Close
  • מדריך לקניית טויוטה היילקס 1992-2005

    טויוטה היילקס 4X4 הוא טנדר השטח הטוב ביותר בישראל ואחד מרכבי השטח הקלאסיים בעולם בכלל. עמוד תווך של צי רכבי השטח של הג'יפאים האמיתיים, ה"גמל" זוכה לביקוש ער ומחירים גבוהים גם כמשומש. לפניכם מדריך כללי לרכישת היילקס. עדכון בשנת 2021: מדריך לרכישת היילקס 2006-2021, דגמי ויגו וRevo

    מבחר דגמי ההילקס בשוק הישראלי:

    בישראל נמכרו דגמי טויוטה היילקס החל בשנת 1992: מרכבי חד קבינה, דאבל קבינה, 2X4,  פרה-ראנר (Prerunner) בשנתונים מסוימים וכמובן דגמי 4X4. דגמי ה2X4 הנמוכים נפוצים מאד, רכבי העבודה האהובים על הבדואים בנגב (כמו גם בכל מדינות אפריקה) אבל לא ממש מעניינים אותנו בג'יפולוג. דגם הפרה-ראנר לעומת זאת,  גם הוא בעל הנעה אחורית בלבד, אבל גבוה ועם מערכת מתלים זהה לדגם ה4X4. האם הוא כן מעניין אותנו בג'יפולוג? חלקית. מספיק להוסיף לו נעילת דיפרנציאל אחורי, ומתקבל רכב שיכול לעבור בגבורה אחוז ניכר משבילי ישראל שלא בעונות הבוץ.  הוא גם האופציה הבלעדית לרכוש היילקס עם גיר אוטומטי.

    היילקסים 4X4 שבהם נתרכז מעכשיו, מתחלקים לכמה טעמים, על פי השנתון:

    עד 97' (כולל) - היילקס סרן קדמי חי

    • מנוע אטמוספרי, 83 כוחות סוס, כ16 קג"מ, שמתקשה מאוד להאיץ את הרכב, או לשמור על מהירויות של 110 קמ"ש וצפונה.

    • שני סרנים חיים.

    • דיפרנציאלים קדמי ואחורי עם רינג בקוטר 8 אינטש - מה שאומר שניתן להתקין "ביצה" אחורית עם נעילת דיפרנציאל בסרן הקדמי.

    •  נעילת דיפרנציאל אחורית חשמלית נשלטת כאופציה (נפוצה)

    •  ארבעה קפיצי עלים מעל הסרנים.  

    • אין נעילה דלתות מרכזית, אין חלונות חשמל, אין כריות אוויר ואין ABS. מרחב הרגליים של הנוסעים מאחור מצומצם מאוד.

     מודל 98' עד 2001

    • הלך הסרן החי הקדמי ובמקומו יש מתלים נפרדים, עם מוטות פיתול בתור קפיצים. תרומה חשובה לנוחות, וירידה בחוסן המכני.

    • קוטר הרינג בסרן הקדמי ירד ל7.5 אינטש, וקוטר הציריות הוקטן. הסידור הזה פחות עמיד בכלל, ובפרט לאחר התקנה של נעילת דיפרנציאל קדמי. לא ניתן לשים בסרן הקדמי את נעילת הדיפרנציאל האחורית המצוינת.

    • יש ABS, כריות אוויר, חלונות חשמל, נעילה מרכזית ומראות חשמליות.

    • הקבינה נמתחה בכ10 ס"מ, על חשבון אורך הארגז. מצוין ליושבי הספסל האחורי.

    • נוסף למנוע מגדש טורבו. עוד 7 כוחות סוס להספק, וכ8 קג"מ משמעותיים למומנט.

    • השילדה קטנה מעט באיזור הזנב, ובגרירה של נגררים כבדים היא עלולה להינזק. זו נקודה חשובה לבדיקה ברכבים יוצאי חברת חשמל שמורגלים בגרירת נגררים כבדים מאוד.

    מודל 2002-2005

    • המנוע הוחלף למנוע עם הזרקת דלק במסילה משותפת, פיקוד אלקטרוני, 102 כוחות סוס.

    מודל 2006 - היום - היילקס ויגו

    חדש מדי... וזו כתבה על קניית היילקס ישן כרכב שטח.  בכל מקרה, שווה לקרוא  מבחן דרכים להיילקס ויגו 2006

    אז איזה מודל היילקס עדיף?

