צפייה בגרסה מלאה : רכישת רכב פרטי
הג'יפ הולך לעבור לאח"י באמצע שבוע ולשם כך נדרש כלי רכב נוסף בבית... האשה תיהיה עם הליסינג שלי ואני מתלבט בין כמה דגמים
הסכום הוא עד 30 (ברזל לא שקל יותר)
הדגמים שנכנסים בסכום הזה הם:
C4 2008-2009
308 2008-2009
B4 2007
Mazda 3 2008-2009
הלב אומר להתפנק עם הb4 למרות הצריכה שלה (1:7/8).
כל מי ששומע את ההתלבטויות ישר את הצרפתיות , מצקצק פעמיים על הb4 וקופץ ל3 .
נ.ב , אני בוגר מזדה 3 כשהיא היתה חדשה וגם אז היא לא היתה מציאה גדולה...
מה אתם הייתם בוחרים?
sent from my WJ
אני מתחבר פחות לעיצוב הפנימי של ה c4 במודל הזה.
היא אמינה ונוחה וזולה מאוד- קניה מאוד מוצלחת לדעתי.
308 - הייתי מחפש מ 2010, כמדומני לדגמים הראשונים היו מספר מחלות ילדות.
B4 - לא מכיר, אבל שמעתי דברים טובים :)
מזדה 3 - אתה כנראה יכול לספר לנו, סה״כ רכב לא רע אם כי מעט קטן. יפנית ששקלתי לקנות :)
לעניות דעתי הכל תלוי בק"מ, וכמה זמן אתה מתכוון להחזיק ברכב.
אם הק"מ לא גדול, הולך על הסובארו בלי לחשוב פעמיים. החזקתי רכב כזה כמה שנים. אמין, מרווח ונוח. רק הדלק...
אם המכירה שלו באופק הנראה, אז הולך על המאזדה.
C4 אחת המשפחתיות היותר מומלצות.
בטוחה מאוד, אמינה, נוחה מאוד, מפנקת וזולה מאוד, יחסית לשנתון הגבוה.
יש לה מוניטין רע ובעיית סחירות ושמירת ערך קשה - רק כי היא צרפתיה... ומה לעשות, העדר סוגד לטויוטה ושאר פחיות יפניות עם "מוניטין אמינות" מוצק ונשמה של טוסטר-אובן וגם זה בסדר גמור וממש לא נורא - כי אם תבחר בכל זאת לתת צ'אנס ל-C4, תקבל מכונית מסוף 2009 עם ק"מ חמש-ספרתי לא גבוה במחיר של גרוטויוטה זקנה ממנה בשלוש-ארבע שנים עם ק"מ משולש או מרובע ממנה, ושגם כשהייתה חדשה לא נסעה ולא התנהגה כמו C4 משומשת. צלילת הערך הגדולה של ה-C4 כבר מאחוריה, אתה תקנה אותה בזול, תהנה ממנה, בסוף גם תמכור אותה בזול. זה ייקח קצת יותר זמן אבל היא תימכר - לכל סיר יש מכסה ולכל תחת יש כסא וגם ל-C4 יימצא הקונה.
דרור - אתה מצייר פה תמונה מאד אופטימית אך לא ממש נאמנה למציאות.
קודם כל מה זה "יקח קצת יותר זמן"? כשאתה מחליט להחליף את האוטו (ותכף ניגע בסיבה הבלתי נמנעת להחלטה הזאת) אתה רוצה שהוא ילך תוך שבוע. "קצת יותר" זה אולי חודש. עם C4 אפשר להיתקע בכיף גם חצי שנה, במיוחד היום כשהמוני ישראל מעדיפים ללכת למגרשים או לקחת "חדש מהניילונים" ב-55k.
שנית, מכוניות צרפתיות בישראל אינן מזדקנות בכבוד. אפשר להתווכח על הקביעה הזאת עד שיצא עשן, לטעון שאם רק תתחזק אותן היטב אז הכל יהיה נפלא וכו', אבל המציאות היא שהמכוניות האלה מעל גיל מסויים הן הימור. אני חי את התחום המוטורי לא מהיום, היו לי מכוניות מכל מיני סוגים ועד היום אני רואה מה קורה אצל אנשים שמנסים לעשות "עסקה חכמה" עם פז'ו או סיטרואן משומשת. פה ושם יש הצלחות, אבל ברוב המקרים התסריט הוא קבוע: בהתחלה הכל נפלא, מאובזר וכיף, ואז אחרי שנה-שנתיים (במקרה הטוב) מתחילות לצוץ תקלות מטומטמות בחשמל או במכניקה שכל אחת מהן מוציאה את הבעלים בנזק של אלפי שקלים. אז בפעם הראשונה אתה אומר לעצמך סבבה, קניתי בזול, אבל אחרי הפעם השניה או השלישית מתחילים לראות מגמה ופתאום ה"גרוטויטה" כלשונך נראית כמו אופציה לא כ"כ רעה. ואז אתה רוצה למכור את האוטו, אבל זה לוקח "קצת יותר זמן" שבמהלכו התקלות לא מפסיקות. וזה לא מצב שנעים להימצא בו, כלכלית או פסיכולוגית.
זה אולי נראה כאילו אני מציג פה איזה חזון אפוקליפטי וקיצוני, אבל בשביל רבים מבעלי הצרפתיות זו פשוט המציאות, כולל אלו שמקפידים על אחזקה לפי השעון במוסכים מורשים. בעלות על צרפתית משומשת בישראל היא חווייה שלא מתאימה לכל אחד. אם יש לך זמן, סבלנות ורצון להחזיק רשימה של פירוקיות ומוסכים מיוחדים ואתה מוכן נפשית להשבתה לא מתוכננת פה ושם - זה יכול לעבוד, תוכל באמת לקנות בזול ולהנות מכל מה שיש למכוניות האלה להציע. אבל אם אתה ישראלי טיפוסי עם עבודה ומשפחה שזקוק לכלי רכב אמין ופשוט להתנייד בו, אין לך מה לחפש אצל הצרפתים. הסיכון פשוט גבוה מדי.
ונקודה לסיכום: כשהאלטרנטיבה היא B4/מאזדה 6 קצת יותר ישנה - בחייאת. יש פה התלבטות בכלל?
