מיצובישי אאוטלנדר 2010 במבחן שטח

"...אתם בטח מכירים אחת כמוה. הרבה מסתובבות בעיר. הנה היא שוב כאן, אחרי מתיחת פנים. מה יש לומר – הצליחה לה. היא נראית נהדר, אתלטית, מראה אגרסיבי של שרירים מחדר כושר, לא משיעורי יוגה. עכשיו, כשהעור מתוח יותר, גם רואים את הדמיון המשפחתי שלה לאחיותיה. היא הכי דומה לאחות ההיא, הספורטאית המפורסמת, נו, אתם יודעים. היא גם קנתה מלתחה חדשה, בגדי עור מתוחים ואיכותיים. מכל כיוון שתסתכלו, היא מזמינה.

היא נראית טוב. מה זה טוב? מצויין!  אבל האופי שלה היה ונשאר גבולי. קח אותה לסיבוב בעיר, זה מחמיא לאגו. בכלל, כשהכל רגוע היא מחמיאה לאגו. היא נעימה, זורמת, משתפת פעולה. כל עוד החיים זורמים במסלול חלק ואחיד, הכל נוח, נעים, אפשר להתקדם איתה במהירות. אבל כשהחיים מאתגרים אותה בפניות לא מתוכננות, ותמיד יש בחיים את המהמורות האלו, אז היא מתעצבנת, ומעצבנת בחזרה. צריך להיות איתה רגועים בקטעים האלו, אחרת נהיה לא כיף.

...היא אומרת שהיא אוהבת ספורט. אז היא אומרת. היא חושבת שככה היא תמצא מישהו - והיא צודקת. היא לובשת בגדי ספורט מעוצבים, נראית בהם מצויין. אבל חדר כושר זה לא הכל בחיים. תנסה לקחת אותה לריצה מחוץ לחדר הכושר. היא גם אומרת שהיא אוהבת לטייל. אז היא אומרת. היא חושבת שככה היא תמצא מישהו, והיא צודקת. אבל  תנסה לקחת אותה לטיול, ומייד תגלה שהיא באה עם הנעליים הלא נכונות. היא כל הזמן רוטנת ומתלוננת.

... בסוף היא תמצא מישהו. מישהו שחשוב לו איך היא נראית יותר ממה שהיא יודעת או מוכנה לעשות בשבילו. מישהו שבשביל להנות עם החיים איתה יהיה מוכן לעשות איתה רק מה שנוח לה. מישהו שגם הוא אוהב לדבר על טיולים ועל ספורט, יותר מאשר לבצע."

מיצובישי אאוטלנדר חוזר אלינו אחרי מתיחת פנים. אאוטלנדר, אוטו שתמיד נראה טוב, נראה עכשיו טוב מתמיד. זה לא שבמיצובישי התאמצו במיוחד – פשוט נתנו לו את האופי המשפחתי, את הפרצוף הזועם של הלנסר, פרצוף שכל כך מזוהה עם השם Evo, מכונת הכבישים חורכת האספלט. מה הם מנסים לומר לנו, מעצבי מיצובישי, בזה שהם מעצבים את הקרוסאובר שלהם עם דמיון שאי אפשר לטעות בו למלכת הכביש? במקום לנסות לשייך אותו למשפחת מכונות השטח של מיצובישי, גם היא בעלת תווי עיצוב אופייניים ומוכרים?

מתחת לעור שום נדמה שאין הרבה חדש. אותו מנוע ארבעה צילינדרים, אותם 2.4 ליטרים, אותה תיבה הילוכים רציפה. מערכת ההנעה הכפולה, כמקובל בימינו, מתבססת על הנעה קדמית לכביש, מצב 4WD שהוא למעשה שילוב אוטומטי של ההנעה האחורית (מאוחר מדי...)  ומצב 4DW LOCK המשלב באופן קבוע את ההנעה לכל הגלגלים (המצב הנכון לנהיגת שטח). גם המידות הכלליות לא השתנו יותר מדי בערבות עדכוני העיצוב. הדובדבן שבקצפת (או תולעת שבתפוח, מבחינת נהיגת שטח) – הצמיגים נשארו באותה מידה ספורטיבית, נמוכת חתך, של 225/55R18 על חישוקי סגסוגת נאים, אך גדולים מדי לשימוש שטח רציני.

רצועת הכוח של מנוע המיצובישי הזה צרה, ספורטיבית אם תרצו. 170 כוחות סוס ב 6000 סל"ד, ו23.7 קג"מ ב 4100 סל"ד. המנוע מרגיש בהתאם לנתונים - מהיר מאוד, הספק סביר ומומנט חסר. זה לא המתכון האידיאלי להזיז את הג'יפון המגודל (1625 ק"ג משקל עצמי, קרוב ל2.3 טון כולל) בזריזות, אבל כדי לפצות על כך התיבה הרציפה תדאג להטיס את מחט הסל"ד למעלה בכל רמז של נגיעה בדוושת ההאצה. התאוצות מהמקום לא מפתיעות, קצת יותר מ 10 שניות מ 0 ל 100. דווקא תאוצות הביניים במהירויות גבוהות מרשימות יותר.

