שמשון הג'יפ הגיבור, יומן שיפוץ

הכול התחיל בבוקר נאה של סתיו שנת 2003

בהתחלה היה לי ג'יפ נוסע ומטייל, בלי דאגה על הראש.  יום בהיר אחד עלה בי החשק לבנות פגוש אחורי חדש, מסיבי ואיכותי, על בסיס התכנון של אורי טל. אחרי השלמת הפגוש החדש (אפשר לראות כאן את התהליך), ניגשתי לפירוק הפגוש הישן, מאבק עיקש שכלל הרבה אלימות (בואו נאמר שפטיש 5 ק"ג ודיסק "9 לא עמדו בצד).הורדתי את הפגוש וחשכו עיניי, להפתעתי הרבה גיליתי שמצב השלדה היה "בכי רע". כמה רע? תשפטו בעצמכם, בואו נאמר שבתמונה לא רואים הכול ------------------------------------------>

אחרי שיצאתי מהשוק התחלתי לחשוב ולברר מה אפשר לעשות (דיון בנושא ניתן לראות כאן). בהתחלה רציתי ללכת על הפתרון הזול של תיקון פשוט שיחזיק מעמד שנה שנתיים לפחות, ועד אז, אלוהים גדול. אחר כך חשבתי על קניית שילדה חדשה והעברה של כל הג'יפ לשלדה החדשה, והאופציה האחרונה היתה ללכת למומחים בתחום שיפוץ שילדות ולתת להם לבצע תיקון, אומנם יקר, אבל איכותי.

 בנקודה זו למעשה מתחיל "פרויקט הג'יפ של עירא" . מה היה לנו? ג'יפ עם שילדה במצב רע שהחלטתי להחליפה בחדשה, וכל השאר נראה בסדר...  משעשע להיזכר שהפרויקט הוגדר בתחילתו כהחלפת שילדה בלבד עם תאריך יעד של חודש מיום תחילת העבודה ותקציב (זעום) של 1,500 ₪ עבור חלקים שיוחלפו בדרך (כל מיני תושבות, חשבתי). נקודה נוספת שראוי לציין היא שהידע שלי בפירוק והרכבת ג'יפים לא היה קיים כלל, ידעתי שברגע ששמים דלק ואולי בודקים שמן ומים מידיי פעם וזהו, זה נוסע. המרחק העצום בין מה שתוכנן במקור, לבין מה שבוצע בפועל הוא נושא הכתבה הזאת. מקווה שתיהנו!

תוכנית הפעולה (צריך להתחיל עם משהו...)

* הכנת השלדה החדשה – ניקוי יסודי וצביעה מחדש בצבע המרייט (Hammerite)

* הכנות הג'יפ לפירוק – הורדת כל מה שניתן, סימון כל מה שמתנתק.

* העברת הסרנים לשלדה החדשה.

* הורדת המרכב מהשלדה הישנה בעזרת שופל

* העברת רכבת הכוח ( power train - כינוי לחטיבת הכוח הכוללת את המנוע+גיר+טרנספר)  בעזרת אותו השופל לשלדה החדשה שכבר יושבת על הסרנים.

* הלבשת המרכב שמחכה בצד על השלדה "הנוסעת".

סה"כ לא נשמע מסובך. מקום לעבוד יש לי, כלים -  חלק יש ומה שלא אז נקנה... יאללה, נסתדר בתנועה!

היום הראשון - 11 דצמבר 2003

השלדה החדשה והערומה עוברת ניקוי חיצוני בעזרת דיסק "9 עם מברשת, ניקוי פנימי בעזרת לחץ אוויר להעפת הבוץ שהתייבש בתוכה ונצבעת מחדש בשכבה בריאה של המרייט שחור. בכדי לנוח מהעבודה המפרכת של ניקוי השלדה (כן כן נראה אתכם מנסים להרים לבד שלדה מחוזקת, זה באמת שוקל המון), נסעתי לעיר הגדולה ת"א לשופינג וחזרתי עם הרשימה הבאה:

מיאנוביץ':

שתי תושבות מנוע , תושבת גיר גדולה, תושבת גיר קטנה ,סט תושבות מרכב (חיפשתי בכמה חנויות לגומי בסביבה תחליף אבל לא מצאתי) ,הפלסטיקים ששמים בציר הידית של הטרנספר  
מ"קינג בורג":
סט ברגים לתושבות מרכב (30 ברגים גרייד 5 מצופים + אומים ושייבות)
השלמות לארגז הכלים:
ידית מומנט 15-210 Nm
קליבר
מתאם בוקסה 1/2 - 3/8
בוקסה לדרייב 1/2 בגודל 5/8
דיסק מברשת
מברשת ברזל

