Close
  • מיצובישי האנטר 2009 במבחן שטח

    מבחן חוזר אחרי שנתיים בשוק לטנדר שהוא הכי פחות טנדר - והכי הרבה ג'יפ. מבחן דרכים לצייד עם ארבע כוכבי בטיחות. (Photographs: )

    בראשית היה המגנום

    (זהירות, דרמה מוגזמת בפסקה שלפניכם!) מיצובישי היו הראשונים. המגנום שנכנס לחיינו בסערה בשנת 1997 היה הטנדר המושקע הראשון. לא עוד רכב פועלים מינימליסטי וחסר מעוף. ראשון הטנדרים ששבר את מחסום ה"בוא נבנה אוטו לפועלים התאילנדים", שברח מנוסחת העיצוב הפונקציונאלי, המלבני ונטול הפרטים שאפיין את כל הטנדרים היפאנים כאחד - איסוזו-יוטה-בישי-מזדה-ניסאן. חזית הL200 "מגנום"  קיבלה שרירים, מכסה המנוע קיבל כונס אוויר  ואפילו פנים הטנדר עוצב באופן מודרני (כלומר כמו סופר-לנסר). אה, כן, וגולת הכותרת שהיום נראית ברורה מאליה - תיבת הילוכים אוטו-מ-טי-ת.

    המגנום הפך בין יום להצלחה אדירה. קבלנים זכו סוף סוף לרכב נעים למחייה, בעלי עסקים ששקעו בחלומות על פאג'רו יכלו להרשות לעצמם מקלט מס קטן ורב מינוע. אפילו שחורדיניות נטולות חתן עשיר הסכימו לפשרה במקום הטרופר (המלך דאז) שיודע לטפס את מדרכת הסופר באותה קלילות. לאור מה שנכתב כאן אפשר להבין שמדובר בכלי המושלם לזמנו - והוא היה אגב גם רכב שטח טוב, עם גובה מכובד, גלגלי 15 אינץ' עם אופציה לצמיגי 31 חוקיים שנוצלה לרוב, ונעילה אחורית מקורית. על השמחה הגדולה העיב המנוע,  שהתגלה כנקודת כשל חמה במיוחד.  מה זה חמה, רותחת! כל מפגש בין שני בעלי מגנום היה מתחיל בשאלה "כבר שיפצת ראש מנוע?" והביקורים במוסך הפכו דחופים מדי, יקרים מדי ומעצבנים הרבה יותר מדי. כמו הבלש המשופם, למי שזוכר.

     

    כעבור עשר שנים של שירות נאמן (למוסכי מיצובישי, יחייכו הציניקנים) הגיע הזמן לדור חדש של טנדר L200, וכמיטב המסורת המיצובישית בישראל צריך היה שם עדכני. לא עוד חיית פרא באפלו או איקון משופם (יש ג'יפאים שאוהבים את טום סלק, אותו אחוז כמו באוכלוסיה הכללית!). השם החדש הוא האנטר, צייד גיבור כמו בכיפה אדומה.  וללא ספק, שוב חוללו מיצובישי מהפיכה קטנה בשוק הטנדרים הישראלי. בקיצור, האנטר לא היה טנדר - אלא חלומו המקורי של הקבלן -  SUV מיופייף שאת אחוריו מעטר ארגזון. ההאנטר פזל - קרץ - צעק!  לקהל אחר, אילו שמחפשים את ה-SUV הזול, חובבי שטח שגם צריכים טנדר ולא רק קבלני עבודה אמיתיים עם פועלים שצריכים להיטלטל בשטח. את הדגם הבסיסי של ההאנטר לקחנו למבחן רגע אחרי שצמיגיו נגעו באדמת הקודש. שנתיים וחצי עברו, והיום אנחנו בוחנים את דגם 2009, עם קצת יותר פינוקים ויותר פרטים על מסך מחשב הדרך, שהופך בדגם הזה גם לצג הרדיו.

