Close
  • חוויה - סיור במפעל המשאיות של מרצדס

    סיור במפעל המדהים , במוזיאון המוקפד , נסיעות מבחן במתחם הניסויים והפיתוח של מרצדס , כולל נהיגת מבחן במשאיות השטח הכי מטורפות שלהם במסלולים ייעודיים. דיפנדר-פאסה. יונימוג, החלום הבא! (Photographs: אייל בומברג)

    התקופה האחרונה בחיי היא ההוכחה לכך שהסבלנות משתלמת, ובגדול! כשנה שאני עובד בחברת תשתיות ותיקה וגדולה כמהנדס תעשיה וניהול. 99% מהפעילות שלי היא ניהול פעילות הכרייה של רותם-אמפרט במכרות הפוספט שבדרום הארץ. עבודה חלומית תפורה בדיוק לפי מידותיי.  כן, רבותי, כל השבוע שלי נראה כמו טיול אחד גדול בנחל צין... יחיו הקנאים! מטבע העבודה, אני מתעסק באופן יומיומי עם ציוד שטח כבד מאד, טכני, עצמתי ומעניין. חלק מהציוד שלנו הוא צי של 22 משאיות "רגילות", פול טריילר רכינות של 62 טון (משאיות "רגילות" = סרנים מחוזקים, גלגלים מלאי חנקן למניעת התחממות הצמיגים ומערכות בלימת מנוע חזקות מן המצוי בשוק. זוחלות יותר טוב מכל דיפנדר בעולם...).

    רבות מן המשאיות הן מתוצרת מרצדס. כמעט בכל שנה, חברת מרצדס מגרמניה עורכת אירוע ללקוחות VIP בתחום המשאיות, אירוע של 230 איש מכל העולם. מישראל נסענו 15 לקוחות בתפקידים ניהוליים כאלו ואחרים מענף ההובלה.  חבל רק, שמתוך 230 האורחים שהיו שם, רק חמש נשים - אחד החסרונות של העבודה בתחום. אבל היה בסדר, המקומיות צהובות השיער השלימו את החסר.

    האירוע כלל טיול וסיור באתרי מרצדס בעיר המתועשת בגרמניה, הלא היא שטוטגרט. מיותר לציין שהאירוח הגרמני הקפדני היה מעל למצופה, בכל סטנדרט. מלונות מעולים, אוכל גרמני שמן ומשובח, תכנים מעניינים, מתנות צנועות ותיקתוק לוח זמנים כמו שבחיים שלי לא ראיתי. כיוון שאני אוהב אתכם חברי, צילמתי והצטלמתי והבאתי בפניכם שפע רשמים.

    ביקור במוזיאון מרצדס

    מוזיאון הרכב היחיד שראיתי בחיים עד כה  היה מוזיאון אגד בחולון. בואו נגיד שבמרצדס זה קצת שונה. בניין ענק, משול בגודלו וניפחו להיכל נוקיה בתל אביב.  מעלית שקופה מטיסה אותך לקומה השביעית, ומשם מתחיל המסלול המתוכנן בקפידה. בירידה כמובן, שלא נתאמץ. בכל קומה ומעבר ניתן לראות את כל דגמי מרצדס שיצאו לאוויר העולם: מכוניות, משאיות, אוטובוסים... המסלול תוכנן בסדר כרונולוגי כך שמתחילים בשנת 1890 ולאט לאט רואים וחווים את פיתוח הדגמים, המנועים והטכנולוגיות. מהענתיקות שרואים בסרטי מלחמה בשחור לבן, דרך משאיות פרימיטיביות ומנועים אטמוספריים ועד ליונימוג החדש ביותר, מכוניות המרוץ העדכניות, והמשאיות הכי מדהימות בעולם. כן, משאיות יכולות להיות מדהימות, זו השריטה שלי, ואני יודע שכאן בג'יפולוג אני לא היחיד.

    ממשיכים לרדת דרך כל הקלאסיקות הכסופות עם דלתות כנפי השחף, עד לחנות המזכרות של מרצדס, עמוסה בכל סוגי המרצ'נדייס האפשריים: כובעים ,חולצות, דגמים ומה לא. הכל כמובן במחירים מופקעים. את התמריץ לקניות נתנו דיילות חביבות שחילקו שמפניה וסביצ'ה טונה אדומה... ככה סתם, שיהיה בכייף. אני לא איש של מוזיאונים, אבל  במוזיאון כזה עוד לא הייתי. מרתק, מעניין ומרשים. המוזיאון פתוח לקהל כל השנה (בתשלום) - אם אתם באזור - מומלץ בחום.

