Close
  • מדריך ג'יפולוג לנהיגת בוץ

    כל מה שרציתם לדעת על נהיגת ג'יפ בבוץ. השאלות הן השאלות הנפוצות ביותר, והתשובות הן של חנן. טובות כמעט כמו לשאול את הבוץ בעצמו. (Photographs: )

    מתי מוצאים סוגי בוץ שונים?

    אם הכיף שלכם הוא להיכנס עם הרכב להחלקות, בלי לפחד משקיעות, אז הזמן הכי טוב לזה הוא כשיורד גשם במשך מספר שעות לאחר הרבה ימים יבשים. הבוץ רדוד, חלק מאוד, ומאפשר החלקות נעימות בלי חשש תקיעה. יום-יומיים אחרי הגשם, האדמה כבר תהיה קשה ומהודקת, ולא שווה למשחקי החלקות, אז צריך להיות ספונטניים. אם אתם גם רוצים להיתקע ולחלץ, אז תצטרכו לחכות למספר ימי גשם רצופים, וזה לא כל-כך חשוב אם ברגע היציאה לשטח יורד גשם או לא. המקומות הבעייתיים יחכו לכם.  

    איפה מוצאים בוץ?

    נתחיל מאיפה לא: במדבר. שם תמצאו בוץ רק בימים נדירים של שטפונות. איזורים הרריים פחות מוצלחים למציאת בוץ שכן הגשם מתנקז בקלות יחסית , ולא מצטבר. בנוסף, הקרקע היא בדרך כלל עם תשתית של סלעים ולכן יותר יציבה. לעומת זאת עמקי הנחלים הופכים למסלולי בוץ מתמשכים, והכוונה למסלולי טיול קלאסיים כמו נחל דישון, תבור, ארבל, ויששכר. אזורי העמקים (יזרעאל, בית נטופה) מעולים למציאת בוץ, ועשויים לספק לכם ימים (ובמקרים קשים גם שבועות) ארוכים של נסיונות חילוץ. איזור השפלה, מהשרון ועד אשקלון, ניחן גם הוא באיזורים בוציים מצוינים. בשיא החורף כל אזור שטוח ונמוך - לרוב אזורים חקלאיים - יספק בוץ מצויין.

    באדמה של רמת הגולן, תוכלו לשקוע בקלות, במיוחד אם תגיעו בכוונה או בטעות לשבילי טנקים עם קוליסי ענק, אבל  מהם בתנאי חורף טובים, הסיכויים שלכם לצאת קטנים.  בהחלט יתכן שתגיעו למצב שתצטרכו עזרה של רכב זחלילי. הירקון הוא דוגמא מצוינת לאיזור בוצי טוב, אבל הקרבה לנחל המזוהם, והסיכויים לטבול רגליים בזוהמה הזו, מרחיקה משם את היותר שקולים שבג'יפאים.

    בעיות  אופייניות בנהיגת בוץ

    איבוד שליטה על הרכב

    הרכב מחליק מצד לצד, במקרה הגרוע באמת עלול להיכנס בעץ, או תעלה, ולגרום לעצמו לנזק רציני. במקרה הפחות גרוע הוא יחליק הצידה למקום שבו השקיעה מובטחת, כמו שדה עם אדמה תחוחה, שהגשם הפך אותה לבוץ טובעני מאוד. למעשה רוב השקיעות הן כאלה. השקיעה לא מתרחשת על השביל שהאדמה בו יחסית הדוקה מגלגלי הרכבים שעברו עליה כל השנה, אלא בצד השביל, היכן שהבוץ הוא באמת עמוק.

    שקיעת הגלגלים בבוץ---> התחפרות ---> ישיבה על הגחון --->

    הגלגלים שוקעים ברמה כזו או אחרת לתוך המשטח הבוצי שמתקשה להחזיק את משקל הרכב. נוצר לפניהם קיר בוץ שבשביל להתקדם הם צריכים לטפס עליו, או לדחוף אותו קדימה. זה מהווה התנגדות משמעותית מאוד להתקדמות הרכב, וכשמוסיפים לזה את האחיזה המועטה של הצמיג בקרקע הבוצית, מקבלים תקיעה. סחרור הגלגלים חופר עוד יותר עמוק את הגלגלים לתוך הקרקע, והבעיה מחמירה. בסופו של התהליך, ובתנאי שהבוץ מספיק עמוק, והנהג מספיק עקשן, מגיעים למצב שאחד או יותר מחלקי גחון הרכב, או הסרנים, יושב חזק על האדמה, והגלגלים יושבים על אוויר. מכאן כבר אין לאן להתקדם. לפעמים, התהליך מהיר בהרבה, מכיוון שמי שנסע בדרך לפניכם כבר עבר את התהליך, וחפר קוליסים עמוקים. אם היו לו גלגלים גדולים משלכם, אז אין לכם שום סיכוי. בשנייה שתגיעו אל הקוליסים העמוקים, אתם תשבו על גחון. סוף הדרך. הפסקת קפה.

    מעבר מים עמוקים

    זה חורג קצת מכותרת הכתבה – "נהיגה בבוץ" כי זה יכול להתרחש גם בגשר אירי עם תשתית בטון. אבל זה בהחלט קשור כי בתנאים שמאפשרים לנו נהיגת בוץ, קריא תקופה ארוכה של גשם, גם יש בדרך כלל את התנאים להיתקלות במעבר מים עמוק. הנזקים מתחילים בהרטבת הריפודים והכיסאות ברכב, ממשיכה בחדירת מים למכלולים שאמורים להיות בהם שמנים וגריז, ממשיכה עוד בהרטבת וקיצור מערכות חשמליות ואלקטרוניות, ונגמרת בשאיבת מים דרך מערכת יניקת האוויר אל תוך המנוע, מה שעלול לגרום לנזק סופני למנוע. זהו סוג המוות המכונה בפתולוגיה נעילה הידרוסטטית.

