סנפלינג במערת קשת

פעם, אבל ממש מזמן, עוד לפני שעשיתי צבא (אל תשכחו אני כבר נושק לשנתי ה45) נפלה לידי חוברת טיולים של החברה להגנת הטבע  ועל הכריכה תמונה של מערת קשת. התמונה השאירה אותי בהלם, וואו!!  ראיתי את התמונה והבטחתי לעצמי שאגיע לשם. לא היה כתוב על זה כלום ולא ידעתי בכלל על מה מדובר אבל חשבתי לעצמי שכשאגיע למקום היפה הזה אדע כבר שחרשתי את כל הארץ, ולמה? כי תמיד משאירים את הטעים ביותר לסוף.

סיור וירטואלי במערת קשת

מאז הספקתי להיות שם כבר...  איזה... כמה וכמה פעמים, שם במערה על וליד ומתחת, ובאזור, ובנחלים ליד. חברים,  מדובר במקום שבקלות יכול לזכות בתואר "המקום היפה ביותר" בכל תחרות. הבעייה היחידה של המקום היא שהוא  מתמסר מהר מידי, מגלה את כל יופיו מייד. אפילו בננה חושפים לאט יותר.

מערת קשת נמצאת בגליל העליון בחלקו המערבי. המערה נכללת בשמורת נחל בצת. למעשה הקשת היא חלק ממצוק המשקיף על נחל בצת שמתפתל למטה ומהקשת רואים את יישובי הגליל המערבי – מראש הנקרה כולל האיים ועד חיפה והכרמל בדרום.

ההליכה למערת קשת לאורך המצוק מעניקה מבט הדומה למעוף ציפור, כל יישוב או ערוץ נחל למטה נראים מלמעלה רחוקים וקטנים. המצוק הרם הוא קו שבר גיאולוגי עצום שהרים את רמת אדמית גבוה למעלה והשאיר את עמק פקיעין ובקעת בית כרם המדהימה למטה רחוק.

המערה הייתה קיימת לפני שקו השבר נשא את המצוק מעלה. היא הייתה סגורה כמעט מכל עבריה, ועם הזמן נחשף פתחה הדרומי ולאחר מכן קרסה תקרת המערה. כל מה שנותר היום  הוא קשת סלע שנשארה כעדות מרהיבה לעוצמת הטבע.

איך מגיעים : הגישה למסלול היא מ "כביש הצפון" (מס' 899), שלומי-סאסא, בקילומטר ה6.7 בערך, מערבית למושב יערה. בצומת נפנה צפונה בכביש מתפתל שמטפס אל עבר רמת אדמית ונקרא "מעלה ג'יימס בל". כ 2.5 ק"מ מתחילת העלייה הכביש מגיע לרחבה צרה ומשולטת. אפשר להשאיר כאן רכב אחד, וממשיכים לתחילת המסלול, נוסעים כקילומטר וחצי, עד השילוט למערת קשת. ימינה אל כביש שירות עד לחניה, משם בהליכה אל דרך שמסומנת בשלט "שביל אמיר".

טיול במסלול הטבעתי במקום נחשב כטיול גריאטרי, אפשר לקחת את הסבתא ואת הילדים ואפילו את העצלים ביותר. לצערי שוב המסלול נגמר מהר מידי. ואני ממליץ לא להחמיץ את ההזדמנות, לחצות בסוף המסלול האדום את הכביש ולהמשיך אל מערת נמר הסמוכה ( אם כבר אז כבר, קחו פנסים). הטיול מתאים לכל ימות השנה, קצר ו...לעניין. אבל אנחנו באנו כדי לגלוש היום.

סנפלינג במערת קשת

הערה: רק מדריך מוסמך רשאי להוריד ובטח כאן כשמדובר בגלישה שלילית לגמרי, ובכלל מומלץ רק לבעלי ניסיון לגלוש במערה.

כחובבי טיולים מושבעים שרואים בג'יפ אמצעי למטרה, גם הפעם השארנו את הג'יפ בחנייה ויצאנו : שני (shainok) שהספיק בינתיים לסיים קורס מדריכי סנפלינג, אלכס ועבדכם shaya עם שני בניי תומר ואלון שלא יחמיצו הזדמנות כזאת לגלישה וטיול.

הטיול התחיל בבדיקת הציוד והכנתו אצלי בגינה. שני התלונן על העובש שהריח מהציוד שלי - דבר שגרם לו להסיר את הניילונים ולשלוף את הציוד החדש שלו שהכין מבעוד מועד (מטאטא חדש, ככה זה).

אחרי כמה בייגלה עם זעתר הגענו לקשת, לקח לנו קצת זמן להירגע מהמראה. קינחנו בארוחת בוקר וקפה טוב של אלכס. שני עם הקפה ביד לא התאפק ופרש את הציוד, הנקודה שנבחרה להתחיל את הגלישה (לחימום הקנה ולהסרת ריח העובש) הייתה הנמוכה ביותר האפשרית ממול לקשת – כשאת הקשת השארנו לסוף – כבר סיפרתי לכם מה משאירים לסוף.

כמובן שלא התאפקתי וניצלתי את זכותי כסניור לרדת ראשון!

לאחר החימום הקל היינו מוכנים למנה העיקרית – גלישה מהקשת. בחרנו לרדת מהחלק הפנימי של הקשת, גובה של כ 45 מ' (בנין של 15 קומות על עמודים), ירידה שלילית לגמרררררררי, שוב ניצלתי את זכותי כסניור וכיוזם הפעילות, ירדתי ראשון, תלוי בין שמיים לארץ באחד המקומות היפים ביותר בארץ, ממממ, עצרתי מספר פעמים בדרך למטה, הייתי חייב להסתכל רחוק, שומע את קריאות ההתפעלות של הצופים שרק הוסיפו להתרגשות הכללית.

לאחר הגלישה, כל מי שיורד חייב לעלות. לא, אין מוניות למטה, צריך לטפס עם המסלול השחור בתחתית המערה שמאלה ולעלות חזרה אל המצוק, דרך שאורכת כ 20 דקות ובחלקה אתגרית ומאומצת מעט.

לסיכום, עם או בלי גלישה, מערת קשת משתלבת יופי במגוון מסלולי הג'יפים באזור הגליל המערבי, מי שלא היה - חייב לעצמו, ומי שהיה לא צריך את המלצתי לשוב לכאן.