דריש - שאפו. תיארת ברמת דיוק גבוהה גם את החוויה שלי עם צרפתיות משומשות. 309 ואחר כך 306. אה כן וגדלתי עם אבא עקשן שבמשך שנים התעקש על רנו. ראש המנוע הראשון והיחיד שהשמדתי - בחיי שזמן התגובה מהרגע שהנורה נדלקה ועד שהיה מאוחר מדי היה כלום! - היה של רנו טוינגו. מאז אני מפריד - ג'יפים בשביל הנשמה, משהו יפאני בתור תחבורה.
אז כן הן תמיד היו זולות ועם אופי וכיפיות לנהיגה. אבל חרא של מכונות.
דריש, היטבת לתאר את חוויותי בעבר עם פג'ו וסיטרואן (דווקא בתקופה שכל שקל היה חשוב לי, לעולם לא אשכח להם:() אצלי בעבר הרחוק ובמשפחה המורחבת בעבר הקרוב. למרות שרנו - הדיזל המודרניות - מגלות שינוי התנהגותי.
ה - B4 לא כזאת שתיינית כמו שמתארים אותה, זה הכל תלוי בנהג. אני מצליח להוציא ממנה 1/10, נוסע רגוע, ומחוץ לעיר משתמש בקרוז קונטרול.
גם אני התלבטתי לפני שקניתי ולשם השוואה בדקתי את צריכת הדלק של מאזדה 3 וטויוטה קורולה, ולפי הדלקנים אצלי בחברה הן עושות (על נהגי ליסינג)
1/9, אז ההפרש בשבילי הוא לא היה נורא גם עם הסיפורים על 1/8.
מה שכן, שלי סוף שנת 2007 שזה הדגם עם ה - 150 כ"ס, במהלך אותה שנה שינו מ - 165 כ"ס ל - 150 כ"ס (שנויי ניהול מנוע וכדומה) אולי זה מה שגורם לשינוי לטובה בצריכה.
תשאיר את ההרפתקאות עם הצרפתיות המתבגרות לאחרים.
B4 רכב מצויין.
דרור - אתה מצייר פה תמונה מאד אופטימית אך לא ממש נאמנה למציאות.
קודם כל מה זה "יקח קצת יותר זמן"? כשאתה מחליט להחליף את האוטו (ותכף ניגע בסיבה הבלתי נמנעת להחלטה הזאת) אתה רוצה שהוא ילך תוך שבוע. "קצת יותר" זה אולי חודש. עם C4 אפשר להיתקע בכיף גם חצי שנה, במיוחד היום כשהמוני ישראל מעדיפים ללכת למגרשים או לקחת "חדש מהניילונים" ב-55k.
שנית, מכוניות צרפתיות בישראל אינן מזדקנות בכבוד. אפשר להתווכח על הקביעה הזאת עד שיצא עשן, לטעון שאם רק תתחזק אותן היטב אז הכל יהיה נפלא וכו', אבל המציאות היא שהמכוניות האלה מעל גיל מסויים הן הימור. אני חי את התחום המוטורי לא מהיום, היו לי מכוניות מכל מיני סוגים ועד היום אני רואה מה קורה אצל אנשים שמנסים לעשות "עסקה חכמה" עם פז'ו או סיטרואן משומשת. פה ושם יש הצלחות, אבל ברוב המקרים התסריט הוא קבוע: בהתחלה הכל נפלא, מאובזר וכיף, ואז אחרי שנה-שנתיים (במקרה הטוב) מתחילות לצוץ תקלות מטומטמות בחשמל או במכניקה שכל אחת מהן מוציאה את הבעלים בנזק של אלפי שקלים. אז בפעם הראשונה אתה אומר לעצמך סבבה, קניתי בזול, אבל אחרי הפעם השניה או השלישית מתחילים לראות מגמה ופתאום ה"גרוטויטה" כלשונך נראית כמו אופציה לא כ"כ רעה. ואז אתה רוצה למכור את האוטו, אבל זה לוקח "קצת יותר זמן" שבמהלכו התקלות לא מפסיקות. וזה לא מצב שנעים להימצא בו, כלכלית או פסיכולוגית.
זה אולי נראה כאילו אני מציג פה איזה חזון אפוקליפטי וקיצוני, אבל בשביל רבים מבעלי הצרפתיות זו פשוט המציאות, כולל אלו שמקפידים על אחזקה לפי השעון במוסכים מורשים. בעלות על צרפתית משומשת בישראל היא חווייה שלא מתאימה לכל אחד. אם יש לך זמן, סבלנות ורצון להחזיק רשימה של פירוקיות ומוסכים מיוחדים ואתה מוכן נפשית להשבתה לא מתוכננת פה ושם - זה יכול לעבוד, תוכל באמת לקנות בזול ולהנות מכל מה שיש למכוניות האלה להציע. אבל אם אתה ישראלי טיפוסי עם עבודה ומשפחה שזקוק לכלי רכב אמין ופשוט להתנייד בו, אין לך מה לחפש אצל הצרפתים. הסיכון פשוט גבוה מדי.
ונקודה לסיכום: כשהאלטרנטיבה היא B4/מאזדה 6 קצת יותר ישנה - בחייאת. יש פה התלבטות בכלל?
חננטרוש. יודע למה? כי מי שיקרא את זה לא יבין איך תעשיית רכב בצרפת מתקיימת בכלל. עדיין.
אני ממש לא מנסה לצייר תמונה אופטימית אלא מדבר מהיכרות קרובה עם C4 לאורך כמעט 3 שנים. למעט נתיך שרוף שבוע לאחר הרכישה שהוחלף במקום ללא תשלום, פשוט אפס תקלות, במכונית שהגיעה מהטרייד-אין של היבואן ונמצאת בשימוש יומיומי ולא זוכה ליחס מפנק במיוחד. רכב מצויין באמת.
ראשית - לנוכח עודף ההיצע בשוק המשומשות, היום, אף משפחתית לא נמכרת תוך שבוע. גם לא יפנית מבוקשת. אתה תתייבש שבועות רבים או שתחתוך חזק (ואני מדבר על חזק) במחיר. C4 היא היום מציאה פרועה. אין לי מילה אחרת להגדיר את זה. המון מכוניות שעלו לכביש בסוף 2009 שמתייבשות במגרש של הטרייד-אין, אתה מקבל אותן עם ק"מ נמוך, אחרי טיפול השבחה ובמצב כמעט חדש לחלוטין, עם אחריות לשנתיים ובמחיר של יפנית זקנה ממנה בשלוש שנים עם ק"מ משולש.
