Close
  • מדריך ג'יפולוג למכשירי קשר

    כל מה שרצית לדעת על מכשירי הקשר הנמצאים בשימוש על ידי הג'יפאים. תדרים, אנטנות, מכשירים קבועים וידניים... מה חדש? פורום GPS ניווט וקשר

     

    גלים, אנטנות ומכשירי קשר הם נושאים נרחבים, שנכתבו עליהם הרבה מאוד ספרים, ולא ניתן לתמצת אותם למאמר יחיד. על מנת לתת הסברים פשוטים והגיוניים, לא העמקנו בכל אחד מהתחומים, ולעיתים אף הרשינו לעצמנו "לעגל פינות"  ע"מ לפשט הסברים.  ברור לנו שניתן להרחיב יותר והרבה יותר, אולם אז היינו מחטיאים את המטרה. כל הערה, הארה, תגובה ושאלה תתקבל בברכה . . . .

    הגדרות כלליות

    תקשורת – העברה מוצלחת של מידע מאדם אחד אל אדם שני.

    מערכת תקשורת – אוסף של מרכיבים, טכניקה, וצורה המספקים דרך לייצר תקשורת בין שני אנשים.

    גלים, תדרים ואפנון – מה זה, למה צריך את זה וכמה מסקנות

    מה זה גל? זו הפרעה אלקטרומגנטית שמתפשטת במרחב בלה-בלה-בלה. לצורך העניין זה לא משנה, גל הוא "משהו" שיש לו מאפיינים כמותיים שהחשובים (לעניינו) הם התדר, העוצמה והאפנון.

    תדר – מגדיר כמה תנודות בשנייה עושה הגל . יחידת המדידה נקראת הרץ (Hz), כאשר תדר של הרץ אחד משמעותו גל שמשלים תנודה אחת בשניה. יחידה שימושית יותר לעניננו היא המגהרץ. תדר של אחד מגהרץ (MHz) משמעותו שהגל משלים מליון תנודות בשניה.

    עוצמה – או "אמפליטודה" בלעז.  הספק חשמלי (בוואט, Watt) שמאפיין את הגל. "האנרגיה של הגל".

     הגל האלקטרומגנטי הוא תופעה תלת מימדית אבל מקובל לצייר אותו במימד אחד, כך:

    גלי קול הם תנודות פיזיות של האויר (לא גלים אלקטרו מגנטיים)בתדרים של 20 עד 20,000 הרץ. אם נרצה לשדר גל אלקטרומגטי בתדר כזה, ניתקל בשתי בעיות:          נצטרך אנטנה מאוד ארוכה (למה ? הסבר בהמשך) וכל השידורים יהיו על אותו תדר ותמיד נפריע אחד לשני.  

    לכן מרכיבים את גלי הקול על "גל נושא" ,גל בתדר גבוה בהרבה מגלי קול. הרכבה זו של גל על גל נקראת אפנון (Modulation). בשידור – נייצר גל נושא בתדר גבוה בהרבה מגלי הקול ונרכיב (נאפנן) על הגל נושא את גלי הקול, ואת הגל המאופנן נשדר. בקליטה – נקלוט גל (מאופנן) בתדר גבוה, נחלץ מהגל את גלי הקול ואותם נשמיע. 

    סוגי אפנון עיקריים

    אפנון עוצמה (AM – Amplitude Modulation) – נייצר גל נושא בתדר גבוה, ובעוצמה כלשהי. ע"מ לאפנן לתוכו את גלי הקול, נשנה את העוצמה של הגל הנושא בהתאם לצורת גלי הקול. כלומר המידע, או המילים שלנו, מוצפנים בשינויים קטנים בעצמה של הגל. אבל העוצמה היא מאפיין רגיש מאד להשפעות הסביבה - "רעשים".

    אפנון תדר (FM – Frequency Modulation) – נייצר גל נושא בתדר גבוה. ע"מ לאפנן לתוכו את גלי הקול, נשנה את התדר של הגל הנושא בהתאם לצורת גלי הקול. המידע מוצפן בשינויים קטנים בתדר. היתרון הוא שהתדר לא מושפע מרעשים. כל עוד יש מספיק עצמה בשביל לפענח, נקבל את כל המידע ששידרנו -  דיבור נקי. כולנו מכירים את ההבדל באיכות שידורי רדיו AM וFM - זה בדיוק זה.

