מדריך השרדות לג'יפאי המתחיל

תחת הערך "תקיעה" במילון הג'יפאים תמצאו את ההגדרה: "הפסקת קפה בזמן, מקום ומשך שלא אנחנו בחרנו". שקיעה בבוץ, שבר ציריה, מנוע רותח, התהפכות בשיפוע צד, או שסתם נגמר הדלק באמצע שום מקום. כולם נתקעים בשטח, במוקדם או במאוחר. בדרך כלל תקיעה היא חמורה הרבה פחות ממה שנדמה, ועם סבלנות וקצת מחשבה אפשר לצאת ממנה בחיוך.  אספנו מעט תושב"ע ג'יפאית, עשרה כללי אצבע שיעזרו לג'יפאי המתחיל להפיג חלק מהחששות.

א. לא מטיילים לבד (האמנם?)

"רכב בודד לא נכנס לשטח". זה הכלל הראשון שתקבל כשתשאל ג'יפאי על טיול בשטח. למעשה, מי שמאמץ כלל זה בחוכמה מכסה את רוב סוגי התקיעה הסבירים. הרכב התקלקל מעבר ליכולות האלתור המקומיות? שולחים עוד ג'יפ להביא חלפים מתאימים או עזרה מקצועית (נסענו פעם מאמצע מסלול עבירות קטלני באזור דימונה לצומת גדרה וחזרה כדי להביא מוט הגה לרכב שלא יכולנו אפילו לגרור בדרך אחרת).  הג'יפ שקע בחול/בוץ/ביוב? יש עוד רכב שימשוך אותו עם רצועה מהצרה. התברברתם? יש עוד  נהג שטח שמצויד בידע המתאים או בציוד ניווט עדיף.

אפשר לחרוג מהכלל הזה עם הניסיון המצטבר, הידע והאמצעים לחילוץ עצמי. אנחנו בכל זאת בישראל, לא בסהרה, המרחק לכביש הקרוב  בדרך כלל קצר מאד,  ויש יתרונות לטיול ברכב בודד, הן פרקטיים (חבל לבטל טיול בגלל שהחברים דפקו ברז) והן רומנטיים. אבל נסיעת שטח ברכב בודד, גם אם מדובר בקיצור פקק או בגיחה קטנה לחולות אחרי יום עבודה, מחייבת מרווח בטחון ואחריות אישית גדולה יותר.

ב. אביזר החילוץ החשוב ביותר הוא הטלפון הסלולארי

לא כננת, לא ג'ק היליפט, לא שום דבר מכאני. חייבים להודות, הפלא האלקטרוני ששינה את חיינו בכל כך הרבה מובנים שינה גם את תרבות השטח. בעומקי הנגב, קליטה היא לא דבר ברור מאליו, אז כדאי שיהיו ברכב טלפונים מרשתות שונות.

ג. אדם צריך חברים טובים

נניח שיש טלפון ויש קליטה, אבל צריך שמישהו יבוא לעזור.  נכון , ישנן חברות שמחלצות רכב תקוע  מכל מקום. אבל עלות חילוץ מהשטח, ובמיוחד בימים שמועדים להיתקעויות בשטח (שבתות וחגים) היא גבוהה מאוד, ומסתכמת באלפי שקלים רבים. בקהילת האינטרנט של הג'יפאים התפתחה תרבות של עזרה לזולת, כזו שבה אם מתפרסמת מודעה של בקשת עזרה בנקודה כלשהי בארץ, חברי האתר עושים כל מה שצריך כדי לעזור לתקוע תוך מספר שעות מועט. אפשר לנצל את זה בזהירות, אבל לא להגזים. אם החברים יקבלו את הרושם שאתם חסרי אחריות שנכנסים לצרות תוך כדי הסתמכות עליהם הם לא יעזרו לכם, פשוט כך.

ד. לדעת איפה אתה תקוע

מכשיר ניווט לוויני (GPS) הוא עוד פלא אלקטרוני אמיתי.  גם אם אינכם יודעים לנווט כלל,  מקלט GPS יאפשר לך להרים טלפון מהשטח לחבר, לתת לו 12 ספרות (נקודת ציון מדויקת) וזהו. מכאן והלאה (בתנאי, כמובן, שהחבר הוא אכן חבר טוב) אתה יכול להתעסק בהכנת קפה ובטיפוח זולה מאווררת, והחבר שלך יהפוך את העולם בשביל להחזיר אותך ואת רכבך הביתה בשלום. במקרים קיצוניים של סכנת חיים, טלפון סלולארי ומכשיר GPS (היום יש כמובן  שילובים שונים של השניים ועוד הרבה יותר) יאפשרו לכוחות חילוץ מקצועיים לאתר ולחלץ פצועים בזמן הקצר ביותר האפשרי. זו לא המלצה תיאורטית - אחד מחברינו הטובים חולץ במסוק מעומק המדבר כשהג'יפ התהפך על רגלו.

ה. מים, מים, ועוד מים

לא, בקבוק מים מינרלים לא מספיק. במידה ותיתקע בשטח לזמן ממושך, או תצטרך ללכת ברגל עד לכביש או לאזור עם קליטה לפלאפון, צריך רזרבה של מי שתייה. אף כמות מים לא מוגזמת במדינה החמה שלנו,  ואת העודפים תמיד אפשר לחלוק עם מטיילים ברגל ובאופניים. הם סוחבים הכול על הגב, וישמחו לבקבוק נוסף לרענון ושטיפת הפנים.