ואני מכיר מקרוב גם יפניות. עזוב שהן פחות נוחות ונוסעות פחות טוב. להגיד לך שאין תקלות פה ושם? יש ויש. בוא נדבר על אותו כסף - אני מכיר מקרוב מזדה 3 2006 ו-2007 והיא די מתפרקת, ועלויות התיקונים במוסך מרקיעות לאלפי שקלים רבים. רישום וריכוז הנתונים בצורה מסודרת יעלה תמונה שלא תסתדר עם מה שאתה כותב. אבל כשאני צריך להחליט אם באותו סכום אני מקבל מכונית בת 6-7 לעומת מכונית בת 10, עם 60K ק"מ או 160K, ולא מדובר כאן בדגם מורכב טכנית ועם רזומה בעייתי כמו C5 אלא במכונית פשוטה מאוד כמו ה-C4 שאין בה שום מלכודות כמו טורבו/גיר כפול מצמדים/רובוטי/רציף או מערכת מתלים ייחודית שדורשת התעסקות ותחזוקה מיוחדת, והיא מלכתחילה מכונית בטוחה יותר (גם עם ENCAP אתה רוצה להתווכח) וטובה יותר מלכתחילה, אז מה הויכוח בכלל.
מדברים על "נסיון" עם מכוניות מלפני 25 שנה כמו 309 ו-306 שמראש נרכשו כגרוטאות לצורך תחבורה בסיסית בסכום ארבע ספרתי?... גם כאן ליפנים אין הרבה מה להשוויץ וגם זה מנסיון אישי אחרי הפעם הראשונה והאחרונה שבה נכנעתי לדעת העדר ורכשתי יפנית פשוטה ופופולרית דאז בעלת "מוניטין אמינות" (דייהטסו מבית טויוטה...) שהגיעה על מנת לשמש ככלי תחבורה בסיסי ליומיום - ודווקא היתה מגדירה מחדש את המושג "חוסר אמינות מוחלט" שלא לדבר על עלויות חלקים... זבל צרוף זה תיאור עדין ל"מכונית" שהיא פח אשפה על גלגלים שאי אפשר היה לסמוך עליה גם בנסיעות קצרות מהבית לעבודה. כמו שאמרתי - פעם ראשונה ואחרונה. לעולם לא עוד.
לעומתה רנו קליאו שהגיעה אחר כך (...ביחד עם בעלת הרכב, שהחזיקה אותה 14 שנה ברציפות) היתה לא פחות מחוויה מתקנת (האוטו, לא הגברת...). ואני לא מדבר על התנהגות ונוחות וכיף ברמות שאף יפנית מאותו דור לא יכולה לחלום עליו אפילו, אלא על אמינות נטו. רכב פשוט, מצוין ואמין.
נסיון של אבא שלי - במקביל, לצד הוולבו 740 שהיתה לו (שום יפנית לא שורדת כמו הרכב הזה), הוא החזיק גם 306 ידנית 1.4 כרכב שני בבית במשך כמה שנים טובות - נרכשה כגרוטאה בגרוש ורבע והיא נסעה ונסעה ללא הפסקה, מעל 100K נוספים על הקו זכרון יעקב-קרית שמונה הלוך ושוב כל שבוע ולעתים פעמיים בשבוע, במשך כמה שנים טובות - אחי ואחותי הוציאו לאוטו הזה את הנשמה. שום תקלה מעבר לטיפולים בזמן וחלפים מתבלים כמו צמיגים, מצבר ונורות פה ושם, עם צריכת דלק ממוצעת של כ-14 ק"מ לליטר. מה היה צריך יותר. כשהגיע הזמן למכור - היא עפה די מהר באותם גרוש ורבע בהם נקנתה.
תבדקו את הרזומה של הדגם, לא את המוצא שלו. כי יש צרפתיות מחורבנות, ויש גם יפניות מחורבנות באותה מידה. ממש כפי שיש יפניות טובות וצרפתיות מצויינות. C4 היא דוגמה טובה למכונית מצויינת שסובלת מדעה קדומה - אבל אם כל ה"מבינים" מדברים נגד כל הצרפתיות, והמחיר שלהן בקנטים, אז דווקא אני רואה כאן הזדמנות לנסוע ברכב חדש יותר, מודרני, בטוח ונוח יותר, במחיר זול משמעותית.
והוא יימכר בסוף. כי כל אוטו נמכר בסוף - תמיד יש גבול תחתון שמעבר לו המחיר כבר לא צונח יותר ומאותו רגע זה רק מצב הרכב שיקבע ודווקא אם המכונית באמת כבר זולה, כך אתה פחות לחוץ למכור אותה מהר - לעומת מכונית שעדיין מחזיקה ערך גבוה, סכום שאי אפשר להתעלם ממנו ושאתה בונה עליו לצורך קניית הרכב הבא - ואז הלחץ לממש את המכונית לכסף גדל משמעותית ועם הלחץ מגיעה גם ההפחתה הכואבת יותר במחיר.
חננטרוש. יודע למה? כי מי שיקרא את זה לא יבין איך תעשיית רכב בצרפת מתקיימת בכלל. עדיין.
אני ממש לא מנסה לצייר תמונה אופטימית אלא מדבר מהיכרות קרובה עם C4 לאורך כמעט 3 שנים. למעט נתיך שרוף שבוע לאחר הרכישה שהוחלף במקום ללא תשלום, פשוט אפס תקלות, במכונית שהגיעה מהטרייד-אין של היבואן ונמצאת בשימוש יומיומי ולא זוכה ליחס מפנק במיוחד. רכב מצויין באמת.
ראשית - לנוכח עודף ההיצע בשוק המשומשות, היום, אף משפחתית לא נמכרת תוך שבוע. גם לא יפנית מבוקשת. אתה תתייבש שבועות רבים או שתחתוך חזק (ואני מדבר על חזק) במחיר. C4 היא היום מציאה פרועה. אין לי מילה אחרת להגדיר את זה. המון מכוניות שעלו לכביש בסוף 2009 שמתייבשות במגרש של הטרייד-אין, אתה מקבל אותן עם ק"מ נמוך, אחרי טיפול השבחה ובמצב כמעט חדש לחלוטין, עם אחריות לשנתיים ובמחיר של יפנית זקנה ממנה בשלוש שנים עם ק"מ משולש.
