PDA

צפייה בגרסה מלאה : חידת מקום ארכאולוגית:


PW
18-01-16, 22:43
בנוהל
בין הפותרים נכונה תוגרל אניד בלייטון
בהצלחה!

105413
יובל48
22-01-16, 20:50
נראה שדרוש רמז נוסף לחמישיה הסודית....
דידין
23-01-16, 00:32
החמישיה הם חמשת ערי הנבטים בנגב.
לפי התצא זה או חלוצה או רחובות,אבל אני לא מחכה לפתרון של פותח השרשור,שישאיר את המידע אצלו ויהנה.
ד ו ר ו ן
23-01-16, 00:37
אם אתה כל כך נגד החידות שלו, למה אתה כל פעם נכנס ומגיב?
boaz avrahami
23-01-16, 08:45
המחאה של דידין ראוי שיתיחסו אליה בכובד ראש.
היא לטעמי מאוד צודקת...

הוא לא נגד החידות אלא נגד הסגנון וצורת הפתרון שהיא קצת מתנשאת ובעיקר אינה תורמת להעשרת הידע אצל אלו שאינם בקיאים.

בעבר שוחחתי עם pw על הנושא וקיבלתי הסבר מנומק מדוע זה לא מקרי.
לא כל כך הסכמתי אבל זה האיש וזו דרכו ואני אשמח אם יעשיר אותנו בידע העצום האצור אצלו. יש פה קהל גדול וצמא.
נמרוד
23-01-16, 09:58
זה לא חלוצה ולא רחובות... אני בספק אם הרמז מתייחס לחמשת ערי הנבטים. יש עוד הרבה חמישיות ועוד ספרים של אניד בלייטון.

והחורבה שבצילום במבט ראשוני לא עד כדי כך עתיקה.
ד ו ר ו ן
23-01-16, 09:59
דידין נוהג בצורה כמעט זהה בחידות שלו.
בעצם זה שהוא לא מסביר אף פעם איך מגיעים לאן שהוא מציג, אין סיפור דרך ואין נצ, בטענה שהוא משוטט ולא מתעד.

הפוסל, במומו פוסל.

זה לא פותר את החידות של עצמי וזה שם פתרון עלום.
PW
23-01-16, 10:58
זה לא חלוצה ולא רחובות... אני בספק אם הרמז מתייחס לחמשת ערי הנבטים. יש עוד הרבה חמישיות ועוד ספרים של אניד בלייטון.

והחורבה שבצילום במבט ראשוני לא עד כדי כך עתיקה.

מתוך "ויקיפדיה":

"אִינִיד מרי בְּלַייטוֹן (באנגלית: Enid Mary Blyton, שמה הפרטי נהגה אִינִיד; 11 באוגוסט 1897 - 28 בנובמבר 1968) הייתה סופרת ילדים בריטית שנחשבה לאחת מסופרות הילדים הפוריות והגדולות ביותר במאה ה-20.

במהלך חייה כתבה כ-800 ספרים. כתביה תורגמו ל-90 שפות, עם למעלה מ-3,544 תרגומים שונים נכון ל-2007‏[1] ונמכרו בלמעלה מ-600 מיליון עותקים. ספריה פנו לטווח הגילאים שבין הגיל הרך ובין שנות העשרה המוקדמות.

בין ספריה אפשר למנות את:
הסדרה המצליחה "נדי" שפנתה לגיל הרך
סדרת "השביעייה הסודית" שפנתה לגילאי 9-7 בקירוב
סדרת "החמישייה הסודית" שפונה לגילאי 14-10 בקירוב
סדרת "הרביעייה והתוכי" שפונה לגילאי 16-10 בקירוב
סדרת "חבורת הבלשים והכלב" הפונה לגילאי 9 ומעלה - הכוללת כ-15 ספרי בלש של חמישה נערים בני 13-9 וכלב המתגוררים בכפר קטן ופותרים תעלומות ששוטר הכפר נכשל בהן.
סדרת "היער הקסום"
סדרת "כיסא הפלאים"
סדרת "טירת מלורי" והסדרה "סנט קלייר" הפונות לגיל 9-8 ומעלה. הסדרות עוסקות בבנות בגיל תיכון הלומדות בפנימייה אנגלית בעלת משמעת. הסדרות עוסקת בדינמיקה שבין הבנות, וביניהן לבין המורות, כאשר בדרך כלל מצליח החינוך המסור לפתור בעיות הבנות, ולקדם אותן לקליטה ולתועלת לחברה.
סדרות של סיפורי חיות - הסדרות פונות לגיל הרך, וכוללות סיפורי חיות קצרים, המשמשים מעין משלים. הסיפורים מסתיימים בשאלות מצחיקות, וסופים פתוחים.