    לשידור בשיטת AM יתרון בכך שכששניים משדרים ביחד, נקלוט את שניהם. אבל הוא מושפע מאד מרעשים סביבה, טווח הקליטה קטן והאיכות גרועה. שידור בשיטת FM חסין לרעשי סביבה, ולכן טווח השידור ואיכות הקליטה בשיטה זו גדולים הרבה יותר.

    ע"מ ששני מכשירי קשר יוכלו ליצור תקשורת, צריכים להתקיים כמה תנאים בסיסיים:

    1) המכשיר הקולט צריך לקלוט גל מהמכשיר המשדר.

    2)המכשיר הקולט צריך להיות מסוגל לפענח את הגל, ולהמירו לדיבור.

    מהדרישות הנ"ל נקבל ש:

    1)     שני המכשירים, המשדר והקולט, צריכים לעבוד על אותו תדר (של גל נושא) ובאותו אפנון (אחרת הקולט לא יוכל לפענח את הגל).

    2)     הטווח נקבע ע"י עוצמת הגל המשודר , הטווח, ותנאי השטח בין שני המכשירים (הסבר בהמשך)

    מכשיר קשר – מבנה כללי

    מכשירי קשר הם מסוג של דו-מגמי למחצה (Half-Duplex). כלומר, ניתן ליצור תקשורת בשני הכיוונים (לקלוט או לשדר), אך לא שניהם בו זמנית. במכשיר הקשר יש שני מסלולים – מסלול קליטה ומסלול שידור.

    מסלול קליטה – האנטנה קולטת את האותות החשמליים באוויר, מעבירה אותם למכשיר, המכשיר מגביר את האותות, מפענח את האפנון, מגביר את גלי הקול המפוענחים, ומעביר לרמקול.

    מסלול שידור – המיקרופון מעביר את גלי הקול למאפנן. גלי הקול מאופננים על גל נושא, מוגברים ומשודרים דרך האנטנה.

    רוב זמן פעולת המכשיר הוא במצב האזנה. הוא מחכה לקלוט גל נושא בתדר בו הוא מכוון. במצב זה צריכת החשמל של המכשיר היא מינימלית. ברגע שהמכשיר מזהה אות בתדר המתאים, הוא נכנס למצב קליטה, קולט את האות, מפענח את האפנון ומעביר את אותות הדיבור למיקרופון. ע"מ למנוע מצב של קליטת גלים חסרי משמעות ובעוצמה נמוכה מידי (הפרעות), ברוב מכשירי הקשר ישנו כפתור שנקרא Squelch , אשר קובע את העוצמה המינימלית של גל נקלט שתעביר את המכשיר ממצב האזנה למצב קליטה (בעגה מקצועית, המעבר בין האזנה לקליטה נקרא פריצה). המטרה היא למנוע פריצה בעקבות גלים בעוצמה נמוכה מדי שלא נוכל לפענח. לחיצה על כפתור ה PTT ( הכפתור של המיקרופון, Push to talk)  תעביר את המכשיר למצב שידור. גלי הקול שלנו יתורגמו לאותות חשמליים, יאופננו, יוגברו וישודרו. 