ואני מכיר מקרוב גם יפניות. עזוב שהן פחות נוחות ונוסעות פחות טוב. להגיד לך שאין תקלות פה ושם? יש ויש. בוא נדבר על אותו כסף - אני מכיר מקרוב מזדה 3 2006 ו-2007 והיא די מתפרקת, ועלויות התיקונים במוסך מרקיעות לאלפי שקלים רבים. רישום וריכוז הנתונים בצורה מסודרת יעלה תמונה שלא תסתדר עם מה שאתה כותב. אבל כשאני צריך להחליט אם באותו סכום אני מקבל מכונית בת 6-7 לעומת מכונית בת 10, עם 60K ק"מ או 160K, ולא מדובר כאן בדגם מורכב טכנית ועם רזומה בעייתי כמו C5 אלא במכונית פשוטה מאוד כמו ה-C4 שאין בה שום מלכודות כמו טורבו/גיר כפול מצמדים/רובוטי/רציף או מערכת מתלים ייחודית שדורשת התעסקות ותחזוקה מיוחדת, והיא מלכתחילה מכונית בטוחה יותר (גם עם ENCAP אתה רוצה להתווכח) וטובה יותר מלכתחילה, אז מה הויכוח בכלל.
ואם מדברים על "נסיון" עם מכוניות מלפני 25 שנה כמו 309 ו-306 שמראש נרכשו כגרוטאות לצורך תחבורה בסיסית בסכום ארבע ספרתי - גם כאן ליפנים אין הרבה מה להשוויץ וגם זה מנסיון אישי אחרי הפעם הראשונה והאחרונה שבה נכנעתי לדעת העדר עם יפנית פשוטה בעלת "מוניטין אמינות" שנרכשה על מנת לשמש ככלי תחבורה בסיסי ודווקא היתה מגדירה מחדש את המושג "חוסר אמינות מוחלט" שלא לדבר על עלויות חלקים... זבל צרוף זה תיאור עדין למכונית שאי אפשר היה לסמוך עליה גם בנסיעות קצרות מהבית לעבודה.
לעומתה רנו קליאו שהגיעה אחר כך (...ביחד עם בעלת הרכב, שהחזיקה אותה 14 שנה ברציפות) היתה חוויה מתקנת (האוטו, לא הגברת...). ואני מדבר על אמינות נטו. רכב פשוט, מצוין ואמין. במקביל, לצד הוולבו 740 שהיתה לו, אבא שלי החזיק גם 306 ידנית 1.4 כרכב שני בבית במשך כמה שנים טובות - נרכשה כגרוטאה בגרוש ורבע והיא נסעה ונסעה ללא הפסקה, מעל 100K נוספים על הקו זכרון יעקב-קרית שמונה הלוך ושוב כל שבוע ולעתים פעמיים בשבוע, במשך כמה שנים טובות - אחי ואחותי הוציאו לאוטו הזה את הנשמה. שום תקלה מעבר לטיפולים בזמן וחלפים מתבלים כמו צמיגים, מצבר ונורות פה ושם, עם צריכת דלק ממוצעת של כ-14 ק"מ לליטר. מה היה צריך יותר. כשהגיע הזמן למכור - היא עפה די מהר באותם גרוש ורבע בהם נקנתה.
אז אם כל ה"מבינים" מדברים נגד הצרפתיות, והמחיר שלהן בקנטים, אז דווקא אני רואה כאן הזדמנות לנסוע ברכב חדש יותר, מודרני, בטוח ונוח יותר, במחיר זול משמעותית. והוא יימכר בסוף. כל אוטו נמכר בסוף - תמיד יש גבול תחתון שמעבר לו המחיר כבר לא צונח יותר ומאותו רגע זה רק מצב הרכב שיקבע.
ברלי... נתת גז והתעלמת קצת ממה שכתבתי
C4 2008/2009 לעומת b4 2007
כל הרכבים הם יד 2 ועם פחות מ160000 ק"מ
אכן יורדים שנתיים בשנתון , אבל אותו ק"מ ואותה יד...
נ.ב , c4 מופיעות בלוחות חודשים במחירי שחיטה של 50% מהמחירון ...
sent from my WJ
לא תתאכזב מהסובארו.
רכב מדהים.
רק קח בחשבון מעבר לעניין הדלק, את עניין הצמיגים, בגלל ההנעה הכפולה.
כל פעם סט של 4.
סיטרואן-C4 2008 וסובארו-B4 2007 עולות אותו דבר?... מה קרה לשמירת הערך היפנית המפורסמת?....
כי אם כן, באמת אין מה להתלבט. B4 מהשנים האלה היא אחלה.
B4 מהשנים האלה זה יופי של אוטו. אבל צריכת הדלק גבוהה (כשמישהו אומר לך שהוא מצליח להשיג 10 ק"מ לליטר בבמוצע "בנהיגה שפויה" - אל תבנה על ממוצע אמיתי של יותר מ-8-9....) וכשצריך להחליף צמיג לדוגמה - מחליפים סט שלם....כי ככה זה עם AWD. אלה צמיגי חתך נמוך יקרים ובסוף הכל זה כסף. אז קח גם את זה בחשבון.
גם ה-C4 אגב, היא לא סמל החיסכון בדלק, אבל בכל הדגמים יש קרוז-קונטרול ומחשב דרך שמאפשרים לך מעקב רצוף - מחוץ לעיר אפשר לבנות על 14-15 ק"מ לליטר. צריכה משולבת ממוצעת נעה סביב 11-12 ק"מ/ליטר בלי בעיה.
- - - Updated - - -
בלובינסקי-טרייד יש מבחר C4 שכולן עם פחות מ-90K ק"מ ומקבלים השבחה ואחריות לשנתיים.
תמורה מעולה לדעתי.
ה b4 סובל משוק חלש בגלל העניין הדלק, זה משותף לעניות דעתי לכל הקטגוריה. גם לי לקח לא מעט זמן למכור את הסובארו שלי. השוק קשה וזה נכון לכל רכב, קל וחומר לצרפתי..
נושא הצמיגים בהחלט כאוב, אבל לא לשכוח שלא מחליפים כל יומיים.
לי יצא בשלוש וחצי שנים עם הרכב להחליף פעמיים.