עיקר ספריה של בלייטון מתארים משפחות שלמות ושמחות, שבהן הילדים טובים סקרנים ושובבים, והעולם המבוגר בעיקרו טוב וסלחני כלפיהם. הסדרות תמימות, הטובים בהן טובים והרעים - רעים. כל אדם וחיה יכולה לתקן את דרכיה, וכמעט תמיד הסוף שמח. עלילות הספרים פשוטות באופן יחסי ואין בהן ניסיון להעשיר את הידע של הקורא. הדמויות הטובות מתוגמלות ומאווייהן מתגשמים, והדמויות הרעות נענשות או עוברות שינוי."

יקיריי, אני מציע:
1. להקשיב לדברי הטעם של נמרוד
2. להתרכז בסדרות לגילאי 7-9
3. לקרוא ולהפנים את שני המשפטים האחרונים בציטוט מ"ויקיפדיה" והעיקר לא לקחת הכל ביותר מדי רצינות

שבת שלום וטיולים טובים לכולם
דידין
23-01-16, 18:46
דידין נוהג בצורה כמעט זהה בחידות שלו.
בעצם זה שהוא לא מסביר אף פעם איך מגיעים לאן שהוא מציג, אין סיפור דרך ואין נצ, בטענה שהוא משוטט ולא מתעד.

הפוסל, במומו פוסל.

זה לא פותר את החידות של עצמי וזה שם פתרון עלום.

ד ו ר ו ן מאחר ואני לא לוחך פנכה , לא אתייחס לאי דיוקים המרושעים שאתה כותב בתגובתך.
אתייחס רק ל גולש pw שמה לעשות הוא לא מרקו פולו , לא קולומבוס ואפילו לא דויד לווינגסטון (מגלה מפלי ויקטוריה).
זאת לא "מלחמה" אישית נגדו אלא כלפי צורת ההתנהלות (שאולי מקומה מתחום אחר...) אשר משאירה דברים תלויים באוויר רק כדי להראות "אני ואפסי עוד".
לשמחתי בגלל עיסוקי , אני לא כל כך זקוק (וצמא) למידע שהוא מספק.

ד"א גם צורת ההתייחסות "יקירי " היא פלגיאט מהעיתונאי אדם ברוך ז"ל .

אבל כפי שכתב בועז , זה האיש וזה מה יש
ד ו ר ו ן
23-01-16, 18:50
למה לא להתייחס?
שניכם מנסים להעשיר את הפורום בהכרות השטח שלכם.
כל אחד בדרכו, וכל אחד מכם בצורה שונה שלא מביאה את הצופה ההדיוט על סיפוקו.
כל אחד מכם מנימוקים שונים לא משלים את העשייה.

ביקשתי ממך לא פעם ולא פעמיים הרחבה כדי להגיע למקומות מעניינים שפרסמת ולא ממש שיתפת פעולה.
boaz avrahami
23-01-16, 19:09
שניכם מנסים להעשיר את הפורום בהכרות השטח שלכם.


אני לא משוכנע שהנחת היסוד הזו נכונה. לפחות לגבי p.
משיחה שניהלנו בעבר הרחוק בנושא הבנתי ממנו שזו דרכו לאתר שותפים לטיולים ברמתו.

אני באופן אישי שמח ללמוד מאנשים בעלי ידע כשלו, דידין וגם נמרוד שהפתיע אותי עם כמה פתרונות יפים של חידות.

