Close
  • ג'יפ KJ צ'רוקי דיזל 2004 במבחן שטח

    מבחן דרכים לג'יפ KJ צ'רוקי החדש בישראל לשנת 2004, בגרסאת הדיזל. ג'יפ עם מנוע דיזל??? חכו-חכו, לא זו הבעייה. אבל יש גם נקודות אור. (Photographs: )

     

    חנן יורד במעלה זרון. ג'יפ KJ מציע מתלים קצרים ורכים מדי.

    הפסקת צהריים למרגלות מצד זוהר

    מצליב, כמובן, בנחל פרצים בואך מערת הקמח.

    ג'יפ KJ בעיני הג'יפולוג

    "הנבואה ניתנה לשוטים" - ובכל זאת:

    בג'יפולוג מעניין אותנו הערך השיורי של רכב שטח, כמשומש, לא פחות (ובעצם הרבה יותר) מאשר יכולותיו או התמורה למחיר שהוא נותן כרכב חדש. הליברטי הוא יופי של דוגמא לשונות הגמורה במסקנות כשמשנים את הקריטריונים. בתור חדש הוא מאכזב ויקר מדי, אבל בשנת 2014, יכול להיות מאד מעניין בתור רכב שטח משפחתי קומפקטי. רמת הגימור הנמוכה יחסית למתחרים משמעותה פחות מכלולים חשמליים שלא ישרדו את השנים, ומצד שני המכלולים המכאניים הם מכלולי ג'יפ טובים ומוכרים ברובם. עניין המחיר המופקע אמור עד אז לרדת ולהסתדר באופן טבעי על ידי כוחות השוק - או שאנחנו טועים והוא לא מופקע.

    אפשר בהחלט לדמיין ליברטי כזה, מוגבה 2-3 אינץ' סולידיים באמצעות קיט מדף אמריקאי שזמין כבר היום, על צמיגי שטח בקוטר 31 אינץ', עם טרנספר 231 או 241 מפירוק של סופה (מי צריך 4X4 קבוע בכלל?), עם זוג נעילות לוקרייט פשוטות וזולות בסרן הדנה 35 האחורי ודיפרנציאל דנה 30 קדמי, קצת מיגונים, פגושי ברזל איכותיים -  יופי של רכב טיולים משפחתי! בעתיד, הליברטי יתמודד בקטגוריה שמאוכלסת היום על ידי ויטארות ארוכות וקאיה ספורטאג' - רכב שטח 5 דלתות קומפקטי והגיוני לאחזקה, ויכול בהחלט לתת תמורה טובה.

    שורה תחתונה - ג'יפ ליברטי לא יעלה בכמויות גדולות על כבישי ישראל (אלא אם תשתנה מדיניות המחירים של היבואן), וחבל, כי הוא יכול להיות שחקן משמעותי בשוק רכב השטח המשומש בעוד 5 שנים.

    מערכת ג'יפולוג

     

    (צילומים: נמרוד מלר)

    מבחן דרכים לג'יפ אמיתי הוא תמיד אירוע לחובב השטח. מבחן דרכים לדגם חדש באמת של ג'יפ הוא בכלל סיבה למסיבה. ג'יפ היא מסוג החברות שמחדשות פעמיים בעשור, לא יותר, וגם אז בזהירות ותוך כבוד רב לעבר (אם כי בשנתיים האחרונות ג'יפ מתחילה להגביר את קצב החידושים. לפעמים לטובה - רוביקון, פטריוט, ולפעמים לא - קומפס. המערכת). שם המותג, Jeep , הוא נכס יקר מפז, יהלום שיש לנהוג בו בזהירות...  לכן רבתה ההפתעה בקרב חוגי הג'יפאים המושבעים כאשר החלו בסוף שנות ה90 שמועות על ג'יפ חדש, עם מתלים קדמיים נפרדים. האם השם הקדוש ישרוד את הטלטלה הטכנית הזאת בשלום?