    יש את העניין הפעוט של התקציב לקנייה, שדי מכתיב את השנתונים האפשריים...   אבל  יש היבטים טכניים שמבדילים בין ההיילקס "עד 97" ו"מ98" והופכים את הבחירה ללא פשוטה. כלל האצבע שלנו הוא  "כדאי לקנות את הכי חדש שאתה יכול להרשות לעצמך", אבל כאן יש לו יוצא מן הכלל.

    אם הכוונה היא להגיע למקומות עם עבירות קשה, שזה אומר בין היתר להתקין לרכב נעילת דיפרנציאל קדמית, להיילקסים עד 97 יש יתרון גדול של סרן קדמי חי וחזק, עם אופציה להתאים לו נעילת דיפרנציאל אחורית מקורית מצוינת. המחיר של הבחירה בדגם הזה יהיה חוסר נוחות, חוסר באביזרי בטיחות וחוסר בכוח, וכמובן התפשרות על מודל ישן יותר. אם לעומת זאת רוצים להתפנק קצת עם תא נוסעים אנושי יותר, כוח מנוע עדיף, יותר בטיחות אקטיבית ופסיבית, ומוכנים להתפשר על חוסן מכלולים, אז הולכים ל98 ומעלה, או אפילו 2002 ומעלה, אם התקציב מאפשר.

    הערות כלליות לגבי קניית היילקס לפני שנצלול לפרטים הטכניים...

    טנדר טויוטה היילקס, במיוחד עד שנתון 97' אבל לא רק, הוא רכב מבוקש מאד. אמנם יש הרבה בשוק, אבל עדיין הביקוש עולה על ההיצע. המחירים גבוהים מאד, ומצד שני רוב הטנדרים האלו, באופן טבעי, נקנו לעבודה ועברו מאות אלפי קילומטרים קשים. המצב הזה קוסם לסוחרי רכב הגונים יותר ופחות, שיקנו רכב שעבר חצי מליון קילומטר, ינקו ויטפחו קצת, יורידו 200-250 אלף קילומטר מהשעון (בקלות) וימכרו אותו במחירון ואף מעל. זהירות! הנשק היעיל ביותר להתגוננות בפני תרמיות הוא היסטורית טיפולים.

    עוד מילה - רבים מאד מטנדרי ה4X4 הלבנים ממודלים 95-97 בשוק הם יוצאי חברת החשמל. אתם צפויים להתקל בהם. בחברת החשמל, ממנה השתחררו האחרונים כבר לפני 5-6 שנים, הם תוחזקו היטב. אך אין להשליך מכך על המצב הנוכחי. בכל מקרה, בעלות ראשונה של חברת החשמל לישראל, אינה עילה להורדת שקל אחד במחירון.

    כללים עקרוניים לקניית רכב,  בזמן החיפושים:

    • כדאי שהרכב יהיה מיד ראשונה או קרוב לזה ככל האפשר. ככל שהרכב עובר יותר ידיים, יש סיכוי גבוה יותר להורדת ספידומטר של אחד המוכרים, ולקומבינות כלשהן שהרכב עבר בעברו, כמו למשל חיבור משני רכבים שונים או יותר, רכב לאחר תאונה וכו', וכן יש סיכוי מופחת להצליח לקבל היסטוריית טיפולים מתועדת.

    • רצוי שהקילומטראז' יהיה ממוצע עד נמוך. הממוצע להיילקסים הוא שלושים-שלושים וחמישה אלף ק"מ בשנה.

    • לא להינעל על שנה ספציפית, על מנת להגדיל את מגוון הכלים העומדים למכירה בשוק, יותר חשוב שהרכב יהיה רכב טוב, קנייה טובה, ופחות חשוב המודל המדויק.

    • סינון סוחרים: בטלפון הראשוני יש לשאול את המוכר פרטים לגבי הרכב, בלי לומר לו באיזה דגם מדובר. אם הוא שואל באיזה רכב מדובר, אז יש סיכוי טוב שמדובר בסוחר סמוי, חאפר, וסיכוי קטן יותר שמדובר במישהו שבמקרה מוכר יותר מרכב אחד בו זמנית, אבל עדיף להתעלם מהאפשרות הנדירה הזו. לא יודע איזה רכב? אומרים יפה שלום ומנתקים את השיחה.

    • רצוי שלרכב תהיה היסטורית טיפולים מתועדת, מלאה. יש לבדוק את התיעוד, לראות שיש רצף תאריכים הגיוני בין הטיפולים, וכך לוודא שלרכב לא שונה הקילומטראז'. לבדוק מתי הוחלפה רצועת טיימינג, ואלו מכלולים הוחלפו ביחד איתה, כמו מיסבי מותחן, מחזירי שמן, משאבת מים וכו'.