אז אל תתקמצנו ותחלקו כמה שיותר
asafk
23-01-16, 19:22
אני ממש לא מתבייש להעמיק וללמוד בעצמי לאחר שהחידות נפתרות - הן של זה והן של זה. מודה ומתוודה שהיכולת שלי לזהות אתר גם כזה שהייתי בו פעמים מספר מתוך תמונה בזווית מסויימת - לוקה בחסר. אבל מצד שני יש כאן לא מעט מקומות חדשים שאני זוכה להתוודע אליהם בזכות חידות אלו ונשאר לי רק לקנא בשני הסיירים שיש להם הרבה יותר פנאי לסיורים מאשר לי.
הסגנון הוא סגנון - ואל לנו להלין על סגנון.
אגב, אני חושב שיש במעמקי הפורום עוד חידה אחת שלי שהיתה אמורה להיות קלילה ומעולם לא נפתרה...
אז אני אחפש ואמצא ואפתור אותה.

אסף.
דידין
23-01-16, 20:17
למה לא להתייחס?
שניכם מנסים להעשיר את הפורום בהכרות השטח שלכם.
כל אחד בדרכו, וכל אחד מכם בצורה שונה שלא מביאה את הצופה ההדיוט על סיפוקו.
כל אחד מכם מנימוקים שונים לא משלים את העשייה.

ביקשתי ממך לא פעם ולא פעמיים הרחבה כדי להגיע למקומות מעניינים שפרסמת ולא ממש שיתפת פעולה.

כמעט בכל שרשור שאני מעלה ,אני מצרף מפת הגעה לאתרים בהם בקרנו ושיתפנו עם שאר הגולשים. כמו כן לרוב אני מוסיף מראי מקומות מהרשת/ספרים או למזער כותב "פרטים ברשת"- מה לעשות , אני לא חייב להאכיל בכפית ,כמו כן אני חושב שמי שמטייל בארץ בצורה אינטינסיבית , לא צריך הדרכת "וויז" להגיע לצומת כח , צומת עירון או צומת משאבי שדה .(אולי כן).

בכל אופן אם יש לך שאלה בנושא מסלולים או אתרים , אתה (ואחרים) תמיד יכול לפנות אלי ישירות למידע ומה שאני יודע , אנדב ברצון.(איני מה נקרא במקורות הלמד לעצמו ואינו למד לאחרים)

לגופו של עניין הנושא הוא אחר לגמרי ועם כל הכבוד ל pw אני חושב ש(גם) בפורום ציבורי השארת חידות ללא פתרון היא התנהגות פסולה ולראיה אפילו בעיתונים תמיד יש דף פתרונות ל"מדור הבידור".
אני בטוח שבקבוצת ההתייחסות החברתית שלו הוא לא מתנהג כך.

אבל מה שיהיה בריא , יותר לא אדון בנושא זה.
ד ו ר ו ן
23-01-16, 20:45
דידין,
הצעת ייעול ונשאיר את הבמה לPW:
תצרף סנצ או מפה לכל איתור שחשבת שהוא מעניין מספיק להעלות לכאן.
ואם לא נצ, לפחות סיפור דרך.

בגליל, ובצפון בכלל, באזורים בהם רוב האיתורים שלך, יש הרבה מאד שבילים, לא כולם שווים את המעבר בגלל הפרעות אנושיות אלו ואחרות, וחלקם הלא מבוטל סגור/מוגבל.

זה לא הדרום בו הכל ברור.
נמרוד
26-01-16, 12:12
זה היה קשה ביותר, אבל בסופו של דבר פתיר... מצד אחד רואים בתמונה אתר ארכאולוגי משמעותי (יש דמויות בפינה השמאלית, נדמה לי, שנותנות קנה מידה, בנוסף לקנה המידה שמקבלים מהפתחים בחדרים) וחפור, לא סתם אבנים מפוזרות. סביבה מדברית אבל לא צחיחה לגמרי. קוי מתח נראים בפינה הימנית התחתונה ,מה שמרמז על קרבה לציביליזציה או לפחות לעורק תחבורה מודרני.

