול - כל אחד רוצה לגמדים שלו את הטוב ביותר להיות מסגר או טכנאי זו עבודה של צווארון כחול. אף אחד, שיכול להרשות לעצמו, לא רוצה שהמקסימום של הגמד שלו יהיה "צווארון כחול". כולם רוצים שהגמדים שלהם "יעשו את זה" - וזה לא להיות פועלים ומסגרים, כמה שיהיו מקצועיים.
כמו בכל מקום בעולם, אני חושב..
ודרך אגב, גם את הצווארון הכחול לוקחים ברצינות, לעניין החינוך - יש פה בתי ספר מקצועיים נחשבים ביותר... שגם שם יש מלגות ורשימת המתנה...
העניין הוא שגם הם מפלחים את "השוק" לפלחים - לדוגמא, הגמד שלי לא קיבל אפילו מכתבון אחד מביה"ס מקצועי..
אם קיבלת מכתב כזה... אין לך את הציון המינימלי הרצוי למקומות שייקלו עליך "לעשת את זה"...
זו אולי לא בושה אבל זה בטח לא כבוד כ"כ גדול - גם כשלוקחים בחשבון את הסיסמא הנ"ל, שכל עבודה מכבדת...וכו'.
אני לא יודע אם יש לך ילדים אבל אם אין, תרשה לי לצטט את אמא שלי (וכל יידעשע מאמע (=אמא יהודיה) אני חושב..) "כשיהיו לך ילדים.. תבין"..
לעניין בתי הספר, גם בארץ למדתי בבי"ס עם מתכונת זהה, איזור ענקי שבו זזים מכיתה לכיתה וכמובן הלוקרים המהוללים, חטיבת הביניים ובתיכון היו במתכונת הזאת, כפר הנוער הדסים (נשמע יותר טוב מפנימייה).
לגביי העץ, לוקחים plywood 3/4 וחותכים את הרדיוס הדרוש, 2 שכבות של הפלייווד נותנת גובה כמו של 2x4 ואז חותכים מהפלייוד רצועות של 3.5 אינטש (על מנת ליצור 2x4 גמיש), עם משור יוצרים חתכים קטנים לרוחב ואז אפשר לכופף אותו על הסטאדים. מעצבן להסביר, אני אצלם עכשיו
בסיס :
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/9e01c664b5566919b1ad91cb0c2dad10.jpg
סטאדים:
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/410b66e5cab6ad54fdfb88b8b4bd677d.jpg
כיפוף:
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/10e93745333d42b006c8e3f74a5d9823.jpg
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/a229c2ad9601d88f4d1767959e782c94.jpg
תוצאה:
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/e5227a1263435441e05da1f780fcfd25.jpg
יופי, כל התמונות יצאו עקום, נא לכופף את הראש שמאלה
מבין, מבין.
לא צריך להתעצבן:)
לגביי העץ, לוקחים plywood 3/4
מצאתה בול את האדם הנכון להסביר לו באינצ'ים....
כשהייתי ילד גם אני לא הבנתי למה ללמוד תנך ומה יעזור לי המורה לחקלאות ולמה בכלל צריך לדעת חשבון כשיש מחשבונים... כשגדלתי הבנתי שלא משנה מה לומדים, הכי חשוב זה לדעת ללמוד וכל דבר שאתה לומד, כל דבר, בסופו של דבר עוזר.
ססמאות יפות, אך לא עומדות במבחן המציאות. אם כבר - כשאני מסיים בי"ס ב-2003, אני מצפה לצאת משם עם כישורי Excel בסיסיים ולא עם 823 פונקציות ולוגוריתמים חסרי תועלת שהמורה דאג לדחוף לי לגרון. וכן, אם אחרי עשר שנים לא השתמשתי בהן, הן חסרות תועלת. היום אני כבר לא בגיל שבו ניתן היה לחרטט אותי עם "כשתגדל תבין".
את מקצוע הספרות למשל הצליחו להשניא עליי באופן יסודי בתיכון, לקח כמה שנים עד שחזרתי לתחום וגם זה בחצי כח. ולא תגיד שזו הייתה מורה אחת, או שתיים, או שלוש. היה לי התענוג ללמוד את התחום עם לא פחות משישה מורים שונים בשני בתי ספר לאורך החטיבה והתיכון, וכולם למעט אחת עסקו בלהכתיב את מה שמשרד החינוך קבע להם - בלי לעודד דיון, פרשנות או כל נסיון לביטוי עצמי אחר מצד התלמידים שאותה ספרות הייתה אמורה לעורר בהם. זה לא שלא החדירו בנו את האהבה לספרות, אלא דאגו לעקר את כל החווייה עד כדי כך שהיא הפכה לאחד המקצועות המיותרים והשנואים עליי ועל חבריי למסע דאז.
אני לא טוען שלא צריך ללמוד תנ"ך, ספרות וכו', אבל לא היה קורה שום נזק אילו היינו מקדישים קצת פחות תשומת לב לחבר הדמיוני ולעולם הבא ומתמקדים מעט יותר במתרחש בעולם הזה. הבעיה היא שמערכת החינוך (בוודאות בישראל, אולי גם במקומות אחרים, לא ניסיתי) בד"כ לא מטרידה את עצמה בשאלות של פרקטיות, רלוונטיות והתאמה לרוח הזמנים. היא עסוקה מדי בלהרגיש נעלבת ולא מוערכת, בלקיים את עצמה ולשמר את הג'ובים שלה, ובלשבור את רוחם של תלמידים שלא בדיוק מוצאים בה את מקומם ("לקויי למידה" היא קוראת להם... כי זה הם הדפוקים ולא המערכת).
המקרה שלי הוא לא יחידני (למרות שאמא תמיד טענה שאני ילד מיוחד) אלא מייצג כ-10% מאוכלוסיית אותו בי"ס למשל בין השנים 2001-2003. אלו האנשים איתם שמרנו על קשר, ובבתי הספר שאותם עזבנו כדי להגיע להנדסאים (אורט ליבוביץ' בנתניה במקרה שלי) המצב היה אפילו יותר חמור. יש לי תחושה שאתה לא מבין עד כמה עמוקה התהום בין "חינוך" למה שקורה בעשור האחרון בארץ, ואם אפילו במוסד יוקרתי כמו זה של אונ' ת"א זה היה המצב, תאר לעצמך מה הולך בתיכון הממוצע.
העובדה הפשוטה היא שילד שמגיע מהארץ, לתוך מערכת החינוך האמריקאית (בכל שלב, גם ביסודי) ונכנס לכיתה רלוונטית, יודע יותר חומר מהתלמידים האמריקאים וילד שמגיע ממערכת החינוך האמריקאית לישראל יודע פחות וקשה לו יותר.
לא הבנתי מה זה אמור להוכיח. שים נער ישראלי בן 16 במגרש בייסבול ותראה איך כל ילד אמריקאי בן 10 עושה לו strike-out תוך שתי דקות... על מה זה מעיד למעט העובדה שאותו ילד מכיר טוב יותר את חוקי המשחק? נכון,בישראל לומדים יותר חומר, אבל מי אמר שזה החומר הנכון? שכל הלימוד הזה אפקטיבי? ואולי בעצם השיטה האמריקאית יותר טובה, והאיכות קובעת יותר מהכמות? אני לא יודע בוודאות מה לומדים בארה"ב, אבל את האפקטיביות והתועלת לטווח ארוך של ה"לימוד" בישראל כבר ראיתי, וככה לא בונים חומה.
זו אולי לא בושה אבל זה בטח לא כבוד כ"כ גדול - גם כשלוקחים בחשבון את הסיסמא הנ"ל, שכל עבודה מכבדת...וכו'. "כשיהיו לך ילדים.. תבין"..
שוב, אתה מסתכל על הכל בעיניים יהודיות/ישראליות שאפתניות כאלה. במסעותיי בארה"ב, באירופה וגם במזרח הרחוק נתקלתי בקולות אחרים ובגישות אחרות, וזה בכלל לא קשור לשאלת היש או אין ילדים. (אגב אין, מתוך אידאולוגיה.)
בגרמניה להיות "מייסטר" בתחום מקצועי כלשהו זה לא פחות יוקרתי ולא פחות מכניס מלהיות מתכנת למשל, ועו"ד או רופא זה מעין סוגה עילית שלא כל אחד מעוניין בה מלכתחילה וגם לא כל אחד מסוגל לה. וזה בסדר גמור.
בספרד יש לא מעט אנשים שעבודת החלומות שלהם היא לגרוף עלים או לחלק דואר כל היום בשכר מינימום או קרוב לכך. זו עבודה עם קביעות לכל החיים, היא מכניסה מספיק כסף בשביל לפרנס משפחה ומשאירה מספיק זמן בשביל לשבת על פחית בירה בערב... לא צריך יותר מזה. יש להם פחות אמביציות והם לא ממש מוטרדים ממה עושה הבן של השכן, גם זה סגנון חיים לגיטימי.
על המזרח אני לא אתחיל לדבר אפילו, הם דפוקים בראש. (סתם, לא באמת, פשוט המנטליות כ"כ רחוקה משלנו שאין טעם להיכנס לזה כרגע.)
בארה"ב פגשתי גם כאלה וגם כאלה. בין לקוחותיי היו את החבר'ה השאפתנים והיו את אלו שהם דור שלישי ורביעי לעובדי כפיים ומרוצים מזה לחלוטין, וגם את ילדיהם שלחו קודם כל לבתי ספר מקצועיים. לדברי אחד כזה - לתת לו מקצוע זה הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות בשבילו, אח"כ שירוויח כסף ויתמקצע ואם ירצה לעלות ברמה, שיממן לעצמו לימודים אקדמיים. מה, לא נשמע לך הגיוני?
מקרה אחד של לקוח לדוגמה הוא בחור פורטוריקני בן גילי שגר באטלנטה (דור שני, המשפחה במיאמי) ועובד בתפקיד די מלוכלך על רצפת הייצור. הוא הסתכל עלינו (מספר אנשי שירות שביקרו אצלו ברוטציה) כמו על סלבריטיז כשסיפרנו על המסלול המקצועי שעברנו בדרך לג'וב הנוכחי - מי מחיל האוויר, מי מחימוש וכו'. הוא לא האמין שאנחנו יודעים להרכיב ולפרק מכונה כ"כ מסובכת ומכירים אותה בע"פ עד רמת הבורג והתפעל מהסיפורים שלנו על הצבא ובכלל. מצד שני... מהכסף שהוא מכניס בדפוס הבחור מנהל קריירה שניה כמפיק מוזיקה דיגיטלית (ועושה זאת בצורה מקצועית יותר מכמה די ג'ייז שאני מכיר מהרדיו), עם קהל מעריצים לא קטן והכרה בסצינה הרלוונטית. בנוסף, הדיונים שהוא מנהל עם חבריו בפייסבוק על נושאים חברתיים ומדעיים (דיונים כבדים, מבוססים וענייניים) פשוט גורמים לי לקחת צעד אחורה, להכין כוס תה ולשבת לקרוא אותם כמו שקוראים ספר טוב. אני לא יודע מה הוא למד בביה"ס ובסה"כ מדובר בבחור פשוט שבא ממשפחה של מהגרים, אבל הראש שלו עובד וסקרן ונראה שארה"ב (כולל אותה מערכת חינוך שאתה מלגלג עליה) נותנת לו את הכלים להתפתח ולרוץ עם זה רחוק ככל שירצה.
זה מה שאני אומר בסופו של דבר - המדד הוא מה אתה עושה בחיים האמיתיים ולא מה אתה שווה בתיאוריה. אני לא מכיר ישראלים רבים שעולמם הפנימי כה עשיר וחייהם כה שלווים ומהנים כמו אצל הבחור הזה מאטלנטה, או אצל ה"דור שלישי" ההוא מלונג איילנד, או אצל ה"טכנאי" מוויסקונסין. אלו אנשים שאולי היו שמחים להרוויח עוד כמה דולרים אבל אינם נמצאים בתפקידם בלית ברירה. הם בסה"כ מאושרים בחייהם ובאמת יש להם חיים - מלאים ומגוונים ומספקים.
מה יש לאותו ישראלי שסיים תיכון בהצטיינות, צבא בהצטיינות ואוניברסיטה בהצטיינות? מה הפרספקטיבות שלו בחיים - לעבוד קשה? לקרוע את התחת עד גיל 40 ואז שיפטרו אותו כמו כלב? כמה אנשים אתה מכיר בארץ שיכולים להרשות לעצמם להשתתף באופן בפעיל בחיי הילדים, לעסוק בתחביב ולנהל חיי פנאי במקביל לעבודה? הפריבילגיה הזאת שמורה בעיקר לאנשים עם עבודות מאד מכניסות כמו רואי חשבון ועורכי דין, וגם זה לא תמיד, בד"כ זה קורה רק בפנסיה. אז בארה"ב, עם כל ההשכלה המצחיקה שלה ועם הרמה הנמוכה בתיכון - זה אפשרי ונגיש להרבה יותר אנשים, כך לפחות התרשמתי ממה שאני ראיתי שם.