    • לשאול אם הרכב לא עבר התחממות. לרכב שעבר התחממות נזקפות נקודות חובה חשובות.

    • לוודא שברכב לא תוקנו מכלולים משמעותיים, כגון מנוע, ראש מנוע, גיר. רכב שעבר החלפת אטם ראש מצדיק רמה גבוהה של כבדהו וחשדהו וכן הורדה במחיר.

    • כדאי לראות שיש כימיה עם המוכר. שהוא נראה כמו אדם אמין, ולא מפחד לתת לכם את הטלפון בביתו.

    • קורה הרבה שבעלי הרכב מתבלבלים, או "מתבלבלים" וכשכתוב ברשיון בסעיף "בעלים קודמים" המספר 1, זה גורם להם לטעון שהם יד ראשונה, ולא היא. הם יד שנייה. ברכב יד ראשונה, בסעיף "בעלים קודמים" רשומה הספרה 0 . יש לוודא עניין זה עוד בטלפון. לשאול בצורה מפורשת מה רשום ברישיון, והאם המוכר קנה את הרכב מהיבואן.

    • יש לשאול את המוכר מה רשום בסעיף "היתרים והגבלות" כדי לוודא שלא תהיה בעיה עם העברת הבעלות על הרכב. עלולה להיות רשומה שם הגבלה של עיקול, עולה חדש וכו'.

    • יש לשאול מה לא תקין ברכב: מהי צריכת השמן והמים שלו בין טיפול לטיפול. צריכת מים לא צריכה להיות בכלל, אבל אם מדובר בעד חצי ליטר ל10000 ק"מ, אפשר לחיות עם זה. אפשר גם לחיות עם הוספת ליטר-שניים של שמן ב10000 ק"מ, בהתאם לקילומטראז'. ברכב חדש לא מוסיפים שמן בכלל, ברכב שכבר מתקרב למאתיים, שלוש-מאות אלף קילומטר ויותר זה כבר קביל שתהיה צריכת שמן כזו.

    • לא קונים רכב עם תקלה משמעותית. תקלה כזו עלולה לכסות על תקלות אחרות, אולי אפילו משמעותיות עוד יותר מהתקלה הראשונית, וישנם מצבים שבהם מוכרי רכב ייצרו ברכב תקלה על מנת להעלים תקלה אחרת, עוד יותר גדולה. רכב שעומד כי צריך להחליף מנוע או גיר, או רכב שאין לו טסט מסיבה ידועה או לא ידועה - עזבו.

    • יש לשאול את המוכר מהו מספר הרכב. יש אתרים באינטרנט שבהם ניתן לבדוק בתשלום אם לרכב רשום משכון ברשם המשכונות. אם הבדיקה לא נעשית בבוקר יום עבודה, אז התוצאה שלה תגיע רק ביום העבודה למחרת.

    למה חשוב לבדוק את הרכב, ולעשות את זה בעצמך, לפני הקנייה?

    קודם כל, כדאי לקבל תמונה ראשונית של מצב על הרכב לפני שרצים לבדיקה במכון שעולה הרבה כסף. שנית, מכוני הבדיקה מבצעים בדיקה חלקית בלבד, ורובם לא לגמרי מודעים לבעיות המיוחדות שיכולות להיווצר ברכב שטח משומש ובהיילקס בפרט. הם גם, מטבע הדברים, רוצים להרוויח עליך מקסימום כסף במינימום זמן, מה שלא מבטיח בדיקה רצינית ומקצועית. צריך לזכור עם זאת שהבדיקה שאנחנו מציעים לא מכסה הכול, כמו לדוגמא נתוני דחיסה (קומפרסיה) בצילינדרים. לכן כדאי ללכת למכון או למוסך שייתן חוות דעת נוספת על רכב שעבר בהצלחה את הבדיקה הראשונית שלכם על פי הכתוב במדריך זה.

    כמו כן, הזנחה היא דבר שניתן וצריך לזהות בקלות אם בודקים את הרכב לבד. תוצאות מגורם שלישי לעולם לא יגלו לכם שהבעלים שמר על המכללים הגדולים, אבל הזניח את כל הדברים הקטנים. בסופו של יום, ברכב יש הרבה יותר מכללים קטנים ומציקים מאשר גדולים ורכישת רכב מוזנח מהבחינה הזו אולי כדאית, אבל כרוכה בהרבה עבודת נמלים ורצוי לדעת לפני הרכישה שזה המצב.

    הערה: כל המחירים שיופיעו בכתבה זו הם לחלקים בלבד, אנחנו בג'יפולוג דוגלים בעבודה עצמית על הג'יפ אז לא יצוינו מחירי עבודה.