     

    "לא סוחב בעלייה"

     שלא בזמן החורף, המכשולים שעוצרים את התקדמות הרכב מאופיינים בצורך להתגבר על  עלייה, ובחורף העסק קשה הרבה יותר. לצמיגים אין אחיזה, והזוויות שאותן הרכב יכול לטפס יורדות מאוד. כשלון בעלייה עלול להוביל להחלקת הרכב, עד הגעה לשיפוע צד ואובדן שליטה על הרכב.

    זהירות בירידה!!!

    אם בעלייה עוד קיבלתם רמז שהדרך בוצית וקשה למעבר, בירידה עלול להיות מצב שכשתגלו שלצמיגי הרכב אין מספיק אחיזה, כבר לא תוכלו לעשות כלום בעניין. הרכב ימשיך להחליק למטה במהירות, עלול גם להיכנס לשיפוע צד תוך כדי החלקה וסחרור, והעסק עלול להסתיים באסון. מכל הבעיות שהזכרתי עד כאן, זו הבעיה הגדולה והמסוכנת מכולן. אם לא בטוחים, עדיף שלא לנסות לרדת, או לרדת בצורה מאובטחת, בעזרת כננת, שלכם, או של חבר לטיול, עם עוגן חזק שמקובע לשטח. לפעמים אין כאן צ'אנס נוסף לתיקון.

    כללי אצבע לנהיגת בוץ

    ירידה מהשביל

    זו הטעות הנפוצה ביותר של נהגי בוץ מתחילים: ראיתם על השביל קוליסים מוצפים, ובצד יש אדמהשנראית על פניו יבשה יחסית?  (אנחנו בטח לא מדברים על שדה חקלאי, כי שם אתם לא  נוסעים בשום פנים ואופן, ובלי קשר לתירוץ, מסיבה של השחתת רכוש לא לכם, בלי שום קשר לעבירות)

    סעו על השביל, בתוך הקוליסים! הם יחסית הדוקים מנסיעה של כלי רכב, והם יספקו אחיזה טובה לעין ערוך מאשר בצד השביל, עם הקרקע הבתולית שבו. במידה ואתם בטוחים לגמרי שהקוליסים מספיק עמוקים, כך שכניסה אליהם תושיב את הגחון על האדמה, אז אין לכם ברירה אלא לנסוע בצד הקוליסים. הבעיה היא שלקוליסים יש נטייה חזקה למשוך את הרכב המחליק אליהם, ואז זה יוצא שבכל מקרה אתם בקוליסים, רק הפעם בלי שתכננתם, ועם תנופה מופחתת.

    עצירה

    צריך לעצור את הרכב? תעשו את זה כשהרכב בירידה, שתעזור לכם להתחיל את הנסיעה. אם אין ברירה, אז אפשר גם בעלייה, שתאפשר לכם להתחיל נסיעה ברוורס, אבל אל תעצרו בשקע שבין עלייה לירידה. שם אתם נאלצים להתחיל נסיעה במקום שבו התנגדות הדרך לגלגול הרכב היא הגדולה ביותר, ושם גם יש את הסיכוי הטוב ביותר לבוץ עמוק, עקב זרימת המים. בכל מקרה, עדיף להמשיך ולנסוע עד למקום שבו תשתית הקרקע יציבה יותר.

    מצב תיבת ההעברה (טרנספר)

    נסיעת בוץ היא נסיעה מהירה יחסית. בחלק מהדרך, האחיזה שיש לגלגלים בבוץ היא נמוכה מהכוח שצריך כדי להסיע את הרכב קדימה, והדרך היחידה להתגבר על כך היא תנופה. מאידך, נסיעה מהירה מדי עלולה לגרום לרכב להחליק החוצה מהשביל, מה שעלול לגרום לו לנזק, שיוחמר ככל שהנסיעה הייתה מהירה יותר, או לשקיעה בבוץ הרך. לרוב נרצה להיות במצב HIGH 4X4 בטרנספר, ואם יש דיפרנציאל מרכזי, אז לנעול אותו.

    בחירת הילוכים

    מהסיבות שפורטו קודם, כדאי לשייט בהילוך שני, 40-50 קמ"ש, בהתאם לביטחון הנהג ביציבות הרכב, ובהתאם לכוח המנוע ועומק הבוץ. כדאי לשמור רזרבות של כוח מנוע, שיאפשרו מעבר של קטעי בוץ עמוקים יותר (שמתנגדים בצורה חזקה יותר לסיבוב הגלגלים ולתנועת הרכב) ומאידך לא להיות בהילוך שבו הרכב חזק מדי, כי אז הגלגלים עלולים להסתחרר בקלות רבה מדי, ולגרום לאובדן היציבות של הרכב, ולחפירת הגלגלים בתוך הקרקע. הילוך שני מתאים ברוב המכוניות. נהגי מכוניות בעלות מנועים חזקים יחסית יעדיפו אולי לנסוע בהילוך שלישי וסל"ד נמוך, ונהגי מכוניות עם מנועים חלשים במיוחד, יעדיפו בקטעי הבוץ העמוק לנסוע בהילוך ראשון, כדי לא להגיע למצב שצריך להוריד הילוך במהלך קטע בוצי עמוק, מה שיוביל בוודאות לשקיעה. בשבילים בוציים, שיש אפשרות שיהיו בהם אבנים גדולות, בקוליסים, ובמרכז השביל, כמו למשל השבילים ברמת הגולן, יש לנסוע בזהירות, ובמהירות נמוכה יותר. עדיף לשקוע ולהיתקע מאשר לספוג נזק מסיבי מפגיעה בסלע מזדמן.