    חברת ג'יפ על גלגוליה השונים מייצרת משנת 1942 את הג'יפ האוניברסאלי, המקור לכל החיקויים. על בסיס מכלולי הCJ  המיתולוגי, המציאה החברה בשנות ה50 את שוק הכביש-שטח, עם הוויליס סטיישן, והובילה את התחום במשך כל השנים עם הוואגוניר, גרנד-וואגוניר, צ'רוקי וגרנד-צ'רוקי. הצ'רוקי המוכר הופיע בשנת 1984 כפורץ דרך אמיתי, SUV קטן אך עם זאת מרווח ונוח, בעל גוף אחוד לראשונה (הרבה לפני המיצובישי פאג'רו קינג) אך עם סרנים חיים ויכולת שטח מעולה, כל זה בעיצוב יפיפה ומחיר זול. הצ'רוקי הקלאסי היה להיט המכירות שהציל את ג'יפ מפשיטת רגל באמצע שנות ה80, והעביר אותה לעידן חדש של שגשוג. הדגם היה מוצלח עד כדי כך שייצורו המשיך עד שנת 2001 ללא שינוי משמעותי, למרות שהדגם המחליף כבר היה קיים ושיווקו החל במקביל. מחליף הצ'רוקי, ששם הקוד שלו KJ (שמות הקוד של הג'יפים הם מזמן לא שמות קוד אלא שמות חיבה) קיבל שם חדש ומוצלח – ליברטי, "חרות". לארץ ישראל מגיע הליברטי לראשונה השנה, ומכיוון שהצ'רוקי האחרון נמכר כאן די מזמן והשם פנוי, הוחלט לשווקו בשוק שלנו כצ'רוקי. הג'יפ הזה חדש לחלוטין, מחישוק ועד קצה אנטנה. החידוש הגדול , המהפכה מרעישת העולמות –  זהו הג'יפ הראשון בהיסטוריה שמוותר על הסרן הקדמי החי והמסיבי לטובת מערכת מתלים נפרדים, כמקובל זה מכבר אצל רוב יצרני הרכב. האם ג'יפ הצליחו לעשות את הלא יאומן, ולייצר רכב בעל יכולת שטח גבוהה למרות המעבר למתלה הנפרד? בהפוגה אביבית מהחורף הסוער קיבלנו את ההזדמנות לבדוק.

    העיצוב החיצוני של הצ'רוקי החדש יוצא דופן לטובה בעדר רכבי הכביש-שביל הקטנים. קומפקטי, פונקציונאלי, לא מתיימר להיות מה שהוא לא, שומר על המסורת אבל ממש לא מיושן.  מבט החזית, עם גריל שבע הפסים והפנסים העגולים,  הוא המצודד ביותר, אבל הצ'רוקי נראה טוב מכל זווית. אומרים שעיצוב חיצוני מוכר מכוניות, וטוב שכך. כשנכנסים פנימה, הרמה לא נשמרת. "עיצוב" החלל דווקא בסדר, עגלגל ויפה, אבל החומרים ורמת הגימור הכללית לא מרשימים, והאבזור מאכזב ברכב שמתיימר להיות יוקרתי. מושב הנהג גבוה מדי לנהגים גבוהים, ולא ניתן לכוונון ברמה שהתרגלנו אליה בכל מכונית נוסעים פשוטה. המתגים זולים למגע, רעשי מרכב שונים מעיבים על הנסיעה. עם התנעת המנוע, מקבלת תחושת ה"זה-לא-זה" משנה תוקף – מנוע הדיזל רועש כמו מונית של פעם. בשנים האחרונות התרגלנו למנועי דיזל מדור חדש, חזקים, חלקים ושקטים כמנועי בנזין. הג'יפ גרנד-צ'רוקי CRD, שבחננו לפני חודשים מספר, מצטיין בתחום זה עם מנוע מדהים מבית מרצדס. ציפינו למשהו דומה, ומה רבה האכזבה. הצ'רוקי מצויד במנוע דיזל תוצרת VM האיטלקית, חזק ושופע מומנט (הנתונים לא משקרים) , אך רועש ורועד. נדמה שתפירת המנוע הזה לצ'רוקי בוצעה על ידי האמריקאים כלאחר יד, כדי לרצות את ה"ארופאים הבכיינים". חבל. הם שכחו את ישראל, ידידתם הקטנה במזרח התיכון. גם אנחנו אוהבים דיזלים.

    מאמצי השיווק של חברת ג'יפ העולמית מכוונים לבטן הרכה (תרתי משמע) של קטגורית רכב השטח ה"רך"  (טויוטה ראב4, הונדה CR-V, ובמיוחד לנד-רובר פרילנדר)  – יכולת השטח. בניגוד לבכירי הקטגוריה, שויתרו על כל יומרת שטח בכך שאינם מצוידים בתיבת העברה בעלת הילוך כוח , הג'יפ  שומר על תיבת העברה מסורתית, נשלטת ידנית, עם אפשרות להנעה אחורית בלבד בכביש, הנעה לכל ארבעת הגלגלים עם דיפרנציאל מרכזי, נעילת הדיפרנציאל המרכזי והילוך כוח בעל יחס העברה נמוך. השקת הליברטי בוצעה בזמנו במסלול הרוביקון הידוע לשמצה בקליפורניה,  הצהרת כוונות שאינה משתמעת לשתי פנים. ציפיותינו היו גבוהות, ובלב שמח ירדנו למדבר. שמועה בדבר סגירה קרובה של נחל פרצים למעבר רכב קבעה את כיוון נסיעתנו.

    על הכביש המהיר בדרך לשטח הצ'רוקי רך, סליחה על הקלישאה, במובן האמריקאי של המילה. מי שאוהב, אוהב. בכביש המהיר רק רעש המנוע העיב על הנסיעה הנינוחה. בירידות המפותלות מערד לסדום סימנו מינוס צפוי בנושא התנהגות הכביש. מי שאוהב נהיגה ספורטיבית, כנראה ייהנה יותר על הגה ההונדה CR-V. עזבנו את הכביש הסלול שמאלה לטובת מעלה זרון, אחת הדרכים היפות יותר לרדת לים המלח. פתחנו את החלונות ואת גג-השמש החשמלי,  שילבנו את הילוך הכוח. והתאכזבנו.

