מסע בתמונות - קרוס קאונטרי טרופי חגור

לשבת לאחור על הכיסא, לפתוח את אלבומי התמונות  האינטרנטיים, להתעלם מכל מה שקורה מסביב, והנה, אתם במסע מספר 2 בליגת קרוס קאונטרי טרופי. הצלם רונן טופלברג ליווה את המסע לכל אורכו, וערך עבורנו גלריית תמונות מדהימה שממש נותנת את התחושה של להיות חלק מהמסע. הזרימה של התמונות, מחברת אותי לשתי מילים, שקופצות לי לראש בכל פעם שאני מהרהר במסע: התבגרות וזרימה.

ממש מהרגעים הראשונים של הבוקר, הכול התנהל על מי מנוחות. עם ההגעה למתחם הכינוס, הקפידו כל הצוותים לעמוד במקום שיועד עבורם וסומן בשילוט, ומהר מאד מתחם הכינוס הפך לצבעוני ותחושה של התכוננות ועשייה עלתה מכל פינה. עמידה בזמנים לאורך כל האירוע אפשרה את הזרימה שלו, יחד עם מכשולים אשר ניבנו הפעם "לרוחב" ומנעו פקקים מיותרים ותקיעה של המסע.

רוחב המכשולים הצריך חשיבה קצת אחרת מהמתחרים. לפעמים עצירה (שאומנם קצת "מבזבזת" זמן)
לטובת הסתכלות ובחירת ציר המעבר הנכון, חוסכת הרבה זמן של חילוץ אח"כ. מרבית התקיעות היו בשל תקלות טכניות. שי שמעוני, צוות הטיגריסים, רדיאטור מודיעין, כאן בא לידי ביטוי השינוי שהוכנס מלקחים שהופקו מהמסע הראשון. לצוותים ניתנה אפשרות לקבל סיוע במספר מקומות לאורך ציר המסע, מה שאפשר להם, (אומנם על חשבון זמנם) תיקון הרכב והמשך המסע.

ולא רק בזה היה שונה מסע מספר שתיים. אני לא מדבר רק על הצדדים הטכניים של ההתנהלות. הזכרתי קודם את המילה התבגרות, פרט לשערות השיבה שהתרבו אצלי על הראש (ולשם שינוי זו אינה מטפורה לצרות) כנראה שהתבגרתי בעוד כמה מובנים. באירוע הראשון העליתי את הרף גבוה מידי, מהר מידי, לא לקחתי בחשבון את כמות החלודה הרבה שהצטברה הן אצלי, הן אצל הצוותים המתחרים והן אצל כל העוסקים במלאכה. ההתבגרות? המוכנות להודות בכך, ולקחת את זה בחשבון בתכנון האירוע הבא, וכמו שכבר קראתם, הופקו לקחים ויושמו שינויים. המסלול הפעם היה קצר יותר, ללא דרכים מנהלתיות, וניבנה משני קטעים תחרותיים האחד באורך 17 ק"מ והשני 19 ק"מ, אשר ביניהם זמן של 30 דקות לטובת סיוע. ההערות והביקורת שקיבלנו אפשרה התנהלות נינוחה יותר, עד כמה שאפשר, בלחץ ובאחריות של הפקה וניהול מרוץ.

ולגבי הצדדים הטכניים והחידושים. אחרי טבילת האש הראשונה שעברו הצוותים והמנהלה, עם תקנות, מושגים ואביזרים נלווים חדשים (כרטיס זמנים), גם באירוע זה הוכנס חידוש. "ארגון מחדש" או בשמו הלועזי Regrouping , שאפשר לצמצם את הפערים שנוצרו בסיומו של הקטע התחרותי הראשון.
וכאן השלב לעבור אליכם, צוותים מתחרים, צוותי סיוע, מלווים וקהל. התחושה שמלווה אותי, שלא רק אני התבגרתי אלה הענף כולו. שאפו, מתחרים, אני מוריד את הכובע, למרות הבהלה הראשונית מכרטיס הזמנים ומכללי האירוע החדשים, ניראה כי אתם כבר "שוחים" בחומר. כולכם הגעתם כאשר אתם בקיעים בתקנון, בכללי האירוע ובכל הפרמטרים הנלווים, וכרטיס הזמנים הפך להיות כלי ידידותי, המכניס את האירוע ללוח זמנים מוקפד ומסודר.

כאן המקום להודות לכל אלה שנותנים יד להצלחת האירוע. מרשלים, מזכירות ומנהלת השיפוט, שופטים ומשקיפים, וכמובן נותני החסות של הליגה: הנפלד טכנולוגיות יבואני כננות Warn , נעילות נשלטותARB , בולמים וערכות מתלים Old Man Emu . סדנת השיפורים המובילה גתוס, חברת קוגול יבואנית צמיגי השטח הידועים BFGoodrich , ויצרנית ציוד הבטיחות והמרוצים Sparco שבלעדיהם לא יכול האירוע להתקיים. 

גם ההערות והביקורת שהתקבלו אחרי האירוע הראשון בעניין הקהל, נלקחו בחשבון. במקביל לספר הדרך של המתחרים, ניבנה ספר דרך לנקודות תצפית עבור הקהל. נכון, אומנם לא פרסמנו את נקודות התצפית לקהל הרחב, אלה רק לאלה מבינכם שפנו אלינו ישירות. הסיבות לכך רבות ולא כאן המקום לפרט אותן.  כן, גם אתם הקהל, ניראה שהתבגרתם, פרט למקרים יוצאי דופן ניראה שאתם לוקחים את בקשותינו ברצינות ומקפידים לשמור על רכושם של אחרים (שדות ושטחים חקלאיים לדוגמא) כמו גם להימנע מלהפריע למתחרים ולשמור על הזהירות.

משהו באווירת בכלל, האווירה בסיום בפרט, המשפחתיות, "נדידת מנגלים" ובשר בין מתחמי הצוותים השונים, ואולי היו אלה הג'יפים – רכבי אספנות שהגיעו גם הם כצופים לאירוע (כנראה גם וגם) הזכירו לי במשהו את התחושה של הג'יפאות שהייתה פעם. כל מה שנותר זה להתרווח בכיסא, ולחוות את כל המסע מחדש (רק בלי הבוץ).  תיהנו, ותודה!

קריאה נוספת:

קרוס קאונטרי טרופי חגור 2010 - סיכום ותמונות
שרשור סיכום המסע בפורום