לעניין החתך, רענן כתב בעבר שיש אפשרות להחליף מידת צמיג למידה שפויה יותר אם מחליפים את הג'נט.
אם תמצא אקזמפלר סטיישן, בכלל עשית עסקה מעולה.
C4 ב-50% מהמחירון - זה רק מחזק את מה שאני אומר. התמורה לכסף גדולה עוד יותר. אתה קונה ממש בזול ונוסע כמה שנים בלי לחשוב על ירידת ערך שבאחוזים היא אולי גדולה אבל בשקלים - הרבה פחות. בסוף נפטרים מהמציאה בזול בלי שזה יכאב.
שני סטים - 8 צמיגים - בשלוש וחצי שנים? זה לא מעט כסף. כאמור - צמיגי חתך נמוך שמראש יקרים יותר, בהנחה שלא תבחר במשהו סיני זול.
החלפת צמיגים ל"מידה שפויה יותר" זה גם להחליף ג'נטים. שוב כסף וכשיתעורר הצורך אתה תמשיך להחליף אותם בסטים ולא בזוגות.
גם ב-C4 אלה צמיגי חתך 55 לא זולים. אבל כשצריך, אתה לא מוכרח להחליף רביעיה אלא בזוגות.
B4 סטיישן מועדף גם עלי, אבל הן מעטות יחסית. ואל תזלזל בעניין הדלק. זה לא ג'יפ אלא רכב יומיומי ולאורך זמן זה מצטבר להוצאה גדולה.
דווקא אם עניין הדלק משמעותי - כדאי לשקול קורולה. הן תמיד היו חסכוניות יחסית לקטגוריה בכל השנים.
לפות"ש,
שים לב שאף אחד מהמגיבים לא המליץ על המאזדה. בצדק.
הבחירה שלך היא בין ה B4 הגדולה יותר, לבין ה C4 (ואני הייתי מוסיף גם את הפיג'ו, שהיא אחותה וגם די מוצלחת).
לדעתי, אם אתה מוצא אקזמפלר עם פחות מ 100K ק"מ, לך על הצרפתיות. אין הרבה מה לחשוש במחירים האלו, במיוחד אם אתה יכול לקבל אחריות.
אם הק"מ גבוה - בחר בסובארו. הייתה לי בליסינג ב 2006 (150K קמ). לא התלהבתי, אבל היא עשתה את העבודה היטב. האחזקה אכן די יקרה, כפי שצין דרור (צמיגים).
לגבי סחירות - חחח. על מה מדברים פה? אלו מכוניות שמחירן פחות מ 30K ואתה תמכור ב 20K או פחות. הניסיון האישי שלי לא מלמד על יתרון לדגם כזה או אחר. הצרפתיות שהיו אצלנו (305, 406, 607), נמכרו תוך שבוע, אבל אולי היו אלו זמנים אחרים. היפנית של השכן (קורולה רובוטית), לא נמכרת כבר חודשים.
למה לא משהו אמריקאי?
איזה ביואיק, שברולט,.... קרייזלר...
למה לא משהו אמריקאי?
איזה ביואיק, שברולט,.... קרייזלר...
לא קיימות בסכום הזה... ולא , קרוז / אבאו , ויואנט הן לא אמריקאיות
sent from my WJ
מבדיקה קצרצרה, לפי יד2 מאליבו 2006 נכנסת. וסביר שבפועל אחרי מיקוח גם 2008 תיכנס
היפנית של השכן (קורולה רובוטית), לא נמכרת כבר חודשים.
לקורולה הרובוטית היה שם מחורבן, והמחירון שלהן נשחט.
ואז פתאום גילו שלמרות שצריך להתרגל לגיר, האוטו חסכוני מאוד ואמין מאוד, והוא הפך למבוקש מאוד.
יכול להיות שהשכן שלך לא ממש מנסה למכור או שיש לאוטו הספציפי בעיה, או שתקע מחיר.
הקורולה הרובוטית 'עפה' די מהר בשוק המשומשות.
לא יודע עם "עפה". אבל היא זולה. והיו גם בעיות בגיר. עובדה שטויוטה לא המשיכו איתו.
- - - Updated - - -
מאליבו ממש לא רע. אם צריכת הדלק באה בחשבון.
לגרושתי יש את ה B4 השני שאני מתחזק אותם פחות או יותר (היה 2006 ועכשיו 2007 ).
בכביש המהיר אחלה רכב לשיוט אפילו דיי חסכוני במהירות החדשה בכביש 6 + ...
בעיר המכונית גדולה יחסית לתמרונים, מאד נמוכה וממש לא מרגישה במקום הטבעי שלה.
בכביש רטוב וחלקלק דיי נוסכת ביטחון למרות שמערכת ESP תעשה עבודה אפילו יותר טובה בצד הבטיחות.
הפלסטיקה לדעתי זולה ושברירית יותר משל המאזדה.
יש לוודא טוב טוב תקינות הגיר הכולל מע' AWD . תקלה שם יקרה בטירוף .
חיישני חמצן משום מה הולכים מהר (כול חיישן מקורי מעל 1000 ש"ח ).
לגביי הצמיגים,
החתך הוא זוועתי 215/45/17 . אני החלפתי ג'אנטים (חייבים של סובארו בגלל מעגל חלוקה מוזר) ל 16"
ואז המידה החוקית שניתן להחליף צמיגים זה 205/55/16 שיותר זולים ויותר עמידים לפאנצ'ר (גם נוחות הנסיעה משתפרת מעט).
בטסט להקפיד על לא לבצע בדיקת בלמים על הגלילונים (הוראה של משרד התחבורה שבמכונים מעדיפים להתעלם ממנה).
סה"כ רכב נחמד מחוץ לעיר .
אם רוב הנסועה בעיר, לדעתי מאזדה 3 עדיפה.
בהצלחה בבחירה
רענן
מי שיקרא את זה לא יבין איך תעשיית רכב בצרפת מתקיימת בכלל.
כאמור, אפשר להתווכח על זה לא מעט וסביר להניח שבסוף כל אחד מאיתנו ישאר בדעתו. אני רוצה רק להתייחס למשפט המצוטט.
בברצלונה יש עד היום מוניות C5 ופז'ו 406 בנות 10-15 שהגיל לא ניכר עליהן, אפילו הריפוד נראה חדש ואף פלסטיק לא התקלף. בוא נחשוב רגע על חיים של מונית עירונית עם נהג ספרדי ומה זה אומר על איכות הבניה וההרכבה שלהן. לא טריוויאלי. ויש דוגמאות דומות גם משאר מדינות אירופה.
