PDA

צפייה בגרסה מלאה : טיפ צילום 15 - כיצד קונים עדשה? (או בעצם מה לבדוק לפני שקונים...)



אבנר ברוך
15-12-14, 09:57
איך נעריך את ביצועי העדשה ? מה חשוב לדעת לפני שרוכשים עדשה?

קישור לטיפ הקודם (http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/88960-%D7%98%D7%99%D7%A4-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-14-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%94)

הקדמה קצרה למי שלא קרא את הטיפים הקודמים:
העדשה המורכבת על המצלמה שלכם היא בעצם מכלול המכיל בתוכו מספר של עדשות הנקראות "אלמנטים". נעזרים במספר אלמנטים במקום עדשה אחת כדי לאפשר גמישות עבודה הבאה לידי ביטוי בשינוי אורך המיקוד של העדשה (בשפת העם – אפשר לעשות ZOOM IN או ZOOM OUT). חלק מהאלמנטים "צפים" בתוך גוך העדשה כדי לאפשר תכונה זו של שינוי אורך המיקוד.

94130

האור הנכנס למכלול העדשה חייב לעבור דרך אותם אלמנטים בגוף העדשה. עובדה זו פוגעת באיכות האור וזו הסיבה למחירם הגבוה של העדשות המקצועיות: בעדשות מקצועיות נעזרים בטכנולוגית קצה המאפשרת את שחזור האור בצורה הנאמנה ביותר בהשוואה למצב האור טרם כניסתו למכלול העדשה.

על האלמנטים, תפקידם וההבדלים בינהם ארחיב בפעם אחרת.

כמה מילים על נגודיות (CONTRAST) ורזולוציה (RESOLUTION):
לא מדובר בפונקציות של תוכנת הפוטושופ אלא בתכונות פיזיקליות של האור.

נגודיות – היכולת של העדשה להבחין בגווני האור השונים. נגודיות נמוכה משמע – תמונה שטוחה, ללא הבדל בין אפור בהיר לאפור כהה. דמיינו מצב שבו אתם רואים עננים בשמיים אבל בתמונה הסופית השמיים נצבעים בגוון אחיד. זהו מצב בו הנגודיות הנמוכה "מרחה" או המירה (RENDERING ) את גווני העננים השונים לגוון אחד.

רזולוציה - כמות הפרטים בתמונה שהעדשה מסוגלת להעביר דרכה.

94131


אז מה בודקים שקונים עדשה?
לכל יצרן יש בסיס נתונים (DATABASE ) זמין ברשת. לאחר חיפוש קל תוכלו למצוא את המפרט הטכני לכל מכלול עדשה. המפרט טכני מתאר את מבנה העדשה, מספר האלמנטים בעדשה, האיכות האופטית של האלמנטים ועוד.

כל מפרט טכני כזה מסתיים בגרף ביצועים שמאפשר לצלם להחליט בעזרת מבט חטוף באם לרכוש את העדשה או לעבור הלאה.
גרף זה נקרא MTF ואותו אסביר כעת -

גרף ה MTF מתאר את יכולת העדשה לשחזר את האור בצורה נאמנה למקור (טרם כניסתו לעדשה). הגרף מתאר בצורה נוחה לעין האדם את מעבר האור דרך העדשה בדומה למיקרוסקופ המגדיל פרטים מילימטריים.

אז איך בעצם מודדים או מעריכים נכון את טיב שחזור האור?

בעזרת תוכנת מחשב מייצרים תבניות של קווים מילימטריים בנקודות שונות בתמונה המצולמת. הקווים מסודרים בתצורת שתי וערב ובעוביים שונים.
94129

את התוצאה המצולמת מנתחים בעזרת התוכנה ומציגים בגרף MTF כפי שנראה מיד.

קריאת גרף MTF של עדשות ניקון:
ניקון מודדת רזולוציה בעזרת תבניות קווים בצפיפות של 30 קווים לכל מ"מ ונגודיות בעזרת צפיפות קווים של 10 קווים לכל מ"מ. נביט בדוגמא הבאה, הקווים האדומים מתארים את נגודיות העדשה ואילו הקווים הכחולים מתארים את עקומת הרזולוציה של העדשה.