האתר לא מוכר למרות שהוא חלק ממכלול של שבעה אתרים שהמרכזי בהם ידוע ופעיל עד היום. אם לא היה מתווסף רמז בצורת חידת הורקניה הקלה, שעזרה למקד את החיפוש לאיזור כלשהו בארץ, הייתה כמעט בלתי אפשרית. לתת את הפתרון, או שאתם רוצים לאמץ את המחשבה עוד קצת?
אומי5
26-01-16, 13:40
תן כמה ימים
נמרוד
02-02-16, 18:01
האתר הארכאולוגי שPW ריחף מעליו נקרא בעמוד ענן "מנזר קלמון" למרות שלא בטוח שזה הזיהוי הנכון. יש המזהים במקום את לאורת המגדלים. בכל מקרה זהו אחד ממקבץ של 7 מנזרים ביזנטיים באזור בית חוגלה כשזה שפעיל עד היום הוא דיר חג'לה. האתר נמצא בצמוד לכביש עוקף יריחו 400 מטר צפונית למחנה מול נבו. וPW ירחיב.
אומי5
03-02-16, 16:21
לא הייתי קרוב אפילו....
PW
04-02-16, 14:25
האתר הארכאולוגי שPW ריחף מעליו נקרא בעמוד ענן "מנזר קלמון" למרות שלא בטוח שזה הזיהוי הנכון. יש המזהים במקום את לאורת המגדלים. בכל מקרה זהו אחד ממקבץ של 7 מנזרים ביזנטיים באזור בית חוגלה כשזה שפעיל עד היום הוא דיר חג'לה. האתר נמצא בצמוד לכביש עוקף יריחו 400 מטר צפונית למחנה מול נבו. וPW ירחיב.

קצת על "קלמון", מדוע כדאי לדייק בתשובות – ולא לקחת את מה שכתוב לפעמים ב"עמוד ענן" כתורה מסיני – וגם למה כדאי שיהיה לך חבר אריה. נא להתאזר בסבלנות ולקרא עד הסוף, אני מקווה שלמרות האורך יהיה שווה.
"לא באנו ליהנות, באנו לתור את הארץ - וארץ ישראל נקנית בייסורים"
מתחילים:

רקע וגיאוגרפיה:
המושג הרלוונטי שנדבר בו נקרא "מדבר הירדן". גבולות: ממזרח: ערוץ נהר הירדן. ממערב: העיר יריחו, פאתיה ובנותיה, הקו הדמיוני עד אזור אלמוג של היום. מצפון: הקו הדמיוני המחבר את עין יונס ומרכז יריחו. מדרום: גדתו של ים המלח. מדובר במישור המשתרע בין יריחו לנהר הירדן.
במקורות מצוינים שמות שונים לאזור: "המדבר הסמוך לירדן", "מדבר הירדן", "עמק הירדן" (בהקשרו כאן), "נזירי הירדן", "עמק שבו המון מתבודדים" ועוד.

בהקשר זה יש לציין מושג גיאוגרפי נוסף החשוב לעיניינו והוא: "קלמון" (נהגה עם פתח וקמץ בהברות הראשונות). ביוונית: "קנים". מקור השם הוא כמובן בסבך הקנים שצומחים באזור נהר הירדן, מצפון לים המלח. בהמשך מציין השם "קלמון" את אחת הלאורות המרכזיות (הסבר בהמשך) שהוקמו במדבר הירדן. הזיהוי המקובל ממקם את "קלמון" – הלאורה והאזור – באזור עין חג'לא.
מקומות שנמצאו (נמצאים) ע"פ המקורות במדבר הירדן: עין יונס, גלגלה, ספסאפאס, מנזר יוחנן המטביל, מנזר קלמון ואזור קלמון, לאורת גרסימוס, אליאס, עין חג'לא, עין אבו מחמוד (מקום התבודדות), לאורת המגדלים, הלאורה של פטרוס, הלאורה של האיליוטים.