אני לא יודע להגיד בדיוק ממה נובע ההבדל באמינות, כנראה שזה שילוב של אחזקה ומזג אוויר, אולי גם רמת נהיגה טובה יותר בניכר. בישראל הרקורד של תעשיית הרכב הצרפתית והאירופאית בכלל הרבה פחות מחמיא מזה של תוצרת אסיה. ומאידך, מי שיסתכל על טבלת המכירות של היצרנים האסייתיים באירופה יתהה גם כן איך התעשייה שלהם ממשיכה להתקיים. זה לא מפריע להם לשגשג בשווקים אחרים.
ברזומה הפרטי שלי יש רנו מגאן 97', סיאט טולדו 04', דייהטסו גראן-מוב 97' ואת האימפרזה 4x4 של אמא שלי מ-03'. כל המכוניות נרכשו בגיל 8-10 והיו במשפחה מספר שנים. כל המכוניות נבחרו בפינצטה אחרי חיפוש של חודשים והיו אקזמפלרים מטופחים עם היסטוריית אחזקה ובעלות מעוררת קנאה. המגאן התנהגה כפי שתיארתי בהודעתי הראשונה, הטולדו הייתה במקום טוב באמצע (סד"ג של תקלה רצינית אחת בשנה), הגראן מוב הפגינה אמינות מופתית עד שהתחילה קריסת מערכות עם הגיל, והסובארו של אמא הייתה נכנסת לטיפול פעם בשנה לפני טסט, עד שהפכנו את זה לפעם בשנתיים עקב נסועה נמוכה. תקלות אין שם עד היום.
כמו שאמרתי, אני חי את התחום כבר שנים רבות, ויואב יכול להעיד על כך שבעבר גם הגנתי לא מעט על אוכלי הבגטים מעל דפי הקארזפורום באותה צדקנות ותשוקה שאנחנו רואים כאן. אבל עם הזמן זה עבר לי, ואחרי שגרתי כמה שנים באירופה הבנתי שמשהו פה עקום. התרשמותי היא שככלל, המכוניות היפניות/קוריאניות מתאימות יותר לסגנון החיים הישראלי. את האירופאיות עדיף לחוות באירופה ואת האמריקאיות הגדולות באמריקה. להתעקש על אחזקת רכב אירופאי בישראל תו"כ רציונליזציה של עלות-תועלת זה כמו לדחוף קוביה מרובעת לחור עגול.
זו דעה של אדם אחד עם קצת נסיון אישי והרבה נסיון ציבורי. יש אנשים עם נסיון אחר וגם דעתם לגיטימית. זה כל מה שיש לי לומר בנושא.
נ.ב. פות"ש - יש סיבה שאתה מתעלם מהמאזדה 6? דור ראשון אחרי מתיחת פנים (06-07) אמור להיכנס לך לתקציב.
כן ... היו לי כמה מזדות בחיי , מעולם לא ריגשו אותי . כמו שרמזתי בהתחלה אני לא חובב של המותג...
sent from my WJ
סתם הערה... להסיק מאמינות של מגאן דור שני, מהמכוניות המחורבנות בהסטוריה, על כל תוצרת צרפת... קצת מרחיק לכת לדעתי.
אסף.
אין לי כוח למנות את ההסטוריה הארוכה שלי עם מכוניות, ואת הנסיון שלי עם מכוניות יפניות משומשות שמוניטין האמינות שלהן נשאר הרחק מאחוריהן על דפי האגדות ומה שנשאר זה רק בלון נפוח של מערכות יקרות שקורסות בזו אחר זו שהתפוצץ לי בפרצוף. אחרי שהייתי בטוח שבמקרה נפלתי על "לימון", התברר לי שאותן בעיות בדיוק קורות גם לאחרים, להרבה אחרים... עברו תחת ידי מספיק מכוניות בחיים, רובן אירופיות (כולל ה"מצורעות" - איטלקיות וצרפתיות) או תוצרת ישראל שמבוססת על מכלולים אמריקאיים, כולן ללא יוצא מין הכלל היו אמינות בסדרי גודל בלתי נתפסים מהזוועה היפנית - דייהטסו (מבית טויוטה, לא לשכוח) שהיתה בסך הכל בת 8 אבל השאירה לי טראומה בלתי נשכחת.
אבל להבדיל מבעלי האירופיות שבישראל ערכן צולל בחופשיות וממילא כבר אין עוד הרבה להפסיד אז לא מתביישים לדבר חופשי, אצל בעלי היפניות נפוצה לעתים תופעה מעניינת של קשר-שתיקה. ממלאים את הפה מים, הרי האוטו עלה הרבה - כי הוא "שומר ערך" ולכן שווה הרבה יחסית - ואז כל מילה רעה אולי תוריד לו את השוק.... ולכן להן מותר להתקלקל לפעמים. מתקנים ושותקים. לרנו או פיז'ו או סיטרואן אסור. כל פיזו שנשרף הוא "בעיית אמינות כרונית" ויימח שמם של זוללי הצפרדעים האלה.
במציאות דריש - כל המכוניות מתקלקלות. מי יותר ומי פחות. מי קצת יותר מוקדם ומי קצת יותר מאוחר. יש דגמים מוצלחים יותר ויש מוצלחים פחות. אצ להאירופים והאמריקאים כמו אצל היפנים והקוריאנים. העולם מבוסס על איזונים ועבור כל יתרון מובהק תשלם בחיסרון בפרמטר אחר.
