שיפוץ ג'יפ CJ-5 וויליס 58'

הסיפור שלי ושל הג'יפ האדום מתחיל בקיץ 97 עם גיוסי לשורות צבא ההגנה לישראל. החלטתי שאני צריך למצוא תעסוקה הולמת לאותם סופי שבוע שאזכה לראות את הבית (החלטה גרועה מאד על פי חוות דעתה של חברתי דאז), ומה יותר הולם משיפוץ ג'יפ. כמו כל בחור בן 18 שמחפש רכב וראה יותר מידי סרטים גם אני רציתי אחד.

בקצה הרחוב עמד ג'יפ אדום - כל מה שידעתי על ג'יפים בזמנו זה שהם באים בכמה צבעים. עברתי בניין בניין, דירה דירה ודפקתי על כל הדלתות עד שמצאתי את בעליו. הסיפור היה קצת מוזר כי לא היה שום שלט או פרסום למכירה על הרכב ולבעליו גם לא הייתה שום כוונה למוכרו. שבוע לאחר מכן, מעטפה  גדולה מלאה במזומן, והועברה הבעלות.
כמובן שהבאתי את אבא ועוד חבר יקר לבדוק מה קורה מתחת למכסה המנוע אבל זה היה אקט סמלי ביותר.
הבעלות עברה אחר כבוד עוד באותו היום.

 

חשבתי שכל מה שצריך זה פחחות יפה וזהו. מהר מאד גילינו שתי בוכנות לא עובדות (איך לא שמנו לב לזה?) ומערכת חשמל שתכבד כל מכשיר חשמלי מתקופת המלחמה הקרה (שני גידים מובילים למנוע ועוד עשרות שמתפזרים לרחבי הרכב בלי חוקיות מסוימת). התבררה גם איזה מן ג'יפ זה בדיוק, מלבד "אדום":  וויליס ג'יפ CJ5 מודל 1958.

 

...תהליך הפרוק מתקדם מהר ואני מאד מאד מרוצה (מה כבר יכול להיות?). בעזרתה של מערכת נדנדות גינה ישנה וכננת הוסר הבודי אחר כבוד. העבודה מתחילה (המראה ההמום על הפנים שלי מעידות יפה על מצב הרכב).

המנוע, תיבת ההילוכים והטרנספר זוכים לניקוי וצבע אך לא מעבר לזה (זה עוד יחזור לרדוף אחרי מוקדם ממה שציפיתי).  בלי התעכבויות מיותרות אני הופך את הבודי "המדהים" רק כדי לגלות את היקף הזוועה:
 

בשלב זה אני עדיין לא מבין כלום בפחחות (האמת שגם היום ההבנה שלי מוגבלת מאד בנושא). חבר יקר עזר בתיקונים ובזיפות . השווה תמונות לפני ואחרי:

המשכנו בהנחת  וחיבור לוחות רצפת הרכב אחרי שטופלו בניקוי חול וצבע בתנור:
 

לוח שעונים חדש נבנה לרכב (למי שמעוניין, כל השעונים הובאו מארה"ב דרך קטלוג JC-Whitney וחברים טובים  על הקו לארה"ב שהתנדבו לסחוב).

מאחר וברזומה שלי רשום אב שהוא בעברו מכונאי מטוסים נשתלו אחר כבוד המכוונים הבאים: אמפר-מטר, וולט-מטר, לחץ שמן, חום שמן, חום מים/מנוע, טכומטר וספידומטר מקורי לאחר שיפוץ (אל תשאלו כמה עלה לשפץ אותו כי אני לא גאה באותו שוד לאור יום שעברתי).

הבודי המשופץ חוזר לשלדה:

מערכת חשמל (כולל קופסת חשמל מכובדת) מושתלת ברכב. כל החיווט הישן נתלש החוצה וחיווט חדש הושחל:
 

זוג מיכלי דלק נבנו בהזמנה לפי מידה וחוברו בעזרת כלובי התהפכות שלא יביישו אף "באגי ווירטואלית".
 

זוכרים שאמרתי שהגיר והטרנספר יחזרו לנשוך אותי...
אז זהו, מסתבר שהייתי צריך להקדיש להם קצת יותר תשומת לב ואולי גם לבדוק את הקלאץ'.

אחרי שסיימנו לשחק נבנתה תשתית (מוטות חלקים 5 מ"מ) לברזנט (חשבתי שזה ימנע מהגשם להיכנס בחורף... אז חשבתי).
 

6 חודשים של עבודה (שלא ממש תוכננה בקפידה) ואני חזרה על הכביש. עוברת חצי שנה נוספת של רגיעה לפני שאני מחליט שהגיע הזמן לשקוע בפרויקט נוסף...
אולי נחליף את המנוע?לא למשהו גרנדיוזי, רק נוציא, נשפץ ונחזיר. פשוט, לא?
 

המנוע המשופץ חוזר למקומו:
   

עברו בדיוק שלושה חודשים לפני שגיליתי שאולי אני צריך להשתפשף קצת יותר על שיפוץ מנוע. הבלוק התפוצץ משני צידיו. אחד הטלטלים לא קיבל שמן בחיבור עם גל הארכובה, התחמם, שני הברגים נגזרו, האומים עפו דרך אגן השמן ועשו שני חורים יפים בתחתית, הטלטל המשיך להכות בשני צידי הבלוק (מאחר והוא היה משוחרר) ועשה חור מספיק גדול כדי להעביר יד מצד לצד. כמובן שמאחר והמנוע כבר היה מפוצץ (אך עובד) כל מה שנשאר לי הוא להכניס לראשון ולהמשיך עוד קילומטר וחצי עד לחניה.
 

מנוע חדש:

וברוח אופטימית זו, ממשיכים החיים. הוויליס שלי שרת אותי נאמנה במשך חמש השנים בהם שרתי אני את המולדת. לאחר השחרור יצא לנו לחרוש את הארץ ממטולה ועד אילת, כפרייבט יום יומי וכרכב  טיולים.
 

 היום, שבע שנים ביחד,  הוויליס עדיין מקבל את הטיפול המסור המגיע לו, למרות שהוא כבר לא בן יחיד - לצידו בחנייה טנדר היילקס מודל 98'.

עוד שיפורים ותוספות שהתווספו עם השנים:

הצמיגים הוחלפו לצמיגי סופה סטנדרטיים.
כננת Warn 8000 הותקנה.
העלים עברו טיפול וערגול אצל טובי המומחים (מתלם).
הותקנו בולמי "גבריאל".
מתקן גלגל אחורי (דלת נפתחת).
מערכת סטריאו (בסיסית).
מכשיר קשר  I-Com 207h
ארגז ציוד אחורי המשמש כמושב.
קשת ההתהפכות חוזקה למסגרת השמשה הקדמית.
פנסי ערפל.
זרקור אחורי.
תיבת הגה לא מזוהה (כנראה של שברולט) אבל קלה מאד.
גלגל הגה קטן  מייבוא.
זוג מושבי לנדרובר בלתי מזוהים.
פילטר אוויר מוגדל.

מאוורר חשמלי לראדיאטור.

"הידרו-ואק" (מגבר ברקס שפורק ממשאית 1.5 טון).

אני רוצה להודות לכל מי שהיה מעורב בשיקום / שיפוץ / שיחזור הרכב, אבל יותר מכל לעמוס ואיתי, בלעדיכם כנראה עדיין הייתי יושב בצד הדרך מנסה להבין מה עבר לי בראש כשחשבתי לקנות ג'יפ. וכמובןלאבא, אין בורג שאתה לא חתום עליו. החלומות שלי לא מחוברים למציאות בלעדיך.