    טנדר האנטר 4X4  מופיע בקטלוג בארבעה רמות גימור. הראשונה ידנית ונטולת חלון אחורי נפתח, נעולה בצמיגי אופניים ובג'אנטים ברזל שזועקים "זה שיושב בפנים, חוסכים עליו כסף!". הדגם הבא, Pro, מצויד בגיר אוטומטי, חלון אחורי נפתח, מראות בצבע כרום וצמיגים במידה ראויה. ההבדלים בין ה-Pro לשני הדגמים הבאים, "דקאר" ו"לימיטד" הוא בעיקר פנימי ובא לידי ביטוי בדברים החשובים באמת כמו ריפוד עור להגה וידית ההילוכים, רדיו MP3 משולב בקונסולה המרכזית, מדרגות צד ומדרך אחורי ואני מניח שיש עוד מספר הבדלים. הדגם המפואר ביותר מצויד גם בריפודי עור.  בכל מקרה, העיצוב של ההאנטר לא השתנה בשנתיים הללו. פשוט לא צריך.  החזית עדיין נראית מצויין, רעננה וספורטיבית, הקימורים בהמשך לא טנדריים בעליל. המעצבים לא חסכו בכלום ואפילו הארגז, שבכל טנדר אחר הוא פשוט... ארגז, משתלב באלגנטיות בחלקה האחורי של הקבינה, על חשבון נפחו כמובן.

    עדיין מרשים על הכביש?

    שתי סיבות גורמות לי להתחיל דווקא מהצד הפחות מעניין אולם שכיח יותר, נסיעה בכביש. הסיבה הראשונה נעוצה בעובדה שאת רוב הזמן אנחנו מבלים בכביש. הסיבה השנייה נובעת מהבשורה שההאנטר מביא. בידית הקטנה של תיבת ההעברה אנחנו מוצאים מצב שלא נמצא באף טנדר אחר. במיצובישי מכנים את האופציה Super Select ואנחנו נקרא לה בשמה הטכני "דיפרנציאל מרכזי פתוח" - שזה בתרגום לעברית 4X4 לכביש. האופציה הזאת מוכרת ממדרגה יוקרתית יותר של רכבי הכביש-שטח הגדולים והמודרניים. מערכת  Super Select מאפשרת לנוע בכביש כאשר ההנעה הקדמית משולבת, מצב מבורך בעיקר בתנאי חורף. כל מי שחווה את השילוב של כביש רטוב אחרי גשם ראשון, כוח מנוע בריא, ירכתיים קלים מדי והנעה אחורית ידע להעריך את האופציה הזאת ולברך את הנוריות הקטנות שנדלקות בלוח השעונים ומחוות על שילוב הגלגלים הקדמיים. בנוסף ל-Super Select, מצויד ההאנטר במערכת ESP, בקרת יציבות בכביש, שהפכה זה מכבר לסטנדרט בSUV הגדולים אבל לא באף טנדר מתחרה. מדובר על מערכת מצילת חיים, נקודה, ובזכותה מקבל האנטר 4 כוכבי בטיחות, הטנדר הבטוח ביותר לפי מבחני NCAP (קצת רקע על מערכות בקרת יציבות).

    בכביש מודדים גם ביצועים. דווקא בתחום ההאצה ציפיתי ליותר.  164 כוח סוס רשומים בניירת הרשמית, אבל נדמה לי שהם מתקשים למצוא את דרכם לכביש. דריכה על הדוושה הימנית מפעילה תהליך בו הטורבו לוקח אוויר, ממתין שנייה - "לוקח שוונג" - ודוחף את ההאנטר קדימה. מבחינתי לא ממש מורגש הבדל בין האנטר המבחן לבין הדגם החלש יותר בשלושים כוחות סוס. כן, יש הבדל במפרט, יש הבדל במדידות הזמן אולם תחושת המשיכה דומה וההשהיה מעיבה בשני המקרים באותו אופן.  אל תבינו לא נכון - ההאנטר מהיר וחזק דיו לכל צורף מעשי. את הקסטל הוא יעלה מבלי למצמץ. יש צורך לעקוף? לחיצה, המתנה קצרה, והטנדר ישלח אותך לצידה השני של המכונית הנעקפת בלי יותר מדי דרמה, לא לטובה ולא לרעה.