והאם זו לדעתך לא דרך טובה יותר להעביר את זמננו על הפלנטה?
חבל לך על הזמן, ג'ו - אני כבר שולט באינצ'ים לגמרי... טוב כמעט לגמרי..
אבל יש לי אפפ בטלפון, שמתרגם מזה מהר..
דרך אגב.
הנה עוד תגובה שהעלתה סיפורון....
יש פה, בגולת ארה"ב, דברים הזויים, שלא ברור בדיוק מה מקורם ומי הדביל שהגה אותם - אולי ג'ו יוכל להסביר...
למשל.
יש פה קרשים לפי מידות "ידועות" וקבועות.
כמו שבן אמר 3/4 - זו מידה ידועה וקבועה ואתה נכנס לחנות/מחסן ומבקש דיקט 3/4 בגודל 8X4 ומיד כולם מבינים מה זה אומר.
כך יש פה 6X6 ויש 8X8 ויש 8X2 ויש את הכי הנפוץ (משמש לשלד קירות וכאלה - רוב מה שרואים בתמונות של בן) שהוא 2X4.
עכשיו ברור לכולם שהמידות האלה באינצ'ים, שהרי סנטימטרים פה זה משהו שהקנדים משתמשים בו = עלבון.
כששיפצתי את הבית שקנינו, בניתי חדר נוסף, בקומה השנייה (לאורחים) ופתחתי בו גם חלון והכל תיכננתי בקפידה (הגשתי בקשה לאישור בנייה וכו') והכל היה מצויין.
עד שממש התחלתי לבנות...
אז התברר שהקרש הזה, 2X4 הוא לא באמת 2X4...
הגלמים האלה קוראים לו 2X4 אבל הוא בעצם 1.5X3.5... למה? ככה.
שאלתי את המשפצים (שמרתי איתם על קשרים טובים... אחלה חבר'ה - נספר בהמשך) למה קוראים לזה 2X4 כשזה בעצם 1.5X3.5 ולמה לא לקרוא לזה פשוט 1.5X3.5 (שזו מידה מקובלת בברזל - מסתבר שיש כללים אחרים למידות ברזל ולמידות עץ), שהרי ה-4X8 הוא באמת ארבעה פיט על 8 פיט ולכן קוראים לו ...4X8..
ההם הסתכלו עלי כאילו ירדתי מהירח ואמרו "כי זה 2X4" וכשהקשתי "אבל זה לא, זה 1.5X3.5" הבחור האיטלקי הגדול (בחור נחמד ששוקל בערך 130 קג' ויש לו חיוך כמו של טוני סופראנו) הניח את זרועו על כתפי (שקל טון) ואמר לי "ברנרד, תן לי להסביר לך, בגלל שאתה בחור נחמד. זה לא 3.5X1.5 זה 2X4 ואתה יודע למה זה 2X4? בגלל שזה נקרא 2X4 וזה נקרא 2X4 בגלל ש- ?That's the way it is - Got it"...
הבנתי. בטח שהבנתי.. כשהוא מסביר ככה, ישר אני מבין...
בגלל שהתקן לקירות הוא שיש בדיוק 16 אינץ' (בדיוק!!!) בין קורה לקורה (מרכז למרכז), את כל המידות הייתי צריך לשנות...
קוקיות.
לך תבין אותם.
ואל תתחילו להטיף לי שאם הייתי מתכנן נכון, זה לא משנה מה עובי הקרש, "16 אינץ' ממרכז למרכז, היה נשאר אותו הדבר...
עכשיו גם אני חכם... פשוט היה לי ברור ש"2 זה.. "2 ולא "1.5 (בקיר הקרשים עם העובי לכיוון החדר..).
עכשיו גם אני חכם... פשוט היה לי ברור ש"2 זה.. "2 ולא "1.5 (בקיר הקרשים עם העובי לכיוון החדר..).
אין כול דברים מוזרים
1 מידות העץ נכתבו ע'י התקן הבריטי עוד לפני 500 שנה או משהו בסגנון.
2. פעם באמת היה עץ בגודל מלא ואם תראה בית שנבנה לפני שנות ה50 תימצא בו קורות ועמודים בגודל אמיתי.
3. ההסבר לגודל הקטן ממה שזה נקרא מגיע מה KERF, או רוחב המשור והקצעה., בדיוק כמו שקוראים להמבורגר רבע פאונד אבל הוא לא....זה המשקל לפני הבישול.
4. יש תקן לגודל מינימלי של עץ, כלומר ה1.5X3.5 זה הגודל המינימלי של 2X4 ולכן זה המידה המוקצעת שלו שמיוצרת ע'י כול החברות עץ.
עד שאני עונה לאחד, אני מפספס את האחר...:(
דריש.
רוח של מורד פועמת בקירבך ואשרי לך וטוב לך..
רק שבלהט הקרב (שלא ברור לי מהו בדיוק) אתה קצת מפספס את מהותם של הדברים שאני כותב...
בשביל חבר'ה כמוך, יש בפיסקי הדין את "הרציו" - יענו תמצית של מה אומר פסק הדין.
אז הנה, במיוחד בשבילך (ואולי עבור עוד כמה שפיספסו) "הרציו" של כל המגילה שכתבתי... ושכנראה קצת חמק מעיניך:
אני לא מלגלג על מערכת החינוך בארה"ב - בדיוק להיפך. אני מתרשם ומעריך ו...מקנא בה.
שיטת הלימוד פה, בארה"ב, הרבה יותר טובה וידידותית ומקיפה - קראתי לזה "לומדים לעומק" - מאשר בישראל.
החומר שלומדים פה קל יותר, לאותה קבוצת גיל.
חינוך החובה הוא חינם פה.
החינוך הגבוה פה יקר בטירוף.
יש פה את הפרקטיקה שכל עבודה מכבדת את בעליה.
כל הורה רוצה לתת לילד שלו את הכלים להצליח בחיים - כשיגדל יחליט בעצמו מה זה "להצליח" ועם מה "לעשות את זה" וממה הוא מאושר.
מבין השורות, הצלחתי להבין שחווית הלימודים עד הצבא (ואלי גם הצבא וכו') השאירו עליך חותם לא כ"כ חיובי - יופי לך.
מפה ועד למרוד בכל וכול ולהכריז שמי ששאפת חייו לגרוף עלים בעירייה ולשתות בירה בערב הוא האידאל (של מי בדיוק?)... מה שנקרא - שיהיה לך לבריאות.
עובדה, כך אני מנחש בעדינות, שאתה לא הסתפקת בזה..
SHMBO חזרה לפני כמה ימים משבועיים בהודו - אני בטוח שבין כל העלובים האלה, שהבית שלהם הוא קופסת קרטון על המדרכה (ושיא השאיפות היא מדרכה מרוצפת), יש מי שמאושר בחלקו .
אני בטוח שבין כל אלה שהיא ראתה רוחצים פניהם בשלוליות בצד הכביש, יש כאלה שמאושרים בחלקם ובשלולית האיכותית ביותר בבלוק..
אני גם בטוח שיש כאלה, פה בארה"ב, שמאושרים שהם הצליחו למצוא עבודה במפעל ויש להם השלמת הכנסה כ-DJ והם מצליחים איכשהו "לגמור את החודש" ומאושרים שלא נפל עליהם איזה ניתוחון בקע קטן...
אני?
לי יש שאיפות טיפל'ה גבוהות יותר מבירה בערב ועבודה קבועה כמנקה רחובות (עם כל הכבוד.. באמת) ויש לי שאיפות גבוהות יותר לגמדים שלי והייתי רוצה שכשהם יצאו לפנסייה, כמוני, לא יצטרכו לעבוד (בנוסף לפנסייה העלובה) כמלצרים בדיינר (מאוד נפוץ פה.. כואב הלב!) על מנת לממן את התרופות, שאובמה-קייר לא מכסה וההפרשה שהפריש בעל העסק הזעיר, כשהיו צעירים ורבי אומן בריתוך פחי זבל תעשייתיים, לא תספיק להם...
מי שזורק פה ססמאות נוסח צ'ה גווארה, ממרום חייו המוצלחים (אני מקווה) לא בדיוק נשמע מחובר לחיים, כמו שאתה קורא לזה.
יכול להיות שהצלחת למרות החינוך שקיבלת (ואני דווקא מבין שקיבלת..) ויכול להיות שהצלחת דווקא בזכות החינוך הזה אבל אתה הרי לא מנקה רחובות ואני שומע שאתה מטייל הרבה בעולם... לא נראה לי שאתה מאלה שהיה שמח בחלקו כרועה צאן בהרי הקרפטים, ללא מחשב וללא אינטרנט ובסוף היום היה מסתפק בבירה קרה ופורש לשינת לילה ביחד עם הצפורים.. וגם לא כפועל ייצור על "הקו" במפעל כלשהו..
מי שמכיר אותי יודע שאני (כמעט) הכי נון-קונפורמיסט שיש, שלא ברור איך החזקתי 27 שנים בשירות המדינה (אם אפשר לקרוא לזה "החזקתי").
אבל להיות גיבור גדול ולמרוד בהכל זו חוכמה קטנה מאוד, כשמי שישלם על טעות שכזו (אם.. אם זו טעות. אני לא קובע אבל ..) זה הגמד שלך שיאלץ להתחרות בכאלה שיש להם הכשרה טובה יותר על הנייר (והנייר הזה, תרצה או לא קובע ועושה מיון ראשוני).
ולכן אני חוזר ואומר כשיהיו (ובמקרה שלך זה כנראה "אם יהיו") לך ילדים, תבין...
- - - Updated - - -
אין כול דברים מוזרים
1 מידות העץ נכתבו ע'י התקן הבריטי עוד לפני 500 שנה או משהו בסגנון.
2. פעם באמת היה עץ בגודל מלא ואם תראה בית שנבנה לפני שנות ה50 תימצא בו קורות ועמודים בגודל אמיתי.
3. ההסבר לגודל הקטן ממה שזה נקרא מגיע מה KERF, או רוחב המשור והקצעה., בדיוק כמו שקוראים להמבורגר רבע פאונד אבל הוא לא....זה המשקל לפני הבישול.
4. יש תקן לגודל מינימלי של עץ, כלומר ה1.5X3.5 זה הגודל המינימלי של 2X4 ולכן זה המידה המוקצעת שלו שמיוצרת ע'י כול החברות עץ.
יאללה... תפסיק לקשקש.
חסכו קצת ועוד קצת ולא היה להם כוח לשנות את השם... למה? בגלל שאתם יכולים/אמריקאים.
לפני הבישול אעלק..
מה אתה מסביר יותר מידי - אתם קוקיות... כולכם.
2 הסנט שלי, מכיוון שאני מתמחה בשיפוץ בתים ישנים וזה יותר כמו השריטה שלי, בתים משנות ה20 ומטה, כן העץ היה 2 על 4 אמיתיים, אבל, עם התקדמות היצור והתחלת השימוש בלוחות גבס התחילו לתת דגש לרוחב המוצר המוגמר, הקיר, בעבר היו מרימים שלד ואת המעטפת היו מורחים ידנית, ניגשים לסטאדים ומצפים אותם בchicken wire או wood planks ואז מורחים את הכל בפלסטר ומיישרים, פעם גם הכל היה נעשה בהתאם למידות הקיר, ככה שביקר מסויים יהיה קיר בעובי של 5 אינט'ש בצד אחד ו5.5 אינט'ש בצידו השני, עם הקדמה בא גם הייצור התעשייתי, דלתות, חלונות הכל נבנה לפי סטנדרט מסויים, מכיוון שגבס בעובי רבע אינט'ש הוא הנפוץ ביותר לשימוש פנימי, קירות פנים עם שלד בעובי של 3.5 יהיו קיר מוגמר בעובי 4 אינט'ש, לדוגמא משקוף (מסגרת של דלת) סטנדרטי לשימוש פנימי מגיע בעובי של 4 אינט'ש מה שמשאיר לך משחק קל בהרכבת המשקוף ואז פלסטר בחיבור וציפוי עם casing להקניית המראה המושלם.
גובה הדלתות הוא 80 אינט'ש אבל הרבה דלתות מגיעות עם משקיף של 84, עם השימוש בעץ מאוד קל להתאים את כל הדברים שהם בייצור תעשייתי באתר הבניה.
קירות חוץ הם בעובי של 6 אינט'ש בדרך כלל.
הנגר שלי הביא את כל הארונות, מחר הרכבה.
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/51f7cfa448b807524720db9482052edb.jpg
אני בונה את אחד חדרי הלחות (humidor) הכי גדולים בחוף המערבי כרגע.
