צפייה בגרסה מלאה : עצות לפסיכומטרי בלי קורס
אני חייל משוחרר, כרגע אני עובד יומיים בשבוע כשגם בהם יש לי זמן פנוי.
חשבתי לנצל את הזמן שיש עכשיו ולעשות פסיכומטרי, רק שלא ממש בא לי להוציא עכשיו המון כסף על קורס. (בטח כשיש טרופר ברקע...)
מישהו למד לפסיכומטרי לבד? איזה ספרים מומלצים? אפשרי בכלל להוציא ציון נורמלי?
Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
אני השתמשתי בספרייו של ניב רווח - הייתי מרוצה. בהצלחה
תלוי מה אתה מתכנן ללמוד.
אם מדובר במקצוע שקשה להתקבל אליו - שלם על קורס. במקום הכי טוב שאפשר.
ראה זאת כהשקעה להשתכרות טובה יותתר בעתיד.
כל עוד אתה לוקח בחשבון שיש תקופת צינון בין מועדים, אין לך מה להפסיד. תלמד לבד, תיגש.. אם קיבלת את הציון שאתה צריך, אשריך. אם לא.. תעשה קורס ותיגש שוב אחריי חצי שנה. עלות ההרשמה למבחן עצמו עולה באזור ה500 ש"ח.
תלוי מה אתה מתכנן ללמוד.
אם מדובר במקצוע שקשה להתקבל אליו - שלם על קורס. במקום הכי טוב שאפשר.
ראה זאת כהשקעה להשתכרות טובה יותר בעתיד.
מה שהוא אמר.
הייתי אפילו לוקח את זה יותר רחוק ואומר: אם כבר החלטת לשחק לפי החוקים האלה ולעשות פסיכומטרי, שלם על קורס. לך תדע מה יקרה בהמשך הדרך, אולי תרצה להחליף מסלול או מקצוע או מוסד לימודים, חבל להיות מוגבל ע"י ציון נמוך.
אישית, אני חושב שללמוד בחו"ל זו השקעה טובה יותר של הכסף וחווייה שתתרום לך לא מעט באופן כללי. הפסיכומטרי הוא כלי מיושן ומגוחך שזורק לשוליים יותר מדי אנשים בעלי כישורים ויכולת, למרות שכוונתו טובה והצורך בפילטר ברור. נכון להיום יש מספר אופציות מעבר לים בעלות דומה לזו שמציעים המוסדות הישראלים. למי שלא מצליח לעבור את המשוכה או סתם רוצה לצאת קצת מהתלם זה יכול להיות מעניין למדי.
אהלן.
הדרכתי פסיכומטרי במשך למעלה משנתיים, ועד היום אני עוסק בפיתוח חומרי הדרכה ועזרה חינמית לתלמידים.
כמה נק':
1. קורס זה מיתוס. אפשר ללמוד לבד, אפשר להגיע לציונים מצוינים לבד, ויש לכך הוכחות רבות. היתרון היחיד של קורס על אוטודידקטיה - הוא המסגרת. אם יש לך את היכולת והמשמעת העצמית להושיב את עצמך, חבל על הכסף ועל הזמן שלך. תלמד לבד.
2. אם אתה מחליט "ללכת על זה", או רוצה להתייעץ עוד, צור קשר בה.פ ונתאם פגישה או שיחת טלפון. יש לי הרבה מה לומר בנושא, על שיטות ללימוד עצמי, תכנון, וגם על הספרים של ניב רווח (הידעת? מי שכתב את השאלות לספרים אצלו אלו תלמידים, והדבר היחיד שהוא טוב בו הוא שיווק), שאני מוכן לחתום (וכן, אני משוחד) שלא ממצים את הפוטנציאל של מי שמשתמש בהם.
בנימה זו, אם מי מבאי הפורום (או יורשיו) מגיע למשוכה הנוראית הזו, אשמח לתרום מניסיוני ומהידע שלי. פנו בה.פ. (אני לא מרוויח מזה שקל, למי שתהה. רק קארמה)
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
malikmalik
02-02-16, 22:42
מה שהוא אמר.
הייתי אפילו לוקח את זה יותר רחוק ואומר: אם כבר החלטת לשחק לפי החוקים האלה ולעשות פסיכומטרי, שלם על קורס. לך תדע מה יקרה בהמשך הדרך, אולי תרצה להחליף מסלול או מקצוע או מוסד לימודים, חבל להיות מוגבל ע"י ציון נמוך.
אישית, אני חושב שללמוד בחו"ל זו השקעה טובה יותר של הכסף וחווייה שתתרום לך לא מעט באופן כללי. הפסיכומטרי הוא כלי מיושן ומגוחך שזורק לשוליים יותר מדי אנשים בעלי כישורים ויכולת, למרות שכוונתו טובה והצורך בפילטר ברור. נכון להיום יש מספר אופציות מעבר לים בעלות דומה לזו שמציעים המוסדות הישראלים. למי שלא מצליח לעבור את המשוכה או סתם רוצה לצאת קצת מהתלם זה יכול להיות מעניין למדי.
לימודים בחו"ל עיצה יקרה למי שרוצה לחסוך עלויות של קורס פסיכומטרי לא?
Sent from my Blade S6 using Tapatalk
תלוי איזה מקצוע, תלוי איזה חו"ל.
למי שרוצה ללמוד מנע"ס או הנדסה-לייט למשל, האוניברסיטה הטכנית בטאלין, אסטוניה מציעה כיום מסלולים אטרקטיביים ותכניות חדשניות שאין בהרבה מקומות באירופה. שכר הלימוד הוא בין 0 ל-3K יורו בשנה (יש תכניות שהן חינם לגמרי, בסבסוד הממשלה/האיחוד וכו'), המחיה זולה ורמת החיים לא נמוכה בהרבה ממדינות סקנדינביה השכנות. רמת המתקנים באוניברסיטה עצמה מעוררת קנאה, אין הרבה מעבדות או בניינים במוסדות הישראלים שיכולים להתחרות עם זה. בתור בונוס - גבר ישראלי ממוצע נחשב שם לסחורה חמה על רקע הפרימטים המקומיים, ואני מניח שעל הפיזיולוגיה המשובחת של בנות המקום אין צורך להרחיב. אז למי שדובר רוסית ולא רגיש מדי לטמפ' נמוכות מדובר בעסקה כדאית מאין כמוה.