במקביל לעבודות הכנת השלדה, התבצעו עבודות פירוק של הג'יפ. רדיאטור פורק, מערכת החשמל סומנה (כל כבל סומן לאן הוא מתחבר בעזרת מדבקות) ונותקה מהרכיבים השונים, הצנרת של הדלק והברקסים שרצה לאורך השלדה פורקה, הציר של הקלאץ' (בין המרכב למנוע), תושבות מרכב נותקו (דיי בהצלחה חוץ מהשתיים האחוריות ביותר ששם הפח של המרכב פשוט לא היה קיים. דיון בנושא). מיכל הדלק פורק ובאופן כללי כל מה שאפשר היה לפרק עף. כמו שידוע לכל עולל, לפרק זה החלק הקל (למרות שגם פה מאוד מומלץ להחזיק את "אביזרי השכנוע" בסטנדביי) ועכשיו צריך להתחיל להרכיב את הדברים. הגישה הכללית לקראת ההרכבה הייתה להשתדל לטפל בכל חלק שמורכב חזרה.הכוונה היא לנקות היטב, לצבוע, לוודא תקינות מלאה ובמידת הצורך להחליף. (אבל עדיין בקצה הראש יש תאריך יעד ותקציב דל). הדבר הראשון שהורכב על השלדה היה הצנרת של הברקסים ודלק. לפני תחילת ההרכבה היו לי לבטים האם לבנות את הצנרת כולה מחדש או להשתמש בקיימת. עקב המחיר שרצו עבור צנרת כזו (בערך 100 ₪ לצינור באורך הרצוי עם קצוות מתאימים אך לא מכופף בצורה הרצוייה, אפשר להשיג בחנויות שמתעסקות בציוד הידראולי) החלטתי להשתמש במה שיש. ניתן לראות בתמונות הבאות, על שולחן הניתוחים ומורכבים על השילדה:

אחרי הצנרת העברתי את המפצל של נוזל הבלם, תיבת הגה, וןחיברתי את כל תושבות הקפיצים בכדי שהסרנים גם יוכלו לעבור. הגעתי למשהו שמתחיל לקבל צורה של רכב (או באגי תלוי בעיני המתבונן). בשלב הזה התחילה הסטייה הראשונה מתוכנית העבודה. התוכנית הייתה להמשיך ופשוט להרכיב את הכול חזרה, אבל כשהכול כבר מפורק והגישה נוחה מאוד, החלטתי לרדת לפרטים היותר קטנים. אז החלפתי את מחזירי השמן של היוקים בסרנים, ניקיתי את הסרנים וגם צבעתי אותם.

את מגן מיכל הדלק המפורק לגמרי החלפתי באחד אחר שהיה קצת פחות עקום. עם קצת שכנוע נוכחתי לדעת שברזל זה חומר מאוד מאוד גמיש (בכלל כל נושא הגמישות הינו נושא שהפתיע אותי מאוד, כשהתחלתי את העבודה הייתי בטוח שהיא תהיה שחור או לבן אבל מסתבר שיש המון אפור, וברזל הוא חומר גמיש.) המיכל נכנס לתוכו עם יריעת גומי למניעת שפשוף וחשמל סטטי ביניהם. כל העסק (המיכל והמגן) הורכבו גם כן. בנקודה זו אני מוכרח לציין שהיו הרבה מאוד דברים שביצעתי לפחות פעמיים אם לא הרבה יותר.  מיכל הדלק ירד מהג'יפ והורכב מחדש בהמשך (על כל הצינורות שלו) וזו דוגמא אחת מיניי רבים.

את הכבל של הפרקינג ברקס (בלם חנייה) הרכבתי בעזרת פינים פצילים חדשים.

השלב הבא היה החלפה של היוקים בסרנים לכאלו שמשתמשים בברגי U במקום רצועות מתכת: http://www.jeepolog.com/jp_archive/jplg_stories_Ujoint_fix.htm . לאחר סיום העבודה על הסרנים הרכבתי את גלי ההינע, ומייד פירקתי אותם בכדי להחליף את הצלבים (כמובן שאח"כ החלטתי שאני מחליף גיר ואיתו הוחלפו גלי ההינע באחרים ולכן הצלבים הועברו עוד פעם.)