    הצ'רוקי נמוך. נמוך מאד. מדדנו מרווח גחון של 150 מ"מ בלבד בנקודה הנמוכה ביותר – מגן הדיפרנציאל הקדמי. זה הרבה פחות מהנתון הרשמי , 203 מ"מ. ו5 הס"מ החסרים ( איננו יודעים לאן בדיוק  נעלמו – שמועות אומרות שבשנתו הראשונה הליברטי אכן היה גבוה משמעותית, אך הונמך על ידי החברה)   כואבים בהעדרם. הם מורידים את הג'יפ הזה לרמתם של לוכחי העפר חסרי הילוך הכוח.  לצד החיוב יש לציין שוב את תיבת ההעברה הפשוטה,  עם יחס נמוך של 2.7 לאחד שמאפשר גלישה סבירה במורד ללא שימוש יתר בבלמים,  הסרן האחורי החי... וזהו. מכל בחינה אחרת, ג'יפ ישרו קו עם שאר העולם – ולא לטובה. מהלכי המתלה קטנים כמקובל. נחמד כשמשחקים בהצלבות והנפת גלגלים בנחל פרצים, אך עלול לתקוע נהגים לא מנוסים.  בפרק נסיעת השבילים, בו מצטיינים רכבי הכביש-שביל בדרך כלל, לא נהנינו.  מרווח הגחון קטן  והמתלים רכים מדי. הסכנה של מפגש אלים עם כל אבן או סגירת מתלה על כל חריץ קטן בקרקע מוציאים את העוקץ וגורמים לנהג השפוי לנהוג "כמו על ביצים".

    יש נקודת אור אחת -  כמו כל ג'יפ אמיתי, גם הצ'רוקי החדש הוא בסיס טוב לשיפורים.  מכלולים רבים – הסרן האחורי, הדיפרנציאל הקדמי, תיבת העברה – זהים לדגמי ג'יפ הותיקים יותר ולכן ניתנים לשדרוג בקלות. את בעיית מרווח הגחון והמתלים הרופסים ניתן לתקן ע"י התקנת ערכות מתלים משובחות מן המדף. אבל נקודה זו מואפלת על ידי נקודת החושך – המחיר. ג'יפ צ'רוקי ספורט נמכר בכ250,000 שקלים.  מתחריו הישירים עולים 30-50 אלף שקלים פחות. תיבת העברה אינה מצדיקה פער מחיר שכזה. המחיר המופרז מקרב ואף מכניס את הצ'רוקי לקטגורית כלי השטח הגדולים, שם באמת אין לו מה להציע. מי יקנה במחיר מופרז שכזה ג'יפ שלמעשה איבד את רוב יחודו? אנו מנחשים שלא רבים.  

    ג'יפ צ'רוקי 2.8 CRD , נתונים טכניים:

    תצורה: כביש-שטח, חמש דלתות, חמישה מושבים.

    מידות: אורך 450 ס"מ, רוחב 182 ס"מ, גובה 182 ס"מ, בסיס גלגלים 265 ס"מ (104 אינץ'), נפח תא מטען 820 ליטר (1920 בקיפול מושבים אחוריים)

    משקל עצמי: 2010 ק"ג

    גלגלים: גודייר H/T במידה 235/75R16

    מנוע: טורבו דיזל מסילה משותפת, 4 בוכנות בטור, נפח 2776 סמ"ק, תוצרת VM איטליה. הספק 150 כ"ס ב3800 סל"ד, מומנט מירבי 36.7 ב1800 סל"ד.

    תמסורת: תיבה אוטומטית, 4 הילוכים, טרנספר עם יחס העברה נמוך של 2.72:1, אפשרות להנעה אחורית בלבד, 4X4 עם דיפרנציאל מרכזי פתוח או נעול.

    מתלה אחורי: סרן חי דנה 35 על קפיצים סליליים ומתלה 4 חיבורים + מוט פנהרד.

    מתלה קדמי: נפרד, דיפרנציאל דנה 30 IFS.

    נתוני שטח: מרווח גחון 15 ס"מ (מדוד, 20 ס"מ נתוני יצרן), זוית גישה 38 מעלות, זוית נטישה 32 מעלות.

    ביצועים (נתוני יצרן): מהירות מירבית 174 קמ"ש, תאוצה ל100 קמ"ש ב12.6 שניות.

    צריכת דלק (נתוני יצרן): 10 ק"מ לליטר.

    בטיחות: 4 כריות אויר, ABS.

    שנת השקה: 2001, בארץ 2004.

    אחריות: 3 שנים או 60 אלף קילומטר.

    מחיר: 250 אלף שקל

    המבחן נערך על ידי צוות ג'יפולוג עבור עיתון הארץ.

     

    Untitled Document