בעיר, הפגוש השלוח הרחק קדימה, לפני הגלגלים הגדולים, מקשה מעט את התמרון במקומות דחוקים, אבל בסך הכל האאוטלנדר מרגיש טוב בתנועה העירונית הצפופה. אבל הכביש המהיר, הישר, החלק, הוא הבית האמיתי שלו. אפשר לשבת בו במהירות שיוט מהירה כל היום ולהתענג על הדרך. המושבים הקדמיים והשורה האמצעית נוחים מאד, מרווח הרגליים מאחור סביר בהחלט גם למבוגרים לא גבוהים מדי. השורה השלישית, “מושבי החותנת", מפתיעים שוב בסמליות שלהם. המילה "דרגש" גדולה על מסגרת המתכת עליה מתוח מעט בד. לילדים עם בוסטרים הם בסדר, ולחותנת כמובן. לא לחברים שרוצים לשמר. המוזיקה יוצאת מערמת רמקולים איכותיים, המזגן מקרר היטב את הנוסעים מלפנים (ורק סביר את הנוסעים מאחור, בהעדר פתחים נוספים עבורם). עיצוב הפנים החדש, מדופן בטוב טעם, משרה אווירה נינוחה וסולידית, וכל החוויה היא רוגע ונועם. אבל כבישי ישראל, כולנו יודעים, אינם  משתפים פעולה לאורך זמן עם "רוגע" ו"נועם". למיצובישי אאוטלנדר נטייה להתרסק על מפגעי מע"צ, להתנדנד על הסלילה הגלית של הקבלנים ששיחדו את המפקחים. בפניות ההדוקות הוא קצת מפחיד אותי. יש כאן תופעה שנתקלתי בה גם בגרסה הקודמת, ומתברר שאני לא היחיד ששם אליה לב: כשמסובבים את ההגה ולוחצים על דוושת ההאצה, ההגה נמשך הצידה, בסוג של היגוי מומנט שלא זכור לי מאז המכוניות הקלות מדי והחזקות מדי של תחילת שנות ה 90.

בכביש לא ציפינו לפחות מקרוסאובר עם סאב-טקסט ספורטיבי כמו האאוטלנדר. אבל אנחנו בכל זאת בג'יפולוג, ואם יש על רכב המבן מדבקה "4X4" אנחנו מחויבים לבדוק כמה חזק הדביקו אותה... אז קבעתי פגישה עם חבר במושב, שדרך הקיצור אליו היא שביל רחב ונוח, קטע של ציר המוביל שאני בדרך כלל מתקתק בפחות מ 20 דקות עם מכוניות רגילות. היתרון המשמעותי של רכבי קטגורית הקרוסאובר על רכבי קטגורית מזדה-ליסינג, הוא ביכולת שלהם להיות מהירים יותר באותם שבילים עבירים. הגלגלים גדולים יותר, מבנה השלדה, המתלים – כולם אמורים להפוך את חווית שבילי השדות המהודקים מרע הכרחי לרגע של קסם באמצע יום אפור. נדמה שדווקא מיצובישי בעלי הנסיון הרב בתחום עם שנים של פיתוח המותג פאג'רו,  לא קונים את התיאוריה הזאת. אאוטלנדר מטלטל, נחבט במהמורות, מעיר תינוקות ישנים. אבנים, בורות מזדמנים, חריצים, כולם משודרים מהקרקע דרך הצמיגים נמוכי החתך והמתלים הנוקשים – הישר לעצמות הנהג.  הדרך שלוקחת בדרך כלל 20 דקות, לא מתקצרת לאכזבתי.

שטח טכני הוא מחוץ לתחום עבור הקרוס-אוברים באופן כללי, ואאוטלנדר אינו יוצא דופן. את הקודם ניסיתי קצת לאתגר, והתאכזבתי. גם מודל 2010 מסרב לשתף פעולה, וגם לו אני מוותר. בלי להתאמץ אני מצליח להצליב אותו ולהישאר במקום במקום שבו נסעתי לא מעט פעמים עם מכוניות קטנות עם הנעה קדמית. בעידן שבו לרוב הקרוסאוברים יש איזושהי מערכת בקרת אחיזה למען התדמית, האאוטלנדר  כנה יותר -  הוא אפילו לא משלם את מס השפתיים. כל הנפת גלגלים באוויר משמעותה הישארות במקום.

לסיכום, מיצובישי אאוטלנדר המעודכן נשאר מכונית קרוסאובר מרשימה, נוחה ואיכותית, מוביל אנשים יעיל וסוליד, וגם נראה טוב במיוחד.  אבל אין בו שאר רוח שתואם את המראה. הוא לא פורע את הצ'ק עם יכולת כביש יוצאת דופן, וגם לא יכולת שטח. הוא גם לא מצטיין בתג מחיר מפתה במיוחד בהשוואה לאופציות האחרות. אני בטוח שבזכות העיצוב והאיכות הוא, כמו ההיא שאתם בטח מכירים אחת כמוה, לא יתקשה למצוא קונים. אבל עבורי זה לא מספיק.

מיצובישי אאוטלנדר ספורט 2010, מפרט טכני:

מנוע: 2,360 סמ"ק, בנזין, ארבע בוכנות, 16 שסתומים DOHC MIVEC

הספק: 170 כוחות סוס ב6,000 סל"ד

מומנט: 23.7 קג"מ ב4,100 סל"ד

תיבת הילוכים: רציפה

משקל עצמי/כולל: 1625/2290 ק"ג

אורך/רוחב/גובה: 4,665 מ"מ/ 1,800 מ"מ/ 1,720 מ"מ

בסיס גלגלים: 2,670 מ"מ

מרווח גחון: 215 מ"מ

מספר מושבים: 5+2

מהירות מירבית: 190 קמ"ש

תאוצה 0–100 קמ"ש: 10.8 שניות

מתלה קדמי: מקפרסון

מתלה אחורי: רב חיבורים

צמיגים: 225/55R18