פחחות וצבע - טייק 1

בנקודה זו עזבתי למספר ימים את הקרטינג שלי (השלדה החדשה)  וחזרתי למה שהייה פעם ג'יפ והיום חסרים לו איזה סרן או שניים. המרכב באזור התושבות האחוריות היה רקוב לגמרי ולכן החלטתי להנדס פתרון זמני שיהיה לאן להתחבר עם התושבות. http://www.jeepolog.com/jp_forum/viewtopic.php?t=2169

בשלבי בדיקת ההתאמה של האבטיפוס, שמח וטוב לב אחרי שניצחתי בעוד קרב (או שלפחות כך חשבתי, מפני שבסופו של דבר החלפתי את המרכב ולתושבות המדהימות שבניתי לא היה שימוש בכלל), ניגשתי למלאכת פירוק המרכב חלק אחרי חלק כפי שניתן לראות בתמונות הבאות:

...למרבה הזוועה גיליתי שהמרכב רקוב בעוד כמה מקומות פרט לתושבות שבהן טיפלתי כבר. התחלתי לחשוב כבר איך אני מתקן גם את. לקיצורו של הסיפור אני רק אציין שכבר קניתי פח מכופף בצורת ח שאמור לכסות את כל הרצפה ולהתחבר לכנפיים ובנוסף קורות חיזוק בצורת אומגה (כמו המקוריות) אבל בסופו של דבר הוחלף כל המרכב, אבל אני לא אקדים את המאוחר.

רכבת ישראל

 "רכבת הכוח" - מנוע+גיר+טרנספר -עברה שטיפה בסולר, מים ושאר ירקות. וכמו שרואים, הקטר הזה רציני:

גשר הגיר יורד ונצבע ומורכב על השלדה ואחריו מועברים המנוע/גיר/טרנספר בעזרתו האדיבה של השכן קובי אל מה שמתחיל להיות הג'יפ שלי:

את המנוע חיברתי בעזרת תושבות חדשות, אך כאשר באתי לחבר את הגיר היו לי המון בעיות עם החיבור שלו, לכן הגשר גיר ירד (שוב) חוזק ושופץ, רותכו תושבות חדשות ולבסוף הוא הורכב בשנית על השלדה ועדיין הוא לא התאים. אבל בשלב הזה זה כבר לא שינה הרבה מפני שהחלטתי להחליף את גיר ה-T4 שהיה לי ל- T176 מג'יפ CJ8 מאוחר יותר.

הבאתי גיר T-176 , גשר גיר מתאים וזוג גלי הינע שפירקתי מג'יפ שעמד כמה שנים ללא שימוש ותכננתי להשתמש בהם כמו שהם. כמובן שלא כך היה. את גלי ההינע ניקיתי, שייפתי, פירקתי צלבים, צבעתי והעברתי את הצלבים החדשים שקודם התקנתי בגלי ההינע של הT4. גשר הגיר נוקה, חוזק קלות (לא כמו השיריון שעשיתי לגשר גיר של הT4) וגם אותו צבעתי כמובן. את הגיר עצמו תכננתי בכלליות לנקות ולהרכיב אבל ברגע שראיתי שהוא לא כל כך מסתובב הבנתי שיהיה קצת יותר מזה ולכן החלטתי לעשות לו שיפוץ מלא. השיפוץ כלל החלפת 2 מסבים, 4 סינכרונים, מחזירי שמן ואטמים. לגבי שיפוץ גיר ניתן לקרוא קצת בשרשור הזה,  וגם בכתבה של ניר לגבי שיפוץ גיר, ולכן נדלג עליו כאן.

פחחות וצבע - טייק 2 - ינואר 2004

... המצב כרגע  הוא שיש לי שילדה, סרנים עם גלגלים, מנוע, גיר וגלי הינע, ולכן נחזור קצת לפחחות. אז כמו שכבר סיפרתי, המרכב שפורק היה רקוב במספר מקומות ולכן התחלתי במלכת התיקון שלו עד שמתישהו נשברתי, הקשבתי להצעתו של עומר ובמקום מה שהיה הבאתי מרכב חדש (אצלי הוא חדש...) של סופה. כמו שניתן לראות בתמונות  המצב שלו היה סביר בהחלט:

התחלתי במלאכת הפחחות והצבע. עיקר הדגש היה על הצבע מפני שחוץ מהעיקום בדופן הפח היה במצב טוב. אני לא אלאה אתכם בפרטים הקטנים של "איך עושים פחחות וצבע לרכב", אבל בואו נסכם את העניין בכך שצריך המון סבלנות. השלבים הם ניקוי יסודי של החלודה במקומות שרואים אותה, לחפור במקומות שיש חשש לחלודה ולנקות אותה גם משם, אח"כ בעזרת שפכטל לרכב לסתום את כל החורים עיקומים קטנים וכו' (חשוב לא להשתולל עם כמות השפכטל כי בסוף הוא יישבר) אח"כ שיוף של הכול למשטח אחד חלק או כמו שהומר סימפסון אומר "Smooth as a baby's behind" וכשהכול חלק ויפה ומוכן לצביעה, צובעים עם שכבת צבע שנקראת "פילר" (שזה למעשה כמו צבע יסוד סמיך שתפקידו למלא את השקעים הקטנים שמשאיר הנייר שיוף - גם העדין ביותר משאיר עקבות) וגם לשמש בסיס לצבע העליון. לסיום צביעה בצבע עליון ושלום על ישראל. היום לאחר ההתנסות שעברתי אני יכול להמליץ בצורה חד משמעית לעשות לבד את כל השלבים עד השלב של הצבע העליון (מכמה סיבות שהעיקרית שבהן היא שניקוי החלודה בידיים שלכם יהיה הטוב ביותר) ואת שלב הצביעה הסופי לתת לצבאי רכב שפשוט יכניס את החלקים לצביעה לתוך התנור (שהוא סביבה נקייה לחלוטין מאבק, עלים, יתושים, ושאר דברים ששקועים לי עד היום במקומות שונים בג'יפ) וייעשה את מלאכת הצביעה (שהיא סוג של אומנות).

נקודה נוספת היא צביעת התחתית של הג'יפ. כמו בהרבה תחומים גם פה יש דעות שונות. בית שמאי טוען שיש צורך לצפות את התחתית בזפת בשביל שתמנע את החלודה ותיתן הגנה מכסימלית לרצפה. יבוא בית הלל ויאמר חס וחלילה לעשות דבר שכזה, שכן כך לא ניתן יהיה להבחין בחלודה קיימת עד אשר יהיה מאוחר מידיי ולחלודה לא יהיה כבר מה לאכול. אני יכול לומר שאני בחרתי בגישת בית הלל וצבעתי את התחתית עם שכבת יסוד אנטירסט אדום ועליו שכבה עבה מאוד של המרייט בצבע טורקיז (למה דווקא טורקיז? א. כשאני אתהפך למסוק חילוץ יהיה קל לאתר אותי, ב. זה מה שהיה לי במחסן), חוץ מקיר האש ופנים הכנפיים, שם צבעתי בהמרייט שחור (יש גבול לגרוזיניות).

הטיפ הכי חשוב שאני יכול לתת לגבי נושא הצבע: השתמשו במסכת הגנה. אני לא עשיתי את זה, וכמו שניתן לראות בתמונה הבאה, סרטן בגיל 30 לא יפתיע אותי - ועבדתי בחצר פתוחה לחלוטין. (מי מזהה את כל ארבעת הצבעים בתמונה???) ------------------------------------------>

תמונות שונות משלבי הפחחות והצבע:

ההרכבה - מלאכת מחשבת - פברואר 2004

אחרי שסיימתי את העבודה על המרכב (וגם החזית ורוב מכסה המנוע) התחלתי לעבוד גם על החלקים הקטנים (חשוב להבהיר שיש לי חלקים של עוד ג'יפ שזרוק לי בחצר). לקחתי את הדוושות משני הג'יפים ובחרתי את הסט הטוב יותר, את שתי מוטות ההגה פירקתי לגורמים והרכבתי אחד טוב, בוסטר בלם נוקה מהחלודה וגם המתאם שלו למרכב, המוט של המצמד ושני המוטות שמותחים את הגריל למרכב נוקו וכל החלקים נצבעו לקראת ההרכבה. כשהכול מוכן, הנחתי את המרכב על התושבות החדשות והתחלתי להרכיב אותן. אח"כ הכנף והגריל הולבשו וישר אחריהן הידיות למיניהן (הילוכים, טרנספר, גז, ברקס, קלאץ') ולוח השעונים החדש שעשוי מאלומיניום התחיל להתמלא בכל הזיווד הנדרש. לבסוף הכנף החסרה, מכסה המנוע וההגה תפסו את מקומם.