זאת דוגמה אחת שאני מכיר באופן אישי כי חקרתי את הנושא בזמנו, יש עוד כל מיני פנינים נסתרות כאלה ברחבי העולם. לא בהכרח מקומות להכות בהם שורש, אבל להעביר כמה שנים בלימודים ולחזור עם דיפלומה - בכיף. ואם תשקלל את העלויות לאורך שלוש או ארבע שנות תואר, בהחלט יתכן שתגיע למספר נמוך יותר בשורה התחתונה לעומת לימודים בארץ.
אתה רציני?
תחזור ארצה עם תואר הנדסה-לייט (מה שזה לא אומר) מאוניבסיטת טאלין ותנסה לחפש עבודה. אם אתה בחור טוב, ברור שתמצא מי שיקח אותך - אולי אפילו אני - אבל זה ייקח לך זמן כפול, חצי אם לא יותר מהמשרות האיכותיות בארץ יהיו סגורות בפניך בכלל בלי דיון, והמשכורת שלך תהיה במקרה הטוב שני-שליש מאשר מי שלמד הנדסה באחת האוניברסיטאות בארץ. זה נכון במידה רבה גם למי שלומד הנדסה באחת המכללות ולא באוניברסיטאות/טכניון.
למה? ככה. זו המציאות.
אם מינימום עלות לתואר זה מה שחשוב, אז אין לישראלי מקום יותר טוב ללמוד מאשר בישראל. אוניברסיטה ישראלית - שכר הלימוד נמוך בכל קנה מידה, וגם פה יש מילגות רבות שמורידות אותו לכמעט כלום. מה שעולה זה מחייה, ואם אתה יכול/מוכן להמשיך לגור אצל ההורים או מסתפק בחדר אצל הדודה בחיפה, כמו שעשו בתקופה של ההורים שלנו, אין יחס איכות/עלות טוב יותר בעולם.
לגבי פות"ש - לא כתבת מה הכיוון שלך ללימודים.
אני מסכים עם חלק ב', פחות עם חלק א'.
הבעיה היא שגם אם תסיים בארץ אבל לא בהצטיינות ו/או לא במוסד מוביל, גורלך יהיה דומה. תואר "חלש" יותר בהנדסה מחו"ל אמנם יאלץ אותך להתחיל באופן צנוע יותר מבחינת שכר, אבל תוך כמה שנים סביר להניח שתוכל ליישר קו ולבנות לעצמך רזומה נורמלי שאחריו לאף אחד כבר לא יהיה אכפת מאיפה באה הדיפלומה.
הנה דוגמה (http://www.ttu.ee/studying/bachelors/bachelors_programmes/integrated-engineering/) למה שאני קורא לו הנדסה לייט. לאלו מאיתנו שלא חזקים במספרים אבל בכ"ז עם זיקה לתחום ורוצים להיכנס לתעשייה, תארים כאלה מציגים אלטרנטיבה מציאותית לתכניות המסורתיות. בתעשיות מסויימות זה אף יכין אותך טוב יותר לעולם האמיתי. אז אולי לא יחטפו אותך לאלביט מיד עם סיום הלימודים, אבל זה יתן לך נקודת התחלה שממנה תוכל לצבור נסיון בשטח, ואח"כ לעשות תואר שני או התמחות בהתאם לצורך.
דיון נפרד אפשר לנהל על מי שחפצה נפשו בתואר במדעי הספורט, מוזיקולוגיה ושאר מקצועות איזוטריים - לאנשים האלה האפשרויות בארץ מוגבלות, והיכן שיש יותר ביקוש מהיצע סביר להניח שהפסיכומטרי יהיה סנן ראשוני נפוץ.
לבסוף, לגור עם הדודה בסיר הלחץ המזרח-תיכוני ועם הסורים על הגדר, זו לדעתי לא סביבה אופטימלית ללימודים. אם אפשר לעשות זאת לבד באווירה רגועה יותר ועל הדרך לצבור נסיון חיים עצמאי במדינה זרה, יש לזה את היתרונות שלו. עניין של טעם.
הבעיה היא שגם אם תסיים בארץ אבל לא בהצטיינות ו/או לא במוסד מוביל, גורלך יהיה דומה. תואר "חלש" יותר בהנדסה מחו"ל אמנם יאלץ אותך להתחיל באופן צנוע יותר מבחינת שכר, אבל תוך כמה שנים סביר להניח שתוכל ליישר קו ולבנות לעצמך רזומה נורמלי שאחריו לאף אחד כבר לא יהיה אכפת מאיפה באה הדיפלומה.
לבסוף, לגור עם הדודה בסיר הלחץ המזרח-תיכוני ועם הסורים על הגדר, זו לדעתי לא סביבה אופטימלית ללימודים. אם אפשר לעשות זאת לבד באווירה רגועה יותר ועל הדרך לצבור נסיון חיים עצמאי במדינה זרה, יש לזה את היתרונות שלו. עניין של טעם.
החלק הראשון שלך נכון להייטק, לא להנדסה. ובהייטק, החלק על התואר מחו"ל, שגוי בוודאות.
לגבי החלק השני, זה מאוד תלוי בדודה, אבל מה הקשר בין הסורים ו"סיר הלחץ המזרח תיכוני" לדודה? בדירה משלך לא יהיו סורים ולחץ?
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
אני עוד לא סגור לגמרי על מה הכיוון ללימודים, מה שמסבך מעט את העניינים.