    אנטנות 

    מרכיב מאוד חשוב בהתקנה נכונה של מכשיר קשר. קיימות כמה סוגי אנטנות, אולם היחידה שמעניינת אותנו היא אנטנת שוט (או אנטנת רבע-גל או מוט או wire או . . .). בעיקרון, זהו מוט חשמלי ישר. לאורך המדויק של האנטנה (בהתאם לתדר) יש חשיבות מכרעת, היות והיא זו שמעבירה את כל ההספק המשודר ע"י המכשיר אל התווך (האוויר). במידה ואורך האנטנה לא מתאים, רק חלק מההספק ישודר, ולכן טווח השידור שלנו יקטן, וכל ההספק שלא שודר, חוזר לכיוון המכשיר ועלול ליצור בעיות, החל משיבוש פעולת המכשיר ועד לשריפת חלק מהמעגלים שבו. במקרה הגרוע, אורך האנטנה (כמו במקרה שאין אנטנה), כל ההספק יהיה הספק חוזר (ושוב, זה עלול לשרוף את המכשיר). במקרה של אנטנת שוט, האורך האידיאלי הוא אנטנה באורך של רבע אורך גל (נושא). חישוב: אורך גל = מהירות האור חלקי התדר. מהירות האור = 300,000,000 מטר בשנייה והתדר בהרץ. לדוגמא, אנטנה של מכשיר CB שפועל בתדר 27 MHz צריכה להיות באורך של 2.77 מטר. לעיתים קרובות  האורך המלא לא פרקטי, ולכן, ע"מ לחסוך באורך אנטנה, משתמשים במתאמים. למעשה זהו סליל (ועוד כמה רכיבים). לסליל יש אורך פיזי מאוד קצר, אולם אורך חשמלי ארוך (האורך של המוליך המלופף). יצרנו אנטנה חשמלית ארוכה, אבל בעלת אורך פיזי קטן. החיסרון של אנטנה כזו הוא פיזור נמוך של האות המשודר, לעומת אנטנה גבוהה. לרוב, ההפרש הוא זניח.

    ע"מ לוודא את תאימות מכשיר הקשר לאנטנה, קיים מכשיר הנקרא מד יג"ע (יחס גלים עומדים), המודד את היחס בין ההספק המשודר ע"י המכשיר, להספק המשודר דרך האנטנה. מד יג"ע מתחבר בין מכשיר הקשר לאנטנה. בזמן שידור (לחיצה על ה-PTT), המכשיר מראה את היחס, כאשר יחס של אחד (1) הוא הטוב ביותר, שאומר, כל ההספק שהמכשיר מוציא, משודר גם דרך האנטנה אל התווך (אוויר). כדי להתאים את האנטנה לתדר בדיוק, לרוב האנטנות יש דרך לקצר או להאריך אותן בכמה ס"מ (זה אמור להספיק).

    עוצמות שידור וטווחי קליטה

    אחת השאלות הנפוצות על מכשיר קשר מסויים היא מה הטווח שלו. אבל, אין דבר כזה. למכשיר קשר אין טווח קבוע. שני מכשירים יכולים לתקשר כל עוד הקולט מקבל אות מספיק חזק מהמשדר. עוצמת שידור מכשיר קשר נמדדת בוואט, שזוהי מידת הספק חשמלית. ככל שההספק המשודר לתווך גבוה יותר (הכוונה להספק המוצע החוצה, כלומר תלוי בעוצמת המכשיר ובעיקר בתאימות האנטנה למכשיר ולתדר), לגל יש "כוח גדול יותר להתגבר" על האוויר, ולכן האות יתפשט למרחק רב יותר, ויוכל לגבור על יותר מכשולים בדרך (הרים, ואדיות, בניינים ועוד). ככל שהגל מתפשט למרחק רב יותר, המקלט יוכל להיות במרחק רב יותר מהמשדר, ועדיין לקבל גל בעוצמה חזקה מספיק כדי לפענח אותו = מכשיר קשר עם טווח גדול יותר.

    ככל שהמשדר חזק יותר, וככל שהאנטנה שלו מתואמת טוב יותר, וככל שהמקלט רגיש יותר, הטווח ביניהם יכול לגדול. אולם, אסור לשכוח שהטווח הזה תלוי באופן לא רק בהספק, אלא גם באופי השטח בין המשדר למקלט. מצב נפוץ הוא ששני מכשירים קולטים ממרחק של קילומטר בלבד בעיר (המון בניינים מפריעים), עשרה קילומטר על כביש הסרגל (שטח מישורי ופתוח), וכמה קילומטרים בלבד בנגב (קצת הרים, קצת מישור פתוח).

    מכשירי קשר נפוצים

    מכשיר קשר מסוג CB – Citizens Band

    CB הוא תחום תדרים בסביבות ה-27 Mhz, אשר מותר לשימוש פרטי ללא צורך ברישיון בכמה מדינות (לדוגמא ארה"ב), כל עוד עוצמת השידור אינה עולה על 4 וואט. בתחום הזה מוגדרים 40 תדרים קבועים, אשר כל מכשיר קשר לתחום ה-CB מכיל את כל 40 התדרים. תדר 9 מהווה תדר חירום.