94128

ציר X מראה את המרחק של הנקודה הנמדדת ממרכז התמונה (חיישן האור). לדוגמא, המספר 20 מציין 20מ"מ ממרכז התמונה. בגלל מבנה העדשה ואופן פעולתה, ככל שמתרחקים ממרכזה תהיה תמיד ירידה באיכות האור. כלומר – האור עובר טוב יותר במרכז העדשה, האור נפגע יותר בקצה העדשה.

ציר ה Y (אנכי) מראה את כמות האור שהעדשה מסוגלת להעביר: "1" מתחייס למצב בו 100% מהאור הנכנס עובר, "0" מתייחס למצב בו האור לא עובר כלל. מן הסתם נרצה שהעדשה תעביר 100% מהאור ולכן נצפה לראות את הגרף משיק לקו ה 1.

מה ניתן להסיק?
1. הנגודיות (אדומים) מצויינת במרכזה אך יורדת בהדרגה בקצות התמונה שם ניתן לצפות גם לפגיעה בשחזור גוון האור ובמיקוד (הקו השלם מתרחק מהקו המקווקו).
2. הרזולוציה (כחולים) של העדשה ממוצע ומטה (מתחיל ב 70% ויורד מהר).

בד"כ היצרן מספר נתוני MTF לפי מצבי אורך המיקוד (הזום) השונים ולפי מפתח הצמצם, הצלם יבחר באיזה גרף להתמקד בהתאם לצרכי הצילום. צריך לקחת בחשבון שהעדשה יכולה לספק ביצועי שחזור אור מצויינים במצב א' (נניח, מצב TELE ) וביצועים פחות טובים במצב ב' (נניח, מצב WIDE).

צלם המצלם באור חלש ובעדשה רחבה יבחר להתמקד בגרף MTF המתאר את ביצועי העדשה במצב WIDE ובמפתח צמצם f/4 או f/2.8 (תלוי בעדשה). לעומתו, צלם המצלם מרחוק עם עדשת טלפוטו של 70-200מ"מ יבחר להתמקד בגרף המתאר את ביצועי העדשה בתחום ה 200 מ"מ.

לרוב, יהיו ביצועי העדשה מקסימיליים במפתח צמצם f/8 (בגלל סידור האלמנטים בתוך העדשה). לכן, רוב ההשוואות מתמקדות בד"כ בגרפים המתארים מפתח צמצם זה.

הנה עוד דוגמא -

94132

הגרפים משמאל מתארים התנהגות עדשה במצב WIDE ואילו הגרפים מימין מתארים התנהגות אותה עדשה רק במצב TELE.



ניתן לראות בבירור כי במצב TELE הקווים משיקים קרוב יותר ל 100% מאשר במצב WIDE.
מסקנה נוספת היא שהנגודיות (קווים אדומים) מצויינת בכל מצב אולם הרזולוציה נפגעת במצב WIDE.


סה"כ מדובר בעדשה טובה למדיי היות וטווח העבודה הוא באזור ה 1-0.7.
כאשר הגרפים מתחת ל 0.7 ניתן לצפות לאיכות תמונה ירודה. חשוב לציין כי ברוב המקרים לא ניתן להבחין בטיב העדשה כאשר מתבוננים בתמונה על מסך המחשב. לצורך ניתוח מעמיק יש להגדיל את התמונה באופן כזה המאפשר בחינת נקודות מסויימות בהן יש פרטים והבדלי גוון רבים.

כאשר משווים מספר עדשות לפני קניה, חשוב להשוות את ביצועי ה MTF בהתאם לאורך המיקוד של העדשות. במילים אחרות – אין טעם להשוות ביצועי עדשת 50מ"מ עם ביצועי עדשת 135מ"מ. יש להשוות את ביצועי העדשות במצבים זהים של אורך המיקוד ובמפתח הצמצם.

הערה אחרונה – לא כדאי להשוות MTF של יצרנים שונים היות וכל יצרן בוחר להציג או להשוות מצבים שונים.

כיצד לקרוא את גרף ה MTF של קאנון ?
זה די דומה לניקון אך באופן כללי הגרפים של קאנון עמוסים יותר ועשירים יותר.