בגדול הכיוון הוא הנדסת חשמל/מכונות.
כמה זה נורא ללמוד הנדסה במכללה ולוותר על הפסיכומטרי? זאת גם שאלה שהתשובות אליה סותרות מכל כיוון.
בכל מקרה לימודים בחו"ל הם לא אופציה. לא ברמת האנגלית ולא ברמה האישית.
דריש זה מזכיר לי את הדיונים עם השוואות ביצועים של כלי רכב, מופרכות מיסודן - נניח טריוס מול דפנדר - ואז בא מישהו וטוען שנהג מעולה יעבור עם הטריוס איפה שנהג גרוע עובר עם הדפנדר. נכון, אז מה? נהג נתון יצליח יותר, בכל מצב, אם הוא ינהג במכונית. עידו לוריה (רתך על) יכול לרתך עם רתכת סטיק סינית יותר יפה ממה שאני (תת-רתך-חובב) עם CO2 - אבל מה שהוא יכול לעשות עם רתכת טיג...
אותו דבר לגבי לימודים. אם אתה תותח חרוץ ומבריק אז כנראה שגם עם תעודה מאוניבסיטה "טריוס" תצליח לטפס ולהתקדם בחיים - אבל למה לא להתחיל כבר במדרגה הגבוהה ביותר שאתה יכול? ודווקא אם סתום ועצלן, תשקיע בלימודים בטכניון, תוציא ציונים בינוניים לגמרי, כנס לאחת החברות הגדולות בארץ ושייט לך ברוגע לעבר הפנסיה... מה שלא תצליח לעשות עם תואר צ'וקו מאוניבסיטת טלין (אם אתה כאמור, סתום ועצלן).
אני עוד לא סגור לגמרי על מה הכיוון ללימודים, מה שמסבך מעט את העניינים.
בגדול הכיוון הוא הנדסת חשמל/מכונות.
כמה זה נורא ללמוד הנדסה במכללה ולוותר על הפסיכומטרי? זאת גם שאלה שהתשובות אליה סותרות מכל כיוון.
בכל מקרה לימודים בחו"ל הם לא אופציה. לא ברמת האנגלית ולא ברמה האישית.
זה נורא.
כוון גבוה. טכניון-באר-שבע-תל אביב. נקודה.
אם אתה תותח חרוץ ומבריק אז כנראה שגם עם תעודה מאוניבסיטה "טריוס" תצליח לטפס ולהתקדם בחיים - אבל למה לא להתחיל כבר במדרגה הגבוהה ביותר שאתה יכול? ודווקא אם סתום ועצלן, תשקיע בלימודים בטכניון, תוציא ציונים בינוניים לגמרי, כנס לאחת החברות הגדולות בארץ ושייט לך ברוגע לעבר הפנסיה... מה שלא תצליח לעשות עם תואר צ'וקו מאוניבסיטת טלין (אם אתה כאמור, סתום ועצלן).
הדגשתי את משפט המפתח. אני מניח שאין בפורום הזה אנשים סתומים ועצלנים, לכן מה שאני כותב מתייחס בעיקר לאנשים רגילים שאקדמיה היא פשוט לא הצד החזק שלהם. ואני לא מכיר את amit, אבל אנשים שיכולים לעשות פסיכומטרי בקלות ולהיכנס בסבבה לכל מוסד שבא להם לא פותחים בד"כ שרשורים כאלה.
נכון שתמיד עדיף להיות "זנב לאריות", אבל בשביל להוציא ציון בינוני במוסד רציני צריך קודם כל להתקבל לשם... את זה לא כולם יכולים לעשות גם אם הם מאד חרוצים, ולצערי אפילו קורס או מכינה לא תמיד עוזרים. אז האופציות שלהם הן ללכת ללמוד בבינתחומי או במכללה, ובמצב כזה לימודים בחו"ל יכולים להיות אלטרנטיבה לא רעה.
נקודה נוספת בעד היא החווייה ושינוי האווירה כאמור, אבל זה משהו שקשה מאד להסביר בתיאוריה. בסופו של דבר יש שיקולים לכאן ולכאן, והרבה תלוי גם בשאלה מה אתה מתכנן הלאה - להמשיך לגור בישראל או לנסות כל מיני מקומות נוספים בעולם. בעלי דרכון זר יכולים להנות היום מאפשרויות תעסוקה מגוונות, ובעיני שאר העולם תואר מאונ' ת"א או מאונ' טאלין זה בדיוק אותו צ'וקו.
דריש, יש לך דרך מאוד כנועה להסתכל על החיים.
אין אף אחד שפסיכומטרי בא לו בקלות, ואין משהו ש"לא כולם יכולים לעשות", כל עוד אים להם מגבלה פיזית. הכל עניין של השקעה ורצון.
קברת פה בנאדם בלי לדעת עליו כלום. אולי יש לו בגרות עם 35 יחידות, ממוצע 110, ופוטנציאל ל750 בפסיכומטרי וסיום מכונות בטכניון בהצטיינות?
אולי לא הלך לו בבית ספר, כי הראש שלו היה בים או שסתם הוא הקשיב לאיזו מורה שאמרה לו 12 שנה "אתה לא מסוגל", והוא בעצם כן?
אסיים בכך שמה שטוב לאחד, לא בהכרח טוב לאחר. זה שלך התאימה אוניברסיטת שקר בלטביה, או בכלל לרדת מהארץ, לא הופך את זה לפתרון הכי טוב, כמו שזה שלי מתאים הטכניון, לא הופך אותו לאיזה מגדלור שצריך לשאוף אליו...
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
לא קברתי את amit, נדמה לי שכבר הבנו שהוא לא מכוון לחו"ל. סביר להניח שהוא גם לא יתקשה ופשוט מתייעץ, ואת התשובות החשובות הוא כבר קיבל. המשך הדיון הוא תיאורטי לחלוטין ומיועד בשלב זה לקוראים אחרים שיתקלו אולי במחשבות דומות בעתיד.