כדי להבין מעט יותר, צריך לחזור אל מועד תחילת תנועת הנזירות "במדבר של העיר הקדושה" – מדבר יהודה, אל הנזיר חריטון. במאה הרביעית מייסד חריטון 3 מנזרים: פרן, דוקה וסוקה. המנזר הוא מסוג "לאורה": מנזר שבו חיה קהילת מתבודדים.
חריטון היה בן למשפחת אצולה בעיר איקוניום (היום העיר קוניה בדרומה של תורכיה). בשנת 312, בתום רדיפות הדת עזב את ביתו ועלה לירושלים במטרה לחקות את אורחות חייהם של אליהו ויוחנן המטביל במדבר. האגדה מספרת כי בהיותו על יד ירושלים נשבה בידי שודדים שאסרוהו בחבלים והובילוהו למערה שם השאירוהו כבול בתוכה. אז קרה נס: נחש זחל אל המערה והטיל את ארסו בתוך כדי היין של השודדים. אלה, בשובם למערתם, שתו מהיין ונפחו את נשמתם.. בהשאירם את חריטון יורש יחיד לכל אוצרותיהם. חריטון השתמש באוצרות אלה בתבונה: מקצת מהאוצרות העניק חריטון למתבודדים שחיו במערות של קלמון, בסבך הקנים בסמוך לים המלח. ובשאר הכסף בנה את הלאורה של פרן.

תוך כדי בניה ויסוד של שני מנזרים נוספים על ידי חריטון (דוקה – הלא הוא מנזר קרנטל וסוקה – הלא הוא מנזר חריטון / "הלאורה הישנה") ובמקביל לזמנן - התהווה באזור מישור יריחו מרכז של נזירים – מתבודדים ("הרמיטים"). כאלה שחיו חיי פרישות ונמנעו מהקמת מנזרים של ממש. התנאים הפיזיים במדבר הירדן מאפשרים חיי התבודדות ללא מסגרת ארגונית של מנזר וכך אכן היה בתחילה. האקלים החם והיובש מאפשרים להתגורר תחת כפת השמיים, ניתן בקלות לחצוב מערות ומחסות בסלע הפריך של חוואר הלשון, מים נמצאים בנהר הירדן הסמוך ובמספר מעיינות צנועי ספיקה באזור (עין חג'לא למשל), מזון קרוב מוצאים בפרי עצי התמר האופייניים לאזור - ומענפיהם מייצרים וקולעים סלים ומחצלות ושוזרים חבלים – מקצוע הנזירים הקלאסי..

מחבר הספר "חיי חריטון" מספר על מתבודדים שחיו במערות של קלמון באזור ים המלח. כלומר: כבר בראשית המאה הרביעית ואף קודם לכן. ובאמת, האזור על יד עין חג'לא עשיר בעצי תמר ובקנים. במצוקי חוואר הלשון בגדה הדרומית של הוואדי מצויות מערות ומחסות חצובים להפליא ששמשו את הנזירים המתבודדים לשהייה ומגורים. בתקופה זאת, הנזירים חיים כמתבודדים עד אמצע המאה החמישית – עד ייסוד המנזר הראשון "הלאורה של גראסימוס" במישור מדרום לעין חג'לא.

הנזיר גראסימוס הוא ללא ספק מעצבה של תנועת הנזירות באזור זה של מישור יריחו ושפך הירדן, מובהק עד כדי כך שכינויו היה: "מייסד ופטרון של מדבר הירדן". גרסימוס הגיע אל האזור מליקיה שבאסיה הקטנה, כמו נזירים רבים לפניו שמקורם משם. בהגיעו לאזור כבר היה מנוסה בחיי פרישות. הוא ייסד לאורה מסוג שונה. לאורה שבמרכזה, בין תאי המתבודדים (שכבר התקיימו בצורה זו או אחרת לפניו) נמצא קוינוביון, כלומר: מנזר שיתופי, הכולל כמובן כנסייה, ובנוסף חדרי אחסון, חדר אוכל, מטבח ואגף מגורים בו התגורר ראש המנזר ומספר בעלי תפקידים נוספים כמו מנהל המשק, הכומר, אנשי מנהלה ועוזריהם וכד'. תפקידו של הקוינוביון היה לספק את צרכי המתבודדים שנמצאו מסביבו וכן להכשיר "פרחי נזירים" לחיי פרישות. כפי שקבע גרסימוס: "המתחילים יישבו בקוינוביון ויתחנכו לאורח החיים הנזירי - ואילו המושלמים על פי האל, המצטיינים בעמל מרצון, אשר הקדימו את הרבים בצעדיהם מעלה ברוח האל – אלה יתגוררו בתאים" – ממש תכנית מיונים וגיבוש לסיירת..