    שימוש בנעילות הדיפרנציאל

    אם יש לכם דיפרנציאלים אוטומטיים, אז הם יעשו בעצמם את מה שצריך, ואין לכם שליטה על זה. אם הרכב שלכם מצויד בדיפרנציאלים נשלטים ידנית, אז לנעול מאחור, מקדימה להשאיר פתוח, אלא אם הגעתם לקטע ישר ובוצי, שאתם חוששים שלא תעברו, ואז רצוי לנעול גם את הדיפרנציאל הקדמי. לא רצוי שהוא יישאר נעול גם בסיבובים כי הוא עלול להקשות על הרכב להסתובב.

    מהו לחץ האוויר הנכון בצמיגים?

    כאן הדעות חלוקות, וגם יש משמעות לעומק הבוץ.

    • המצדדים בלחץ אוויר גבוה טוענים שהלחץ הגבוה על הבוץ יגרום לשקיעת הצמיג למטה. בבוץ בעומק של עד כעשרה ס"מ, עם תשתית יציבה מלמטה, זה יאפשר לצמיג להגיע לאיזור עם האחיזה טובה, ולדחוף את הרכב קדימה. בנוסף, ייווצרו מצידי הצמיג קירות אדמה שיעזרו לו לשמור על היציבות הכיוונית שלו. הרכב יחליק פחות לצדדים.
    • המצדדים בלחץ אוויר נמוך טוענים שהצמיג "יצוף" מעל הבוץ, גם בבוץ עמוק, יבנה לפניו קיר בוץ נמוך יותר, וכך תקטן התנגדות הקרקע לסיבוב הגלגל ולהתקדמות הרכב. יותר שיניים מהצמיג נוגעות בקרקע ואוחזות בה בכל רגע נתון.

    ... הניסיון האישי שלי מלמד, שעדיף תמיד לחץ אוויר נמוך. השטח פחות נלחם בתנועת הרכב קדימה, הרכב לא שוקע, וגם היציבות של הרכב נשארת ברמה נשלטת, ולא מובילה לאיבוד שליטה, כתלות בכישורי הנהג ובתוואי השטח. בנוסף, בניגוד לתיאוריה ולספרות המקצועית, גם בבוץ מאוד רדוד, של ס"מ או שניים, יכולת המשיכה של הצמיג, כשהוא בלחץ אוויר נמוך, היא גבוהה יותר. במהלך צילום תמונות לכתבה הזו, הגעתי לעלייה (מצולמת באחת התמונות למעלה) באורך של כ15 מטר, תלולה מאוד, עם בוץ בעומק של כשני ס"מ. בלחץ אוויר גבוה, כשניסיתי לזחול את העלייה בראשון קצר סל"ד נמוך, לחץ אוויר של PSI25 , בערך באמצע העלייה, הרכב נעצר והתחיל להחליק אחורה. הורדתי לחץ אוויר לPSI11, והרכב עלה ללא שום היסוס עד קצה העלייה. חזרתי על הניסוי מספר פעמים בלחץ אוויר גבוה, ובלחץ אוויר נמוך, והתוצאות נשארו זהות. במקרים אחרים נכנסתי עם לחץ אוויר גבוה לתוואי שטח בוצי, שקעתי. הורדתי אוויר, והמשכתי בדרכי בלי בעיות נוספות. לכן, ההמלצה שלי היא: להוריד אוויר. אני נוסע בהיילקס, רכב של שני טון כשהוא מצויד, צמיגים בגודל של 31X10.5X15 עם לחץ אוויר של 9-11 PSI . משקל גבוה יותר או צמיגים קטנים יותר יאלצו לחץ אוויר גבוה קצת יותר, בהתאמה. יש יוצא דופן בעניין הזה במקרה של בוץ, בשבילים מרובי אבנים. לחץ האוויר במקרה כזה צריך להיות פשרה בין הרצון לאחיזה טובה יותר וציפה טובה יותר על השטח, ובין החשש מפגיעה במהירות גבוהה באבנים בלתי נראות ועקב כך, גרימת נזק לצמיג ולחישוק.

    מרווח נכון בין רכבים בשיירה

    מובן מאליו שאין לנסוע קרוב מדי, כך שתיווצר התנגשות במקרה של עצירה פתאומית. מה שלא מובן מאליו, ועל זה רבים וטובים נופלים, זה שצריך להישאר בתא שטח שונה ביחס לרכב שלפניך.  אם הוא נכנס לבוץ טובעני, חכה עד שהוא יצא ורק אז אתה תיכנס, על מנת שלא שניכם תשקעו ביחד, ללא רכב מחלץ. אתם לא רוצים להיראות כמו הטמבלים בתמונה משמאל (התמונה לא מבוימת!):

     