השקעה ורצון זה יפה, אבל נאיבי לחשוב שזה יפתור הכל. אנשים שונים חושבים בצורה שונה, ולבחון את כולם באופן אחיד זה לא בהכרח מתכון לסינון המבריקים ביותר. פגשתי יותר מדי אנשים בחיי שהמערכת לא ידעה להתמודד איתם ולכן השליכה אותם לשוליים. כמה מהם (כמוני) התאוששו יפה על אף נבואות הזעם ששמעו מהמורים בתיכון, אחרים קיבלו את הדין ופשוט השלימו עם כך שלעולם לא יצא מהם כלום. לגבי הפסיכומטרי - זכורה לי נערה אחת שלמדה איתי, גאונה ברמה של בגרות חמש יחידות במתמטיקה בכיתה י' ועוד אי אלו הישגים אקדמיים, שניגשה לפסיכומטרי אחרי קורס מקיף וקיבלה משהו כמו 600. אי אפשר היה להאשים אותה בחוסר רצון או השקעה, אבל בהחלט ניתן היה להסיק מהמקרה כמה מסקנות לגבי מה שווה המבחן המגוחך הזה.
את המשפט עם לטביה אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל לנתח. קודם כל דיברתי על אסטוניה, שלהשוות אותה ללטביה זה בערך כמו להשוות את ישראל לקפריסין (כלומר שום קשר מלבד גיאוגרפי). לא ברור לי גם על איזה בסיס אתה יוצא בהצהרות כמו "אוניברסיטת שקר", במיוחד כשאתה גר במדינה עם מוסדות אקדמיים מפוארים כמו "סמי שמעון" ו"מכללת האקר-יו". אסטוניה הייתה דוגמה אחת שאני מכיר היטב, אבל יש עוד הרבה כאלה במקומות שונים בעולם. לבסוף נזכיר שאני בכלל גר ולומד באנגליה, ושלא ירדתי מישראל אלא היגרתי ממנה.
לסיכום - אכן, כל אחד ומה שמתאים לו. לכן אתה כותב על מי שמתאים לו פסיכומטרי, נמרוד כותב על מי שמתאים לו אוניברסיטה איכותית, ואני כותב על מי שמתאים לו לימודים בחו"ל. לא משכנע, לא מטיף, רק מביא עוד פרספקטיבה.
עמית הוא בן דוד שלי, אז התגובה שלי באה מקצת יותר מהכרות.
לעשות פסיכומטרי לבד בבית ולהוציא ציון טוב להנדסה, אתה מסוגל. קח את ההצעה שקיבלת כאן להכוונה ותתחיל ללמוד.
להיכנס למכללה בלי פסיכומטרי זה כבר פסה לדעתי. ובכל מקרה אם אתה יכול לך לאוניברסיטה. ואתה יכול.
לגבי מה ללמוד, בוא לבירה.
דריש,
דיון תיאורטי, בבקשה (אגב, דיברתי אתמול עם עמית טלפונית. עושה רושם של בחור רציני, והלוואי שהשיחה הועילה לו ותחסוך לו זמן וכסף).
אני האחרון שאתה צריך לשכנע בכך שלפסיכומטרי המון חסרונות. יחד עם זאת, הוא דרך המיון הטובה ביותר בהתחשב במגבלות (כמות מתמיינים, תקציב, זמן, לוגיסטיקה), ואיתו צריך לחיות.
לא, ממש לא נאיבי לחשוב שהשקעה ורצון יפתרו הכל. אין פה מגבלות פיזיות, ולא ביקשתי מבנאדם בגובה 1.55 להטביע לסל תקני. נכון, יש מי מאיתנו שיש לו בסיס טוב יותר, ויש מי מאיתנו שקולט מהר יותר כי ככה המוח שלו פועל, אבל את הפסיכומטרי - כולם יכולים לנצח. שוב, זו שאלה של זמן וכסף. אגב, האתגר הגדול ביותר בבחינה הוא הלחץ, ולא ההבנה. מתערב איתך שכל תלמיד י"ב עם ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית, ששפת האם שלו עברית, יכול לקחת עכשיו את הבחינה האחרונה, לשבת איתה יום יומיים, ולהצליח 100% מהשאלות. תכניס את זה למגבלת זמן של 3 שעות - ופה אתה מתחיל לסבך את העניינים.
לגבי אסטוניה / לטביה, סליחה, טעות שלי, אבל אני יוצא בהצהרות כאלה כי בארץ המוסד הזה לא מוכר, בתחום ההנדסה לפחות, וזה שיש גם כאן מוסדות שקריים לא הופך את המוניטין שלו לטוב יותר.
לתואר ראשון בהנדסה יש בארץ שלושה בתי ספר: טכניון, תל אביב, באר שבע. עם כל המכללות הסליחה. זה לא אותו תואר.
אם אתה לומד בארץ הנדסה, לך לאחד משלושת אלו, בעדיפות עליונה. לא בשבילי, בשבילך.
צריך סיבה מאד מיוחדת לא לעשות את המאמץ וללמוד באחד המוסדות האלו. כסף זה בטח לא סיבה - מכללות עולות יותר, לא פחות.
ללמוד בחו"ל - נחמד מאד. אבל אם אתה מתכוון לגור ולעבוד בישראל, אז לעשות את זה באוניברסיטה ברמה גבוהה לפחות כמו הנ"ל: אוניברסיטה אמריקאית רצינית. עלות כספית X10 לפחות. רוצה באנגליה? Imperial College of London, אם כבר. מי ששולט בשפות אחרות מן הסתם יש לו קשרים ומשפחה במדינות אלו ואחרות ויעשה את הבדיקות שלו.
אני מכיר חברת הייטק שמגייסת עובדים רק ואני מדגיש "רק" אם המועמד הוא מהטכניון, אונ' תל אביב, בן גוריון. אחרי זה מתחילים לראות מה הבן אדם עשה.