    נוחות הנסיעה בהאנטר סבירה. טובה במונחים של טנדר. בהתחשב בעובדה שארגזו ריק וצמד קפיצי העלה האחוריים מכוילים לנשיאת משקל של כמעט טון, תא הנוסעים קופצני באופן נסבל, עדיין לא פאג'רו מפנק אבל רחוק מלהיות סיוט כמו טנדרים אחרים. תוספת משקל של כמה מאות קילוגרמים, למשל בדמותו של מרכב אחורי סגור וארגז כלים, מרסנים מעט את תזזית האחוריים. סעיף אחר בנוחות הוא המושבים. הקדמיים בלתי תומכים בעליל, יש המתארים אותם אפילו כ"שופכים קדימה" את יושביהם. למרות תמימות הדעים במערכת על חוסר היכולת לשבת בכסא יותר מ"חיפה-תל-אביב", קצת כיוון וקצת התרגלות ומצאנו את עצמנו כבר בבאר-שבע (חבורה של מפונקים! - העורך). הספסל האחורי טוב בסוגו. הוא מתחרה על תואר "הדרגש הפחות גרוע" בשוק הטנדרים. בחיי, אפילו שלושה אנשים יכולים לשבת מאחור. למרות שלא מדובר בחוויה מרנינה סביר שהם לא יזדקקו לשירותי כירופרקט רגע אחרי הנסיעה. הדלתות האחוריות מעוקלות  והכניסה דרכן נוחה מאוד, מרווחת ובהחלט מזכירה, שוב, SUV של ממש. מבט מהמושב האחורי החוצה מגלה את אשר מופיע בגאווה במפרט הטכני בדגם הנבחן - "שמשות כהות". יסלחו לי הערפדים מבין קוראינו, אבל אני לא כל כך מבין איך שמשות כהות מאחור הן תוספת מפוארת. מדובר על הפרעה ליושבים מאחור להביט סביב. בהאנטר, כמו בכל רכב מודרני, שפע תאי אכסון. הכפפות בתא הכפפות, ה-GPS בתא בין הכיסאות, המפות בתאים שבדלתות והמשקפיים במקומם מעל המראה הפנימית. את הכרית הימנית ניתן לנתק בעזרת מפתח הרכב כדי לאכלס בכסא הימני ילדים. תופסני IsoFix מותקנים מאחור לטובת כיסאות נוספים עבור דור ההמשך - שני שיקולי מפתח לבעלי משפחות.

    לוח המחוונים מספק את כל הפרטים הנחוצים בגוון כחלחל ומרגיע. כיוון המזגן היעיל נוח וברור, וגם שאר מתגי הרכב מסודרים באופן הגיוני, "נופלים לידיים" כלשון הקלישאה. ידיות ההילוכים והטרנספר נגישות ואת ההגה ניתן לכוון אנכית בלבד. רדיוס הסיבוב של ההאנטר מפתיע לטובה, הטנדר הזה מסתובב על שטח קטן מאוד יחסית לטנדר ויחסית לרכב במימדיו. למיטב זכרוני במגנום סיבוב פרסה היה מסתיים במסלול השלישי של הנתיב הנגדי, בעוד לאח הצעיר מספיק מסלול וחצי כדי להשלים את הפרסה. לא עוד טיפוס על המדרכה הרחוקה והפחדת האיש הירוק ברמזור.

    עדיין מוביל בשטח?

    מערכת בקרת האחיזה  עושה את העבודה.  קצת איבוד אחיזה, שנייה של פרפור גלגלים ופתאום מרגישים סחיבה מחודשת. אחרי אותה השהייה קלה הטנדר עולה את המסלעה כמו גדול. למרות שאני מעדיף את הנעילה שלי אוטומטית או לפחות נשלטת על פני כל הדברים המתוחכמים הופתעתי לגלות שזה די נחמד לתת למישהו אחר לעשות את העבודה, כמובן בתנאי שהוא עושה את זה כמו שצריך... ההילוך הנמוך נותר כשהיה בטנדרים של מיצובישי - 1.9:1 בלבד. הידית אומנם נכנסת אחר כבוד למקומה תחת הכיתוב LOW אבל בפועל מדובר בהפחתה צנועה מדי.  גם בראשון LOW, הנהג מחוייב  לשימוש מוגבר בבלמים בירידות והרבה חשש מגרימת נזק בעליות. לכל חובבי זחילת הסלעים צפויה אכזבה והיורדים בשיפועים קיצוניים ימצאו את עצמם משתמשים לעיתים דחופות ומפחידות בדוושת הברקס.

    העודפים המיותרים מכל צדדיו של הרכב לא השתנו באופן מהותי בין הדגמים. אל הדגם הנבחן נוספו שני מדרכי צד שלא ברור מה תפקידם למעט גרירת סלעים ומדרך אחורי שעושה את מה שעושה כל וו גרירה בירידת מדרגות סלע, רק רועש יותר. המדרגות האלו גרמו לי להסס מלנסות דברים שברכב זהה עם פגוש ברזל ובלי מדרגות צד לא הייתי נותן עליהם את הדעת. מי משלם על התוספות האלו במודע?

