חידת מקום ארכאולוגית: [ארכיון]

amotzg

20-09-15, 10:34

נראה לי שאני צריך למצוא מקום בטנדר לכהן גדול וגאולוג. אולי יש איזה נגרר שטח במבצע?
(במחשבה שניה, אולי אוותר על הכהן הגדול כציוד קבוע ואקח אותו רק לטיולי בוץ...)

מצודת הר רביב.

מתוך אתר הסקר הארכיאולוגי (http://www.antiquities.org.il/survey/new/?surveynum=2138):
מפה 169 מאת יעקב באומגרטן.

ג.1. הר רביב
מצודת רביב (אתר 40א) והיישוב הקטן שבתחומה נמצאים על המדרון הדרום-מערבי של פסגתו הדרום-מזרחית של הר רביב, בגובה 399 מטרים מעל לפני הים. האתר נסקר בשנת 1957 על ידי פלדמן (תשי"ט:102ג€’104) והוגדר כמצודה. האתר נסקר שנית בראשית שנות ה-60 על ידי רותנברג (תשכ"ז:94), ובתחילת שנות ה-80 נערך באזור סקר שלישי, שלא כלל את הר רביב, על ידי באומגרטן במסגרת סקר החירום בנגב.
בשנת 1979 נערכה באתר חפירת הצלה על ידי רודולף כהן (1979א:23ג€’24; הרשאה A822/1979). למצודה מתאר רבוע (21.45 × 21.45 מ'). היא הוגדרה כמלבנית ותוארכה לתקופת הברזל 2א' (כהן וכהן-אמין 2004:146, טבלה 8).
קירות המצודה בנויים מאבני גיר גדולות ומהוקצעות והשתמרו עד לגובה 1.5ג€’2.0 מ'. למצודה כניסה ראשית בדרום, ומצדיה בנויים כאומנות בולטות כלפי חוץ. המבנה כלל ככל הנראה תשעה חדרי סוגרים, הערוכים סביב חצר מרכזית (14 × 15 מ') וברובם השתמרו באתרם משקופי הכניסות. בצלע הדרום-מזרחית של החצר נחשף חדר (12/2), שבמקורו נחלק לשני חדרים נפרדים. על רצפת חדר 2 נמצאה קדירת בישול 'נגבית' עשויה ביד (איור 4: 7). לאורך הצלע הצפון-מערבית נחשף חדר (4/11) נוסף, שאף הוא נחלק במקור לשני חדרים נפרדים (2.14 מ' רוחבם), ובקירו הדרומי נקבעו שלוש כניסות, שבאחת מהן (1.14 מ' רוחבה) נחשף משקוף באתרו. הממצא הקראמי מועט וכלל שברי פכים, בסיס פך וידית (איור 4: 3, 4). חדר 6 נחשף בחלקו המזרחי ועל רצפתו נמצאו שפת סיר בישול וקדירת בישול 'נגבית' עשויה ביד (איור 4: 2, 8). מחוץ לפתח הכניסה, ליד האומנה המזרחית, נמצאו שברי סיר בישול מן המאות הז'-הו' לפנה"ס. (כהן וכהן-אמין 2004: 49).
לרגלי המצודה, לצד אפיק הנחל (נ"צ 0281 1075; נ"צ 0282 1072; נ"צ 0281 1077 נמצאו שלוש קבוצות מבנים (באומגרטן תשמ"ג:60). הקבוצה הראשונה כוללת שישה מבנים בנויים מאבני גוויל מקומיות, שקירותיהם השתמרו לגובה 0.6 מ' בקירוב. הקבוצה השנייה כוללת שני מבנים: האחד מלבני (12 × 17 מ'), בחלקו המערבי שורה של חמישה חדרים, ובדומה למצודה, אף הוא בנוי מאבנים גדולות. החדר השני רבוע (5 × 5 ), וקירותיו בנויים מאבנים קטנות. ביישוב נמצאו חרסים מתקופת הברזל 2א'. באפיק הנחל נמצאו סכרים חקלאיים, ומעבר ליישוב נמצא בור מים שפתחו רבוע (1.5 × 1.5 מ'). בדומה למצודה, גם היישוב מתוארך לתקופת הברזל 2א' (כהן וכהן-אמין 2004: 49ג€’50).