94127



הקווים העבים מתארים ביצועי נגודיות ואילו הקווים הדקים מתארים ביצועי רזולוציה.
הקווים השחורים מתארים ביצועי נגודיות ורזולוציה במפתח צמצם 8.
הקווים הכחולים מתארים את ביצועי הנגודיות והרזולוציה במפתח צמצם 1.8.
הקווים האחידים והמקווקווים מתארים התנהגות העדשה כתלות בכיוון הקווים (שתי וערב).


מה ניתן להסיק מהגרפים?
1. התנהגות כללית טובה יותר במפתח צמצם סגור
2. נגודיות מצויינת במפתח צמצם סגור או פתוח (בין 0.8 ל 1)
3. הרזולוציה נפגעת במפתח צמצם פתוח (קווים דקים באזור ה 0.6)

מקווה שנהניתם,
אבנר.

(חג שמח...)

נמרוד
15-12-14, 16:22
אבנר, איך אתה משווה בין עדשה של ניקון (או קנון) לסיגמא או טמרון מקבילה? זו הדילמה הפרקטית יותר.

eysham
15-12-14, 16:48
אבנר, איך אתה משווה בין עדשה של ניקון (או קנון) לסיגמא או טמרון מקבילה? זו הדילמה הפרקטית יותר.

בחשבון הבנק בעיקר...

אבנר ברוך
15-12-14, 16:50
נמרוד, שאלה מצויינת....

אי אפשר להשוות בין יצרני מצלמות בצורה גנרית או שבלונית. כדי שההשוואה תהיה אמיתית ונכונה, אני צריך קצת יותר פרטים.

כשאתה אומר "עדשה מקבילה", למה אתה מתכוון?

כאשר משווים בין עדשות, צריך לבדוק את הפרמטרים הבאים:

1. מפתח צמצם
2. טווח עבודה (מרחק מינימלי אל הנושא)
3. צמצם מובנה או נשלט מצלמה?
4. ביצועי העדשה (גרף MTF כפי שהוסבר במאמר למעלה)
5. אופטיקה - מה טיב האלמנטים? לכל אלמנט בגוף העדשה יש תפקיד אופטי שונה במשוואה הכללית של העברת האור פנימה לחיישן. זה עולם שלם של מושגים...את זה אני אסביר במאמר הבא.
6. מנוע מיקוד - מהיר? איטי? שקט? רועש?
7. האם ניתן להרכיב מגן אור על גוף העדשה?
8. האם ניתן להרכיב מסנן על העדשה?
9. האם ניתן להרכיב חצובה על העדשה? (חשוב מאוד לעדשות TELE כבדות)
10. האם יש כפתור שליטה על מיקוד המנוע?
11. האם יש מייצב מובנה?
12. משקל?
13. מספר אלמנטים ?
14. ועוד...

העדשה שנותנת לך את הניקוד הגבוה ביותר היא העדשה שאתה צריך.

באופן כללי - לכל יצרן יש קו בסיסי, בינוני ומקצועי.

ניקח את סיגמא כדוגמא -לפעמים העדשות היקרות של סיגמא מתעלות על העדשות הבינוניות של היצרנים המובילים.

סיגמא זו הסובארו של יצרני העדשות. בשנים האחרונות הם מתקדמים מצויין אבל עדין המכניקה שלהם ממוצעת:
1. גוף העדשות חלש יחסית
2. מנוע פנימי לרוב רועש יותר ולא ליניארי
3. סך כל חוויית השימוש היא בינונית (לרוב)

למרות זאת, האופטיקה של סיגמא היא ביחס ישר למחיר, כך שאם אין לך בעיה עם הכתוב לעייל, אין סיבה אמיתית להוציא יותר כסף על ניקון או קאנון.

צלם מקצועי חושף את הציוד שלו לתנאי קצה (חבלות, לחות ואבק, שימוש יתר, שימוש לא נכון בגלל לחץ או מהירות עבודה ועוד). בתנאים אלו עדשות לא מקצועיות פשוט לא מספקות את התוצאה הנדרשת.

כל זה לא אומר שטוקינה או טאמרון לא טובות. להיפך, המסקנה אליה אני חותר היא - בצע את השוואה לפי רשימת התכונות למעלה ואז תוכל לדעת אם העדשה מתאימה לך או לא.

