|
זה רק ספורט, ואפילו עוד לא ממש חוקי במדינתנו, ולכן מדהים כל פעם מחדש לראות את רמת ההשקעה והמחויבות של חובבי הספורט המוטורי. המוכנות להשקיע זמן וסכומי כסף גדולים כדי להגיע למרוץ הארוך והחשוב של השנה מוכנים. כבר עם הפרסומים הראשונים של פרטי "באחה חוצה ישראל" לשנת 2009, ענף הקרוס קאונטרי ראלי (ראלי רייד), מתעורר וניראה. רוח תזזית אוחזת בספורטאים, וכולם נכנסים להילוך גבוה של עשייה והכנות. 18/6/2009 - יום ההתכנסות כל הדרך צפונה לקיבוץ הגושרים (ותאמינו או לא הגיעו למרוץ גם מתחרים מאילת) ניתן היה להבחין במכוניות גוררות עגלות, העמוסות במיטב כלי הרכב הספורטיביים של ארצנו מכל סוג וצבע שרק אפשר לדמיין. אופנועים מכל הסוגים והגדלים, טרקטורונים, באגים, רייזרים, מכוניות 4X4 משודרגות וסטנדרטיות ואפילו סובארו פורסטר אחד... שלנו! בשנה שעברה סיימנו ראשונים בקטגוריה ובמקום הרביעי הכללי מבין המכוניות. היו גם אמיצים, כמו עידו כהן, שהגיעו עם מכונית מבניה עצמית חדשה לגמרי, שאך זה יצאה מהסדנא וטרם טעמה טעם מרוץ. רחבת הכניסה של מלון הגושרים הפכה ליום אחד לפארק פרמה. עשרות כלי רכב עומדים מסודרים בקבוצות לפי הקטגוריות השונות. לרגע ניתן להתבלבל ולחשוב שאנחנו אי שם באירופה לפני אירוע בינלאומי. רק ששם, האירוע חוקי למהדרין, וכאן עדיין אפור, עדיין מתנהל חצי-בסתר - דבר המקשה על חשיפת האירועים ופרסומם מחד ומציאת נותני חסות למתחרים ולאירוע מאידך – שני היבטים הקשורים ישירות אחד בשני! מעטים הם ברי המזל שזוכים לתמיכה מחברות מסחריות, המאפשרת להם להתחרות מבלי למשכן את האישה... וזה המקום להשחיל תודה לחברת יפנאוטו יבואנית סובארו, לאיתוראן ולצמיגי BFGoodrich שמאפשרים לנו כקבוצת מרוץ, שקט נפשי להתחרות. 19/6/2009, 06:22, תל פאחר, זינוק לSS1 יום המרוץ, עם אור ראשון מוזנק לדרך יוני לוי עם אופנוע הסוזוקי. פרט לעצמו, סוחב יוני גם שק כבד של ציפיות אשר תולים בו העוסקים בענף. בשנתיים האחרונות הוא הוכיח כי הוא האיש המהיר ביותר. האם יצליח לשמור על התואר גם השנה? 500 קילומטר של סטייג'ים מדודים וכ-200 קילומטר סטייג'ים מנהלתיים מחכים לו, ולכולנו, בין נקודת הזינוק בתל פאחר למרגלות החרמון ועד לנחל רודד בכניסה לאילת. אחד, אחד מוזנקים אחריו עוד 96 מתחרים. כן קראתם נכון, כמעט מאה צוותים, מספר שיא של משתתפים באירוע מוטורי ישראלי כלשהו. ועם ניקח בחשבון גם את קטגורית הקבוצות שזינקו לסטייג' הדרומי בלבד, מכוניות הסיוע והצלמים, הרבה יותר ממאה כלי רכב (וכנראה שיותר ממאתיים...) חוצים את המדינה. ההזנקה היא על פי קטגוריות. הקטגוריות הנחשבות למהירות ביותר – אופנועים מקצועי בראשן – ראשונות. קטגורית הרכב הסטנדרטי מוזנקת בין האחרונות. כך שובצנו, צוות סובארו, לזנק מהמקום השישים ושבע. המספר הזה כבר בישר לנו שחיים קלים לא הולכים להיות לנו... לפנינו הוזנקו כל קטגוריות האופנועים והטרקטורונים כמו גם רוב המכוניות. עשרות כלים נצטרך לעקוף היום - בשלב זה עוד לא הבנו עד כמה זה יהיה קשה.