    נהיגה במים עמוקים

    • אם יש חשש לכניסת מים למסנן האוויר, ובהתחשב במחיר הגבוה מאוד של נזקי שאיבת מים אל המנוע, יש לבדוק רגלית את עומק המעבר. כן, לרדת מהרכב, להכנס למים ולחצות אותם בהליכה (אם אתם נאלצים לשחות אז כנראה שלא כדאי להיכנס עם הרכב) . גובה של חצי גלגל הוא סביר לגמרי, וגם ¾ גלגל נמצאים על הגבול ההגיוני. אם המים גובה גלגל, אתם כבר בסיכון רציני.
    • לא לעבור בנחל שמימיו זורמים במהירות, עקב סכנה ממשית לסחיפת הרכב.
    • יש לחצות את המעבר במהירות קבועה ואיטית ככל האפשר, עם עדיפות לסל"ד מנוע בינוני-גבוה. במידה והמנוע מדומם, אסור לנסות להניעו, מחשש לנעילה הידרוסטטית. יש להוציא מצתים (במנוע בנזין), מצתי חימום או מזרקים (במנוע דיזל), לתת סטרטר שיעיף את המים החוצה, ורק אז להרכיב את מה שפירקתם ולנסות להתניע. כדאי לציין כאן, שמים יכולים להיכנס לא רק מפתח היניקה (= מסנן האוויר) אלא גם ממערכת הפליטה כשהמנוע כבוי, ולכן כל עוד המנוע עובד, אין לכבות אותו, גם כשנתקעתם ובמשך כל החילוץ, על מנת לשמור על לחץ גזים חיובי בקצה המפלט.
    • הסיבה נפוצה ביותר לכיבוי מנוע ברכב בנזין בתנאי רטיבות היא חדירת לחות אל המפלג. יש לפרק את מכסה המפלג  ולייבש אותו היטב מבפנים. אם יש ספריי 40WD אז לרסס לתוך המכסה, להרכיב חזרה, ולנסות להתניע.
    • במקום שיש חשש שיהיה צורך לחילוץ מהיר, כדאי לקשור לאחורי הרכב שנכנס למים רצועה ארוכה. זה יקצר תהליכים, וימנע ממכם טבילה קרה כדי לקשור את הרצועה לרכב המחולץ.
    • יש להפעיל מגבים לפני כניסה מהירה לשלוליות. המים והבוץ עפים על השמשה הקדמית ומסתירים את שדה הראייה, ורצוי לקצר את זמן הבלקאאוט שנגרם בנסיעה עיוורת --->

     

    קריאת שטח

    נסו להבין את מקור המכשול שלפניכם. תרימו עיניים, תסתכלו סביב. זה יעזור לכם להחליט על הגישה שאיתה תגיעו אל הביצה, או שאולי בכלל תחליטו לעקוף אותה ולא להתמודד. אם אתם בשטח עם תשתית סלעית, יש סיכוי שתהיה אחיזה מתחת לבוץ שתעזור לכם להתקדם. אבל באזור חקלאי בשפלה בשיא החורף,  יכול להיות שתחתית הבוץ נמצאת בניו-זילנד! המשך הדרך בירידה או בעלייה? במקרה של בעיה הגרביטציה תוכל לעזור לכם להיחלץ מתקיעה. אתם שוקלים לסוע במשהו כמו התמונה משמאל: המקום הכי נמוך באיזור, והאדמה נראית חלקה-חלקה? מדובר בסחף של גרגירי אדמה קטנטנים שהגיעו עם זרימת המים, ושקעו כולם במקום אחד. יש אפס אחיזה בין הגרגירים השונים, הם לא מהודקים, ומקום כזה הוא מלכודת בוץ רצינית מאוד. אם אתם לא בעניין של תקיעה ארוכה, תתרחקו.

    חלק שתיים - תקיעות וחילוצים

    אם לא היה ברור עד עכשיו, כל מי שנוסע לטייל בבוץ נתקע, ומחלץ. זה חלק מהסיפור, ויש שיגידו שזה כל הסיפור. המשך המדריך הוא מבוא לטכניקות חילוץ משטח בוצי.  

    חילוץ, ככלל,  יבוצע לכיוון הירידה, בין אם זה אומר לחלץ קדימה או אחורה. תנו לכוח המשיכה של כדור הארץ לעבוד איתכם, במקום להילחם בו.

    בתקיעות קלות שבהן הרכב לא התיישב אבל פשוט אין מספיק אחיזה כדי לצבור תנופה, נסו לנסוע אחורה-קדימה, מה שנקרא "אפקט הנדנדה". נדרשת מיומנות וזריזות במעבר הלוך חזור מהילוך קדמי לאחורי.  לפעמים זה מצליח, וחוסך את היציאה מהרכב. לרוב לא... חשוב להתייאש בזמן הנכון ולא מאוחר מדי, כי הרכב חופר לו קוליסים בזמן הזה, וזה יקשה על החילוץ שיבוא בהמשך.

    חילוץ עם רצועות גרירה

    אם שמרתם על המרווח הנכון בין הרכבים כפי שהומלץ קודם, וכמובן שלצורך זה התנאי הוא שאתם לא ברכב בודד, אז השיטה המתבקשת הראשונה היא חילוץ עם רצועות גרירה. מחברים בכל רכב רצועה קצרה  לצד ימין ולצד שמאל באוזני גרירה שהכינותם מראש, ושנמצאות מול קורות האורך של שילדת הרכב. לא מומלץ לחלץ בעיגון לוו הגרירה. הוא יושב במרכז קורת רוחב שעלולה להתעוות, ולעקם את השילדה. מחברים בין שתי הרצועות הקצרות עם רצועת גרירה אחת, או שתיים, כמה שיש וצריך. כבלי גרירה מפלדה או שרשראות גרירה גם הולכות. הרכבים בהילוך ראשון, טרנספר בLOW ,  כל הדיפרנציאלים שניתן לנעול, נעולים. מותחים את רצועת הגרירה לאט, ואז מושכים.