    הספק המכשירים מוגבל כאמור  ל4 וואט, רוב המכשירים אכן משדרים 4 וואט. המכשירים משתמשים באפנון מסוג AM, ותחום התדרים  הוא  . 26.965 Mhz – 27.405 Mhzחברות רבות מאד מיצרות מכשירי CB, חלק מהשמות הנפוצים הם רדיו-שק, יונידן, קוברה.רוב החברות מיצרות גם מכשירי CB ניידים, בעוצמה של 0.5 או 2 וואט.

    טבלת תדרי CB

    מכשירי קשר מסוג FRS – family Radio System :

    FRS הוא תחום תדרים חדש, באיזור ה-460 Mhz, שהותר לשימוש פרטי ללא רשיון. בתחום זה ישנם 14 תדרים קבועים המותרים לשימוש. ישנם הבדלים בין התדרים בתחום האמריקאי ובתחום האירופאי (כלומר מכשיר אירופאי לא יתקשר על מכשיר אמריקאי). בנוסף, על כל תדר מוגדרים 38 תתי-תדר (ע"י קידוד התקשורת), כך שכמה קבוצות יכולות להשתמש באותו תדר, בלי לשמוע אחת את השנייה (עדיין שידור בקבוצה אחת, ימנע שידור בקבוצה שנייה).בתחום זה קיימים בשוק מכשירים ניידים. ההספק הוא עד 2 וואט, רוב המכשירים משדרים בעוצמה של 0.5 מעטים ב-2 וואט. האפנון הוא מסוג FM.           

     

    טבלת תדרי FRS

    מכשירי קשר מוטורולה מקסטרק – Maxtrac

    אלו הם מכשירים המיוצרים ע"י מוטורולה. קיימים כמה סוגים, ובכמה תחומי תדרים. אלו הם מכשירים ישנים, יקרים יחסית (למכשירים ישנים ומשומשים) ששימשו (ועדיין משמשים) נהגי מוניות, משאיות וארגונים שהיו צריכים קשר בין רכבים לחברה. כיום רובם עוברים לפלאפונים / מירס, ונפטרים מהמכשירים הללו. למכשירים יש 16 / 32 תדרים שונים, שניתנים לצריבה מחדש (מחייב צריבה ע"י מכשיר מיוחד). אין תדרים קבועים כמו ב-CB. תחומי התדרים הנפוצים הם תחום ה-800 Mhz, ותחום ה-400 Mhz. מכשירי ה-800 לא יכולים לתקשר עם מכשירי ה-400. למכשירים אלו הספקים של 25 וואט או 40 וואט, מה שגורר טווחי שידור גדולים מאד!  ע"מ שמכשירים מאותו תחום יוכלו לתקשר, הם חייבים להיות צרובים לאותו תדר, למרות שבמכשיר אחד זה יכול להיות ערוץ 2, בשני ערוץ 13, ובשלישי ערוץ 24. יתרון גדול למכשירי ה-400 Mhz הוא שניתן לצרוב אותם לתדרי ה-FRS ולתקשר בין מכשיר מקסטרק למכשיר FRS . קיימים גם מכשירי מוטורולה ניידים לתחום ה-400 Mhz, בהספק של עד 4 וואט.

    יתרונות וחסרונות של שלושת הסוגים:

    מכשירי CB: מחירם זול (כ50$ בארה"ב), תאימות בין כל מכשירי הCB בעולם, 40 ערוצים. אבל איכות הקליטה בהם גרועה, הטווח מוגבל, אין מצב סריקה, הם מחייבים כוונון מדויק של האנטנה.

    מכשירי FRS נהנים מאיכות קליטה טובה בזכות שיטת הFM, הם זמינים, קלים לנשיאה והעברה, מתאימים לשימוש ידני גם בטיולים רגליים, האנטנה מובנית בתוכם. אך עוצמת השידור שלהם וכתוצאה מכך הטווח, מוגבלים, והם זוללים סוללות.