זה יכול לעצבן, יכול להיות שזה לא ממש משקף, אבל ככה זה.
באופן אישי אני מעריך אנשים שעבדו ולמדו תוך כדי (לימודי ערב) זה מסלול מאוד תובעני.
כמו כן, אי אפשר לומר ששלושת המוסדות האלה לא מייצרות אנשים שמבחינה תיאורתית טובים , כי דורשים מהם הרבה יותר ממקומות אחרים, המחקרים שם יותר נחשבים וגם הד"ר/פרופ' שם ברמה גבוהה.
כמגייס, אני מסתכל לא רק על המוסד אלא גם על הציון בתואר.
חשוב לציין כי קבלת ציון חיובי במבחני עבודה (פיל"ת ושות׳) הם תנאי סף לקבלה.
מגניב, לא נתקלתי בהרבה מגייסים בפורום.
מתוך סקרנות: נגיד והיה בא אליך מהנדס עם עשר שנות נסיון מעשי - בצבא, בחברה בינלאומית גדולה ובסטארטאפ - אבל כזה שנזכר ללכת לאוניברסיטה רק לפני כמה שנים ולכן התואר הפורמלי שלו טרי לגמרי. איך היית מתייחס אליו? היית מבקש המלצות? גליון ציונים? מריץ גם אותו למכון פילת שיצייר עצים ויספר על הילדות שלו? ובשביל להכניס דברים להקשרם - לאיזה סוג של ארגון אתה מגייס?
אני שואל ברצינות, מתנצל אם זה נשמע קצת סרקסטי.
גם בתור מגייס, ברגע שיש ניסיון משמעותי התואר פחות משמעותי, באותה מידה כמעט. הראיון או שניים המקצועי שיעבור המהנדס הם החשןבים ביותר ו ם משתקללים עם רטיון משאבי אנוש ומבחנים פסיכוטכניים.
כן. עדיין יישלח למבחן פסיכוטכני. התוצאה שלו היא לא סף קבלה. גם למהנדס טרי. המטרה של שני הראיונות האלרונים לעמוד על אופי המועמד בעיקר ופונציאל עתידי.
לצורך העניין מהנדס טוב בעל ניסיון ושלא השלים תואר בכלל גם יתקבל.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
מגניב, לא נתקלתי בהרבה מגייסים בפורום.
מתוך סקרנות: נגיד והיה בא אליך מהנדס עם עשר שנות נסיון מעשי - בצבא, בחברה בינלאומית גדולה ובסטארטאפ - אבל כזה שנזכר ללכת לאוניברסיטה רק לפני כמה שנים ולכן התואר הפורמלי שלו טרי לגמרי. איך היית מתייחס אליו? היית מבקש המלצות? גליון ציונים? מריץ גם אותו למכון פילת שיצייר עצים ויספר על הילדות שלו? ובשביל להכניס דברים להקשרם - לאיזה סוג של ארגון אתה מגייס?
אני שואל ברצינות, מתנצל אם זה נשמע קצת סרקסטי.
ניסיון רלוונטי זה הפרמטר החשוב בשקלול. המוסד והציון הופכים להיות משנים.
המלצות חשובות מאוד, כולל מאנשים שמכירים את המועמד ושהמועמד לא נקב בשמם.
מבחני מיון לעבודה נתפרים לתפקיד ומהווים קריטריון סף. אני יתקשה מאוד להצדיק קליטה (מול משא"נ) של מועמד שקיבל ציון בינוני.
צריך להבין שהדו"ח שמתקבל מדבר בעיקר על הפאן האישיותי מעבר ליכולות השיכליות.
לשאלתך, אני מגייס עובדים כמנהל, לחברה בטחונית גדולה.
לתואר ראשון בהנדסה יש בארץ שלושה בתי ספר: טכניון, תל אביב, באר שבע. עם כל המכללות הסליחה. זה לא אותו תואר.
אם אתה לומד בארץ הנדסה, לך לאחד משלושת אלו, בעדיפות עליונה. לא בשבילי, בשבילך.
צריך סיבה מאד מיוחדת לא לעשות את המאמץ וללמוד באחד המוסדות האלו. כסף זה בטח לא סיבה - מכללות עולות יותר, לא פחות.
ראיתי מהנדס מהטכניון שלא ידע לבדוק אם בורג הוא M3 , אומנם זו בטח לא דוגמא מייצגת, אבל אשכרה מהנדס מכונות מהטכניון.....
ראיתי מבחנים של תל אביב מול מבחנים של אפקה, גם אם יש הבדל ברמה בחלק מהקורסים, זה בהחלט אותו תואר. כל זה לא משנה, השוק מאמין במה שנמרוד כתב, ומי שלומד הנדסה לומד כדי לעבוד, אז בהחלט עדיף ללמוד במקום שהשוק יעריך יותר.
ובעבר למדתי היטב על בשרי כמה השוק מאמין בזה....
לגבי עלויות, באפקה ובאריאל העלויות כמו באוניברסיטה.
Sent from Um Melabes
יש הרבה יותר ממהנדס אחד כזה. חלקם הגדול גם לא יודע להחזיק מפתח פתוח.
ולצערי, עד כמה שזה נשמע לא סקסי, אין למהנדס צורך בזה, כי עבודתו היא לדעת מה זה אמ3, מתי צריך להשתמש בו, ולהעביר זאת לפועל הייצור. אם ידע גם לראות ולפקח - מה טוב, אבל זה לא "בחומר הלימוד".
