Close
  • צפרדע סימן 3

    בראשית ברא ברוך טולדנו את הצפרדע. למי שלא מכיר, סופה סטנדרטית, שהפכה לסופה משופרת, שהפכה לסופה משופרת מאד, לאחר מכן למוגזמת ולבסוף למפלצת אמיתית שיכלה להשתתף בפרסומות של Escape בלי איפור... שיאה של הצפרדע היה השתתפות בTop Truck Challenge של שנת 2002, נציג ישראלי ראשון ויחיד בתחרות הידועה של מגזין FourWheeler (בתמונה משמאל, הצפרדע עוברת את המיני-רוביקון בתחרות). אחר כך באה הצפרדע סימן 2, הידועה בכינוי ה"ראשן", קונספט הפוך ב180 מעלות מהצפרדע המקורית - שלדה וסרנים של סמוראי שימשו ליצירת רכב עבירות חד מושבי זעיר, עם מנוע הונדה מאחורי הנהג. הראשן היה ניסיון בוסרי שבינתיים פורק אבל הוביל ישירות ליצירה הנוכחית - שאנו נכנה הצפרדע סימן - 3. (Photographs: )

    פוזות מגרות לחימום: הצפרדע הצעירה מותחת איברים מחוץ לסדנה של ברוך באזור התעשייה של חולון. הצמיגים הם Super Swamper Bogger מבית Interco, בקוטר 39.5 אינץ', מורכבים על חישוקי פלדה פשוטים ללא בידלוקים. הרכב נראה טוב, הרמוני ובעיקר שונה מכל דבר אחר...

     

     

    סרן קדמי, היגוי ומתלה:  הסרן הקדמי הוא דנה 44 שנלקח מוואנדורה פאת'פיינדר. נאבות 8 ברגים, נעול בדטרויט לוקר, יחס העברה 4.10:1. הדיפרנציאל הפוך על הראש, והוא עכשיו Hi-Pinion - עם יתרון ברור בזויות דריישפט קטנות יותר. קל יותר להגיד מאשר לעשות - בשביל להפוך סרן קדמי, צריך לחתוך את הסרן לשלושה חלקים, להפוך בין הצדדים ולרתך אותם מחדש לחלק המרכזי. העבודה חייבת להיות מדויקת - בהחלט לא מסגרות פשוטה! מכיוון שהרכב משתמש בבלמי דיסק על גלי ההינע, אין צורך בבלמים על הגלגלים - משקל בלתי-מוקפץ מיותר. הבלמים הוסרו ב"אלגנטיות" - הדיסקים פשוט נוסרו... ההיגוי הידראולי מלא, על ידי בוכנה יחידה. מכיוון שהבוכנה מפעילה כוח שונה בדחיפה ובמשיכה, ההיגוי כרגע לא סימטרי -בעיה שברוך מתכנן לפתור על ידי שימוש בבוכנה נוספת (יש לציין שפתרון אחר, מקובל לנושא הוא שימוש בבוכנה שעוברת דרך הצילינדר). המתלה הוא 4 חיבורים (4-Link ) בתצורה שטולדנו מכנה "מגן דוד" - במבט העל ניתן לראות למה. הבולמים מדגם Race-Runner, בוכנות בקוטר 2.5 אינץ', מהלך 18 אינץ' - בולמי מרוץ ארוכים ביותר. הם שימשו בצפרדע המקורית ועברו בירושה לנוכחית, תכלע'ס אין צורך בבולמים כל כך ארוכים. על הבולמים רוכבים קפיצי סליל, מקדימה יש קפיץ אחד של ויטארה וקפיץ אחד של ג'ימני על כל בולם. כל 4 הזרועות מחוברות לתושבות דרך בושינגים מפולאוריטן, עם ברגים מתגרזים.  הציריות הן ציריות דנה 44 מחוזקות תוצרת Superior Gear, מצוידות בצלבים המצוינים והיקרים מאד של CTM. גלי ההינע שבתמונות הטכניות הם גלים חקלאיים עם פרופיל משולש, המתאימים למהירויות נמוכות בלבד, עד כ1000 סל"ד. הם כבר הוחלפו בגלים של משאית מרצדס המתאימים למהירות של עד 2800 סל"ד.

     

     

    סרן ומתלה אחורי: הסרן האחורי הוא GM 14 Bolt "קטן" (קוטר הרינג 9.5 אינץ'), גם הוא הפוך על הראש, כך שהפיניון גבוה. ברוך מדגיש שבהפיכת הסרנים יש צורך לחרוץ חריצים מיוחדים בבית הדיפרנציאל שמאפשרים "זריקת" השמן לעבר הפיניון, במצב המקורי טבול בתוכו. גם כאן בוטלו הבלמים לחלוטין לטובת חסכון במשקל. המתלה עצמו דומה לקדמי, בולמי הזעזועים זהים, קפיצים של ג'ימני ומתחתם קפיצי אייבאך 250. הסרן האחורי ללא דיפרנציאל - Spool מלא. בתמונות אפשר להבחין בגימור הגס יחסית של רוב התושבות ובהעדר חיזוקים - מדובר במצב זמני. ברוך כמו כל ישראלי אמיתי דוחה את עבודות הגימור המשעממות ליום אחר... העיקר שהעסק עובד.