    מה לגבי משיכה במכות, עם תנופה? כן, נכון שיש שיטות, שאפילו נכתבו בספרות המקצועית, שמדברות על לקיחת תנופה קטנה ומשיכה במכה. הרבה מאיתנו נוהגים כך, אבל אני ממליץ בחום לא לעשות את זה. הסיבה העיקרית היא חוסר הוודאות. עוצמת הכוח שיקבלו כל הרכיבים שמשתתפים במשיכה כזו, תלויה בהמון פרמטרים לא ידועים ומוחלטים, כמו גמישות הרצועה, מהירות הרכב, התנגדות הרכב המחולץ ועוד, ובפועל היא בלתי ניתנת לחישוב. זה אומר שאתם עלולים בקלות להגיע למצב שאחד מהרכיבים שמעורבים בעניין ייקרע או יישבר, ומכאן הדרך לנזק מכני/גופני היא קצרה מדי. לבודדים מאיתנו שמצוידים ברצועה אנרגטית, שמיועדת לחילוץ בעזרת תנופה, יש הקלות בעניין הזה. בכתבה הזו לא נפרט על כך. בחילוץ שנעשה בצורה שהסברתי, בלי מכות, אפשר לחשב בקלות את כוח המתיחה המרבי במרכיבי החילוץ, והוא עומד על מקדם החיכוך בין צמיגי הרכב מחלץ לקרקע כפול משקל הרכב. בעוצמת מתיחה כזו, כל רצועת גרירה/אזני גרירה ייעודיות/כבל פלדה, יעמדו ללא כל קושי, עם מקדם בטחון גדול מספיק.

    לא הולך? אין מספיק רצועות כדי להרחיק את הרכב המחלץ לאזור עם אחיזה? אין כננת? יש להרים את הרכב המחולץ עם הייליפט, להוציא אותו מהקוליסים.

    חילוץ בעזרת ג'ק הייליפט

    מרימים את גלגל הרכב בעזרת ההייליפט, מניחים מתחתיו חפצים שיהוו תשתית יציבה יותר לגלגלי הרכב, כמו אבנים, ענפים, שמיכות, מורידים אוויר אם עוד לא עשיתם את זה, חוזרים על כך בכל הגלגלים, ונוסעים, עם תקווה לטוב. אפשר גם להרים בדירוג את חלקו הקדמי האחורי והקדמי של הרכב גבוה, ולהפיל אותו הצידה, אל מחוץ לקוליסים.

    חילוץ עם הייליפט הוא מוצא אחרון למי שתקוע לבד ובלי כננת, לא הכי פרקטי עד כדי כך שלא הצלחנו למצוא תמונות בארכיון ג'יפולוג. אז גנבנו תמונה מאמריקה, שיהיה.

     

    חילוץ בעזרת כננת

    מוצאים בסביבה עוגן חזק, כמו עץ, פסי רכבת, עמודי חשמל גדולים וכו' , מחברים את הכננת, ומושכים. אם אין עוגן קיים בשטח, תאלצו לייצר בעצמכם את העוגן. זה יכול להיות בזנ"טים שאתם תוקעים עמוק באדמה, או רכב שנמצא במקום שבו הוא מעוגן היטב. רכב שנמצא כמוכם בבוץ, ומנסה לחלץ אתכם, זה די ברכה לבטלה, כי רוב הסיכויים הם שהוא יחליק אליכם במקום שאתם תימשכו אליו, ולכן חשוב לשמור על הימצאות בתאי שטח שונים. השטות הגדולה (והנפוצה) ביותר זה לראות רכב מחולץ ומחלץ שקועים אחד ליד השני באותו תא שטח. אני מחזיק ברכב שלי כבלי פלדה באורכים של 50,35,15 מטר. עוד שלוש רצועות גרירה, שלושה בזנ"טים גדולים ופטיש חמישה ק"ג. לכננת יש נקודת חיבור לרכב קדימה ואחורה, וכל הציוד הזה נותן לי ביחד רדיוס של כ140 מטר לכל כיוון מהרכב שבו אני יכול למצוא עוגן בשטח. עד היום, עוד לא הייתי צריך להשתמש בבזנ"טים ובפטיש כדי ליצור לעצמי עוגן בשטח, כי תמיד היה עוגן כלשהו ברדיוס המדובר.

    החזרת הרכב לכשירות - לבוץ יש מחיר

    בדיקות שמנים וגריז

    אם טבלתם את הרכב במים שבעומק של חצי גובה גלגל ומעלה, למשך של יותר משניות ספורות, רצוי מאוד לבדוק את מצב השמנים בכל מכלולי הרכב לאחר הטיול. התמונה משמאל היא של ג'יפ שעומד מספיק זמן במים מספיק עמוקים בשביל סט של צילומי סטודיו. מהסרן הזה יצא שלשול...

    לא צריך לנקז לגמרי את השמן, אלא לפתוח את פקק הניקוז ולתת לכמה טיפות לטפטף. אם השמן נראה בצבע חלבי, מוקה-מיונז, וכמובן אם יוצאים מים במקום שמן, יש לנקז את כל השמן ולהחליף. יש מכלולים שפחות אופייני להם לספוג מים ויש כאלה שיותר. הסרנים הקדמיים ברוב הג'יפים בעייתים לעומת האחוריים האטומים יחסית היטב.

    לאחר מספר טיולים ובדיקות אתם תלמדו היכן רצוי להקפיד יותר והיכן פחות. כמו כן, נחוץ גירוז מלא של כל פיטמות הגירוז. לא מאמין שמישהו מכם יעשה את זה, אבל היה רצוי לבדוק את מצב הגריז גם במקומות שאין בהם פיטמות גירוז, כמו בטבורי הגלגלים הקדמיים. כאמור, אתם לא תעשו את זה, רק תזכרו מי אמר לכם שרצוי לבדוק שם, לאחר שתחליפו את מסבי הגלגל החלודים...

    שטיפת רכב

    יש לשטוף את הרכב היטב לאחר השהייה בבוץ. הבוץ גורם לחלודות במרכב ובשילדה, וכשגושי בוץ שלו מתקשים והופכים לאבנים, אז הם גם יכולים לגרום להיתקעויות של חלקים נעים, כמו מנופי בלם יד ליד תופי הבלם, או מכלולי היגוי.