שם מתוכננת מסיבת הקריסמס, התוכנית הייתה סיום באמצע ינואר אבל אני מודע ליכולת שלי ומכיר את הצוותים שנרתמים מכל הלב, הזמנתי כמה שחקנים מהקאסט של sons of anarchy לאירוע ואני מתכנן להביא 2-3 שחקניות פורנו שאני מכיר לבוא לעשות איזו ג'סטה ולהסתובב בלבוש מינימלי בסגנון סנטה ולחלק שמפניה וסיגרים.
על המוזיקה הופקד חבר יקר, נגן בס שליווה זמרים רבים, כבר סגרנו עם שלושה מוסיקאים שיבואו לנגן ג'ז ורוק קלאסי ברקע, כל מה שנשאר זה לסיים את הכל ב8 ימים
http://tapatalk.imageshack.com/v2/14/12/08/ac9b8054636d1f42914dda1ad98f03ae.jpg
שזה קצת מפחיד, אבל בקטנה, יש להרכיב מרזבים, בידוד לתקרה להרכיב ארונות, דלתות, לסיים בניה של קיר פנימי, חיפוי, צבע לכל המקום, סיום מערכת המיזוג, לעבור בדיקה של מכבי האש ושל העירייה, מולדינג (פאנלים בעברית של פעם) בתקרה וברצפה, ניקיון, העברת כל הסיגרים (זה לבד צפוי להמשך שלושה ימים) לחבר את כל התאורה, שקעים ושאר הפינישים.
וכל זה תוך כדי עבודה על עוד 3 פרוייקטים (2 מסעדות ומרפאה).
די לבכות, ביקשתה הסבר וקיבלתה, במקום להבין ולהפנים אתה עושה מה עושים ברמלה
טוב נן, ברור שאי אפשר להוציא את הכפר מאיבן. או ללמד כלב זקן טריקים חדשים.
2 הסנט שלי, מכיוון שאני מתמחה בשיפוץ בתים ישנים וזה יותר כמו השריטה שלי, בתים משנות ה20 ומטה, כן העץ היה 2 על 4 אמיתיים,
היה לי בית בRESEDA, נבנה ב48, עץ בגודל מלא
עבדתי במפעל של BELL-SIKORSKY שנבנה אחרי המלחמה בFORT WORTH, לא רק עץ מלא אלא RED WOOD! גודל המבנה מעל ל20000 SQF,
לידיעתי זה המבנה הגדול בעולם שבנוי אקסקוליבית מRED WOOD
רסידה? עם כל הערסיאדה מסביב? באעעה
וכן השימוש בעץ בגודל מלא היה עד אמצע סוף שנות ה60
פעם, לפני שנים רבות זה לא היה ככה וזה גם הסיבה שעזבתי לפני מעל ל15 שנה.
אז פעם זקני השבט לא היו יושבים מדי יום בקפה על הפינה של רסידה וונטורה? אבא שלי הגיע לפה ב85, התמקם תחילה בהוליווד ואז עבר לגבעות של גלנדייל, גם הוא ברח מהישראלים, אחי הקטנים לא מדברים עברית כלל.
בלהט הקרב (שלא ברור לי מהו בדיוק) אתה קצת מפספס את מהותם של הדברים שאני כותב...
בשביל חבר'ה כמוך, יש בפיסקי הדין את "הרציו" - יענו תמצית של מה אומר פסק הדין.
להיות גיבור גדול ולמרוד בהכל זו חוכמה קטנה מאוד, כשמי שישלם על טעות שכזו (אם.. אם זו טעות. אני לא קובע אבל ..) זה הגמד שלך שיאלץ להתחרות בכאלה שיש להם הכשרה טובה יותר על הנייר (והנייר הזה, תרצה או לא קובע ועושה מיון ראשוני).
1. זה מצחיק איך אתה ואני עושים את אותן פעולות בדיוק (מסיקים כל מיני מסקנות שגויות מהכתוב, או כותבים בצורה שגורמת לאחרים לבין אותנו לא נכון) ואז מטיפים איש לרעהו לא לעשות את הפעולות האלה.
1א. בהמשך לסעיף לעיל, אל תתרגש מנימת הדיבור שלי, אני לא באמת נלחם. סתם יש לי תשוקה לדיונים אינטליגנטיים ולפעמים זה נשמע כאילו אני צועק עליך. אז אני לא. אולי הייתי צריך להסביר את זה קודם, אבל אני אדם מאד רציונלי, על גבול האספרגר, על ספקטרום האוטיזם. אני בוחן את הדברים במישרין ולא נכנס ליותר מדי פרשנויות וספקולציות, ואני מגיב בגבולות מה שראיתי וחוויתי, בלי אקסטרפולציה והנחות מרחיקות לכת.
2. אל תתנשא עליי עם השפה הגבוהה שלך, "רציו". חכה חכה, עוד שנתיים אני מסיים את התואר ואז אני אדע לענות לך... ;)
3. עכשיו ברצינות. אינני טוען שצריך לכוון נמוך, אלא שבתרבויות שונות העניין הזה נתפס באופן שונה. לראיה אני מביא כמה דוגמאות ממדינות אחרות, בהן האנשים פחות שאפתנים אבל יותר מאושרים בחלקם ובחיי היומיום שלהם. מה עוזר לישראלים שיש להם אמביציות כשהם שורפים שעות מטורפות בעבודה ואז כורעים תחת העומס הכלכלי? זאת הפואנטה שלי. ישראלים אינם חיים באמת, לרובם אין מושג מה זה. אז אולי הספרדים והגרמנים והאמריקאים קצת פחות שאפתנים, אבל כשמציבים יעדים מציאותיים קל יותר לעמוד בהם ולא צריך להתאכזב. ואגב, אותו DJ לא "משלים הכנסה" עם המוזיקה, הוא עושה אותה בשביל הכיף שלו ומפיץ אותה בחינם. זה בדיוק העניין - יש לו פנאי מנטלי ופיזי לעסוק בתחביב, והוא עדיין מרוויח מספיק בתור דפס פשוט בשביל לעמוד בבלת"מים למיניהם ולא לחיות בצנע.
4. מה שאתה כותב על ההשקפות שלי וההשלכות על דור ההמשך זו אחת מאותן סיבות אידאולוגיות בגינן אני לא מתכנן ילדים, אבל לא ניכנס לזה כרגע. בגדול, אני מסכים איתך לחלוטין.
5. ההצלחה (היחסית) שלי התחילה כשהשלתי מעליי את אבן הריחיים של החינוך (מביה"ס ומההורים) והלכתי בדרך עצמאית. הצלחתי למרות, ולא בזכות, החינוך שקיבלתי. ההורים שלי עד היום לא לגמרי מבינים איך זה קרה. המורים בביה"ס ניבאו לי עתיד של מנקה אסלות (במילים אלה ממש, דרך הולמת לדבר לנער בן 13 לדעתך?) והתאכזבו לגלות שהם טעו. אגב, שלא תחשוב שיש לי איזו טראומה של ילד לקוי למידה, מעולם לא אובחנתי ככזה ואפילו נחשבתי למחונן בזמנו, פשוט ראיתי יותר מדי אנשים נזרקים לשולי המערכת לאורך השנים. אי אפשר להטיל את כל האחריות על ההורים ולצפות שיחנכו ילדים לתפארת, רובם הרי לא עוברים שום הכשרה ובעצמם עושים זאת מתוך אינסטינקט כלשהו ובשיטות ניסוי וטעייה. לכן אני מצפה ממערכת החינוך שתתן לילד/נער את הכלים להתמודד עם העולם האמיתי ולמצוא בו את דרכו.
5ב. סיפורים כמו שלי אינם נדירים, הם קורים לעיתים קרובות כאשר ילדים מתבגרים מקבלים את הבטחון ללכת עם האינטואיציה ולא בהכרח עם מה שלימדו אותם. מערכת החינוך בישראל לא מעודדת את זה והתרשמתי שהמערכת האמריקאית מוציאה את התלמיד בסופו של דבר עם אופקים רחבים יותר ובטחון עצמי גבוה יותר. אצלי יצא שהתגלגלתי לתפקיד טכני טוב בצבא ורק שם קיבלתי את "ארגז הכלים" הזה. אצל הרוב זה לא המצב והם ימשיכו להיות אנשים בינוניים וסבירים שהולכים עם האינרציה ואז מתעוררים יום אחד ומבינים שטעו, בגיל 40 פלוס ועם שני ילדים. השאלה היא לפיכך מהו "הבינוני והסביר" בניו-ג'רזי מול מה שזה בישראל.
5ג. ההצלחה (היחסית) שלי לא נובעת רק משאפתנות שהונחלה לי ע"י ההורים/מורים אלא בעיקר מרעב. אני עשיר (שוב, יחסית) כי מעולם לא נכנסתי למינוס, ולא נכנסתי למינוס כי ההורים שלי מעולם לא יצאו ממנו (עד שאחותי ואני התחלנו לעזור להם). נמשכתי לקריירה של איש שירות טכני בגלל שאבא שלי לא ידע מעולם לעבוד עם הידיים וגרנו בבית מתפרק. הוא היה מהנדס מכונות עם תואר שני, זוכה פרסים אפילו, אבל במציאות זה לא היה שווה כלום. אני בקושי סיימתי תיכון כאמור, אבל הבטחתי לעצמי שאצלי בבית תופעות כאלה לא יקרו ושום דבר לא יקרקש ולא יחרוק. כשהתחלתי לעבוד במפעל המדפסות הייתי חייב לעשות זאת היטב כי ידעתי שהאלטרנטיבה היא לחזור לשכונה בנתניה, וזה מה שעזר לי לאורך השנים להתקדם בעבודה למרות שלא היה לי תואר או קשרים. שאפתי להגיע לחו"ל כי מעולם לא היה לנו כסף לטייל כמו משפחות נורמליות, היום אני גר במדינה השלישית שלי ואני רק מתחמם. לבסוף - קיבלתי חוויית לימודים גרועה בתיכון ולכן משכתי את האוניברסיטה עד גיל 29, עד שידעתי בוודאות מה אני רוצה ללמוד, היכן אני רוצה ללמוד את זה ומה בדיוק אני מצפה לקבל מהלימודים האלו. כתוצאה, היום יש לי חוויית סטודנט הרבה יותר איכותית ומספקת מכל אותם חברים מביה"ס שהלכו במסלול המסורתי יותר, ללא יוצאי דופן.
בקיצור, כמו שאומרים אצלכם בארה"ב - שום דבר לא ודאי חוץ ממוות ומיסים. אתה לא יודע לאן תגיע בחיים ולאן יגיעו ילדיך, אבל אם עליך להכניס אותם למערכת המתיימרת להכינם לחיים האמיתיים, מן הראוי שהיא תעשה את העבודה. המערכת הישראלית לא עושה את העבודה - נקודה. סוף. רות. עבור. עובדתית, היא לא. תסתכל על איך המדינה הזאת נראית כיום ותבין... עד כמה כשירה או לא המערכת בארה"ב קשה לי להעריך, אבל אם אני מסתכל על האזרח הממוצע אזי בארה"ב הוא מאושר יותר ונינוח יותר מהישראלי הממוצע. אני מייחס חלק מזה לחינוך וזו הטענה שאני טוען, שכנראה במבחן התוצאה ה"טכנאי" האמריקאי שווה הרבה יותר מה"מהנדס" הישראלי.
ואדים, עזוב שטויות, מתי אתה מעלה תמונות של סטודנטיות מצפון אנגליה?
אז פעם זקני השבט לא היו יושבים מדי יום בקפה על הפינה של רסידה וונטורה? אבא שלי הגיע לפה ב85, התמקם תחילה בהוליווד ואז עבר לגבעות של גלנדייל, גם הוא ברח מהישראלים, אחי הקטנים לא מדברים עברית כלל.
טיפה מזרחה, יותר כמו ונטורה ולינדלי-זלזה.
דריש ידידי.
אני מתרגש מכל דבר ולוקח ללב כל דבר.
עוד לא "פגשתי" מישהו שיכול לעצבן אותי ברשת.
אני יכול ומוכן לדבר על כל אחד וכל דבר ולהגיד מה שבאמת אני חושב.
אני אף פעם לא מתנשא. מזלזל קצת - אולי. עוקץ הרבה - הרבה, אבל לא מתנשא או במילים אחרות אני אגיד שאתה מדבר שטויות אבל לא שהדעה שלך לא נחשבת ולא זכאית ל.. זילזול מצידי ואני גם אסביר לך למה... לא מתנשא.
אתה נשמע לי בן אדם מוכשר מאוד ואינטילגנטי מאוד ומלא סתירות.. ניגע בזה מיד...
נראה לי שעדיין לא "מצאת את עצמך" וזה קצת חבל... גם לך, ככה זה נשמע לי.
מתחילים...
אה, כן - אני אף פעם לא מסיק טעות...
עכשיו מתחילים.. בקטנה:
אתה נגד "השיטה" אבל עדיין לומד באוניברסיטה ודואג "להוציא" תארים (גם אם זה לוקח לך הרבה זמן = "עוד לא מצאת את עצמך").