     

    סיור בקו הייצור של המשאיות

    בשתי מילים: מעורר הערצה! ועכשיו בכמה מאות מילים: ה"מפעל" הוא בעצם עיר קטנה בגודל של נס ציונה, או אולי חדרה (מצטער, זה קנה המידה שלי). להתנייד שם ברגל זו משימה בלתי אפשרית ולכן יש שאטל לעובדים שעושה קו קבוע בתוך המתחם. בתוך המבנים וקווי היצור המנהלים מתניידים על אופניים. "קו יצור" – הם לקחו את המושג הזה ולא זזו ממנו מילימטר. זה באמת קו, ישר לחלוטין, אורכו קילומטר וחצי, בו מרכיבים את המשאיות. משלב השלדה ועד שמשאית נוסעת בכוחות עצמה אל מגרש האחסנה.

    מתחיל סיור מודרך עם מדריך בשפה הגרמנית ואנו מסתובבים עם אוזניות ומוניטור לתרגום סימולטאני לאנגלית. כמובן שלא נכנסנו לפני שהפקדנו את המצלמות והסלולאריים בלוקרים בכניסה. לצערי לא הרשו לנו לצלם בתוך המפעל. בקו הייצור השלדה נעה מתחנה לתחנה על "חמורים" (סטנדים בצורת ח')  ועליה מתלבש הכל. הכל נעשה ע"י מיכון רובוטי אוטומטי ובתחנות מסוימות ישנו סיוע אנושי מועט. הכל כל כך מדויק, זריז, איכותי, רציני ומקצועי שזה לא ייאמן: מפעל ענק למשאיות נראה כמו חדר ניתוחים בניקיונו. כולם מגולחים , נקיים ומסודרים, הכל מסודר, משולט, בטיחותי, אף אחד לא צועק ומתלהם... כל אחד עושה את עבודתו בשקט ובסדר מופתי. מי שחובב עבודה טכנית  וייצור מעניין – זה כמו דיסנילנד בשבילו.

    פתאום נפעל חור ברצפה ומתוכו עולה מעלית המכילה דשבורדים  מוכנים להרכבה. רובוט לוקח אחד מהמסוע, מסובב ומכניס אותו לקבינה ורובוט אחר מחבר לקבינה עצמה. את המנוע והגיר שמגיעים משודכים לוקח 9 דקות להרכיב! אגב, בעיני הגרמנים , התחנה הכי חשובה ויוקרתית בייצור היא התחנה בה מורכב הסמל המפורסם בחזית המשאית. יש להם  גאוות יחידה, ועם סיבות טובות.

    אנחנו ממשיכים ועוברים ליד מכונה שמשפריצה צמיגים וג'נטים ומשדכת אותם. צינור אויר מנפח לחץ אויר מדויק ב- 6 שניות בלבד! פיסטון אחד דוחף את הגלגל המוכן לגוז'ונים וזרוע נוספת מבריגה אותם. כולם ביחד! לא כמו בפנצ'ריות, אחד אחד. זרוע עם שמונה ראשים מסתובבים. 5 שניות , והגלגל מחוזק! צריך גם נוזלים - סולר, שמנים , נוזל קירור ועוד - יורדת מהתקרה "צמת צינורות", שני אנשים עוזרים לכוון אותם למקומות הרלוונטיים וכל הנוזלים מוזרקים למיכלים השונים ברכב במהירות ובכמות המדויקת. לאחר מכן, בדיקה אחרונה... ומניעים. הרצה של 3 דקות על מסוע (כמו הליכון כזה...) - והמוצר גמור ומוכן.

    במפעל יש שלושה קווים מקבילים, המסוגלים יחד להוציא 400 משאיות ביום. בממוצע הוא מייצר 320  משאיות ב16 שעות פעילות ביממה. כל רבע שעה – משאית חדשה יוצאת לאויר העולם. היופי כאן הוא שכל משאית שונה מקודמתה. כך שכל החלקים מתוזמנים בקפידה לאותה נקודת זמן על מנת ליצור את הדגם המסוים בצבע והנתונים האופייניים לו. מעורר הערצה כבר אמרתי?

    אתר הניסויים והפיתוח

    חברת מרצדס משקיעה בכל שנה כעשירית מהרווחים במחקר ופיתוח. התוצאות נראות בשטח. לצערי גם למתחם הניסויים לא הרשו לנו להכניס מצלמות. הם יסודיים הגרמנים האלה. מסלול הניסויים שנראה כמו מסלול מרוצים הכולל סיבובים חדים, מגרשי החלקה, יישורות גדולות למהירויות מפחידות ו" צינור"  בטון ענק בו הם עולים עם המכוניות לנסיעה ב- 200 קמ"ש בזוית צד של 90 מעלות. אנשים הקיאו שם בצבעים שעוד לא ראיתי. מגיעים ללב המסלול , יורדים מהאוטובוס ומחכים לנו 17 דגמים של מכוניות ומשאיות כביש מדהימות, הדלתות פתוחות ונהגי ניסוי מעונבים בחליפה מזמינים אותנו להיכנס ל "סיבוב קטן".