    בדיקת הרכב הראשונית, ויזואלית:

    • יש לראות את הרכב באור יום, להסתכל עליו מרחוק, לנסות לראות הבדלי צבע בין הדלתות הפגושים ושאר המרכב.

    • לבדוק שכל הדלתות נפתחות/נסגרות , שכל המנופים בהן עובדים, שהחלונות נפתחים/נסגרים.

    • להרים שטיחים בקבינה, לחפש מעיכות ותיקונים בריצפה ובארגז. להסתכל על התקרה ולראות שהיא בסדר.

    • לזהות את הכיתובים בתוך הרכב במקומות שיש בהם כרית אוויר, ולבדוק התאמה לרישום ברישיון.

    • לבדוק שכל האורות של הרכב תקינים.

    • לבדוק לפני התנעה שנורות לחץ שמן, טעינה, ABS, כריות אוויר, CHECK ENGINE דולקות, לוודא שהנורות שמצביעות על אביזרי הבטיחות תואמות לאביזרים שרשומים ברישיון. בחלק מהרכבים יש נורות נוספות שאמורות לדלוק ויש לבוא עם מידע מוקדם לגבי הנורות האלה ולוודא שהן אכן דולקות. אין לקבל תשובה מהמוכר, ש"הנורה שרופה" כי זה יכול להיות נכון, ויכול להיות גם שמישהו הוציא את הנורה ממקומה כדי לחפות על תקלות כבדות. להתניע ולראות שהנורות כבות. לבדוק גם את מצב נורית ה4X4 בשילוב וניתוק למצבים השונים. לבדוק שנורת נעילת הדיפרנציאל עובדת בנעילת דיפרנציאל כאשר הרכב מונע והטרנספר בLOW. היא תהבהב כאשר היא עוד לא נעולה, ואז הנעילה ננעלת והנורה אמורה לדלוק קבוע. לפעמים צריך לנסוע מעט בסיבוב כדי שהנעילה תינעל או תשתחרר.

    • לנעול (לסגור, עם כיוון השעון) את נועלי הטבור (מה זה נועלי טבור?). לנסוע ברכב בדרך עירונית ובינעירונית, לשים לב לרעידות, למשיכה של ההגה. לרדת לשביל עפר או למגרש כורכר, לשלב ל4X4 ולהסתובב סיבובים הדוקים ימינה ושמאלה כדי לזהות רעשים מהציריות או משאר מע' ההינע הקדמית. להפעיל את כל מנגנוני הרכב ולבדוק את תפקודם, כולל מיזוג, חימום, מחליף אורות, תאורה פנימית, שקע מצית, מאותתים וכיוצא בזה. לשים לב לשעון חום המנוע. לשים לב לפעולת המצמד, שהוא "נושך" כמו שצריך בהאצה מעמידה. לשים לב שהסל"ד לא עולה בלי קשר לעליית המהירות, כשאתם בהילוך גבוה ומצערת פתוחה לגמרי. אם אתם עוזבים את המצמד בהעלאת הילוך כשהסל"ד גבוה מדי ביחס למהירות הרכב, הסל"ד חייב לרדת בחדות, בבת אחת, גם אם המצערת פתוחה לגמרי.

    עצרנו. נפתח את מכסה המנוע...

    • חכו כמה דקות שהרכב יתקרר (זמן טוב לקשקש עם המוכר וליצור - או לשלול - את הכימיה הנ"ל) . לפתוח מאוד בזהירות את מכסה המצנן, להניע את הרכב, להאיץ מעט את המנוע ולבדוק שאין בועות אוויר בתוך המצנן.

    • לתת לרכב לעמוד מונע עם מזגן ולהתחמם, לראות שחום המנוע לא עולה לרמה לא תקינה. להקשיב לרעשים חריגים.

    • מצבר: על המצבר מוטבע תאריך הייצור, בדקו שהוא איננו ישן מדי. אורך חיי מצבר ממוצע הוא בסביבות 3-4 שנים, מצבר ישן יותר מזה כבר ראוי להחלפה. עלות מצבר עלתה מאוד בתקופה האחרונה ועלולה לעבור בקלות את ה1000 ש"ח. בדקו את גובה האלקטרוליט במצבר. בדקו את שני הקטבים, הם צריכים להיות נקיים מקורוזיה. ככל שיש יותר קורוזיה באזור, כן המגע מתרופף. אבל חשוב יותר, זה מעיד על הזנחה. הטיפול בקורוזיה כאן הוא קל ומהיר, פעולות המנע עוד יותר. וודאו שכל החשמל היוצא מהמצבר ולאורך כל הצמה תקין, שאין חוטים חשופים או כאלו שנגמרים באמצע שומקום. בדקו שהמצבר יושב הדוק במקומו עם תושבת ייעודית ולא באלתור. בדקו את גובה המים בתאי המצבר.