חברת חשמל לישראל - פברואר-מרץ 2004

כמובן שהג'יפ יתקשה להניע ללא מערכת חשמל, לכן התחלתי לעבוד על הנושא. השלב הראשון היה לקחת את כל המערכת שפורקה, ובעזרת סכמות החשמל של צ'ילטונס ושל צה"ל (ראה ספריית ג'יפולוג) לנסות להבין איך זה היה בנוי במקור ולאת לאט לשחזר את זה. התפיסה המבצעית הייתה שימוש בבית הפיוזים המקורי ובכל המחברים המקוריים, להימנע מחיבורים מיותרים, חיבורים של כבלים שנחתכו יבוצעו בהלחמה או ע"י מחבר לחיצה כתלות בסוג הכבל, בידוד של חיבורים יהיה ע"י שרוול בידוד מתכווץ (במידת האפשר) והכי חשוב שמירה על סדר. המערכת שוחזרה בהצלחה תוך כדי התאמות שונות שיתאימו לג'יפ שלי, כגון ביטול של מערכת ההצתה מפני שאצלי מותקן מפלג של DELCO-REMY (המאגד את רוב חלקי ההצתה למכלול סגור אחד). כמו כן, הכנתי חיווט לשעון סל"ד עתידי. את כל מערכת החשמל הכנסתי לתוך צינור שרשורי מפלסטיק (בעיקרון לא הצלחתי להשיג צינור ייעודי לחשמל רכב ולכן קניתי צינור של חשמל בניין, חתכתי אותו באמצע ולתוכו הכנסתי את הכבלים) והרכבתי הכול על הג'יפ.

את הפנסים האחוריים שהיו לי (או את מה שנישאר לי ביד אחרי שפירקתי אותם) העפתי לאלף עזאזלים וקניתי מיאנוביץ' זוג חדש (לאט לאט אני ממן להם מחסן חדש).

רגע האמת - 12 מרץ 2004 - הנעה ראשונה וכמעט אחרונה

כשמערכת החשמל מורכבת אפשר כבר לנסות להניע ולקוות לטוב. תקווה שבהתחלה היה רושם שעומדת להתממש לאחר שבניסיון ההתנעה הראשון הג'יפ הניע כמו גדול. אבל בניסיון ההתנעה השני, אסון! פתאום שמן התחיל להשפריץ לכל כיוון ואש אחזה בתא המנוע. אני אשתדל לא להיכנס למורשות קרב בהם אני מחרף את נפשי בכדי לכבות את האש במו ידי (כי אם הייתי מחכה עד שאח שלי ימצא את המטף הכותרת של הכתבה הזאת היתה "איך לפרק, להרכיב ולשרוף ג'יפ בשלושה חודשים"). התקלה הייתה שצינורית השמן שמובילה שמן למד הלחץ (שעשוייה מפלדה שזורה ומחוברת ישירות לבלוק המנוע שמחובר למינוס מהמצבר) התחככה בברז חשמל שניתק את הפלוס וכך יצרה קצר מלא שגרם לשריפה של הצינורית ושל השמן שהיא השפריצה.

אבל כמו שפרדי שר: “Show must go on" . האש כובתה, נקנתה צינורית חדשה, והכל הורכב מחדש והפעם עם הבידודים המתאימים.

השלב הבא - שמשה קדמית. אך בדומה לפנסים האחוריים, גם ממסגרת השמשה המקורית שלי לא נשאר הרבה. לאחר חיפושים רבים אחר מסגרות תחליפיות ומשומשות וניסיון של שיפוץ הקיימת, החלטתי להשקיע עוד קצת וקניתי מסגרת "אמריקאית" (זו המסגרת שמתאימה לCJ8או YJ אבל לא ל-CJ6 ) שעשויה מפיברגלס. את המסגרת צבעתי ולקחתי לזגג שיתאים לה שמשה והחזרתי אותה הביתה להתקנה של המגבים והאביזרים האחרים שמתחברים עליה.