ו. צאו לדרך עם רכב תקין

כשאתם חולים, אתם מבטלים את הטיול, לא? מה עם הבריאות של הג'יפ? חשוב להתחיל טיול  עם רכב תקין לחלוטין. לא לחכות עם תקלות עד שהן ישביתו את הרכב, כי מרפי כבר ידאג שזה יקרה עם שקיעה, בראש מעלה זיק (been there, done that). תחזוקה מונעת משמעותה להכיר את רכב ה4X4 שלכם, לבחון אותו  היטב ולעתים תכופות ולתקן את הדרוש מבעוד מועד. זה נכון כשאתם ברכב בודד כדי שזה לא יתקע אותכם באמצע שומקום, וזה נכון לא פחות בטיול בקבוצת ג'יפים גדולה. כשהחברים יגלו שאתם מחרבי טיולים סדרתיים כי אתם מגיעים עם רכב לא תקין -  "ידעתי שהסטרטר גוסס אז הבאתי אחד ספייר. יאללה, כולה חצי שעה עבודה. תפסיקו לילל"...  אתם תפסיקו להיות חברים.

ז. ציוד חילוץ מינימאלי

רצועת גרירה אחת ושני שאקלים (טבעות גרירה). זהו ציוד החילוץ המינימאלי שצריך להיות אצל כל בעל רכב 4x4 שמעיז לרדת מהכביש. אנחנו קוראים לרצועה הזאת "נימוס אלמנטרי":

תסריט התקיעה הנפוץ ביותר הוא שקיעה בשלולית אקראית בשביל שדות במרכז הארץ. מספיק שתעמדו גבוה על מכסה המנוע עם חיוך מטומטם על הפנים, ותוך זמן קצר יעבור בדרך  מישהו ויציע עזרה.

הנימוס מחייב להטריח כמה שפחות את המחלץ, וזה אומר שאתם אלו שתרדו מהג'יפ החמים ותצעדו בבוץ עד הברכיים, והרצועה שלכם היא שתשלף ותתכסה בבוץ סמיך. חובתכם לדאוג, עד כמה שאפשר, שהמחלץ לא יצטרך אפילו לצאת מהרכב.

לרוב השקיעות רצועה באורך של 9-10 מטר היא די והותר. ולא פחות חשוב: אתרו והכינו מבעוד מועד את נקודות הגרירה מלפנים ומאחור בקצות קורות השלדה האורכיות.  תרגלו את חיבור הרצועה לרכב שלכם "על יבש", כדי שלא תגלו בזמן אמת, בתוך ביצה בגשם שוטף, ששאקל ה3/4 התקני שרכשתם עם הרצועה בהמלצת הזבן בחנות, בעצם גדול מדי מכדי להכנס לאוזן הגרירה המקורית של סוזוקי ג'ימני.

ח. לא לשכוח את המובן מאליו - גלגל רזרבי

הצמיגים המקוריים של רוב רכבי הכביש-שטח הנמכרים היום הם זבל-גומי. אנחנו מופתעים כל פעם מחדש מהמהירות בה הם נפגעים. עד שתשתכנעו בחשיבות של ההחלפה לצמיגי שטח טובים, דאגו לפחות לכך שהגלגל הרזרבי מנופח ותקין, ושכלי הנהג קיימים ותקינים - מגבה ומפתח גלגלים.  מאד רצוי להצטייד במפתח גלגלים חזק ורציני יותר מהמקורי. יש נטייה לפאנצ'ריות להדק את הגלגלים הידוק יתר, במידה כזאת שפתיחה בשטח תדרוש יותר מומנט ממה שמפתח הגלגלים המצ'וקמק שהגיע עם הרכב מסוגל אליו - הוא יחליק וישבר.   

ט. כנסו למצב נפשי "שטח"

יש בעיה? עוצרים, נרגעים, מסתכלים על הנוף. ברבים ממקרי התקיעה, לא הסיטואציה הראשונית גורמת לנזק, אלא דווקא התפתחות שנגרמה משיקול דעת חפוז.

הדרך מוצפת?הרכב התחמם? נעצרת בשיפוע צד מפחיד?  עצרו! דוממו מנוע, אבטחו את הרכב (סלעים מתחת לגלגלים במידת הצורך), מצאו צל, פרסו את ערכת הקפה, תהנו מהנוף.

ההפסקה תאפשר לכם (ולמנוע) להתקרר, לצאת מהלחץ, ולשקול ברוגע את האפשרויות. אם מכסא הנהג היה נדמה ששיפוע הצד הוא לא כזה נורא ואפשר להחלץ ממנו באמצעות תמרון כזה או אחר, יתכן שמבט מבחוץ יבהיר  שמדובר בסכנה מיידית, ועדיף להמתין לרכב נוסף עם כננת  שיאבטח לפני נסיון התקדמות כלשהו. אל תהססו להאריך מאוד את משך החילוץ על ידי כך שתשלחו את אחד המשתתפים בטיול לארגן עוד ציוד חילוץ.  ברוח הנכונה,  עם המון סבלנות, יישארו לכם תמונות וחוויות טובות מהתקיעה הגדולה והחילוץ המוצלח.  אחריות שלנו.

י. הדיבר העשירי

עד עכשיו דיברנו על איך לשרוד ביקור בשטח, אבל לא פחות חשוב, השטח צריך לשרוד את הביקור שלנו ושל הג'יפ. הכלל פשוט מאד - לא משאירים סימן מאחורינו. לא קוליס, לא חפירה, לא בדל סיגריה ובוודאי לא שקית מלאה שאריות אוכל וכלים חד פעמיים. אין משאיות זבל במדבר, כל דבר שסחבנו פנימה, אנחנו גם נוביל החוצה, בלי יוצאים מן הכלל.  נוסעים על שבילים קיימים בלבד, לא להתפתות לקיצורי דרך שמשאירים קוליסים חדשים ומזיקים.  כדאי לקרוא עוד על הדיבר העשירי.

 תקיעה נעימה!