והמבחנים הם לא מדד ללמידה, ובטח שלא להצלחה. השאלה היא איך אתה מגיע אליהם. אם המבחן הוא הפסגה, ומהנדס מהטכניון, למשל, טיפס אליה ברגל עם התרמיל על הגב, המהנדס מאפקה עשה זאת בג'יפ. מי מהם מכיר טוב יותר את ההר? וממי תצפה ליותר "שרידות" ו"איתנות" בהמשך? שניהם רואים את אותו נוף. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה ההבדל המהותי בין סוגי המוסדטת.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
אם המבחן הוא הפסגה, ומהנדס מהטכניון, למשל, טיפס אליה ברגל עם התרמיל על הגב, המהנדס מאפקה עשה זאת בג'יפ. מי מהם מכיר טוב יותר את ההר? וממי תצפה ליותר "שרידות" ו"איתנות" בהמשך? שניהם רואים את אותו נוף.
הסבר יפה. אנחנו צריכים יותר כאלה בפורום. כל פורום.
בלי להכנס לדיון בכלל ורק לענות על השאלה המקורית.
תשאיל ספרים ממישהו שלקח קורס. תעבור עליהם.
ובעיקר - תעשה מבחנים מהעבר. עוד ועוד מבחנים. זו הדרך הכי טובה.
אם אתה רוצה להשקיע עוד יותר. אז תעשה את המבחנים בזמן של המבחן האמיתי.
אם הפסיכומטרי שלך בשבע וחצי בבוקר. קום בשש, תשתה קפה, ותתחיל לעשות מבחן לדוגמא בשבע וחצי עם הזמנים האמיתיים.
אני בזמנו עשיתי קורס. אבל מה שאני מתאר פה עבד מצויין לחבר טוב שלי - קיבל מעל 790, היום כבר רופא בהתמחות.
הרי לך עצת חינם מ"זקן" שאת הפסיכומוטרי שלו עשה כבר לפני 30 שנה, ומאז גם גידל, גם קיבל וגם הכווין מאות, אם לא אלפי אנשים:
בשלב בו אתה נמצא בחיים, ציון הפסיכומטרי שלך עשוי לקבוע לך את הכיוון בחיים.
גם המוסד בו תלמד עשוי בהחלט לקבוע מה יהיה הכיוום שלך בחיים (ואגב, אין דבר כזה "מהנדס שלא סיים את לימודיו". אם הוא לא סיים - הוא לא מהנדס).
לפני שנים רבות אפשר היה ללמוד לפסיכומטרי לבד, לגשת למבחן ולקבל ציון גבוה.
עם השנים, הפכו קורסי ההכנה למבחן לנורמה, והם מסייעים לאנשים להעלות את ציוניהם בעשרות נקודות, אם לא יותר. אני יודע, כי אני מכיר כאלו שחשבו שהם יכולים לבד.
אני גם מכיר כאלו שכדי להתקבל לרפואה עברו 6 ויותר קורסים ומבחנים, ובכל פעם שיפרו בעוש כמה נקודות עד שהתקבלו לאן שרצו.
יש חשיבות גבוהה מאד למוסד הנלמנד, ותואר מטכניון או אוניברסיטה נחשבת שווה הרבה יותר, יסייע הרבה יותר בקבלה לעבודה, אבל גם ישמש לגאווה (או לא) כמעט עד סוף החיים.
אל תתקמצן ואל תנסה לחסוך זמן.
לך, עשה ברצינות, ואז תלמד במוסד הנחשב ביותר בו תוכל להתקבל.
יש הרבה יותר ממהנדס אחד כזה. חלקם הגדול גם לא יודע להחזיק מפתח פתוח.
ולצערי, עד כמה שזה נשמע לא סקסי, אין למהנדס צורך בזה, כי עבודתו היא לדעת מה זה אמ3, מתי צריך להשתמש בו, ולהעביר זאת לפועל הייצור. אם ידע גם לראות ולפקח - מה טוב, אבל זה לא "בחומר הלימוד".
והמבחנים הם לא מדד ללמידה, ובטח שלא להצלחה. השאלה היא איך אתה מגיע אליהם. אם המבחן הוא הפסגה, ומהנדס מהטכניון, למשל, טיפס אליה ברגל עם התרמיל על הגב, המהנדס מאפקה עשה זאת בג'יפ. מי מהם מכיר טוב יותר את ההר? וממי תצפה ליותר "שרידות" ו"איתנות" בהמשך? שניהם רואים את אותו נוף. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה ההבדל המהותי בין סוגי המוסדטת.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
לגבי מפתח פתוח אני מסכים איתך, מהנדס לא חייב לדעת לעבוד בידיים שלו. לגבי לא להבין מה זה בורג ואיפה למדוד אותו, זה מראה על חוסר הבנה בסיסית ברכיב הכי בסיסי בעולם המכונות. מצידי שלא ידע לאיזה כיוון לסובב, אבל שידע איזה חלק בבורג אמור להיות בקוטר של כמעט 3 מ"מ.
לגבי ההבדלים בדרך למבחן, אני פשוט טוען שיש בזה יותר סטיגמה מאמת, אתה טוען הפוך.הרבה מראיינים חושבים כמוך. שורה תחתונה שנינו מסכימים שעדיף ללמוד באוניברסיטה/ טכניון.
Sent from Um Melabes
לגבי הקשר בין מהנדס ובורג... לא כל מהנדסי המכונות עובדים בתכן מכאני למען האמת, הרוב לא. אלו שכן, מכירים לעומק את התחום שהם מתעסקים בו. על אף השם המטעה הנדסת מכונות זה תחום רחב מאוד המאגד בתוכו ישומים פרקטים של מגוון דסיפלינות כגון פיסיקה, תרמודינמיקה, זרימה, מעבר חום, חוזק חומרים, מכניקה ועוד.