אתה מכוון גבוה אבל "מבין" את אלה שלא.
אתה חיי בעושר אבל מקנא באלה שאין להם הרבה ומאושרים.
אתה מקנא בפשטות ובאושר של "האנשים הפשוטים" (אם כבר מדברים על התנשאות..) אבל כך אני מנחש, לא היית יכול לחיות איתם יותר מידי זמן - לא מאתגרים אותך מספיק..
אתה "מורד" אבל מספר שאת הכיוון בחיים קיבלת דווקא בצבא.
אתה רואה את הישראלים בעין לא כ"כ טובה, לכל הפחות בנוגע לאורח החיים אבל כך נראה לי, משתמש בכל מה שלמדת והיפנמת=בישראליות שלך, על מנת להצליח בחיים.
ואני בהחלט "רואה ושומע" שאתה די מבסוט מההצלחה שלך אבל אתה עדיין לא רגוע איתה.
אתה יודע מה, לא לעניין ככה להמשיך פה, בפורום הזה אבל אם הייתי מדבר איתך באמת, אני בטוח שהיינו, ביחד, מגיעים ל"ממה אתה בורח וממה אתה מפחד ומה מניע אותך ולמה אתה מקנא בחיים פשוטים (ללא שאיפות וללא "צרות") ו..." ...
אבל עזוב אותך משטויות...
זה לא כמו הויכוח שלי עם בועז, על אפל ואנדרואיד - פה אין צודק (אני) וטועה (בועז)..
הדעה שלך טובה כמו דעה של כל אחד אחר וזה מזיז את השירשור הזה קדימה וזה אחלה.
ובן...
מה נהיה?
באת להוציא לכולם את העיניים ולאכול לנו את הלב?
מה קרה? סתם מלצריות כבר לא מספיק? רק כוכבות פורנו?
והרמיזות האלה שתוך 8 ימים אתה גומר בניין וגם מוציא לו טופס 4... ככה לא יפה, לדרוך על יבלות של ישראלים, שלוקח להם 22 חודשים להוציא רשיון בנייה לתוספת של 14 מטר רבוע לחדר על הגג...
מזל שאני לא מעשן, אחרת הסיפור עם הסיגרים היה ממש גומר אותי..
שלח תמונות מהאירוע...
רק תודיע לפני שאתה מעלה... לפעמים הגמדים נכנסים לאתר של דיסני מהמחשב שלי...
בcarsforum ההנהלה הייתה מוסיפה "זהירות, מכיל תגובות של בנצי" בכותרת 😃
והרמיזות האלה שתוך 8 ימים אתה גומר בניין וגם מוציא לו טופס 4... ככה לא יפה, לדרוך על יבלות של ישראלים, שלוקח להם 22 חודשים להוציא רשיון בנייה לתוספת של 14 מטר רבוע לחדר על הגג...
למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.
למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.
ג'ו.
הפרמיט שאני דיברתי עליו ... אז עוד הייתי עובד מדינה ולא יכולתי להוציא היתר בנייה בקריית מלאכי מערב, לתוספת בניה בגבעתיים...
אין שוחד ויהי מה! הבירוקרטיה פשוט נוחה והגיונית, תמיד להיות צעד אחד קדימה, אישורים אפשר גם למשוך אונליין במידה ואין צורך בתוכניות בניה חתומות (בהרבה מקרים אתה פשוט עושה בהתאם לקודים ועובר אינספקשיין), היה לי פעם מקרה חריג בבית של ג'ו מונטנה, בית על גבעה שנשען על קיר תומך מעץ, להוציא אישורים לזה זה חתיכת סיפור רציני, במיוחד כשהבית נמצא מתחת לשלט של הוליווד, יש וועד שכונתי שמגן על האופי הקלאסי של השכונה, היה גשם רציני והקיץ שגם ככה התנדנד והיה רקוב קיבל גם קצת עזרה ממני להתמוטט, הבאתי soil engineer שהכין דוח תוך שלושה ימים, הבאתי מהנדס שהכין תוכניות, הלכתי לעירייה, חיכיתי אולי 40 דקות, שוחחתי עם הinspector, למחרת הוא הגיע למקום, בחן את הכל ואמר לי להגיע אליו למחרת, תהליך שיכול לקחת שנתיים לקח פחות משבועיים.
עכשיו כשבחסותי רישיון A משמעו רישיון general engineering, אז הרישיון B שהוא general contractor שווה קצת יותר, האינספקטור מסתכל עליך אחרת, אני אמצא תמונות של עבודות חשמל, שתבין כמה נקי אני עובד.
למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.
ג'ו.
הפרמיט שאני דיברתי עליו ... אז עוד הייתי עובד מדינה ולא יכולתי להוציא היתר בנייה בקריית מלאכי מערב, לתוספת בניה בגבעתיים...
ואדים, עזוב שטויות, מתי אתה מעלה תמונות של סטודנטיות מצפון אנגליה?
באביב-קיץ, כשיורידו כמה שכבות...
לשים תמונות שלהן עכשיו זה כמו לשים תמונות של הרנגלר שלך בתוך אולם תצוגה עם קלוז-אפ על המושבים. לא מעביר ת'חווייה.
אתה נשמע לי בן אדם מלא סתירות
ואני בהחלט "רואה ושומע" שאתה די מבסוט מההצלחה שלך אבל אתה עדיין לא רגוע איתה.
הדעה שלך טובה כמו דעה של כל אחד אחר וזה מזיז את השירשור הזה קדימה וזה אחלה.
ידעתי שזה היה רעיון טוב להתחיל לכתוב פה אחרי כל השנים. תענוג לשוחח עם אנשים אינטליגנטיים. (סוף סוף מישהו ברמה שלי :p)
כל האבחנות שלך נכונות והאמת שאת רוב הסתירות די קל ליישב. החיים הפשוטים הם השאיפה שלי לטווח ארוך, לשם אני רוצה להגיע בעוד עשור פלוס מינוס. הכיוון הוא לפתוח בית מלאכה קטן באיזה כפר ליד אנטוורפן או רוטרדם, להכות שם שורש ולהעביר לקרוז קונטרול. עם איך שהכלכלה המודרנית בנויה, בחזוני בית המלאכה הזה יכול למשל לייצר חלקים תעופתיים, לתכנן פרוטזות מסגסוגת אקזוטית, או להרכיב אופנועים בהתאמה אישית. לא חסר תחומי "בוטיק" כאלה שיספקו פרנסה טובה לצד אתגרים מקצועיים ויביאו לי את כל הסיפוק הנחוץ.
דא עקא, הדרך לחלום הזה עוברת בכמה תחנות נוספות שבשבילן צריך לשחק את המשחק ולהעביר הילוכים. זה מה שאני עושה היום ובשנים הקרובות - מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית. אני בונה בסבלנות את היסודות של החיים אליהם אני באמת רוצה להגיע, כי ברור לי שבפרוייקט כזה אין קיצורי דרך.
הנימה המתנשאת שלי בהחלט מורגשת ביחס לישראלי הממוצע, אבל שים אותי בחבורה של פלמים או גרמנים ממעמד הביניים והדיבור שלי יראה לך נורמלי לגמרי. אני חושב שזה מעיד יותר על הישראלים מאשר עליי, והערות דומות שמעתי לאורך השנים גם מהקולגות האירופאים. זה לא שקמתי יום אחד ונעלבתי מישראל, תמיד הרגשתי לא שייך שם ופשוט לקח לי הרבה שנים להבין למה בדיוק. היום אני מחפש את הנישה שלי, מתוך הבנה שהעולם גדול ופתוח וחבל שלא לנצל את ההזדמנויות הרבות שהוא נותן לנו.
אגב, מעולם לא טענתי שישראל היא רוע צרוף, בהחלט יש לה את ההיבטים החיוביים שלה ובמידה רבה אני אכן זוקף את הצלחתי לגישה ולהתנהגות שלמדתי שם. עם זאת, אני מייחס חשיבות זהה גם לאלמנט הרוסי וחושב שהוא מאזן את הישראליות שלי ומכניס אותה למסגרת שמקלה עליי לתפקד מול תרבויות אחרות, מה שעזר לי מאד בעבודה ובכלל. השתדלתי לקחת את המיטב משני הזרמים הנ"ל ומכל שאר הסגנונות והגישות איתם באתי במגע, אבל כתוצאה מכך יצאתי אירופאי מדי עבור הישראלים, ישראלי מדי עבור האירופאים, והרוסים בכלל לא יודעים איך לאכול אותי... בקיצור, פיזדץ.
אני מסכים איתך לגבי האנדרואיד, ואם נחזור לבן - תמיד תהיתי איך זה שיש שחקניות קולנוע אבל רק "כוכבות" פורנו. :confused:
איזור הזמן שלכם מתחיל לייצר אתגר לקריאה של הבוקר.
בין הקפה של הבוקר למקלחת.
אחרי סיום תואר בכלכלה טיילתי ועבדתי קצת בארהײב.
בית שכור בRESEADA.... ועבודה בתחום הבניה בעיקר בחשמל.
בארץ אחרי המתנה של שנתיים לאישור בניה (בעיקר מנהל) ולאחר שהתחלתי לבנות, נזכרתי במפקח העירוני של עיר המלאכים, שהיה מגיע לבדוק את התקדמות העבודה כך שמתן ההיתר היה מובן. כאן חיכיתי חודשים רבים לטופס 4 המקביל ל permit.
באותה תקופה יצא לי לשבת בהפסקות אוכל באתרי הבניה ולהכיר קצת את עולמם של בעלי המקצוע המקומיים (בעיקר קבלנים קטנים). אכן לכל אחד היה את הגאווה המקצועית שלו. הטראק וארגזי הכלים... אבל הם תמיד הרימו גבה על האקדמיי שעובד בתור חשמלאי. לא רק בגלל ההסבה המקצועית אלא בגלל שההשכלה נחשבה ככזו שמאפשרת עבודה (מנסח בעדינות) מכובדת יותר.
וכן 2 על 4 צריך לדעת איך לחשב...
המקביל בארץ 5 על 10 עם הפרשים דומים.
כשעובדים עם עץ לא מהוקצע הפערים קטנים יותר.
ברנרד,
רק שלא תרגיש שדופקים אותך שם...
אתה יודע מה הממדים של קורת 15X5 (ס"מ :) ) בארץ?
14.5X4.5 ס"מ... אז למה קוראים לה 15X5? כנראה שאותה הסיבה כמו בחו"ל...
(זה נכון לכל הקורות, תמיד מורידים 0.5 ס"מ)
מוני אורבך
09-12-14, 07:49
דיברתם הרבה על מערכת החינוך האמרקאית היסודית, ומעט מאוד על מערכת החינוך האקדמית.
היית ובמסגרת תפקידי אני בא במשא ומתן עם כל מני אונברסיטאות, הרשו לי להוסיף קצת על הצד האקדמי באמריקה.
לפחות מראות עין ישראלית, ומישראל...
בארצות הברית יש הרבה מאוד קולגים ואונברסיטאות.
רוב הקולגים הם, איך לומר, לא משהו.
אנשים אחרי קולג יש להם מעט יותר ידע ממי שעושה בגרות כאן בישראל.
אין לי הרבה מגע עם אנשי קולג, ולכן לא אדבר עליהם יתר על המידה.
בוגרי האונברסיטאות שונים מאוד מאחד לשני.
לרוב האנשים שאני נפגש איתם הם בוגרי ייל,האווארד, MIT, פרינסטון.
מדובר על אנשים ברמה גבוהה מאוד, שמובילים את המחקר האקדמי בעולם.
הסטודנטים של המכונים הללו הם קבוצת עלית (כולם רק בעלי תואר שני כמובן)
הסטודנטים שלנו (טכניון) ברמה המשתווה להם (ואני רואה זאת כמחמאה גדולה לטכניון)
אבל...
מחוץ למוסדות המכובדים מאוד הללו יש הרבה מאוד אונברסיטאות זבל (אין מילה אחרת).
ויוצא לי לפעמים להיפגש עם סטודנטים כאלו ו"להתרשם" מהאיכות שלהם.
במילה אחת, אכזבה. רמה מאוד נמוכה. טכנולוגית הם מספר שנים מאחור.
יותר על כן, גם רמת האנשים עצמה נמוכה מאוד.
אני לא מכליל כמובן, פגשתי רק אנשים ממספר קטן שהגיע מאונברסיטאות כאלו.
אבל הם היו אמורות להיות הטובות ביותר מסוגן .. )-:
מוני, הכול טוב ויפה, אבל אם כבר בא לך לעשות הכללות, אני מכיר יותר ממהנדס אלקטרוניקה (ישראלי)יחיד שלא יודע מה זה DVM או מה לעשות איתו.
אז מה זה אומר?
שום דבר, יש ויש, ולא משנה איזה מככלה-קולג'-אוניברסיטה ולא משנה איפה.