    מכשיר המקסטראק בתדר 400 מה"צ נהנה מעוצמת שידור גבוהה מאד, טווח מצוין, איכות קליטה מצויינת, התאמה לכל תדרי הFRS - ארופאיים ואמריקאים, ומצב סריקה. החיסרון היחיד הוא עובדת היותם מכשירים קבועים ברכב, והצורך בהתקנה מורכבת יחסית.

    שאלות נפוצות

    ש. איזה משלושת סוגי המכשירים עדיף לקנות?

    ת: הפרמטר החשוב ביותר הוא מה יש לחבר'ה שאיתם אתם מטיילים. אין טעם להבריח CB משוכלל, אם לשאר יש מכשירי FRS, ולהיפך. אם אתם חבורה שרוצה להצטייד במכשירים, תעשו את השיקול אם אתם יכולים לוותר על קנייה בארץ, ואז CB הוא אופציה, או שאין לכם איך לקנות כמות בחו"ל, ואז נותרה רק אופציה

    ש: איזו אנטנה להתקין, ואיפה ?

    ת: הדבר החשוב ביותר באנטנה היא להשתמש באנטנה שמתאימה למכשיר והתדר בו אנו עובדים (למדוד יחס הספקים עם מד יג"ע ולכוון את האנטנה). מעבר לזה, ככל שהאנטנה ארוכה יותר ומותקנת גבוה יותר, נקבל פיזור הספק טוב יותר = טווח שידור גדול יותר. המיקום הטוב ביותר להתקין אנטנה הוא על גג מתכת של רכב סגור. יש אנשים שמתקינים את האנטנה על מכסה המנוע, או הגלגל ספייר, וברכבים סגורים, הרכב מהווה הפרעה לגל ולמעשה אנחנו חוסמים את עצמנו. רכב סגור מתכת חוסם יותר (בגלל ההולכה החשמלית שלו) מאשר רכב פתוח או רכב סגור עם פיברגלס.

    ש: אנטנה קבועה או מגנטית ?

    ת: אנטנה מגנטית מאפשרת לנתק אותה ולהכניס אותה לרכב, כך שלא תפריע או תינזק במהלך נסיעות רגילות, ומאפשרת להעביר את המכשיר קשר בקלות מרכב לרכב (אם יש לו חיבור מתח דרך שקע מצית). כל אנטנה פוגשת במהלך חייה עצמים מפריעים (ענפים, סלעים בולטים, גגות של חניון). במצב כזה אנטנה קבועה תתכופף ברוב המקרים, אולם היא עלולה להישבר (בייחוד באיור התושבת), בעוד שאנטנה מגנטית תיתלש בצורה תכופה יותר ממפגשים כאלו, ואם לא שמים לב היא עלולה ליפול ולהינזק. קרו לנו גם מקרים שבהם אנטנה מגנטית עפה תוך כדי נסיעה (כנראה מהרוח, או שזבוב התאבד עליה). יש גם רכבים עם גג פיברגלס או אלומיניום, שאליהם לא ניתן לחבר אנטנה מגנטית ללא הכנה מראש של תושבת מפלדה. מבחינה חשמלית, אין הבדל בין אנטנה קבועה או מגנטית.

    ש: מה עדיף, מכשיר נייד או נייח ?

    ת: מבחינת ביצועים, עדיף מכשיר נייח מורכב ברכב. אבל, אתם מחליפים רכב כל טיול ? האוטו הוא של אבא של החברה, ואתם לא יכולים לקדוח חורים בדש-בורד ? אז נייד הוא הפתרון. תזכרו שלחלק מהניידים (בעיקר FRS  לעומת CB) יש הספק שידור קטן יותר, הוא זולל בטריות (אם הוא לא מחובר למצבר הרכב). בנוסף לניידים יש אנטנה קצרה יותר, והוא נמצא בתוך הרכב, מה שישפיע על איכות השידור והקליטה שלו. אם מחברים לנייד אנטנה ומתח חיצוניים, מתגברים על החסרונות שלו, אולם השימוש בו הופך קצת מסורבל, היות ויש לו שני חוטים מחוברים. היתרון הגדול של הידני הוא בשמו – הוא נייד. ניתן בקלות להעביר אותו מרכב לרכב, וניתן במהלך הטיול לצאת איתו מהרכב.

    ש: מה אומרים חוקי מדינת ישראל לגבי מכשירי קשר ?