הלימודים הם מאוד כלליים הפרקטיקה מכניסה אותך לעומק בנישה הרלוונטית. ההבדל העיקרי לעניות דעתי בין האוניברסיטאות למכללות בתחום הזה נעוץ בעובדה שלאוניברסיטה יש "יושר״ אקדמי נקרא לזה ששם דגש על הנחת תשתית תאוריית יסודית עם הכנה לעולם המחקר וחינוך של חשיבה עצמאית, המכללות תפשו את הנישה של הכנה לעולם האמיתי עם הכוונה לתעשייה הרלוונטית, יש הטוענים שמשהו הולך לאיבוד בדרך. מצד שני יש הטוענים שהאקדמיה מנותקת מהתעשייה. בכל אופן לדעתי הלימודים באקדמיה פותחים לך יותר דלתות ומרחיבות לך יותר אופקים.
לפותח השרשור. אם הנדסה זה הכיוון, בבן גוריון יש את מסלול שנה א בספיר בדיוק לאנשים במצבך
מה "מצבו", ואיך זה קשור לשנה א' בספיר?
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
מצבו זה חברה שלא מסתדרים/פוחדים מפסיכומטרי אבל מעונינים ללמוד באוניברסיטה.
בן גוריון מציעים להתחיל ללמוד הנדסה שנה ראשונה במכללת ספיר בתנאי קבלה של מכללה. אם בסוף השנה אתה עומד בממוצע הנדרש אתה זכאי להמשיך את התואר בבן גוריון
מי אמר שהוא פוחד או לא מסתדר? כולה רצה לחסוך כמה אלפי שקלים וחודשים...
ולשנה א' הזה המון חסרונות. התנאים שם קשים מאוד, אין זמינות של עזרים כמו באונ' עצמה, ואחוז הממשיכים נמוך יחסית.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
מצבו זה לא פחד מפסיכומטרי, להיפך, מצבו הוא אמונה שהוא יכול לעשות את זה לבד בלי קורס.
לגבי השנה א בספיר, מלכודת קשה....שומר תוארו ירחק.
Sent from Um Melabes
מצבו זה לא פחד מפסיכומטרי, להיפך, מצבו הוא אמונה שהוא יכול לעשות את זה לבד בלי קורס.
לגבי השנה א בספיר, מלכודת קשה....שומר תוארו ירחק.
Sent from Um Melabes
מתקן את הניסוח שלי, לגבי מצבו - חברה שרוצים לחסוך\להימנע מפסיכומטרי.
מבלי לסנגר או לשווק את מסלול ספיר, זו עדיין אחלה אופציה לדעתי גם למי שמעוניין לחסוך (כסף,זמן על מכינות\שיפורי בגרות-גם מתבטא בכסף).
לגבי הסיכויים להמשיך לאוניברסיטה משם...כל אחד והסיכויים שלו, גם מכינה לא מבטיחה קבלה לאוניברסיטה. מה שכן מניסיון אוביקטיבי שלי, חברה שסיימו בהצלחה את שנה א ספיר, נמצאים בנקודת פתיחה טובה יותר לשאר התואר.
אבל ללא ספק זו שנה קשה. (כמו כל שנה א בהנדסה רק עם יותר סיכון על המאזניים)
אגב, אני בכלל לא בטוח שעדיין יש מכללות שמקבלות ללא פסיכומטרי בכלל.
כשאני התקבלתי לאפקה, ציונים גבוהים במכינה הארוכה היו תחליף לפסיכומטרי. (מיון הרבה יותר רלוונטי לעניות דעתי)
(ושוב, בדיעבד הייתי הולך לאוניברסיטה ולו רק בגלל הסטיגמה שפועמת בשוק)
ולשנה א' הזה המון חסרונות. התנאים שם קשים מאוד, אין זמינות של עזרים כמו באונ' עצמה, ואחוז הממשיכים נמוך יחסית.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
נכון ללפני 5 שנים - לא יותר מ-20% מתלמידי השנה הזו נקבעו כ"זכאים" להמשיך לבן-גוריון (35/200). תסיקו לבד.
אז אחרי כמעט 4 חודשים אחרי, כשאת המבחן כבר סיימתי וגם הציונים הגיעו, אני מרשה לעצמי לכתוב כאן סיכומון למען המחפשים שיבואו אחרי.
בסופו של דבר בחרתי בקורס ללמידה עצמית של חברת "פסיכו", לא בדקתי יותר מדי לעומק בעצמי את האופציות האחרות, אך משיחות עם חבר'ה אחרים שלמדו בלמידה עצמית, כמות העזרים והתמיכה שקיבלתי מפסיכו גבוהה בהרבה מהאחרים.
מבחינה כלכלית, אין ספק שלמידה עצמית משתלמת ובגדול. מהשוואה אל מול חברים שלמדו באותו תקופה איתי, רק בקורס רגיל, מדובר על חסכון של מעל 15,000 ש"ח במצטבר. לא רק שהקורס שלי עלה (בממוצע) 4,000 ש"ח פחות משלהם, עקב הגמישות בלמידה העצמית יכולתי לעבוד תוך כדי ולהכניס משכורת במשך החודשיים ההם. נכון שיש שיאמרו שהכסף הוא אינו שיקול אל מול הציון שיכול לקבוע את המשך חייך, אך לדעתי זהו הבדל משמעותי שיש לקחת אותו בחשבון.
מבחינת הלמידה והתכנים עצמם, אני אחלק את זה ע"פ חלוקת הנושאים במבחן עצמו:
חיבור- כנראה החלק הבעייתי ביותר בלמידה עצמית. החיבור הוא החלק היחיד במבחן בו התשובה אינה חד-משמעית, ועקב כך מאוד קשה להבין את רמת החיבור. החברה דרכה למדתי מספקת שירות בעבור מס' שקלים נוספים בעדם הם בודקים 3 חיבורים, ונותנים לך הערות כתובות וציון מספרי. אצלי זה עדיין לא הספיק. הרגשתי שאני חייב לשבת מול מישהו שיסביר לי באריכות וכמו שצריך מה בדיוק הבעיה במה שכתבתי ולא רק יוסיף הערות כתובות על החיבור. לגבי עצמי, ידעתי מניסיון קודם שהרמה שלי בחיבור היא טובה ולכן הספיקו לי הבדיקה שלהם כדי להבין שאני בדרך נכונה, למי שמתקשה בחיבור יהיה קשה להגיע לרמה טובה בלמידה עצמית.
