ארוע מישלין אקספריאנס

 "...מכונית הראלי עוצרת בחריקה וענן אבק גדול. הנהג  מושלך החוצה, ואני משתחל במקומו דרך כלוב ההתהפכות, נעזר בחבריי לקבוצה כדי לכוון את הכיסא, להתאים את חגורות הבטיחות ולחבוש את הקסדה. הילוך ראשון, פול-גז, מרים את רגל שמאל מהקלאץ' ויוצא לדרך. הילוך שני, מספיק להאיץ לשבריר שנייה ותוך עשרות מטרים אני בסיבוב של 135 מעלות שמאלה (כמעט פרסה למאותגרים-מתמטית. המערכת). לוקח את הסיבוב בהחלקה קלה, עדיין לא מבין במה אני נוסע, נותן להילוך השני למשוך עד שנדמה לי שאין יותר ומעביר לשלישי...

 "אני מתחיל לאט לאט לקלוט על מה אני נוהג. העומס על האוזניים גדול. החצץ שעף מכל ארבעת הגלגלים המסתחררים דופק על רצפת הפח החשופה. אילן, הנווט שלידי, נהג מרוצים בעצמו בארץ ובחו"ל, שואג  הוראות בקשר הפנים. המרכב משמיע חריקות איומות והאגזוז הפתוח לא תורם להרגעת האווירה.

 "...סיבוב קל שמאלה, מעבר תעלה וסיבוב הדוק שמאלה. ההנחיות הן לא להוריד הילוך לראשון בכל מהלך הסטייג' הזה, אז מכאן ואילך המצמד מתחיל לעבוד קשה בשביל להחזיר את המנוע לטורים גבוהים ביציאה מהפניות האיטיות. בהמשך הוא ימחה על כך ע"י הפצת  הריח האופייני של קלאץ' מטוגן.

 "...סיבוב קל ימינה, עולים על גבעה - שמיים -  בשיא שלה לא רואים את המשך הדרך, אבל אילן צועק לי "סע!". אני מהסס קצת בין לתת בגז ובין להיזהר. אילן צודק כמובן - המשך הדרך מתגלה בירידה עם סיבוב ימינה ובהמשך סיבוב 135 שמאלה. אני מעביר מעט משקל לימין ושובר את ההגה שמאלה, עם פולגז ומצמד בהחלקה קלה, התחת עף ימינה, מה שמסדר לי את האף מול היציאה מהסיבוב, אפשר להתחיל לרוץ קדימה. גז גז גז, העלאה לשלישי, שיקיין קטן ושוב סיבוב חד שמאלה, 170 מעלות. קשה, קשה לנסוע כל-כך לאט עם המנוע הזה כשהטורים מאולצים לסל"ד עבודה של מנוע מק דיזל. סיפרו לי על 230-240 כוחות סוס מהמנוע המוגדש הזה, אבל כרגע זה מרגיש כמו פיאג'יו C, לפני שיפוץ... עוזבים את התחום הבלתי אפשרי של הטורים ומתחילים לגדוש, תופסים תאוצה בעלייה קלה בגבעה. שוב לא רואים מה קורה קדימה אחרי השיא, אבל כבר מראש אמרו  שאפשר לתת שם פולגז אז אני מנסה להתגבר על הזהירות הטבעית ויוצא לי רק 80 אחוז מצערת. ננסה בסיבוב הבא להתגבר על הפחד מהלא נודע...

 "סיבוב רחב ימינה על משטח גדול, הורדה לשני, ואני לוקח את הסיבוב רחב-רחב, עם גז ברצפה הכי חזק שרגל ימין יודעת לדחוף, סחיפה צידית ארוכה בארבעה גלגלים. סיבוב שמאלה, ורואים את נקודת הסוף\התחלה, אבל יש לי עוד סיבוב ואני חולף על פני הנקודה בסערה. עוד סיבוב, הפעם קצת יותר מהיר, אני מקווה... והסיבוב השני נגמר. אני עוצר. אני לא צריך למהר כי אני הנהג האחרון בקבוצה, והשעון כבר נעצר עם הגלגלים. אני נזכר לנשום ואפילו מספיק לקבל מאילן מחמאה על הנהיגה. מהאימפרזה אני יורד עם פיק ברכיים, מתנשף ומזיע כאילו טיפסתי בריצה את שביל הנחש. דבר ראשון אחרי שרגלי נוגעות בקרקע אני מדווח בדמעות לטלי, אשתי היקרה, ש"אנחנו חייבים לארגן לעצמנו רכב מרוץ". מהצד השני של קו הטלפון לא נרשמת עלייה משמעותית במפלס ההתרגשות. שעון העצר מראה קצת מעל 19 דקות, שזה שתי דקות מהיר יותר מהקבוצה הכי מהירה אחרינו וללא אף פסילה, בניגוד לשתי הפסילות שהיו לכל שאר הקבוצות שעשו את המסלול הזה. זה הסטייג' שיעניק לנו בסוף היום את המקום הראשון הקבוצתי באירוע כולו.