סטייג' SS1, רמת הגולן, הבהיר לנו את הקושי. 110 קילומטרים של שבילי טנקים, סלעי בזלת וענני אבק כבדים, שבבוקר בלי רוח נדמה שעומדים כמו קיר. התקדמות זהירה הביאה את הפורסטר ואותנו עד סיום הסטייג' בתל קציר. בדיקת הזמנים מגלה שצוות מס' 141, אוטוויק, איציק אסולין ואורי יעקובוביץ', מוביל את הקטגוריה T2S בהפרש של כדקה וחצי לפנינו. מצב בהחלט נסבל בתחילת יום כה ארוך. טקטית, חשוב לשמור על המכונית לשבילים המהירים והפתוחים יותר בדרום, שם הפורסטר טורבו וכישורי נהיגת הראלי של יובל יבואו לידי ביטוי יותר טוב מאשר בגולן.
08:31 – רמת סירין – זינוק לSS2 קטע נסיעה מנהלתית מוביל לרמת סירין אשר מעל מנחמיה ולסטייג' מהיר באורך של 45 קילומטר. במהלך הסטייג' אנחנו מצליחים לצמצם את הפער מצוות אוטוויק לארבעים וחמש שניות. אנו כבר באמצע האירוע, השמועות על פרישת מתחרים בשל תקלות טכניות מתחילות להגיע, לצד השמועות על המובילים במרוץ שנמצאים כבר הרחק דרומה. , ומאבקים צמודים בין כל המובילים בקטגוריות השונות. בקטגורית T2S נאבקים צוות סובארו איתוראן עם צוות אוטוויק על ההובלה כישרוני פישמן ואייל בומברג מתמקמים במקום השלישי ועופר קוקוס מעט מאחוריהם.
09:53 – עפולה – זינוק לSS3 בנקודת הזינוק לסטייג' השלישי ההמולה רבה. יחד עם המתחרים אשר עברו את המסלול עד כה ללא תקלות, מתייצבים גם אלה אשר התחילו את היום ראשונים והתעכבו בגלל בעיות מכאניות.. התנהלות מעט מבולבלת של המרשל מאפשרת הזנקת מכוניות שלא על פי הסדר ולא על פי זמני ההתייצבות. את מרבית הסטייג' אנו מבלים צמודים לזנב הטנדר של צוות אוטוויק. היתקלות פתאומית בברזל זווית חבוי גורמת לפיצוץ הצמיג הקדמי. תרגולת החלפה זריזה, וחמש דקות מאוחר יותר אנו בתנועה מהירה לצמצום הנזק בזמנים. אבל זה לא היה הפנצ'ר היחיד... באחד הסיבובים בחורש, מגיע עופר קוקוס עם הפ'גרו כאחוז אמוק ושנינו לוחצים אחד מול השני עד סוף הסטייג' בכפר קרע. צוות אוטוויק מסיים את הסטייג' ראשון כשאחריו עופר קוקוס. אייל ורוני מסיימים את הסטייג' במקום השלישי. אנו במקום הרביעי והמלחיץ. אבל הדרך לאילת עוד ארוכה.