אנגלית/עברית- אני כותב על שניהם ביחד כי לדעתי זה אותו עניין. בשניהם הדגש המשמעותי בלמידה הוא על אוצר מילים. לשאר השאלות יש כל מיני שיטות וטריקים על מנת להפוך אותן לברורות יותר או על מנת לפתור אותן מהר יותר. אני גיליתי על עצמי שהשיטות רק מאטות אותי ושעדיף לעזוב אותן. (כמובן שכל אחד ומה שיותר מתאים לו) בקצה הגעתי למסקנה שאין לי מה להתכונן לעברית בכלל, ההשקעה בזמן הלמידה של אוצר המילים לא שווה לי את זמן הלמידה לכמותי. המקום היחידי (כמעט) בו מופיעות מילים מסובכות הוא בפרק האנלוגיות, ומה הסיכוי שמתוך 15,000 מילים שלמדתי במבחן אני אפול דווקא על זאת שאני זוכר? ד"א אגב גם במבחן עצמו לא היתה מילה מסובכת אחת. עוד המקום כאן לציין שעקב הגעתי מרקע דתי יש סיכוי טוב שההיכרות שלי עם מילים לא ידועות גבוהה יותר משל אנשים אחרים. (גמרא, טקסטים דתיים ישנים אחרים)
לאנגלית התכוננתי ע"י קריאת ספר בלבד ושיפור זמן הקריאה. את אותה מחשבה על אוצר המילים בעברית יישמתי גם באנגלית. הנחתי שאוצר המילים שלי מספיק רחב כדי להבין את רוב מה שכתוב, ועל מילה מסובכת או 2 לא שווה לי לבזבז זמן למידה, ומתוך ההיגיון אני אצליח למצוא את התשובה. בסופו של דבר יכול להיות שאם הייתי לומד מילים לאנגלית הייתי מצליח יותר או מתלבט פחות, אך הסימולציות הראו לי שלא טעיתי ושפרק האנגלית עובר יחסית בקלות.
באופן כללי על פרק העברית והאנגלית המסקנה שלי הייתה שאו שישי לך את זה או שלא. רוב השאלות בפרק העברית הן שאלות היגיון והבנת הנקרא שאין באמת איך להתכונן אליהם. אפשר לתרגל שאלות כדי להיבהל מצורה מסויומת של שאלה כשאתה נתקל בה בפעם הראשונה, אך כל השיטות רק עיקבו ובלבלו אותי. החלטתי לוותר עליהם.
כמותי-פה קבור הפיל. זה החלק היחידי במבחן ש(לדעתי) חייב קורס בשבילו. הזמן דוחק מאוד ובלי השיטות המיוחדות וההבנה המהירה אין לך סיכוי לענות על כל השאלות בזמן. אתה יכול להיות מאוד חכם, אבל עם השיטה הנכונה גם טיפש יצליח לפתור יותר מהר ממך. ופה הבעיה העיקרית. החומר המתמטי לא קשה. בכלל לא קשה. יותר קל מ-3 יח' מתמטיקה. כמות החומר וכמות השיטות היא הקשה. התעפצת מול אחד מהשיעורי וידאו? לא הבנת לגמרי שיטה אחת ושיכנעת את עצמך שכן הבנת? נדפקת. וזה ידפוק אותך אחר כך גם במבחן.
מבחינת הלמידה העצמית עצמה אני לא רואה שום יתרון בקורס רגיל לבין למידה עצמית. אותם שיטות ואותם טריקים מלמדים באותם המקומות (וכולם אומרים שזאת שיטה בלעדית שלהם ורק אצלם יודעים אותה!) והחומר לא מסובך ואין בעיה ללמוד אותו לבד. הבעיה היא הריכוז ויכולת הכלת כל החומר בעצמך לטווח ארוך. וזה משהו שצריך לבדוק אותו עם עצמך לפני ההחלטה אם ללכת על קורס ללמידה עצמית או לא.
כנקודה כללית הייתי ממליץ לחפש חבר או מכר שלומד בקורס רגיל. לי היה אחד כזה, והתייעצויות איתו גם בנושאי הלימוד עצמו (עזרה בתרגילים שלא הצלחתי, או שאלות שעוברות דרכו למדריכים שלו) זה עוזר מאוד. ותשובות מתקבלות ככה יותר מהר ובדרך יותר ברורה. מעבר לנושא הלימודי התמיכה הנפשית היא חשובה, זה שהיה לנו אחד את השני כדי להתבאס איתו על החרא הזה עזר מאוד ברגעים קשים.
בסופו של עניין השקעתי בלמידה כחודשיים על תכנית לימוד של 83 ימים. החלטתי עם עצמי על מה אני מוותר, על מה אני מדלג מה אני חושב שאני חזק בו ומה פחות והצלחתי לבסס לעצמי תכנית לימודים שמצד אחד נתנה לי את המקסימום ומצד שני השאירה אותי בחיים בזמן הזמן ולא קברה אותי תחת עומס גרנדיוזי של לחצים ושיעורי בית. הציון בסופו של דבר הוא מעל היעד שהקצבתי לעצמי, ואני מרוצה ממנו.
כאן המקום להודות ל-עודד(OFF-RoaD) שעזר לי גם בהתלבטות לפני התחלת הקורס וגם בעזרה בשאלות תוך כדי הלמידה. זה לא מובן מאליו ותודה רבה!
הניתוח שעשית פה, לגבי עלות/תועלת של הכנה לכל אחד מחלקי הפסיכומטרי - כבר נותן לך כמה נקודות בעיני. יש לך ראש של מהנדס! מקווה שהציון שקיבלת מאפשר לך להתקבל להיכן שרצית, בהצלחה בהמשך!
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.