ד.4. תקופת הברזל
בסקר תועדו שישה אתרים בלבד מתקופת הברזל: שניים מהם תוארכו לתקופת הברזל 2, ואת ארבעת האחרים לא ניתן היה לתארך לתת-תקופה כלשהיא. שלושה מהם היו מיושבים קודם לכן, בתקופת הברונזה הקדומה או התיכונה; וכל השישה יושבו אף בתקופות מאוחרות יותר – הרומית, הביזנטית, האסלמית והאיובית.
מיעוט הממצא העולה מהסקר ומתוארך לתקופת הברזל מפתיע ונוגד את התמונה המוכרת בנגב, מאחר וראשית תקופת הברזל יוחסה להתיישבות מחודשת בנגב, לשגשוג כלכלי ולפריחה, מיעוט הממצא באזור הר רביב מתקופה זו מעורר תהיה. פינקלשטיין (Finkelstein 1984:198ג€’20; Finkelstein 1988:241) גרס, כי את מקורה של התיישבות הקבע המחודשת בנגב בתקופה זו ניתן לתלות בהשפעת תרבויות שכנות, בחיפוש אחר משאבים כלכליים משמעותיים יותר, כחקלאות וכריית נחושת, או ברצון לשפר את הביטחון בחברות הנוודים שחיו באזור. בהתאם לכך הציעו פינקלשטיין ופרבולוצקי (Finkelstein & Perevolotsky 1990:78), שנפילת השלטון המצרי בכנען במחצית המאה ה-12 לפני-הספירה ועליית הממלכה בישראל בסוף המאה ה-11 לפני-הספירה, הותירו ריק פוליטי שאפשר לתושבי הנגב להתפתח ולהתחזק באופן עצמאי. מאחר והמצרים לא הטו יותר את הסחר אל דרכי הנילוס, וטרם קמה ממלכה חזקה אחרת ששלטה בנגב, יכלו אנשי הנגב לנווט את דרכי הסחר בתקופה זו דרך עריהם שלהם, ולהפיק את הרווחים הנובעים מכך. על רקע זה, תמוה עוד יותר הריק היישובי באזור הר רביב בתקופה זו.
הממצא העיקרי בנגב בתקופה זו, דהיינו המצודות של תקופת הברזל שנבנו בין היתר אף באתרים נוספים בנגב, כמו שבטה, עבדת ושדה-בוקר, בא לידי ביטוי במציאותה של מצודת הר רביב (ראה תת-פרק ג.1). תפקידן של המצודות שנוי במחלוקת. ייתכן והוקמו על-ידי שלמה, במטרה לבצר את אזור הספר הדרומי של הממלכה המאוחדת ולהגן על דרכי הסחר שעברו דרך הנגב (גליק תש"ד:13; כהן 1979ב:38ג€’50; Cohen 1979:77ג€’78); או שמא מדובר במצודות אזרחיות (Finkelstein 1984:189ג€’190, 192; Finkelstein 1988:245); או אתרי התיישבות עונתיים של אנשי הנגב המקומיים, אשר עסקו בחקלאות במהלך חלק מהשנה, ונדדו עם צאנם בשאר השנה (Beit-Arieh & Cresson 1991:126; Meshel, 1977:110;Shahack-Gross & Finkelstein 2008:966). ההנחה המתבקשת שהקמתה של מצודת הר רביב הביאה לפריחה יישובית באזור אינה עומדת במבחן המציאות. ייתכן כי דווקא הקמת המצודה הביאה להתמעטות היישובים באזור הר רביב, שכן תושבי התקופה העדיפו להתיישב ליד מרכזים גדולים, חזקים ועשירים יותר. לפי ההשערה, ננטש האזור המדברי והשומם של אזור הר רביב, ותושביו עברו להתיישב בישובים מרכזיים מרוחקים.
לאחר הנטישה היישובית של הנגב בסוף תקופת הברונזה התיכונה, כמעט ולא שבו תושבי המדבר להתיישב באזור הר רביב, אם כי הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן ומרביתם המשיכו להתקיים כנוודים רועי-צאן באותו האזור, וייתכן כי העתיקו את מקום מושבם לאזור אחר. על כך הצביע אף נגב (נגב תשל"ט:35) שהסיק, בעקבות סקרים שנעשו באזור ההר בסוף שנות השבעים, כי האזור המשתרע מחלוצה בצפון-מזרח ועד לנחל לבן בדרום, כמעט ולא היה מיושב בתקופת הברזל. נראה, כי התושבים המעטים שנותרו באזור הר רביב המשיכו לעסוק בחקלאות, אם כי זו הייתה מינורית, יחסית, ועתידה הייתה לצמוח לענף משגשג רק מאות שנים לאחר מכן.

החפירה פורסמה בחדשות ארכיאולוגיות סט-עא:23.
אפשר למצוא ברשת דיון של יד בן צבי בכותרת "מי בנה את ה'מצודות הישראליות' בהר-הנגב".