    אנו מוצאים את עצמנו כמה שעות עולים ויורדים ממכוניות מדהימות ומטורפות ומתחלפים ביננו כך שכולם נוסעים על הכל! כשאתה יושב במרצדס AMG משופרת  ועולה על קיר ב- 190 קמ"ש הראש נשמט למטה מהכוח הצנטריפוגלי . חולה לגמרי! דיסנילנד לילדים גדולים. הטכנולוגיות לא נתפסות: משאית שיודעת לזהות שהנהג נרדם ועוצרת בצד לבד, מאיטה בגלל רכב שמאט ומאיצה שוב בהתאם לתנועה בכביש, ועושה עוד הרבה דברים חכמים. והכל יפה, צבעוני, ומרשים - פשוט כייף!

    יום נהיגות מבחן במשאיות שטח

    טוב, לכאן אפשר ומותר היה להכניס מצלמות ולכן התפרעתי עם תמונות לרוב. עשר בבוקר, האוטובוס לפתע סוטה מהכביש לתוך יער  סבוך וירוק במיוחד. שביל היער בוצי קצת מהגשם שהיה בשבוע שלפני. בפעם האחרונה לפני 65 שנה שגרמנים הובילו יהודים ביער זה לא נגמר טוב...אבל הפעם אפשר היה להירגע. פניהם לשלום, ולכייף. הרבה כייף.

    האוטובוס ממשיך לתוך היער ובמרכזו מתגלה קרחת יער גדולה כמגרש כדורגל.  15 משאיות "שטח" של מרצדס פרוסות לפנינו , נוצצות, יפות ומרשימות , חונות בפוזות מגרות כאלה שמאפשרות לנו להציץ מתחת לחצאית ולראות את המתלה הפתוח והסרן המחוזק. כל הנהגים יושבים במשאיות , בבת אחת מדליקים את כל האורות , ובו זמנית מתחילים לצפור! לצפור, חזק: 15 בהמות נוצצות משמיעות רעש אימים ומכניסות אותנו לאוירה.

    מה לא היה שם. כל משאיות מרצדס האפשריות בעלות הנעה לכל הגלגלים, מ6.5 טון ועד 62 טון. השמות הן Vario, Atego, Exor, ומשאיות Actros המפורסמות בשלל דגמים. וכמובן - היונימוג האגדי, או כמו שזה נשמע באקסצנט הגרמני: "אונימווווג". ה"כוכב נולד" של היום היה משאית שטח יחסית חדשה של מרצדס: Zetrox.

    יורדים מהאוטובוס לתוך פרגולה גדולה, טעונה בארוחת בוקר משובחת, בלב הטבע האירופאי. אחלה התחלה ליום. מדריכי הנהיגה מפנים לנו את מושבי הנהג, והחגיגה מתחילה. כמו בגן שעשועים חלומי, כל אחד מנסה איזה משאית שהוא רוצה ויוצא עם המדריך לסיבוב, כמה שרק בא לך. רק תישמע להוראות בטיחות, אל תעשה צרות - וסע!

    את התפריט שלי בניתי תחילה מהזטרוקס: משאית של 18 טון, 4X4 , משמשת צבאות רבים בעולם.היא הספרטנית מבין כולם, אבל בעיני מדהימה. מן משאית "ריו" אירופאית שכזו, מעודכנת לשנת 2010. גיר ידני לחלוטין וקשה במיוחד מדגיש זאת. היא לא עוצרת בכלום, כולל גרם מדרגות בשיפוע 60%  עד לגובה קומה שלישית. בתוך יער ההפתעות הזה יש "מתקנים" נחמדים שניבנו בדיוק על מנת לבחון את מגבלות המשאיות: אמבטיית בוץ בעומק 1.2 מטר, שיפועים וגרמי מדרגות בשיפועים של 60-80 אחוזים, עד לגובה 10 מטרים. שיפועים של 110% (מעל 45 מעלות) ליונימוג, הדגמת שיפועי צד, מסלעות , הצלבות וכולי. הגרמנים חשבו על הכל - הם אפילו הכינו ארגז מלא בערדליים, למי שירצה להלביש על נעלי המנהלים שלו כדי לא להתלכלך.

    Vario, כלי חמוד: טנדר מגודל של 6.5 טון, כפול הנעה ונעול דיפרנציאלים, קלאסיקה חקלאית  לדורותיה. לא השתנה שם יותר מדי ב20 שנה האחרונות. Atego, "טלוויזיה" 4X4, משקל 15 טון. אמורה להיות משאית חלוקה עירונית .זה כבר מרגיש כמו משאית. אבל עדיין כמו פרייוט. גם היא ידנית לחלוטין.