    אם הרכב רועד לאחר נסיעה בבוץ, לא להיבהל! הבוץ נתפס לחישוקי הגלגלים ומפר את האיזון שלהם. יש לשטוף את הצמיגים והחישוקים משני הצדדים בעזרת צינור גינה, ולהעזר בכל כלי שנדרש כדי לפרק ולהסיר את גושי הבוץ הקשים. לעיתים לא יהיה מנוס ותאלצו לפרק את הגלגלים מהרכב כדי להצליח להסיר את כל  הבוץ מהצד הפנימי של החישוקים.

    שטיפת רצועות וכבלים

    יש לשטוף את הרצועות והכבלים במים. את הרצועות יש לייבש במקום מוצל, לא בשמש ההרסנית. הטיפול בכבלים פחות קריטי, והם עמידים בהרבה, גם תחת הזנחה, לאורך שנים, אבל כדאי בכל מקרה לנצל יום שמש אחרי הטיול לפריסה ושטיפה של כל ציוד החילוץ.

    הכנה מקדימה של הרכב

    צמיגים

    רצוי להצטייד בצמיגי בוץ. עם קוביות גדולות ועם מרווח גדול בין הקוביות, שיאפשר לבוץ להיזרק החוצה כשהגלגל יסתחרר, ולשיניים נקיות לנעוץ שוב בקרקע ולאחוז, עד כמה שאפשר (חנן ידוע באיפוק שלו. "רצוי להצטייד בצמיגי בוץ" זה הדרך של חנן להגיד שצריך להיות אהבל רציני בשביל להכנס לבוץ משמעותי עם צמיגי כביש. תסתכלו בכל התמונות בכתבה הזאת - יש אחד בלי צמיגי שטח? - העורך)

    שנורקל

    על מנת למנוע את הנזק המוזכר למעלה, שבו מים נשאבים אל המנוע דרך מערכת יניקת האוויר, וגורמים לנעילה הידרוסטטית של המנוע, ולפעמים לנזק סופני של המנוע, יש להצטייד בשנורקל, שידאג לשאיבת אוויר ממקום גבוה.

    נשמים.

    כדי לנסות למנוע כניסת מים למכלולים השונים ברכב שבהם יש שמנים, כדאי להאריך את נשמי המכלולים ולהגביה את הפתח שלהם כך שיהיה בנקודה שאליה המים לא יגיעו. יש כאלה שמחברים את כל הנשמים לצינור אחד, ואותו מחברים לצינור השנורקל. גם עם נשמים מוגבהים כאלה, אתם לא פטורים מבדיקה של המכלולים לחדירת מים, לאחר טבילה ממושכת.

     

     

    אוזני גרירה

    חובה שיהיו ברכב ארבע אוזני גרירה ייעודיות, מסיביות ומחוברות ישירות לקורות האורך של שילדת הרכב. האוזניים המעפנות מפח שקיבלתם עם הרכב מיועדות לעיגון הרכב לספינה או לגרר, ולא לחילוצים קשים. בחלק מהרכבים יש גם אוזניים מקוריות חזקות מברזל , ואותן אין צורך להחליף.

    מיגון מערכת ההצתה במנוע בנזין

    יש כאן כתבה קצרצרה על הפיכת CJ לצוללת. העקרונות נכונים גם לרכבי בנזין אחרים. 

    אתיקה בסיסית

    כבר הוזכר כאן שלא יורדים מהשביל ועולים על שדה חקלאי. זה נכון לנסיעה עצמה, וזה נכון גם לחילוץ. את החקלאי שאתם עולים לו על השטח, זה לא מעניין אם זה לצורכי טיול או חילוץ. זה הפאן שלכם, וזו הפרנסה שלו, אז לא עולים על שדה חקלאי, נקודה. אם אתם צריכים להריץ שליח שיקנה 1000 מטר כבלים, וזה מה שיעזור לכם לחלץ את הרכב בלי לפגוע בשדה הסמוך? תעשו את זה. המחיר שתשלמו לא מעניין, וכנ"ל גם לא הזמן שלכם.

    מילה אחרונה: בוץ זה תוואי השטח הכי משעשע שיש. מתלכלכים כמו ילדים. מתאתגרים, חושבים, מחלצים, צוחקים, נהנים בטירוף. המחיר הוא עבודה פיזית קשה, אם זה בחילוצים עצמם, ואם זה בהחזרת הרכב לכשירות. המחיר הזה הוא הסיבה שיש ג'יפאים שנמנעים לחלוטין מטיולי בוץ, וזה הפסד גדול, לטעמי. לכו תתבצבצו.

    תגובות 17 תגובות
    1. ar113's Avatar
      ar113 -
      שאפו על המדריך
      כתיבה מקצועית של כל הנושאים החשובים
    1. asafhn's Avatar
      asafhn -
      תודה על המדריך
      מאוד מפורט ומאוד מכין נפשית
    1. אשי קורש's Avatar
      אשי קורש -
      החכמתי הרבה ..וגם ראיתי טעיות שלי מחורף שעבר
      תודה
    1. grizli70's Avatar
      grizli70 -
      אחלה כתבה !!! מרוכז מענין ערך מוסף לבעלי ענין נטולי האגו
    1. windler's Avatar
      windler -
      מאמר יפיפה
      תרשו לי להעלות אותו מהאוב

      אז ככה , באחד מהימים הגשומים ביותר שהיו לנו בחודשים האחרונים החלטנו לטייל טיול בוץ מאיזור דרדרה להר אודם.

      ואני בעיקר מתייחס לחווית הנהיגה על בוץ שמתנהג כמו קרח .
      הדובה הגדולה החליקה בצורה לא נעימה (זריקות ישבן וכו.. ) "הגהה כמו מים" והתוצאה היא שהתחושה שלי כנהג שאני מסכן את משפחתי לחינם.
      אגב זו החווית הנהיגה הבודדת (שחוויתי עד היום ) שפשוט רציתי שהטיול יגמר ונגיע הביתה בשלום.
      הסיבה שבגינה אני מעלה את המאמר היפיפה הזה מהאוב מהסיבה שלא ראיתי התייחסות לביטולי בקרת האחיזה ובקרת היציבות (VSC\TRC ) , והתייחסות דווקא ל PRADO 150 .