     

     

     

    העריסה המרכזית, תא נהג/מנוע משולב: הרעיון המרכזי של הרכב הזה הוא השלדה, שהיא בעצם קובייה, המכילה בצד אחד את הנהג, ובצד השני מנוע של רכב נוסעים הנעה קדמית רגיל - הונדה אקורד במקרה זה. המנוע יושב כך שהיציאה מהגיר נמצאת במרכז הרכב פחות או יותר, והציריות, שבמקור הצביעו ימינה ושמאלה לגלגלים הקדמיים, מצביעות קדימה ואחורה. הבלמים המקוריים צפים בשני קצוות "תיבת" השלדה, וכל אחד מהם מתחבר לגל הינע ולסרן. מערכת הבלימה היא ללא תגבור. הסיבה היא שכוח הבלימה בגלגלים גדול יותר פי 4.1 (יחס ההעברה הסופי) מאשר בדיסקים עצמם, והתגבור היה הופך את הבלמים לאלימים מדי.  מערכת המתלים הארבע חיבורית דורשת סך הכול 6תושבות בכל צד, 4 ללינקים ו2 לבולמים, וכך נוצר מבנה מוזר אך מאד אלגנטי של מכונית שנמצאת כל כולה בין יחידות מתלים כמעט זהות. היתרון הגלום כאן הוא מרכז כובד נמוך מאד - קשה לחשוב על דרכים להנמיך עוד יותר. שלדת הצינורות בנויה מצינורות פלדה ST37, ללא תפר, בקוטר 42 מ"מ ובעובי דופן 3.6 מ"מ.

    המנוע הוא מנוע 2.0 ליטר של הונדה אקורד 2004, בהספק 155 כ"ס, יחד עם הגיר האוטומטי המקורי, הציריות המקוריות ובלמי הדיסק המקוריים. הגיר הוא גיר חמישה הילוכים מודרני, עם הפעלה ידנית ("טיפטרוניק"). המיקום יוצא הדופן של המנוע מוצלח למדי - הרדיאטור למשל ממוקם למעשה במקומו המקורי ביחס למנוע, מה שמאפשר שימוש בצנרת מקורית פחות או יותר ושמור על מעגל הקירור כפי שתוכנן על ידי היצרן. חיפוי הצד הימני של הרכב עשוי רשת ומאפשר מעבר חופשי של אויר. מכיוון שמדובר ברכב עבירות שיעבוד במהירויות נמוכות עד אפסיות רוב הזמן, אין בעצם משמעות לקירור על ידי רוח הנסיעה. כל מערכות העזר והחשמל בלי יוצא מן הכלל ממוקמות ב"חצי של המנוע", נקי ואלגנטי. מיכל דלק למרוצים בנפח 5 גלון (20 ליטר) מאלומיניום יובא מארה"ב, ואת הדלק מוצצת משאבה חיצונית בוש 909 ופורק לחץ חיצוני שנלקח ממשאבת הדלק הטבולה של ההונדה, והותאם לעבודה עם המשאבה החיצונית. מצבר אופטימה Red-Top אוגר אנרגיה בקדמת תא המנוע.

     

     

     

    על ומתחת לליפט: לפני שהרמנו את הרכב על הליפט, ברוך לוחץ אותו אל הרצפה ומכווץ את המתלים. הפוזה הנמוכה בהחלט מרשימה. אחד היתרונות של קפיצים המולבשים על הבולמים הוא היכולת לכוון בקלות את גובה הרכב באמצעות הברגת מחזיק הקפיץ על גוף הבולם. מתחת לרכב מתגלה הגחון החלק והנקי. רצפת הנהג היא פלטת פלדה בעובי 3 מ"מ, ומתחת למנוע רצפה מתפרקת מאלומיניום 6 מ"מ, המאפשרת גישה חופשית לכל המכלולים לטיפולים והחלפות שדה מהירות. מערכת הפליטה העשויה ביד היא גאוותו הגדולה של ברוך, חבל שהיא נסתרת מעין.

     

    תמונות ראשונות בפעולה: ימים ספורים אחרי מקצה צילומים הטכניים הושלמה הצפרדע, זכתה לחיפויים, צבע  (ומדבקת ג'יפולוג) ויצאה לטיול ראשון!

     

     

    ברוך טולדנו כותב בפורום הבונים של ג'יפולוג תחת השם "הצפרדע", וישמח לקבל תגובות, לענות על שאלות ולשתף בידע שרכש במהלך השנים.

    Untitled Document