    • במשאבת הבלם וודאו שאין נזילות. לא טפטוף, לא הזעה, שום דבר לא מתקבל כאן בברכה. המצב שם חייב להיות מושלם. בדקו את גובה נוזל הבלם, הוא אמור להיות בין שני הקווים.

    • תפסו בכח את מוט ההגה ונענעו אותו. לא אמור להיות בו חופש; במידה ויש, זהו את מקורו. תיבת ההגה (נמצאת בקצהו התחתון של המוט) צריכה להיות נקייה מנזילות.

    • הוציאו מדיד שמן מנוע, בדוק אם יש עליו מים/חלודה, צבע חלבי. מנוע מפירוק יעלה כ7000-10000 שקלים, לפני החלפה של רצועות טיימינג, מסננים וכו'.

    • יש לבדוק נוזל צינון, כמות במיכל העיבוי ובמצנן, צבע, ריח וטעם. לנוזל צינון יש ריח אופייני וטעם מתקתק. אסור לטעום את הנוזל מכיוון שהוא רעיל מאוד, אבל בסוד נגלה שראיתי כבר אנשים שטעמו אותו ולא מתו.

    • לפתוח מכסה מילוי שמן, לראות אם אזור השסתומים נקי ולא עמוס בבוצה שחורה שתעיד על החלפה לא סדירה של השמן.

    • לבדוק את גובה הנוזל במיכל נוזל הבלמים, המצמד, הגה הכוח.

    • לבדוק מצב צנרת גומי בתא המנוע. לחפש יובש, סדקים, קרעים.

    • בדקו שבית מסנן האוויר מחובר היטב, שהוא סגור עם כל שלושת הקליפסים שלו ושאין קרעים בצינורות המובילים את האוויר. בדקו את מצב הפילטר עצמו. באזור זה אין דברים שקשה לתקן, אבל הוא יכול להעיד על תחזוקה לקוייה והזנחה מצד הבעלים הקודם.

    • פתחו את הרדיאטור מפתח המילוי כשהוא קר ובדקו את מצב נוזל הצינון. הוא צריך להיות צלול, וירוק או אדום, לא עכור וללא כתמי שמן או בוץ.

    מערכות הינע ומתלים - רכב שטח בודקים מלמטה, אם אין ליפט - זוחלים!

    • בדיקת מיסבי גלגלים: בעזרת ג'ק מרימים את גלגלי הרכב,  אחד-אחד. אוחזים בגלגל שבאוויר ומנסים לנענע אותו. פעם אחת עם הידיים בשעה 3 ו9 , פעם שנייה עם הידיים בשעה 6 ו12, ולבסוף מנסים למשוך אותו פנימה והחוצה. הבדיקה הזו נותנת לכם מושג על מצב המסבים של הגלגלים. בגלגלים האחוריים אם אתם מרגישים חופש פנימה והחוצה של יותר מכלום, צריך להחליף את המסב. מסב שהולך, משמעותו גלגל שנופל מהג'יפ במהלך נסיעה! בגלגלים הקדמיים, כשאוחזים בשעה 6 ו12 ומנענעים, אם אתם מרגישים חופש בקצה הגלגל זה לרוב מעיד על צורך בחיזוק אומי מסבי הגלגל, אם כי זה עשוי גם להיות בעיה במסבי קינג פינים. חופש בשעות 3 ו9 בלבד מעיד על בעיה במערכת ההיגוי, אליה עוד נגיע בהמשך. עוד על סרנים טויוטה 8 אינץ', תחזוקתם ותיקונם.

    • בדיקת נועלי טבורים: כשהגלגלים הקדמיים באוויר, העבירו את נועלי הטבורים למצב LOCK וסובבו כל גלגל לחוד תוך כדי  מבט על גל ההינע הקדמי (דרייבשאפט). הוא צריך להסתובב עם הגלגל כשנועל הטבור במצב LOCK (שימו לב ששני נועלי הטבורים צריכים להיות במצב LOCK בשביל זה) ולא להסתובב כשהוא במצב FREE, אחרת משהו לא תקין. אם כי את רוב התקלות ניתן לתקן בעלות מינורית ונדיר שנדרשת החלפת של כל המכלול. שימו לב שההעברה בין המצבים בנועלי הטבורים אמורה להיות קלה וחלקה.