    בסופו של יום, מיצובישי האנטר מבצע  את העבודה היטב ברוב תנאי השטח. בדיונות של קיסריה כוח המנוע  והמשקל של טנדר ריק משכו את ההאנטר יפה מאוד. בשבילים המסולעים של  הר חורשן מערכת בקרת האחיזה מאפשרת טיפוס בלי יותר מדי מאמץ. בשבילי הנגב הפתוחים המתלים נותנים שיכוך סביר במהירויות נמוכות אבל לא מאפשרים לעלות גבוה מדי במד המהירות, שם כבר ההאנטר יקפץ ויחבוט בנוסעיו. בשבילי הגולן הבוציים ההאנטר הוא לא גולת הכותרת אבל לא באשמתו, נעול בצמיגי כביש חלקלקים הוא מתקשה להתקדם בבוץ העמוק, אבל על שבילי הבוץ המהנים הזנב כשכש לצדדים והוליד חיוכים רבים.

    סיכום וגילוי נאות...

    את הסיכום נתחיל בווידוי קטן. את רוב רובם של מאה ושלושים אלף הקילומטרים האחרונים בחיי אני מבלה מאחורי הגה של מיצובישי האנטר - זהו רכב העבודה היומיומי שלי (אם כי בגרסא מפוארת פחות מרכב המבחן). בניגוד לרוב המבחנים המסתיימים לאחר יום או יומיים, למיצובישי האנטר אני יכול להתייחס גם במבחן הזמן אותו הוא צולח בהצלחה. הפלסטיקים בתוך הרכב נותרו יציבים כביום הראשון, אין קרקושים וחלקים לא "נשרו" עם הקילומטרים החולפים. כל אביזרי החשמל מתפקדים ובאופן כללי אין שוני משמעותי בין המפגש הראשון שלנו להיום. בתחום האמינות מיצובישי הבטיחו אופרה אחרת מהמגנום ואכן קיימו, אין בעיות משמעותיות ואין דברים אקוטיים שיגרמו לי להרים גבה בדיון על קניית האנטר משומש. מיצובישי האנטר מספק את הסחורה בשטח ובכביש ועושה זאת בחבילה בטוחה ומעוצבת יותר ממתחריו.

    בתור רכב עבודה נטו ומבלי להתחשב במגע המשופר של הגה עטוף עור האם הייתי משקיע יותר מ10,000 ש"ח בדגמים המפוארים? אה... מסופקני. האם הייתי לוקח את ההאנטר בסיבוב הבא של החלפות הליסינג? אני מניח שכן, תוך ניצחון בנקודות על המתחרה הקרוב ביותר - ניסאן נבארה. הניצחון מושג בעיקר בתחום הבטיחות - 4X4 קבוע, מערכת בקרת משיכה, אלו שיקולים חשובים ביותר עבור בעל משפחה. אם לעומת זאת הייתי צריך לעשות יותר שימוש בתא המטען של הטנדר  - הבחירה כנראה הייתה הפוכה.

    מיצובישי האנטר דקאר "ראלי-ארט" 2009

    מנוע: דיזל, ארבע בוכנות בטור, נפח 2,477 סמ"ק

    הספק: 6771 כ"ס/3,800 סל"ד

    מומנט:  35.5 קג"מ/2,000 סל"ד

    תיבת הילוכים: אוטומטית 4 הילוכים

    הנעה: אחורית+קידמית, High + Low

    יחס העברה בהילוך כוח: 1.9:1

    מתלה קדמי:  מתלה נפרד, קפיצים ספיראליים

    מתלה אחורי: סרן חי, קפיצי עלים מעל הסרן

    יחס העברה סופי בסרנים: 4.1:1

    צמיגים: 245/65R17

    אורך/רוחב/גובה/בסיס גלגלים: 5,075 מ"מ/1,800 מ"מ/1,800 מ"מ/3,000 מ"מ

    משקל עצמי/העמסה/כולל: 1,890 ק"ג/960 ק"ג/2,850 ק"ג

    נפח מיכל דלק: 75 ליטר

    בטיחות: 2 כריות אוויר ABS, EBD, MASC, MATC

    מרווח גחון: 20.5 ס"מ

    זוית גישה: 33.4 מעלות

    זוית נטישה: 23.8 מעלות

    עזרי עבירות: מערכת בקרת אחיזה

    תאוצה 100-0 קמ"ש (יצרן): 11.8 שניות

    מהירות מירבית (יצרן): 170 קמ"ש

    צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 10 ק"מ/ליטר

    צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 9.7 ק"מ/ליטר

    מחיר דגם נבחן: 209,900 ₪.

     

    Untitled Document