מוני אורבך
09-12-14, 10:55
גו, אני מכיר יותר מפרופסור אחד שלא יודע מזה DVM, אז מה זה אומר ??
תחום התקשורת, מכיר? אנשים בתחום פיתוח אלגורטמי תקשורת על סיבים אופטיים עוסקים יום ולילה
בטורי פוריה, לכסון מטריצות, הפיכת מטריצות, חבורות, עקומות גאוס משוואות דפרנציליות חלקיות ושאר מרעין בישין..
ואין להם מוסג מזה DVM ישמור השם !!!
רשתות מחשבים - כנ"ל
ארכיטקטורת מחשבים - הרבה מאוד הסתברות, מעט מאוד DVM
קליפטוגרפיה - תורת המשחקים בכלל...
בקיצור, מה קשר המחט לשחט ???
נתחיל בדריש, רק בגלל שזה יותר נחמד..
מה לא ברור לך? מה, לא ראית סרטים פורנוגרפיים? מה שהן עושות שם... כוכבות! לא פחות!
שחקניות קולנוע? מדקלמות טקסטים... כשיעשו מה שההן עושות, תאמין לי, גם להן יקראו כוכבות.
מוני.
דיברתי רק על הדברים שמשיקים (איכשהו) אלינו, למשפחה שלי.
כמו שאמרתי, כרגע לא נראה שנצטרך להידרש לעניין "איזה קולג' לבחור" ולמה..
ואחרי שאמרתי את זה..
יש לי חבר טוב מאוד (הזכרתי אותו - בכיר בפרקליטות), שלמד כשלוש שנים לתואר שני (שני) ושלישי ב-UCLA (נחמד) ובניו יורק (אין, אין על ניו יורק, ג'ו. לא יעזור לך) - שתי אוניברסיטאות נחשבות, בתחום שהוא למד (קיבל גם מילגות בפיטסבורג ועוד), אליהן מגיעים סטודנטים מכל העולם.
המסקנה שלו היא שרמת הלימוד (משפטים) בארץ (אונ' ת"א) גבוהה ושאין לנו במה להתבייש.
עוד אמר שאופי הלימוד ואופן הלימוד בארה"ב "לא מתאים לכל אחד" - היינו, מי שרוצה ללמוד יוכל אבל מי שרוצה "לצלול" גם כן יעבור יפה את המבחנים.
יענו - הרמה לא מי יודע מה.
הדוגמאות שנתת הן של מוסדות הלימוד שהן לא רק הטובים בארה"ב, אלא הטובים בעולם - לא דוגמא מייצגת.
גם ההשוואה שנתת לא בדיוק הוגנת - אלה לעומת כל מיני אוניברסיטאות/קולג'ים אחרים.
ארה"ב היא לא מדינה - זה אוסף של מדינות. לכל מדינה יש את המידרג שלה וכן, יש גם מדרג כולל... וכמו בכל מקום, בקצה הפרימידה אין הרבה...
דבר נוסף שלא לקחת בחשבון, גם אם הזכרת - תואר קולג' פה הוא בהחלט תואר בסיסי לחלוטין נקודת פתיחה הכרחית ו.. תו לא.
מבחינת "ניקוד" אקדמאי, הוא אמנם שקול לתואר ראשון אך למעשה זוהי המקבילה של תעודת הבגרות בארץ = אין השוואה לתואר ראשון באוניבסיטה העברית/ת"א וגם לא למכללות האקדמאיות שמוכרות לנו.
שחר.
לעניות דעתי (המזלזלת אך לא מתנשאת), אין יותר מידי מה להתייחס לאמירות הפרובוקטיביות של דריש, לעניין "מה חשוב בחיים"..
לא שהדעה שלו לא נחשבת, חלילה, אלא שהיא פשוט(סתם מטופשת או) לא קיימת , בשלב הזה.
נשמע לי שהוא יותר מתריס נגד "משהו" ולא בדיוק גיבש דעה נגד מה והוא יורה לכל הכיוונים.
ברור לכולם שמי שפיסגת הישגיו היא להיות פועל בניין, השיג הרבה פחות ועובד הרבה יותר ומרוויח בהתאם (ויכול לאפשר לגמדיו פחות), מאשר מהנדס אלקטרוניקה מוכשר..
יש מסגר מקצוען שמרתך מעולה את כל רשתות "כל גדר" ומצליח לקיים בכבוד משפחה וזה אחלה ויש מקצוען אחר, באותו תחום, שעובד עם CAD על פרוייקטים מיוחדים ויודע מה ההרכב הכימי של כל גז והמבנה המולקלולארי של כל חומר ו... אני מעדיף להיות מקצוען מהסוג השני...
ועוד דבר שעליו אין כ"כ ויכוח, שככל שתלמד יותר, כך הפוטנציאל שלך להשכיל ולנצל את מה שלמדת ולתרגם את כל זה לאיכות ונוחות חיים, גדולה יותר מאשר מי שמוצא את מקומו בחיים כבוגר כיתה ח' עם כישרון מולד ללהטט בפטיש ומסמר - וחריגים יש תמיד אבל.. הם החריגים.
גם ברור לחלוטין שאותו פועל בניין, מאושר ככל שיהיה עם הבירה שלו, לא יבין מה יש למישהו, שיש לו את האפשרות (גם אם תאורטית ופוטנציאלית בלבד) לחפש בתור פועל בניין (לעבוד בשמש/שלג בלי מזגן עם כאבי גב והסירחון) במקום לעבוד "במקצוע שלו" (בסביבת עבודה נוחה ומסודרת)..
אבל נדמה לי שבעצם גם דריש מבין את זה טוב מאוד ו"מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית." או במילים אחרות, מממש את הפוטנציאל שלו לחיות טוב ולא נראה לי שמתישהו (גם לא בעתיד הרחוק) הוא יחליף מקומות עם פועל בניין או מנקה רחובות עני אך מאושר...
או בקיצור, איך ש-SHMBO אומרת לי.. לעיתים קרובות מידי.., לא על כל דבר צריך להגיב:rolleyes:
אפרופו מחיר ההשכלה.
דוגמא למה שדיברתי עליו - מייל שקיבלתי הבוקר.
באמת סתם דוגמא, לכמה הנושא מטריד ובכותרות ומייצר המון פניות ודואר זבל..
זו אחת החברות שמציאות לעזור בנושא ההלוואות לקולג'..
https://ci3.googleusercontent.com/proxy/AfdYl4BcgexbJlwj8tKYMFGuNdMT44Cnl4yCxD7U u5QCUUkE2mD7NhA-kTi_aV-_8JKMZKOjD_ONKTEWFqrqBPC6cgNsHwqYyc9XilK LmLmOrONenJFbgI-mmcm1SHI=s0-d-e1-ft#http://media.haysele.com/i/bx0itxaw9/r5202wmgmaiyxiathmgxiaaaageawxynwang
ולמי שמתעניין, לחיצה על החלונית הירוקה לוקחת אותכם לשם:
http://www.helpwithmystudentloan.org/v7/index.php?offer_id=499&aff_id=1013&sub1=201077&sub2=37&sub3=
אין יותר מידי מה להתייחס לאמירות הפרובוקטיביות של דריש, לעניין "מה חשוב בחיים"..
לא שהדעה שלו לא נחשבת, חלילה, אלא שהיא פשוט(סתם מטופשת או) לא קיימת , בשלב הזה.
נשמע לי שהוא יותר מתריס נגד "משהו" ולא בדיוק גיבש דעה נגד מה והוא יורה לכל הכיוונים.
אין לי בעיה עם "מטופשת" או אם אתה לא מסכים לדעתי, אבל אם אחרי כל מה שכתבתי עדיין הגעת למסקה שאני יורה לכל הכיוונים ודעתי אינה מגובשת - כנראה שההסברה שלי גרועה יותר מזו של ממשלת ישראל במהלך "צוק איתן". בקיצור, לא הבנת כלום. בסדר, אני נושא במלוא האחריות לכך, כנראה שפשוט לא מצאתי את הגישה והדרך הנכונה להעביר את המסר שלי.
לחילופין, יכול להיות שאנחנו מתמודדים עם אחד המצבים האלו:
http://www.carsforum.co.il/shares/roni/pathologic.jpg
יש מסגר מקצוען שמרתך מעולה את כל רשתות "כל גדר" ומצליח לקיים בכבוד משפחה וזה אחלה ויש מקצוען אחר, באותו תחום, שעובד עם CAD על פרוייקטים מיוחדים ויודע מה ההרכב הכימי של כל גז והמבנה המולקלולארי של כל חומר ו... אני מעדיף להיות מקצוען מהסוג השני...
התייחסתי לנושא השאפתנות והיעדים האישיים לפני כן, וגם למחיר שזה גובה בתחומים אחרים (זמן עם המשפחה, פנאי לתחביבים וכו'). אתה משום מה עדיין מתעקש להכניס הכל למסגרת שלך ולא מבין איך אנשים אחרים יכולים להיות מאושרים עם "ראש קטן".
נדמה לי שבעצם גם דריש מבין את זה טוב מאוד ו"מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית." או במילים אחרות, מממש את הפוטנציאל שלו לחיות טוב ולא נראה לי שמתישהו (גם לא בעתיד הרחוק) הוא יחליף מקומות עם פועל בניין או מנקה רחובות עני אך מאושר...
לא דיברתי על להחליף מקום עם פועל בניין, אלא על להגיע לעסק עצמאי קטן ולעצור שם. פשוט אין לי את השאיפה האינסופית הזאת ל"יותר" - כסף, כוח וכו' שאופיינית כל כך לישראלים. הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף, בעוד שאני שואף למשהו מאד מוגדר ו-finite (איך אומרים את זה בעברית?) שאוכל לעשות בכיף במשך 20-30 שנה ושיאפשר לי איזון בריא בין עבודה לכל השאר. זה סדר העדיפויות הפרטי שלי והוא לא יותר טוב או פחות טוב מזה של מנקה הרחובות, פועל הבניין או המהנדס שיושב על ה-CAD.
לחשוב על הילדים, על ההורים, על הצרכים של מישהו אחר ועל מה שאוכל לתת להם כתוצאה? סלח לי, אני חי בשביל עצמי ולא בשביל אנשים אחרים. לפחות בשלב זה.
לי יש עסק קטן ו למרות שאפשר בקלות להגדיל אותו אני שואף כרגע להיות עוסק פטור ולבלות גם זמן עם הילדים והתחביבים. החלטה מודעת ומושכלת. אבל אנחנו לא משפחה קשת יום ללא אמצעים. אם הייתי המפרנס היחידי אז המצב היה שונה. אשתי מרוויחה הרבה יותר ממני וזה מה שמאפשר לי לעשות את זה.
ולא רק זה מיכה.
אני בכלל לא מדבר על השאיפה "תמיד" להשיג יותר.
אני מדבר אל ההדרה והאדרה של אי השאיפה והצגת השאיפה להתקדם ולהתפתח כמשהו מגוחך ו"חומרני-שלילי".
ועוד יותר לציור של הישראלים כאילו ש"הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף".
לזה, עם כל הכבוד דריש, אני קורא דעה מטופשת (זו דעתי הפרטית) ואני חושב שכבר אמרתי - אני לא מסיק טעות.. הבנתי אותך טוב מאוד.
לא יודע מה יש לך נגד ישראל והאמת... זה גם לא כ"כ חשוב.
אני מרגיש הרבה טינה כלפי ישראל וישראלים ויש לך, בעינייך, איזושהי לגיטימציה לחוש אותה ולהביע אותה משום שאתה... ישראלי... כאילו "יודע על מה אתה מדבר".
הבדיחה הזו שצרפת - אני מכיר את כל הטיעונים "לא אני אמרתי - אתה אמרת" וכו'...
כאמור, אני חושב שהבנתי אותך טוב מאוד.
אני לא רוצה להתחיל "לנתח" אותך, משום שזה לא יאה בפורום שכזה ואני לא רוצה לפגוע חלילה, אבל תשמע... אתה צריך לברר עם עצמך מה קורה שם, בפנים... כ"כ הרבה כעס וטינה וחוסר שקט ונוחות... שממרחק של חצי עולם ורשת אינטרנט שלמה, אני שומע..
אני יכול להבין את מה שאמרת, שאתה רוצה להשיג (ואין לך כרגע... שזה די ברור למה) אבל עם אתה ממשיך עם הסערות האלה בפנים... בחיים לא תשיג את זה... לא תשב בנחת בערב עם כוס בירה ותתענג - אתה תאכל את עצמך מבפנים ותגמור זקן כעסן ו.. בודד בארץ נוכריה..
חארם עליך, יא דריש... חראם.
אני מעריך את הדאגה ברנרד, בלי צחוק. אבל נדמה לי שאתה נותן לסערות הנפש שלי יותר מדי קרדיט, סה"כ חיי די רגועים ונטולי דרמה. הדמויות שלנו באינטרנט לא תמיד מייצגות נאמנה את מה שקורה במציאות, בדומה לכוכבות הפורנו של בנצי.