Michelin Experience בפאתי באר שבע

מי נתן לחוליגן לשעבר כמוני אימפרזה טורבו 4X4 מוכנה למירוצים? הכל התחיל מהזמנה שהגיע למערכת ג'יפולוג מקוגול יוניטרייד, יבואנית צמיגי מישלין וBFGoodrich לישראל, לאירוע כיף לעיתונאי רכב בשדה תימן. יהיו מעט דיבורים, ויתנו לנו בעיקר לתת בגז במגוון רכבים, כולם נעולים צמיגי מישלין, על מגוון מסלולי כביש ושטח. לא יכולתי לסרב (ידענו שלא תוכל. גם ידענו את מי לשלוח, על פי התוצאות - המערכת).

כמו שהובטח, כך היה. מארגני האירוע (חברת קרוס קאונטרי הפקות ברשות מיקי יוחאי) חילקו אותנו לקבוצות באופן שרירותי לגמרי, בלי שותפויות וחברויות קודמות, בלי חבר'ה מהמילואים וללא קומבינות. חמש קבוצות בנות ארבעה חברים כל אחת ניצבו לקו הזינוק.

התחרות חולקה לארבע סטייג'ים: נהיגת מסלול על גבי האימפרזה STI והונדה סיביק Type-R, ג'ימקנה עם הונדה אקורד בגרסה החזקה שלה, מסלול שטח מהיר עם הסובארו פורסטר טורבו המוכן למרוצים של יובל מלמד, ועוד מסלול שטח עם אימפרזת האימונים של יובל (זאת היא שהביאה אותי לדמעות). אל תצפו ממני לשמות ותיאורים מדויקים של הסטייג'ים השונים של השטח, ובוודאי לא לתיאור מדויק של מה שהיה בסטייג'ים על האספלט, כי ביומיום אני בעיקר נהנה מלטייל בשטח, ואת העניין בתחרויות השארתי מאחור לפני בערך עשר שנים.

הקבוצות עוברות בין הסטייג'ים השונים, והזמן שנמדד להם בכל אחד הוא זמן אחד כולל מרגע שחבר הקבוצה הראשון מזנק ועד הזמן שחבר הקבוצה האחרון מגיע לקו הסיום. זה כולל זמני התחלפות בכיסאות, התארגנות, הורדת וחבישת קסדה, קשירת חגורות בטיחות וכל מה שקשור בבזבוז זמן. בסיום האירוע מצרפים את הזמנים שהקבוצה עשתה ביחד בכל ארבעת הסטייג'ים ואת הזמן הזה משווים לקבוצות האחרות. הניצחון הוא קבוצתי ואין דרך לדעת כמה כל חבר קבוצה תרם לניצחון או להפסד. ההסבר של המארגנים לעניין הזה הוא שהם רצו לתת דגש באירוע הזה על העבודה הקבוצתית ופחות על ההישגיות האישית. הם השיגו תחרות מרה בייננו העיתונאים, וטונות של כיף, זה בטוח!

האירוע היה מתוקתק להפליא ומהנה מאוד. בין לבין, נציג יבואן מישלן לא הרבה במילים, אבלו מה שנאמר היה תכליתי ולעניין.  במוקד האירוע הוצגה סדרת הצמיגים החדשה Energy  Saver. מבנהו המיוחד של הצמיג ותכונות הגומי מצמצמים את מרחק הבלימה באופן משמעותי וגם את תחום צריכת הדלק זה אמור לשפר למען הכיס ולמען הסביבה. הרבה יותר מזה לא למדנו, וזה לא בא לי בהפתעה - צמיגים תמיד היו התחום הסודי ביותר בין טכנולוגית הרכב, ומישלין וBFG בתור מובילות טכנולוגיות מובהקות, לא מגלות הרבה.  בינתיים הבשורה היא אך ורק לצמיגי הכביש של מישלן, אבל בעתיד גם אנו חובבי השטח נוכל ליהנות מהטכנולוגיה החסכונית בחלק מהצמיגים שלנו לפחות.