יש לנו את הנסיעה המנהלתית בכביש 6 לכיוון תל-צפית כדי לסכם את המרוץ עד כה. המצב לא טוב. אנו רגילים לנסיעה נטולת פנצ'רים במרוצי ראלי-רייד על צמיגי הBFGoodrich שלנו, והנה הפעם אנו סובלים בסטייג' אחד שלוש פנצ'רים אחד אחרי השני – את השלישי כבר לא החלפנו, סיימנו על הג'אנט. אין ספק שמאמצי העקיפה הבלתי פוסקים, שבהם אנו יורדים לעיתים לשולי הדרך וללא ראות מספיק טובה, גובים מחיר מהצמיגים.
13:08 – תל צפית – זינוק לSS4 בנקודת הזינוק לחלק הדרומי והמכריע של המרוץ אי הסדר חוזר על עצמו. אופנועים מאחרים ומזנקים בזמן לא להם. המרשל משנה את זמן ההזנקה ככל הנראה כי שעונו לא מסונכרן לשעון תחרות כללי. תחושה של פספוס מרחפת, ניכר שהקטעים התחרותיים תוכננו בקפידה רבה אך חוסר ידע של חלק מהמרשלים פוגע בזרימה השוטפת של האירוע. בסופו של דבר, מגיע תורנו. "טוב שיש רק עוד הזנקה אחת, מעניין איך מנהלת המרוץ תחשב את זמני ההגעה לתחנות" אני אומר ליובל. "אם יתמזל מזלנו אז לטובתנו", יובל אופטימי כתמיד, צוחק דרך מערכת קשר הפנים.
בחצית כביש 40 אנו מצליחים להדביק את עופר קוקוס בפג'ארו ומוצאים עצמנו עוקפים ונעקפים שוב ושוב עד לסיום הסטייג' הרביעי בשדה בוקר. בסטייג' הזה היינו המהירים בקטגוריה, מקדימים את עופר קוקוס בשלוש וחצי דקות. צוות אוטוויק מסיים במקום השלישי. מה עיכב אותם? אנו פוגשים אותם בשדה בוקר, מסתבר שהם תקועים עם בעיה בשלדה. תיקון התקלה עיכב אותם לזמן ממושך ובעצם גזל מהם את הניצחון – עד עכשיו הם הפגינו נהיגה וניווט מצוינים והובילו את הקטגוריה. עכשיו הכול תלוי ביובל. נותר לו פער זמן כללי לא קטן לסגור מול עופר קוקוס. הסטייג' החמישי הוא הארוך והמהיר ביותר מבין כל הסטייג'ים בתחרות, והניווט בו אינו בעייתי. זהו הסטייג' של הנהגים - ויובל מלמד הוא נהג מהיר!
16:52 – חצבה – זינוק לSS5 אחרי עוד קטע מנהלתי שמאפשר להסדיר נשימה, אנו מתייצבים להזנקה האחרונה של היום. עופר קוקוס כבר הוזנק, שני טרקטורונים כבר קרובים לקו הזינוק. נוצר פער של כמה דקות בין זמן הזינוק שלנו לזה של עופר וחנן. יובל לוחץ. מכשיר הGPS מחליט ממש עכשיו לשבות, ואנו מאבדים שניות יקרות בניסיון להעלות את המכשירים מחדש – בהצלחה. הכול עובד, מתאפסים על הנתיב ויובל ממריא. מדי פעם אני מציץ אל המכשירים לבדוק שהכול תקין ומבחין במהירות נסיעה של עד 165 קמ"ש! את השקט ברכב, הריכוז של נהג ונווט, לא ניתן לתאר במילים. מאמץ האחרון, יובל שומר על נהיגה מדויקת ומהירה ואני ממושב הנווט צופה הרחק קדימה, מנסה לאתר כל סדר או מכשול שעלול לקטוע את הטיסה שלנו מוקדם מהצפוי. באזור פארק תמנע אנו יוצרים קשר עין עם עופר קוקוס, אך השביל המשובש אינו מאפשר פתיחת מבערים. אני מזכיר ליובל שבראלי של 2005 במקום זה בדיוק נתקענו בלי דלק, ומבקש ממנו להתאפק, לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים, אלת המזל לא הייתה איתנו עד עכשיו. יוני לוי כבר מזמן אוכל אבטיח קר בנקודת הסיום לאחר שהוכיח כי גם השנה כי הוא האיש המהיר ביותר. הצוותים של קטגורית T2S, שהוזנקו כשעה וחצי אחרי האופנוענים המובילים, מגיעים לקו הסיום כשלוש שעות אחריו. את הסטייג' החמישי והארוך ביותר אנו מסיימים בזמן הקצר ביותר, כשאחרינו עופר קוקוס וחנן יעקובוביץ', ובמקום השלישי רוני פישמן ואייל בומברג. צוות אוטוויק ברכב הפצוע אשר הוביל את הקטגוריה לאורך רב היום, במקום הרביעי בלבד. בסך הכל, אחרי תהפוכות הקטגוריה, בזמן המצטבר מתחילת המרוץ אנו מובילים על עופר קוקוס בפער זעום של חצי דקה – אך את התוצאות הרשמיות, המשוקללות של המרוץ, נדע רק למחרת.