ציור של הישראלים כאילו ש"הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף".
אולי הייתי צריך לסייג את זה לאנשים בני גילי ומרקע דומה (עירוני נקרא לזה). אני חושב שכשאתה היית בגיל הזה של עבודה מאומצת/הקמת בית/נישואים ומשפחה הדברים נראו אחרת והמצב בארץ היה טוב יותר. אבל היום יש שם בעיה רצינית, ואני לא סתם אומר את זה.
על רגל אחת...
היום אני מסתכל על המעגל החברתי המורחב שלי (כמה אלפי אנשים אם נכלול את החברים של החברים וכו') ורואה ש-99% מהם פשוט on the road to nowhere כמו ששרו בשנות ה-80. הם כולם נכנסים לאותו תלם, עוברים את אותו מסלול, מתמודדים עם אותם קשיים ולא מבינים למה לא הולך להם. היקף התופעה לצערי גדול מדי בשביל לפטור אותם כ"טיפשים" - ברור למדי שהם כיום הנורמה, וביניהם יש לא מעט חבר'ה אינטליגנטים ומוכשרים הרבה יותר ממני. אין לי הסבר טוב למה זה קורה, אבל זו עובדה. האנשים האלה, בני גילי, שגדלו בסביבה עירונית/פרברית ובמשפחות מרקע סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, פשוט לא חיים. הם... מתגלגלים איכשהו, וכל הזמן רצים. כל הזמן בלחץ.
אלו אותם אנשים שאין להם כישורים בסיסיים בניהול תקציב או כלכלת בית (זוכר שדיברנו על זה?), למרות שרבים מהם דווקא סיימו תיכון ואפילו אוניברסיטה בהצטיינות. עדיין, בגיל שבו הכל אמור לבוא להם בקלות הם נאבקים ומרגישים שמשהו שם לא עובד. לא מצליחים לצבור הון ולקנות דירה (ולכן לוקחים הלוואות ענק), דוחים את הבאת הילדים משיקולים כלכליים. גם בטחון תעסוקתי אין להם - מתחילים לחיות מ-25K בחודש לזוג, אבל כשאחד מהם מפוטר פתאום הם קולטים שאין רשת בטחון, שהם לא חשבו על הבזבוזים שלהם עד הסוף, שלא השכילו לשים כסף בצד ליום גשום ושאולי בכלל עדיף היה לקנות דירה מיד שניה עם משכנתא רגועה יותר. משום שהם יודעים שאין בטחון תעסוקתי, הם עובדים שעות ארוכות ומנסים להתקדם ולהוכיח את עצמם, גם אם לא תמיד ברור למי ולשם מה.
אז מצד אחד נאבקים ומצד שני "מגיע לי", לכן מפצים את עצמם על העבודה הקשה ועל היעדר האמצעים בהלוואות (החל מדירה כאמור ועד דברים קטנים יותר כמו אייפון וחופשות בחו"ל) שאח"כ מתפוצצות להם בפנים. את ה"מגיע לי" אפשר לייחס בין היתר למצב הבטחוני בארץ ולתחושה שזמננו מוגבל (זו אסכולת חשיבה אחת), אבל זה לא העניין כרגע. הפואנטה היא שאילו היו יודעים אותם חבר'ה צעירים לכלכל עצמם בתבונה, סביר להניח שלא היו מגיעים בכלל למצב הזה. בשורה התחתונה - אנשים בני 25-30 צריכים לחיות, לא "להסתדר", וזה נכון להיום יעד לא מציאותי לרוב בני גילי בארץ.
אני מרגיש הרבה טינה כלפי ישראל וישראלים.
משום מה רק הישראלים חושבים ככה כשהם שומעים אותי. נכון, אני לא "מפרגן" ולא פטריוט גדול, אבל זה לא אומר שיש לי בעיה עם המדינה. סתם... מדינה. מקום שגרתי בו, עם יתרונות וחסרונות כמו כל מקום אחר, אולי עם קצת היסטוריה מעניינת. לישראלים קשה לשמוע את זה, הם בטוחים שהמדינה שלהם זה מרכז העולם.
משום מה רק הישראלים חושבים ככה כשהם שומעים אותי. נכון, אני לא "מפרגן" ולא פטריוט גדול, אבל זה לא אומר שיש לי בעיה עם המדינה. סתם... מדינה. מקום שגרתי בו, עם יתרונות וחסרונות כמו כל מקום אחר, אולי עם קצת היסטוריה מעניינת. לישראלים קשה לשמוע את זה, הם בטוחים שהמדינה שלהם זה מרכז העולם.
זה לא מיוחד לישראלים, אלא לבני אנוש..
גם לנוודים שלכאורה לא מכירים בגבולות מדיניים, יש קשר לחבל ארץ כלשהו כחלק ממורשת שנותנת להם זהות כקבוצה.
אתה המיוחד כאן, לא הישראלים, מיוחד כי אתה מציג תלישות מזהות לאומית כלשהי.
ברנרד, לעומת זאת, מציג יתרונות וחסרונות, וגם בלי להגיד מה הוא מעדיף, ברור שיש לו זהות כלשהי.
ברור.
ישראלי. ללא כל ספק.
לא רואה כל צורך להחצין ובטח לא הולך עם שרשר-מגן דוד ולא מביע את עצמי, במופגן, באנגלית "ישראלית" כמו הרבה פה אבל אין שום ספק..
הגם שהישראלי המכוער מופיע פה ושם גם פה, הרי הגישה הכללית פה לישראלים היא חיובית לגמרי (ודי שונה מהדיעה שיש פה על יהודים).
אבל השינאה העצמית הזו, במעטה "אובייקטיבי", היא לא חדשה בקרב העם הנבחר - ראו על מה ולמה נפל בית המקדש..
ג'ו ואני כבר הסכמנו, בנינו, שהאנטישמים הגדולים ביותר והאנטי ישראלים (כלפי ישראלים, לא כלפי מדינת ישראל) הגדולים ביותר פה, הם ... היהודים
אתה המיוחד כאן, לא הישראלים, מיוחד כי אתה מציג תלישות מזהות לאומית כלשהי.
צודק. מצד שני, זה די נח כשיש לך מספר זהויות (רוסי, ישראלי) שאותן אפשר לשלוף בהתאם לנסיבות.
אבל השינאה העצמית הזו, במעטה "אובייקטיבי", היא לא חדשה בקרב העם הנבחר - ראו על מה ולמה נפל בית המקדש..
ג'ו ואני כבר הסכמנו, בנינו, שהאנטישמים הגדולים ביותר והאנטי ישראלים (כלפי ישראלים, לא כלפי מדינת ישראל) הגדולים ביותר פה, הם ... היהודים
דווקא מנסיוני זו תופעה חוצת גבולות ומגזרים. שמעתי לא מעט סיפורים על מיעוטים שונים שדופקים את החברים שלהם במעטה של עזרה, במיוחד כשמדובר בענייני קליטה והגירה. אישית אני לא מנסה לדפוק ישראלים או יהודים באופן יזום, פשוט מעדיף להתרחק מהם ולא לשייך את עצמי לשום מחנה.
לגבי "שנאה עצמית במעטה אובייקטיבי" - שוב, נראה לי שפשוט לא הייתה לך מספיק אינטראקציה קרובה עם אנשים ממדינות אחרות אם אתה חושב שזה משהו יחודי לנו. אם היית שומע באיזה בוז גלוי הפלמים מדברים על האין-ממשלה ועל המדינה שלהם, או כיצד מתבטאים האוקראינים, הקוריאנים והרומנים על ה"מולדת"... ליד זה מה שאני כותב נשמע כמו שיר ערש.
~
בהמשך לנושא האחרון - חינוך בארה"ב, שאלה שמסקרנת אותי:
במהלך אחד הביקורים באזור שיקגו דיברתי עם סטודנטית מקומית שסיפרה לי על המסלול האקדמי/מקצועי שלה - התחילה מתואר ראשון ב-art history, קלטה בדיעבד שהוא לא שווה הרבה, נאלצה לעבוד בחנויות בגדים במשך שנתיים-שלוש, ולבסוף החליטה לעשות הסבת מקצוע וחזרה לאוניברסיטה בשביל להוציא תואר במשפטים (כמובן תו"כ לקיחת הלוואה כבדה נוספת). אני פגשתי אותה כבר במהלך התואר השני, ונשמע תמוה בעיניי איך היא ציינה מספר פעמים שאין לה כסף (לבגדים, יציאות ואפילו קניית מזון בריא בסופר במקום ג'אנק פוד), אך עם זאת היא בדיוק לקחה הונדה אקורד חדשה בליסינג שעלתה לה משהו כמו 300 דולר לחודש וזה עוד נקרא "קיבלתי עליה הצעה ממש טובה".
הבנתי שהנושא הזה של חוב הוא מאד נפוץ שם בכל היבטי החיים (נראה לי שגם ברנרד ציין את זה), אבל מה שבאמת מדהים בעיניי זה שככה"נ הרעיון הזה עובד, לא? יצא לכם לשמוע הרבה סיפורים על אנשים שלא הצליחו להחזיר את הלוואת הסטודנט שלהם וקיבלו ביקור מהוצל"פ? על אנשים שלא עמדו בתשלומי משכנתא או רכישות אחרות ורכושם עוקל? עד כמה זה באמת חלק מחיי היומיום שם, ומאידך עד כמה מציאותי לחיות שם מבלי להיכנס לחוב או לקנות הכל בקרדיט?
יצא לכם לשמוע הרבה סיפורים על אנשים שלא הצליחו להחזיר את הלוואת הסטודנט שלהם וקיבלו ביקור מהוצל"פ? על אנשים שלא עמדו בתשלומי משכנתא או רכישות אחרות ורכושם עוקל? עד כמה זה באמת חלק מחיי היומיום שם, ומאידך עד כמה מציאותי לחיות שם מבלי להיכנס לחוב או לקנות הכל בקרדיט?
אפשר גם אפשר, אני דוגמה.
אבל, זה דורש צורת מחשבה אחרת ולהתנהג הפוך מהעדר,כמו כן צריך אופי לא בזבזני ולהבין את ההבדל בין "אני רוצה" ו "אני צריך"
בקשר לעיקול רכוש, נראה לי שאתה מתבלבל, אין דבר כזה.ואין הוצאה לפועל, אין, לא קיים
יש 2 סוגים של הלואות, SECURED AND NON SECURED
SECURED זה משכנתא או הלואה לרכב ובמקרה הזה הבנק יכול לדרוש את הרכוש חזרה במקרה שלא משלמים.
כול השאר זה NON SECURED, במקרה שלא משלמים הבנק צריף לתבוע ובית משפט עושה JUDGMENT
עם זה סתם לדוגמה אפשר להקפיא חשבון בנק עד שהחוב משולם.
הלוואות סטודנטים זה משהו מיוחד בגלל שההלואה מגובה ע'י הפדרלים, במקרה של אי תשלום הבנק מקבל את הכסף מהמדינה ואז המלווה צריך להתעסק איתם. הפדרלים יכולים לעשות דברים כמו להקפיא החזרי מס וחשבונות בנק עד שהחוב משולם. חוב למדינה גם לא משוחרר ע'י פשיטת רגל.
בקיצור, הפדרלים הם הגנבים הכי גדולים בשכונה והם לא אוהבים תחרות.
מאז שהגעתי לפה, היחידים שדפקו אותי לאורך הדרך הם ישראלים.
boaz avrahami
10-12-14, 21:20
שלא תגיד שאין יחס חם
מאז שהגעתי לפה, היחידים שדפקו אותי לאורך הדרך הם ישראלים.
LOL
תתרגל....זה העבודה שלהם
רק כרגע ירדתי מהטלפון עם אישתי, אנחנו מחפשים עכשיו לקנות קונדו להשקעה, כמו כן מחפשים בנק להלואה,
היא הציעה לפנות לרמי (סוכן הלואות) אמרתי מה? רמי הגנב מניסים הלואות?(אם הוא מסדר לך הלואה זה נס)
לא נוגע בו עם מקל.....
אין לי כוח "לחתוך" ציטוטים מהפוסטים (מחלים מהצטננות קלה - מתפנקים פה... בארץ, כשעבדתי, הייתי מנצל את המחלות לעבוד על הריינג'. פה... אין ריינג' ואני גם מכין לגמד, שכרגע נכנס, אוכל - נקניקיות עבות מחיה, שאני לא אזכיר בביה"ס של הגמדות, עם ברוקולי וגבינה שוויצרית... יאמי) אז אני אענה "שוטף...
דריש.
שלושה דברים:
לא מעניין אותי כמה האוקראינים שונאים את עצמם (ויש להם את כל הסיבות לעשות את זה) או כמה הפלמים (מכמה ארצות אירופה) מלכלכים זה על זה... אנחנו עושים את זה הכי טוב. והכי גרוע, שאנחנו עושים את זה "בחוץ" והכי רועש והכי למטה מכל העמים = הכי טובים בהכל.