      במהלך הנסיעה על אחד המקטעים ה"קרחיים" הכנסתי את הרכב ל TRC OFF והתחושה שלי היתה או שזה לא עוזר או שזה יותר גרוע .

      אשמח לקבל את הצעתכם , תודה
    1. איל מ's Avatar
      איל מ -
      נהיגה בתוואי מחליק כזה (יותר באדמת לס) היא דווקא כיף גדול. רק שצריך לתכנן מסלול בו ליד הצירים אין תעלות או נחלים שאפשר להתהפך לתוכם.
    1. windler's Avatar
      windler -
      השאלה שלי היא יותר טכנית .
      ע"פ היצרן ,ביטול של ה trc וה svc לעיתים מתבקש בשלב שכבר שקעת בבוץ .
      מכאן אני מסיק שביטול הגמדים האלקטרונים לא נועד להקטין את הסיכון קרי מניעת החלקה ו/או לשפר את חווית הנהיגה.
      ובכך לספק אף אחיזה טובה יותר.

      ואני שואל על פי ניסיונכם מתי ובאילו מצבים אתם מנתקים את הגמדים?
    1. גיא's Avatar
      גיא -
      ציטוט נכתב במקור על ידי windler צפיה בהודעה
      השאלה שלי היא יותר טכנית .
      ע"פ היצרן ,ביטול של ה trc וה svc לעיתים מתבקש בשלב שכבר שקעת בבוץ .
      מכאן אני מסיק שביטול הגמדים האלקטרונים לא נועד להקטין את הסיכון קרי מניעת החלקה ו/או לשפר את חווית הנהיגה.
      ובכך לספק אף אחיזה טובה יותר.

      ואני שואל על פי ניסיונכם מתי ובאילו מצבים אתם מנתקים את הגמדים?
      אם אתה שואל ספציפית לרכב שלך .. אני לא יודע.
      אם בכלליות .. אז אני מנתק את הבקרות כביש בכל ירידה ממנו.
    1. yoni_0000's Avatar
      yoni_0000 -
      הסיבה שאין התייחסות לנושא היא שבתקופה שנכתבה הכתבה המערכות האלו רק התחילו לצוץ ברכבים החדישים ביותר.

      בגדול - לכבות, הכל, ברמה המקסימלית. אין מתסכל יותר מלהיתקע בשלולית בוץ כשאתה עם הרגל ברצפה והרכב פשוט לא שם עליך יין...
    1. Micha's Avatar
      Micha -
      ב-150 זה שונה מהקודמים .
      לחיצה על לחצן TRC תבטל טראקשן קונטרול אבל לא בקרת החלקה וזה המצב הכי נורא שיש עם הרכב הזה בבוץ. אתה יכול למצוא את עצך נותן גז ו.....נאדה. שום דבר לא קורה. אין בקרת אחיזה שמעבירה כח ומצד שני יש בקרת החלקה שפשוט בולמת את מה שהיא מזהה כהחלקה.

      אז מה עושים ? כשאתה בעמידה, לחיצה ארוכה על TRC מבטלת גם את את בקרת ההחלקה - ועכשיו - you are good to go :-).
      שים לב שבכל פעם שמכבים את הרכב, זה חוזר לברירת מחדל.
    1. windler's Avatar
      windler -
      תודה על ההסבר ,אני יודע איך מפעילים או מכבים את המנגנון.
      כניראה שלא הסברתי את השאלה כראוי.
      האם לפני כניסה לשטח בוצי אתם מנתקים את ה trc , לא כשאתם כבר תקועים ?
      האם ביטול ה trc מפחית את תחושת החוסר שליטה ברכב כאשר התוואי הוא כמו קרח.
      ?
    1. בןבן's Avatar
      בןבן -
      ציטוט נכתב במקור על ידי windler צפיה בהודעה
      תודה על ההסבר ,אני יודע איך מפעילים או מכבים את המנגנון.
      כניראה שלא הסברתי את השאלה כראוי.
      האם לפני כניסה לשטח בוצי אתם מנתקים את ה trc , לא כשאתם כבר תקועים ?
      האם ביטול ה trc מפחית את תחושת החוסר שליטה ברכב כאשר התוואי הוא כמו קרח.
      ?
      בקרת משיכה תמיד טוב. גם ובוודאי בבוץ. בקרת יציבות לכבות בבוץ ובחול עמוק.בקרת משיכה תעצור גלגל ללא אחיזה ובכך תעביר כוח לגלגל עם אחיזה וזה רצוי.גם את הגלגלים על אותו הסרן מחליקים ,הכוח יעבור קדימה. בקרת יציבות מפחיתה מכוח המנוע וזה לא רצוי בבוץ או בחולות. פשוט.


      Sent from my SM-T810 using Tapatalk
    1. windler's Avatar
      windler -
      לא ניראה לי שזה ישים ב 150.
      לחיצה ראשונה על הכפתור מבטלת את בקרת המשיכה
      לחיצה ארוכה מבטלת גם את בקרת המשיכה וגם את בקרת היציבות.

      למיטב ידיעתי לא ניתן לבטל רק את בקרת היציבות.
    1. Micha's Avatar
      Micha -
      ציטוט נכתב במקור על ידי windler צפיה בהודעה
      לא ניראה לי שזה ישים ב 150.
      לחיצה ראשונה על הכפתור מבטלת את בקרת המשיכה
      לחיצה ארוכה מבטלת גם את בקרת המשיכה וגם את בקרת היציבות.