20/6/2009 – מלון פרימה מיוזיק, אילת – טקס סיום חוצה ישראל 2009
אחרי יום ארוך של אדרנלין, ולילה של שינה מתוקה, התייצבנו עם כל משתתפי הראלי לטקס הסיום המכובד שהתקיים ברחבת הבריכה במלון פרימה מיוזיק. תוצאות המרוץ לא היו ידועות עד הטקס – ומצאנו את עצמנו במקום השני בקטגוריה, בחישוב של זמני קנסות. גם עופר וגם אנחנו קיבלנו קנס – אבל אנחנו ספגנו 14 דקות יותר... על מה ולמה? לא ברור לנו – התוצאות והסיבות לקנסות לא פורסמו לפני הטקס, ולא התאפשר לצוותים זמן לערער. כמו בכל אירוע ספורטיבי, שופט יש רק אחד, ואנו מקבלים את הדין, אבל אי אפשר להסתיר את תחושת ההחמצה – התאמצנו כל כך, הקרב בינינו לבין מתחרינו הוכרע ספורטיבית, "על ידי השעון", ובכל זאת...
הסיכום שלנו למרוץ, כמו שהבנתם, הוא מעורב. לצד החיוב, ראוי לציין את מספר השיא של המשתתפים, את סטייג'ים התחרותיים והמנהלתיים שהושקעה בהם הרבה מחשבה, את הסטנדרטים הבינלאומיים של תהליכי הפתיחה בגושים והסיום באילת, את הרוח הספורטיבית הכללית המצוינת ששררה בכל האירוע. אבל אסור להתעלם מנקודות בעייתיות, שעבור חלק מהמתחרים, כמונו, פגעו ביכולת למצות את המרב. יש לציין את סדר ההזנקה הראשונה הבעייתי, את החוסר בשעון ראשי ובסנכרון זמנים בין כל המרשלים, את חוסר הסדר והתנהלות לא תקינה בחלק מנקודות הזינוק, את החוסר ב"שרוול" הזנקה לקראת נקודת הזינוק, את עצירת הזמנים הלא מספיק מדויקת במקרים של הגעת מספר צוותים בסמיכות זה לזה, ולבסוף את פרסום התוצאות וזמני עונשין דרך מדיית האינטרנט רק לאחר האירוע – מה שלא אפשר למעשה ללמוד את העובדות ולערער במידת הצורך. הספורט המוטורי הישראלי, על פי באחה חוצה ישראל 2009, חי, קיים ואיכותי – אך עלינו לחדד, לשפר את תשומת הלב לפרטים הקטנים והחשובים.
(צילומים: אסף קציר - ג'יפולוג, טל זוהר - פולגז, קרוס קאונטרי הפקות) |
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