במבנה הפיזי ובצורת הארגון הפנימי והחיצוני שימשה הלאורה של גרסימוס כמודל למנזרים נוספים באזור יריחו, וביניהם גם מנזר קלמון (שמייד נרחיב עליו את הדיבור) – ומנזר חוזיבה שבנחל פרת. מרכזיותו של גרסימוס מתבטאת בין היתר על ידי התקנון המפורט שתיקן עבור הנזירים המתבודדים, יושבי התאים בלאורה. בתקנון נקבע כי על המתבודד לשבת בתאו בשקט במשך חמשת ימי השבוע, להיזון מלחם, תמרים ומים בלבד. בשבתות ובימי ראשון יבוא לכנסייה, ישתתף במיסות האלוהיות, יאכל אוכל מבושל ואפילו (רחמנא ליצלן) ישתה מעט יין (!) (ידעו לעשות חיים פעם...)

לפרנסת המנזר עסקו יושבי התאים בייצור סלי נצרים, מחצלות וחבלים. כל אחר מהם היה מביא בשבת לקוינוביון את העבודה שהספיק לסיים באותו שבוע, וביום ראשון היה חוזר לתאו עם לחם, תמרים ונאד מים שהיו מנתו השבועית. רכושם החומרי היה דל מאד וכלל גלימה אחת, אדרת וברדס, מחצלת אחת, שמיכת טלאים, כר וכד חרס, ממנו שתה ובמימיו הרטיב את כפות התמרים לעבודתו. עם חלוף הזמן, הגיע מספר הנזירים – וכמובן מספר תאי ההתבודדות – לשבעים נפש. תאי ההתבודדות נמצאו ממזרח ללאורה והתפשטו והגיעו עד כדי מרחק של כק"מ ומחצה בלבד מן הירדן. נער המים המנזרי, חמוש בחמור ובכלי קיבול היה מביא למתבודדים מי שתייה מנהר הירדן.

מקובל לזהות את מנזר / לאורת גרסימוס עם מבנה המנזר הנוכחי של דיר חג'לא. בשטח ממזרח למנזר מצויים עד היום תאי התבודדות ומערות חצובות כאמור. בערוצים ובוואדיות גדלים עצי תמר וקנים והירדן זורם ממש בסמוך.
בסמוך ללאורה של גרסימוס נמצאה על פי המסורת הלאורה המכונה "קלמון". היא נמצאת כק"מ מצפון מזרח לדיר חג'לא, בתוך מטע תמרים. ממנה שרדו היום מספר תאים בלבד וחלק מן המבנה המרכזי. היא הוקמה באמצע המאה החמישית. ארגונה הפנימי, המבנה החיצוני והפיזי ואורחות החיים היו דומים והמשיכו את הקו שטבע גראסימוס באופן ששימר את תאי המתבודדים מחד – אבל קיים מבנה מרכזי שנקרא "קסטרון" – "מצודה" - מאידך. מסופר בחיבור שנקרא "חיי גיאורגיוס" על גיאורגיוס והרקלידס אחיו שחיו כנזירים מתבודדים "בלאורה של קלמון", בה היה מבנה מרכזי ושומר סף, שוער / ש.ג., תפקיד אופייני במנזרי הקוינוביון.

בסוף המאה התשע עשרה, במקביל לחידושם ובנייתם מחדש של חלק ממנזרי מדבר יהודה (תיאודוסיוס, גרסימוס, סנט ג'ורג' (חוזיבה) ודיר קרנטל) – חודשה גם הלאורה של קלמון. בסקר הארכיאולוגי נמצאו כעשרים תאי נזירים ומבנה מרכזי הבנוי על תלולית, אשר מיקומו וכן השרידים הביזאנטיים המצויים בסמוך מצביעים על כך שכאן היה מבנה הקוינוביון במרכזה של הלאורה של קלמון.