    ת: מבחינה חוקית, שימוש במכשיר קשר חייב ברישיון, והרישיון מגדיר את התדרים המותרים (וזה בדר"כ מעט תדרים), ועולה כסף (כולל אגרה שנתית). מכשירי FRS הנקנים בארץ (תדרים אירופאים) חוקיים לשימוש,  ללא צורך ברישיון. מכשירי CB לא חוקיים בארץ, היות ותחום התדרים הנ"ל תפוס (למרות שברוב העולם הוא משמש ל-CB), ולא ניתן לקבל עליהם רישיון. לכן לא ניתן לקנות אותם בארץ, או להעביר אותם דרך המכס בצורה חוקית. למכשירי מקסטרק ניתן לקבל רישיון, אבל לתדרים שיוגדרו ע"י משרד התקשורת (ולאו דווקא תדרי ה-FRS), והדבר מחייב אגרת שימוש שנתית קבועה. בפועל, למעט המכס, לא שמענו על מקרה בו מכשיר קשר הוחרם, או מישהו קיבל קנס, אז לשיקולכם.  במהלך נסיעה, מותר לדבר במכשיר קשר, וזה לא נחשב עבירה כמו דיבור בסלולרי ללא דיבורית (לפחות עד שהמשטרה תפתור את העניין שהשוטרים שלה עושים אותו דבר).

    ש: איך מתקינים מכשיר הקשר ?

    ת: ההתקנה היא פשוטה. את המכשיר תמקמו במקום שנוח לכם, ומאפשר לנהג (ורצוי גם לנוסע לידו) להגיע ולדבר במע"ד בנוחות. מיקום אופיני הוא מתחת לדשבורד בצד הנוסע. הזנת מתח למכשירי CB או FRS  בעלי ההספק הקטן ניתן לחבר דרך המצית. מכשירי מקסטרק, בגלל ההספק הגבוה שלהם, רצוי לחבר למצבר או למקור מתח חזק יותר משקע מצית (זה עלול לשרוף את שקע המצית), כמובן דרך פיוז. אם האנטנה מגנטית, רצוי להדביק אותה על הגג. אם לרכב יש גג פיברגלס או גג אלומיניום, ניתן להצמיד לוחית מתכת אל הגג, באופן קבוע (ע"י ברגים או ניטים, עם גומי בין הלוחית לגג), ואליה להצמיד את האנטנה. אנטנה קבועה כדאי להתקין על הגג. יש להתחשב בשימוש הקבוע ברכב. אם במהלך השבוע הרכב נכנס לחניון מקורה, תתקינו את האנטנה ככה שלא תפריע ותבלוט מעבר לתקרת החניון (או קצת מעל, היא יכולה להתכופף מעט, אבל לא יותר מידי).

    תגובות 10 תגובות
    1. zivo's Avatar
      zivo -
      מעלה את הכתבה מהאוב...

      1- לחלק מהמכשירים החדשים (BAOFENG, PUXING...) יש גם תמיכה בתחום של 136-174MHZ VHF. ברוב המכשירים האלו, עוצמת השידור ב VHF גבוהה מהעוצמה של השידור ב UHF.
      (5W לעומת 4W ו 8W לעומת 6-7W).
      עד כמה שאני זוכר, עבור שימושים כמו טיולי ג'יפים, שהבעיה העיקרית היא שמישהו נמצא נמוך בתוך הוואדי, או מאחורי איזה גבעה, ככל שהתדר נמוך יותר, ההתפשטות של הגלים טובה יותר.
      בקיצור - חוץ מהסיבה ההיסטורית שחלק מהמקסטרקים לא תומכים, למה אנחנו לא משתמשים בתחומי ה VHF?