      למיטב ידיעתי לא ניתן לבטל רק את בקרת היציבות.
      נכון, ועדיין זה עדיף עשרות מונים. בבוץ ובחולות עמוקים, זה בולם אותך. פשוט בולם פיזית את הגלגל המחליק.
    1. ערן CJ's Avatar
      ערן CJ -
      המערכות לבקרת החלקה, משיכה ויציבות טובות לכביש בכל מצב שיהיה. שם הן נבחנו ולמצבים אלו הן נותנות מענה.

      אני זוכר כשהTD5 הראשונים שהגיעו עם המערכות המתקדמות, הגיע לטיול בוץ כלי יפה וחדיש עם קפיצי אויר מתכוונינים ושאר "פירוטכניקה". הTD5 נראה היה הכלי האולטימטיבי. הצעיר שילמד את כל הזקנים איך כותבים מחדש את תורת השטח... או אז נכנסנו לשלולית בוצית. כולנו הרגשנו שהגלגלים מתחפרים בקרקע הרוויה שתחת המים העומדים, אבל התקדמנו באיטיות מאיימת, עד צידה השני של השלולית העמוקה. כשהדיסקו העתידני נכנס אל המים, התקדמותו לפתע נעצרה. צילמנו בוידאו איך המחשב שלח פקודת בלימה לשלושה גלגלים והפעיל גלגל אחד בלבד למספר סיבסובים במקום. כל פעם גלגל אחר סבב בתורו, והשלושה האחרים עמדו. נהג הדיסקו ניסה במבוכתו לשנות את מצבי השטח בכפתור מעגלי שהיה בחללית הבריטית, אך הלנד-רובר המשיך בשלו, מסרב לאפשר לכל גלגליו "הנאה מהנעה יחדיו". בסוף הדיסקו נגרר לאחור ע"י טנדר שאחד מנוסעיו התנדב לעמוד בארגז כמו קאובוי עם לאסו ברודיאו. הדיסקו נגרר לאחר כחיה כנועה אזוקה, אל הטנדר הזקן. טנדר שכבר ראה הרבה צעירים יהירים שניסו ללמדו שטח מה הוא!

      נותרתי להאמין ביותר ברזל ופחות אלקטרוניקה.
      ערן CJ
    1. בוזי's Avatar
      בוזי -
      שאלות טובות.
      לא יודע איך זה בדיוק בל"ק ולכן אתייחס באופן כללי.
      מנסיוני: בקרת משיכה ובקרת יציבות עשויות לסייע על פני בוץ חלקלק ולא טובעני. מערכת בקרת האחיזה מסייעת בהתקדמות, ומערכת בקרת היציבות מטפלת בסבסובים ובזנב הבורח.
      המערכות מסייעות גם בטיפוס על סלעים ובהצלבות כאשר האחיזה יחסית טובה.
      בבוץ עמוק, כמו בחול עמוק, אתה רוצה את כל הגלגלים מסתובבים. בלימה (אפילו חלקית ורגעית) של אחד מהם עלולה לגרום לרכב לצלול לבוץ ולהביא לתקיעה. מה עוד שמערכות בקרת יציבות נוטות להגביל את כח המנוע כשהן מזהות החלקה של אחד הגלגלים - מה שקורה הרבה בבוץ - ואז אתה נעצר ונתקע. לכן במצבים של בוץ או חול עמוק, אני נוהג לנתק את המערכות.
    1. איל מ's Avatar
      איל מ -
      ציטוט נכתב במקור על ידי ערן CJ צפיה בהודעה
      המערכות לבקרת החלקה, משיכה ויציבות טובות לכביש בכל מצב שיהיה. שם הן נבחנו ולמצבים אלו הן נותנות מענה.

      אני זוכר כשהTD5 הראשונים שהגיעו עם המערכות המתקדמות, הגיע לטיול בוץ כלי יפה וחדיש עם קפיצי אויר מתכוונינים ושאר "פירוטכניקה". הTD5 נראה היה הכלי האולטימטיבי. הצעיר שילמד את כל הזקנים איך כותבים מחדש את תורת השטח... או אז נכנסנו לשלולית בוצית. כולנו הרגשנו שהגלגלים מתחפרים בקרקע הרוויה שתחת המים העומדים, אבל התקדמנו באיטיות מאיימת, עד צידה השני של השלולית העמוקה. כשהדיסקו העתידני נכנס אל המים, התקדמותו לפתע נעצרה. צילמנו בוידאו איך המחשב שלח פקודת בלימה לשלושה גלגלים והפעיל גלגל אחד בלבד למספר סיבסובים במקום. כל פעם גלגל אחר סבב בתורו, והשלושה האחרים עמדו. נהג הדיסקו ניסה במבוכתו לשנות את מצבי השטח בכפתור מעגלי שהיה בחללית הבריטית, אך הלנד-רובר המשיך בשלו, מסרב לאפשר לכל גלגליו "הנאה מהנעה יחדיו". בסוף הדיסקו נגרר לאחור ע"י טנדר שאחד מנוסעיו התנדב לעמוד בארגז כמו קאובוי עם לאסו ברודיאו. הדיסקו נגרר לאחר כחיה כנועה אזוקה, אל הטנדר הזקן. טנדר שכבר ראה הרבה צעירים יהירים שניסו ללמדו שטח מה הוא!

      נותרתי להאמין ביותר ברזל ופחות אלקטרוניקה.
      ערן CJ
      רק תיקון,
      בדיסקו td5 אין מערכת טריין רספונס שאתה מתאר.
      אז או שזה היה דיסקו 3 או שלא היה כפתור מעגלי (ידית hi-low ונעילת דיפרנציאל אורכי).
    Untitled Document