    • בדיקת צמיגים: נסו להתרשם מרמת  שחיקה, שחיקה לא סימטרית, יובש ותאריך ייצור (לפרטים ראו מדריך ג'יפולוג למיגי שטח) יש לבדוק את הגלגל הרזרבי, ולוודא שיש ג'ק ומפתח גלגלים. בזמן שבודקים את הצמיגים הקדמיים צריך לסובב אותם מצד לצד ולבדוק שהגומיות של הציריות שלמות ולא סדוקות (במודל 98 ואילך). במידה ומדובר במודל 92-97 לא להתרגש מהזעה קטנה של שמן בחיבור של מפרק הסרן לסרן ("פעמון"), אבל לוודא שאין נזילת שמן רצינית. לבדוק שצינורות הבלם לא סדוקים.

    • בדיקת גלי הינע ("דרישפטים"): אחזו בגלי ההינע ונענעו אותם (אחד אחד) בחוזקה מעלה ומטה. לא אמור להיות שום חופש, אם יש סביר להניח שהוא נוצר בחלק המחבר בין שני חלקי גל - שיני ההחלקה, (Slip-yoke או "זכר-נקבה"). שיפוץ גל הינע בחלק הזה יעלה בין 400 ל800 שקלים, כתלות בחומרת הבעיה.

     

     

     

    • בדיקת צלבים של גלי הינע: תפסו בחוזקה לפני ואחרי כל צלב (הביטו בתמונת השפה המשותפת שוב).  כל צלב מורכב משני יוקים, או "עולים" בשמם העברי, חלקים דמויי האות ח'. שימו יד על יוק אחד, יד על היוק שני וסובבו כל יד בכיוון אחר בחזקה. לא אמור להיות שום חופש בתנועה. חופש מעיד על צלב בדרך לקבר. ככל שהחופש גדול יותר כן הצלב קרוב יותר לסוף חייו, כאשר חופש של יותר ממ"מ בודד הוא כבר לא מקובל. צלב יעלה בין 70 ל220 שקלים, כתלות באיכות הצלב הנרכש.  עוד על צלבים ותחזוקתם...

     

    • מערכת המתלים: מורכבת מקפיצי עלים ובולמי זעזועים טלסקופיים. בשלב זה נוותר על בדיקה מעמיקה ונסתפק במבט על כל בולם לוודא שאיננו מזהים נזילה כלשהי. נעיף גם מבט על קפיצי העלים ונוודא שצורתם קעורה, לא קמורה. מערכת מתלים חדשה היא סיפור יקר אבל זה אחד הדברים שאין לנו איך לבדוק באמת; אנחנו נאלץ להסתפק בסדרת בדיקות קצרה (שתופיע בהמשך, בשלב מתקדם יותר בקניה) ובעיקר בהסקת מסקנות ממצב הרכב הכללי. אם המוכר ערגל סט עלים לפני המכירה אף אחד לא יוכל לזהות את זה בבדיקה, גם לא מכון מקצועי, לכן אין לנו ברירה אלא להניח שמצב הרכב הכללי משתקף גם במערכת המתלים (וזאת בתנאי שהיא עומדת בבדיקות הבסיסיות שיוצגו).

     

    • מבט על המנוע מלמטה: אם אתם כבר מתחת לרכב נצלו זאת והעיפו מבט על המנוע, בפרט על החיבור שבין אגן השמן לבלוק עצמו. אם תהיה שם נזילה תצטרכו לעבוד קשה למדי בשביל לסדר אותה, אבל העלות של התיקון נמוכה יחסית, כ160 שקלים, בהנחה שלא תחליטו על הדרך גם להחליף מצמד.

     

     

     

     

    • מערכת ההיגוי: בדקו את התפוחים ויזואלית, ודאו שאין בהם נזילות גריז ושיש גומיות והן שלמות. בעזרת חבר (או בעל הרכב) אפשר לסובב את ההגה כשהרכב בעמידה ולראות שהתנועה של התפוחים חופפת לתנועה של זרוע הפיטמן (הזרוע היוצאת מתיבת ההגה) דהיינו אין חופשים (משהו אחד זז, הכול זז איתו ביחד).

     

     

     

    סבב בדיקות מתקדמות לרכב שעבר את הסינון הראשוני

    במידה ומה שראיתם תאם את ציפיותיכם, ישנן עוד כמה בדיקות מעמיקות יותר שכדאי וחשוב לבצע לפני קניית הרכב. הן באות רק לאחר הבדיקות הראשוניות בעיקר משום שאילו הרכב נכשל בשלב הבדיקות הראשוני אין שום סיבה לבזבוז זמן נוסף שלכם ושל המוכר.