      2- במכשירים החדשים (הנ"ל) , יש אפשרות לרוחב פס צר או רחב ( Windeband Narowband) , ואפשרות לשנות את "הפסיעה" (50K-2.5K).
      יש פה מישהו , שיכול להסביר על היכולות האלו ומה ברירת המחדל של המסטרקים (ע"מ להיות תואם איתם)?
    1. מוני אורבך's Avatar
      מוני אורבך -
      אכן בתדר נמוך יותר לאות יהיה קל יותר "לעקוף" גבעות.
      הסיבה שלא משתמשים בתדרים הללו היא שרוב האנשים לא יודעים איך לצרוב את המכשרים שלהם לתדרים הללו.
      כמו כן שלהרבה הגיפאים יש מקסטרק שלא יכול לשנות תדרים. ומה שעובד לא נוגעים זה ברור (-:
      לגבי הפסיעה, במקסטרק אין בכלל תתי תדרים. הסיבה היא שהם מכשרים ישנים מאוד ואז לא עבדו בתתי תדרים.
      פסיעה יותר צרה אומר יותר תתי תדרים. פעם היה קשה לעבוד עם פסיעות צרות ולכן עבדו בפסיעות יותר רחבות.
      היום עם הטכנולוגיות החדשות אין בעיה לעבוד כך, כל באופנג פשוט יכול לעשות זאת.
      יתרונות, הרבה תתי תדרים מה שאומר שקבוצות לא מפריעות אחת לשניה.
      הבעיה שהרבה משתמשים במקסטרק או לא יודעים איך להשתמש בטכנולוגיה הזו.
      גיפאים הם עם מאוד שמרני מה לעשות.
    1. zivo's Avatar
      zivo -
      את התיאוריה אני מבין, את הפרקטיקה, פחות.
      איזה ערך צריך לשים בפסיעות (של באופנג) ע"מ שיוכל גם לדבר עם מסטרק?
      ומה אני צריך לשים ברוחב פס?
    1. erezgur's Avatar
      erezgur -
      ראה במאמר את התדרים השונים, עבור הערוצים האמריקאים וגם האירופאים וחשב את ההפרש בין 2 תדרים סמוכים בכל אחת מהקבוצות, למיטב זכרוני תגלה שנדרשת קפיצה של 2.5K כדי להגדיר את כל התדרים שם.

      לגבי רחב/צר - במכשירים המודרניים להבנתי רצוי להגדיר "צר", כך אתה גורם פחות רעש בעת השידור למי שמכוון לתדרים סמוכים ולהפך - אתה מושפע פחות מרעשים של מכשירים פחות מדוייקים המשדרים בתדרים סמוכים.

      אולי מישהו מחובבי הקשר יוכל לתקן אם שגיתי, למיטב זכרוני כך הגדרתי אצלי.
    1. Pageup's Avatar
      Pageup -
      בנוסף לזה שאתה לא מפריע לתדרים שכנים (כי יש מרווח גדול בין התדרים)
      ההתפשטות באוויר טובה יותר לערוצים צרים ובכך אתה משפר עוד יותר את הביצועים
      (בנוסף לזה שהתדר נמוך יותר ונותן ביצועים טובים: גם בעקיפת מכשולים וגם בהתפשטות
      באוויר).
    1. zivo's Avatar
      zivo -
      בין שני מכשירים חדשים שתומכים בפס צר \ רחב , ברור לי למה צריך לעבוד צר.
      השאלה שלי התכוונה בעיקר לתאימות מול מכשירי מסטרק (ומכשירים ישנים אחרים).
    1. ruby572's Avatar
      ruby572 -
      פסיעה = רוחב ערוץ הדיבור.
      מכיוון שתדר הוא משאב יקר, ניסו לצמצם את הערץ שמשדר על התדר, כך שיוכלו להכנס כמה שיותר ערוצים ברוחב פס נתון.

      בפועל במכשירי מוטורולה רוחב הערוץ היה 25khz.
      בסוף שנות ה90 החלו להסב את כל המכשירים לרוחב ערוץ של 12.5khz.
      וכך זה נשאר עד היום.
      סביר להניח שהרוב המוחלט של מכשירי מקסטרק וספקטרה שמסתובבים בשוק הם 12.5khz.
      וכך עדיף לכוון כל מכשיר שאמור לדבר מול מקסטרק.
    1. אבשר's Avatar
      אבשר -
      מה המשמעות של DBI ומה עדיף גבוה או נמוך
    1. boaz avrahami's Avatar
      boaz avrahami -
      בהקשר למה אתה שואל בדיוק?
      איפה נתקלת במינוח ומה בדיוק השאלה?


      Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
      Honda TRX300EX
    Untitled Document