כל מצדדי היפניות והקוריאניות בלי יוצא מין הכלל, נוטים להמעיט בערכם של הפרמטרים הדינמיים וזה לא פלא - כי עד לדורות האחרונים המודרניים, רובן היו מכוניות שבאופן מסורתי חלשות בצד הדינמי ולא מיועדות ל"נהיגה". רק לנסיעה, וגם בזה הן בד"כ די בינוניות. אם הן היו רכות ונוחות, זה בא על חשבון התנהגות. אם הן התנהגו טוב (מאזדה 3 למשל), זה בא על חשבון נוחות. ויש גם כאלה שהיו גם וגם - גם מתנהגות רע וגם לא נוחות ואפילו מסוכנות בתאונה (סובארו ליאונה למשל). יש להם הברקות ומכוניות יוצאות דופן ומעניינות כמו דגמי סובארו AWD או דגמים ספורטיביים שרובם לא מיובאים לכאן בכלל - אבל בשוק שלנו אנחנו מוצאים רק דגמים פשוטים יחסית, רק אוטומטיים, מכוניות יעילות ומשעממות שלא כיף לנהוג בהן. הם עוד לא הצליחו להמציא משפחתית פשוטה שגם נוחה מאוד וגם מתנהגת טוב. משהו שאצל האירופים בכלל והצרפתים בפרט - זה משהו מאוד בסיסי. אתה עוש הסיבוב בקורולה חדהש נניח, או במאזדה 3 חדשה ומתרשם שהן מצויינות, ואז נכנס לפיז'ו 308 או אוקטביה חדשות ואחרי כמה דקות ספורות של נהיגה מבין את ההבדל. היפניות האלה אולי טובות מאוד, אפילו מצויינות, אבל האירופיות שוב מקדימות אותן בכמה וכמה צעדים והן מצויינות יותר.
אתה מכיר אתרים ופורומים ברשת, תכניות טלויזיה, מועדוני מעריצים ומאות מגזינים שמוקדשים למכונות כביסה?... מקררים?...מיקרוגלים או טוסטרים?... לא. כולם מוצרי חשמל ביתיים שאנחנו משתמשים בהם ביומיום יותר מאשר במכונית. הם משרתים אותנו ואם הם מתקלקלים - אנחנו מתקנים או זורקים וקונים חדש, אבל אנחנו לא מאוהבים בהם.
מכונית לעומת זאת היא מוצר אמוציונלי - בגלל זה יש סביבה תרבות שלמה, ולכן ממכונית אני דורש יותר מאשר מטוסטר. אני רוצה גם להינות ממנה. מכונית שיש לה אופי של טוסטר אובן או מיקרוגל - כלומר יעילה נטו אבל לא מעבר לזה - אני לא מתחבר אליה. זה לא הופך אותה ללא טובה, אבל בתקציב נתון אני אעדיף מכונית חדשה יותר, שנותנת יותר ומתפשרת פחות.
במקרה שלנו - ההסברים על מזג אויר, נהיגה וכו' ושאר בלבולי מוח על מוצא עדתי של מכוניות - לא מחזיקים מים. יש מכוניות צרפתיות בעוד מקומות בעולם עם תנאים לא אידיאליים והן מחזיקות מעמד יפה מאוד. לא כל הנהגים והמכונאים בספרד או בגרמניה או בצרפת הם טובים ומיומנים יותר או פחות מאצלנו. ההבדל היחידי שנראה לעין שאני יכול להצביע עליו בין שווקי אירופה וישראל זה שבישראל כולם רוצים רק אוטומטי ובאירופה רוב המכוניות הן ידניות (ודיזל). אבל אז זה היה מתבטא בעיקר בבעיות גיר - ואנחנו מדברים כאן על מגוון תקלות שלכאורה מאפיין מכוניות אירופיות והיפניות חפות מהם - וזה כאמור, לפחות מנסיוני האישי, די בולשיט. עברו אצלי כמה צרפתיות יד שניה, טופלו בזמן והיו מצויינות. הנסיון עם יפניות היה מאכזב ובגדול.
שאלת מיליו ןהדולר - מה לבחור? מי שהמכונית משמשת אותו רק ככלי קיבול לרביצה בפקק מהבית לעבודה ובחזרה - באמת לא משנה במה יבחר. אני מבחינתי רוצה שהאוטו ייסע, וייסע טוב ושיהיה אמין. שיהיה בטוח, שיהיה לי נוח לשבת בו עם הרגליים הארוכות שלי, שיתנהג טוב. ואם יהיה לו גם ערך מוסף בדמות התנהגות מהנה שתגרום לי לחייך, אז מה טוב.
אוטו שלא גורם לי לחייך, אני לא אקנה. מה לעשות.
סתם הערה... להסיק מאמינות של מגאן דור שני, מהמכוניות המחורבנות בהסטוריה, על כל תוצרת צרפת... קצת מרחיק לכת לדעתי.
97' זה עדיין דור ראשון, והמסקנות שלי נובעות מממנה ומעוד כמה עשרות מקרים שהכרתי באופן אישי - מכוניות של קרובי משפחה, קולגות וחברים. ואז היה גם את המגאן של יואב (אם אני זוכר נכון) ועוד כמה מאות פציינטים מהקארזפורום. בסה"כ לא חסר בסיס למדגם.
המקרה האחרון היה בקיץ, כשביקרתי בארץ בענייני עבודה. ב-C4 פיקאסו של קולגה שבק איזה חיישן שהחלפתו עלתה קרוב לאלף ש"ח. סביר להניח שאילו הייתה הולכת לאחד המוסכים המתמחים (כמו שאפט בת"א) ניתן היה לצאת בנזק קטן יותר, אבל זה בדיוק העניין - אם הסובארו שלך מתקלקלת אתה לא צריך לנסוע למוסך מתמחה, כל מוסך כללי ידע לעשות את העבודה וזה בד"כ יעלה הרבה פחות מעלית הטכנולוגיה האירופאית. אולי לך ולי זה נראה נורמלי, אבל רוב האנשים לא יחזיקו מכונאי בת"א וחשמלאי בפ"ת ומתקין מערכות סטריאו בהרצליה. כשיש תקלה הם רוצים "לסגור את הפינה" כמה שיותר מהר, בזול וקרוב לבית.
כמו שאמרתי, בעלות על המכוניות האלה אפשרית אבל דורשת מיינדסט מסויים שפשוט לא נדרש עם האסייתיות. זו לפחות ההתרשמות שלי.
אצל בעלי היפניות נפוצה לעתים תופעה מעניינת של קשר-שתיקה.
:D
אוטו שלא גורם לי לחייך, אני לא אקנה. מה לעשות.
כן, אבל זה אתה. אני לא מכיר את פות"ש ולא בטוח שגם סדר העדיפויות או גורמי החיוך שלו דומים לשלך.
סליחה, דור ראשון. עוד יותר מחורבנת.