    • בדיקת בולמי זעזועים: פרקו צד אחד של כל בולם זעזועים  ובדקו שהתנגדותו אחידה לכל אורך המהלך, הווה אומר פתחו וסגרו אותו לגמרי לפחות פעם אחת. שימו לב שהתנגדות שונה לפתיחה וסגירה היא נורמאלית, אך התנגדות שונה תוך כדי תנועה בכיוון נתון מעידה על בולם גמור. בולמים עולים בין 200 ל2500 שקלים ליחידה. הבדיקה הזאת חשובה כמובן ככל שהבולם לכאורה חדש ויקר יותר, אם ברור מראש שהבולמים הם הבולמים המקוריים שכבר עובדים 12 שנה, אין כאן הרבה מה להפסיד - רק לקחת בחשבון בתמחור.

    • סובבו את הסוויץ' לשלב אחד לפני הנעת הרכב וודאו שכל הנוריות ברכב דולקות ועובדות, תנו לרכב כדקה במצב הזה לפני הנעה, ודאו שמד הדלק עולה ושמד החום לא (אתם רוצים להתחיל את הבדיקה עם מנוע קר, אם הוא לא קר תנו לו להתקרר).

    • הניעו את הרכב. שימו לב שאין רעשי חריקה בזמן ההנעה (משהו שדומה לרעש שיש אם מחזיקים את הסוויץ' פתוח יותר מדי זמן), רעש כזה מעיד על בעיה במתנע (סטרטר).

    • לחצו על דוושת המצמד עד סופה תוך כדי האזנה קשובה לרעשים. החזיקו את הדוושה לחוצה כמה שניות, שחררו אותה מהר (שימו לב שאתם בהילוך סרק) והאזינו שוב. בעת הלחיצה כל הרעשים מאזור הגיר אמורים להעלם; בעת עזיבה אמור להיות רעש חלש של מסבים מסתובבים. אם יש רעש בלחיצה משמעו שמסב הלחץ של הרכב זקוק להחלפה; אם יש רעש חזק לאחר עזיבת המצמד משמעו שהמסבים על ציר הכניסה הראשי בגיר גמורים. שימו לב שגם מסבים תקינים עושים רעש קלוש.

    • כשהמנוע מונע, לשים גיר בניוטרל, דוושת מצמד משוחררת. ללחוץ על דוושת המצמד, לחכות שלוש שניות ולשלב לרוורס. אסור שתישמע חריקה בשילוב.

    • הכניסו את תיבת ההעברה (טרנספר) למצב ניוטרל והתחילו להעביר הילוכים כאילו שאתם נוסעים בכביש. האוטו לא יזוז כמובן, אבל אם יש בעיה עם תושבות הגיר, תושבות הטרנספר, מסבי הגיר או הדריבשאפט שבין הגיר לטרנספר אתם תבחינו בכך במהרה לפי הרעשים. אם הכול תקין עדיין יהיה רעש מסוים, אבל הוא לא ישמע יוצא דופן. איך תדעו? זכרו את הרעש הזה היטב וכשתיסעו במהירות קבועה על כביש (זה יגיע מאוחר יותר) מצאו את הרעש בין שאר הרעשים ברכב. אם הוא לא יבלוט מעצמו  תוך כדי הנסיעה, אתם כנראה בסדר.

    • התחילו נסיעה. שימו לב מתי דוושת המצמד מפרידה ומפסיקה להפריד.

    • בדקו שהרכב נוסע בקו ישר במהירויות גבוהות. ודאו שבבלימה הרכב אינו מושך לצד מסוים, שימו לב שאין לכם רעידות בהגה בשום שלב. בדקו שלידית ההילוכים אין חופש תנועה מוגזם, כנ"ל לידית תיבת ההעברה.

    • לאחר התחממות הרכב, ודאו שהעברת ההילוכים מתבצעת חלק. רצוי גם לעצור את הרכב ולוודא שהעברת מצבים בטרנספר חלקה גם היא.

    שיפורים ותוספות

    • נעילות דיפרנציאל: רוב ההיילקסים הגיעו עם נעילה אחורית נשלטת, מקורית ואמינה וזה המצב המועדף לקנייה. יש לבדוק שהנעילה תקינה ע"י שחרור בלם יד, הרמת אחד הגלגלים האחוריים באוויר, שילוב טרנספר לLOW כשנועלי הטבור מנותקים, ונסיון לסובב את הגלגל שבאוויר. אם הנעילה תקינה הגלגל לא יסתובב כשהנעילה מופעלת.

