פגוש כננת לג'יפ גראנד צ'רוקי WJ

גראנד צ'רוקי WJ כבר מספיק ישן כדי להפוך אותו לרכב שטח אמיתי. הגבהה וצמיגי שטח הם העיקר שצריך להוסיף. ואז צריך להתחיל לחתוך ולהוריד דברים מיותרים, והראשון שבהם הוא פגוש הפלסטיק המקורי.  הוא פגיש בשטח,  ועם מהלך מתלה מתוגבר, צמיגי השטח הבשרניים אוכלים בו מבפנים. כשמצרפים גם את הצורך בהתקנת כננת, גורלו של הפגוש המקורי נגזר, וכך החלטתי לבנות פגוש פלדה עשוי צינורות שיפתור את כל הבעיות במכה אחת, וגם יראה טוב.  

כדי להסביר את תהליך הבנייה של הפגוש נדרשת שפה משותפת.  לפניכם שתי תמונות שבהן נתתי מספרים לחלקים העיקריים המרכיבים את הפגוש. הצינור המכופף הראשי נקרא למשל חלק מס' 1 מכאן והלאה.  בכל מקום שלא ברור לכם על איזה חלק אני מדבר, המספר יעזור להבין. התמונות לא באיכות גבוהה, אך אני מקווה שהן מספיקות כדי להסביר את העקרונות.

תמונות שפה משותפת

הציוד והחומרים בהם השתמשתי לבניית הפגוש

1. מכופפת צינורות פשוטה.

2. 3 מטר צינור בקוטר 2 אינץ'.

3. 3 מטר צינור בקוטר 1.5 אינץ'.

4. פלטת פלדה פשוטה בעובי 10 מ"מ.

5. רתכת אלקטרודות רגילה.

6. הרבה מאוד סבלנות...

תיאור סדר העבודה

לאחר הורדת הפגוש המקורי נלקחו מידות עבור ייצור חלק מספר 1, הצינור הראשי, מצינור 2" בעל עובי דופן של 3 מילימטר. זהו החלק הפשוט ביותר לייצור, אך יחד עם זאת יש להקפיד על הסימטריות שלו משום שמעתה והלאה כל החלקים יחוברו אליו וטעות נגררת בין החלק הנ"ל לשאר החלקים, יראו לעין, ויפריעו לאיכות האסטטית של התוצאה הסופית.

לאחר הכיפוף  מיקמנו  את חלק מס' 1 על הרכב במקום המיועד לו, על מנת לוודא את התאמתו האסטטית לקוי המתאר של מרכב הג'יפ. בשלב הזה השארתי בכוונה קצוות ארוכים יותר מהדרוש. החיתוך הסופי מתבצע בסוף הבנייה.

את חלק מס' 2, הצינור התחתון, כופפתי מצינור "1.5 עם עובי דופן 3 מ"מ. חלק זה הוא הקשה ביותר לכיפוף משום שהכיפופים אינם במישור אחר. יש למדוד מספר פעמים לפני כל כיפוף ולוודא שמירה על סימטריות.

השלב הבא הוא התאמת וחיבור צינור 1 ל2. הנחת שני החלקים אחד על השני בהתאמה וקיבוע שלהם ע"י "פיקים":

לאחר ההתאמה של הצינורות, ניגשתי לייצר את חלק מס' 3, הוא התושבת הראשית המחברת את הפגוש למרכב הג'יפ. חלק זה יוצר מפלטה שעברה כיפוף. בחלקה התחתון נחתכה בצורת משולשים על מנת לכופף את צורתה הסופית לפי הרכב, בהתאמה לקשת של חזית הרכב.

החיבור של פלטה מס' 3 לרכב מבוצע בכמה נקודות. ייצרתי פלטות מתכת אשר חוברו לשלדת הרכב על ידי ארבעה בורגי M12 בכל צד, לחורים קיימים בשלדה (מיועדים לחיבור אוזן גרירה וחורים של חיבור המייצב). הפלטות המחוברות לשילדה והתושבת הראשית (חלק 3) חוברו בריתוך. על מנת לאפשר פירוק והרכבה של הטמבון בוצעו בחלק מספר 3 שני חורים קוטר 40 מ"מ אשר מאפשרים כניסה עם מפתח לנעילה\שחרור של הברגים בתוך המרכב.

בחזית הפלטה בוצעו חורים בהתאמה ע"מ לרתום את התושבת (חלק 3) אל קורת החזית המקורית של הרכב על ידי בורג אחד באמצע ועוד אחד בכל צד.

צינורות מס' 4  יוצרו מצינור "1.5 וכופפו בהתאמה לחלקים 1,2,3 שכבר הורכבו בפיקים. חלקים אלו מהווים חיזוק מבני לטמבון וכן תושבת אחורית לכננת שתורכב בהמשך.

חלקים מס' 5 הם  בעצם שני משולשים שתפקידם לרתום את חלקים ,4,1,2,3 יחדיו. במשולשים בוצע חיתוך פנימי על מנת להוריד חומר מיותר. בין המשולשים  הוספתי רשת פלב"מ (נירוסטה) אותה חיברתי על ידי פיקים, זאת  על מנת לשמור על הרדיאטור  מגופים זרים בשעת נסיעה.

בשלב הבא חתכתי וקדחתי תושבת לכננת אשר חוברה בריתוך לחלק העליון של שני המשולשים (חלקים מס' 5) ולצינורות הצד, מס' 4.

כדי  שיהיה לאן לחבר את מוביל הכבל של הכננת, יצרתי "ח" מצינור נוסף בקוטר "1.5, וזאת על ידי חיתוך זוויתי וריתוך בינו לבין הצינור הראשי (חלק מספר 1).  בתוך ה"ח" הזה רותכו שני פלאחים שטוחים עם חורים בהתאמה למוביל הכבל.

בין הפנסים לבין צינור הפגוש הראשי נוצר רווח, כפי שניתן לראות בתמונה הקודמת. שתי חתיכות פלסטיק בעובי 4 מ"מ נחתכו וכופפו בחום על מנת לגשר ולסגור את הרווח הזה, בעבודת יד מוקפדת.

לאחר ההתאמה הסופית והמדויקת של כל החלקים, בוצע הריתוך ההיקפי המלא של הכל ביחד, השחזה וליטוש, וצביעה סופית בצבע שחור. התוצאה לפניכם, גם נעימה לעין, וגם ממלאת את תפקידה - מגינה על המרכב בשטח עם פגיעה מינימלית בזוית הגישה.