לצערי היו לי מהעבודה מגאן דור ראשון, מגאן דור שני ומגאן דור שלישי (פלואנס, אשר כונתה "המחלה"). השלישית היתה מכונית אמינה לחלוטין, חוץ ממשהו קטן ועוד אחד. אבל עדיין חרא של אוטו מהרבה בחינות. השתיים הראשונות היו פשוט צרעת עם תקלות חוזרות ונשנות ברמה שאני מכיר את האנשים במוסך של היבואן ברמה אישית. והנה דוגמה איך מישהו יכול לומר שאחרי שלוש צרפתיות כל הצרפתיות חרא. למרות שבינן לבין C4 אין שום קשר ממשי.
אבל מצד שני יש לנו במשפחה וגם שלי באופן אישי מכוניות מבית PSA, לא רנו - ולא אחת. שתי AXים שונות, SAXO VTR, אחרי זה 307 1.6 של העבודה ו 307SW הלביאה, ובגלל הנוסטלגיה קניתי לפני שנה 106XS, ועוד יש לנו 605 יד ראשונה ואחרונה, שתי 607 3 ליטר, והיו והלכו עוד AX, עוד סקסו, ZX, 407, C5, והגדולה מכולן - 604.
ואני יכול לומר מתוך היכרות אינטימית איתן שעד סוף שנות ה 90 הם עשו מכוניות מדהימות, מצויינות ואמינות מאוד אבל רק אם יודעים לבחור את הדגמים הנכונים. מאז הם פשוט שכחו איך, ולמרות שה 607 היא מכונית איכותית ואמינה, מלכותית ומפנקת.. פשוט אין לה את "זה", השאר מתחילת שנות ה2000 היו מכוניות בינוניות ומטה - סוג של ציפייה שנגמרה באכזבה למרות שחיבבתי את הלביאה שנתנה תמורה מצויינת והיתה קרן אור לעומת אחיותיה מאותו דור, ועדיין... עם יד על הלב... הקיה פורטה ליסינג שאני נאלץ לנסוע בה היום נופלת מהפחות טובות שבהן ברוב הפרמטרים - כן, מהפחות טובות שבהן.
אני גם יכול לומר שבשביל מכונית די חדשה (2012) וסמל לאמינות הקוריאנית, היא נבלה, ונתקעתי איתה כבר כמה פעמים עם תקלות משביתות, ואני לא מדבר על הגה חשמלי שסיים את חייו (8000 שקל).
לעומת זאת עם הדור הממש אחרון של פז'ו - 308 החדשה שבינה לבין ה308 היוצאת אין הרבה דומה, וגם ה C4 של אחות של דרור - נראה שהם חזרו לעצמם, בלי לעשות ניסויים לא אחראיים בטכנולוגיות לא בשלות כמו ההגה החשמלי של הC3 דור ראשון ושאר שטויות שמשלמים עליהם ביוקר.
ומצד שלישי, גם קוריאניות ויפניות מתקלקלות. מי אמר משאבת מים במזדה 3? ומחירי החלפים לא הכי נוחים - תבדקו כמה עולה פנס ראשי של סובארו B4 שמדברים עליו כאן. במחיר של שני פנסים קדמיים ושני אחוריים אפשר לקנות סיטרואן. בערך.
אז בלי גזענות.
לבדוק כל דגם לגופו. יש מציאות, ויש נבלות, בלי קשר לארץ המוצא.
אסף.
לבדוק כל דגם לגופו.
די נו, אשכרה לשבת ולעשות שיעורי בית? הגזמת.
ואז מה נגיד כשהאוטו יתקלקל בכ"ז? את מי נאשים?
boaz avrahami
11-12-15, 00:30
308, אחת המכוניות ליסינג שהכי אהבתי מכל הבחינות אבל כפרטי היית רוכש אותה?!
הגיר האוטומטי שלה קצת איך לומר...מתקלקל
דווקא הרנו, יש לי כבר פעם שניה פלואנס דיזל עם תקלות מינוריות ולא משביתות כמו מאוורר רדיאטור רועד, שמשה קדמית נסדקה וכמה קרקושים שדיכים להתקנות מקומיות כנראה.
רמת גימור ומושבים די מגעילים אבל מנוע וגיר וצריכת דלק יוצאים מהכלל. גם השיוט בכבישים מהירים במהירויות גבוהות מוצלח.
Nir Fraifeld
11-12-15, 02:03
לקורולה הרובוטית היה שם מחורבן, והמחירון שלהן נשחט.
ואז פתאום גילו שלמרות שצריך להתרגל לגיר, האוטו חסכוני מאוד ואמין מאוד, והוא הפך למבוקש מאוד.
יכול להיות שהשכן שלך לא ממש מנסה למכור או שיש לאוטו הספציפי בעיה, או שתקע מחיר.
הקורולה הרובוטית 'עפה' די מהר בשוק המשומשות.
מחזק!
יש לאמא שלי קורולה רובוטית 2008 (אני חושב שזו השנה שהם התחילו עם זה), הרכב עם 115K ק"מ, ונוסע חלק, אפס תקלות, תחזוקה בסיסית, וחסכוני מאוד.
הכי מצחיק זה שבהתחלה אמרו כל הזמן שזה הדגם הכי גרוע של טויוטה, ווהרכב לא יהיה שווה כלום, על פי איך שזה נראה, הרכב יהיה איתנו לפחות עוד 20 שנה :-)
איזה מלחמה נגד הצרפתים :)
יש לי ברזומה bx, zx, 405, 3*ax, קסארה 307 ועכשיו c4 מהדגם החדש שנרכשה מהטרייד אין של היבואן.
לא נתקלתי בכל סיפורי זוועות האמינות (חוץ מה ax דור ראשון שהתפרקה) .
כל המכוניות נמכרו תוך שבועיים עד שלושה.
האחרונה שנמכרה הייתה פזו 307 2004 עם מנוע 2000, שירתה אותנו עד לפני חצי שנה, נסענו עליה 90000 קמ ב 5 שנים.
התקלות היו:
סט צמיגים, מצבר ומזרק שנסתם (כנראה עקב. דלק מלוכלך, גם הג'יפ עשה בעיות באותו שבוע לאחר שתודלק באותו היום באותה תחנה).
הקסרה שלפניה הייתה אצלנו 3 שנים, מצבר, צמיגים וחוטי הצתה.
חוץ מזה, טיפולים שוטפים בלבד.
(שמן/בלמים/פילטרים/פלגים, לפי הספר)
קצת פרופורציות...
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.