אבנר ברוך
15-12-14, 17:00
בחשבון הבנק בעיקר...


כלל אצבע ידוע שעובד תמיד....אם תיישם אותו תקבל תמיד את העדשה הטובה ביותר :rolleyes:

eysham
15-12-14, 17:12
כלל אצבע ידוע שעובד תמיד....אם תיישם אותו תקבל תמיד את העדשה הטובה ביותר :rolleyes:

כן, אבל עם הסתייגות מסויימת. שיש יוצאים מן הכלל.

התעניינתי לאחרונה בקניית עדשה 24-70 F2.8 למצלמת קנון 7D
ההתלבטות הייתה ביו עדשת קנון שעלתה 8K לבין TAMRON שעלתה חצי מזה.

ההיגיון אמר שהקנון יותר טובה בהרבה אבל ביקורות רבות שקראתי/ראיתי באינטרנט הובילו אותי למסקנהמצאתי מספיק אנשים שבדקו ואומרים שהטאמרון עולה על הקנון בחלק מהפרמטרים ומקבלת ניקוד אוברול בחלק מהמקומות אפילו יותר גבוה כך שגם אם יש הבדל הוא לא משמעותי.

בקיצור קניתי את הטאמרון ואני מבסוט לאללה.

וזה מוביל אותי לתובנה העיקרית, מבלי להוריד מהחשיבו של הבנה בפרמטרים שאבנר נתן, בסופו של יום מה שיקל על הבחירה הוא שיש ביקורות למכביר ברשת, ורק צריך לעבור עליהן ולאט לאט לגבש דעה לכאן או לכאן.

לדוגמא:

https://www.youtube.com/watch?v=wcsnsJUKhAg

איל

אבנר ברוך
15-12-14, 19:40
לטמרון עדשות מעולות בד"כ. בזמנו התלבטתי בין ניקון לטמרון ולאחר בדיקה מעמיקה הלכתי על טמרון (מקצועית). העדשה משמשת אותי כבר למעלה מעשר שנים (90 מ"מ, מאקרו).

asafk
15-12-14, 20:26
עוד פרמטר חשוב למי שמצלם בשטח הוא מבנה המכניקה של עדשת זום.
בעדשות המקצועיות, תוכלו לשים לב לזה שאורך העדשה לא משתנה עם הזום. בעדשות הפשוטות יותר העדשה מתארכת עם הזום והתארכות המוקד.
למה זה מעניין אותנו, תשאלו?
כי בחירת עדשה היא לא רק איכות האופטיקה.
כשהעדשה מתארכת היא מתמלאת אוויר. ומאיפה האוויר הזה בא? זה לא בולם מירוץ עם אמולסיה או חנקן דחוס. כאן האוויר בא מהסביבה.
ובשטח, בסביבה יש אבק.
תשאלו כמה מעדשות הזום הזולות שלי ששימשו עדשות גיבוי לאורך השנים. כמה שניסיתי למנוע את זה ולא לעבור לטלה במקום מאובק, הן כולן התמלאו אבק בזמן קצר יחסית, בפחות איכותיות זה נגמר מהר מאוד כשהאבק התחיל לשחוק את מסילות הפלסטיק של המנגנון והכל נהיה גם מלוכלך וגם עם חופשים.
העדשה 80-200 f/2.8 שלי לעומתן, סוס קרבות ותיק במשקל קילו ורבע, עדיין נקיה בפנים כמו כשהיתה חדשה. והיא זו שעובדת הכי קשה ובתנאים הכי קשים.

ועוד מילה.
אם יש לכם, תשקיעו בעדשות טובות. העדשות זום המקצועיות הן f/2.8 והן שוקלות יותר, תופסות יותר מקום בתיק, אבל גם יתנו תוצאות טובות יותר ויחזיקו מעמד זמן רב.
ההשקעה הזו הולכת איתכם לאורך זמן. גם אם מחליפים גוף כל 3 שנים, העדשות הטובות נשארות. ואופטיקה טובה הולכת יחד עם מבנה מתכתי ששומר על דיוק לאורך זמן.

אסף.