רכס חיים
13-06-15, 20:18
בכל טיול של סוף שבוע אני מכין לפני כל ארוחה את הלחם הדרוש לה על התנור המונגולי.זה כל כך פשוט שאתם חייבים לנסות,לאחר שנסיונות של שנה הניבו את התוצאה הנכונה.
באותה הזדמנות של הפעלת התנור בסוף השבוע,אני מכין גם את הלחם שלי לכל השבוע כאשר אני מקפיא אותו במקרר ובכל ערב אני מחמם את הלחם התורן במיקרו -,וברגע יש לי לחם עם ריח מדורה שעושה בעצם את כל הארוחה.
זה הולך ככה.יומיים לפני המסע התורן - בערב, אני לוקח קילו וחצי קמח לבן פשוט שעולה 3.5 שקלים לקילו,ושופך למיקסר של הבצק. לתוך המיקסר אני מוסיף 4 כפות סוכר שתי כפות שמרים יבשים ושתי כוסות מים. עם המים צריך מאוד להזהר כי עודף מים יעשה את הבצק דליל במקום סמיך כנדרש. במשך הערב אני מפעיל את המיקסר חמש עשר דקות מפעם לפעם ומשאיר אותו למשך הלילה לתפוח. בבוקר אני מפעיל אותו פעם נוספת תוך הוספת כף של מלח גס - ועכשו הוא מוכן לטיול. את הבצק המוכן אני שם בשקית ניילון ובג'יפ אני מניח אותו במקרר/צידנית.
עד הערב הוא מטלטל להנאתו בצידנית ובערב כאשר אני מקים את המחנה ללילה,נדלק אוטומטית התנור המונגולי שילווה את כל החניה בנוכחותו הבוערת יום ולילה.
כאשר אני מסיים את הכנת ארוחת הערב - וכך לפני כל ארוחה - אני דואג שבתנור יהיו רק גחלים לוחשות - ללא אש. זה הסוד החשוב ביותר. גחלים ללא אש.את זה גיליתי רק היום לאחר שנה של נסיונות.
עכשו אני בוצע גוש בצק בגודל אגרוף קטן ,משהו כמו 100 גרם עד 150 גרם,מתוך הגוש הגדול ,ובעזרת מעט קמח יבש אני מרדד את הגוש לפיתה שטוחה בעובי של פחות מסנטימטר,ומניח אותה על הרשת נירוסטה שמעל התנור. חשוב שהתנור יהיה חם - משהו בסביבת 170 מעלות,וניתן לצנן אותו במעט מים - כך שהלחם ישהה מעל הגחלים בסביבות 5 עד 8 דקות מבלי להתפחם. כלומר ,בישול איטי למדי.אם יש סבלנות לחום יותר נמוך - אפשר להשהות גם עשר דקות. לא יותר כי הלחם יתייבש על האש ויהיה קשה גם מבפנים.
עכשו המחזה מתחיל בהתנפחות הלחם לגובה של אפילו 4 או 5 ס''מ ממש מול עיניך ,יחד עם ריח של לחם אפוי שהוא בונוס ששווה אפילו בלי לאכול אותו.
שידרוג הארוחה עם הלחם הטרי הוא חלק עצום מהנאת השטח שחוזר על עצמו בכל ארוחה.
הבצק מלווה אותי שלושה ימים של מסע בצידנית בלי שום בעייה וביום האחרון אני מכין מכולו לחמים שאותם אני מביא הביתה להמתנה בתא ההקפאה לכל השבוע. סך הכל קילו וחצי מניבים 15 עד 18 לחמים קטנים שכל אחד מהם מספיק לארוחה אחת.
בצק הכי פשוט, בלי שום תוספות פלצניות,בדיוק כמו שעשה אבי במדבריות ערב - אך בטעם גן-עדן.
באותה הזדמנות של הפעלת התנור בסוף השבוע,אני מכין גם את הלחם שלי לכל השבוע כאשר אני מקפיא אותו במקרר ובכל ערב אני מחמם את הלחם התורן במיקרו -,וברגע יש לי לחם עם ריח מדורה שעושה בעצם את כל הארוחה.
זה הולך ככה.יומיים לפני המסע התורן - בערב, אני לוקח קילו וחצי קמח לבן פשוט שעולה 3.5 שקלים לקילו,ושופך למיקסר של הבצק. לתוך המיקסר אני מוסיף 4 כפות סוכר שתי כפות שמרים יבשים ושתי כוסות מים. עם המים צריך מאוד להזהר כי עודף מים יעשה את הבצק דליל במקום סמיך כנדרש. במשך הערב אני מפעיל את המיקסר חמש עשר דקות מפעם לפעם ומשאיר אותו למשך הלילה לתפוח. בבוקר אני מפעיל אותו פעם נוספת תוך הוספת כף של מלח גס - ועכשו הוא מוכן לטיול. את הבצק המוכן אני שם בשקית ניילון ובג'יפ אני מניח אותו במקרר/צידנית.
עד הערב הוא מטלטל להנאתו בצידנית ובערב כאשר אני מקים את המחנה ללילה,נדלק אוטומטית התנור המונגולי שילווה את כל החניה בנוכחותו הבוערת יום ולילה.
כאשר אני מסיים את הכנת ארוחת הערב - וכך לפני כל ארוחה - אני דואג שבתנור יהיו רק גחלים לוחשות - ללא אש. זה הסוד החשוב ביותר. גחלים ללא אש.את זה גיליתי רק היום לאחר שנה של נסיונות.
עכשו אני בוצע גוש בצק בגודל אגרוף קטן ,משהו כמו 100 גרם עד 150 גרם,מתוך הגוש הגדול ,ובעזרת מעט קמח יבש אני מרדד את הגוש לפיתה שטוחה בעובי של פחות מסנטימטר,ומניח אותה על הרשת נירוסטה שמעל התנור. חשוב שהתנור יהיה חם - משהו בסביבת 170 מעלות,וניתן לצנן אותו במעט מים - כך שהלחם ישהה מעל הגחלים בסביבות 5 עד 8 דקות מבלי להתפחם. כלומר ,בישול איטי למדי.אם יש סבלנות לחום יותר נמוך - אפשר להשהות גם עשר דקות. לא יותר כי הלחם יתייבש על האש ויהיה קשה גם מבפנים.
עכשו המחזה מתחיל בהתנפחות הלחם לגובה של אפילו 4 או 5 ס''מ ממש מול עיניך ,יחד עם ריח של לחם אפוי שהוא בונוס ששווה אפילו בלי לאכול אותו.
שידרוג הארוחה עם הלחם הטרי הוא חלק עצום מהנאת השטח שחוזר על עצמו בכל ארוחה.
הבצק מלווה אותי שלושה ימים של מסע בצידנית בלי שום בעייה וביום האחרון אני מכין מכולו לחמים שאותם אני מביא הביתה להמתנה בתא ההקפאה לכל השבוע. סך הכל קילו וחצי מניבים 15 עד 18 לחמים קטנים שכל אחד מהם מספיק לארוחה אחת.
בצק הכי פשוט, בלי שום תוספות פלצניות,בדיוק כמו שעשה אבי במדבריות ערב - אך בטעם גן-עדן.