הג'יפ שכבר רואה את האור בקצה המנהרה, חשש שיאבד מתשומת הלב לה הוא זוכה ולכן החליט למשוך את הסוף, ולא לאפשר לי לשלב את הטרנספר. אחרי ניסיונות שכנוע בטוב וניסיונות שכנוע ברע (פטיש 5 שוב פעם) הטרנספר פשוט לא זז ולכן השתמשתי בתרופות של רופאי אלילים שכללו שימוש בסולר במקום בשמן של הטרנספר כשהגלגלים האחוריים באוויר (תסתכלו טוב בתמונה ותראו את הקרשים שמתחת לסרן) למשך 5 דקות ולאחר מכן החלפה לשמן רגיל והפלא ופלא הג'יפ וויתר והטרנספר התחיל לעבור בין המצבים השונים. את ההזדמנות שהג'יפ עומד בשמש ניצלתי בכדי לצבוע את הפגוש האחורי שקיבל גוון אדום אפרפר מכל הצבעות שעברה על המרכב. אח"כ בניתי מתקון לגלגל רזרבי חדש שהוא העתק של המתקון המקורי של CJ7 של אשר -------------------------------------------------------------->

20 למרץ 2004 - טקס ההשקה הרשמי

בנקודה זו האור בקצה המנהרה נראה קרוב מתמיד, ולמעשה הג'יפ (שבשלב זה קיבל את הכינוי שמשון מפני שהוא גיבור) היה מוכן לטכס ההשקה שהתקיים בחצר בייתי בניצוחו של רכס (שגם הביא את השמפניה).

חשבתי שביום שאסיים את הבנייה אני ישר אתיישב לכתוב את סיפורו של שמשון, אך לא כך הדבר ולכן במקום לכתוב עכשיו תודות לכל העולם ואשתו, אני אספר לכם את השינויים שעברו עליו מאז ועד היום:

מאז טכס ההשקה הג'יפ קיבל במתנה מד סל"ד ורדיו (שחובר למגבר) ללוח השעונים. צמיגי ה-ALIANCE שהיו לי (והיו במצב של מוות קליני מתקדם) הוחלפו לאחר כבוד בצמיגי Bridgestone Mud-Dueler במידה 31X10.5R15. גם הסרנים הצרים הוחלפו בחדשים (Dana44 מחוזק יוצא ימ"ח ו-Dana30 קדמי, שניהם רחבים) לאחר שבדרכי לאחד מטיולי הלילה ביער להב כמעט ונשארתי עם 3 גלגלים. זוג המראות שהיו זזות לפי מהירות הנסיעה הוחלפו בזוג חדש, ועל הדרך גם שעון דלק ומדיד דלק חדשים. המנוע שלא זכה לקבל שום טיפול במהלך שיפוץ הג'יפ הוחלף גם כן באחד שעבר אוברול מנוע מלא, ולסיום (תאמת כבר הבנתי ש"לסיום" לעולם לא יקרה, אלא לעת עתה....) לקראת החורף הגיע ברזנט חדש דנדש. הנה כמה תמונות עדכניות מאוקטובר 2004:

סיכום עלויות - נא לשבת ולהחזיק משהו יותר יציב מהעכבר שלכם

שלדה תקינה 1,200
מרכב סופה במצב טוב 2,500
שמשה+מסגרת פיברגלאס 1,300
תושבות מנוע,גיר,בודי 750
צבעים ושפכטל 700
בולמי זעזועים, מראות, מצוף דלק, פנסים אחוריים וכו' 1,500
חלקים לשיפוץ הגיר 700
ברגים, אומים, שיבות, לוקטייט 600
שונות ונשכחות 2,500
צמיגים חדשים 2,400
סרנים רחבים (שילמתי רק על אחורי, קידמי קיבלתי ושיפצתי קצת) 2,000
מנוע 7,000
ברזנט - המון (זו ההגדרה הכי מדוייקת שמצאתי)

ושלב התודות  ששום כתבה מכובדת לא יכולה בלעדיו ועל אחת כמה וכמה עבודה ארוכה שכזו שנתמכה ע"י אנשים רבים. תודה לאבא שוויתר על החניה שלו למשך 4 חודשים, לאימא שסבלה רעש בחלון עד השעות הקטנות מאוד של הלילה, לאשר שליווה לאורך כל התהליך ועזר בנקודות רבות, לנמרוד וחנן שבלי האתר שלהם כל ה"פרויקט" הזה לא היה מתחיל. לערן, אלי, רכס, אודי ושאר האנשים שתרמו מזמנם מרצם ורצונם ותמכו בפרויקט.

                             שלכם, עירא