    מגיע תורה של האקטרוס 62 טון. ניסיתי את כל הדגמים שם, אבל בהחלט בלט דגם ה8X8. אני עולה לקבינה המוכרת לי  מהעבודה (בדיוק כאלה יש לנו) אבל הפעם אני במושב הנהג. למי שתהה או חשב - נגמרו הימים של "דבל קלאץ'" או לשמוע את המנוע שמגיע לטורים הנכונים ורק אז מעבירים הילוך – זה היה ואיננו. קבינה אירופאית  קלאסית! מקרר, תנוחת ישיבה נוחה ורכה, סביבה סימפטית, לוח מכוונים ידידותי. ותיבת הילוכים כיפית! קצת הזוי איך שזה עובד, אבל זה קל מאד: בעיקרון , יש קלץ', אבל קודם משלבים את ההילוך , "מכינים אותו", ורק אז לוחצים קלץ', משחררים, והתיבה משלבת את ההילוך לבד. זה בדיוק הפוך ממה שאתם מכירים. קודם משלבים בתנועת דחיפת או משיכה של הידית כמו בטיפ-טרוניק אופייני, ורק אז לוחצים קלץ'. מגניבבבבב!!!

    אני מוצא את עצמי מסתובב עם הבהמה הזו בכל שביל , עליה וירידה, בחצץ ובבוץ. פשוט כייף של נהיגה. תתפלאו, אבל המשאיות האלה משככות זעזועים יופי-יופי! מגיעים לשיפוע של 60 אחוז , המדריך מורה לי לשלב להילוך ראשון. אני עוצר, משלב, נועל את כל הדיפרנציאלים, ועוזב הכל. המדריך פוקד עליי לא להזיז את הרגליים ולא לגעת בכלום. "אל תדאג, זה כבר יעלה לבד" הוא מבטיח - "רק תחזיק את הגה ותקשיב לשקט של המנוע".

    וואלה...אם פעם סגדתי לקופסא המרובעת האנגלית הזו עם סמל של לנד רובר, אז יש לדיפנדר תחליף, והרבה יותר גדול והרבה יותר מגניב. בשקט, בנעימות, עם מוזיקה של ואגנר ברקע. עם כסא הידראולי מפנק ובאחידות מופלאה הבהמה (אגב, עמוסה ב- 40 טון) זוחלת למעלה ומתייצבת בראש הגבעה! אם יש משהו שאני ממש אוהב, זה לרדת. אז ירדתי. (עם המשאית  - יא סוטים!). מראש הגבעה, באותו שיפוע תלול, בראשון נמוך, בשילוב "ריטרדר" פנימי של מרצדס, וגוש הברזל מחליק לו בתשוקה למטה...לאאאאאאט...ממש לאט! בחוסר שליטה מפליא נמרח לי על הפרצוף מין חיוך מפגר שכזה. יש ביניכם כאלו שיבינו אותי, אני בטוח. מי שלא, חבל!

    לסיום - היונימוג

    הכלי הזה הרי עבר אינספור תצורות ועידנים, אני נסעתי על הכלי הלבן שבתמונה. גם הוא בעל תיבת הילוכים ידידותית, מעין " טיפ טרוניק" שכזה, שמאפשר שימוש בקלאץ' או ביטולו. מה שנח לכם. אני לא ארבה במילים , אבל התמונות אומרות הכל. זה מצליב, זה ננעל, זה צולל, מטפס, זוחל , מעמיס, פורק. זה עושה הכל הדבר הזה. אני מאוהב. לחשוב איזה פוטנציאל יש לדבר הזה כרכב מסעות ... תפנטזו איתי בבקשה, על כלי כזה, דבל קבינה, עם קראוונצ'יק מאחור, מיטה קווין-סייז, מקרר עם הפתעות, עמוס בכל הפינוקים... אני צריך להמשיך או שתשלימו את הפנטזיה לבד? אגב, תמורת 115,000 יורו , הדגם הבסיסי יהיה שלכם.

    אם לסכם, אני נהניתי, מאד. לא יודע מה זה היה אמור להיות...- אירוע פרסום, השקה, יחצנות, ליקוק ללקוחות הטובים....- תבחרו אתם. לי היה התענוג להיות שותף פעיל לסיור של ארבעה  ימים באתרי מרצדס ביוזמת היצרן הגרמני ונציגיו בישראל, חברת כלמוביל, שהעניקו לנו יחס חם, ארוח מדהים, אטרקציות מגניבות, אוירה טובה, ובעיקר חוויה חד פעמית. תודה!

    Untitled Document