    • נעילות אוטומטיות עולות כ300$ ליחידה. כדי לוודא המצאות נעילה אחורית אוטומטית, נרים צד אחד של הסרן באוויר (רכב בהילוך, בלם יד לא פעיל) ונסובב את הגלגל. אם יש נעילה אנחנו נשמע רעש ריצ'וט בזמן סיבוב הגלגל.

    • כדי לוודא המצאות נעילה קדמית נבצע את אותו הדבר בסרן הקדמי, רק שכאן נוודא ששני נועלי הטבורים במצב LOCK לפני הבדיקה. המצאות נועלי טבורים איננה נעילה קדמית! נועלי הטבורים הם חלק סטנדרטי בכל היילקס.

    • אם אינכם בטוחים במשמעות המונחים, זה הזמן לקרוא את מדריך ג'יפולוג לנועלי טבור, ואת מדריך ג'יפולוג לנעילות דיפרנציאל.

    • מערכת מתלים/הגבהות: יש הגבהות שהן שיפור חשוב ושווה כסף רב, ויש כאלו שהן אסון בטיחותי והמוכר הוא זה שצריך לשלם לכם כדי שתפרקו אותן אחרי הקנייה. הנושא רחב מדי כדי לכסות בכתבה... רוב ההילקסים בשוק מוגבהים במתינות עם בכלל, וזאת בגלל שהרכב גבוה מספיק בתצורתו המקורית. במידה ואתם בודקים רכב מוגבה, אתם מוזמנים לצלם כמה תמונות ולהתייע. עם מומחי פורום טויוטה.  מילה נוספת על בולמי זעזועים:  מאחר ובולמים הם מוצר מתכלה בעל תוחלת חיים מוגבלת, סביר מאוד להניח שהבולמים ברכב הנדון הוחלפו לפחות פעם אחת במהלך חיי הרכב. קל לזהות אם בולם הוחלף, שכן בולמים של חברות גדולות לרוב צבעוניים ועל כולם תמיד מוטבע שם החברה המייצרת קרוב לתחתית הבולם.

    • פגושים ומיגונים: היילקס הוא רכב שמגיע מוכן ומזומן לנסיעות שטח ללא צורך בתוספות. מערכותיו חסונות וממוקמות היטב באופן יחסי. פגושים, מדרגות צד וכולי - יכולים להיות שווים את מחירם בברזל או הרבה-הרבה יותר - המגוון גם כאן עצום ורב.

    • כננת היא תוספת חשובה. שווי שוק של כננת משומשת בין 1500-2500 שקלים.

    • גלגלים וצמיגים: חישוקי 15 אינץ' עם גלגלים במידה 31/10.5R15 הם שיפור נפוץ ומומלץ מאד, עדיפים בהחלט על חישוקי הפלדה הצרים והכבדים המקוריים. שווי בקנייה תלוי כמובן בגיל ואיכות הצמיגים.  יש לוודא שהצמיגים המותקנים על הרכב תואמים בדיוק נמרץ את הרשום ברשיון! עוד על צמיגים לרכב שטח במדריך ג'יפולוג לצמיגי שטח.

    • ארגז סגור - נוח מאד להעמסת ציוד בטיול. סגירת ארגז חדשה תעלה 3000-7000 שקלים בתלות באיכותה והמפרט שלה - עם או בלי חלונות, דלת הרמה, גובה, דלתות שחף בצדדים וכולי.

     

    סיכום

    אחרי שבדקתם את הרכב יש לכם תמונה לא רעה בכלל על מצבו. השאלה הגדולה באמת היא מאיפה תרכשו את הידע להחליט האם רשימת התקלות ברכב מסוים היא סבירה, בלתי מקובלת או מצוינת יחסית? בשביל לענות על כך, עליכם לבדוק הרבה יותר מרכב אחד; אתם צריכים להבין מה מצב השוק, איך רכבים נראים (טובים יותר וטובים פחות), לראות כמה רמות של אחזקה בעיניים. אין מספר לכמות הרכבים שאתם צריכים לבדוק בשביל זה, רק ברור שזה יותר משניים-שלושה. סוגיית "איך בודקים את בעל הרכב" היא סוגיה גדולה גם כן, אבל אותה אנחנו נשאיר לכם. הרבה יותר קל לנו להסביר איך בודקים רכב מאשר איך בודקים בן-אדם. כתבה זו היא רק מבוא, אל תהססו לשאול שאלות נוספות במערכת הפורומים של ג'יפולוג.  אני (ובעלי היילקס מנוסים רבים)  תמיד שם כדי לעזור...

    Untitled Document