האתר המצולם שלנו נמצא במרחק של כ – 300 מ' מדרום מערב לעין חג'לא. זהו מנזר שיתופי גדול יחסית, אשר איננו מזוהה בוודאות.
האתר מוקף חומה, ממנו נשתמרו קירות עד גובה של כמטר עד מטר ומחצה. ממדיו כ – 60X40 מ'. שער הכניסה נמצא בקיר החומה הצפוני. מהשער מוליך מסדרון אל חצר פנימית. מצפון וממזרח לחצר – שרידי כנסייה שנמצאה בקומה השנייה שחרבה. מדרום לחצר - תנור אפייה, חדר אוכל ומטבח. חדרי המגורים היו ככל הנראה בקומה השנייה. בחלק הצפוני היה אגף נוסף, עם חצר נפרדת ששימש ככל הנראה כאכסניה.
קיימות מספר הצעות לזיהוי האתר: האחת, שמדובר ב"לאורת המגדלים", אחרת שמדובר בקוינוביון של גרסימוס ועוד.
הקושי הנובע מהצעות אלא היא סמיכות המקום הבלתי סבירה על פי הצעות אלה של שלושת הלאורות הגדולות זו אל זו: המגדלים, גרסימוס וקלמון, שהתקיימו במקביל באזור מדבר הירדן בזמן ההוא וכן עם הזיהוי המקובל של לאורת גרסימוס במנזר דיר חג'לא של ימינו.

לדעת גדול חוקרי הנזירות במדבר יהודה, פרופ' יזהר הירשפלד, מדובר במנזר לא מזוהה, שאינו אחד מאלה והוא מציע לכנותו קוינוביון עין חג'לא. אם מתייחסים לשם "קלמון" כמגדיר אזור, ניתן לייחס כמובן את האתר כאחד מהקוינוביונים במרחב מדבר הירדן..

אי אפשר לחתום את הדיון בלי האריה.... או יותר נכון: בלי להרחיב על דמותו של גרסימוס, מייסדו של המנזר הראשון במדבר הירדן.
גרסימוס נולד כאמור בליקיה שבאסיה הקטנה ומת בשנת 475 במנזרו. הוא נולד למשפחה נוצרית אדוקה והוקדש בגיל צעיר לחיי פרישות. לאחר תקופת הכשרה במנזר שיתופי החל להתבודד וניזון אך ורק מצמחי בר. כשהגיע למדבר יהודה כבר היה מנוסה בחיי נזירות.
בראשית זמנו במדבר הירדן חי גרסימוס כנזיר מתבודד. לאחר זמן, בשנת 455 הקים את הלאורה שנשאה את שמו. מורהו המובהק היה הנזיר אבטימיוס וכבר סיפרנו קודם על תרומתו החשובה בניסוח התקנון לנזירים המתבודדים במדבר הירדן.

בסיפורי חיים רבים של נזירים שונים קיים מוטיב האריה המגן על הנזיר, אך המובהק והמפורסם שבהם מיוחס לגרסימוס ולידידו הטוב, האריה שגרסימוס קרא לו "ירדן". גרסימוס שלף קוץ ארוך מכף רגלו של האריה הפצוע, בו נתקל באקראי בשדה – ומאז הלך אחריו האריה לכל מקום והגן עליו. לאחר מותו של גרסימוס, על קברו, מת גם האריה מרוב צער על הסתלקותו של ידידו הטוב.
בציורים של גרסימוס מתואר בדרך כלל האריה, ניצב למרגלותיו.
הכי טוב חבר אריה.

(וכמובן - כבוד למפענח התצ"אות המוכשר)

בכבוד
PW
erezgur
04-02-16, 15:56
נא להתאזר בסבלנות ולקרא עד הסוף, אני מקווה שלמרות האורך יהיה שווה.


בהחלט!

תודה. מעניין.
boaz avrahami
04-02-16, 16:12
סופסוף...
המון תודה על שיתוף הידע
אשר צור
05-02-16, 05:45
תענוג.
-->