עם טיעונים שכאלה, שלך, מה יש לך בדיוק נגד הישראלים/ישראל... או שאתה נמשך לסוג הזה...
בקשר ל"יצא לכם להכיר" וכו', תקרא למטה..
איזה משפט דבילי זה "יצא לכם להכיר...?" או "כמה אנשים אתם מכירים ש...?"... מה זה אומר בכלל?
יצא לכם להכיר מישהו שאשכרה מת מרעב? לא? אז כנראה שאין דבר כזה.
יצא לכם להכיר מישהו שערפו את ראשו של בן משפחתו? לא? אז אין דבר כזה.
כמה אנשים אתם מכירים שזכו בלוט/טוטו/מפעל הפיס? אה...בטח אין דבר כזה...
איזו מין שאלה זו ומה היא באה לציין?
אותה בחורה חיה בדיוק כמו שרוב האנשים חיים פה - על קרדיט.
לא חוסכים וחיים את הרגע וניתן להבין אותה - מתי תעשה חיים, כשתהיה בת 45 ואמא לשלושה זעטוטים?
היה לה דיל טוב לרכב (ואולי שם רכב זה כמו רגליים, כמו בהרבה מקומות פה) אז לקחה... בלי רכב הרבה יותר קשה מאשר בלי נעלי "ג'ימי צ'ו" חדשות (ככה קוראים להוא?) ויש אוכל בזול (וטוב, למרות שכולם חושבים שזול זה ג'אנק פוד) אז... למה לא לקחת הונדה ב- 300?
השיטה פה, כמו שהזכרתי בהתחלה, עובדת על יכולת ההחזר שלך - לא כמה אתה מרוויח או אם יש לך סידרי עדיפויות "נכונים" או אם אתה "אמין" - אם אתה יכול להחזיר חובות, יתנו לך כסף/הלואות.. ודי בזול. יתנו לך "קרדיט".
וכשיש לך קרדיט (וכל זמן שאתה מחזיר בזמן ולא איכפת לאף אחד איך..) אתה יכול לחיות טוב, משום שרוב הדברים פה זולים ונגישים.
באותה שיטה נותנים את הלוואות הלימודים.
בלי להיכנס יותר מידי לנושא של מה קדם למה ומי מרוויח (שכל אחד יעשה חשבון לבד), הלימודים הגבוהים פה יקרים.. מאוד. ויש כ"כ הרבה היצע של כוח עבודה (כמעט בכל תחום), בוררים את כולם בפינצטות ולכן התחרות גדולה מאוד וכולם רוצים את "היתרון היחסי". בהרבה מקרים היתרון הזה, המקפצה שמושכת אליך תשומת לב של השחקנים החזקים בשוק העבודה, הוא בית ספר טוב.
אז מנסים להתקבל אליו.
ומי שמצליח לעמוד בבחינות הכניסה, כנראה שיש לו פוטנציאל טוב ל... החזיר את ההלוואות בהמשך ולכן מלווים לו כסף על מנת ללמוד.
עכשיו- ללמוד בהרווארד זה כמעט $200K (ארבע שנים) ויש מקרים (לא נדירים) שזה גם יותר. לבחור צעיר אין את הכסף הזה וגם, בד"כ, לא להורים שלו - לוקחים הלוואה ו... מתחילים להחזיר מיד אחרי הלמודים.
אם הכל הלך לפי התיכנון ויש עבודה טובה, ההחזר "עובד" וכולם מרוצים..
העניין הוא שעוד לפני שהסטודנט עבד יום אחד, הוא כבר מתחיל עם חוב, שבמקרה הטוב עומד על כמה עשרות אלפי דולרים.
עכשיו, אחרי הסיפור הזה ועם נסיון החיים של כל אחד, שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו, כמה פעמים בחיים הכל עובד לפי התיכנון...
ועכשיו תכפילו את המקרים האלה שלא הכל עובד לפי התיכנון בכמה עשרות מליונים של תלמידים...
כמה נושרים במהלך שנות הלימודים? כמה לא מצליחים (מסיבות שונות ואובייקטיביות) לסיים תואר בזמן המינימאלי (את ההלוואה מתחילים להחזיר, בד"כ, כמה חודשים אחרי התאריך המיועד לסיום התואר)? כמה "הימרו" על מקצוע שאחרי 4 שנות לימוד, ירד מגדולתו ובמקום להרוויח $100K לשנה, הוא מרוויח רק $60K?
יש פה מומחים גדולים ממני לסטטיסטיקה שיעזרו לכם לחשוב כמה סטודנטים לא מצליחים להחזיר הלוואות.
עוד דבר (כמו תמיד).
בעבר ההלוואות האלה ניתנו בריבית גבוהה יחסית והחוק, שבגדול נועד להגן על הלווה, לא מאפשר להקטין את אחוז הריבית או לשנות את ההצמדה למדד כלשהו בדיעבד (זה מה שאובמה ניסה לשנות... בשלוש ומשהו השנים האחרונות אבל זה לא כ"כ פופולארי כמו הבריאות..). ומה קורה אם משכנת את הבית לטובת ההלוואה , תאר לך מה קורה, היפוטטית, אם שוק הנדל"ן נופל ויחד איתו "נופל" עליך הבנק שרואה איך הערבון פורח...
דריש.
לא צריך "להכיר". מספיק להאזין ולראות חדשות ולדבר עם הורים בביתי הספר של הגמדים ולדבר עם חברים שגרים פה המון שנים ויש להם שתי בנות.. בקולג' ולראות את כל התוכניות (60 דקות וכל מיני כאלה) ולראות על מה הרפובליקנים מנגחים את אובמה או לדבר עם החבר'ה שמשפצים לך את הבית (המסגרת כבר בוורד... עובדים על זה) ו... בכלל לחיות פה, כדי לקבל מושג ש... החיים פה לא דבש ומי ורדים..
או במילים אחרות... כשחיים פה, לא מתיירים ועושים קניות ורואים איזו הצגה וטסים הביתה, כמו שעשיתי פה במשך איזה עשרים ומשהו שנים... כשאשכרה חיים פה, גם בתור הרפתקה, הראייה מקבלת... זוית אחרת
ועוד דבר, שלא כ"כ הבנת, בגלל שלא הפנמת את "השיטה" פה..
פה לא צריך הוצאה לפועל. בכלל לא. גם לא מכניסים לבית סוהר מי שחייב ולא מחזיר (זה קיים, כמעט, רק בישראל).
פה הדברים הרבה יותר פשוטים, שזה מפחיד...
פה יש שלושה(ארבעה, תלוי איך סופרים) גופים שמנטרים את יכולות ההחזר שלך. ברגע שהגופים האלה החליטו שאתה "צולע"... ה"קטיעה" תגיע מאוד מהר.. מאוד מהר.
דירוג האשראי שלך יצנח לפני שתספיק לפתוח את העיניים מהאפצ'י שלך ו.. זהו בעצם.
אם אין לך אשראי, קשה לך לחיות פה.. קשה מאוד..
אתה מאבד את הבית (סיכון להחזר ההלוואה והבנק כמעט מיד יבקש ממך לפרוע או להציג ערבות מתאימה... שלא תקבל בלי... אשראי), את העבודה הכל...
פה לא משחקים בכסף...
והכי גרוע.. אבל הכי גרוע - להתעסק עם הממשל הפדראלי... חונקים אותך לגמרי... עד שתחזיר...
ועכשיו, עם חוקי "ביטחון המולדת" שאחרי 9/11, יש שת"פ וחילופי מידע כמעט מלאים, בין כל הרשויות - מה לא היה פעם..
יופ!.
ועכשיו שרפתי את המחבת - כ"כ חם היה שהתפוצץ המכסה...
9392293923
מצטער לשמוע על המחבת. אני מקווה שזה באמת קרה מהחום ולא אחרי שזרקת את המכסה על המחשב בגלל שעצבנתי אותך. :p
להערתך בדבר הישראלים - לא יודע מה נהוג בתחום הזה (כאמור מתרחק מהם בעצמי), אבל אני לא עושה את הכביסה שלי בחוץ. כל מי ששואל אותי על ישראל מקבל בעיקר את תמצית הדברים הטובים, אלא אם כן מוצגות שאלות ספציפיות שזוכות להתייחסות פרטנית. הפוסטים הרלוונטיים בפייסבוק הם תמיד בעברית בלבד ולכן לא רלוונטיים לשאר הקוראים. רוב האנשים שבאים איתי במגע ביומיום בכלל לא יודעים מאיפה אני, אבל מניחים שמרוסיה בגלל המראה, המבטא והשם.
"איזו מין שאלה זו ומה היא באה לציין?" - שאלה של אדם סקרן שבאה להרוות את צמאונו לידע, לא יותר מזה. תתפלא, אבל לא כל דבר שאני כותב פה מכוון לאתגר אותך או לעורר ויכוח. יש דברים שאני פשוט לא יודע ולכן שואל.
תודה על ההסבר המפורט, נחמד מצדך להשקיע למרות שאני יכול לדמיין את חריקות השיניים ואת העשן היוצא מאוזניך תו"כ. :)
דריש ידידי.
...
2. עוד לא "פגשתי" מישהו שיכול לעצבן אותי ברשת.
3. אני יכול ומוכן לדבר על כל אחד וכל דבר ולהגיד מה שבאמת אני חושב.
...
תיזהר - בסוף עוד יתברר ש(חו"ח) אתה בחור טוב וציוני נלהב.
מה פתאום עצבים?
וחריקת שיניים? בגיל שלי? ועם המחירים של פה? - שכח מזה..
שאל כאוות נפשך...
איך אמרו באיזה שירשור אחר פה, אני בפנסיה ועיתותי בידיי... יש זמן לכולם..
אני גם נהנה מאד לעקוב אחרי השרשור שלך ברנרד + התוספות של החברים.
רוצה לציין שמה שכתבת לגבי מערכת החינוך היסודית לפחות, תואם לחלוטין את הזכרון שלי מלפני שלושים שנה. למדתי שנתיים בPublic School במחוז די עשיר במרילנד. רמת התשתיות, הכיתות, העזרים, מגרשי הספורט, המרחבים, הקפטריה, מדהים לעומת בתי ספר בארץ. אני זוכר בעיקר את כיתת המדעים של Mr. Fahrner שהיתה מעבדת ביולוגיה/כימיה מאובזרת ברמה שהלוואי שהיתה לי היום בעבודה.
אבל כשחזרתי ללמוד בכיתה ח' בארץ, בשיעור המתמטיקה הראשון, כמעט בכיתי מההלם... הפסדתי שנתיים ונשארתי ממש מאחור.
מה שאתה כותב על העלות העצומה של החינוך הגבוה בשילוב עם העלות העצומה של ביטוח בריאות בארה"ב מסביר משהו מאד יסודי ולאו דווקא חיובי - האנשים שם משועבדים למקום העבודה.
אתה מתחיל עם חוב כמו שציינת של עשרות עד מאה אלף דולר - פאקינג משכנתא להחזיר בגיל 22! - ובנוסף אתה חייב ביטוח בריאות ברצף - ביטוח בריאות שנתי ממוצע למשפחה בארה"ב עולה כ15,000 דולר - שאת זה מקבלים כמעט תמיד ממקום העבודה. זה אומר שאתה חייב עבודה מסודרת, ומיד אחרי הלימודים, ואתה לא יכול סתם ככה להתפטר, לקפוץ לטיול בחו"ל ולחזור, לנסות להיות עצמאי ואחר כך לחזור להיות שכיר, כמו שבארץ אנשים עושים. זה פשוט מסוכן מדי, בוודאי אם יש לך משפחה. זרקו אותך מהעבודה - אין ביטוח בריאות - לשמור על רצף עולה המון כסף. אם אין רצף, לא תדע מה תהיה הפרמיה כשתתחיל מחדש.
אמריקאי משכיל במעמד הבינוני-גבוה מחליף הרבה פחות מקומות עבודה מאשר הישראלי המקביל, וזה חלק חשוב בהסבר למה שם יש חברות ענק ובישראל לא. ככה המערכת שם עובדת.
שני המאפיינים האלו הבסיסיים של חינוך גבוה +בריאות פרטיים לגמרי, ללא התערבות או סבסוד או גיבוי ממשלתי - הם ההבדל העצום בין אמריקה לבין ישראל ומערב ארופה. וממש לא לטובה, אם אתה שואל אותי.
אני לא יודע אם אובמה-קייר הוא הפתרון הנכון, אבל לאמריקאים יש מערכת בריאות הזויה לחלוטין שכנראה שבלתי אפשרי כבר לתקן אותה. מצבנו מבחינת בריאות טוב הרבה יותר, וטוב מאד בהשוואה לכל מקום אחר בעולם. כנ"ל מבחינת השכלה גבוהה והנגישות אליה.
boaz avrahami
11-12-14, 14:07
אבל הבתים ( מעץ עם המון שלכת) בזול....
לגבי הרפואה-
אתה משווה מין בשאינו מינו.
אנחנו עוד קצת סוציאליסטים.
הבריאות וביטוח החובה הם המעוזים הגדולים של התפיסה הזו.
אבל הבתים ( מעץ עם המון שלכת) בזול....
לגבי הרפואה-
אתה משווה מין בשאינו מינו.
אנחנו עוד קצת סוציאליסטים.
הבריאות וביטוח החובה הם המעוזים הגדולים של התפיסה הזו.
איך, איך כיוונתי לדעת גדולים ממני - בדיוק חבר התקשר אלי אתמול לשלאול/לנזוף למה אני משקיע כ"כ הרבה תשומת לב בדריש ולא מתקדם עם השירשור המקורי...
עניתי לו שכל המציל נפש (יהודית) אחת...וכו'.
בסופו של דבר דריש יחזור למקורות ויפתח בית-בד, לשמן זית, באיזה מצפור בגולן ויהיו לו את כל האלבומים של אריאל זילבר....
בכל מקרה.
אני בדיוק כותב בוורד את סיפור "הבית" שלנו... שהוא בכלל הקדמה (יותר ארוכה מהסיפור עצמו) ליהודים וישראלים וגזענות וכל מה שבניהם...
אכן.
החינוך פה נלקח ברצינות תהומית (אתם יודעים שהלוח הרגיל בכיתות, כמו שאני הכרתי ה- BLACKBOARD כבר מזמן נעלם ועכשיו יש משהו מתוחכם, שמעביר ישר לכובץ במחשב ונשלח לתלמידים ושמו, כמובן SMARTBOARD... אדיר... ממש טכנולוגיות NASA בביה"ס היסודי... ומעבדות הפיזיקה בתיכון... נימרוד, אם אתה מקנא במה שהיה לפני 30 שנה... היית מרייר עכשיו) ומערכת הבריאות מבוססת לגמרי על רווח-הפסד והיא פרטית לחלוטין והנסיון לעשות מין שעטאנז כזה בין ממשלתי/סוציאליסטי לפרטי, לא בדיוק עובד פה... נוגע ברבדים יותר מידי עמוקים בנפש האמריקאית, שקשורה גם בעובדה שנמרוד ציין - הם "משועבדים" לעבודה.
הזכרתי כבר כמה פעמים, ולא בצחוק - האמריקאים עובדים מאוד קשה (בקריטריונים שלהם) והמירוץ המתמיד אחר הכסף, הוא לא "גרידי" ברובו. המושג של "לשלם את החשבונות" חשוב פה מאוד משום שזה מאפשר לך להחזיק את הראש מעל למים ולהתמודד עם כל "האתגרים" שמערכת פה מטילה לעברך.
אני מקווה שבין הצחוקים על השלכת, לבין הסיפורים על "הקוקיות", אתם מצליחים לקבל תמונה שפה (יש מצבים ומקרים), לפעמים, הרבה יותר קשה מאשר במדינה שבה הדלק עולה פי 4 והמלקי פי 6...
בלי צחוק.
בועז..
עד הסופ"ש עולה "הבית"
הזוי איך דברים שבארץ לוקח לך חיים שלמים להגיע אליהם (לפני כמה ימים קראתי את המאמר של ההוא, הפובליציסט בשבע ימים של ידיעות (שכחתי את שמו), שסופסוף קנה בית) ופה כל פישער משיג ואילו דברים ברורים מעליהם בארץ, ממוטטים פה את משקי הבית של המעמד הבינוני...
ומי יכול לקבוע בוודאות, מה עדיף?
עניתי לו שכל המציל נפש (יהודית) אחת...וכו'.
מצטער לאכזב... אני אמנם יהודי לפי ההלכה, אך הלכה למעשה - כמרחק המזרח מהמערב.
כאמור, אני מעריך את ההשקעה. אישית נסחפתי לא פעם לדיונים כאלה עם אנשים שאתגרו אותי או סתם ניסו להטריל, ובלי קשר לתוצאה הסופית תמיד העדפתי משתתף אחד פעיל ומעצבן על עשרים קוראים פסיביים. אבל זה באמת משהו שיכולתי להרשות לעצמי כשהיה יותר זמן פנוי.
לגבי הסמארט בורד - קשה להפריז בחשיבותו של האביזר הזה בכיתת הלימוד המודרנית, גם אצלנו באוניברסיטה יש אותם בכל מקום. למי שלא מכיר, מומלץ להעיף מבט ביכולות שלו בערוץ היוטיוב הרלוונטי: https://www.youtube.com/user/SMARTClassrooms
עידו לוריה
11-12-14, 19:24
יופ!.
ועכשיו שרפתי את המחבת - כ"כ חם היה שהתפוצץ המכסה...
9392293923
יופי שלח לי את התנור בלי לנקות וקנה חדש :)
עידו
תכלס... מכל השירשור הזה עוד לא הצלחתי להבין אם כדאי לי להתחיל לעבוד על רילוקשיין או לא....
תמשיכו מרתק.
boaz avrahami
12-12-14, 09:37
שליימה, אם הבנתי נכון אז אמריקה זה לצעירים ובריאים או למבוגרים עשירים, או אם שלחו אותך מטעם העבודה.
במצבך ( אתה עוד צריך לעבוד) הסוציאליזם הישראלי עדיף...
משתי התגובות האחרונות, אני מבין שהכותרת מתחילה לשאת פירות - "אמריקה" כבר לא נחשב גן העדן האבוד...
שליימה ובועז.
עזבו אתכם משטויות ואל תקחו קשה מידי את היללות והייבבות שלי פה...
אמריקה זה כדאי - הכי כדאי, אם שואלים אותי (עזבו אותכם מברלין - אני שולח לחבר שלי דברים לשם... קולטים?).
ותכף אני חוזר לתלונות...
עזבו אתכם מאמריקה, אני בן 29, גר לבד בדירת 2 חדרים בשכונה טובה, מחזיק ארבעה רכבים ואופנוע, יוצא לחופשה של 3-4 ימים בערך כל חודשיים, אני אוכל טוב, ממש טוב, המלתחה שלי מורכבת בעיקר בבגדים אלגנטיים של ממיטב בתי המעצבים (אוהב את האיכות), הנעליים לרוב איטלקיות בעבודת יד והשעון שוויצרי.
אני לא שותה וודקה או טקילה, יותר בכיוון של יין, בירה וברנדי.
אינני כותב את כל זה בשביל להוציא עיניים, אלא בשביל להסביר את סגנון החיים שלי.
אין מצב שבישראל הייתי טועם רבע מהחוויות שחוויתי מאז היגרתי.
איפה הייתי היום אם הייתי נשאר?
גם אם הייתי נשאר בהייטק, כמה הייתי מרוויח נטו? דירה במרכז עם חניון תת קרקעי, נגיד 2 רכבים ואופנוע חדש, ביטוחים והכל.
מסעדה טובה פעמיים שלוש בשבוע, ברים, חופשות, ביגוד וכל המסביב, מזל שאני לא חובב מילקי, כמה צריך בשביל לחיות בכבוד בישראל?
ד"א הקרדיט שלי די מחורבן, נגעתי ב740 ואז חירבשתי את הכל, לא סוף העולם.
זה לא חוכמה....תחשוב אישה-ילדים-משכנתא ואז תדבר על נעליים איטלקיות.
אני לא עשיר ולא עמדתי ליד אחד, אבל חי לא רע במושגים שלי, יש לי בית פרטי,רק 3-4 עגלות, אין לי ביגוד איטלקי וגם לא רוצה, טוב לי עם מה שיש לי,
אבל הקו-דה-גרא
אחרי הכול, ביטוח רפואי,רכבים, ושאר הוצאות עלות החיים, כמה(פי כמה) אתה, או אני צריכים להרוויח בישראל כדי לשמור על אותה רמת חיים?
ניחוש לא פרוע שלי, מינימום פי 5 ואולי הרבה יותר ופה קבור הכלב כמו שאומרים
החיים פה הרבה פחות מסובכים, הכסף שווה הרבה יותר, המדינה נותנת לך לחיות ולהתקדם עם מינימום ביורוקרטיה. אז גן עדן זה לא אבל זה הכי קרוב מכול מדינה אחרת שאני מכיר.
אם כבר על הנושא של הבדלים, רציתי לספר על הבדלים תרבותיים
כידוע, או לא, אני נשוי למרוקאית, עם כול התענוג באים כול מני דברים מוזרים עד מוזרים מאד.
1. יצור זבל
אנחנו כמשפחה ממלאים אולי 2 פחים של 50 גלון לשבוע, אבל כשחמתי באה לביקור כמות הזבל גודלת פי 2 ל3 איך זה? לי אין מושג מאיפה הזבל מגיע או יותר נכון איך היא מצליחה ליצר אותו אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח.
2. נמשיך עם נושא הזבל, אנחנו(אני) כ "לא ישראלים" לא רגילים לזרוק דברים שיש להם שימוש
דוגמה בפועל, לפני שנה עשינו רמונט כללי של המטבח, אותו באו מקרר,תנור, מדיח ומיקרו חדשים מנרוסטה, כמובן פירסמתי את "הישנים" {כולל את הארונות מטבח)בקרייגסליסט ואנשים הגיעו וקנו אותם, דבר שמאד מאד הפליא את חמתי (יצרנית זבל) ואפילו שמעתי אותה מדברת בטלפון עם משפחה בישראל ומספרת בסוג של גאווה(או התפלאות) איך "הצלחתי" למכור את כול המוצרים המשומשים......לך תבין.
3. נעזוב את חמתי ונעבור לחמי
יש לו בעיות עם הכול, הלחם לא נכון, מגיע בשקית ניילון ולא נייר, העץ לא במידה הנכונה, המטר מבלבל אותו כי יש עליו סנטימטרים ואינצ'ים, אין מספיק שוטרים בשבילו, הברגים באים באורך לא נכון, לדעתו יש לי יותר מדי דברים ואני אמור לזרוק לפח את רובם (בלי ידיעה מה הם) מה שהוא לא מכיר צריך לזרוק.
אני יכול למשיך לכתוב אבל אני מתאר לעצמי שהבנתם את הרעיון.
הוא מקובע בעולם שלו וכול דבר חדש או שונה זה לא טוב.
סתם קוריוז, הם הלכו לקניון לטייל, כמובן שאדון מאיר (חמי) נהיה רעב, חייב ללעוס כול שעתיים או שהוא ימות מרעב אז הם הזמינו עוף טרייקי, הוא הלך ודרש לחם עם העוף!!!!!!!!
הסברתי 1000 פעם, לחם זה לסנדויצ'ים, אין לחם במטבח ובמיוחד לא במטבח אוריאנטלי
זה מעניין אותו? כמובן שלא, אי אפשר לאכול בלי לחם.
בקיצור,
ישראלים זה עם מעניין, מאד מעוקבים בהרגלים, במיוחד בנושא האוכל, אוכלים המון ובתדירות גבוהה, חוסר מוחלט להסתגלות לשיטה או צורת חיים אחרת.
יותר מזה, סגירה מוחלטת לסוגי אוכל אחרים-שונים או לשיטות בישול שונות ממה שהם מכירים.
ההכללות שיש פה פשוט מעצבנות. זה שהחם שלך ניאדרטלי לא אומר שכל הישראלים כאלה.
הוא לא האנדטלי היחידי מיכה, אני יכול להציג עוד דוגמאות אבל אני ממש לא בקטע של לתלות כביסה מלוכלכת
הכלל קובע את הכלל, להבדיל מהיוצא מהכלל
אם אתה חושב שאתה כזה יוצא מהכלל......אפשר להתווכך על זה אבל אני לא אבזבז את זמני על מי שמסרב להקשיב.
ג׳ו,
היית פעם ביוון?
שם, לפי חוק, חייבים להגיש לחם במסעדה לכל מנה..
אנחנו בבית לא צורכים כמעט לחם.
אתה מערבב הרגלים אישיים של מישהו עם ישראליות.
מוני אורבך
13-12-14, 09:26
גו, אני יכול ראיתי את הסניף המרוקאי מגדל העמק שלך...
החברה האלו מיצגים אם בכלל, מגזר מאוד קטן באוכלוסיה הישראלית.
בכלל יש בשרשור הזה ערבוב אוכלוסיות ומקומות.
מה הקשר בין מי שגר בפרבר נידח של ניו יורק למשהו שגר במרכז תל אביב?
אבל אני ממש לא רוצה להיכנס לזה.
לא אין את כל הזמן שבעולם כמו ברנרד...
boaz avrahami
13-12-14, 09:33
ג׳ו,
אם לא עידכנו אותך אז מגדל העמק זה ההארלם שלנו.... [emoji6]
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.